פרק 121: לשנות את הסיפור הפנימי ואת החיים מקצה לקצה

רובנו חיים תקופות ממושכות בחיים שלנו, באותו מצב כלכלי, באותו משקל או באותו מצב מנטלי. יש לזה סיבה. לפעמים זה נמשך שבועות, חודשים, שנים, לפעמים גם כל החיים. הסיבה לזה יותר פשוטה, או אחת הסיבות לזה יותר פשוטה ממה שרוב האנשים מדמיינים, ואפשר להשפיע עליה ואפשר לשנות את החיים שלנו בצורה משמעותית ברגע שמבינים אותה. הסיבה לזה זה שאנחנו מהפנטים את עצמנו, ממש ככה, בצורה קבועה, בעזרת הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו בראש שלנו על הסיטואציה או על המצב. יש לנו מיליון סיפורים כאלה. קבלו דוגמה פשוטה. כשהייתי בן 20, פחות או יותר, הייתה לי איזושהי אמונה בראש, היה לי איזה סיפור שרץ לי בראש, שהאופן שבו אני מסתכל על עולם ההתפתחות האישית, האופן שבו אני חושב על פסיכולוגיה או על כזה פסיכולוגיה שימושית, כן, פסיכולוגיה מאומית כזאת, יש בחצורת החשבה הזאת משהו מיוחד, באמת האמנתי בזה. האמנתי שהיכולת שלי להעביר את המסרים שלי מיוחדת, שיש לי יכולת לגעת באנשים ולעזור לאנשים לשפר את החיים שלהם. האמנתי שהדבר הזה הוא גם יותר חשוב מכל דבר אחר, כי ראיתי שוב בעבודה שלי ובמקומות אחרים איך הסוג הזה של ההשפעה, ההשפעה הפסיכולוגית, ההשפעה הרגשית, משנה לאנשים את החיים יותר מדברים אחרים כמו כסף או הצלחה בקרייריה או המון המון המון דברים אחרים. זו הייתה התפיסה שלי. מתוך התפיסה הזאת בכל השנים ה-20 שלי עשיתי החלטות שוב ושוב אמיצות, גדולות, יש שיגידו משוגעות, כדי להפיץ את המסר הזה ליותר ויותר אנשים. התחלתי בגיל 22 להעביר סדנאות והרצאות וקורסים, מאוד מאוד מהר לקחתי איזה הלוואה של 100 אלף שקל כדי להשקיע בפרסום ושיווק ולקדם את העסק שלי עוד יותר. בגיל 26 הקמתי את מכללת תוצאות שהגיע לעשרות אלפי אנשים, מחנסות בעשרות מיליוני שקלים, קניתי עוד חברות, הגדלתי אותם, אחרתי. בלי שבאמת ידעתי מה אני עושה, בלי שהיה לי את הניסיון, בלי שהיה לי את הקרדנציאל, בלי שהיה לי הרבה ממה שצריך כדי לעשות את הדרך הזאת לכאורה על הנייר. הסיבה לזה הייתה שהייתי מאופנט, הייתי מאופנט מהסיפור הזה, שבהקשר הזה היה סיפור מאוד מאוד מאוד חיובי. מה קרה? הקמתי את מכללת תוצאות, סיפור אמיתי, התחלתי להעביר את הקורסים, הרגשתי שאני וואו גאון, לא יודע מה, ואז החלטתי להביא מרצים נוספים. חיפשנו, אני ואז שחר כהן שעבד איתי, עשינו אודישנים ללא זוכר, המון המון מרצים, הרבה עשרות, מתוכם בחרנו בפינצטה את המרצים באמת הכי הכי הכי טובים, ואז קרה משהו מטורף. חלק מהמרצים האלה היו מרצים יותר טובים ממני, כן הם העבירו את הקורס שאני בניתי, וללקוחות שלהם הייתה תוצאה יותר טובה מללקוחות בקורס שלי. יותר אנשים נשארו עד סוף הקורס, יותר אנשים עברו את המבחן, יותר אנשים היו בסקר סביות רצון, הביאו סקר סביות רצון יותר גבוה. וביחד עם עוד דברים שקרו באותה תקופה, כמו זה שהעמקתי את הלימודים שלי בפסיכולוגיה באוניברסיטה, זאת אומרת דווקא למדתי יותר, פתאום הרגשתי שאין לי משהו לחדש, שאני לא כזה שונה, שאני לא כזה מיוחד. ובאמת במשך תקופה די ארוכה, שנים. בקושי דיברתי, בקושי הוצאתי תכנים, בקושי התקדמתי, כן התקדמתי עסקית, התקדמתי עסקית, כי הרגשתי שאני בעל עסק טוב, שאני מנהל טוב, שאני יודע לעשות דברים, כן, זה היה חלקכם מהסיפור. אבל חלק מהסיפור היה שברמת התוכן או ברמת הידע, אין לי משהו כזה מיוחד להגיד. שוב, פגשתי המון מטפלים מוכשרים, המון מורים טובים, הרגשתי לא מיוחד, הרגשתי שאין לי מה להגיד. ושנים שלמות, לא הוצאתי תוכן, לא קידמתי את עצמי. באיזשהו שלב גם הפסקתי להעביר קורסים, אמרתי למה אני מעביר קורסים? שהמרצים האחרים יעבירו את הקורסים, זה לא היה מתוך הצלנות, זה היה כי הפנטטית עצמי בסיפור חדש. הסיפור שבו אין לי משהו מיוחד להגיד. עכשיו חלקכם בהקשר הזה ממש יכולים להזדהות עם אחד הסיפורים האלה. או שיש לכם מה להגיד או שאין לכם מה להגיד או שיש לכם פחדים או שאין לכם חששות, אבל הסיפור הפנימי שלכם, או שלנו, מאפנט אותנו לפעול בצורה שונה. למה עכשיו אני שוב מעלה תוכן? כי הסיפור שלי שוב השתנה, אוקיי? סיפור מעניין. אוקיי? הדבר הזה כמובן לא קיים רק בעסקים, כשהייתי בן 16 כזה, היה סיפור הפנימי שלי לגבי איך שאני נראה או לגבי כל הדבר הזה היה שאני ילד מכוער, שאף אחד בחיים לא תרצה להיות איתי, שאני חסר ביטחון, שאני לא יודע לדבר, שאני לא יודע לתקשר, שאני קופה מול בנות, כן? כל הדבר הזה. וכתוצאה מכך, מה אתם חושבים שהיה קורה? כשמישהי מהכיתה שלי או מהשכבה שלי או מהתנועת נוער הייתה באה לדבר איתי, הייתי אחד קופה, שתיים מרגיש מוזר, נכון? שלוש הייתי חושב, הרבה פעמים חשבתי שהן באות לדבר איתי כי הן רוצות לצחוק עליי, אוקיי? או להקנית אותי או משהו כזה. במבט לאחור זה לא היה נכון, שוב, לפחות ברוב המקרים זה לא היה נכון, אבל זה הייתה התפיסה שלי, וכשזה היה הסיפור הפנימי שלי, ואנחנו נלמד איך לשנות את הסיפור הפנימי שלנו, כן? אבל כשזה היה הסיפור הפנימי שלי, זה איך שחוויתי את המציאות. הסיפור הפנימי שלי הפנט אותי וגרם לי לקרוא את המציאות בצורה אחרת, אוקיי? שוב, בגיל 22 אני הרגשתי שאני הדבר הכי רותח בעולם, כן? אני חי את החלום, אני מעביר ארצות, אני רק בן 22, אני עושה כסף, אני חתיך, אני מרגיש טוב, כן? כאילו, איך אתם חושבים שהמציאות שלי בהקשר הזוגי נראתה אז? שונה לגמרי, כן? אז הסיפור הזה, הסיפור שלנו, מתעצב ומשתנה במהלך החיים, אבל לרוב האנשים הסיפור הזה, או הסיפורים האלה, כן, זה לא רק סיפור אחד, זה לא הסיפור שרץ לנו בראש, לנו הרבה סיפורים על הרבה נושאים, אבל הסיפורים האלה מתעצבים בצורה לא מודעת, אנחנו לא באמת בתשומת לב למה קורה שם, אנחנו כן יודעים את זה, כן? אי אפשר לא לדעת מה יש בסיפור הזה כי הוא רץ לנו בראש, אז אנחנו מרגישים אותו, ואני בטוח שאם עכשיו אני אגיד לכם שתחשבו על סיפור אחד שיש לכם לגבי עצמכם שהוא חיובי ומעצים וגורם לכם לעשות דברים שאתם אוהבים, אוקיי? אז יש לכם כזה? ואם אני אגיד לכם לחשוב על סיפור אחד שיש לכם כלפי עצמכם שהוא פחות טוב, שהוא גורם לכם להיות תקועים, שהוא גורם לכם לא להתקדם לאיפה ולאן שאתם רוצים, שהוא חוסם אתכם, שהוא רוצה אתכם, יש לכם גם כזה, אוקיי? כי הסיפורים האלה נוצרים בצורה לא מודעת ברוב המקרים ואנחנו גם לא באמת מודעים ליד כמה הם מנהלים אותנו בחיים, אוקיי? גם אם אני יודע את זה שוב רציונלית, נגיד אני למדתי את זה לפני הרבה שנים, מלמד את זה הרבה שנים עדיין יש סיפורים בחיים שלי שמשפיעים עליי בצורה לא מודעת כי אני תופס אותם, זה העניין, אני תופס אותם כמציאות, אוקיי? אז בגלל שאני תופס את המציאות הם לא נראים לי כסיפורים, אז לא נראה לי שזה משפיע לי על החיים, זה נראה לי יותר שפשוט אני פועל בצורה הגיונית, אוקיי? כל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו פועלים בצורה הגיונית, אנחנו בעצם פועלים בצורה הגיונית בהתאם לסיפור שמנהל אותנו. בסה, אוקיי? אז איך הסיפור הזה מתעצב? בואו נדבר על זה. אז יש כל מיני דרכים, אבל בגדול הדרך המרכזית זה שקורה משהו שמפעיל אותנו רגשית בצורה חזקה ואז הרציונליזציה, ההסבר, הלוגיקה מגיעה אחר כך. רוב להסתכל על הקושי של כל מה שקורה שם, להסתכל על המחירים שהעולם והזה הם משלמים. זאת אומרת, בתור בן אדם שאוכל בשר, לא יכולתי להרשות לעצמי מנטלית, תודעתית, קוגנטיבית, לחוות רגשית את כל המחירים, את כל הדברים השליליים שיש באכילת בשר. אני מדבר על בתור ילד, אוקיי? ברגע שהחלטתי להיות טבעוני, בעצם הרחקתי את הצד הרגשי הזה ממני, שיניתי את הסיפור, פתאום היה לי קל להסתכל על הדברים, ולראות את הבעיות, אוקיי? למה? כי שוב, לא בגלל שנהייתי יותר חכם, לא בגלל שהתפקחתי, בגלל ששיניתי את הפוזיציה, שיניתי את הזווית, שיניתי את הסיפור הפנימי שלי, ואז זה גם שינה לי את ההתנהגות, אוקיי? אז יש שתי דרכים מרכזיות אם אנחנו רוצים לשנות את הסיפור שלנו הפנימי, ואני חושב שזה מה שאתם בפרק, כן? אם יש לכם איזשהו סיפור פנימי שמפריע לכם. אז הדרך הראשונה היא דרך רגש חזק, הפעלה חזקה של רגש, שזה כאילו מחכה את התהליך הטבעי שבדרך כלל קורה, כן? בדרך כלל נגיד עברתי פרידה, יש לי סיפור על זוגיות, כן? כל הנשים הם, לא משנה, כל הגברים הם, whatever. הקמתי עסק ונכשלתי או ניסיתי למכור ואמרו לי לא, קיבלתי דחייה, קיבלתי כישלון, ניסיתי לעשות משהו, צחקו עליי, עמדתי בקדמת הכיתה, ניסיתי לפתור תרגיל בחשבון, המורה שלי אמרה לי שאני טיפש, לא משנה. קרה משהו רגשי ואז הסיפור שלי התעצב כתוצאה מזה. אז לעשות תהליך שהוא פשוט לייצר רגש מאוד מאוד חזק, זה ניסיון לשחזר או לשכפל את התהליך הטבעי של המוח שלנו. אז למשל, אם כשהייתי בכיתה ג' למדתי בקדמת הבמה וניסיתי לפתור תרגיל בחשבון, ואז המורה, נגיד, קפאתי או נכשלתי והמורה אמרה לי שאני טיפש, הוא בטבר ואז כולם צחקו עליי, אז הסיפור הפנימי שלי זה שאני לא טוב מול אנשים, אני לא יודע למה מול קהל, שאני מול אנשים אני נלחץ, אני לא עושה עבודה טובה כשמסתכלים עליי, הוא בטבר, כל מיני סיפורים כאלה. אז דרך אחת לפתור את זה, נכון? אם אני אקח את זה בצורה הכי פשטנית, זה לשים את עצמי בכל זאת על הבמה, ולייצר מצב שבו אני עושה את זה ממש ממש טוב ושאני מקבל על זה מלא חיזוקים חיוביים, מלא פידבק, ויש לי בעצם חוויה חיובית מאוד מאוד חזקה. עכשיו, הדבר הזה בהרבה מאוד מקרים הוא קשה, נכון? כאילו, איך עכשיו תביא את הבן אדם הזה לבמה ואיך תביא אותו לבמה שהוא עושה את זה טוב ואיך תביא אותו לבמה שהוא עושה את זה טוב וכולם מפרגנים לו, זה מאוד קשה. או בדוגמה של זוגיות או כל דבר. ובגלל זה בהרבה תהליכים טיפולים יש כל מיני דרכים של סימולציות, בין אלפים, אפשר לעשות דמיון מודרח, יש היפנו-תרפיה, יש כל מיני סוגים של תהליכים רגשיים כאלה ואחרים. ובהרבה תהליכים רגשיים כאלה ואחרים שאנחנו יכולים לעבור, בין אם מטפל או לבד או בסדנה או בקורס, אז יש לנו את היכולת לעבור איזשהו תהליך רגשי מאוד מאוד מאוד מאוד חזק. אחד הדברים המעניינים והמגניבים בין אלפי, ושצריך לעשות המון פעמים בקורסים, למרות שאני כבר שנים לא עושה את זה, זה שאנחנו לוקחים בן אדם שיש לו איזשהו סיפור פנימי ומחזירים אותו לעבר בעזרת תהליכים של דמיון מודרח והכל, לרגע שבילדות שבו הוא נוצר הסיפור הזה. וזו כשלעצמה חוויה רגשית מאוד מאוד חזקה שלבד הרבה פעמים יכולה לשנות את הסיפור. אז יש הרבה מאוד דרכים לעשות את זה, אפשר לעשות את זה דרך תהליך טיפולי רגשי, אפשר לעשות את זה דרך חוויה פיזית חזקה, נכון? אם יש לי פחד גבוהים, לקפוץ בנג'י, אולי זה טו מאץ', אבל כאילו בצורה דרגתית או בצורה כזאת או אחרת, ולייצר איזשהו ניצחון על העבר שלי. כאילו אם עד עכשיו חשבתי שאני לא יכול משהו, פתאום להצליח זה מעולה. להרבה אנשים יש את החוויה הזאתי שלא יודע, מערכת יחסים טובה יצרה להם ביטחון, שבוסט טוב יצר להם ביטחון, שזה איזושהי הצלחה, במשהו שהם נכשלו בו, תחשבו על משהו שבזמן חשבתי שאתם לא יכולים לעשות, פתאום הצלחתם לעשות אותו, השתנה לכם כל הסיפור הפנימי. אז דרך אחת זה דרך להעביר את עצמנו תהליך רגשי חזק. זה דרך מעולה, מצוינת, טובה מאוד, ואני חושב שכל בן אדם יכול לדעת לשלוט בה, ברמה כזאת או אחרת, ככל שכמובן שלכם יותר כלים, אז אתם יכולים לעשות את זה יותר טוב, יש דברים אפשר לעשות בפיזים, יש דברים אפשר לעשות בדרך תהליכי. אני באופן אישי, יותר בתחילת, נקרא לזה בשנות ה-20 שלי או דברים כאלה, עבדתי המון בצורה הזאתי, כי זה דרך מאוד מאוד יעילה כשאתה מעביר מישהו אחר תהליך. אם אני עכשיו המטפל או המנחה של הסדנה, אז ליצור לכם חוויה רגשית מאוד מאוד חזקה, זה הרבה יותר קל מאשר האלטרנטיבה שהיא לוגיקה, שעוד שנדבר עליה, ולכן הרבה אני עברתי ככה, אני את רוב התהליכים הרגשיים העמוקים שלי לא עברתי בתהליכי אחד על אחד, עברתי בסדנאות וקורסים. זו הסיבה שעד היום אני מכור לסדנאות וקורסים, אני מאמין בזה, אני עוזר למרצים ומנחה סדנאות, כי עבורי את כל התהליכים הרגשיים הכי עמוקים שלי עברתי בקבוצה, לא עברתי באחד על אחד. אז אני מכור לדבר הזה, בגלל שאפסיתי הרבה תהליכים בקבוצה, אז עברתי הרבה תהליכים בצורת רגש, שוב כי זה פשוט דרך יותר יעילה בקבוצה לעשות את זה. אם זאת, בשנות ה-30 שלי, או נקרא לזה בחצי השני של ה-20 ובשנות ה-30 שלי, אני די נוטה לתעדף את האופציה השנייה, שזה עבודה של לוגיקה. מה זה אומר עבודה של לוגיקה? זה אומר שאני רוצה ממש לפרק את הסיפור הפנימי שלי בצורה מאוד מאוד מאוד מאוד יסודית, קשה, קשה לעשות את זה בהתחלה, ולהתחבר חזרה למציאות, ואו לסיפורים אלטרנטיביים, לשנות את המסגרת שבה אני רואה את המציאות. אז אם למשל, שוב, את התהליך של מה שזה חשבתי שאני מכוער והכל, לא עשיתי בצורה הזאת, עשיתי בדרך משהו אחר, אבל דרך חוויה רגשית, אבל נגיד שהייתי צריך לפרק את זה ככה, אז הייתי אומר, אוקיי, הסיפור הפנימי שלי זה שאני מכוער, ושאף אחד לא תרצה להיות איתי. זה כאילו הסיפור, זה כאילו מה שחוסם אותי. תשימו פה את מה שחוסם אתכם. אז אני אגיד, אוקיי, האם זה האמת? אוקיי, נגיד שאני חושב שכן, כן, זה האמת. ואז אני אתחיל לפרק את המילים. אוקיי, להיות מכוער, מה זה אומר? מה זה אומר להיות מכוער? פה זה, אני מדמיין את גל בין ה-16, או ה-17, ואני אומר, אוקיי, גל בין ה-16, ה-17, לא יודע לענות על זה. לא יודע לענות על זה, זה כאילו, למה? כי פה היה הקשל, כן? ואז נשאל את השאלה, אוקיי, מה זה אומר? ואז אפשר לבדוק על זה ולחקור על זה, ולהגיד, אוקיי, להיות מכוער, זה אומר 1, 2, 3, 4, 5. איך אני יכול להיות פחות מכוער? או האם אני בכלל מכוער? כן, יכול להיות שלא. ואם אני באמת, אז אוקיי, מה אני יכול לעשות כדי להיות פחות? אוקיי? אני הבנתי שאם אני מסדר טיפה את ה... לובש בגדים טיפה יותר מסודרים, מתאמן טיפה יותר, משקיע טיפה יותר באיך שאני נראה, אז אני יכול לראות הרבה יותר יפה. אוקיי? ושתיים, אף אחת לא תרצה להיות איתך. אוקיי, יש נשים מסוימות שלא ירצו להיות איתי. יש נשים מסוימות שמאוד היו רוצות להיות איתי. כשהוא מדבר על גיל הקשר שלנו לנהל עם עצמכם שיחות שלמות בראש. רוב מי שחושב שהוא מנהל עם עצמו שיחות שלמות בראש, מנהל שיחה מאוד קצרה ופשטנית עם עצמו בראש והיא מתנהלת בלולאות, נכון? תשימו לב שאתם חושבים על אותה מחשבה או את אותה שיחה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב, זה לא כל פעם שיחה אחרת, זה לא כל פעם שיחה חדשה לגמרי, ונדיר שיוצאות מהשיחות האלה תובנות חדשות לפעמים וגם כן קצת, אוקיי? כתיבה מה היא מאפשרת לי? מאפשרת לי להרחיב את הזיכרון שלי, מאפשרת לי לנהל שיחה יותר ארוכה ויותר ממושכת כי אני יכול לחזור לחלקים אחורה בשיחה ובעצם הדף משמש לי כמו זיכרון נוסף. אותו דבר עם המטפל או עם המאמן. אם אני עכשיו אומר כמה דברים, נכון אם אצלחם להיות באימון או בטיפול או לאמן או לטפל בעצמכם, אצלחם להגיד לפני שנייה אמרת ש... נכון? ואז הבן אדם כאילו בהלם, כאילו לא זוכר שהוא אמר את זה. זה לא שהוא לא זוכר, זה שהבן אדם השני הוא בעצם מהווה כמו הדף נייר בהקשר הזה, זיכרון נוסף, דרך נוספת לאבד יותר לעומק את המחשבות שלנו. זה בגלל זה כל כך כל כך כל כך חשוב וכל כך כל כך חזק. אז לחשוב לבד ולהיות לבד פחות יעיל מכתיבה לדעתי, פחות יעיל מלעבוד עם מטפל לדעתי, אבל יש אנשים שזה גם עובד להם. אז אם אני יכול לשבת לבד ורק לחשוב על אותו דבר ולא להשיח את דעתי למשך שעה או שעתיים, מה שהרבה פעמים יקרה זה שבצורה דרגתית אני כן אפתח יותר ויותר ויותר ויותר ויותר ויותר עד שאני כן יגיע לנפח יותר גבוה ויכול לפתור את הבעיה או לשנות את הסיפור שלי. הרבה פעמים פשוט לשבת בשקט עם הסיפור השלילי שעה או שעתיים יכול לשנות את הסיפור שלי. זה לא יעבוד אם יש לי מלא גירויים, אם אני שומע מוזיקה תוך כדי, אם אני לא יודע נוהג תוך כדי, אם אני עושה דברים אחרים, למה? כי אז שוב חלקים במוח שלי פועלים על משהו אחר ואז אני עוד יותר מקביל את היכולת שלי לעבוד. אז אני רוצה עדיף עם דף, עדיף עם מטפל, אבל אני יכול לפרק את זה לוגית. הסיבה שאני מתעדף את הדרך הזאת היא זה לא בהכרח כי היא יותר טובה בשנים האחרונות, אלא כי פשוט לי זה יותר נוח. אז תשאלו את עצמכם כרגע, מה אתם מעדיפים? לעשות עם עצמכם איזשהו תהליך שהוא יותר סביב רגש, יותר עם לוגיקה, איפה יותר נוח לכם? אין פה נכון או לא נכון. העניין הוא פשוט, אם יש לכם סיפורים פנימיים שמגבילים אתכם ואתם רוצים לשנות אותם, זה לגמרי בשליטתכם. המציאות היא ב-90 ומשהו אחוז לא מה שמגביל אותנו, מה שמגביל אותנו זה התפיסה שלנו, זה איך שאנחנו מסתכלים על הדברים. המציאות היא פשוט המציאות, אוקיי? ואם אני מסתכל עליה בצורה קנה ובצורה אמיתית, לרוב אני יכול למצוא פתרונות שיעבירו אותי לרמה הבאה. אז אני מקווה שלמדתם, אני מקווה שלקחתם, היה קצת עמוק היום, היה קצת טיפה יותר מורפא, אני חושב שגם היה מאוד מאוד פרקטי, אז שיהיה לכם מלא בהצלחה ונתראה בפרק הבא.