פרק 126: איך לקבל החלטות טובות יותר? 5 שלבים לקבל החלטות קשות

אולי המיומנות הכי חשובה בחיים שלנו, אולי היכולת הכי חשובה בחיים שלנו, אולי הדבר שאני הכי חייב להיות טוב בו בחיים, לא משנה מה המטרות שלי, לא משנה לאן אני רוצה להגיע, זה לקבל החלטות. המיומנות של קבלת החלטות, היכולת לקבל החלטות והיכולת או החוזקה הזאת של לקבל החלטות בצורה נכונה, בצורה טובה, זה הדבר שמשפיע על החיים שלנו יותר מכל דבר אחר. כל החלטה קטנה יכולה להשפיע בצורה מאוד משמעותית על העתיד שלנו וכמובן, כמו שאתם בוודאי יודעים, לא רק ההחלטות שאנחנו מקבלים, גם ההחלטות שאנחנו לא מקבלים. לפעמים יכולות לתקוע אותנו, לתפוק אותנו, להרוס לנו, לפגוע בנו, לגרום לנו לפספס וכן הלאה. והיום אני רוצה לדבר איתכם לעומק על הנושא הזה של קבלת החלטות, על סוגים שונים של החלטות, איזה החלטות לקבל מהר, איזה החלטות לקבל לאט, איזה מצבים רגשיים תואמים בהחלטות, מה ההבדל בין החלטות מורכבות להחלטות קשות, איזה החלטות הן חשובות או לא חשובות ומתי החלטות שנראות לנו מאוד מאוד חשובות, הם בטח לסלוק כזה חשובות, כל מיני כלים לקבלת החלטות וכולל אפילו ממש מודל מסודר לקבלת החלטות מאוד מאוד גדולות, אבל שוב הפרק הזה לא יתרכז רק בהחלטות גדולות, הוא יתרכז בהחלטות מכל הסוגים. אני כן אגיד שהסדנות הראשונות שלי לפני 15 שנה שרק התחלתי לעשות את כל הנושא הזה של קואוצ'ינג והתפתחות אישית היו סביב קבלת החלטות, זה נושא שאני מעביר בו הרצאות בארגונים, מדבר עליו בספר שלי עם מנהיגות בטישרט, זה נושא מרכזי ומשמעותי שאני אוהב מאוד ולכן אני סופר שמח ומתרגש סוף סוף להביא פרק עמוק, רציני, משמעותי ומקצועי פה בפודקאסט במיוחד בשבילכם. אוקיי אז כמו שאמרתי החלטות או יכולת לקבל החלטות טובות זה אולי המיומנות הכי חשובה בחיים ואחד הדברים הראשונים שאני חייב לדעת או להיות מסוגל לעשות כדי לקבל החלטות טובות זה לדעת באיזה מצב רגשי אני רוצה לקבל איזה סוג של החלטה. אוקיי חייב להבין יש איזו תפיסה בעולמות אקדמיים אולי אולי לא לכם לא לנו שהחלטות מתקבלות בצורה רציונלית כל בן אדם רציונלי מבין כמה זה לא רציונלי לחשוב את זה נכון כל בן אדם הגיוני יודע כל בן אדם שחי במציאות חמש דקות יודע שבהתאם למצב הרגשי של האדם שמולנו הוא יקבל החלטות שונות. אוקיי בגלל זה תמיד מדברים נגיד שאומרים נגיד מה אני רוצה לקבל העלה בעבודה רוצה לקבל קידום רוצה לסגור עסקה רוצה לבקש מי לא יודע ידידה שלו לצאת איתה ידיד לצאת איתם לא משנה כן איזשהו דבר כזה יש לנו את המחשבה זה אנחנו צריכים לתפוס אותם ברגע הנכון עכשיו מתי לשאול אותם באיזה רגע לשאול אותם עכשיו כשאנחנו שואלים באיזה רגע לשאול אותם אנחנו מתעתעים בעצמנו למה אנחנו מתעתעים בעצמנו כי אנחנו כאילו משלימים את עצמנו שזה שאלה של תזמון כמובן שזה לא שאלה של תזמון זה שאלה של מה של רגש נכון באיזה מצב רגשי הבן אדם צריך להיות כדי שאני אוכל להשיג את מה שאני רוצה ובגלל זה למשל הרבה פעמים אנשי השפעה ואנשי שכנוע מאוד מאוד מאוד טובים הם יכולים להיות למשל דוגמה לא סיבה אחתנה מצחיקים או יודעים להקליל דברים למה כי זה בעצם מאפשר להם לקחת בן אדם שהוא במצב רגשי פחות טוב שבמצב הרגשי הזה הוא היה מקבל החלטה אולי לא להשתכנע מהם לא לקנות מהם לא לעשות את מה שהם רוצים ולהפוך לו את המצב הרגשי למצב רגשי חיובי יותר פתוח יותר שמח יותר ואז מה הוא יקבל החלטה הרבה פעמים יותר לטובתם אוקיי אז איזה החלטות מקבלים באיזה מצבים רגשיים אוקיי אז יש כאילו קודם כל עצם זה שאני אומר את זה אני חושב זה כבר שם אתכם עם השאלה הזאתי שהייתם רוצים לקבל כשיש לכם החלטה גדולה תשאלו את עצמכם מתוך איזה מצב רגשי אני רוצה לקבל את ההחלטה הזאתי ואני אתן לכם כמה כלל אצבע שהם לא נכונים תמיד אבל הם כמו דרכים מעניינות או נכונות לחשוב על זה אוקיי אני אישית ולקחתי את זה מטוני רובינס אני לא חושב שצריך לקבל החלטות משמעותיות לחיים מתוך מצב רגשי שלילי או ניטרלי אוקיי החלטות של מה החלומות שלי לאן אני רוצה להתקדם מה אני רוצה לעשות איך אני רוצה למצות את החיים שלי עד תום זה החלטות ברמת החלומות שלנו ברמת המטרות שלנו אני רוצה לקבל אותן כשאני במצב רגשי חיובי עם ביטחון עצמי גבוה למה כי אני רוצה להציב מטרות גדולות כי אני רוצה ללכת לחלומות גדולים כי אני לא רוצה לסיים את החיים שלי ולהרגיש שפספסתי אוקיי אז מטרות ודברים כאלה אני רוצה לקבל מתוך מקום או להחליט מתוך מקום של מצב רגשי חיובי אופטימי עם ביטחון עצמי כן חזק ביום כזה אני מקבל החלטות כאלה אוקיי מהצד השני איזה החלטות אני לא רוצה לקבל במצב כזה אני לא רוצה שוב יותר מדי לקנות דברים במצב הזה שוב אם זה דברים קטנים או דברים שקשורים למטרה ושמתקדמים באופן ישיר סבבה אבל בגדול אני לא רוצה לקנות דברים בטח לא רכישות משמעותיות שדורשות השוואת מחיר או דברים כאלה במצב הזה זה פשוט עודף אופטימיות ייצור החלטות פזיזות בהקשר הזה אני לא רוצה לקבל החלטות לגבי תוכניות אוקיי למה כי כשאני במצב אופטימי וחיובי ומאמין כן אז מה קורה מראים לי תוכנית אני מאמין שהיא תהיה אפשרית או יותר סבירות שאני מאמין שהיא תהיה אפשרית אני רוצה את החלומות שלי לקבל את ההחלטות על החלומות שלי ועל המטרות שלי מצב רגשי מאוד אופטימי מאוד חיובי מאוד בטוח אבל את התוכניות שלי ממצב רגשי טיפה יותר סקפטי יותר חשדן יותר מתבונן למה יש עכשיו את כל הדיונים האלה על חברה שמוכרים חלומות נכון רואים אומרים להם בואים לוקחים עסקים אומרים להם תקשיבו אתם תצליחו בענק תעשו מלא כסף הנה זה התוכנית שלנו תקנו אותה ב200 אלף שקל כן רק חשבונים כאילו אני משאלת שלמו את זה 20 שנה עם ריבית מטורפת כן למה הם מוכרים את החלום כדי להכניס את הבן אדם למצב רגשי החיובי הזה כדי להכניס אותו למצב הזה שהוא מאמין ואז התוכנית שהיא תוכנית די מטומטמת פעם בחודש תיפגש עם יועץ ל20 דקות כן ואנחנו נבנה לך משהו שעובד לכל העסקים תמיד כן השטות הזאתי שכל בן אדם במצב רגשי טיפה יותר סקפטי היה אומר רגע איך התוכנית הזאת מביאה אותי למטרה הזאת זה לא הגיוני ולא היה קונה במצב המאוד אופטימי שלנו אנחנו כן נקנה אז אני רוצה לקבל החלטות על המטרות שלי במצב רגשי אופטימי וחזק אני רוצה לקבל החלטות לגבי הדרך לגבי התוכנית מנקודת מבט טיפה יותר סקפטי טיפה יותר מעשית טיפה יותר מקורקעת טיפה יותר חושבת אוקיי אז זה למשל למשל לגבי החלטות לגבי זוגיות ארוכות וח או בכללי לגבי מערכות יחסים ארוכות וח בין אם זה להתחתן זוגיות ארוכה שותפים בעסקים איך זה נקרא לגייס עובדים אפילו זה בדרך על החלטות שאני רוצה לקבל עם טיפה פחות רגש אני רוצה אולי לקבל אותן לא בנוכחות הבן אדם אני רוצה לשבת בצד להסתכל על הדברים לחשוב על זה טיפה יותר לעומק אולי החלטות כל כך גדולות יש את המודל המסודר לקבלת החלטות גדולות נדבר עליו בסוף הפרק אז אני אסביר בדיוק איך אני עושה את זה אבל אני רוצה שניית את הדבר הזה קודם כל אני רוצה לפני החלטה גדולה תמיד לשאול את עצמי רגע באיזה מצב רגשי אני עכשיו והאם המצב הרגשי הזה תואם את ההחלטה זה אחד הדברים הכי פשוטים שכל אחד יכול לעשות ושמשפיעים בצורה הכי דרמטית אולי הכי דרמטית על היכולת שלנו לקבל החלטה אוקיי אז זה דבר ראשון דבר שני יש את הנושא של החלטות חשובות מול החלטות לא חשובות מה ההבדל בין החלטה חשובה להחלטה לא חשובה או נקרא לזה ככה איך רוב האנשים שטועים חושבים על זה ומה המציאות רוב האנשים חושבים בצורה הבאה אם להחלטה יש השלכות גדולות על העתיד ועל החיים שלי היא החלטה חשובה אם להחלטה יש השלכות קטנות יחסית על החיים שלי אז ההחלטה פחות חשובה ובגלל זה אתם רואים אנשים תקועים חודשים או שבועות על להחליט האם ללכת ללמוד הנדסה בטכניון או באוניברסיטת תל אביב למה כי לימודים ואז אנחנו נתקעים הרבה זמן על החלטות שהן כאילו גדולות, כן? אבל הן לא חשובות כי הפער בין האלטרנטיבות הוא קטן, אוקיי? אז פעם הבאה שאתם תקועים מול החלטה גדולה ואומרים, וואו, זו החלטה משמעותית, תשאלו את עצמכם, אוקיי, אני מבין שזו החלטה משמעותית, אני מבין שזו החלטה גדולה, כן? אבל בואו נשאל את עצמי באמת מה הפער בין האלטרנטיבות. האם הפער בין האלטרנטיבות דרמטי? כי הרבה פעמים, אם הפער בין האלטרנטיבות גדול, קל מאוד לקבל את ההחלטה, נכון? אם הפער בין האלטרנטיבות הוא מאוד משמעותי, אם אני יודע שוואלה, באמת זה מקום הרבה יותר טוב מזה, אז קל לי לקבל את ההחלטה. מתי קשה לי לקבל את ההחלטה? הרבה פעמים אני מדבר על החלטות גדולות. מתי קשה לקבל את ההחלטה? כשהפער הוא קטן. וכשהפער הוא קטן, אז ההחלטה בהגדרה היא פחות חשובה. מצד שני, יכול להיות שלא יודע, בין שתי חנויות שמוכרות אייפון, אמנם זה החלטה הרבה יותר קטנה, כן? היא לא החלטה עצומה, כן? על החיים שלי, ה-200-300 שקל האלה לא מזלזל גם בשקל אחד, לא מזלזל גם בעשר אגורות, אבל עדיין, זה לא כסף שישנה לנו את החיים מקצה לקצה עבור רוב האנשים, בטח לאנשים שקונים טלפונים בסכום הזה, אוקיי? עדיין, יכול להיות שבבירור של דקה, כן? או חמש דקות באינטרנט, אני יכול למצוא פער של 200 או 300 שקל, ויש פה פער, שוב, ביחס לגודל ההחלטה, שהוא משמעותי, ושווה לעשות את האקסטרה מאמץ הזה של הדקה, חמש דקות האלה, כדי לקבל את ההחלטה הזאת, שהיא קטנה, אבל היא עדיין חשובה. היא חשובה במובן שיש פער בין האלטרנטיבות. יש פער בין האלטרנטיבות. אם אני רוצה ללכת לבחור בין ההמבורגר לסלט אוף, סתם אני אומר, או משהו טבעוני, כן? לא משנה, אז יכול להיות שזו לא החלטה גדולה, זו החלטה קטנה, אבל ההחלטות הקטנות האלה מצטברות, והן כן החלטות חשובות, כי יש פער גדול בין האלטרנטיבות. יש משהו אופציה הרבה יותר טובה מבין האלטרנטיבות, אוקיי? אז תמיד תשאלו את עצמכם, כשאתם תקועים מול החלטה, תשאלו את עצמכם, מה הפער בין האלטרנטיבות? אז אם הפער גדול, בדרך כלל קל לקבל את ההחלטה הנכונה, עוד שניים ניתן את המתי לא. אם יש פער קטן בין האלטרנטיבות, אז בדרך כלל קשה לקבל את ההחלטה, אבל בדרך כלל זה לא כזה משמעותי, ואפשר פשוט לקבל החלטה ולזרום עם זה, כי ברוב ההחלטות שלנו בחיים, לצד הבחירה הראשונית, יש גם את האלמנט של היישום ושל ה... נקרא לזה איזה כמה אני נעול, אוקיי? אם למשל אני הולך לבחור בין האמברוגר לסלט אוף, סתם אני אומר, או משהו טבעוני, כן? אז יכול להיות שזו לא החלטה גדולה, זאת החלטה קטנה, אבל ההחלטות הקטנות האלה מצטברות, והם כן החלטות חשובות, כי יש פער גדול בין האלטרנטיבות. יש משהו אופציה הרבה יותר טובה מבין האלטרנטיבות, אוקיי? אז תמיד תשאלו את עצמכם, כשאתם תקועים מול החלטה, תשאלו את עצמכם, מה הפער בין האלטרנטיבות? אז אם הפער גדול, בדרך כלל קל לקבל את ההחלטה הנכונה, עוד שניה אני אתן את המתי לא. אם יש פער קטן בין האלטרנטיבות, אז בדרך כלל קשה לקבל את ההחלטה, אבל בדרך כלל זה לא כזה משמעותי, ואפשר פשוט לקבל החלטה ולזרום עם זה, כי ברוב ההחלטות שלנו בחיים, לצד הבחירה הראשונית, יש גם את האלמנט של היישום ושל ה... נקרא לזה איזה כמה אני נעול, אוקיי? אם למשל אני הולך לבחור בין אוניברסיטת תל אביב ללכת לטכניון, ונגיד שאחד מהם באמת קצת יותר טוב מאשני עבורי, אבל אם אני הולך לאחד מהם, ותוך כדי שהלכתי אני כל הזמן נתלבט, רגע, אולי הייתי צריך ללכת לתל אביב, אולי לא, אולי לא בחרתי את הבחירה הנכונה, אז הביצוע שלי באוניברסיטה שבחרתי יהיה פחות טוב. אם מהצד השני אני אומר, בחרתי, זה הכי טוב, והולך עם זה אול אין, כנראה שגם אם בחרתי את האופציה טיפה פחות טובה, עדיין אני אקבל תוצאה ממש טובה. וזה הקטע פה. לפעמים היישום והביצוע של ההחלטה הוא יותר חשוב מההחלטה עצמה בגלל הפער היחסית קטן. אז אם הפער יחסית קטן תתמקדו בביצוע. דבר נוסף שהרבה פעמים אנשים מתקיים בו, זה שיש פער מידע. למשל יכול להיות שיש החלטה שהיא די גדולה, בואו ניתן דוגמה לזה, באמת אני בוחר מקום עבודה. ונגיד ששתי מקומות העבודה הם בסך הכל די טובים או די גרועים, די זהים נקרא לזה ככה. השכר די זהה, התנאים נראים די זהים. ההחלטה היא בטח כן החלטה חשובה, כי יכול להיות שבאחת העבודות האלה יהיה בוס מעצבן שאני לא אסתדר איתו, שאני אצטרך אחרי חצי שנה לעזוב את העבודה, ואם זה מהעבודות הראשונות שלי אז לעזוב אחרי חצי שנה, זה סימן לא טוב בקורות חיים ואז יהיה לי קשה עם זה לעבודה. זאת אומרת יכול להיות שזה כן החלטה חשובה, כי כן יש פער. מה הבעיה? יש פערים שאני לא באמת יכול לדעת אותם. אין לי דרך לדעת. עכשיו אם אני יכול לדעת, וזו שאלה נוספת, כשאני שואל את עצמי את השאלה הזאתי, מה הפער בין האלטרנטיבות? נכון אמרתי, על איזה בסיס רגשי אני רוצה לקבל את ההחלטה הזאתי? ואז אמרתי אוקיי, מה הפער בין האלטרנטיבות? אם הפער קטן, לקבל החלטה מהר. אם הפער גדול, לקבל את ההחלטה המובנת מלאה. אם הפער מידע, הוא פער שאני לא יודע מה הפער. אני רוצה לשאול את עצמי האם אני יכול לברר. אם אני יכול לברר, וזו החלטה גדולה, לפעמים שווה לברר. לדוגמה אם אני מתלבט בין ללמוד, למשל רפואה או משפטים. אז יש פה פער עצום, בין ההחלטות. אבל אני יכול להיות שאני לא יודע מה יותר טוב. אז אולי שווה לי לדחות את הלימודים בשנה. וללכת להתנדב קצת בבית חולים, וללכת לבקש מחבר קרוב משפחה בישראל, כמעט בכל רחוב עורך עדין. כאילו, לעזור לו במשרד באיזו עבודה, כל שהיא אפילו בהתנדבות או בשכר זאום, או במשהו שאתם יודעים לעשות, כדי לראות איך העבודה נראית בבפנים, לאסוף עוד קצת מידע. או לרעיין אנשים שלמדו את זה. או לחפש יותר לעומק. באמת לבדוק, אוקיי? אם יש מידע שאני יכול לאסוף, אז לפעמים שווה לאסוף אותו. בהחלטות קטנות לפעמים לא שווה לאסוף את המידע, כן? כאילו זה, רק עד שאני אגלה את המידע, כבר הייתי יכול עדיף לקבל את ההחלטה. ולפעמים אי אפשר לאסוף את המידע, וזו האמת. ופה יש את המושג בקבלת החלטות באקדמיה, שנקרא החלטות בתנאי אי-וודאות. והחלטות בתנאי אי-וודאות, בדרך כלל שהוא נכנסים לתוך אותו דבר של לנחש, להניח, ובסוף להחליט כאילו אני יודע. או בהתאם לזה שאין לי, אז אין מה לעשות. אוקיי? הדבר הבא שאני חייב לדעת לעשות, זה להבין שקבלת החלטות בהקשר הזה זה כמו שריר. להיות מסוגל לקבל החלטות באי-וודאות. להיות מסוגל לקבל החלטות גדולות, שהן לא קשות בהכרח. כאילו שהפערים שם קטנים, אבל זה מרגיש גדול וזה מפחיד. זה סוג של שריר, אוקיי? זה איזשהו משהו שאנחנו יכולים לתרגל אותו. בסדר? ובמשך שנים כשעבדתי על לתרגל את השריר הזה, אז תרגלתי לקבל הרבה החלטות מהר. היום אני כבר לא מרגיש שאני צריך את זה, אז אני מרשה לעצמי תוסלעקוף, אבל בגדול זה ללכת למסעדה, להחליט מהר מה אני מסמין. לא להתעכב עם זה. לחשוב לאן אני רוצה ללכת לאכול, או מה אני רוצה לעשות היום, להחליט מהר. לקבל החלטות קטנות, שאני יכול לקבל מהר, פשוט לקבל אותן מהר ולהתרגל לזה שלפעמים אני צודק ולפעמים אני טועה. הרי למה הרבה אנשים מפחד רוצית יותר מארבע ועובר לשלוש ארבע. עכשיו, לדוגמה, כשאני רציתי לבחור את התואר שלי, בסוף הבחרתי פסיכולוגיה, אז הסתכלתי על מתמטיקה והסתכלתי על הדריכלות והסתכלתי על הנדסה והסתכלתי על פסיכולוגיה והסתכלתי על כל מיני שילובים שונים של פסיכולוגיה, והסתכלתי על כל מיני דברים, והייתי צריך לקבל את ההחלטה הזאת ולבחור מה הכי מתאים לי. אם הייתי רק צריך לבחור בין פסיכולוגיה להנדסה, זה דבר אחד, אבל כש... היה לי עוד אפשרויות, זה גרם לי להסתכל על דברים אחרת ובאמת בסוף לייצר חיבור יותר מעניין בלימודים שלי, אוקיי? ויש לי עוד אלף דוגמאות, אבל נראה לי שזו דוגמה מספיק ברורה, אוקיי? אז יש את העניין של לבחור מתוך הארכבה האלטרנטיבות, את הכמה אלטרנטיבות המובילות. הדבר הבא, וזה דבר שאנשים תמיד מפספסים, זה לשאול את עצמי מהם הקריטריונים שחשובים לי. רוב האנשים עושים רשימה של יתרונות וחסרונות. מה היתרונות והחסרונות של כל דבר, אוקיי? וזה לא גרוע, אבל זה לא כזה טוב. למה? כי הרבה פעמים מה שקורה בחיים אמיתיים, זה שלדבר אחד יש מלא יתרונות לא חשובים, ולדבר השני יש קצת יתרונות מאוד חשובים. ואז הרשימות האלה מטות את ההחלטה שלי לצד הלא נכון, אוקיי? לדוגמה, יכול להיות, שוב, אני לא יודע למה נתקעתי על האוניברסיטה היום, זה פשוט דוגמה פשוטה, רוצה להתלבט בין אוניברסיטת תל אביב לטכניון, אז יכול להיות שיש לי מלא סיבות ללכת לטכניון שהן לא חשובות לי, אבל פשוט יותר נוח לי להיות בתל אביב. יכול להיות שהסיבה הזאת היא כל כך חשובה לגל, למשל, שהיא פשוט יותר חשובה מכל שאר הסיבות, אוקיי? אז לפני שאני עושה את הרשימה של יצטרונות וחסרונות, אני שואל את עצמי, מה חשוב לי, אוקיי? אז בואו ניקח את הדוגמה של אוניברסיטת תל אביב וטכניון, אז אני אגיד, אוקיי, שורה ראשונה, מוסד אקדמי ברמה מאוד מאוד גבוהה, בסדר? זה מאוד חשוב לי. דבר שני, רמת לימודים מאוד גבוהה ויכולת להשתלב לעבודה, משהו שנראה טוב בקרות חיים 2, אוקיי? דבר שלישי חשוב לי, חיי חברה ויכולת להתפתח מחוץ לשעות הלימודים בעוד דברים וכן הלאה, אוקיי? עכשיו, הסתכלתי על שלושת הגורמים האלה, אמרתי, אוקיי, שתי מוסדות אקדמיים, שתי הם ממש טובים. נראה טוב בקרות חיים, שתי הם ממש טובים. איפה יהיה לי יותר כיף? אה, באוניברסיטת תל אביב יהיה הרבה יותר כיף. עכשיו, לטכניון יש עוד מלא יתרונות, כן? לא כתבתי אותם בכלל, למה? כי זה לא בקריטריונים שחשובים לי, אוקיי? אני רוצה שממש לפני ההחלטה תקבלו, החלטות מורכבות, תקבלו מה הם הקריטריונים שהכי חשובים לי. הרבה פעמים זה קורה בבחירה של זוגיות, זה קורה בבחירה של עובדים, זה קורה בהרבה מקומות שאנחנו מקבלים החלטות על בסיס יתרונות שיש לאנשים שהם לא רלוונטיים למה שאני צריך, אוקיי? אחד הטיפים שהייתי נותן פעם שהייתי מקבל את ההחלטות, שהייתי עושה את הסדנות האלה, הייתי אומר לאנשים, אם אתה מחפש זוגיות, תעשה רשימה של מהם הקריטריונים שהכי חשובים לך בזוגיות. קריטריונים אמיתיים. קריטריונים שעליהם אתה לא מוכן להתפשר. קריטריונים באמת שמשמעותיים, לא סתם רשימת מקולת. אוקיי? ואחרי הדייט הראשון, תסתכל על הרשימה ותעשה V ו-X. ואחרי הדייט השני או השלישי תעשה שוב ואז מתי שאתה שחרר את זה. אבל אם יש לך Xים, או שתבחן ספציפית את זה איכשהו את הבן בת זוג שלך, הפוטנציאלי, או שתסגור את הקשר על ההתחלה. כי אין, אם אתה שוב, אם אתה מחפש זוגיות לאורך זמן ולא משהו זמני, כן? אז אתה רוצה שהדברים האלה יעמדו פה. אוקיי? אחרת מה עשינו בזה? אוקיי? קיבלנו החלטות על זה שהיא מקסימה ומדהימה, אבל לא בצורות שחשוב לי, ובצורות שחשוב לי יש בעיות. ואז אנשים מוצאים את עצמם עם בני בנות זוג שמתאהבו בהם, אבל שלא מתאימים להם בשום צורה. אוקיי? וזה לא כיף. אוקיי? אז קודם כל אמרתי, אני בוחן את כל האלטרנטיבות, אני בוחן מתוך האלטרנטיבות את מה שהכי רלוונטי עליי. שלב שלוש, אני מסתכל על הקריטריונים, ואז אני משווה את הקריטריונים. אני אומר, מה עם ההשוואות בין האופציות שלי, בקריטריונים שחשובים לי? דגש חשוב, אחרי שאני מסתכל על זה בצורה אמיתית, מה שאני עושה זה לא מקבל החלטות עם מתמטיקה, אני מקבל החלטות עם רגש. אני מבדש שאני במצב הרגשי הנכון, ואני מקבל את ההחלטה על בסיס רגש. מול הנתונים, אבל לא על בסיס הנתונים, אבל לא הנתונים מקבלים את ההחלטה, לא המספרים מקבלים את ההחלטה, לא הטבלה מקבלת את ההחלטה, אני מקבל את ההחלטה. אז זה דבר מאוד מאוד חשוב שהרבה אנשים מתבלבלים בו או טועים בו, לחשוב שאם כבר עשיתי איזשהו תהליך וחשבתי ויש לי רשימה וזה, אז עכשיו אני צריך לקבל את ההחלטה לפי הרשימה כי זה הדבר הרציונלי. לא, הרשימה לא תפקידה לקבל את ההחלטה בשבילי, למעט במקרים מאוד מאוד מסוימים, מאוד קרים. ברוב המקרים, המטרה של הרשימה זה להכווין את האינטואיציה שלי, המטרה של הרשימה זה להראות לי את האמת. אבל מי שמחליט מה לעשות עם המציאות, מי שמחליט מה לעשות עם האמת, מי שיש לו את הסי האחרון בחיים שלנו, זה אנחנו ולא הטבלה, אנחנו ולא האקסל, אנחנו ולא הרשימה. אז בסופו של דבר אני רוצה לקבל החלטה עם רגש, וזה חוזיר אותנו שוב לכלים הראשונים, לכלים של לקבל את ההחלטה מתוך הרגש הנכון, לכלים של להבין מה באמת ההבדלים בין ההחלטות, לכלים של לאמץ ולפתח את השריר הזה של קבלת החלטות ושל הטעות ושל להתאמן, וגם כמובן השריר של הביצוע של ההחלטה ללא חרתה. אז אחרי הפרק הזה אני מקווה שתקבלו החלטות טובות יותר בחיים, ושתקחו אתכם למקומות שאתם הייתם רוצים, ואחת ההחלטות הכי טובות שאתם יכולים לעשות בחיים, אתם יודעים מהי? לדרג חמש כוכבים את הפודקאסט הזה ולשים עליו עוקב, גם לעקוב בפייסבוק, וכמובן כמובן כמובן אחת ההחלטות הכי חשובות, לחכות לשבוע הבא ולפרק הבא, כי הולך להיות גם פרק פצצה. אז תודה רבה רבה ונתראה בפרק הבא.