פרק 127: המיתוס של תשוקה ועבודה קשה: איך להרוויח כסף בכיף ולא בסבל

היום אנחנו הולכים לדבר על איך להכניס לחיים שלנו הרבה יותר כיף והרבה יותר כסף באותו הזמן. כמו שאתם רואים שמתי גופייה במיוחד בשביל הפרק הזה, כי אנחנו הולכים היום לשבור מיתוסים לגבי עבודה קשה, לגבי זה שאולי לא צריך לעבוד קשה, שזה גם מיתוס מהצד השני, בעצם כמה צריך לעבוד, איך זה בדיוק עובד, וגם מה ההבדל בין לרדוף אחרי התשוקה שלנו, לבין למצוא ולהתחבר לטבע שלנו. הסיבה שאני ככה מצלם לכם את הפרק הזה היום, זה בגלל שלפני מספר שבועות התחלתי שיתוף פעולה ממש מגניב עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריך, ובכותרת של הקבוצה היא שמה את השם של הקבוצה הוואטסאפ שבה אנחנו עובדים ביחד, היא קרא לזה גל ועובדים או מרוויחים כסף בכיף, ומה שמעניין זה שמיד אחרי שהיא פתחה את הקבוצה הזאתי, היא המשיכה והמשיכה והמשיכה לבקש או להגיד שהיא רוצה לעשות עוד משימות ולקדם עוד דברים, זאת אומרת היא לא באה לעבוד קל, היא לא באה לא להתאמץ, היא לא באה לא לעבוד, היא לא באה לנוח על איזה אי בודד ולשתות קוקוס, היא באה לעבוד אבל היא באה עדיין להרוויח כסף בכיף, ואני חשבתי בהסתכלות לאחור או ככה כשחשבתי לקראת היום צילומים הזה, אמרתי זה מאוד מאוד מעניין וזה משהו שמאוד מאוד מאפיין אני חושב אנשים בתקופה היום, הרבה מאיתנו היום מבינים שאין לנו בעיה או אולי אפילו אנחנו מעדיפים לעבוד קצת יותר אבל במשהו שאנחנו נהנים ואוהבים לעשות, אל מול אפילו אולי לעבוד פחות ולהרוויח יותר במשהו שאנחנו פחות אוהבים, כמובן עד גבול מסוים. אז איך מוצאים את הדרך האמצע הזאתי שבה אנחנו גם עושים משהו שאנחנו אוהבים, גם אולי לא עובדים יותר מדי עוד שנדבר מה זה אומר וגם מרוויחים את הכסף שאנחנו רוצים ואולי אפילו הרבה מעבר. אני בא לתת לכם את התשובה הזאתי גם מתוך הניסיון שלי בשנים האחרונות שבהם אני מלווה מאות בעלי עסקים קטנים בעיקר בתחום ההרצאות, סדנאות, קורסים וגם בתור בן אדם שעצמאי 15 שנה, שהקים חברה שהכניסה מעל 70 מיליון שקל במהלך השנים ואפילו קניתי חברות ומכרתי את כל הדבר הזה בסוג של מיני אקזיט. אז את כל הדברים האלה ואת הפרספקטיבה שלי שאני חושב שיכולה מאוד מאוד מאוד לעזור לכם ושיום אני מרגיש שעדיין אין לנו אולי את האיזון המושלם אבל עשיתי צעדים משמעותיים לקראת זה ואני חושב שיש לנו הרבה הרבה לדבר. אז בואו נתחיל ישר מהנקודה הראשונה שזה כמה קשה צריך לעבוד. יש לאחרונה את הדיבייט האין סופי שהוא כבר קיים 100 שנה אבל לאחרונה אני רואה אותו צף שוב ושוב בהארשת בטח בגלל כל הנושא הזה של איי איי שמייעל את העבודה שלנו ומאפשר לנו להשיג יותר תוצאות בפחות זמן של האם צריך לעבוד קשה או לא צריך לעבוד קשה. מצד אחד של הדיבייט יש את כל הגורויים האלו המנטורים האלו האנשים האלה שמדברים רק על עבודה קשה בוא נקום בחמש בבוקר. אז בכל התורמוזי של לקום בבוקר בחמש בבוקר לשים אוזניות לשתות קפה לעבוד עד 12 בלילה כן וכאילו להתגאות בכמה אני עובד קשה. ומהצד השני יש לא מעט אנשים מאוד מאוד מצליחים שאומרים לנו לא צריך לעבוד קשה אפשר להרוויח כסף בפחות שעות בפחות מאמץ וכל הדברים האלה. ומהניסיון שלי האמת היא לא בדיוק איפשהו באמצע זה לא שאני אגיד ככה מי שנסה למצוא את האמצע בין שתי הדברים האלה כלומר לא לעבוד ממש קצת ולמנף את עצמנו בטירוף ולא לעבוד ממש ממש הרבה ולקראת התחת מי שנסה להיות באמצע מה שיקרה זה שהוא יקבל תוצאות מאוד מאוד מאוד בינוניות. ככה מגיעים לבינוניות שנשארים באמצע מה כן קורה במיוחד בעולם העסקים אבל גם בתחום של קריירה מה שיש לנו זה שיש לנו תקופות וגלים. יש שלבים בחיים שלנו שבהם אם נשקיע במקום שש שעות עבודה ביום נשקיע עשר שעות עבודה ביום התועלת של זה תהיה מטורפת ומטאורית. אם אני יודע בזמן הזה לשים את האוזניות במרכאות להתמקד להתרכז ולעבוד את זה הרבה שעות יכול להיות שחצי שנה כזאת היא שלושה חודשים כאלה או שנה כזאת שוב בתנאי שאני עושה את זה בזמן הנכון בתזמון הנכון בעסק הנכון כן אבל אם אני עושה את זה בזמן הנכון בסדר נכון שנה כזאת או חצי שנה כזאת שלושה חודשים כאלה יכולים לקנות לי אחר כך שנים רבות של חופש אוקיי ושוב יש הרבה תקופות בחיים שאם במקום לעבוד שש שעות ביום אני אעבוד שעתיים או שלוש שעות ביום לא יהיה כמעט שום הבדל ופה יש שני מושגים שאני חושב שכל אדם חייב להכיר ולהבין המושג הראשון זה מושג שלקוח מכלכלה אני יודע זה הולך לשם מסובך אבל אני בטחון נפשט את זה שהוא נקרא דפוקה שולית פוחתת. הקונספט או הרעיון של דפוקה שולית פוחתת אומר את הדבר הבא אומר שככל שאנחנו משקיעים יותר בדבר מסוים האפקט של התוצאה הוא בדרך כלל יהיה נמוך יותר ניתן דוגמה אם יש בן אדם שלא מתאמן בכלל ועכשיו פתאום הוא מכניס אימון אחד בשבוע לחיים שלו זה יהיה אפקט דרמטי על החיים שלו אוקיי אם הוא יתאמן פעמיים בשבוע שלוש פעמים בשבוע כל אימון נוסף יהיה משמעותי ישפיע המון אוקיי יש אדרג משמעותי את התאריכות חיים שלו אבל אם עולים משלושה אימונים בשבוע לארבעה אימונים לחמישה אימונים שוב, יכול להיות לזה עדיין איזושהי תועלת, או תועלת פסיכולוגית, או במטרות מסוימות, לתחומים מסוימים, כמו תחרויות וכאלה, זה עדיין מועיל, אבל במובן הרחב, לאט לאט כל אימון נוסף שאני מוסיף, הוא פחות ומפחות ומפחות משמעותי, נכון? אם אני ישן רק 4 שעות בלילה, למשל, מצבים מאוד גרוע, אם אני מוסיף עוד שעתיים, וישן 6 שעות, וואו, זה תפוקה משמעותית. אם אני ישן עוד שעתיים, שזה 8 שעות, וואו, יכול להיות שזה עדיין מאוד משמעותי. אבל אם אני ישן פתאום 10 שעות, כמה עוד אנרגיה, כמה עוד ריפוי, כמה עוד זה נותן לי עוד שעתיים האלה, שוב, זה תפוקה שולית פוחטת, והדבר הזה קיים גם הרבה פעמים בעסקים שלנו, ובעבודה שלנו. כל בן אדם שיש לו תפקיד טיפה יותר ראש גדול, כן, לא סופר סופר מוגדר עם משימות שמישהו אחר נותן לו, שוב, בין אם אתם עצמאים, פרילנסרים, בעלי עסקים או שכירים. אז כל אחד כזה יודע שיש לו רשימה אינסופית של משימות. נכון שאנחנו יכולים להמשיך לעבוד לנצח, וגם אם היה לנו 12 או 14 או 16 שעות עבודה ביום, לא היינו מסיימים את הטודוליסט שלנו. וההבנה הזאת היא העבודה שכל אחד, במיוחד עצמאים, חייבים להבין אותם, אבל גם שכירים, נגיד אפילו מדרג ביניים ועד בכירים, או אפילו שכירים יוצרים, יש כל מיני סוגים. אז כל הקטגוריות האלה חייבים להבין את זה, שבחיים לא נסיים את הטודוליסט. ואז המרדף אחרי לסיים את הטודוליסט הופך להיות משהו שרק מעייף אותנו, רק שוחק אותנו, רק מפריע לנו. במקום זה אנחנו רוצים להסתכל על זה מנקודת מבט של פרודוקטיביות, אוקיי? כל אחת מהמשימות שלי, מה התפוקה שלה, מה התועלת שלה, מה הערך שלה, כמה אקסטרה ערך כל משימה נותנת. ומה שבדרך כלל אנחנו נראה, זה שלרוב האנשים, רוב הזמן, יש מספר מצומצם של משימות שעושה אימפקט עצום, ומספר מאוד גדול של משימות שעושה אימפקט, שעושה תועלת מאוד מאוד קטנה. ושוב, ככל שנרצה לעשות יותר ויותר ויותר משימות, אנחנו נגיע לטריטוריה של משימות פחות חשובות ופחות חשובות ופחות חשובות ופחות חשובות ופחות חשובות, אוקיי? עכשיו, בתקופות שבהן יש לי צ'אנקים, שיש לי כמות של משימות מאוד מאוד יעילות לעשות, אם אני אתן טפוש, כן, ויעבוד יותר שעות וישקיע יותר לתקופת קצרות, אז זה יכול להיות מאוד מאוד מועיל. אבל רוב הזמן, מה שיקרה זה שתפוקה שולית פוחטת תשחוק לי את המאמץ ובעצם מה שפשוט יקרה זה שיש לי פחות כוח למשימות החשובות של מחר, או למשימות החשובות של מחרתיים, או למשימות החשובות של שבוע הבא, ואז שוב, הרבה אנשים חווים את זה, הם עובדים המון המון המון שעות, אבל אין להם כוח, אין להם אנרגיה, אין להם, או שהם בדכיינות נהיים פתאום, בגלל כל מיני אלמנטים של שחיקה, לגבי המשימות הגדולות והמשמעותיות. אז עדיף לי לעבוד פחות במקרה הזה, נכון? ולהשקיע ולמקד את האנרגיה שלי במשימות החשובות שמביאות את האימפקט הכי גדול. אגב, כשאנחנו עושים את זה, אנחנו מרגישים גם הרבה יותר שמחים, הרבה יותר כיף לנו, כי רוב האנשים שאני מכיר, כשהם עושים משהו, גם אם את הפעולה עצמם פחות אוהבים, אם הם יודעים שהם, וואלה, עשיתי פעולה, סיימתי אותה וקיבלתי פרס משמעותי, לא משנה אם זה כסף, הכרה, התקדמות של העסק, יצירה, לא משנה מה בדיוק הפרס, אבל אם אני מקבל את הפרס הזה, אז אני מרגיש טוב, זה משמח אותי וזה כיף לי, אוקיי? אז זה ברור שאני חייב להבין את הקונספט הזה של דפוקה שולית פוחטת, יש את הרעיון של חוק פרטו, של ה-80-20, או פרטו-פרטו, שזה 4% שמביא את ה-76 או 74, או כמו אתם, אוקיי? אז זה להבין שיש את המשימות הכי חשובות שמייצרות את ההבדל הכי גדול. מצד שני, אוקיי? ואת זה נקרא לזה ככה, כל האסכולה של האנשים שאומרו לכם תעבדו חכם, אל תעבדו קשה, תעבדו חכם, אל תעבדו קשה, זה מה שהם מתכוונים. הם מתכוונים שתעבדו על הפרטו, תעבדו על הדברים שהם בדיוק לפני הדפוקה השולית הפוחטת, אוקיי? מצד שני, יש דבר שנקרא נקודת התחלה, או נקודת התנה. והנקודה הזאת היא, או מסה קריטית, כן? מושג שנקרא מסה קריטית. מה זה מסה קריטית? זה אומר שעד שאני לא אוסף כמות מסוימת של פעילות או פעולות, לפעמים הדברים לא זזים. דוגמה פשוטה, אם למשל אני רוצה להתחיל לקדם את העסק שלי בפוסטים בפייסבוק, או בסרטונים באינסטגרם, או מה שזה לא יהיה, אוקיי? יכול להיות שאם אני למשל אעשה סרטון אחד בשבוע או שתיים בשבוע, אז מה שיכול לקרות, שוב, זה לא בהכרח יקרה לכולם, אבל מה שהרבה פעמים קורה, זה שישבתי, צילמתי עשרה סרטונים, זה הספיק לי לחודשיים, עכשיו אני יושב חודשיים, שכחתי מה צילמתי, שכחתי את כל המיומנויות, לא עשיתי מספיק כדי ליצור פניות, כדי לעשות למידה אמיתית, כדי להשתפר באמת, כדי לתרגל מספיק, ואז מה שקרה, זה שבקצב הזה, שוב, אני לא אומר שזה נכון לכולם, אבל בהרבה מקרים אני פשוט בחיים לא אתקדם, אוקיי? למה? כי לא עשיתי מספיק ווליום, לא עשיתי מספיק פעולות, מספיק חזרות כדי לייצר את המסה הקריטית. אז אם יש את, נגיד, לא לעבוד בכלל, בצד אחד, כן, אפס שעות עבודה, לא לעשות כלום, ויש מהצד השני לעבוד 24-7, בסדר? אז בתקופות שונות בחיים יש כמות מסוימת של עבודה שנדרשת כמסה קריטית. אם אני מתחיל עסק מאפס, אז כנראה שאני צריך יחסית הרבה פעולות כדי להגיע למסה הקריטית. מצד שני, אם יש לי עסק כבר פעיל, רץ, ושיש לו את החוויות, יהיו שאתם מנהלים, נגיד מנהלי צוות, וכבר... בשנה באותו צוות ובניתם את הצוות כמו שצריך ויש לכם אנשים וחלוקת תפקידים ואנשים כולם טובים והכל. אוקיי? אז בשביל רק כדי לדחוף להמשיך להגלל לדחף צריך עבודה מאוד מאוד מינימלית. אוקיי? וזה כבר יעבוד. מהצד השני דפוקה השולית פוחתת היא גם משהו שבחיים בתקופות שונות יש לו את המקום השני. אז במקום להסתכל בין לעבוד אפס ולעבוד 24 שעות צריך להסתכל אוקיי. מה המינימום שאני צריך לעבוד כדי באמת להתקדם? אוקיי? ומה המקסימום שאני יכול לעשות לפני שאני מתחיל לעשות פעולות לא אפקטיביות ולא פרודוקטיביות או שלא מקדמות באמת המטרות שלי בצורה משמעותית? זה הטווח שבו אני נמצא. אוקיי? וכל עוד אני נמצא בטווח הזה אני אתקדם, אני אצמח ואני אגדל והטווח הזה זז בין תקופות שונות בחיים ואז אני יודע כמה קשה אני צריך לעבוד בהתאם לתקופה. מי שיודע או בעלי עסקים או עצמאים או אנשים שיודעים לתקופות מסוימות לעבוד המון ואז בתקופות אחרי זה גם לשחרר כשצריך זה האנשים שמצליחים גם לחיות טוב וגם להגיע להישגים מאוד מאוד משמעותיים. אוקיי? אז זה הנושא של עבודה קשה ברמה של נקודת מומנטום או מסה קריטית אל מול דפוקה שולית פוחדת. בנוסף בשביל בכלל לייצר מצב שאנחנו נהנים בעשייה שלנו ומצליחים להתמיד עם זה לאורך הזמן אני מאמין שאני חייב לבחור את התחום שלי, את המקצוע שלי, את הקריירה שלי, את מה שאני מתעסק בו שהוא יהיה משהו שאני אוהב לעשות. עכשיו פה יש דגש מאוד מאוד חשוב שאנשים מפספסים. אני אישית פגשתי מלא אנשים כולל אנשים מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד עשירים שכשאני הייתי עם חברה שאז הכניסה לא יודע 12-13 מיליון שקל בשנה זה היה כאילו צימוקים בשבילם אנשים עם המון המון כסף וגם אנשים בלי כסף בכלל. והם עדיין מאוד מאוד חכמים. גם פה וגם פה לא פגשתי בכל חיי בן אדם אחד שאת כל המשימות שלו ביום יום הוא אוהב לעשות. לא פגשתי את הדבר הזה. לא פגשתי בן אדם אחד שאת כל המשימות שלו אוהב לעשות. ולכן יש אנשים שאלה שמחפשים לעשות רק את מה שהם אוהבים בדרך כלל לא יצליחו להתקדם. מהצד השני אנשים שלא אכפת להם מזה ישחקו. איפה האמת? אני אומר שכשאני בוחר את הקריירה שלי כשאני בוחר את הדרך שלי כשאני בוחר את המקצוע שלי את העסק שלי את מה שאני עושה אני צריך להבין מהם הנקודות הכי מרכזיות והכי חשובות מה הפרטו של התחום שלי ואני חייב לבחור או מה זה חייב מאוד כדאי לי לבחור משהו שלפחות את הפרטו שלו אני אוהב. אני אתן לכם דוגמה. רוב ההתעסקות בעסק שלי של ההדרכה זה לצלם את הפודקסטים, להעלות פוסטים, לעשות פגישות ליווי עם אנשים, לעשות סדנאות, לעשות וייבינרים. אני מת על כל הדברים האלה. מאוד מאוד מאוד מאוד כיף לי. זה המהות של מה שאני עושה. עדיין מסביב יש לפעמים דברים שאני פחות אוהב. לפעמים איזה אוטומציה נשברת וצריך לשלוח למישהו שמשתמש בסיסמה לקורס. אני אוהב את זה? לא, אני לא אוהב את זה. לפני כמה זמן היה לי איזה אתגר עם העוזרת האישית שלי, לא ניכנס לזה, והיה איזה פער של איזה חודש והיה צריך להוציא איזה 20-30 חשבוניות. לשבת ברצף ולהוציא 20-30 חשבוניות. אני אוהב את זה? לא, אני לא אוהב את זה. אבל אם אני מבין שזה חלק מהעסק ואני צריך לעשות את זה ולתת בראש, אז אני פשוט עושה את זה בלי דרמה. אני מבין שאני לא חייב ליהנות מכל רגע בעסק, אבל מהצד השני אני בוחר עסק שאת רוב מה שצריך לעשות בו אני אוהב. אם בן אדם למשל אומר אוקיי אני רוצה להעביר הרצאות בארגונים וחברות, בסדר? אם אתם רוצים להעביר הרצאות בארגונים וחברות, אבל אתם לא אוהבים לדבר בטלפון או להתכתב עם נשות משאבי אנוש, עם מנהלי הדרכה, עם כל מיני אנשים כאלה, אתם לא אוהבים את הצ'יטשט הזה, אתם לא אוהבים את השיחות חולין האלה, אתם לא אוהבים את הכזה לשלוח להם מתנה, את הכזה להיות נחמדים איתם, את הכזה לחשוב עליהם ולזכור אותם וכל מיני דברים כאלה, אתם לא אוהבים את ההתעסקות הבין-אישית הזאת, צר לי להגיד לכם, אתם תסבלו במקצוע הזה. למה? כי על כל שעת הרצאה, גם למרצים הכי טובים שיש, על כל שעת הרצאה יש שעות של התעסקות במהחורי הקלעים, בשיחות, בדיבורים, בצ'יטותים, זה העיקר. מרצה שהוא מרצה בחברות וארגונים, עיקר העבודה שלו היא בכלל נטוורקינג. זה האמת, אוקיי? ואם אתם רוצים, יש לכם את החלום הזה של לא יודע, לשבת בטיילנד עם קוקוס ואתם רוצים למכור קורסים דיגיטליים והדרכות וכל הדברים האלה מהסוג הזה, אוקיי? אתם חייבים לאהוב שיווק. כי אם אתם לא תאהבו שיווק, הרי מה המהות של הדבר הזה? ברגע שיצרתי מוצר דיגיטלי והמוצר הוא טוב, נגיד שהוא סבבה, נגיד שהוא טוב, נגיד שהוא מדהים, אוקיי? בדרך כלל הפלא האוזן לבד לא יכניס מספיק. רוב ההתעסקות שלכם והדבר שיקווה אם תצליחו או לא, זה בעצם היכולת שלכם לעשות שיווק טוב. אם אתם לא אוהבים שיווק ולא אוהבים את התהליך של למכור, בין אם באונליין או לא באונליין, אז הדרך שלכם להתעסק עם קורסים דיגיטליים זה פשוט לא הדרך שמתאימה לכם, אתם תסבלו, אוקיי? מהצד השני אם אתם רוצים למשל להצליח בעסק בתחום הליווי והטיפול והקורסים שהם יותר כזה אינטימיים ותהליכיים ופרימיום, אתם חייבים לתת שירות לקוחות. אם אתם לא אוהבים לשרת לקוחות, אם אתם לא אוהבים לאמן, אם אתם לא אוהבים להקשיב, אם אתם לא אוהבים לעזור, אם אתם לא אוהבים לשמוע בן אדם תקוע ולעזור לו לצאת מהתקיעות, אם אתם לא אוהבים להתעסק עם האנשים בצורה הזאת, אתם לא צריכים למצוא את זה, כי זה העיקר. שוב, צריך להבין, כמו שבין המגיד, אני רוצה להיות סוכן ביטוח, אבל אני לא אוהב לעשות שיחות מחירה. אוקיי, אז בהצלחה, אתה תסבול במקצוע הזה. אני רוצה להיות מטווח, אני לא אוהב להראות בתים. אוקיי, כאילו, סבבה. אתם צריכים לבחור משהו שברור שהם לא תאהבו את הכל, אתם צריכים לאהוב את הפרטות, אתם צריכים לאהוב את המרכז, אתם צריכים לאהוב את הדברים שרוב מה שאתם מתעסקים איתו, אתם אוהבים. ושם דוגמה בספיקה, אני מוצא גם את הדברים שאני אוהב לעשות, אני אוהב לפתח, אני אוהב לשווק, יופי, אז כיף לי שם ואני נהנה לעשות את המוצר הזה. עכשיו, כשאנחנו מחפשים את מה שכיף לנו, וזו עוד נקודה שאני חושב שהרבה אנשים נופלים בה, ואפילו במידה מסוימת גם אני נופל בה, כי אני קצת נופל לתוך הטרנד, שזה כזה כל מיני תכנים על למצוא את התשוקה שלנו, למצוא את הייעוד שלנו, יש לי כל מיני פרקים על הנושא הזה, ושוב, יש שם את הדעה הלא מצונזרת, אבל לגמרי האמיתית שלי על זה, אבל ברמת הכותרת של למצוא את התשוקה שלנו, לפעמים זה גורם לאנשים להתבלבל, כי הם לא באמת מבינים מה הכוונה של למצוא את התשוקה. רוב האנשים שמנסים למצוא את התשוקה, הם חושבים לעצמם כזה, אוקיי, אני צריך למצוא איזשהו תחום שאני מאוד מאוד אוהב אותו, משהו שכזה, אני רואה ילדים שבקוכב הבא או בדווייס, אומרים, מאז שאני בן ארבע ידעתי שאני אוהב לשיר, או במאסטר שף, ילדים שמגיל שש אני אוהב לבשל, הייתי עם סבתא שלי, הכנתנו קובוט. בסדר, אז יש כאלה, והחמש אחוז מהאוכלוסייה שהם כאלה, הרווחתם, שיחקתם אותה, יש לכם בהירות, אתם יודעים לאן אתם הולכים, כל הכבוד, תנו בראש. אבל מהצד השני, אני רואה הרבה מאוד אנשים שיש להם הרבה תשוקות, או שהתשוקות שלהם מאוד כלליות, אני רואה לקוחות שלי או אנשים שעוקבים, ואומרים, גל, מה שאני אוהב זה להקשיב לאנשים, זה לדבר עם אנשים, זה להצים אנשים, זה לאמן אנשים. הדבר הזה אפשר לעשות בהמון המון המון דרכים. אפילו גם אם אני מחליט שהדבר הזה חייב להיות הפרטו של העסק שלי, זאת אומרת, זה חייב להיות הדבר המרכזי שאני עושה, עדיין יש הרבה תחומים שהדבר הזה יכול לעבוד בהם. נכון, אני יכול להיות מנהל צוות במגוון רחב של צוותים, נכון? אני יכול להיות מנהל, תלוי בדיוק אופי הספציפי של הדבר, אני יכול להיות מנהל מחירות, אני יכול להיות מנהל שירות לקוחות, אני יכול להיות מנהל טיפול, מנהל הפקה, כל מיני סוגים של מנהלים שהתפקיד שלהם זה להקשיב לצוות שלהם, להצים אותם, לאמן אותם, לקחת אותם לרמה הבאה. זה כאילו תפקיד מאוד מאוד מאוד ברור. אני יכול באמת לבנות עסק של קואוצ'ינג או אימון או משהו בסגנון הזה. אני יכול ללכת לעוד המון המון המון מקצועות, אפילו הייתי אומר שבהרבה מובנים, אפילו נגיד סוכנות של שיווק בדיגיטל, הרבה ממנה זה זה. בסוף למצוא את הקמפיינר שלוחץ על הכפתורים כדי לגרום לשיווק להביא תוצאות, זה לא החלק הכי קשה, בניהול של העסקים האלה זה בעיקר שירות לקוחות. אז אם אני אוהב להקשיב, אז אני יכול להיות מנהל של עסק כזה. מה שאני בא להגיד זה שאני רוצה לבחור את זה. עדיין לדבר הזה יש המון דרכים. וזה נכון על המון... בן אדם שרוצה להיות על הבמה, יש הרבה דרכים להיות על הבמה, בן אדם שרוצה להשפיע, יש הרבה דרכים להשפיע, בן אדם שרוצה ליצור, יש הרבה דרכים ליצור, בן אדם שאוהב לכתוב, יש הרבה דרכים לכתוב. אז כשאנחנו, כשלא כזה ברור לנו מה הדבר הספציפי שאנחנו רוצים לעשות, לא נולדנו לבשל ולא נולדנו לשיר ולא נולדנו לירקוד, אז יש לנו פה איזשהו שאלה. האם אני מתחיל לחפש את התחום שאני מאוד מאוד אוהב? ואז הרבה פעמים התחום הזה יוליך אותנו שולל. אני רואה את זה המון פעמים שאנשים נכנסים לתחום כי הם כזה חושבים שהם יתאהבו בו, אבל הם יתאהבו בו כי הם מצאו בו איזשהו ערך שיש להם. והתשוקה הזאת הרבה פעמים לאנשים שאין אותם מגיל שש היא משהו שהוא זז, אוקיי? יש לנו, אנחנו שלוש שנים או חמש שנים אומרים וואו, יש לי ממש תשוקה לדבר הזה ואז אני מעסלנו מזה. ואז שלוש שנים או חמש שנים אחר כך יש לי תשוקה למשהו אחר. ואני חושב שאחד הדרכים היותר חכמות לעשות את זה, וזה מה שאני ממש לוקח על עצמי בשלוש-ארבע שנים האחרונות אחרי חקירה עצמית מאוד משמעותית וממש שינוי שעשיתי בתפיסה שלי על הדבר הזה, שוב, בגלל שראיתי את כל האנשים האלה סביבי, בגלל שעברתי את התהליך הזה בעצמי, זה בעצם שאם אני במקום לחפש את התחום שיש לי תשוקה אליו, אם אני אחפש את הערכים שיש לי תשוקה אליהם, ואז אני אמצא תחום שעוזר לי עם הערכים האלה להגשים את המטרות שלי, כלומר, את העיסוק עצמו, את המבנה אני בוחר לפי הטבע שלי, עוד שנייה אני אסביר מה אני מתכוון, ואת התחום אני בוחר לפי המטרות שלי, מה שקורה זה שאני אהיה בנאדם הרבה יותר שמח ויהיה לי הרבה יותר כיף. למשל, אני יודע שאחד הדברים שאני מאוד מאוד אוהב זה לכתוב וליצור. אוקיי? אז עד עכשיו, או עד לפני כמה שנים, הדרך שלי לבטא את זה הייתה בעיקר, נכון, חמש עשרה שנה אני מרצה, אז זה היה לכתוב הרצאות, זה היה לכתוב פוסטים, זה היה לכתוב פרקים לפודקאסט, זה היה כל מיני דברים שקשורים ליצירת תוכן, מדריכים, ספר, כל הדברים האלה, שכמובן זה מדהים, ואני מאוד אוהב את זה, וכשהפסקתי בשנתיים האחרונות קצת לעשות את זה, אז התגעגעתי, ובגלל זה עכשיו חזרתי, אתם רואים פרקים בפודקאסט בחודשיים האחרונים כל הזמן, פוסטים בפייסבוק, מי שעוקב, ואם אתם לא עוקבים תעקבו, פוסטים בפייסבוק, אז אני חזרתי ליצור גם את זה, כי אני התגעגעתי לזה, אבל היום זה כבר לא המרכז של העסק שלי, אוקיי? הטבע הזה שלי ששואב לכתוב, למה הוא אוהב לכתוב? זה החקירה הפנימית שלי צריכה לעשות. הטבע שלי שואב לכתוב, למה הוא אוהב לכתוב? כי הוא אוהב להיות בשקט, לתת למחשבות שלי לרוץ, ואז להרגיש שמלשבת שעה או שעתיים או שלוש שעות מלחשוב נוצר משהו בעולם. אז הדבר הזה יכול להיות מאמר, יכול להיות פוסט, יכול להיות ספר, יכול להיות פרק בספר או פודקאסט או משהו כזה, אבל אני גיליתי שאחד הדברים שאני גם יכול מאוד מאוד לאהוב לעשות, ושוב זה מה שאהבתי מילדות, זה נגיד לכתוב קוד. אז היום אני יכול לפתח עוד רכיב מסוים בספיקה, עוד חלק מסוים במערכת של לקוחות ביקשו, ואז אני אומר אוקיי, ישבתי, חשבתי, וזה עונה לי בהרבה אופנים על אותו צורך, ובאופנים מסוימים זה עונה לי על צרכים חדשים שלא חשבתי עליהם. עם זאת, בהנחה שהיום המטרה שלי היא להגיע להשפעה הרבה יותר גבוהה, השפעה בכל העולם, והכנסה ברמה אחרת, ולהצמיח ולהגדיל חברה ברמה אחרת, ולהקיף את עצמי באנשים מסוג אחר, אוקיי? אז פתאום לכתוב בתחום של תוכנה, אוקיי? אז הדבר הזה עונה לי על המטרה בצורה הרבה הרבה הרבה יותר טובה, נכון? תדמיינו מה היה קורה אם במקום לבנות חברה כמו המכללה שמכניסה 12 מיליון שקל עם 30 עובדים ו30 פרילנסרים עם עשרות אלפי לקוחות, אם הייתי משקיע את תום המאזל ובנית את אותו דבר בתחום התוכנה. יכול להיות, שוב, הכל טוב, אני מאוד שמח שקמתי לך את התוצאות, זה היה החזון שלי, זה היה החלום שלי, אני מרגיש את ההשפעה שעשיתי שם עד היום, ואני מודה על כל שנייה על זה שעשיתי את זה. אבל אם עכשיו אני אעשה את זה שוב בעולם אחר, הדבר הזה יכול להיות ברמות שונות, מתגמל ברמה אחרת. אז זה מעניין ומגניב, נכון? אז אני יכול לבחור את התחום לפי המטרות שלי, כל עוד אני שומר את הדברים בטבע שלי. אגב, חלק מהדברים שאני אוהב זה ליצור תוכן, נכון? זה הדרכות וכל זה, אז אני מוצא את הדרכים לשלב את זה בתוך המערכת הזאת, אוקיי? מגניב. עכשיו, כל אחד מכם יכול לחשוב על זה ולהגיד, אוקיי, אם אני יודע בדיוק מה התשוקה שלי, אז אין שאלה, אני הולך לשם, בסדר. אבל אם אני כזה עוד בהתלבטויות או במחשבות נכונות שלי, אוקיי, מה הטבע שלי? מהם הדברים שאני באמת באמת אוהב לעשות? אז עבור גל, כמו שאמרתי, זה לשבת בשקט וליצור, ועבור גל זה להיות עם קבוצה קטנה של אנשים מאוד מאוד איכותיים ולרוץ ביחד קדימה ולקבל החלטות ולהתקדם. אוקיי, אז עכשיו נשאל שאלה, אוקיי, באיזה תחום אני עושה את זה? ואני שואל את זה בצורה של באיזה תחום יש לי גישה אליו, אני מתאים לו, יש לי יכולת להצליח בו, המטרות שלי תואמות את התחום וכן הלאה. ואז אני יכול להגיע למצב שאני עוסק בתחום שהוא גם מאוד מאוד פרקטי, מקדם את המטרות שלי, כי שוב, לעשות את הדבר הכי כיף בעולם וכל הזמן להפסיד, כן? זה בסוף יהיה לא כיף. ולעשות דבר שהוא, שוב, לא נוגד את הטבע שלי עם הטבע שלי, גם אם הוא חדש לי, גם אם אני פחות מכיר אותו, אבל הוא עם הטבע שלי, הוא תואם את החוזקות שלי, ואז להצליח בו, זה דבר שנהיה הרבה יותר כיף. אז איך עושים הרבה כסף ומכניסים הרבה כיף לחיים שלנו? התשובה היא פשוטה. אני מבין איפה נקודת ההלכה, איפה המסה הקריטית, אני מבין שזו נקודת מינימום שלי, אני מבין איפה התפוקה השלילית הפוחדת, ואני דואג שאני נמצא איפשהו בתווח הזה. אני נמצא איפשהו בתווח הזה, אני פועל מספיק כדי להניע את הגלגלים, ולפעמים זה פחות ולפעמים זה יותר, ואני לא מגזים יותר מדי לצד השני, במקומות שאני כבר לא משיג יותר מדי, שמה זה המקום האינטליגנטי להיות בו. אני בוחר לעצמי קריירה או תפקיד או מקום בתוך החברה או בתוך העשייה שלי, שבו אולי לא כיף לי 100% מהזמן, אבל בדברים הכי מהותים להצלחה שלי כן כיף לי, שוב בפרטו הזה כן כיף לי. ואם אני לא יודע בדיוק מה התשוקה שלי, אני בוחר מקום שבו הוא תואם את הטבע שלי. הטבע של גל, שוב בדוגמה הזאת זה להיות בשיחות אינטימיות ולדבר רגשית עם אנשים, מצד אחד ומצד שני להסתגר וליצור, אז אני מוצא דברים שתואמים את הטבע שלי ובתחום שמקדם את המטרות שלי. אם אני עושה את כל הדברים האלה, היכולת של לעשות הרבה יותר כסף וליהנות הרבה יותר מהדרך נהיית משמעותית, ואז החיים שלנו נהיים הרבה הרבה יותר טובים, נכון? כי יש לנו כיף ויש לנו כסף, שתי הדברים האלה ביחד הם מתכון להרבה דברים טובים, נכון? יותר קל להצליח בזוגיות שכיף לך ויש לך כסף, נכון? כי אפשר לצאת לדייטים כיפים וכיף לך בחיים, אז אתה לא במורמר ועצבני ומוצא את זה על הבן בזוג שלך. אותו דבר עם הילדים, אותו דבר עם הכושר, אותו דבר עם הכל, אוקיי? אז אוהב אתכם מלא, מקווה שנהנתם, מאחל לכם מלא כסף ומלא כיף בחיים, תעקבו אחרי הפודקאסט, שימו חמש כוכבים או לייק או מה שזה לא יהיה, ואנחנו נתראה בפרק הבא.