דלג לתוכן הראשי

פרק 128: למה אנשים לוגיים נתקעים? איך לפתח גישה אנטי-הגיונית ולהצליח בגדול

אנשים לוגיים ורציונליים נוטים להאמין שההיגיון תמיד ישרת אותם, אבל דווקא הגישה ההגיונית מדי יכולה לתקוע אותם במקום. בפרק הזה נדבר על הכוח של חשיבה אנטי-הגיונית, מתי כדאי לשבור את ההיגיון, ואיך גישה לא שגרתית יכולה להוביל להצלחה גדולה.

אפשר להאזין לפודקאסט גם מהאפליקציה האהובה עליך:

קישור לעמוד עם כל הפרקים: מנהיגות בטישרט: פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישית.

תמלול מלא

תמלול אוטומטי (AI) — ייתכנו אי-דיוקים.

אני אוהב לחשוב על עצמי כבן אדם מאוד מאוד הגיוני, ועדיין המשפט הזה שאומר שאנשים לא הגיוניים הם אלה שמשנים את העולם, הוא מופיע לי ונראה לי כמאוד מאוד מאוד נכון. ולכן במהלך השנים, באופן שנוגד את האינטואיציה שלי, שנוגד את הטבע שלי, אני תרגלתי את השריר של לפעול בצורה לא הגיונית ולהתנהל בצורה לא הגיונית במצבים מסוימים. יש את הסיפור המפורסם של סטיב ג'ובס, אחד לאנשים שוב עם המון חזון, המון אנרגיה, גישה מאוד מאוד מעניינת לעולם שהמציא מאוד הרבה דברים חדשים ושינה הרבה דברים בעולם, שבסוף חייו, כשהוא חלה במחלה סופנית, הוא בחר בטיפול אלטרנטיבי ולא בטיפול קונבנציונלי. כמובן שאני לא יודע את כל הפרטים, אף אחד לא באמת יודע את כל הפרטים של מה שיש שם, אבל הוא בחר בטיפול האלטרנטיבי ומת. ואני חושב שהדבר הזה הוא מאוד מאוד מעניין והוא רלוונטי ומשמעותי. למה? כי מצד אחד אפשר להגיד, הנה יש פה משהו שהוא על האישיות שלו, נכון? כאילו זה בן אדם שהוא לא הולך רק עם ההיגיון, לא הולך רק עם המדע, לא הולך רק עם מה שמוכח, יש לו איזה גישות לדברים וגם אם הן לא הגיוניות הוא הולך איתם עד הסוף. ובמובן מסוים אני חושב שהחלק הזה באישיות שלו זה מה שאפשר לו להצמיח ככה את אפל ולהמציא את המוצרים המיוחדים ולהביא את החזון המיוחד וכל הדברים האלה. ומהצד השני במקרה הזה זה הרג אותו. שוב, לא יודעים, יכול להיות שהיה מטוח. אבל כאילו באופן אישי אני מסוגל אנשים שאם היה לי עכשיו איזושהי מחלה סופנית הייתי הולך לטיפול קונבנציונלי, עושה בדיוק מה שהרופא אומרים, שואל שאלות. אני ידוע כבן אדם שמעצבן רופאים כי לא כי אני מטיל ספק בסמכות שלהם, אבל עדיין אני פשוט שואל שאלות כי אני רוצה להבין. אני לא מוכן שיקבלו החלטות בשבילי על הדברים האלה, אז שיסבירו לי את העיתונות והחסרונות, שיסבירו לי את המחירים, שיסבירו לי את השיקולים. ובדרך כלל זה מה שאומרים לי, אבל אני רוצה להיות חלק בקבלת החלטה ולהבין את מה שקורה. במידת האפשר ובמידה שהיכולת שלי מאפשרת את זה. אז אני מניח שאני הייתי, שוב, במצב נורמלי, אני לא יודע מה היה המצב שלו, אני הייתי מקבל לך את הכן לעשות את זה. ועדיין אני חושב שהייתי הולך גם על הטיפול האלטרנטיבי, גם אם אין לו שום הוכחה מדעית. למה? כי במהלך השנים, שוב, מתוך המקום של לחזק את השריר הזה, אני עשיתי המון דברים שאפשר להגיד שאני לא מאמין בהם. כלומר, לא עשיתי ברמת, לא קידמתי ואמרתי באיזה פרק מה שאני לא מאמין בו, משהו כזה, זה אני לא הייתי עושה, כי אני רוצה לעמוד מאחורי זה מה שאני אומר. אבל ברמת החוויה האישית והפנימית שלי, ברמת הניסיון שלי, בוודאי שעשיתי, אוקיי? למשל, עברתי תהליך ממש, לפני הרבה שנים אפילו כתבתי את זה בפוסט בבלוג, לפני איזה 12 או 14 שנה, שעשיתי עיווכון בכף רגל. משהו שכאילו, זה מישהי שהיא סוג של מחשפה כזה, לא יודע, היא מסתכלת על הכף רגל, ולפי זה היא מבינה דברים על האישיות שלך, ונותנת לך הכוונה לגבי קליארה, הייתי אז בן 20, אני אפילו לא זוכר במהבדוקה שלה שם. עשיתי כל מיני תהליכים של ניתוחי אישיות לפי תאריך לידה, ושעת לידה וכל מיני דברים כאלה. קריאת תווי פנים, מה עוד? כל מיני סוגים של תקשור עם ישויות, רוחות, מלאכים מתים, כל מיני דברים כאלה. ריפויים אנרגטיים ועוד ועוד. באמת, עשיתי המון המון המון דברים האלה. כשאם תשאלו אותי היום, האם אני מאמין שהדברים האלה עובדים, התשובה שלי תהיה לא. אוקיי? לא מאמין. סורי שאני אומר את זה, כן? אני יודע שהרבה מהקהל שלי זה אנשים שאוהבים את זה ומאמינים בדברים האלה. אז רעיונית האם הדברים האלה עובדים, אני חושב שלא. עם זאת, וזה הקטע וזה מה שאני רוצה להעביר לכם בפרק הזה, הרבה מהתהליכים האלה עזרו לי מאוד בחיים שלי. אוקיי? אמיתי, באמת עזרו לי. אוקיי? עשיתי איזשהו תהליך עם איזושהי מישהי שבאמת עבדה עם כזה, זה לא היה בדיוק נומרולוגיה, זה נקרא, שכחתי את השם של הדבר הזה, יומן דיזיין. כן, יומן דיזיין. גם מישהי עשתה לי את זה, גם אחרי כך התראיינתי בפודקאסט, אני לא יודע אפילו לתת את הפרק הזה, עם מישהי שהיא מאוד מוכרת בשטארטי בארץ, קוראים לה איריס, ואני לא מאמין בזה. אני לא חושב שמה זה לא חושב, אני משוכנע ב-99.999% שהתאריך לידה והשעת לידה שלך לא משפיעים על האישיות שלך בשום צורה ושזה סתם. עדיין, ברגע שקיבלתי את ההבחנה הזאת, שוב הפרשנות שלי זה שזה כזה כללי וכל אחד יכול למצוא את עצמו בתוך זה ווטאבר, מבחינתי הדבר הזה נתן לי זווית חדשה להסתכל על עצמי. זווית או נקודת מבט או כמו משקפיים מכיוון מסוים שדרכם לא הסתכלתי על האישיות שלי. הסתכלתי על האישיות שלי בדרכים אחרות אבל בדרך הזאת לא. וזה נתן לי המון, זה פתח לי חופש, זה נתן לי הרבה דברים. אני אתן לכם דוגמה, אחד הדברים שמצחיקים שהם אמרו עליי זה שאני לא בן אדם שצריך לזום דברים, שכלפי חוץ למי שמכיר אותי זה יכול לראות שגוי, ואז אני לא בן אדם שצריך לזום דברים אלא בן אדם שצריכים להזמין אותו לדברים ואז הוא צריך להגיד לזה כן ולא, וההזמנות בחיים שלי זה מה שאנשים מזמינים אותי לדברים זה מה שמקדם אותי. אז כאילו אפשר להגיד שזה מה הקשר איך זה יכול להיות נכון על גל ואז אני הסתכלתי על זה, אני זוכר שהיא אמרה לי את זה ואמרתי וואו משהו מעניין, לא הקמתי את המכללה כי אני החלטתי להיות מורה ל-NLP, אריה קגן שהוא היה אחד המורים הכי גדולים בארץ הזמין אותי לעשות קורס מורים אצלו ובהתחלה היה לי איזו התנגדות ראשונית וזה לא היה נראה לי אבל הלכתי על זה ואז כאילו בהתחלה לא רציתי להקים מכללה אבל חבר אמר לי תקשיב גל אם אתה עושה את התוכנית שלך שהייתה בכלל לעשות קורסים דיגיטליים וזה אז בוא תקימי מכללה ובהתחלה קצת התנגדתי ואז עשיתי את זה וזה הצליח, הצליחה מאוד גדולה אפילו ליאל שטוענת שאני התחלתי איתה שזה במובן מסוים נכון הכרנו דרך הפייסבוק והדרך שבה הכרנו זה שהיא הוסיפה אותי נתנה לי בקשות חברות שהייתי צריך לעשות קונפרם כאילו כן אשר או לא אשר ואני אישרתי את הבקשה לחברות גיליתי שהיה הרבה דברים בחיים שלי סתם בדוגמה הזאתי גיליתי שהיה הרבה דברים בחיים שלי שבעצם לא אני הייתי צריך ליצור אותם מאפס אלא שהם הגיעו אליי ואני רק הייתי צריך לבחור ללכת איתם ושוב אני לא חושב שזה קשור לתאריך מעניין מה יהיה פה בתגובות אל תרצחו אותי או שכן לא יודע אבל מבחינתי זה לא באמת קשור לתאריך לדעת אבל עדיין ההסתכלות הזאת היא נתנה לי תובנה משמעותית היא גם אמרה לי להבין שוואלה כנראה שיש בסביבה שלי הרבה הזדמנויות מאוד טובות שאת חלקם אני מפספס יכול להיות שאת חלק מהדברים אני לא צריך לעשות מאפס אלא צריך שנייה לתת לאנשים אחרים להראות לי שיש עניין בדבר הזה כי שוב האופי המאוד יזמי שלי גורם לי לרצות אפילו ללכת על דברים גם כשאנשים אחרים זה לא בכך מעניין אותם אז התובנה הזאת היא מאוד מאוד חידדה אותי ומאוד עזרה לי בהחלטות בחיים אחר כך בכל מיני פרויקטים אחרים שהלכתי עליהם הזווית החדשה הזאת של ההסתכלות מאוד מאוד מאוד שירתה אותי היה לי דוגמה עם איזה מתקשרת וואו לפני הרבה שנים בכפר סבא אני מצטער שלא זוכר את השם שלה היא הייתה עם כזה שיער שתני כזה עם נוצות על השיער אישה מקסימה וואי איזה בסה שאני לא זוכר את השם שלה והיא עשתה לה אימפקט המור כי אני זוכר שהיא ישבה שם וכזה מצמצה בע אתה יודע שרוב הסיכויים שתיקשל? רוב הסיכויים שאתה תיקשל. אני, למה שאני אקשל? אני בטח שאני אצליח. צריך איזו תפיסה כזאת, היא לא הגיונית, שתגרום לנו לרוץ קדימה. להתחתן בהקשר הזה, הרבה אנשים אומרים שזה לא הגיוני, נכון? בגלל אחוזי הגירושים הגבוהים, האחוזים של האנשים שבמשך עשר או חמש עשרה או עשרים שנה אחר כך, נכון? סובלים בזוגיות שלהם וקשה להם לפרק בגלל הניסויים. זאת אומרת, יש פה איזה סיכון מאוד מאוד גדול, לפעמים יש השקעה, לפעמים צריך משהו חד-זדדי. הורות, איזה דבר, שוב, תלוי מאיזה זווית מסתכלים, אני לא חושב על זה כלא הגיוני, אבל אנשים מסוימים יכולים להסתכל על זה כלא הגיוני, להגיד, מה, אני צריך להשקיע בדבר הזה כל כך הרבה, הוא אף פעם לא ישקיע חזרה אותו דבר. כי יש פה איזה משהו מאוד מאוד משמעותי וגדול. לעשות שינויים גדולים, כן, בחיים. לעזוב את העבודה, להחליף עבודה, ללמוד משהו חדש, להתקדם בקריירה. כל שינוי גדול הרבה פעמים מרגיש לא הגיוני. ולהיות מסוגל, כן, להשתמש בהיגיון בצורה נכונה, בצורה שומרת עלינו, בצורה שהם כאילו כמו תוחמת את גבולות גזרה של האנרגיה ושל היצירתיות ושל החופש שלנו, אני חושב שזה דבר טוב. יש את המטאפורה באותה הזאת, אבל אני חושב שהיא מאוד טובה, של בן אדם שנמצא על גג של מגדל גבוה, נגיד אזריאלי, אוקיי? ועל הגג הזה, אם אין מעקה, רוב האנשים יישארו יחסית קרוב לאמצע. כי הם יפחדו מאיזה משב רוח שיפיל אותם, יפחדו למעוד. רוב האנשים יישארו די רחוק מהקצה. מהצד השני, כאילו במוכר, בידוע, זה המטאפורה. אבל אם יש גבולות גזרה מספיק ברורים, אם יש גדר מספיק ברורה, אם יש קירות זכוכית או בטבר, רוב האנשים שאין להם פחד גבוהים מוגזם או משהו כזה, ילכו עד הקצה ויוכלו להסתכל למטה. ואז הם הרביחו חוויה שבלי הגבולות גזרה זה לא היה נותן. ככה אני מסתכל על ההקשר הזה בין היגיון לחופש, בין היגיון ליצירתיות, בין הצד הרציונלי או החכם שלנו, לבין החלק היצירתי והפרוע והפתוח שלנו במוח. אני הייתי רוצה להיות בן אדם שמצד אחד לא עושה דברים שיגרמו לי למות או לפגוע באנשים אחרים, או לעשות דברים שבאמת עשו לי נזק או משהו כזה. לכן המנגנון הזה של היגיון הוא מאוד מאוד חשוב. עכשיו כל הרוחניקים יגידו לי, כן בטח אתה עדיין לא נפתח על הרמה הבאה של החופש האבסולוטי. כן, חרטה לדעתי. כי עובדתי שמה שקורה זה שלהאנשים שאין גבולות בחוץ הם לא זזים. ואז שהם לא זזים הם לא מגיעים למטרות שלהם, לא מצליחים והחיים שלהם אולי רוחניים בתיאוריה, אבל במציאות מאוד מאוד עניים. ואני מאמין שהחיים שלנו צריכים להיות עשירים בעין, ברגש, בכסף, בהכול. אז הגבולות האלה מאוד מאוד עוזרים. אז בתוך הגבולות האלה להרשות לעצמנו לחוות דברים לא הגיוניים, מוזרים, שונים, אחרים. אז איך עושים את זה? איך מאמנים את זה? כי אני חושב שבסופו של דבר, אם אני אנסה לסכם את זה במשפט אחד, הדבר הכי לא הגיוני לעשות זה לחיות רק במיטב להיגיון. למה? כי אז אנחנו קובעים בהכרח שיהיה לנו חיים ממוצעים ומשעממים. אם אני הולך נטו לפי ההיגיון, החיים שלי בהגדרה יהיו רגילים, ממוצעים, נורמליים, משעממים. אני חושב שאנחנו כאן פעם אחת, והמטרה שלנו או השאיפה שלנו, לפחות שלי, אם לא שלכם אז לא צריך, זה לחיות חיים מלאים, עשירים באנרגיה, ברגש, בכסף, בהכול, ובשביל להגיע לשם חייב להיות גם לא הגיוני. אז איך עושים את השילוב הזה? איך מחזקים את הפן הלא הגיוני שלנו? את הפן היותר חופשי הזה במוח שלנו? אז קודם כל, ללכת ללמוד משהו שאתם לא מאמינים בו, או לא מתחברים אליו, אבל אצל מרצה מאוד מאוד טוב. אצל מישהו שאתם סומכים עליו. דוגמה שאני עשיתי, זה אני הלכתי ללמוד תטא-הילינג, כן? בתטא-הילינג, זה ממש, תשמעו, אני לא הולך לנסות להסביר את השיטה, כי אני לא מומחה, אבל זה שיטה שכוללת בתוכה תקשור ודברים עזויים, לדעתי לגמרי, הם מדברים על רבדים בשמיים, שאני חושב שזה חרטוט, סליחה, כן? לכל התטא-הילינג. ועל תקשורים מאנשים מתים ועם עצים וצמחים, ולשלוח ריפוי מרחוק. כל מיני דברים שאני רעיונית לא מאמין בהם, אבל ללכת לקורס הזה, ועוד עם מישהי שהייתה מורה מצוינת, פתח לי כל כך הרבה דברים בחיים, ואני כל כך באוכרה שהלכתי לקורסים האלה ועשיתי את הדברים האלה, כי הם פתחו לי זוויות חדשות בחיים, למרות שאני עדיין לא מאמין בהם, זה אפשר למוח שלי לנסול למקומות חדשים. הדבר הבא זה לנסות לעבור תהליך שאולי נראה לנו מוזר, אולי אמבטיות קרח, אולי ריברסינג, אולי לא יודע, הסוד הזה משהו שמרגיש לנו מוזר, חוויה, משהו פיזי עם הגוף. עבורי אחד הדברים שהיו זה היה צלילה, כי בתור, אני, מי שמכיר אותי הרבה שנים יודע, אבל אני נולדתי באלת, ובתור אלתי, כן? הייתי כל הזמן בים, עם משקפת וסנפירים, וזה חלק היה משמעותי מהחיים שלי. ומבחינתנו, מבחינתי, המשפחה של האנשים שקראתי, לצלול זה הצלילה חופשית, זאת אומרת, אתה צולל בלי המכלים. בגלל שגדלתי במקום שלא היה בה הרבה כסף, אז צלילת מכלים זה כאילו, זה יקר, אז כאילו לא עושים את זה, לא יודע, יש לך חוויה זה מהילדות, שבמקומות שאין כסף, לפעמים יש איזושהי דמוניזציה, איזושהי תפיסה שלילית על דברים שעולים כסף, כאילו אם זה עולה כסף זה לא טוב. אז היה לי הרבה תפיסות לגבי צלילה שזה צלילה עם מחלים, שזה דבר לא טוב, כן? צלילה חופשית יותר טוב, צלילה עם מחלים פחות טוב. וכשיצאתי מהפרדיגמה הזאתי, והלכתי ועשיתי את הקורס צלילה, והרבה בזכות אשתי שקנתה לי את הקורס מתנה ליום הולדת, והלכתי ועשיתי את הקורס הזה, פתאום גיליתי עולם חדש מתחת למים, פתאום גיליתי שהדבר הזה דווקא לא מגביל את החופש שלי, נותן לי יותר חופש. פתאום נפתח לי המוח למקומות חדשים. אז ללכת לעשות משהו שנראה לכם שונה או מוזר או לא הגיוני. לתרגל שטויות, אוקיי? לעשות לפעמים שטויות, ומה זה אומר שטויות? לא יודע, לרקוד, לצעוק, לצחוק, לשחק, למצוא את הדברים שהם שטוטים שאתם יכולים להתחבר אליהם. יש לי אין סוף דברים כאלה, עם חברים, משפחה, עובדים, קולגות, וואטאבר, יש לי מלא מלא מלא דוגמאות כאלה, אבל תמצאו את הדוגמה שלכם. בסדר? אני אוהב לשחק D&D, מבוכים בתוכמים עם חברים, אני אוהב לשחק עם הילדים שלי באקסבוקס או בנינטנדו, אני אוהב לעשות המון המון דברים שהם שטוטים, אני אוהב לרקוד ולצעוק שירים עם אשתי באוטו, אני אוהב לעשות המון דברים שהם שטוטים, וזה לתרגל את המוח שלנו לצאת מהקופסא ולצאת ממה שהגיוני. שוב, כילד או כבן אדם זה לא בטבע שלי הדברים האלה. ואחד הדברים הנוספים שמאוד מחזקים את הדבר הזה זה להיות מסוגל לקבל החלטות קטנות מהר. החלטות פחות חשובות, החלטות יותר קטנות, לשחק איתן, אוקיי? להזמין משהו מוזר במסעדה, ללכת למקום שלא הלכתם, לנסוע הביתה עם פנייה אחרת שהיא טיפה יותר ארוכה, כן? לעשות דברים קטנים, החלטות קטנות,