פרק 117: 10 תובנות מ-15 שנים כעצמאי ובעל עסק

קוראים לי גל צחייק, ואת המסע היזמי שלי התחלתי לפני 15 שנים. בתקופה הזאת הספקתי להקים עסקים כולל מכללת תוצאות שהגיעה להכנסות בעשרות מיליוני שקלים ולהגיע לעשרות אלפי לקוחות בישראל. הספקתי לקנות חברות, להגדיל אותן, למכור אותן, הצלחתי להפסיד יותר כסף ממה שאי פעם חשבתי שאפשרי, להרים את עצמי מחדש, לעזור וללוות בעלי עסקים, מטפלים, מאמנים ומרצים במגוון תחומים, והיום אני רוצה לתת לכם בלי בולשיט ישר לפנים את עשר השיעורים הכי חשובים שלמדתי כעצמאי בכל הדרך הזאת. השיעורים האלה יכולים לעזור לכם ולהתאים לכם, בין אם אתם בתחילת הדרך או בעלי עסקים יותר ותיקים. אני הייתי שמח ללמוד את כל השיעורים האלה ממישהו אחר לפני שעשיתי את המיליון הראשון שלי, אבל בתכלס עד היום אני צריך להזכיר לעצמי חלק מהשיעורים האלה שוב ושוב כדי ליישם אותם ברמה גבוהה יותר ולקחת גם את הרמות הבאות ואת הצעדים הבאים. השיעור הראשון שלנו להיום, השיעור הראשון שלמדתי ואני רוצה להעביר אליכם זה שביטחון עצמי הוא לא דרישת קדם לשום דבר, הוא תמיד תוצר לוואי, ואני אסביר למה אני מתכוון. במיוחד בתחום שכרגע אני עוסק בו הרבה, התחום של הרצאות, סדנאות, קורסים. המון אנשים חושבים שמה שצריך כדי לעמוד מול קהל, מה שצריך כדי להעביר קורס, סדנה או הרצאה מאוד מאוד טובה זה ביטחון עצמי מאוד מאוד גבוה. אבל אותו דבר נמצא גם במקומות אחרים. אנשים שרוצים להקים עסק של עריכת וידאו, ניהול סושיאל, בניית אתרים, לא יודע, פיתוח אפליקציות, אפילו סלון יופי או וואטאבר. הרבה פעמים מחכים שיהיה להם את הביטחון העצמי כדי שהם יוכלו להתחיל. עכשיו, שלא תבינו לו נכון, אני לא מאלה שמאמינים שכל אחד תמיד יכול להתחיל, ואני כן מאלה שמאמינים שצריך להגיע לרמה מקצועית מסוימת כדי להרגיש שהשירות שלך מספיק טוב, כדי שאתה באמת יכול לתת אותו לאנשים, לתת ערך אמיתי ולקבל כסף. אבל אני לא מדבר פה על ביטחון עצמי, אני מדבר פה על עבודות בשטח, בסדר? ברוב המוחלט של המקרים, יש אנשים שפשוט יש להם ביטחון עצמי ויש אנשים שפשוט נדרש מהם יותר כדי שיהיה להם ביטחון עצמי. זה לא אומר שום דבר לגבי איכות המוצר שלך. ככל שאני למדתי להתייחס פחות לביטחון שלי ויותר לתוצאות, הבנתי שכשאני עושה פעולות אני משתפר, נכון? כשאני פועל אני לומד, גם אם בהתחלה אני עושה משהו פחות טוב, אני לאורך זמן מחדד ומשפר את עצמי, והביטחון העצמי תמיד נבנה בהדרגה. בפעם הראשונה שאני עמדתי מול קהל, זה היה בכפר סבא, הייתי בין 20 פחות או יותר, זה בכלל לא היה הרצאה שלי, זה היה הרצאה של המנטור שלי, קראו לו דניאל, וזה היה הרצאה כזה על מחירות, ואני זוכר שממש לפני שהסדנה התחילה, אני באתי אליו ואמרתי לו, תקשיב דניאל, אתה יודע, יש איזה מחקר ממש מגניב שלמדתי עליו לפני כמה ימים, שהוא מחזק את אחת הנקודות המרכזיות בסדנה שלך. לא אשכח את היום הזה בחיים. ודניאל כזה מהנהן וזה והולך, והאמת אפילו קצת נעלבתי, אמרתי מה לא אכפת לו מה שאני אומר וכאלה, היום אני יותר מבין שאנשים לפני ההרצאה מאוד בלחץ, אבל זה אפילו לא היה הסיפור. מה שקרה זה שבערך שעה וחצי בתוך הסדנה, איפה שהוא די באמצע הסדנה, הוא עוצר ואומר, לפני שאני אסביר לכם יותר לעומק את הנקודה הבאה, אני רוצה להגיד לכם שיש מחקר מאוד מאוד מעניין שמחזק את הנקודה הזאת ומסביר אותה בצורה יפה, גל יודע את זה בצורה טובה, גל בוא תעלה שנייה על הבמה, תסביר להם על המחקר שאמרת לי לפני הסדנה. אוקיי, התקיל אותי לגמרי, לא הייתי מוכן לזה, נכנסתי ללחץ, פחד, אפילו הייתי בפאניקה, בוא נגיד את זה ככה, אני יודע שהיה בסדנה הזאת כמה עשרות אנשים, אני לא זוכר פרצוף של אף אחד מהם, אוקיי? אני זוכר מצוין איך נראתה הרצפה באותו מקום, כי פשוט העיניים שלי היו דבוקות לשם, פשוט לא הייתי מסוגל להרים את העיניים שלי מהרצפה, הייתי לחוץ, השלוש דקות האלה שדיברתי הרגישו לי כמו נצח. האם זה אומר שאני לא יכול לעמוד על הבמה? האם זה אומר שאני לא יכול להיות מרצה? האם זה אומר שאני לא יכול לעשות את הדברים האלה? התשובה היא שברור שזה לא נכון, אוקיי? בסוף אותם שלוש דקות ירדתי מהבמה ואנשים אמרו לי, וואו, הבנתי אותך, וואו, זה דיבר אליי, וואו, קלטתי את המסר, ואז הבנתי שיש כוח לדברים שלי, שאני יודע להסביר דברים בצורה טובה. אם אין לי את הביטחון העצמי, בסדר, לא נורא, אפשר לפתח את זה, ואגב, הרבה מאוד פעמים ביטחון עצמי מתפתח בתחומים שונים. יש אנשים שיש לי ביטחון עצמי מאוד גבוה בקריירה, אבל גרוע בזוגיות, מצוין בזוגיות, אבל גרוע עם המשפחה, טוב במשפחה, אבל גרוע בספורט וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. בקיצור, השיעור הראשון זה לא לסמוך יותר מדי על הביטחון העצמי שלנו, לא לטוב ולא לרע. אם יש לנו חוסר ביטחון, הרבה ביטחון, זה פשוט לא משנה. להסתכל על התוצאות שאנחנו מצליחים להביא עבור עצמנו ועבור אנשים אחרים, ולשאול את עצמנו, האם אני צריך לפתח את היכולות שלי עוד לפני שאני מתחיל, כדי להביא תוצאות טובות יותר, או האם זה פשוט עניין של פחד, זה פשוט עניין של חוסר ביטחון, ומה שהוא הפתרון או התרופה הכי גדולה לחוסר ביטחון, זה עשייה. בתכלס, לא חשבתי אי פעם בחיים שיהיה לי קל לעמוד מול במה. לא רק שמאוד פחדתי ממי קל וכל הדברים האלה, כמו שסיפרת לך לפני רגע, זה גם לא בטבע שלי, אוקיי? בתור ילד הייתי מאוד מאוד בישן, חסר ביטחון וכל הדברים האלה, אז כאילו, זה לא משהו שהוא בא לי בטבעיות. אפילו אני אגיד לכם מעבר לזה, כשיש לי תקופות שאני שנה או חצי שנה לא עומד בפני במות גדולות, למשל כשכמה שנים אחרי שקמתי בפני התוצאות, היה לי איזה שנתיים שגם פחות רציתי ללמד, לא היה לי כוח לזה, וכשלימדתי זה היה בעיקר בכיתות של כזה 30, 40, 50 בתוך המכללה. אחרי שנתיים כאלה היה לי שוב פעם הרצאה של 200 או 300 אנשים, והתרגשתי בטירוף. אני זוכר שכשבאתי לעלות על הבמה הייתי ממש שוב באותו פחד קל, כאילו זה הפעם הראשונה. שוב, שנתיים לפני זה הייתי עושה הרצאות של 200, 300 איש כל שבועיים, לא התרגשתי, זה לא עניין אותי, כאילו זה היה לי הכי טבעי וקל. ביטחון עצמי לפעמים עולה ויורד ביחס למה שאנחנו עושים, ביחס לטבע שלנו, פחות להתייחס אליו, יותר להתייחס לתוצאות. לרוב הדברים אפשר להתרגל וברוב הדברים אפשר להשתפר. השיעור השני, וזה שיעור מאוד מאוד כואב שבאמת אני חושב שעלה לי מיליוני שקלים, זה שהדבר הכי שוחק בעסקים זה לא העשייה. הדבר שגורם לנו לברנאוט, לשחיקה, להתאייף, שייצא לנו אמיץ ושלא יעבור לנו יותר לעשות את מה שאנחנו עושים, שאגב, זה הדבר הכי יקר בעסקים. כי תחשבו שאתם מקימים עסק, לא משנה, צילום וידאו, הרצאות, סדנאות, טיפול, אימון, קוסמטיקה, לא יודע, מה שבא לכם פיצריה. מה הדבר הכי יקר שאפשר לעשות בעסק? לסגור אותו, נכון? אם אני רוצה עכשיו לסגור את העסק, להחליף עסק, לעשות משהו אחר, זה יכול להיות תהליך מאוד מאוד יקר. שוב, לפעמים אנחנו רוצים לעשות אותו כי זה התשוקה שלנו וקיבלנו, אז אחלה, אבל זה עדיין תהליך מאוד מאוד יקר. והרבה אנשים עושים אותו כל כמה זמן וזה לא בגלל שהם באמת חייבים להחליף עסק, אלא פשוט בגלל שהם נשחקים מהעסק הקיים שלהם. ואז הם עוברים לעסק הבא, נשחקים ממנו, עוברים לעסק הבא, נשחקים ממנו, ככה, והדבר הזה גורם להם פשוט אף פעם לא להתקדם ואף פעם לא לצבור ה כל שקל נוסף שהרווחתם כתוצאה מההתנהגות על אותה עם פיצות. השיעור השלישי שמתחבר ישירות לשיעור השני זה שהימים או החודשים שהרווחתי הכי הרבה כסף זה הימים והחודשים שפשוט הייתי מוכן לעמוד על להיות מי שאני, להגיד את האמת בצורה הכי ברורה והכי פשוטה לעולם ופשוט לתת להם את הבחירה האם רוצים לעשות את זה או לא. למשל אחרי שבאמת תקופה די ממושכת עשיתי כמה קורסים של NLP וכל מיני דברים כאלה. הגיע השלב שצריך להכשיר אנשים לדרגה הגבוהה ביותר לדרגת הטריינר כביכול ב-NLP. לא משנה כרגע מה העניין זה פשוט במקום ללמד NLP שזה דבר שכבר עשיתי וידעתי והשתמשתי ב-NLP המון והכל זה להכשיר אותם להיות מורים ל-NLP. ואני זוכר שאנשים באו אליי ואמרו לי מתוך הקבוצה בוא תן לנו את הקורס הזה תעשה לנו את הקורס הזה אנחנו רוצים את הקורס הזה וכן הלאה ואני הרגשתי שזה לא הגיוני אני לא מספיק בעצמי לימדתי שנים NLP אני לא מספיק בעצמי עשיתי כל מיני דברים והרגשתי שאני כאילו לא נמצא שם עדיין ולא ידעתי מה לעשות עם זה ובמשך תקופה חשבתי על זה ואמרתי להם לא ואני לא יודע ואפילו ניסיתי לפנות אותם למורים אחרים אבל הם רוצים להמשיך ללמוד ממני. ובאיזשהו שלב שבאתי ואמרתי את הדבר הבא תראו זה האמת זה מה שאני מרגיש שבזה אני לא מספיק מנוסש את זה אני לא מספיק יודע את ההסמכה הזאת עדיין לא הספקתי לעשות ואני צריך לעשות אותה בהמשך אז אין לי את התעודה הזאת והזאת והזאת אם אתם בכל זאת רוצים לבוא לקורס הזה אתם יותר ממוזמנים אבל שתדעו זה מי שאני זה מה שאני הולך להביא לכם זה מה שאני לא זה מה שהולך להיות פה וברגע שעשיתי את זה זה היה הקורס טריינר כן אחר כך עשינו המון קורסים וזה אני חושב שזה היה הקורס הכי רווחי שעשיתי אי פעם בחיים שלי ושוב זה לא היה בגלל איזה שטריק או איזה שטיק או איזה משהו זה היה פשוט מתוך מקום של לבוא כמו שאני היום כשאני עושה פגישות של ייעוץ עסקי וכל מיני פגישות שבאות לעזור לאנשים לפרוץ דרך בעסקים שלהם בעיקר למאמנים יועצים מרצים וכן הלאה אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה שיש אני אומר תראו בפגישה הזאתי יש 55 דקות אני לא הולך להבטיח לכם כלום כי אני לא יודע מי אתם אני לא יכול להבטיח לכם מה יהיה בפגישה רק דבר אחד אני מבטיח שכשאתם באים אליי ל55 דקות אני אתן לכם את הכי טוב שלי אני אתן לכם את הידע הכי טוב שלי את התשומת לב הכי טובה שלי אני אשאל לכם את השאלות הכי מדויקות אני לא אבטר לכם אני לא אקנת על בולשית שלכם אני אעשה את הכי טוב שלי יותר מזה אין הבטחות ופתאום קלטתי שהרבה יותר אנשים באים לפגישות האלה למה? לא יודע אני חושב שלא רק שיותר אנשים באים האנשים המדויקים באים לא באים אליי אנשים שעכשיו באים ואומרים רגע אבל מה קורה בפגישה והאם ככה והאם ככה והאם ככה מתאים לכם? בכיף תבוא אני אשמח לעזור לכם. לא מתאים לכם? מעולה יש לי דברים אחרים לעשות עם הזמן שלי. אם כבר מדברים על צמיחה, גדילה, רווחים, לקוחות וכל הדברים האלה אז הנה שיעור ארבע אחד הדברים שתמיד היו לי מאוד חשובים כי תמיד למדתי הרבה ממנטורים ומרצים ומדריכים באינטרנט וקורסים והדרכות ותוכנות ליווי והכל זה המון פעמים חשבתי על סקייל, על גודל, על מה אני יכול לעשות שיצמח, שיגדל, שיהיה שכפיל כל מיני מילים כאלה שבוודאי שמעתם מינוף כל מיני דברים כאלה. והרבה פעמים הנקודות בחיים שבהם צמחתי הכי הרבה שבהם ההכנסות שלי והרווחים שלי גדלו באמת במכפילים ענקיים לא היו בתקופות שבהם עשיתי את הדבר הכי שכפיל אני יודע שזה נשמע מוזר ובתור מענה שיש לו קורסים דיגיטליים וכל מיני דברים שהם כאילו יש לי תוכנה שאפשר לקנות אותה הרבה דברים שהם כאילו מאוד סכיילאבל מאוד ממונפים ההכנסות הכי גדולות שלי, החודשים הכי טובים שלי היו בזמנים שבהם מכרתי מוצרים שהם לא כאלה אוקיי? שפשוט לא חשבתי על איך משכפלים את זה, לא חשבתי על האם אפשר לעשות את זה בקבוצה גדולה פשוט אמרתי אוקיי מה המוצר שהלקוחות האלה באמת צריכים? איך אני נותן משהו באמת ממש ממש ממש טוב? סיפור שהרבה אנשים לא יודעים כשקמתי את מחיר התוצאות הרבה אנשים חשבו שבאתי להקים מחירה שלה שזה מה שרציתי שזה היה החזון והאמת היא שאין רחוק מזה המחשבה שלי הייתה מאוד פשוטה אני אמרתי לעצמי אוקיי אני הרבה פעמים הייתי מרצה כבר והשתמשתי בNLP כדי לעשות צעדות של התפתחות אישית לעזור לאנשים וכן הלאה ואז הגעתי למצב שאני עושה קורס מורים לNLP הזמינו אותי לא משנה ואמרתי אוקיי וואי זו הזדמנות בוא ננגיש את הNLP לכולם בדיוק הכרתי את אשתי אז הייתה חברה שלי ליל אמרתי בא לי שהיא תלמד NLP ואמרתי יאללה בוא אני אעשה קורס דיגיטלי וילמד NLP זה היה הרעיון ממש מינוף מינוף מינוף זה היה הראש שלי ובאחד הכנסים שהיו באותה תקופה פגשתי חבר טוב רון חיים קוראים לו שהוא גם יועץ עסקי והוא אמר לי יגל תקשיב למה שאתה תשב מול מצלמה עכשיו 100 שעות ותנסה לצלם קורס שלם זה ייצא משעמם זה ייצא מאפן יהיה לך מאוד מאוד קשה ומאוד מאוד יקר כאילו אתה יודע בסה אמרתי לו אוקיי מה אתה מציע הוא אמר לי תקשיב במקום זה תפתח קורס פיזי בכיתה אחד או שתיים ובקורס הזה פשוט תעביר את הקורס ותצלם תעשה את הקורס ממש במחיר נמוך זול ותביא את האנשים ככה בלי להתאמץ בשיווק יותר מדי תביא כמה אנשים ואז יהיה לך את הקורס מצולם ואז אתה תוכל לערוך את זה והכל ויהיה לך קורס שהוא גם באנרגיה יותר גבוהה גם עם הפידבקים של האנשים גם יהיה לך הרבה יותר כיף וגם יחסו לך תעלות של הצילום והעריכה שתבינו שהמחשבה שלי הייתה איך אני מכסה 20 אלף שקל של צילום ועריכה או 50 אלף שקל תלוי מה של צילום ועריכה ואולי אני אביא 25 איש כאילו זה היה הראש ופשוט עשיתי את זה לא הייתי מאמין אם הייתם אומרים לי שלקורס הראשון שאני אפתח של NLP הרשמו 340 אנשים ואני אעשה מחזור של קרוב ל700 אלף שקל בחודשיים של פשוט תרשום את הקורסים האלה ולנפתח חמישה כאילו שישה האמת זה כן שישה שישה קורסים באותו במקביל כן שישה קורסים חמש כיתות עם שישים וביום אחד הכיתה של שישים הייתה תפוסה על ידי קורס ביטוח אז קיבלתי כיתה עם 40 340 איש לא הייתי מאמין לכם זה היה נשמע לי הזיה אני שאלתי אותו נראה לך ש20 אנשים יבואו ללמוד NLP מיגל ווואלה מסתבר ש340 אנשים באו אבל כשראיתי את האנשים באים לפרונטלי באים לכיתה מקבלים כל כך הרבה ערך שאלתי את עצמי מה יותר חשוב יותר חשוב שאני אקח את הקורס הדיגיטלי הזה ויגיע איתו לכמה של אנשים ושזה יהיה חלק ושזה יהיה קל ושזה יהיה זול ושזה טה טה טה טה טה טה טה או יותר חשוב לתת את הערך הזה לאנשים ואת הבעיות של הסקל את הבעיות של הצמיחה אפשר למצוא להם פתרון אנשים אומרים אה זה לא סקיילבילי אי אפשר לשכפל את זה הכל אפשר לשכפל השאלה אם זה קל לשכפל את זה או קשה לשכפל את זה אז אני מסכים יותר קל לשכפל קורס דיגיטלי יותר קשה לשכפל קורס פיזי אבל בתקופות מסוימות היה לנו קורסים בחיפה ירושלים באר שבע תל אביב כן ורעננה והיה עוד מקומות אני לא זוכר אפילו ראשון לציון כן אפשר לעשות הכל זה רק שאלה של רצון ושל הבנה שאתה בונה מוצר טוב בסוף בסוף בסוף בסוף בסוף רוב האנשים שבונים מוצרים שקל לשכפל אותם לא יודע קורסים דיגיטליים מוצרי תוכנה לא יודע חושבים כזה איך ליצור משהו מאוד מאוד יעיל בסוף מגיעים למעט מאוד אנשים כי אף אחד לא רוצה את המוצר הזה אז שוב אם יש לכם מוצר שגם הרבה אנשים רוצים וגם קל לשכפל אותו שיחקתם אותה אתם תהיו מיליונר עם יופי אבל ברוב המקרים אפשר להיות מיליונר גם מזה שתתחילו ממ בשיעור הקודם תעזור לשיעור הבא הכל טוב, אבל אם אתם אלה שאין להם כל הכתיבה בעולם, כל המדיטציה בעולם לא תיתן לכם בהירות מוחלטת. אתם תהיו חייבים לצאת מהבית ולהתחיל ללכת על השביל, ולהבין שאתם בהדרגה תקבלו תמונה לא בהירה, והיא תתבהר בהדרגה ככל שתלכו. ככל שהשלמתי עם זה, ויצאתי יותר לדרך, הגעתי לתוצאות יותר טובות, התקדמתי יותר, נהייתי עם הרבה יותר ביטחון, ידעתי לאן אני רוצה להגיע, ושוב, לפעמים הייתי צריך לעשות תיקונים, נכון? אם אתה יוצא מהבית ויודע בדיוק איפה ההר, אתה הולך בקו ישר. אם אתה לא יודע בדיוק איפה ההר, אז אתה לפעמים הולך טיפה יותר מדי ימינה, טיפה יותר מדי שמאלה ומתקן. אין מה לעשות, זה החיים. האלטרנטיבה היחידה האמיתית היא להישאר בבית. ואם אתם כמוני, זה לא האלטרנטיבה האמיתית. ואז אם כבר מדברים על לדבר על הבית, בואו נדבר על שיעור השישי שלי בשבילכם היום. ואחת הנקודות שחוסמות הרבה פעמים אנשים, במיוחד בתחילת הדרך, אבל אני חושב שגם בשלבים המתקדמים, זה שהשראה או אנרגיה או מוטיבציה, הם מחכים שזה יבוא אליהם. והשיעור הזה אומר שההשראה זה בסך הכל מצב מנטלי, ושליטה במצב מנטלי זו מיומנות מפתח, אוקיי? שליטה במצב מנטלי זה מיומנות מפתח, וההשראה, מוטיבציה, רצון, מיקוד, כל הדברים האלה הם פשוט מצבים מנטליים. מנטל סטייטס, אוקיי? ואחת הנקודות שבהם התובנה הזאת נפלה לי ממש חזק, הייתה כשהתחלתי לכתוב באמת את הספר שלי. וכשהתחלתי לכתוב אותו, אני זוכר שהייתי אז בתהליך עם האמנת אישית, וכאילו התלוננתי בפניה, כי אני אומר בזה בסוף, שאין לי מספיק זמן לכתוב, ושאני בקסף זה, בחיים לסיים את הספר, ובלה בלה בלה בלה בלה בלה, ואז היא שאלה אותי, אוקיי, כמה זמן אתה צריך כדי לכתוב? ואמרתי לה, סשן כתיבה לוקח לי שעה וחצי, אבל, זה מה שאמרתי לה, אבל, כדי להכניס את עצמי למנטליות של לכתוב את הספר, זה לוקח לי לפחות עוד שעה וחצי, שעתיים, רק כזה לארגן את המים, ולשבת, ולחשוב, ולקבל השראה, ואולי לראות איזה סרטון, וכאילו כל מיני דברים האלה, ואז אני רק יכול לכתוב, ואז אחרי שסיימתי לכתוב, אני במצב מאופף כזה, עד שאני יכול לעבור לעבודה אחרת, גם לוקח לי, אז אני צריך חמש-שש שעות לכתוב לפחות. ותוך כדי שאני אומר לה את זה, אני קולט שזה לא הגיוני, אני לא יודע בדיוק לשים על זה את האצבע, אבל אני קולט שזה לא הגיוני, ואז היא אומרת לי, גל, אתה לא NLPסט? אמרתי לה, כן. היא אומרת לי, אתה לא חושב שהמצב הרגשי הזה, שאתה כותב בו, זה משהו שאפשר להגיע אליו מהר יותר משעה וחצי? מה הכי מהר שאתה יכול להיכנס למצב הזה? כשהיא שאלה אותי את השאלה הזאת, אני חושב בראש, אני לא יודע, לא שאלתי אותה, שהיא חיוונה שזה במקום שזה ייקח נשאר וחצי, שעתיים, שזה ייקח לי חצי שעה או שעה, כן? זה גם היה מאוד מאוד מצוין. אבל כשהיא שאלה את השאלה הזאת, זה התגר אותי. אני אמרתי לעצמי, רגע, היא שאלה מה הכי מהר. אני יודע שלפעמים אפשר להפעיל מצבים מנטליים בשנייה. האם אני יכול ללמוד להפעיל את המצב המנטלי של קריאטיביות בשנייה? וווילה, אחרי שחשבתי על זה, אחרי שעבדתי על זה, אחרי שפיתחתי את זה, הצלחתי להגיע למצב שבתוך פחות מחמש דקות, אולי ארבע דקות, כבר יושב וכותב, ממש פותח את הלפטופ, פותח את הגוגל דוקס, עשיתי את זה בגוגל דוקס, ופשוט מתחיל להקליד. וזה דבר מטורף. פתאום הצפקתי לכתוב את הספר פי שלוש, פי ארבע יותר מהר, גם כי היה לי יותר זמן לכתוב, וגם כי פתאום חלונות של שעתיים או שלוש שעות היו חלונות מספיק גדולים כדי להתחיל לכתוב. לא הייתי אומר לעצמי, אה, אין לי שש שעות, אני לא יכול לכתוב. עכשיו שוב, זה בדוגמה של הספר, אבל זה פה גש אותנו בעוד מקומות. כתיבת תכנים שיווקיים, כתיבת אימיילים לרשימה, יצירת סרטונים, לא יודע, כל אחד ומה שהוא עושה בהתאם לעבודה שלו. כתיבת נהלים, יצירת, לא יודע, פגישות, כל מיני דברים שאתם עושים שאתם חושבים עליהם, רגע, רק להיכנס לאנרגיה הזאת לוקח לי המון זמן. עכשיו שוב, שאלה אותי תאו. אני יודע שלעבור מאנרגיה לאנרגיה זה דבר שדורש מאמץ. זה דורש, זה מאייף את הגוף באיזשהו אופן. אז אני כן משתדל לחלק את היום שלי לחתיכות כמה שיותר גדולות שהן עדיין באותה אנרגיה. שוב, יש לי על זה סדנה שלמה, אני לא אכנס לזה עכשיו. אבל הבוטום ליין הוא שעדיין זה לגמרי אפשרי, אוקיי? זה אפשרי לעשות ולהיות באנרגיה של כתיבה. זה אפשרי לעשות ולהיות באנרגיה של עשייה או באנרגיה של שיחת טלפון. זה פשוט לייצר את האורגנים האלה ולהבין שלשלוט במצב התודעתי שלי זה בחירה. ושוב, לפעמים זה קשה, לפעמים זה יותר קל, וואטאבר, אבל זה מיומנות שאפשר לפתח אותה. ברגע שפיתחתי אותה, פתאום הגעתי למצב שצריך לכתוב, אני כותב, צריך לעשות פגישה, אני פוגש, צריך לדבר עם אנשים, אני מדבר. יש לי ממש את היכולת לעבור בין המצבים האלה מהר כשצריך. שוב, זה מאייף, אבל זה אפשרי, ואז אני יכול להספיק הרבה הרבה הרבה יותר. כי אני רוצה להגיד לכם שרוב העצמאים שאני פוגש, במיוחד אלה בתחילת הדרך, אבל גם אלה שמנהלים חברות ענקיות, לפחות שליש מהיום שלהם, אם לא יותר, אם לא יותר, אלה הפחות אפקטיביים זה לפעמים גם שתי שליש מהיום שלהם, ולפעמים יותר, זה פשוט ניסיון להגיע לאנרגיה. יש להם משימה לכתוב שלושה אימיילים, לכתוב שלושה אימיילים לוקח שעה, אבל כל היום שלהם מתבזבז על לנסות להיכנס לאנרגיה של הכתיבה של האמיילים. ככל שאתם לומדים לעשות את זה מהר, ככל שאתם לומדים לעשות את זה יעיל, אתם יכולים להספיק הרבה הרבה הרבה יותר. ואם כבר מדברים על להשיג יותר, הנה שיעור שבע. שיעור שבע זה משהו שלמדתי מהלקוחות שלי דווקא, ולא מעובדים ומהחוויות שלי. מה שלמדתי ומה שראיתי שוב ושוב, זה שיש לי תלמידים עם רמות אינטליגנציה, רמות כישרון שונות. ואני בתור, במיוחד בגיל 20, שככה מאוד חושב שכזה אני חכם ויודע ומוכשר, וזה מה שיוביל אותי להצלחה. אז הייתי מאמין שהלקוחות האינטליגנטיים שלי, הלקוחות החכמים שלי, הראיותים שלי, לא יודע, מוכשרים שלי, הם אלו שיצליחו בצורה הטובה ביותר. אבל מה שגיליתי מהלך הקרייר שלי עם אלפי לקוחות, בקורסים וההרצאות וסדנאות במשך השנים, זה ששוב ושוב ושוב ושוב, לפעמים המוכשרים מצליחים, ולפעמים הפחות מוכשרים מצליחים. לפעמים החכמים מצליחים, לפעמים פחות חכמים מצליחים. לפעמים הטובים מצליחים, לפעמים פחות טובים מצליחים. זה פשוט קורה בצורה די מקרית. אוקיי? אני עדיין חושב שבניגוד לכל ההחרטה ששומעים ברשת, שהאינטליגנציה זה גרוע, אם אתה חכם אתה נתקע, החרטה. אוקיי? זה לא באמת אומר את זה. פשוט יש חכמים שנתקעים, כמו שיש חכמים שלא נתקעים. בסדר? חוכמה או אינטליגנציה או כישרון, זה חוזקה, זה יתרון. עדיין זה לא היתרון הכי חשוב. אוקיי? וכשאני אומר שזה לא היתרון הכי חשוב, אני אומר מה כן היתרון הכי חשוב. וקלטתי שמי שמצליח הכי אז מה לא אומר דברים חדשים? כי בעיניי זה מפתח אותי, זה נותן השראה והכל. הנקודות הכי גדולות שלי היו כשהסתכלתי פנימה ושאלתי את עצמי במה אני באמת הכי טוב. כשרשיתי לעצמי להיות גל, פתאום דברים עובדים הרבה יותר טוב. כשאני מרשה לעצמי להיות אכמון שאני, כשאני מרשה לעצמי להיות היותר מופנם שאני, כשאני מרשה לעצמי להתמקד בתוכן, כשאני מרשה לעצמי להתמקד בחוזקות שלי. אני יודע שלמשל, הנה דוגמה מאוד מאוד פשוטה ואמיתית, הפודקאסט שלי מגיע למלא אנשים וגם היוטיוב לא רע בכלל, אבל באינסטגרם, אתם יודעים, יש לי איזה 14,000 עוקבים, אבל כאילו יש לי סרטונים עם, לא יודע, 1,000 צפיות או 800 או לא יודע מה, וואטאבר, אוקיי? הפודקאסט הממוצע שלי, שזה תוכן של חצי שעה, 20 דקות, 50 דקות, לפעמים שעה, אוקיי? לבד, כשאני מדבר אליכם, כמו עכשיו, אוקיי? מגיע ליותר אנשים מסרטון של דקה, אוקיי? שוב, אני רוצה ללמוד את האינסטגרם, זה מעניין אותי, זה מאתגר אותי, אז אני עושה את זה, אבל אני מקבל מעט מאוד לקוחות מהאינסטגרם, למרות שהתוכן שם מעולה, שוב, מי שרוצה שיעקוב, אבל איפה הפודקאסט פוגש אותי? בזה שאני מתחבר לחוזקה שלי. מי שאני זה בן אדם שאוהב עומק. אם אני אפגוש אתכם ברחוב ותגידו לי, שלום, מה קורה? מה נשמע? מה מזג אוויר וזה? סבבה, אני אהיה נחמד אליכם, אבל לא יהיה לי סבלנות וזה משעמם אותי, אני לא אוהב את השיחות האלה. אני אוהב שיחות עמוקות. תבואו, תשבו איתי על שיחה, על נושא שהוא מעניין, אני יכול לדבר איתכם שלושה שעות בקלות על נושא עמוק. ושוב, יש אנשים שהם כאלה ויש אנשים שכאלה, אין תכונה רעה, אין תכונה טובה. יש לי חברים שהם תועלופים, הם כל היום בסטורי ומתים על זה וכיף להם והקצר עובד להם, והם פורצים שם, ויופי, אינסטגרם זה אחלה. לא לגל, שוב, אני עובד על זה, אני משתפר בזה, הכל טוב, אבל הפריצות הגדולות לא מגיעות משם. הפריצות הגדולות תמיד מגיעות מלהיות נאמן למי שאתה, להבין מה החוזקות שלך, והלכת עם זה בעול אין. בין אם זה אומר ספר שמאוד קידם אותי, בין אם זה אומר הפודקאסט שהגיע לבאמת תוצאות מאוד מאוד טובות, והגיעו לי המון המון לוקחות שם, בין אם זה אומר הכתיבה של האימיילים, שזה משהו מאוד אינטימי, שאני מאוד מאוד אוהב לעשות וכן הלאה, שם החוזקות שלי, שם הדברים שלי, וככל שאני עם השנים מרשה לעצמי להישאן יותר לשם, שוב, כי כשהתחלתי בגיל 20 את העולם שלי, התפתחות אישית אונירובינס וכל זה, היה לי את ההרגשה הזאת שאני צריך להיות המוחצן הזה, שאני צריך להיות הבן אדם הזה שהוא אחר, ושוב, בצורה הדרגתית, לאט לאט הורדתי יותר ויותר ויותר מסכות, הורדתי יותר ויותר ויותר ויותר מהשתנצים האלה, והתוצאות שלי תמיד רק השתפרו. כל פעם שהורדתי מדרגה כזאת, בום. ואם אני לוקח את זה לרמה עוד יותר גבוהה, אז הנה שיעור תשע, וזה ממש ממש לחבק את המוזרות שלי. לפני כמה חודשים, ושבוע אולי כמעט שנה, הייתה לי שיחה עם לקוחה שהתעניינה באיזשהו תהליך ליווי, אני לא עושה הרבה תהליך ליווי, בבקשה אל תפנו אליי עם זה, אלא אם כן יש לכם עסק בתחום הלימודים, אך ורק ארצות צנונות וקורסים, ואתם עושים לפחות לפחות לפחות 300,000 שקל בשנה, בחודש, סליחה, אם אתם לא מגיעים לשם אל תפנו לליווי, שוב, פגישה עם בעלכם בסדר, אבל אני לא עושה ליווי עם כאלה. אז היא הגיעה אליי, היא התעניינה בליווי, ואז היא מאמנת תותות תחתית, חכמה מאוד, ואז היא החליטה לשאול אותי שאלה שאף אחד בחיים לא שאל אותי אותה. היא שאלה אותי, אוקיי גל, אני יודעת מי אתה, אני מבינה מה אתה עושה, שמעתי בפגישה מה אני חושב שאפשר לעשות עם העסק שלי, אנחנו מבינים איזה ידע ואיזה יכולות חסר לי, ואתה יכול לעזור לי וכן הלאה, ושווה לי לשלם על זה הרבה כסף, בסדר, אני סגורה. אבל יש לי שאלה אחת בשבילך, וזו שאלה שלא רק גאונית מבחינתה, היא פתחה לי משהו בתודעה. היא שאלה אותי, באיזה מובנים אני לא יכולה לסמוך עליך? מה יהיו החסרונות שלי בלעבוד איתך? עכשיו, באותה נקודה ישר עלו לי התשובות חרתה האלה, של כאילו, לא יודע, אני כזה מוכשר וטותח וגאון, אתם יודעים, כל התשובות האלה של כאילו חסרונות, אבל בתכל'ס יתרונות. ואז הסתכלתי על זה ואמרתי, וואי, יש לי פה הזדמנות בשיחה קנה, להגיד באמת מה החולשות שלי, להגיד באמת מה הדפוק בי, להגיד באמת במה אני לא טוב, ואז, שוב, הליוויים האלה אני לא עושה הרבה מהם, כי הם דורשים מני הרבה אנרגיה, אז אם הלקוח הוא לא סופר מתואם איתי, בדרך כלל אני אפילו מסיים את הליווי לפני הזמן, מחזיר את הכסף, כי שוב, האנרגיה של גובל לא שווה את זה. אמרתי, הנה הזדמנות לוודא שבאמת היא תהיה מרוצה מהליווי, נכון? אם אני אגיד לה באמת את החסרונות, אז הספירות שהיא תהיה מרוצה הרבה יותר גבוהה. אז אמרתי לה, תראי, יש לי, בהקשר של ליוויים אחד על אחד, יש לי שתי חולשות מרכזיות, שתי דברים מרכזיים שהם בעיות. אחד, המוח שלי חושב בצורה מאוד פתוחה ויצירתית, זה יתרון, אבל החיסרון של זה, זה שלמרות שאני אחשוב על העסק שלך הרבה פעמים, בגלל שאין לי הרבה ליוויים, אז אני חושב באמת על הלקוחות שלי הרבה פעמים, בסדר? במקלחת, בשיחות אחרות, במחשבה, בסמינרים שאני הולך וכל מיני דברים שאני עושה, אז אני אחשוב עלייך הרבה, אבל המוח שלי יהיה מבולגן, ולכן אני לא אזכור, ואני לא מעוניין לזכור, לפנות אלייך כל שבוע, להגיד לך מה הולך, איך קורה, מה קורה, האם מתקדמת, לא מתקדמת, אני לא ארדוף אחרייך, זה פשוט לא יקרה, לא בכוונה, כי פשוט זה לא באישיות שלי. זאת אומרת, את לא תצטרכי לרדוף אחריי, אבל אני לא אתן לך את המסגרת, את תצטרכי ליצור את המסגרת, יש לך את היומן שלי, ככה אני עובד עם הלקוחות ליווי שלי, את יכולה לטעם את הפגישות איך שנוח לך, ומתי שבא לך, אני לא ארדוף אחרייך שהפגישות האלה יתקיימו, וזה חיסרון, כי אם את לא תגרם אליהם לקרות, הם לא יקרו, הליווי יתמסמס, יעבור יותר מדי זמן, וכן הלאה, והתוצאות לא יהיו טובות. חולשה אמיתית. הדבר השני זה שלפעמים, ושוב, אני עובד היום יותר טוב כדי שזה לא יקרה, אבל לפעמים כשאני באמצע של שיחת ליווי או ייעוץ עם לקוח, ובאמת שזה קורה לי הרבה פחות, אבל זה קורה לפעמים, אני כל כך רוצה לעזור לו עד הסוף, שלפעמים שיחה של 55 דקות נמשכת שעה וחצי. בעבר מה שזה היה אומר, זה שאני מאחר בחצי שעה לפגישה הבאה שלי. אז יכול להיות שאני יאחר לך קצת. ושוב, היום אני כבר עושה הפסקות של חצי שעה בין הפגישות כדי לדעת שאם זה קורה זה, ואם לא אני שותה מים, אבל עדיין, לפעמים זה קורה. אז יכול להיות שאני יאחר לך. מצד שני, היתרון של זה, ושוב, היתרון של זה זה שאם אני איתך ב-100%, אז אני לא אתן למשהו אחר לעצור אותי באמצע מלהעזור לך. אז השאלה אם זה מתאים לך, שלפעמים הפגישות יהיו טיפה קצרות יותר, טיפה ארוכות יותר, אני טיפה עלו לאחר או שהם יתאחרו יותר אחר כך, וזה פשוט האמת. וברגע שאמרתי לה את זה, היא אמרה, מצוין, אני צריכה לחש