פרק 124: המודעות העצמית שלך דופקת לך את ההצלחה בחיים

אני אוהב מודעות עצמית, אני אוהב התפתחות אישית ואני אוהב את תחומה אימון והתודעה. אני אפילו חושב שבתור מי שהקים מכללה עם עשרות אלפי לקוחות שעשרות אלפי אנשים שוב למדו כלים של אימון, התפתחות אישית, התפתחות תודעתית וגם חלקם פתחו בתי ספר, פתחו קליניקות. אני אפילו מרגיש כאילו השפעתי לטובה על התחום הזה בישראל ברמה הזאתי ועדיין אני חושב שבמקומות מסוימים ובהקשרים מסוימים כלים של אימון, כלים של התפתחות אישית, כלים של תודעה יכולים להיות מלכודת שדווקא מונעת מאיתנו להשיג את הדברים שאנחנו באמת באמת רוצים בחיים. דוגמה פשוטה לזה ומה שאני חושב שהרבה מאוד אנשים יכולים להזדהות ולהבין מאוד מאוד בקלות זה שמאיזושהי סיבה האנשים הכי מצליחים בעולם בהרבה מאוד תחומים הם עם מודעות עצמית מאוד מאוד נמוכה או עם ערכים או כלים של התפתחות אישית, אימון או תפיסה או תודעה ברמה בוא נגיד לא הכי גבוהה שיכולה להיות to say the least בגלל זה אנחנו רואים כן את כל האנשים המפורסמים שמגיעים להתמקרויות קשות את כל הפוליטיקאים שפועלים בצורות מסוימות וכן הלאה אני לא רוצה להרחיב על זה אבל כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להתחבר לרעיון הזה שיש אנשים שמגיעים לתוצאות מאוד מאוד טובות בחיים שלהם בלי שהם עברו שום סדנה בלי שהם עברו שום קורס בלי שהם עברו שום טיפול בלי שהם עשו את התהליך הזה ועדיין כל מי שעובר את התהליכים האלה ואני בטוח שכל מי שמאזין לפודקאסט הזה כמוני מאמין בגישה הזאת מרגיש שהדבר הזה משפר את החיים שלנו ויש פה איזשהו פרדוקס נכון כאילו איך זה יכול להיות שאני מאמין שהדבר הזה משפר את החיים שלי שזה שאני שומע פודקאסטים נרשם לקורסים עובר סדנאות הולך לטיפולים לא משנה כל אחד והדרך שלו אבל אם אני עושה את הדברים האלה וזה משפר את החיים שלי ואני רואה שאני מתפתח ואני רואה שאני מתקדם איך זה יכול להיות שהרבה מאוד אנשים שעשו דרך מאוד ארוכה ביחס לנגיד חלק מהמטרות שלי גם אם לא כולם לא עשו את התהליך הזה אז איך הם הגיעו לשם ואני לא אני חושב שאפילו בתחומים כמו זוגיות או דברים כאלה זה אפילו עוד יותר מתסכל כי לפעמים יש לנו את ההרגשה שכאילו יש את כל הקלישאות האלה שאם אתה רוצה שיואבו אותך אתה חייב קודם כל אוהב את עצמך קודם כל כל עוד אתה לא מטפל בעצמך אתה לא יכול למשוך את הזוגיות הנכונה וכל הדברים האלה ואז אתה רואה אנשים חסרי כל מודעות שנמצאים בזוגיות אוהבת שוב לא כולם מסתדרים לא כולם נשארים חלק מתגרשים וכן הלאה אבל עדיין הדבר הזה הוא יכול להיות מאוד מאוד מתסכל אז מה שאני רוצה להגיד לכם היום זה קודם כל שום מטרה חומרית לא דורשת באמת איזשהו תהליך פנימי עמוק אפשר בדרך כלל להשיג את אותם תוצאות גם בלי התהליכים האלה פשוט יהיה לזה מחיר ממקום אחר ואני באופן אישי ואני חושב שהרבה מכם גם כמוני מאמין שהתפתחות אישית או מודעות עצמית זה דרך לגלות את האמת את האמת על עצמי ודרך לשפר את מי שאני ואני חושב שהדברים האלה יש להם ערך אדיר בפני עצמם גם אם תאורטית הם לא יעוזרים לנו בכלום בחיים זאת אומרת אני רוצה אני בטוח אולי בתור ילד לא הייתי חושב את זה אולי כן אבל שגם אם היו אומרים לי גל תקשיב כל סשן אימון שתעשה כל תהליך טיפול כל סדנה כל דבר כזה לא ישפיע בכלל על התוצאות שלך בחיים בכלום רק ילמד אותך יותר טוב מי אתה רק יקרב אותך לאמת אני רוצה להאמין שעדיין הייתי עושה את התהליכים האלה כי הדבר הזה יש לו ערך אדיר בפני עצמו אבל היום אני רוצה לתת לכם את המכשולים את המלכודות את המקומות שבהם אפשר ליפול בדווקא בגלל שיש לכם יותר מודעות דווקא בגלל שאתם לומדים יותר דווקא בגלל שיש לכם יותר כלים ואיך לא רק להימנע מהנפילה הזאת איך להשתמש בכלים האלה כדי באמת להשיג תוצאות הרבה יותר גבוהות בחיים ואני אישית יודע ובטוח שזה אפשרי כי ראיתי זה גם בחיים שלי וגם בחיים של עשרות אלפי אנשים אז בואו נתחיל הדבר הראשון זה הנושא שחשיבה על תיאטר עלולה לגרום לביצוע חסר זה אחת המלכודות הכי ברורות הכי מדוברות הכי נפוצות וזה באמת הנושא שברגע שאני נגיד ניקח לדוגמה את תחום הזוגיות נגיד שאני עכשיו רווק או רווקה ואני רוצה למצוא זוגיות ואני מתחיל להיכנס לתוך העולם הזה ואני מתחיל להבין את הדפוסים של עצמי ואת הדפוסים של אנשים אחרים נכון ועכשיו אני מחפש מה נכון לי ומה לא נכון לי ואז מה שקורה זה שהרבה פעמים אני מסתכל לחוץ ואומר רגע איך זה יכול להיות שאני לא מוצא את מה שנכון לי למרות שעשיתי את כל העבודה הפנימית הזאתי בעוד שמישהו אחר או מישהי אחרת שלא עשו את העבודה הזאתי מצאו כל כך מהר ושוב אולי יש להם קשיים בזוגיות אולי לא אבל לכולם יש קשיים בזוגיות נכון זה שעשיתי התפתחות אישית לא אומר שלא יהיה לי קשיים בזוגיות גם לי יהיה קשיים בזוגיות נכון אז זה לא כאילו זה והם מוצאים את זה והם מתקדמים והם עוברים על הקשיים האלה והם ממשיכים הלאה והם מגשימים משפחה ומטרות בהקשר הזה לדוגמה והסיבה לזה שהרבה פעמים, מתוך הדרך, מוצאים פתרונות שבתחילת הדרך אי אפשר לראות. ואני אתן דוגמה. יכול להיות שאם לא הייתי מתאהב באשתי, עד מעל הראש מהרגע שהכרתי אותה ופגשתי אותה ואחרי שדיברתי איתה כמה שיחות, וכאילו התלהבתי בטירוף מהאישיות שלה ומהאנרגיה שלה ומכל הדבר הזה. אז יכול להיות שאם הייתי רואה את כל החלקים באישיות בצורה מפוקחת, בלי העברון החלקי הזה של ההתאהבות, הייתי אומר לעצמי, רגע, אבל זה משהו שאני לא אוהב, וזה משהו שאני לא יודע להתמודד איתו, וזה משהו שהוא לא מתאים לי, וזה משהו שהוא לא נכון לי, וכל מיני דברים כאלה. מה קורה במציאות? ואז כאילו יכול להיות שהייתי, כן אם הייתי באובר מחשבה על זה. ואז יכול להיות שהייתי מה? לוקח צעד אחורה ומפספס מערכת יחסים מדהימה. וזה מה שקורה לנו על הרבה דברים. אני נתתי את הדוגמה בזוגיות, אבל זה קורה גם בעסקים, נכון? אם אנשים שיש להם הרבה מודעות עצמית וחושבים הרבה ולמדו הרבה, אז הם עכשיו מגיעים לאיזושהי פוזיציה בעסק, לאיזושהי מחשבה, וזה אומרים, רגע, אבל זה אולי לא מתאים לי, וזה אולי לא טוב לי, וזה אולי לא נכון לי, וזה אולי לא יעבוד לי, ופה יש את הבעיות האלה, ופה יש את הקשיים האלה, ואז הם לא מתחילים, ואז הם לא עושים. או גם אם הם עושים, הם עושים בחשש, הם עושים בפחדנות. בוא נגיד שאם אני הייתי יודע את כל החסרונות ואת כל הבעיות שיש בקריירה הזאת של הרצאות, סדנאות וקורסים, לא בטוח שבגיל 20 הייתי נכנס לזה, כן? שוב, היום אני סופר שמח שאני נכנסתי, אני אוהב מאוד את הקריירה, אז אני חושב שזו הקריירה הכי טובה בעולם, אבל גל בן ה-20 לא הבין את הדברים שאני מבין, ואם הייתי רואה את הבעיות, אם הייתי מנתח אותן, אם הייתי מודע אליהן, לא בטוח שהייתי נכנס לקריירה הזאת, כן? כשהתחלתי רק כתבתי בלוג, המחשבה או ההבנה שרק מלכתוב בלוג מאוד קשה להתקדם במקצוע הזה ושצריך להיות לייצר משהו עמוק יותר מול האנשים בצורה של וידאו או אודיו או משהו שמדבר יותר עמוק או לעמוד מול קהל וזה, זה היה נראה לי מאוד מפחיד, מאוד מלחיץ, יכול להיות שזה היה מלחיץ אותי ולא הייתי עושה את זה. היום למדתי לאהוב את זה, כן? היום אני אוהב את זה וזה טוב לי, אבל בסופו של דבר אני חושב שזה בדיוק הנקודה. לפעמים כשאני מנתח משהו מראש כל כך לעומק אני מפספס דברים ושוב מה קרה? הלכתי בדרך, לא ידעתי שאני חייב לעשות דברים יותר עמוקים, גיליתי שוואלה אני צריך לעמוד מול קהל, אני צריך להיות בלייב, אני צריך לעבוד עם אנשים, אני צריך לדבר איתם וזה. אז פתרתי את הבעיות האלה פעם אחר פעם אחר פעם והיה לי המון מוטיבציה, למה? כי ראיתי את החלום הגדול. ראיתי את החלום הגדול, היה לי את האנרגיה הזאת של הרצון להצליח ואז כל פעם פתרתי בעיות בדרך. לא ידעתי את כל הבעיות שהולכות להיות לי. כנאל בזוגיות מתוך המקום של ההתלהבות והאהבה וכל הדבר הזה אמרתי אוקיי, אוי פתאום גיליתי משהו בזוגיות הזאת שלא מתאים לי. אוקיי אז מה עשיתי? דיברנו על זה, ניהלנו על זה שיחות, כן היא גם מצאה כמובן דברים לא טובים בי, כן שלא הייתי מול אז. דיברנו על זה ואני טיפה התפתחתי ושיניתי דברים בי והיא טיפה שינתה דברים בה וככה לאט לאט גדלנו ויש דברים שעדיין לא מתקדמים ולא מסתדרים ויש דברים שכן ואז מה קורה? לאורך השנים בנינו פה משהו שבהסתכלות כביכול מהנקודה הראשונה היה אפשר להגיד רגע יש פה יתאמה, יש פה משהו שלא עובד, יש פה משהו שלא מסתדר, יש פה משהו שלא מתאים. אוקיי? אז הרבה מאוד פעמים חשיבת יתר עלולה לגרום לביצוע חסר וזה הדבר שאנחנו רוצים לשנות. המקום שבו אני נמצא במודעות עצמית גבוהה שיש לי הרבה ידע בעצם נותן לי הרבה נתונים וכשאני רוצה לקבל החלטה הרבה יותר קשה לקבל החלטה רגשית, כן לא פרקטית. רגשית הרבה יותר קשה לקבל החלטה או הרבה יותר קל להימנע מההחלטה או לדחות את ההחלטה אם יש לי הרבה נתונים. אם יש לי קצת נתונים. אני אומר אוקיי יש לי קצת נתונים אני צריך להחליט יאללה אני מחליט וזהו. אם יש לי הרבה נתונים אני מתחיל לנתח את הנתונים ולחשוב איך להסתכל על הנתונים ויש לי יותר מדי יתרונות ויותר מדי חסרונות. הסיסטם שלי היה כשאני הכרתי את ליאל וחיפשתי היה לי איזשהו סיסטם כי אני ידעתי שיש לי נתיעה לאהוב אנשים ולהתלהב ולהתאהב אז היה לי צ'קליסט היה לי רשימה כזאת עם עשר תכונות לפני כמה שנים אני עכשיו פרסמתי אותה בפייסבוק של עשר תכונות שחשובות לי משהו כזה שאני לא מוכן להתפשר עליהם שאם לבן אדם שאיתי אין את זה זה כנראה כאילו ביג נונו ואני הולך להצטייר על זה. אז זה באמת ליל היה להבים על הכל על כל העשר האלה אבל האם זה אומר שזה מושלם? האם זה ממש לא? תמיד יש את הדברים בדרך ואני חושב שאחד הדברים שכל אחד מאיתנו חייב ללמוד לעשות זה לדעת לקבל החלטות גם מתוך חוסר ודאות ולפעמים לבוא בתמימות למשימות. ויש לי עוד סיפור מאמת מאוד חזק כשרק התחלתי את הקריירה של ההרצאות שלי עבדתי עם דניאל והוא היה לו הרצאות על מחירות סדנאות על מחירות אני הייתי כזה בבק אופיס מאחורה כליים מנסה לעזור שם ובאחד הקורסים הראשונים נרשמה אישה אני לא זוכר אני חושב שקראו לה יפית אבל אולי היה לה שם אחר שיער שחור כזה סוכנת ביטוח והיא בנתה עסק מאוד מאוד מאוד יפה עם ארבע עובדות אני זוכר שגל בן 20 חשב שהיא כאילו גאון ווואו איזה תותחית עסקית וזה והבנו שהכל מבוסס על מחירות ושהיא תותחית במחירות וזה התלהבנו אבל שאלנו אותה אוקיי איך בנתה עסק מאיפה הבאת את כל הלקוחות איך הגיעו לקחו על הכחוט האלה שקונים ממך ביטוח, והסתכלה עלינו במבט כזה, כאילו אנחנו מטומטמים, ואמרה, התחלתי באלף. ואני ודניאל כאילו לא הבנו מה היא אומרת, מה זאת אומרת התחלתי באלף? עכשיו, מה זאת אומרת? איזה אלף? איפה מאלף? היא אומרת, אה, לקחתי את הספר טלפונים, מי שממש צעיר פעם היה ספר כזה, שהייתם מקבלים ליד הדלת פעם בכמה זמן, והיה בו את כל הטלפונים של כל האנשים באזור שלך, כן, באזור חיוג שלך, כן? נגיד 03 או 09 או ווטאבר, כן? ממש הווה הווה כזה, מלא מלא מספרי טלפון ושמות של אנשים. התחלתי באלף. עכשיו, כל בן אדם עם איזושהי הבנה בשיווק, עם איזושהי הבנה במחירות, עם איזושהי הבנה בעסקים, עם איזושהי מודעות עצמית, היה אומר, זה אסטרטגיה מטומטמת. זה אסטרטגיה מטומטמת, כי אחד, מי אמר שזה הקהל היעד האידיאלי של האנשים האלה? מי אמר שחסר להם, שהם בכלל מתעניינים בלהחליף לביטוח? מי אמר, מי אמר, מי אמר, מי אמר? מזל שהיא לא ידע את זה. כי היא פשוט התקשרה לכולם, מלא נתקלו לה, מלא ולא יתים, מלא ולא היה, והיא בנתה מזה עסק מדהים, ומכרה ביטוח, ועזרה לאנשים עם הביטוח, שהוא ביטוח חוזר לו. בנתה מזה ביזנס. אוקיי? היום זה כבר לא חוקי לעשות את זה, כי על החוקי הספעם וזה, אבל זה היה חוקי, זה היה בסדר. זה היה לגיטימי. פשוט אף אחד לא חשב על זה. אוקיי? או שאף אחד לא עושה את זה. הנקודה השנייה היא פחות סביב הנושא של מודעות עצמית, דה פקטו, אלא יותר סביב כלים של אימון וטיפול. ואני חושב שהרבה מאוד אנשים, שגם אלה שרק הולכים לטיפול או לסדנאות, ולא אפילו לומדים כלי טיפול, אני חושב שרוב האנשים שמתעניינים בהתפתחות אישית, באיזשהו שלב לומדים איזשהו קורס בתחום האימון, הטיפול, הליווי, ההנחיה, משהו כזה, כי זה כאילו מאוד מושך, זה מאוד אטקטיבי. אבל גם מי שלא היה בטיפול, היה בסדנאות, מרגיש שיש לו כלים. וכלים זה מלכודת. למה כלים זה מלכודת? כלים זה מלכודת בגלל שכלי שאני לא משתמש בו, יכול לייצר אצלי אשליה שאני כן משתמש בו, או שהאשליה שזה שיש לי אותו אומר שאני משתמש בו. וזו תובנה שאני לקחתי דווקא מתחום אימון הקושר, והפנמתי אותה לעולם של האימון המנטלי והכלים האלה, ואני רוצה לתת לכם את זה. אני בעבר, היה לי תקופה שמאוד מאוד אהבתי לטפס על צוקים, הלכתי, טסתי לחול, טפסתי על צוקים טורפים, מאות מטרים, כיף גדול. ובשביל ללמוד קצת גם על הטכניקה וגם על העניין, אז עקבתי אחרי מישהו שהוא מטפס מאוד מאוד מקצועי ומאמן טיפוס. בקיצור, באחד הפרקים שלו הוא פילי תובנה שהיא ממעה אותי, גם לגבי קושר ששינה את איך שאני מתאמן, וגם ממש שינת איך שאני עובד וחושב בחיים, כי בתור מישהו מאמן גם ולמד אימון ולמד NLP וכל זה, שינת איך שאני עובד עם עצמי, ממש מקצה לקצה. והוא אמר, רוב האנשים חושבים שיש שתי קטגוריות. יש קואוצ'ט וסלף קואוצ'ט, כלומר, יש מי שיש לו מאמן ויש מי שמאמן את עצמו. נשמע הגיוני, נכון? או שאני הולך לחדר כושר, יש לי מאמן, נגיד שהכין לי תוכנית, נכון? ברמה הפשוטה. מאמן הכין לי תוכנית, אני הולך לפי התוכנית, ואז אני קואוצ'ט, אני מאומן, אני באימון. או שאני מאמן את עצמי, אני עושה לפי מה שאני עושה, אוקיי? והוא אמר שזה פשוט לא נכון בבסיס. וכל בן אדם שיש לו כלים של אימון, בהקשר הזה הוא דיבר על טיפוס, אני מדבר על, או על כושר, אני מדבר כמובן על אימון תודעתי, רגשי, מנטלי, כל אחד מהתחומים האלה. הוא אומר, יש שלוש רמות. יש קואוצ'ט, יש סלף קואוצ'ט, כאילו יש באימון, יש באימון עצמי, ויש אונקואוצ'ט, לא באימון. והוא אומר, רוב האנשים שחושבים שהם מאמנים את עצמם, הוא אמר את זה שוב בהקשר של כושר, רוב האנשים שחושבים שהם מאמנים את עצמם, בטכלס הם פשוט לא מאומנים, הם לא באימון בכלל. ובחדר כושר, אני חושב שכל מי שניסה להתאמן לבד בחדר כושר, יש לו את החוויה הזאת, יש הבדל עצום בין אם מאמן הכין לי תוכנית, ואז כשאני הולך לחדר כושר, אני יודע שאני עושה את התוכנית שהמאמן כתב לי. לבין אם אני הולך לחדר כושר בלי תוכנית ופשוט עושה תרגילים. ההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. זה לא סלף קואוצ'ט. זה מה שהוא טוען, וזו התובנה. אתה לא באימון עצמי, אתה פשוט לא מאומן. אם היית באימון עצמי, אם היית מאמן של עצמך, שוב אני לוקח את הדוגמה של הספורט, תזרמו איתי ואז אנחנו ניקח את זה לחיים. מה שהיית עושה זה היית יושב עם עצמך חצי שעה. היית יושב, היית מגדיר את המטרות, היית מבין מה אתה רוצה, היית מבין מה סדרי עדיפות, היית מבין מה החוזקות, היית מבין מה החולשות. כמו שמאמן היה עושה איתך. ואז היית בונה תוכנית, ואז כשהיית הולך לחדר כושר, היית הולך עם התוכנית, עושה את התוכנית, ומדווח לעצמך אחר כך בשיחה נפרדת על התוכנית. איך היה ומה הצלחת ומה לא הצלחת ואז מתאים את התוכנית להמשך. זה איך שנראה בן אדם שמאמן את עצמו. לא הולך לחדר כושר ועושה מה שנראה לו, נכון? זה לא אימון עצמי, זה פשוט להיות לא באימון. עכשיו, מה קורה? ושוב, אני אומר את זה לא מתוך מקום של ביקורת, מתוך המקום שאני לגמרי הייתי ככה. וזה איך שאני הייתי כמאמן. הייתי אומר לעצמי, אני מאמן, אני NLPist, למה אני צריך אימון? כאילו, כשהיה לי תקופה שהיה לי מאמנת, כמה שנים, אבל גם לפני וגם אחרי. הרבה פעמים הרגשתי, טוב, אני לא צריך אימון. יש לי כלים של אימון, אני יודע לאמן את עצמי. כן, נכון, יש לי כלים, אני יודע לאמן את עצמי, רק שאני לא מאמן את עצמי. רק שאם הייתי מאמן את עצמי, אם היה לי מאמנת, נכון? מה הייתי עושה? הייתי יושב את הפעם בשבוע? היינו מנצחים מה היה לי שבוע שעבר, היינו מדברים על מה ההצלחות שלי משבוע שעבר? מה לא עשיתי? היינו מנסים להבין למה משהו לא עשיתי, לא עשיתי? מה היו החסרים שם? מה היה חסר לי? מה לא עבד לי? היינו מתאימים את התוכנית, היינו מציבים את ההראות לשבוע הבא? היינו שוב מבינים איפה צריך לצאת מאזור נוחות, איפה מה אני צריך לקחת אחריות? ואז הייתי עובד במהלך השבוע, ואז בשבוע הבא הייתי מדווח לה? זה איך שזה היה נראה, נכון? אז אם אני רוצה להיות באימון עצמי, אני חייב לעשות את זה, וזה מה שאני אגב בשנה וחצי מאז שהייתי סרטון הזה עושה. כמעט כל שבוע, אני לפעמים נופל, בסדר? גם כשיש מאמן או מאמנת, לפעמים שבוע אין פגישה, אוקיי? אבל כמעט כל שבוע אני יושב ואני אומר, אוקיי, אני עכשיו גל המאמן, ויש את גל המתאמן. זה שתי גל נפרדים, אני ממש, אני עושה את זה בדרך כלל בכתיבה, ואני עושה את זה עם שתי אתים נפרדים, או במחשב, בעברית ואנגלית, אוקיי? או בשתי פונטים שונים, תלוי זה, אני מזיז את זה לפעמים. אבל אני פשוט כותב, אני אומר, אוקיי, אני מאמן את עצמי, אני עכשיו שואל את עצמי שאלות, כאילו אני הייתי המאמן, אני עונה כאילו היה לי מאמן. אני עושה סשן אימון אמיתי, ואז השבוע נראה אחרת לגמרי. שוב, כל מי שהיה אי פעם באימון יודע שאחרי, שבשבוע שאחרי אימון, במיוחד אם יודע שבשבוע הבא יש לי עוד מפגש עם המאמן, השבוע נראה אחרת. אז אם אתם רוצים לחיות באשליה, או באמת, לא לחיות באשליה, לחיות באמת, במצב שאתם מאמנים את עצמכם, או שאתם מטפלים בעצמכם, או שאתם עושים את הדברים האלה לעצמכם, אתם צריכים לעשות את הפעולות. אוקיי? טיפול עצמי זה מה שאני מתרגל המון שנים, פשוט באימון יש את המסגרת, אז זה פיל את התובנה. אבל בטיפול, אני הרבה שנים כבר אומר את זה. לכל מי שלומד על NLP או כלים טיפולים, שיש לך את הכלים, לא אומר שאתה מטפל בעצמך. כן, יש לך את הכלים, אחלה, אבל זה לא אומר שאתה מטפל בעצמך. לטפל בעצמך זה אומר, כמו שאתה הולך למטפל, שוב, לדוגמה בNLP, לפעמים שעה זה לא מספיק לסשן NLP, לדעתי, אוקיי? אז אני ישרן לעצמי שעתיים ביומן, או שלוש שעות ביומן, במקרה שלי, ואני אגיד, אוקיי, זה טיפול עצמי על נושא. נכון, אם הייתי הולך למטפל, אז הייתי משרן את הזמן שצריך, הייתי מגדיר מראש מה מטרת הטיפול, הייתי אומר, זה נושא שאני רוצה לעבוד עליו, זה נושא שאני רוצה לחשוב עליו, זה המסקנות שאני רוצה להוציא, או זה התובנות שאני רוצה להגיע אליהם, זה ההחלטות שאני רוצה לקבל, או אני רוצה לשחרר רגש פשוט, לפרוק. אוקיי, אז אני בא עם המטרות, ואני יושב, ואני מתייחס לזה, כאילו זה אימון, כאילו זה טיפול, אני לא מאחר. אני בא עם המחברת שלי, אני מתלבש כאילו אני הולך לטיפול, אני שם את הסטינג הטיפולי שאני רוצה, ואני באמת מטפל בעצמי. זה לא שעצם זה שאני מטפל אוטומטית הופך אותי להיות מטופל בעצמי. זה לא שעצם זה שאני מאמן אותו, זה הופך אותי להיות באימון. אני צריך לעשות את הפעולות הפרקטיות, כאילו אני המאמן או כאילו אני מטפל, כדי להיות בן אדם שמטפל או מאמן בעצמו. ועכשיו התובנה הזאת היא תובנה כל כך כל כך חזקה, שפשוט כל אחד מכם חייב לקחת את הכלים שלו ולשאול עצמו, אוקיי, אם הייתי משתמש בכלים האלה למישהו אחר איך הייתי עושה את זה? ואז שוב, אם זה רלוונטי, להטמיע את ההרגל הזה או את הפורמט הזה בחיים שלכם, כדי באמת לקבל את המקסימום מהכלים שלכם, כי אחרת יש לכם כלים וזה רק גורם לכם להרגיש שאתם יודעים, וזה בדיוק תהיה נקודה הבאה, ומתוך הנקודה שאני חושב שאני יודע, אני קצת נהיה קשיח יותר, אני קצת פחות נהיה בר שינוי, אני משיג דווקא תוצאות פחות טובות, כי אני חושב שאני יודע. וזה הנקודה השלישית, שלפעמים מודעות עצמית ומודעות רגשית הופכת רגשות לדבר קשיח. לדוגמה, אם למשל אני אומר לעצמי, נגיד, וואו, אני עשיתי תהליך עמוק ואני היום יודע, בעקבות סשן נימות תיבה, שאני בעיה מובנם, אני פתאום למדתי שיש דבר כזה שנקרא מובנמות, ואני מובנם. פתאום זה יכול להרגיש לי כאילו זה קשיח, אני קורא את ה-checklist של מה זה אומר להיות מובנם, את הרשימה הזאת, ואני אומר, אוקיי, אז אני טוב בזה, לא טוב בזה, אוהב את זה, לא אוהב את זה, עושה יכול את זה, לא עושה את זה, זה מתאים לי, זה לא מתאים לי. אבל זה חרטא. אני אישית בן אדם מובנם בכל סדר גודל שלא תבחרו, ועדיין, במהלך החיים שלי, מתוך בחירה, ומתוך זה שיש לי מטרות מסוימות בחיים, מתוך זה שרציתי להגיע למקום הזה, מתוך זה שעשיתי, פיתחתי את המיומנויות לדבר מול מצלמה, לדבר מול קהל, לשתף בצורה אותנטית, להיות חשוף, להיות פתוח, אני יודע לנהל... סמולטוק אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני יודע לעשות את זה. תנו לי לעשות נטוורקינג באירוע נטוורקינג, אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני יודע לעשות את זה, אני למדתי לעשות את הדברים האלה. היום אגב, זה מצחיק, אבל היום כשאני עושה מבחני אישיות, מופנם מוחצן, זה ממש תלוי ביום. יום אחד יכול לצאת לי שאני מופנם, יום שני יכול לצאת לי שאני מוחצן, תלוי בשאלות, תלוי איך הן מנוסחות. אמיתי? למה? כי החלטתי לפתח את זה, והרבה פעמים, אז שוב, אז יש לי איזה בסיס רגשי עמוק שהוא בצד המופנם, אז אני דואג להצים אותו ולהשתמש בו ולמנף אותו, בסדר, אז המודעות פה היא לא דבר רע, היא דבר טוב, אבל אם אני הופך את המודעות למשהו קשיח, למשל אני לא יכול לשנות אותו, פתאום הדבר הזה הופך להיות מגבלה בחיים שלי, פתאום תודעה או מודעות הופכת להיות אמונה מגבלה. הדבר, בעצם הפתרון של כל הדברים האלה, של גם של החשיבה התיאטר שגורמת לביצוע חסר, גם של הנוקשות הזאתי וגם של השלבים השונים, זה מתחבר לנקודה הראשונה, שאני חייב לייצר הפרדה, אני חייב לייצר הפרדה בין גל התלמיד, הבן אדם הזה שרוצה לחקור את התודעה ורוצה להבין את עצמו ורוצה להעמיק ושיש לו מקום, לבין גל שרוצה להתקדם לעבר מטרות ותוצאות מסוימות. והגל הזה צריך להיות זה שקולינג דה שוטש, שמנהל את ההחלטות, קשוב אם אני רוצה להגיע לתוצאות בחיים. אז אני באופן אישי למשל בהקשר הזה, יש לי תוכנית אימונים, אני עושה את התוכנית בחדר כושר, אני צעיר אותה לעצמי, אבל אני עושה את התוכנית, אני לא חושב, אני לא משנה, אני לא מתחכם, אני עושה את התוכנית. יש לי תוכנית עבודה במהלך השבוע עם משימות, עם פעולות, ששוב בתוך התוכנית בגלל הגישה שלי, יש גם חלונות ריקים, חלונות לחשיבה, חלונות לכל מיני... הכל בסדר, אבל אני עושה לפי החלון. ואם אין לי כוח, אני אומר אוקיי, אבל גל ההוא, המנהל, הבוס, ביום ראשון, כתב את התוכנית הזאת והוא יודע שזה מה שאני צריך לעשות, אז אני פשוט עושה את זה. לא ב-100% מהמקרים, אבל באחוז גבוה. ואז המודעות והכלי אימון שלי והיכולות שלי וההבנה שלי הופכים להיות תוצאות בשטח. כי אחרת אני אשאר תקוע ואחרת אני אסיים את השבוע או את החודש או את השנה וארגיש שהמודעות שלי או שהתובנות שלי או שהמחשבות שלי או שהכלים שלי לא עזרו לי או שלא קידמו אותי או שאפילו לקחו אותי אחורה. אז חברים וחברות, היה לי סופר כיף איתכם בפרק היום. אם נהנתם, אני מזמין אתכם גם לשים עוקב בפלטפורמה שבה אתם נמצאים, סאבסקרייב ביוטיוב או וואטאבר. ואם אתם רוצים לקבל תובנות נוספות ברמה אפילו היומית, תעקבו אחריי בפייסבוק, גל צחייק יש פה למטה את הקישור. בפייסבוק אני כותב, אז אני אפילו יותר טוב בלכתוב מאשר בלדבר, זה הכישרון הבסיסי שלי, הדבר שהתחלתי ממנו, ואני אשמח אשמח אשמח לראות אתכם שם. אז תודה רבה רבה שהייתם, תודה שהזנתם ונתראה בפרק הבא.