פחד ממחוייבות מופיע אצל אנשים שונים במגוון רחב של דרכים ורמות. החל מאנשים שמתקשים להתחייב לזוגיות ארוכת טווח, להתמקד בלימודים או בקריירה מסויימת ואפילו להתחייב בפני עצמם על דברים יומיומיים יותר כמו תזונה בריאה, מנוי
אם כשקראת את הכותרת של הפוסט הזה עלתה בראשך המחשבה ש״נשים רוצות רק כסף״, ש״גברים רוצים רק סקס״ או ש״אפשר לקנות סקס בכסף״ אני מציע לך לזרוק את המחשבות האלה
כולנו שומעים כמה שחשוב להציב ייעדים לשנה החדשה העניין הוא שרובינו כבר ניסינו את זה, אבל זה פשוט לא עבד. פעם גם אני הייתי מנסה להציב ייעדים לשנה החדשה אבל במשך השנים הבנתי
לכל אותם אנשים שרוצים להמשיך ולעבוד ב״עבודה מסודרת״ בכל יום מהבוקר ועד אחר הצהריים (או הערב) המאמר הזה יראה לחלוטין לא הגיוני.עם זאת, אם היית רוצה להפסיק לעבוד קשה בשביל
ישנה סיבה אחת מרכזית שגורמת לרוב האנשים להתפטר מהעבודה ולהפוך לעצמאיים או בעלי עסקים. הבעיה היא שהסיבה הזו היא אולי הסיבה הגרועה ביותר שיש. רוצים לדעת מהי הסיבה הזו? רוצים לוודא
לבית קפה נכנסים שני מולטי מיליונרים, הראשון פסיכופט אוסטרלי שטס לירח ואכל צהריים על הסיפון (השקוע) של הטיטאניק והשני מנכ״ל ישראלי של חברת היי-טק בין לאומית. זו ממש לא התחלה
קבוצה של אנשים יושבת מסביב לשולחן עמוס באוכל. זו יכולה להיות ארוחת ערב, ארוחת חג או סתם כמה חברים שיושבים בבית קפה ואז זה מגיע. חלק מאותם אנשים עושים את
ביום שישי האחרון התקיימה הסדנה הכי גדולה שלי עד כה, כמעט 200 משתתפים מדהימים הגיעו במטרה לקחת את החיים שלהם לרמה הבאה, האולם היה מלא עד אפס מקום. יהיה לי
בואו נודה באמת הלא כל כך נעימה, בעולם של היום – מאוד קל ללמוד איך לעשות דברים. בין אם זה להקים עסק, למצוא וליצור זוגיות, להרוויח יותר כסף, לשדרג מערכות יחסים או לשפר את עצמנו בכל
״הוא אף פעם לא יוכל לעשות ספורט״ ״אף פעם לא יהיו לו יכולות פיזיות כמו של שאר הילדים״ ״אנחנו נצטרך לומר תודה אם החשיבה שלו לא תפגע״ זה מה
למרות שכולנו חושבים שאנחנו יודעים להבחין בין עיקר לטפל, האמת היא שישנה טעות בסיסית שכולנו עושים שגורמת לנו לירידה משמעותית בפרודוקטיביות. ככה שגם אם בתחושה שלך יש לך כבר מומחיות בעניין
פעמים רבות נדמה לנו שכדאי לחזור להיות יותר ריאליים, כדאי לרדת מהעץ הגבוה שטיפסנו עליו ולהתחיל לעשות דברים יותר הגיוניים. בתכלס, למי יש כוח או סבלנות להיכשל שוב ושוב?
אני באמת כבר לא בטוח האם זה העולם התחרותי בו אנו חיים או הטבע האנושי שגורם לנו כל הזמן לרצות עוד. בין אם זה לרצות יותר תוצאות חומריות בחיים שלנו, לרצות
כולנו מכירים את ״המסלול הרגיל״, מסיימים את השירות הצבאי, אולי עושים טיול של כמה חודשים או עובדים בשביל לחסוך קצת כסף ונכנסים ישר ללימודים. כשמסיימים את התואר, רק אז ״מתחילים
עכשיו לקראת הבחירות כולם מדברים על מנהיגות, אבל הלכה למעשה אני מאמין שכל מי שרוצה לעשות דברים גדולים בחיים שלו, כל מי ששואף להיות משהו שהוא מעבר לבינוניות – חייב
פעם שאלת את עצמך איך זה יכול להיות שלמדת כל כך הרבה והשקעת כל כך בהתפתחות האישית שלך, בעוד אנשים אחרים שלא עשו זאת ושאין להם מודעות עצמית מינימאלית מצליחים
כולנו מכירים את המשפטים שמנסים להפחיד אותנו ולמנוע מאיתנו לשקר, משפטים כמו ״לשקר יש רגליים״ או ״האמת תמיד יוצאת אל האור״. מעבר לעובדה שהמשפטים האלה פשוט לא נכונים, לפחות לא
בחברה המודרנית לגבר יש מקום שעלול להראות מאוד בעייתי, גם לאישה המודרנית יש בעיה דומה – אבל זה למאמר אחר. מצד אחד מצפים מאיתנו להיות מצ׳ואים כאלה כמו של פעם,
האדם הממוצע ישן שמונה שעות בלילה, אותו אדם חי במומצע כשמונים שנה, לא צריך תואר במתמטיקה בשביל לחשב שאנחנו בממוצע מבלים מעל עשרים וחמש שנים בעיניים עצומות (ובתקווה) במיטה חמימה
שלא תעיזו לחשוב ולו לשנייה שאני מתלוצץ או שואל שאלה מפגרת שכל ילד בכיתה ג׳ יודע את התשובה אליה – ברור שהשימוש בפייסבוק לא כרוך בתשלום, עדיין, זה לא אומר
כבר מזמן הבנתי שכל אחד ולא משנה במה הוא עובד או מהם נתוני הפתיחה שלו יכול להגיע למצב של ביטחון כלכלי, בפועל, בעוד ביטחון כלכלי זו מטרה שחשוב להגיע אליה
לפני מספר ימים דיברתי עם בחורה מבריקה במיוחד, לצערי (או למזלי), היא די סקפטית לגבי תחום העיסוק שלי בחיים. במילים אחרות, היא פשוט לא מאמינה שכל אחד יכול להצליח ובטח
נשמע כמו התחלה של בדיחה לא מצחיקה במיוחד, אבל יש פה מסר חשוב לכולנו. שלושת הבחורים בלי שום ספק השפיעו ברמה אדירה על החיים של כולנו. כרגע זה ממש לא
בשנים האחרונות ״ניהול זמן״ זה אופנתי, כולם רוצים ללמוד את זה – ואם יש כבר מישהו שלא רוצה ללמוד את זה הוא כנראה חושב שהוא ממש טוב בזה. כמות הספרים
בשנים האחרונות אני כותב על התחומים שזורמים בעורקיי, על חיזוק הגוף, על הגמשת החשיבה, על זוגיות ועל מוטיבציה והגשמת יעדים. העניין הוא, שאסור לכם לחשוב שמה שאני כותב ועובד בחיים
אם ראיתם אותי בשנים האחרונות אתם כנראה כבר יודעים שאני יודע ללבוש חליפה, בכל זאת, בחרתי להצטלם לקורס האדיר שאני מכין בטי-שרט. כן, אני יודע שיש לזה משמעות וזוהי בדיוק
כמה מאמרים כבר קראתם על החשיבות של סביבה תומכת? רובכם, כנראה נתקלתם ברעיון הזה לא פעם אחת. עם זאת, רב האנשים שמלמדים ומטיפים לבניית סביבה נכונה, תומכת ומעצימה עושים טעות
היום הראשון לראשון 2014, ואני לא רק מסכם שנה אזרחית. בדיוק לפני שנה, בראשון לראשון 2013, הוצאתי פה בבלוג פוסט שמספר לכם על שינוי משמעותי שעשיתי בבלוג. העפתי את כל
הפסיכולוגיה ההתנהגותית (המכונה גם ביהביוריזם) היא אחת הגישות המעניינות והאפקטיביות ביותר בפסיכולוגיה. אני קורא לה אפקטיבית פשוט כי היא מפיקה תוצאות מאוד משמעותיות של שינוי במעט מאוד זמן. עם זאת, בקרב
הפוסט הזה מיועד לאותם אנשים שהמנטרות ״אני יכול לעשות כל דבר״ ו״הכל אפשרי״ חקוקות להם חזק בתת-המודע, אותם אנשים שצמד המילים ״אי-אפשר״ כואב להם באוזניים. מעבר אליהם, הפוסט הזה מיועד
אלו מכם שעוקבים אחריי כבר יודעים שאני בזמן האחרון בסוג של מסע חקירה שכולל בתוכו התקרבות לסוגים שונים של קהילות בעולם הרוח. לצערי, יש איזושהי חפיפה מסויימת בין קהילת האנשים
אחת הסיבות המרכזיות שרובינו נמנעים מלקוות שדברים יסתדרו ומחשיבה חיובית באופן כללי – היא הפחד שלנו מלפתח תקוות שווא. אף אחד לא אוהב לגלות שהדבר שהוא פנטז אליו וכל כך
אני לא מדבר על הממשלה, אני לא מדבר על המערכת או על השיטה הכלכלית בישראל או בעולם. אני לא מדבר על החינוך שלנו או על השכן שמעיר אותנו בבוקר או
אחד הערכים המרכזיים שלנו היום הוא ערך החופש. כולנו רוצים להיות חופשיים, עושים את כל מה שאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים על מנת לבנות לעצמנו עתיד בו יש יותר חופש. זה מתחיל
שמתי לב שבחלק גדול מאוד מהמוסיקה שאני שומע יש מסרים גרועים במיוחד, אז למרות שאני עדיין אוהב לשמוע את Eminem וDisturbed לפעמים הכנתי לכם רשימה שמכילה חלק מהמוסיקה החדשה שאני
מה זה בכלל מערכת יחסים מעצימה? האם זה אומר שאני חייב להיות חבר של אנשים שהולכים לסדנאות? איך בדיוק הדבר הזה מתחבר לערכים אחרים כמו אחריות או קבלה? בכדי לענות
בעולם שלנו מסתובבות שתי אמונות סותרות. הראשונה, נשים אוהבות שנחמדים אליהן, הן רוצות גנטלמן. השניה, נשים אוהבות שרעים אליהן, הן רוצות את המניאק או "הבחור הרע". היום אני הולך לומר
אין שום קשר, מן הסתם, למאגר הביומטרי ;) הגעתי לא מזמן לאבחון ביומטרי במרכז כף ידע, בעקבות האבחון הבנתי כמה דברים מאוד מעניינים לגבי עצמי והגעתי למספר מסקנות שכנראה יעניינו
אנחנו חיים בעולם ששופט, מקטלג, בוחן ונותן לנו ציונים ללא הפסקה – לפחות במסגרות הפורמליות ובמסלול החיים ה"סטנדרטי" של היום. מעבר לעובדה שאני שם לב שאנשים רבים לוקחים את הרעיון
אני יודע שאני מאבד את חלקכם בכך שאני יוצא מהאיזור הלוגי והאינטיליגנטי של ההתפתחות האישית אל איזור הרבה יותר רוחני ומופשט. אני אומר שזה המפגש הראשון משום שאני מניח שזה
לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל החלטתי להקדיש בבלוג שלי פוסט מיוחד. התלבטתי רבות האם לכתוב על הפסיכולוגיה של התמודדות עם אובדן, נושא חשוב ורלוונטי מאוד ליום זה. עם זאת באופן
סדנת "מדע ההתעשרות" בה נכחתי (מרץ 2013) הייתה מדהימה, במסגרת כרטיס הVIP שרכשתי ניתנה לי הזדמנות מדהימה לא פחות – לאכול ארוחת ערב עם בוב פרוקטור בעצמו. מהארוחה הזו יצאתי
יש שלב שכולנו מגיעים אליו, שלב שבו אנחנו מבינים שאנחנו האנשים היחידים שבאמת שולטים על הרגשות שלנו. בודדים הבינו את זה בגן כשאמרו לנו "נכון שהוא מציק לך, אבל אתה
מעבר לכך שאני מאמין שהמחויבות שלנו כאנשים שרוצים להצטיין היא ללמוד מהענקים של הדור שלנו ושל הדורות הקודמים – אני מאמין שעלינו להיות מחויבים ללמוד מכולם – מקטן עד גדול.
לעשות כסף זה דבר שמעסיק אותי, אני מניח שגם אתכם. אם אתם מתעסקים בהתפתחות אישית, שמעתם קלטות (mp3 מן הסתם), הייתם בסדנאות או קראתם ספרים ודאי שמעתם את הרעיוןן הבא:
פחד, יחד עם המילים הנרדפות שלו, מהווה אולי 80% מהאנרגיה שעוצרת אותנו. פחד מונע מאיתנו לעשות את הדברים הענקיים ביותר שאנחנו חולמים לעשות. אז מהו בעצם פחד? מהו אומץ? ואיך
כבר כמה שבועות אני חושב לכתוב פוסט בנושא זה, פוסט עם מסקנות שחלקכם לא יאהב ואולי יוציא את הרוח מהמפרשים לאחרים. חשבתי לכתוב על הנושא הזה משתי סיבות, הראשונה שעבורי
אז זה לא ממש פוסט אלא סיפור קצר, סיפור אמיתי לחלוטין מלבד זה שהוא מסופר כאילו הוא בתוך סרט פנטזיה (כלומר, כל העובדות הוזנחו, נשאר המבנה הכללי של הסיפור). מה
הפוסט הזה לא בא ממקום של מוטיבציה עילאית, גם לא יהיה בו סיפור על הצלחה גדולה אחרי רצף כישלונות, אם אתם רוצים כזה חפשו במקום אחר. קיבלתי לאחרונה ביקורת מאדם
בכיתה י"ב, לקראת סוף השנה, המורה שלנו לפיסיקה אמר לנו משהו בסגנון הזה (לא ציטוט מדוייק): "עכשיו אתם מסיימים 5 יחידות, למדתם מכניקה, למדתם חשמל, למדתם בלה בלה בלה –
את הרעיון לכתוב יומן או יומן מסע (journal) מנקודת מבט של התפתחות אישית שמעתי מספר פעמים. זה היה לפני שבועיים או שלושה שבועות כשנטלי, שותפתי לנסיעות השבועיות לשפיים, דיברה איתי
בפוסט הבא אני אציין את ההגדרה המדעית של כאב, אכתוב אודות מהי הגישה ה"רווחת" ל"התמודדות" עם כאב ואיך היא מגבילה אותנו. לאחר מכן אציע גישה חלופית ואסביר למה היא פרודוקטיבית
חוק פארטו הידוע גם כחוק 80-20 הוא כלל שכשמבינים אותו באמת הוא עוצמתי במיוחד. החוק אומר בקצרה שברוב המקרים (יש שיגידו 80% מהמקרים) 80% מהתוצאות מופקות מ20% מהפעולות ואילו 20%
תמליל מתורגם לשיר האדיר. אלו החיים שלכם, המטרה שלכם בעולם הזה היא לא לרצות אותי. גם לא למלא את החלומות הלא מוגשמים של ההורים שלכם. אתם לא כאן כדי לעשות