פרק 47: 10 דפוסי אישיות ואיך ליצור זרימה

שלום חברים וברוכים הבאים לטכלס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. השם שלי זה גל צחייק, והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש להצלחה בחיים. כלים מעשיים שבאמת עובדים בלי תיאוריות ובלי חרתה, דברים שבאמת יעזרו לכם לחיות חיים עם יותר הגשמה, יותר שליחות, יותר עושר והרבה הרבה הרבה יותר טוב ממה שאתם הכי רוצים וממה שהכי חשוב לכם. בפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על הנושא של אישיות. על זה שאנחנו יכולים להבין את האישיות שלנו טוב יותר ובכך למנף אותה כדי להשיג תוצאות הרבה הרבה יותר טובות בחיים, בלי ללחם עם עצמי, בלי לריב עם עצמי ובלי כל השטויות האלה. תראו, אז מה זה בכלל אישיות? אישיות בכמה מילים פשוטות זה החלק היותר קשיח נקרא לזה ככה בפסיכולוגיה שלנו. אני אישית מאמין שאו את הכל או כמעט הכל במה שקשור לפסיכולוגיה שלנו אנחנו יכולים לשנות. זה שאתמול היינו משהו אחד לא אומר שמחר אנחנו צריכים להיות אותו דבר. כולנו יכולים להשתנות, המוח שלנו הרבה הרבה יותר גמיש ממה שכולנו מבינים. היכולת שלנו להביא דברים חדשים, מקומות חדשים, אזורים חדשים מהמוח שלנו לכדי פעולה, חלקים חדשים ונסתרים באישיות שלנו החוצה היא כמעט בלתי מוגבלת. עם זאת, ומה שאני יכול להגיד עכשיו לא מבוסס רק על המדע ופסיכולוגיה שלמדתי באוניברסיטה וכל הדברים האלה, אלא גם הרבה מאוד ניסיון בקליניקה, מעבר לכמובן הניסיון שלי עם עצמי. יש דברים מסוימים בפסיכולוגיה שלנו, באמונות שלנו, בתפיסות שלנו, בהתנהגויות שלנו, בתפוסים שלנו, בהרגלים שלנו וכן הלאה, שיותר קל לשנות. ויש את אלה שהם יותר עקשנים, מה שנקרא יותר קשיחים. החלקים היותר קבועים באישיות שלנו. סליחה, חלקים יותר קבועים בפסיכולוגיה שלנו. לחלקים האלה, לחלקים האלה אנחנו נקרא אישיות. לחלקים שאותם יותר קשה לשנות. עכשיו, למה זה מעניין? זה מעניין כי ברגע שאני מבין שאומנם את כל הפסיכולוגיה שלי אני יכול לשנות, אבל ברגע שאני מסתכל על החלקים האלה שהם האישיות זה חלקים שיותר קשה לשנות אותם. אז נשאלת שאלה סופר חשובה וסופר מרכזית. איפה ומתי אני רוצה, איפה ומתי אני רוצה לשנות את עצמי, להתפתח, להתקדם, לצמוח, לגדול? ואיפה אני פשוט רוצה לקבל את מי שאני ולעבוד עם מי שאני ולשחק על החוזקות שלי? ופה אני רוצה להגיד משהו קטן. לכל אחד מדפוסי האישיות שאנחנו הולכים לדבר עליהם היום יש יתרונות ויש חסרונות. אבל רובנו נוטים להיות הרבה יותר מודעים לחסרונות של דפוסי האישיות שלנו מאשר ליתרונות של דפוסי האישיות שלנו. למה? כי כשיש בדפוס האישיות איזשהו חיסרון או איזשהו קושי, אז הדבר הזה יוצר לנו בעיות וקונפליקטים וקשיים וכאב בחיים. ברגע שכואב לנו משהו, אוקיי? אנחנו הרבה פחות מודעים לכל מה שעובד טוב. אם עכשיו בן אדם כואב לו הגב, למשל, ותשאלו אותו מה שלומו, הוא לא יגיד לכם הרגליים שלי בסדר, הידיים שלי בסדר, הצוואר שלי בסדר והראש שלי בסדר, הוא יגיד לכם כואב לי הגב. אם בן אדם עכשיו, אני אומר, לא משנה, פיתרו אותו מהעבודה ותשאלו אותו מה קורה איתך בתקופה הזאת, הוא לא יגיד לכם הזוגיות שלי אחלה, הילדים שלי אחלה, הוא יגיד לכם פיתרו אותי מהעבודה. ברגע שמשהו כואב לי, ברגע שמשהו מציק לי, עצום את הלב שלי הולכת ישר אליו. במובן מסוים זה טוב כי זה עוזר לנו לפתור את זה, במובנים מסוימים זה יכול להיות בעייתי ובמקומות מסוימים זה יכול להיות בעייתי ונדבר על זה. בגדול, רובנו מודעים בצורה מאוד טובה לחולשות, לבעיות ולאתגרים שהם חלק מהאישיות שלנו. אם זאת, לעיתים קרובות ניתן לפתור את הבעיות האלה, ניתן להתמודד עם הקשיים האלה, ועל ידי זה שנעשה, נקרא לזה, שינויים קטנים בפסיכולוגיה שלנו, ועדיין במובן הרחב נשמור על האישיות שלנו כפי שהיא. אבל הרבה אנשים, ברגע שהם מבינים שהם יכולים לשנות דברים באישיות שלהם, שזה בסדר, כדי לצמוח, כדי להתפתח, כדי לגדול, התפתחות אישית, כן? הם יוצאים לממש מסע צלב נגד האישיות שלהם, מתחילים לריב עם עצמם, לנסות לשנות את כל האישיות שלהם. אני אתן דוגמה מאוד פשוטה, אוקיי? אני, חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי, מבחינתי, זה היותי אדם מאוד, או יחסית מאוד מופנם, יותר שקט. אני מדבר עוד שנייה על הדבר הזה, אוקיי? אם זאת, באיזשהו גיל 19 בערך, 20, משהו כזה, אני עברתי כל מיני תהליכים פנימיים עמוקים מאוד, ששינו ושיפרו מאוד מאוד מאוד את איכות החיים שלי. הפכתי להיות בן אדם הרבה יותר רגוע, הרבה יותר מאושר, הרבה יותר שמח. המערכות היחסים שלי במשפחה שלי השתפרו. פתאום, בכל מיני... אחר כך, בגיל 21 ו22, דרך אותם שינויים, הצלחתי לעשות דברים די מגניבים בקריירה. כן, היה לי אז חברה לבניית אתרים ושיווק באינטרנט, עבדתי עם לקוחות גדולים כמו אוסם וקצ'ופיינס ואתר וואן, וכל מיני חברות גדולות בגיל מאוד מאוד צעיר. וקלטתי איך הרבה מאוד אנשים סביבי מתקשים. ואמרתי, אם אני אצליח להסביר את התהליכים שאני עברתי עם עצמי, לא שעשיתי אותם לבד, זה בעזרת סדנאות ובעזרת קורסים ובעזרת ספרים ובעזרת הרבה דברים, אבל אם הייתי צריך להעביר את המסרים האלה ולעזור לעוד אנשים, אז זה יהיה שליחות מאוד גדולה, זה דבר שהוא מרגש אותי שבא לי לעשות אותו. אבל אני מופנם, אבל אני ביישן, אבל אני מפחד לדבר עם אנשים, אני לא רוצה לדבר עם אנשים. אז במובן הזה האישיות שלי הגבילה אותי מלעשות את זה. אז אני עבדתי כדי לפתח את המיומנויות האלה, כדי להפוך להיות מישהו שיודע להתבטא, שיודע לדבר. היום אתם יכולים לא רק לשמוע אותי בפודקאסט ולראות אותי ביוטיוב, לבוא להרצאות שלי מול 200 ו-400 ו-600 איש, ולראות אותי בקורסים. זאת אומרת, היום הדבר הזה לא מגביל אותי במובן הזה ספציפית. אבל אני לא שיניתי את האישיות שלי, אני לא נלחמתי במופנמות שלי. למשל, אני פחות אוהב מסיבות ואירועים חברתיים ענקיים. שוב, אני למדתי ליהנות מזה ולמדתי איך להתנהג באירועים האלה בצורה נעימה וכיפית שעושה לי כיף וכיף לכולם, אבל אני לא אעשה את זה לעתים תחופות כי אני יודע שזה מרוקן אותי מאנרגיה, זה מאייף אותי. ואני יודע שכשאני אייף או קשה לי אז אני לוקח זמן לבד ואני לוקח זמן של שקט. זאת אומרת, אני ממש ממנף, עוד שנייה נדבר על זה, ממש ממנף את המופנמות שלי דרך המקום של הפודקאסט למשל, שזה דבר שהוא מאוד לבד, דרך המקום הזה של כתיבת ספר וכתיבת מאמרים, דרך המקום הזה של בניית דברים עמוקים שאני עושה. אז אני ממנף את הדבר הזה, אני לא נלחמתי בהיותי מופנם, אני לא הפכתי, זה נקודה חשובה, מאדם מופנם לאדם לא מופנם כדי להיות מרצה. לא, אני אדם מופנם שפיתח מיומנויות של אדם מוחצן לצורך מטרה מאוד מאוד ספציפית. וכנל בהרבה מאוד מתחומים אחרים שנדבר עליהם. גם אתם יכולים לקחת את האישיות שלכם, האישיות שלכם לא רעה והיא לא דפוקה. יש בה המון המון המון יתרונות, המון חוזקות שחלקם אתם לוקחים כמובן מאליו וחלקם אתם פשוט לא יודעים איך למנף עד הסוף. ובגלל שאתם לא יודעים איך למנף את זה עד הסוף, אתם לא רואים את הכוחות העל האדירים שיש לכם. ואז אתם שמים לב באמת לחולשות ואתם רוצים לשנות את האישיות הזאת, את הדפוס אישיות הזה. אז מה שאנחנו נעשה היום, אנחנו נדבר על חמש דפוסי אישיות מרכזיים, עוד שנייה נדבר על זה, ועל שתי הקצוות שלהם. זאת אומרת, יהיה לנו עשר נקודות, זה הרבה. ונדבר על כל אחד מהם, מה החסרונות או מה נקודות פגיעות נקרא לזה ככה, החולשות של הדבר הזה, איך אפשר לפעמים לעקוף אותם, זאת אומרת, להתמודד איתם, ומה עם החוזקות של הדבר הזה. המטרה שלי בסוף הפרק הזה זה שתסתכלו על הרבה מהתכונות שמאז שנולדתם, או מאז שהייתם קטנים ועד היום, הסתכלתם עליהם כחולשות שלכם, הסתכלתם עליהם כבעיות שיש לכם, ותראו אותם כמתנות ענקיות שיש לכם, כמשהו שאתם אוהבים בעצמכם, ואולי שאתם צריכים פשוט לשים בו פלסטרים, או לשים בו שפצורים קטנים כדי להוציא ממנו את המערב, אבל עם פחות כעסים עצמיים, והרבה הרבה יותר אהבה עצמית והוכרה על האישיות שיש לכם, אוקיי? אז בואו שנייה נדבר על מהם העשר תפוסי אישיות שאנחנו נדבר עליהם היום. בגדול, תראו, המדע מאחורי תיאורט אישיות בפסיכולוגיה הוא לא מושלם, אבל יחסית למודלים אחרים בפסיכולוגיה הוא מדע די טוב. כן, יש מבחנים פסיכומטריים, לא נכנס בדיוק איך זה עובד, אבל די טובים, ובגדול פסיכולוגים נוהגים לקבץ את כל תכונות האישיות לחמש מאפיינים מרכזיים, באנגלית זה מכונה Big Five, אוקיי? בתכלס, לשימוש שם המעשי והפרקטי שלנו, כנראה שזה לא יעניין אתכם, או לא אמור לעניין אתכם יותר מדי, מה הם כל חמשת התפוסים האלה אצלכם, אלא אתם תרצו לראות מהם התפוסים החזקים אצלכם. חלק מתוך הביג פייב האלה, אתם תהיו איפשהו באמצע, ואז זה יהיה שוב פחות מעניין לשיחה שלנו היום. בחלקם אתם לפעמים בצד אחד ולפעמים בצד אחר, ויכול להיות שזה עדיין יהיה לכם רלוונטי שם, אבל אולי פחות. אבל בחלק מאותם ביג פייב, מאותם חמש תכונות גדולות, מה שיקרה זה שאתם תגלו שאתם באחד הקצוות, אוקיי? אני יכול לחשוב לבד על כרגע לפחות שתיים או שלוש מהביג פייב האלה, שאני נמצא באחד הקצוות שלהם, אני לא בקצה השני. אני פיתחתי בחלקם אימוניות לקצה השני כדי להצליח להסתדר, אבל אם לא הייתי מפתח אותם, הייתי ממשיך לסבול כמו שסבלתי בילדות וכמו שסבלתי בתקופות מסוימות מתוך התכונה הזאתי. אז אנחנו נסתכל על אחד אחד, אל תנסו אולי בהכרח לאתר את עצמכם בכל מקום, תנסו לראות איפה זה בולט, איפה זה בולט שאתם נמצאים, איפה שאתם מסתכלים על עצמכם, קל לכם לראות חד משמעית אתם שם. אם באחת התכונות אתם אומרים, אני לא בטוח אם אני בימין, אני לא בטוח אם אני בשמאל, זה בסדר, אז אתם יכולים לחשוב אולי גם על אנשים אחרים ולנתח אותם ולהבין אותם, אם זה בן או בת הזוג שלכם, הילדים שלכם וכן הלאה. אבל זה פחות אקוטי עליכם. תנסו למצוא את המקומות שבהם אתם שוב טיפה יותר בקצה. אוקיי. אז בואו נדבר על מה הם החמש האלה. החמש האלה הם בגדול הם נקראים Openness, Conscientiousness, Extroversion, Agreeableness ונראותיסיזם ועכשיו אני אעבור עליהם אחד אחד. Openness בגדול, שוב השמות באנגלית לדעתי לא כל כך מסבירים בצורה טובה מה יש בפנים אז עשיתי לכם הסבר. התכונה שנקראת Openness בגדול מדברת על סקאלה כמו כל השאר התכונות הם סקאלה שבצד אחד של הסקאלה יש אנשים מאוד מאוד יצירתיים, מאוד מאוד סקרנים, מאוד מאוד שאוהבים להמציא רעיונות חדשים. אנשים שמסתכלים על דברים ותמיד חושבים על איך זה יכול להיות אחרת, על איזה מגניב זה היה אם, הרבה פעמים זה יהיה אנשים שאוהבים מדע בדיוני או פנטזיה, אנשים שבדרך כלל אוהבים אומנות מופשטת. הרבה פעמים אנשים יאהבו אומנות מופשטת או אומנות מודרנית, הם יאהבו לחקור תחומים שאין להם שום שימוש פרקטי, הרבה פעמים אחרי זה חבר'ה שאוהבו אולי פילוסופיה או תצדדים הלא פרקטיים של היסטוריה או ספרות או שירה, הרבה פעמים זה מה שיאפיין את הצד הזה של האנשים. מהצד השני של אותה תכונה מדובר על אנשים הרבה יותר יסודיים, תבניתיים, מערכתיים, שיודעים ככה להבין איפה הם נמצאים ומה הם צריכים לעשות ומה הצעד הבא. זה לא כל כך נשמע ההפך, אבל זה די ההפך, כי בעצם אותו אדם יותר פתוח, יותר יצירתי, הרבה פעמים יהיה לו מאוד מאוד קשה להסתדר במסגרת. הוא יכול להבין, הוא לא מטומטם, אבל הוא לא בהכרח מטומטם ולא מבין שהבוס שלו זה הבוס שלו, הוא מבין את זה. אבל הוא יכול בקלות לדמיין מצב שבו אני הבוס והבוס שלי עובד אצלי. ואז הרבה יותר קשה לי למשל לקבל סמכות. בעוד אותו אדם יותר יסודי, יותר תבניתי, יותר מערכתי, קל לו, הוא מבין שגם אם תיאורטית, שזה פחות מעניין אותו התיאוריה, הוא היה יכול להיות המנהל, הוא מבין שכרגע הוא העובד והצד השני הוא מנהל. ולכן הוא מבין שהוא צריך לעשות את הדברים האלה והאלה והאלה. לבן אדם הזה יהיה הרבה יותר קל הרבה פעמים, נגיד, לבנות תוכנית ולהבין מה הוא צריך לעשות כדי להתקדם בהיררכיה. בעוד שאותו אדם הרבה יותר יצירתי, לפעמים יעשה הרבה טעויות ויזרק החוצה מההיררכיה. אז הרבה פעמים אנשים שהם הרבה יותר פתוחים, בוא נדבר שנייה על יתרונות וחסרונות, אז יש להם את היכולת הרבה יותר טובה להקים דברים מאפס. אם תחשבו על זה שנייה לרגע, הנה נקודה מעניינת, הרבה מאוד פעמים יזמים ואנשים שהם יש להם הרבה רעיונות, הם לא מצליחים לבנות מזה עסקים מצליחים, לא מצליחים לבנות מזה פרויקטים מצליחים, הם מצליחים להתחיל את הפרויקט, לעשות אולי כמה פעולות, ואז איפשהו שם זה מתבחבש להם ונעלם להם. קשה להם להפוך את זה ממציאות, מרעיון למשהו שהוא מציאות בשטח. אגב בספר שלי, בניגוד בטי שירט, שאתם יכולים להזמין אותו ולקנות אותו, ואני מאוד ממליץ, יש ממש הדרכה על איך אפשר להפוך להיות גם כאלה וגם כאלה, עוד שנדבר על זה. אז בגדול הם יכולים לחשוב על רעיונות, הם יכולים להמציא דברים, הם יכולים להיות יותר יזמיים, הם יכולים להיות יותר אומנותיים. מהצד השני, אנשים אחרים, בוא ניקח דוגמה אחרת, תיקחו נגיד אנשים שהם חיילים או הרבה שנים בצבא. בן אדם שהגיע להיות סגן עלוף, תת עלוף, לא משנה, דרגות גבוהות בצבא. אז הרבה מאוד פעמים, למעט אולי יחידות מאוד מיוחדות, אבל הרבה מאוד פעמים זה אנשים שהם בדיוק בקצה השני. למה? הם מצליחים להסתדר מצוין עם הערכתיות, אחרת הם היו יוצאים מהצבא. הם הרבה יותר תבניתיים, הם הרבה יותר יסודיים. מדובר על אנשים הרבה פעמים סופר סופר סופר מוכשרים, שיוצאים מהצבא אחרי שהם ניהלו או פיקדו על מאות או אלפי אנשים. ואז כשהם יוצאים לאזרחות, אם הם מוצאים תפקיד בכיר בארגון הם מסתדרים מצוין, אבל אם הם צריכים עכשיו להקים עסק מאפס או להקים פרויקט חדש מאפס, הרבה פעמים מאוד יתקשו, כי אין להם את היצירתיות הזאת, אין להם את האמצעתיות הזאת, אין להם את היכולת הזאת לראות דברים שלא קיימים. יש את מה שהם מכירים, הם פחות מסתקרנים ופחות מחפשים את הדברים החדשים שהם לא מכירים. בגדול אם אתם שומעים את הפודקאסט הזה, רוב הסיכויים שאתם טיפה יותר לצד או הרבה יותר לצד של אופנס, אחרת לא הייתם כנראה שומעים את הפודקאסט הזה ולכן אני טיפה יותר ארחיב על זה. אז בגדול היתרון של האנשים האלה זה שוב שהם יכולים לחלום, שהם יכולים לדמיין, שיש להם ויז'ן, שיש להם רעיונות, שהם יכולים לדמיין דברים אחרת, שהם יכולים להסתקרן ולחקור על המון דברים חדשים ואז הם יכולים לקחת רעיונות מתחומים לא רלוונטיים, כאילו פתאום לקרוא על הפילוסופיה הרוסית עתיקה ואז לגלות שיש שם איזה קונספט או איזשהו רעיון שם שהם יכולים ליישם אותו בעסק שלהם למשל. הראש שלהם מאוד עובד ככה, מאוד בכזה הרבה דברים במקביל. מהצד השני קשה להם להסתדר עם הערכות, קשה להם לבנות תחתם. קשה להם לתחזק מערכות וסיסטמים ולעבוד בצורה יסודית. הרבה פעמים ברגע שמשהו חוזר על עצמו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, הם משתעממים מאוד מאוד מאוד מהר. אם האנשים האלה מוכשרים הרבה פעמים יהיה להם עסקים שהם עם גדילות מאוד משמעותיות כי פתאום הם עושים משהו שכיף להם, אבל אז נמאס להם, אז הכל מתרסק ואז הם מנסים להקים את הכל מחדש. גם במערכות יחסים הרבה פעמים יהיה להם מערכות יחסים שמתחילות בבום ובוואו כי הם מסתקרנים ומתלהבים מהבן אדם החדש והם רואים בו איזה אובייקט מוסה לזה, אבל אז הם משתעממו מאוד מאוד מהר והמערכות יחסים שלהם נהרסות. יש להם רעיונות טובים אבל קשה להם להתמיד ברעיון הזה לאורך זמן. ובאמת אחד הדברים החשובים שבן אדם כזה צריך ללמוד או שכדאי שהוא ילמד זה כשהוא עושה את הדברים בפעם הראשונה, לא לתעד את זה בעצמו או לתת לאנשים אחרים לתעד את זה, אני מדבר כרגע נגיד בהקשר של קריירה, לתת לאנשים אחרים לתעד את זה כדי שאחר כך יוכלו לשחזר את זה אחריו. התכונה הזאת אצלי היא יחסית מאוד דומיננטית ולמשל לא סתם אני דאגתי שכשאני העברתי את הקורסים הראשונים במכללה מישהו יכתוב מתוך מה שאני לימדתי מערכי שיעור ואז אנשים מחצרים אחרים יוכלו להעביר את אותו דבר. אני לא רציתי להעביר את אותו קורס עשר פעמים, זה ישעמם אותי. ואותו דבר עכשיו עשיתי את הקורסים מחדש אז צילמו אותי ודאגתי שזה יהיה מסודר ושזה יהיה מאורגן אחריי, אני מלמד מישהו משהו בעסק או מישהו משהו בעבודה, אני כמעט תמיד אעשה שיתוף מסך, הקלטת מסך, אני אתן למישהו לכתוב את זה כנועל תוך כדי שאני עובד איתו, אני למדתי איך להפוך את הדברים שלי לסיסטמים ושאז שאנשים אחרים ידאגו לסיסטם כדי שהוא ימשיך להיות בצורה מערכתית. מעבר לזה, אני לא מנסה להכניס את עצמי למסגרות נוגשות מדי כי אני יודע שאני סובל שם. במקום לכעוס על עצמי שאני לא מצליח להתמיד לפי הדקה בכל דבר שהחלטתי, במקום לכעוס על עצמי, והדחפה מה הייתי כועס על עצמי, שאני לא כל בוקר באותה שעה עושה משהו, שאין לי איזה שגרה סופר מדויקת, אבל אז הבנתי ששם הגאונות שלי, ששם אני טוב. הבנתי למשל שלפעמים הפגישות שלי מתערכות כי יש לי רעיונות ואני רוצה לדבר עליהן ואני רוצה לעשות אותן, אז אני יודע שהיום בדרך כלל אין לי פגישות אחד אחרי השנייה עם אפס הפסקה, אני מייצר הפסקות לפגישות האלה. קיצר, להבין את הדפוס הזה של אופנס. דפוס שני, נקרא קונשיאנצ'סנס. מה זה קונשיאנצ'סנס? זה בעצם היכולת שלנו מצד אחד להיות מסודרים, מאורגנים, יעילים, בעלי משמעת עצמית, ומהצד השני של השכלה אנשים יותר פזרנים, יותר מגזימים ועם פחות תשומת לב לפרטים. עכשיו תראו, בגדול התכונה שמקושרת מבחינה מדעית כאילו סטטיסטית, הכי הרבה היא מצלחה בעסקים, מבין כל שאר התכונות האישיות, והיא מצלחה לא רק בעסקים, בקריירה ובעסקים, זה קונשיאנצ'סנס. זאת אומרת, התכונה שהכי מנבא כמה כסף אתם תצליחו להרוויח זה זו. וכשאני גיליתי שאני יותר בצד השני, כאילו השמור לא להרוויח כסף, זה מאוד מאוד מאוד בייס אותי ומאוד מאוד מאוד הזגל אותי, והתחלתי לעבוד על לפתח את המיומוניות של הצד השני. היום אני יודע להיות בן אדם מסודר ומאורגן, אני יודע להיות בן אדם יעיל, ואני יודע לסדר את המשמעת העצמית שלי. שוב, יש לנו פרקים בפודקאסט על כל הנושאים האלה ואיך עושים את זה. אבל מה שאני הבנתי, זה שבאיזשהו שלב שוב עשיתי את הטעות הזאתי, שהזהרתי אתכם מפניה בתחילת הפרק. באתי ועשיתי כמו איזשהו, איך נקרא לזה? מסע צלב נגד החלק הזה באישיות שלי. כי הסתכלתי עליו כדבר שלילי, חוסר משמעת עצמית, חוסר סדר וארגון, פזרנות, אפרזה, חוסר תשומת לב. אבל אז אני הבנתי שבעצם זה שאני כזה, זה מאפשר לי לעשות דברים שרוב האנשים לא היו עושים, אוקיי? זה מאפשר לי למשל, סתם דוגמה, בשיווק שאני עושה, שאני מאוד מאוד אוהב שיווק למשל, להציע הצעות ולייצר מוצרים ולבחון מבצעים שאנשים אחרים לא היו עושים, כי זה לא הגיוני בכלל לחשוב על לעשות דבר כזה, כי זה כאילו לא יעיל, אוקיי? לפעמים בעצם זה שאני לא מתייחס לפרטים, למדתי פשוט לתת למישהו אחר לעשות הרבה פעמים את הפרטים, אני בעצם מאפשר למישהו אחר למלא את כל הפרטים הקטנים של המשימה, של דברים מסוימים, ואז הבן אדם הזה מרגיש שזה שלו. אני הבאתי את הרעיון, אני הבאתי את הוויז'ן, אני הבאתי את מה שאני רוצה שיהיה, אבל בגלל שהבן אדם מילה את כל הפרטים והחליט איך זה יהיה, הוא מרגיש שזה שלו. ואז הוא הרבה יותר אטום לקדם את זה, במקום שאני אגיד לו בדיוק מה לעשות, ואז הוא ירגיש כמו איזה עבד מסכן שעושה מה שאומרים לו, הוא מרגיש שאוקיי, אמרו לו בגדול לאן ללכת, אבל הוא בחר את זה, הוא בנה את הפרויקט הזה, הוא גרם לזה לקרות בצורה שהוא רוצה, ואז הוא מחובר לזה הרבה הרבה יותר. מעבר לזה, אפילו הפזרנות, החוסר יעילות שלי, זה שסתם דוגמה, אני התחלתי לכתוב מאמרים על התפתחות אישית, ארבע שנים בערך, או שלוש שנים לפני שעשיתי את הסדנה הראשונה שלי, לפני שהוצאתי קורס דיגיטלי ראשון, אוקיי? למה? פשוט כי רציתי, כמו שאמרתי לכם, להעביר את המסרים האלה, רציתי לעשות את זה. לא חשבתי שאני אעסוק בזה, היה לי איזו חברה לשיווק באינטרנט, זה היה נטו תחביב, ואני אגיד לכם משהו מטורף. הייתי עושה פרסום ממומן למאמרים האלה. לא עכשיו בהמון כסף, אבל במאות שקלים ואלפי שקלים כל חודש, הייתי עושה פרסום ממומן למאמרים האלה, שלא היה שם מה למכור, לא היה שם כלום, זה לא היה שם רק בגלל שפשוט רציתי לעשות את זה. והטיפשות הזאת לכאורה, והחוסר אחריות הכלכלית הזאת לכאורה, בעצם הובילו אותי בצורה מאוד מאוד טובה. כמובן הייתי צריך ללמוד שוב, לאזן את זה, אבל את החלק הזה באישיות צריך ללמוד לאהוב. אותו דבר בצד השני. אם אתם לפעמים אומרים על עצמכם, למה אני לא יכול להיות יותר ספונטני, למה אני לא יכול לפעמים לשחרר, למה הכל אצלי חייב להיות טיפ טופ. תבינו שאותו יכולת סדר, ואותו יכולת ארגון, ואותו יכולת ליעילות, ואותו משמעת עצמית, זה מה שמאפשר לכם להשיג כל כך הרבה דברים טובים בחיים שלכם. אז אולי אם אתם רוצים, אתם יכולים למצוא לעצמכם את המקומות שבהם מותר לכם להפריז, למצוא לכם את המקומות שבהם מותר לכם להיות בחוסר תשומת לב, כמו שאני מצאתי את הדרכים שלי להיות יעיל, מסודר, מאורגן וכן הלאה. זה לאהוב את מי שאני, זה לאהוב את התפוס אישיות הבסיסי שלי, ולמצוא את המקומות שבהם אני יכול לקחת השראה מהתפוס אישיות השני. נקודה שלישית היא אקסטרוברג'ן, מוחצנות. אז מהצד הראשון, בקטע הראשון של הסקאלה, בן אדם שהוא מוחצן, אנרגטי, שהוא נטען חברתית, מהצד השני יש מופנמות, שזה אנשים יותר שקטים, מופנמים, נטענים מתוך הלבד שלהם. אני חושב שעל זה אנחנו נעשה פרק שלם כשלעצמו, כי זה פשוט נושא כל כך חשוב וכל כך מרכזי, אבל בקצרה אני אגיד, אנשים מוחצנים שאוהבים להיות עם אנשים, הרבה פעמים כועסים על עצמם, למה אני לא יכול להיות לבד, למה אני לא מצליח לשבת על התחת ולכתוב, למה אני לא מצליח לעשות כך וכך, למה אני לא מצליח לעשות כך וכך, למה אני לא מסוגל להיות עם עצמי לבד לרגע. ובאמת במידה מסוימת, שוב, אפשר לתרגל דברים, בין אם זה מדיטציות, בין אם זה דברים אחרים כדי לעבוד עם זה. אבל דרך יותר קלה זה פשוט לעבוד עם החוזקות שלכם, חבר'ה מוחצנים. זה לעשות שיתופי פעולה, זה לעבוד בקבוצה, אם ביחד עם אנשים, זה לעשות את העבודה הזאת בצורה אחרת, זה לרתום סביבכם אנשים, אם צריך הרבה עבודה, תרמקט, תרתמו אנשים מופנמים שאוהבים לעשות את העבודה בשקט, תנו להם לעשות את העבודה שדורשת שקט, ואתם תעשו את העבודה שדורשת רעש. וזה חלק מהעניין, היכולת שלכם לעשות את זה, והיכולת של צד שני לעשות את זה, היא פשוט קסומה. על הצד של מופנמות קצת דיברתי, אז אני לא ארחיב. תכונה רביעית נקראת Agreeableness. מהצד השני, מצד אחד שלה יש את החברתיות, חמלה, פשרנות, היכולת להבין בצורה רחבה את המצב הפסיכולוגי של אנשים. המחירים שיש לאנשים כאלה, ושוב הרבה פעמים אני מנחש שהרבה מכם הם כאלה, וגם אני ברמה כזאת מסוימת כזה, לא מאוד, אבל קצת, זה שהרבה פעמים זה גורר אותנו לריצוי, לפחד מאימותים. יש את הפרק בפודקאסט על הצבת גבולות. תשמעו את הפרק הזה אם אתם פה. ומהצד השני, של אותה סקאלה, יש את אסרטיביות, ביקורתיות, שיפוטיות. הוא לא בסדר, הוא כן בסדר, אני בסדר, אני צודק, אתה צודק, בוא נלך קדימה, ופחות את המקום הזה של פשרנות. יותר את המקום הזה של לדחוף קדימה, של לדעת מה אני רוצה וללכת עם זה אול אין. בסופו של דבר, שוב, באנם שהוא סופר אסרטיבי, שיודע לדחוף, שיודע לדרוש את מה שהוא רוצה, שיודע להגדיר זה ככה וזה ככה, יש לזה המון יתרונות, כי הוא יכול להתקדם הרבה יותר מהר. אבל יש לזה גם חסרונות. כשאני יותר מדי בטוח בעצמי, כשאני יותר מדי עמיד, כשאני יותר מדי במודעות חיצונית ולא במודעות פנימית, אני הרבה פעמים יכול לפספס את החולשות שלי, אני הרבה פעמים יכול לא לשים לב לנקודות שאני נופל בהן, שאני חוטא בהן ושאני יכול להיכשל בהן. ואילו לא שם לב למה קורה. בגלל שאני לא דואג מדברים, הרבה פעמים דברים שלי יכולים להפתיע אותי. אני יכול להגיע למצבים שליליים. או לבעיות שלא צפיתי אותן ולא התכוננתי אליהן ולא ראיתי אותן מגיעות, וזה באמת החוזקה של להיות יותר דאגן ויותר רגיש, אני שם לב כשדברים לא נכונים קורים, אני שם לב כשמישהו לא מרגיש טוב בסביבה שלי, אני שם לב כשמשהו אצלי לא מרגיש טוב, אני שם לב לבעיות או לצהרות שיכולות להגיע בעתיד ואני יכול להתכונן אליהן מראש. כמובן שגם פה, אם אני אהיה שם יותר מדי, אני אתעקע. בקיצור, חבר'ה, דיברנו על חמש תפוסי אישיות. Openness, Conscientiousness, Extroversion, Agreeableness ו-Neuroticism. בכל אחד מהם יש שתי קצוות האישיות. בתכלס אפשר לדבר על עוד המון המון המון תפוסים נוספים. השיעור הגדול פה הוא כזה. תבינו איפה אתם באיזשהו קצה של אחת התכונות האלה, תבינו איך אתם בעצם צריכים להפסיק נכוס על עצמכם על זה שאתם בקצה הזה, אלא לסמוח ולהבין שהדבר הזה הוא הכוח על שלכם, להבין איך אפשר למנף אותו כדי להצליח בענק בדברים שחשובים לכם בחיים, וכן, יהיו שם חולשות, יהיו שם בעיות, ותמצאו איך לאזן אותם. אל תלחמו באישיות שלכם, אל תנסו להפוך את האישיות שלכם, תנסו להישאר עם האישיות שלכם ולעשות בה את השינויים הכי מינורים שאתם יכולים כדי בסופו של דבר להיות הרבה יותר מדויקים ולהשיג את התוצאות שאתם רוצים. זו האישיות שלכם, זה החלק הכי קשיח בפסיכולוגיה שלכם, תלמדו לאהוב אותה, ואני אתראה איתכם בפרק הבא.