דלג לתוכן הראשי

פרק 124: המודעות העצמית שלך דופקת לך את ההצלחה בחיים

מודעות עצמית נחשבת לדבר חיובי, אבל לפעמים דווקא יותר מדי מודעות עצמית תוקעת אותנו ופוגעת בהצלחה שלנו. בפרק הזה נדבר על הצד האפל של המודעות העצמית, מתי היא הופכת לביקורת עצמית משתקת, ואיך למצוא את האיזון הנכון.

אפשר להאזין לפודקאסט גם מהאפליקציה האהובה עליך:

קישור לעמוד עם כל הפרקים: מנהיגות בטישרט: פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישית.

תמלול מלא

תמלול אוטומטי (AI) — ייתכנו אי-דיוקים.

אני אוהב מודעות עצמית, אני אוהב התפתחות אישית ואני אוהב את תחומה אימון והתודעה. אני אפילו חושב שבתור מי שהקים מכללה עם עשרות אלפי לקוחות, שעשרות אלפי אנשים שוב למדו כלים של אימון, התפתחות אישית, התפתחות תודעתית וגם חלקם פתחו בתי ספר, פתחו קליניקות. אני אפילו מרגיש שכאילו השפעתי לטובה על התחום הזה בישראל ברמה הזאת. ועדיין אני חושב שבמקומות מסוימים ובהקשרים מסוימים כלים של אימון, כלים של התפתחות אישית, כלים של תודעה יכולים להיות מלכודת שדווקא מונעת מאיתנו להשיג את הדברים שאנחנו באמת באמת רוצים בחיים. דוגמה פשוטה לזה ומה שאני חושב שהרבה מאוד אנשים יכולים להזדהות ולהבין מאוד מאוד בקלות זה שמאיזושהי סיבה האנשים הכי מצליחים בעולם בהרבה מאוד תחומים הם עם מודעות עצמית מאוד מאוד נמוכה או עם ערכים או כלים של התפתחות אישית, אימון או תפיסה או תודעה ברמה בוא נגיד לא הכי גבוהה שיכולה להיות to say the least. בגלל זה אנחנו רואים כן את כל האנשים המפורסמים שמגיעים להתמכרויות קשות, את כל הפוליטיקאים שפועלים בצורות מסוימות וכן הלאה אני לא רוצה להרחיב על זה אבל אני חושב שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להתחבר לרעיון הזה שיש אנשים שמגיעים לתוצאות מאוד מאוד טובות בחיים שלהם בלי שהם עברו שום סדנה, בלי שהם עברו שום קורס, בלי שהם עברו שום טיפול, בלי שהם עשו את התהליך הזה ועדיין כל מי שעובר את התהליכים האלה ואני בטוח שכל מי שמאזין לפודקאסט הזה כמוני מאמין בגישה הזאת מרגיש שהדבר הזה משפר את החיים שלנו ויש פה איזשהו פרדוקס נכון? כאילו איך זה יכול להיות שאני מאמין שהדבר הזה משפר את החיים שלי שזה שאני שומע פודקאסטים, נרשם לקורסים, עובר סדנאות, הולך לטיפולים, לא משנה כל אחד והדרך שלו אבל אם אני עושה את הדברים האלה וזה משפר את החיים שלי ואני רואה שאני מתפתח ואני רואה שאני מתקדם איך זה יכול להיות שהרבה מאוד אנשים שעשו דרך מאוד ארוכה ביחס לנגיד חלק מהמטרות שלי גם אם לא כולם לא עשו את התהליך הזה אז איך הם הגיעו לשם ואני לא? אני חושב שאפילו בתחומים כמו זוגיות או דברים כאלה זה אפילו עוד יותר מתסכל כי לפעמים יש לנו את ההרגשה שכאילו יש את כל הכנישאות האלה שאם אתה רוצה שיואבו אותך אתה חייב קודם כל לאהוב את עצמך קודם כל כל עוד אתה לא מטפל בעצמך אתה לא יכול למשוך את הזוגיות הנכונה וכל הדברים האלה ואז אתה רואה אנשים חסרי כל מודעות שממצאים בזוגיות אוהבת שוב לא כולם מסתדרים לא כולם נשארים חלק מתגרשים וכן הלאה אבל עדיין הדבר הזה יכול להיות מאוד מאוד מתסכל אז מה שאני רוצה להגיד לכם היום זה קודם כל שום מטרה חומרית לא דורשת באמת איזשהו תהליך פנימי עמוק אפשר בדרך כלל להשיג את אותם תוצאות גם בלי התהליכים האלה פשוט יהיה לזה מחיר ממקום אחר ואני באופן אישי ואני חושב שהרבה מכם גם כמוני מאמין שהתפתחות אישית או מודעות עצמית זה דרך לגלות את האמת את האמת על עצמי ודרך לשפר את מי שאני ואני חושב שהדברים האלה יש להם ערך אדיר בפני עצמם גם אם תאורטית הם לא יעוזרים לנו בכלום בחיים זאת אומרת אני רוצה אני בטוח אולי בתור ילד לא הייתי חושב את זה אולי כן אבל שגם אם היו אומרים לי גל תקשיב כל סשן אימון שתעשה כל תהליך טיפול כל סדנה כל דבר כזה לא ישפיע בכלל על התוצאות שלך בחיים בכלום רק ילמד אותך יותר טוב מי אתה רק יקרב אותך לאמת אני רוצה להאמין שעדיין הייתי עושה את התהליכים האלה כי הדבר הזה יש לו ערך אדיר בפני עצמו אבל היום אני רוצה לתת לכם את המכשולים את המלכודות את המקומות שבהם אפשר ליפול דווקא בגלל שיש לכם יותר מודעות דווקא בגלל שאתם לומדים יותר דווקא בגלל שיש לכם יותר כלים ואיך לא רק להימנע מהנפילה הזאת איך להשתמש בכלים האלה כדי באמת להשיג תוצאות הרבה יותר גבורות בחיים ואני אישית יודע ובטוח שזה אפשרי כי ראיתי את זה גם בחיים שלי וגם בחיים של עשרות אלפי אנשים אז בואו נתחיל הדבר הראשון זה הנושא שחשיבת יתר עלולה לגרום לביצוע חסר זה אחד המלכודות הכי ברורות הכי מדוברות הכי נפוצות וזה באמת הנושא שברגע שאני נגיד ניקח לדוגמה את תחום הזוגיות נגיד שאני עכשיו רווק או רווקה ואני רוצה למצוא זוגיות ואני מתחיל להיכנס לתוך העולם הזה ואני מתחיל להבין את הדפוסים של עצמי ואת הדפוסים של אנשים אחרים נכון? ועכשיו אני מחפש מה נכון לי ומה לא נכון לי ואז מה שקורה זה שהרבה פעמים אני מסתכל לחוץ ואני אומר רגע איך זה יכול להיות שאני לא מוצא את מה שנכון לי למרות שעשיתי את כל העבודה הפנימית הזאת בעוד שמישהו אחר או מישהי אחרת שלא עשו את העבודה הזאת מצאו כל כך מהר ושוב אולי יש להם קשיים בזוגיות אולי לא אבל לכולם יש קשיים בזוגיות נכון זה שעשיתי התפתחות אישית לא אומר שלא יהיה לי קשיים בזוגיות גם לי יהיה קשיים בזוגיות נכון? אז זה לא כאילו זה והם מוצאים את זה והם מתקדמים והם עוברים על הקשיים האלה והם ממשיכים הלאה והם מגשימים משפחה ומטרות בהקשר הזה לדוגמה והסיבה לזה שהרבה פעמים מתוך הדרך מוצאים פתרונות שבתחילת הדרך אי אפשר לראות ואני אתן דוגמה יכול להיות שאם לא הייתי מתאהב באשתי עד מעל הראש מהרגע שהכרתי אותה ופגשתי איתה ואחרי שדיברתי איתה כמה שיחות וכאילו התלהבתי בטירוף מהאישיות שלה ומהאנרגיה שלה ומכל הדבר הזה אז יכול להיות שאם הייתי רואה את כל החלקים באישיות בצורה מפוכחת בלי העיוורון החלקי הזה של ההתאהבות כן? הייתי אומר לעצמי רגע אבל זה משהו שאני לא אוהב וזה משהו שאני לא ידע להתמודד איתו וזה משהו שהוא לא מתאים לי וזה משהו שהוא לא נכון לי וכל מיני דברים כאלה מה קורה במציאות? אז כאילו יכול להיות שהייתי כן אם הייתי באובר מחשבה ואז יכול להיות שהייתי מה? לוקח צעד אחורה ומפספס מערכת יחסים מדהימה וזה מה שקורה לנו על הרבה דברים אני הזאתי את הדוגמה בזוגיות אבל זה קורה גם בעסקים נכון? אם אנשים שיש להם הרבה מודעות עצמית וחושבים הרבה ולמדו הרבה אז הם עכשיו מגיעים לאיזושהי פוזיציה בעסק לאיזושהי מחשבה וזה אומרים רגע אבל זה אולי לא מתאים לי וזה אולי לא טוב לי וזה אולי לא נכון לי וזה אולי לא יעבוד לי ופה יש את הבעיות האלה ופה יש את הקשיים האלה ואז הם לא מתחילים ואז הם לא עושים או גם אם הם עושים הם עושים בחשש הם עושים בפחדנות בוא נגיד שאם אני הייתי יודע את כל החסרונות ואת כל הבעיות שיש בקריירה הזאתי של הרצאות, סדנאות וקורסים לא בטוח שבגיל 20 הייתי נכנס לזה כן? שוב היום אני סופר שמח שנכנסתי אני אוהב מאוד את הקריירה אז אני חושב שזו הקריירה הכי טובה בעולם אבל גל בין ה-20 לא הבין את הדברים שאני מבין ואם הייתי רואה את הבעיות אם הייתי מנתח אותם אם הייתי מודע להם לא בטוח שהייתי נכנס לקריירה הזאתי כן? כשהתחלתי רק כתבתי בלוג המחשבה או ההבנה שרק מלכתוב בלוג מאוד קשה להתקדם במקצוע הזה ושצריך להיות לייצר משהו עמוק יותר מול האנשים בצורה של וידאו או אודיו או משהו שמדבר יותר עמוק או לעמוד מול קהל וזה זה היה נראה לי מאוד מפחיד מאוד מלחיץ שזה היה מלחיץ אותי ולא הייתי עושה את זה היום למדתי לאהוב את זה כן? היום אני אוהב את זה וזה טוב לי אבל בסופו של דבר אני חושב שזה בדיוק הנקודה לפעמים שאני מנתח משהו מראש כל כך לעומק אני מפספס דברים ושוב מה קרה? הלכתי בדרך לא ידעתי שאני אהיה חייב לעשות דברים יותר עמוקים גיליתי שוואלה אני צריך לעמוד מול קהל אני צריך להיות בלייב אני צריך לעבוד עם אנשים אני צריך לדבר איתם וזה אז פתרתי את הבעיות האלה פעם אחר פעם אחר פעם והיה לי המון מוטיבציה למה? כי ראיתי את החלום הגדול ראיתי את החלום הגדול היה לי את האנרגיה הזאת של הרצון להצליח ואז כל פעם פתרתי בעיות בדרך לא ידעתי את כל הבעיות שהולכות להיות לי כנל בזוגיות מתוך המקום של ההתלה כל החוטל שקונים ממך ביטוח, והסתכלה עלינו במבט כזה, כאילו אנחנו תומטמים, והיא אמרה, התחלתי באלף. ואני ודניאל לא הבנו מה היא אומרת, כאילו מה זאת אומרת התחלתי באלף? מה זאת אומרת, איזה אלף? מאיפה מאלף? היא אומרת, אה, לקחתי את הספר טלפונים, מי שהיה ממש צעיר, פעם היה ספר כזה, שהיית מקבלים ליד הדלת, פעם בכמה זמן, והיה בו את כל הטלפונים של כל האנשים באזור שלך, כן? באזור חיוג שלך, כן? נגיד 03 או 09 או וואטאבר, כן? ממש אבה אבה כזה, מלא מלא מספרי טלפון בשמות של אנשים. התחלתי באלף. עכשיו, כל בן אדם עם איזושהי הבנה בשיווק, עם איזושהי הבנה במחירות, עם איזושהי הבנה בעסקים, עם איזושהי מודעות עצמית, היה אומר, זו אסטרטגיה מטומטמת. זו אסטרטגיה מטומטמת, כי אחד מי אמר שזה הקהל הידי האידיאלי של האנשים האלה? מי אמר שחסר להם, שהם בכלל מתעניינים בלהחליף את הביטוח? מי אמר, מי אמר, מי אמר, מי אמר? מזל שהיא לא ידעה את זה. כי היא פשוט התקשרה לכולם, מלא נתק כולם, מלא זה לא יתאים, מלא זה לא היה, והיא בנתה מזה עסק מדהים ומכרה ביטוח ועזרה לאנשים עם הביטוח שהוא מביטוח חוזר לו. בנתה מזה ביזנס. אוקיי? היום זה כבר לא חוקי לעשות את זה, כי זה בא לחוקי סתם וזה, אבל זה היה חוקי, זה היה בסדר. זה היה לגיטימי, פשוט אף אחד לא חשב על זה. או שאף אחד לא עושה את זה. הנקודה השנייה היא פחות סביב הנושא של מודעות עצמית דה פקטו, אלא יותר סביב כלים של אימון וטיפול. ואני חושב שהרבה מאוד אנשים, גם אלה שרק הולכים לטיפול או לסדנאות ולא אפילו לומדים כלי טיפול, אני חושב שרוב האנשים שמתעניינים בהתפתחות אישית באיזשהו שלב לומדים איזשהו קורס בתחום האימון, הטיפול, הליווי, ההנחיה, משהו כזה, כי זה כאילו מאוד מושך, זה מאוד אטרקטיבי. אבל גם מי שלא היה בטיפול, היה בסדנאות, מרגיש שיש לו כלים. וכלים זה מלכודת. למה כלים זה מלכודת? כלים זה מלכודת בגלל שכלי שאני לא משתמש בו יכול לייצר אצלי אשליה שאני כן משתמש בו, או שהאשליה שזה שיש לי אותו אומר שאני משתמש בו. וזו תובנה שאני לקחתי דווקא מתחום אימון הכושר, והפנמתי אותה לעולם של האימון המנטלי והכלים האלה, ואני רוצה לתת לכם את זה. אני בעבר היה לי תקופה שמאוד מאוד אהבתי לטפס על צוקים, הלכתי, טסתי לחול, טפסתי על צוקים טורפים, מאות מטרים, כיף גדול. ובשביל ללמוד קצת גם על הטכניקה וגם על העניין, אז עקבתי אחרי מישהו שהוא מטפס מאוד מאוד מקצועי ומאמן טיפוס. בקיצור, באחד הפרקים שלו הוא הפיל לי תובנה שכאילו היא ממע אותי, כן? גם לגבי כושר ששינת איך שאני מתאמן, וגם ממש שינת איך שאני עובד וחושב בחיים, כי בתור מישהו מאמן גם ולמד אימון ולמד זה NLP וכל זה, שינת איך שאני עובד עם עצמי. ממש מקצה לקצה. והוא אמר, רוב האנשים חושבים שיש שתי קטגוריות. יש קואוצ'ד וסלף קואוצ'ד. כלומר, יש מי שיש לו מאמן ויש מי שמאמן את עצמו. אוקיי? נשמע הגיוני, נכון? כאילו או שאני הולך לחדר כושר, יש לי מאמן נגיד שהכין לי תוכנית, נכון? ברמה הפשוטה, מאמן הכין לי תוכנית, אני הולך לפי התוכנית ואז אני קואוצ'ד, אני מאומן, אני באימון. או שאני מאמן את עצמי, אני עושה לפי מה שאני עושה, אוקיי? והוא אמר שזה פשוט לא נכון בבסיס. וכל בן אדם שיש לו כלים של אימון, בהקשר הזה הוא דיבר על טיפוס, אני מדבר על, או על כושר, אני מדבר כמובן על אימון תודעתי, רגשי, מנטלי, כל אחד מהתחומים האלה. הוא אומר, יש שלוש רמות. יש קואוצ'ד, יש סלף קואוצ'ד, באימון, יש באימון עצמי ויש אונקואוצ'ד, לא באימון. והוא אומר, רוב האנשים שחושבים שהם מאמנים את עצמם, הוא אמר את זה שוב בהקשר של כושר, רוב האנשים שחושבים שהם מאמנים את עצמם, בתכל'ס הם פשוט לא מאומנים, הם לא באימון בכלל. ובחדר כושר, אני חושב שכל מי שניסה להתאמן לבד בחדר כושר, יש לו את החוויה הזאת, יש הבדל עצום בין אם מאמן הכין לי תוכנית, ואז כשאני הולך לחדר כושר, אני יודע שאני עושה את התוכנית שהמאמן כתב לי. לבין אם אני הולך לחדר כושר בלי תוכנית ופשוט עושה תרגילים. ההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. זה לא סלף קואוצ'ד. זה מה שהוא טוען, וזו התובנה. אתה לא באימון עצמי, אתה פשוט לא מאומן. אם היית באימון עצמי, אם היה לי מאמנת, נכון? מה היית עושה? היית יושב איתה פעם בשבוע? היינו מנתחים מה היה לי שבוע שעבר, היינו מדברים על מה ההצלחות שלי משבוע שעבר, מה לא עשיתי, היינו מנסים להבין למה משהו לא עשיתי, לא עשיתי, מה היו החסרים שם, מה היה חסר לי, מה לא עבד לי, היינו מתאימים את התוכנית, היינו מציבים את ההראות לשבוע הבא, היינו שוב מבינים איפה צריך לצאת מאזור נחות, איפה מה אני צריך לקחת אחריות, ואז הייתי עובד במהלך השבוע, ואז בשבוע הבא הייתי מדווח לה. זה איך שזה היה נראה, נכון? אז אם אני רוצה להיות באימון עצמי, אני חייב לעשות את זה, וזה מה שאני אגב בשנה וחצי מאז שראיתי את הסרטון הזה עושה כמעט כל שבוע, אני לפעמים נופל, בסדר, גם כשיש מאמן או מאמנת, לפעמים שבוע אין פגישה, אוקיי? אבל כמעט כל שבוע אני יושב, אני אומר אוקיי, אני עכשיו גל המאמן, ויש את גל המתאמן, זה שתי גל נפרדים, אני ממש, אני עושה את זה בדרך כלל בכתיבה, אבל אני עושה את זה עם שתי אתים נפרדים, או במחשב, בעברית ואנגלית, אוקיי? או בשתי פונטים שאני, לא יודע, אני מזיז את זה לפעמים, אבל אני פשוט כותב, אני אומר אוקיי, אני מאמן את עצמי, אני עכשיו שואל את עצמי שאלות כאילו אני הייתי המאמן, אני עונה כאילו היה לי מאמן, אני עושה סשן אימון אמיתי, ואז השבוע נראה אחרת לגמרי, שוב, כל מי שהיה אי פעם באימון יודע שאחרי, שבשבוע שאחרי אימון, במיוחד אם יודע ששבוע הבא יש לי עוד מפגש עם המאמן, השבוע נראה אחרת. אז אם אתם רוצים לחיות באשליה, שאתם, או באמת, לא לחיות באשליה, לחיות באמת, במצב שאתם מאמנים את עצמכם, או שאתם מטפלים בעצמכם, או שאתם עושים את הדברים האלה לעצמכם, אתם צריכים לעשות הפעולות. אוקיי? טיפול עצמי זה מה שאני מתרגל המון שנים, פשוט באימון יש את המסגרת, אז זה פיל לי את התובנה, אבל בטיפול, אני הרבה שנים כבר אומר את זה. לכל מי שלומד NLP או כלים טיפולים, זה שיש לך את הכלים, לא אומר שאתה מטפל בעצמך. כן, יש לך את הכלים, אחלה, אבל זה לא אומר שאתה מטפל בעצמך. לטפל בעצמך זה אומר, כמו שאתה הולך למטפל. שוב, לדוגמה בNLP, לפעמים שעה, זה לא מספיק לסשן NLP, לדעתי. אוקיי? אז אני ישרן לעצמי שעתיים ביומן, או שלוש שעות ביומן, במקרה שלי, ואני אגיד, אוקיי, זה טיפול עצמי על נושא, נכון? אם הייתי הולך למטפל, אז הייתי משרן את הזמן שצריך, הייתי מגדיר מראש מה מטרת הטיפול, הייתי אומר, זה נושא שאני רוצה לעבוד עליו, זה נושא שאני רוצה לחשוב עליו, זה המסקנות שאני רוצה להוציא, או זה התובנות שאני רוצה להגיע אליהם, זה ההחלטות שאני רוצה לקבל. או אני רוצה לשחרר רגש פשוט. לפרוק. אוקיי. אז אני בא עם המטרות, ואני יושב, ואני מתייחס לזה כאילו סמולטוק, אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני יודע לעשות את זה. תנו לי לעשות נטוורקינג באירוע הנטוורקינג, אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני יודע לעשות את זה, אני למדתי לעשות את הדברים האלה. היום אגב, זה מצחיק, אבל היום כשאני עושה מבחני אישיות, מופנם מוחצן, זה ממש תלוי ביום. יום אחד יכול לצאת לי שאני מופנם, יום שני יכול לצאת לי שאני מוחצן, תלוי בשאלות, תלוי איך הן מנוסחות. אמיתי? למה? כי החלטתי לפתח את זה, והרבה פעמים, אז שוב, אז יש לי איזה בסיס רגשי עמוק שהוא בצד המופנם, אז אני דואג להעצים אותו ולהשתמש בו ולמנף אותו, בסדר, אז המודעות פה היא לא דבר רע, היא דבר טוב, אבל אם אני הופך את המודעות למשהו קשיח, למשל, אני לא יכול לשנות אותו. פתאום הדבר הזה הופך להיות מגבלה בחיים שלי, פתאום תודעה או מודעות הופכת להיות אמונה מקבילה. הדבר הפתרון של כל הדברים האלה, שגם של החשיבה היתיר, שגורמת לביצוע החסר, גם של הנוקשות הזאת וגם של השלבים השונים, זה מתחבר לנקודה הראשונה, שאני חייב לייצר הפרדה, אני חייב לייצר הפרדה בין גל התלמיד, הבן אדם הזה שרוצה לחקור את התודעה ורוצה להבין את עצמו ורוצה להעמיק, שיש לו מקום, לבין גל שרוצה להתקדם לעבר מטרות ותוצאות מסוימות. אוקיי? והגל הזה צריך להיות זה שקולינג דה שוט, שמנהל את ההחלטות, שוב, אם אני רוצה להגיע לתוצאות בחיים. אוקיי? אז אני באופן אישי, למשל בהקשר הזה, יש לי תוכנית אימונים, אני עושה את התוכנית בחדר כושר, אני בנהתי אותה לעצמי, אבל אני עושה את התוכנית. אני לא חושב, אני לא משנה, אני לא מתחכם, אני עושה את התוכנית. אוקיי? יש לי תוכנית עבודה במהלך השבוע, עם משימות, עם פעולות, ששוב, בתוך התוכנית, בגלל הגישה שלי, יש גם חלונות ריקים, חלונות לחשיבה, חלונות לכל מיני, הכל בסדר. אבל אני עושה לפי החלון, ואם אין לי כוח, אני אומר, אוקיי, אבל גל, האו, המנהל, הבוס, ביום ראשון, כתב את התוכנית הזאת, והוא יודע שזה מה שאני צריך לעשות, אז אני פשוט עושה את זה. לא ב-100% מהמקרים, אבל באחוז גבוה. ואז המודעות והכלי אימון שלי והיכולות שלי וההבנה שלי הופכים להיות תוצאות בשטח. כי אחרת אני אשאר תקוע, ואחרת אני אסיים את השבוע או את החודש או את השנה, וירגיש שהמודעות שלי או שהתובנות שלי או שהמחשבות שלי או שהכלים שלי לא עזרו לי או שלא קידמו אותי או שאפילו לקחו אותי אחורה. אז חברים וחברות, היה לי סופר כיף איתכם בפרק היום. אם נהניתם, אני מזמין אתכם גם לשים עוקב בפלטפורמה שבה אתם נמצאים, סאבסקרייב ביוטיוב או וואטאבר. ואם אתם רוצים לקבל תובנות נוספות ברמה אפילו היומית, תעקבו אחריי בפייסבוק, גל צחייק, יש פה למעט את הכישור. בפייסבוק אני כותב, אז אני אפילו יותר טוב בלכתוב מאשר בלדבר, זה הכישרון הבסיסי שלי, הדבר שהתחלתי ממנו, ואני אשמח אשמח אשמח לראות אתכם שם. אז תודה רבה רבה שהייתם, תודה שהזנתם, נתראה בפרק הבא.