פרק 55: איך להפוך את המופנמות למתנה?

שלום חברים וברוכים הבאים לתכלס, פודקאסט התפתחות אישית בלי כלישאות. השם שלי זה גל צחייק והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש להצלחה בחיים. כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. והפרק הזה מוקדש לאחים והאחיות שלי, המופנמים והמופנמות. כן, בפרק הזה אנחנו נדבר בקצרה אבל בצורה מאוד מדויקת על מה זה בכלל אומר להיות בן אדם מופנם, איך אני יודע אם אני מופנם, איך אני יודע אם מישהו מהסביבה שלי, חבר, חברה, בן משפחה, בעל, אישה, ילדים, הורים, וואטאבר, הם מופנמים. מה המשמעות של זה, מה זה אומר, האם זה מחלה, האם זה מדבק, סתם אני צוחק, זה לא מחלה וזה לא מדבק כמובן. אנחנו נבין מהי בגדול הבעיה הכי הכי גדולה לדעתי של אנשים מופנמים ואיך להתמודד איתה. ובעצם אני אתן לכם ארבע נקודות מרכזיות וגדולות וחזקות על איך כל אחד ואחת מאיתנו המופנמים יכולים באמת להפוך את המופנמות שלנו, את התכונה הזאתי, המולדת הזאתי למתנה מאוד מאוד מאוד גדולה. עכשיו אני יודע שחלקכם, אולי אפילו היותר מופנמים שבכם, תגידו לעצמכם רגע רגע רגע מה זה הגל המוזר הזה שאומר לי עכשיו שהוא מופנם, הוא לא מדבר כמו בן אדם מופנם, נכון הווליום והקצב דיבור שלי והצורה שבה אני משתמש בכל שלי מאוד לא מאפיין בן אדם מופנם, אנשים מופנמים בדרך כלל לא מדברים ככה. וגם מה זה ראינו את גל על במות ענקיות עם מאות אנשים, מעביר קורסים, עושה סדנאות, מנהל עובדים, מוביל צוותים, כאילו כל הדברים האלה לא נשמעים כל כך כמו תחומי עיסוק ותחומי עניין של בן אדם מופנם. ואני רוצה להגיד לכם כל כול שאני קולט את זה, זה ברור לי, אבל אני חושב שזה אחד הקסמים שהולכים להיחשף בפניכם בפרק הזה. כי בעצם הרבה אנשים חושבים שמופנמות זה עונש או שזה תכונה שהיא בעייתית ושהיא מגבילה ושהיא חוסמת, והאמת היא שזה רחוק רחוק רחוק רחוק רחוק מהמציאות. וכן, במשך שנים אני פיתחתי לא מעט גל באופן אישי, אני שם את זה ממש בקצרה, אבל פיתחתי לא מעט מיומנויות שיותר מאפיינות בבסיס שלהם אנשים מוחצנים בתכלס, אבל אני כן גם למדתי אותם כמו שאנשים מופנמים לומדים, ואני גם מיישם אותם הרבה פעמים כמו שאנשים מופנמים מיישמים ואני אסביר לכם בדיוק מה זה אומר, ואני אראה לכם שאני חושב שהרבה מאוד פעמים דווקא במשימות שמוגדרות בצורה קלאסית כמשימות של אנשים מוחצנים, כמו למשל להרצות, כמו למשל מחירות, כמו למשל שיווק, כמו למשל כל מיני דברים מסוג הזה, למופנמים דווקא יש יתרון מאוד מאוד גדול אם הם יודעים להשתמש בו. וזה ככה המתנה שאני רוצה לתת לכם בפרק הזה, אז בלי יותר מדי הקדמות בואו פשוט ניכנס ישר לעניין. אז קודם כל מה זה בכלל אומר להיות מופנם? אז קודם כל ההגדרה הכי נקרא לזה בנאלית והכי פשוטה שלא בהכרח אומרת הרבה אבל היא חשובה לדעת כי היא אולי הכי מדעית זה ההגדרה של ה-BIG5. למי שלא יודע בפסיכולוגיה של תכונות, זה תת תחום בפסיכולוגיה של אישיות, יש תיאוריה אחת שדי שולטת במחקר. התיאוריה הזאת נקראת ה-BIG5, הוא נקראת אושן, שבעצם מדברת על חמש תכונות מרכזיות או חמש סקלות של תכונות מרכזיות שמאפיינות אנשים. יש לי גם פרק על זה, איך להבין מה האישיות שלך ואיך למנף אותה. אתם מוזמנים להזין לפרק הזה אחר כך. ובעצם בגדול הדרך שבה הגיעו ל-BIG5 היה זה, רוב האנשים לא יודעים את זה, הם חושבים שזה איזה תיאוריה. הם חושבים שכאילו איזה פסיכולוג החליט שיש חמש תכונות ואז לפי זה עשו את המבחנים האלה ואת כל התיאוריות וזה, וזה לא נכון. לפחות זה לא מה שכרגע מחזיק את התיאוריה. מה שכרגע מחזיק את התיאוריה זה שבעצם ראו שאם שואלים כמות מאוד מאוד גדולה של שאלות אישיות כאלה ואחרות, שאלות התנהגות כאלה ואחרות אנשים, בעצם אפשר לראות שיש מתאם סטטיסטי בין קבוצות שונות של שאלות. אני לא אכנס יותר מדי לעומק של מה זה אומר מבחינת הסטטיסטיקה ומבחינת המדע, אתם יכולים להיכנס לאינטרנט ולמצוא את התשובה לזה, אבל בגדול אני אגיד שבעצם התכונות האלה הוגדרו דווקא מתוך השאלות ולא ההפך. זאת אומרת זה לא שהגדירו מהם התכונות שרוצים למדוד ואז שאלו שאלות שמתאימות לתכונה אלא ההפך. בעצם גילו שיש המון המון שאלות שבעצם יש להם קורולציה משותפת ואז נתנו לתכונה הזאת שם. אז לצורך העניין אם נדבר שנייה על מופנמות, אל מול מוחצנות, אז... שאלות כמו גילו במחקרים האלה ששאלות כמו נקרא לזה האם אני אוהב להיות במרכז העניינים? האם בדרך כלל המערכות יחסים בחיים שלי זה דברים שאני אוזם או שאוזמים עליי? האם אני אוהב להיות במקומות רועשים? האם אני אוהב לבלות ולצאת למסיבות? האם אני אוהב לנהל שיחות עם הרבה משתתפים אל מול קצת משתתפים? וכן הלאה. בעצם גילו שכל השאלות האלה יש להם מטעם סטטיסטי אחד לשני. זאת אומרת שאם מישהו אומר על אחת מהם כן, יש יותר סיכוי שהוא יגיד על כולם כן. כמובן שזה לא מאה אחוז, זה רק איזשהו מטעם. אבל יש הרבה יותר סיכוי. ואז הם שאלו את עצמם אוקיי איך קוראים לבן אדם שיותר מעדיף לנהל שיחות אינטימיות מאשר בקבוצות גדולות? פחות מעדיף להיות במרכז תשומת הלב רוב הזמן? פחות מעדיף לצאת למסיבות ולמקומות כאלה אל מול נגיד לקרוא ספר? או לראות סרט? או לשחק במשחק וידאו? הוא יותר, לא יודע, בקיצור כל הדברים האחרים שאמרתי. איך נקרא לבן אדם? זה אוקיי אז נקרא לזה מוחצן ונקרא לזה מופנם. אוקיי? אז זה הבסיס המדעי לביג פייב. אחד הדברים המעניינים דווקא שבאו מקרליאן, גם אחד מאבות הפסיכואנליזה, בן אדם לדעתי אחד הגאונים שאי פעם כתבו את דעתם על פסיכולוגיה. הוא בעצם דיבר או הגדיר מופנמים ומוחצנים בצורה מאוד פשוטה. גם אם היא לא 100% מדויקת, אני חושב שלרובכם בתור מופנמים או מופנמים בפוטנציה, היא תעשה הרבה שכל. ומה שיענג אומר זה כך, הוא אומר, בן אדם מוחצן זה בן אדם שנמצא בחברה, אז הוא נטען ומתמלא באנרגיה, וכשהוא לבד, האנרגיה שלו לאט לאט נשאבת ממנו. ומופנם זה בן אדם שכשהוא נמצא לבד, האנרגיה שלו נטענת, ושהוא נמצא בחברה גדולה, לאט לאט האנרגיה שלו נשאבת או יורדת. ואני חושב שרובכם יכולים לפי הסקאלה הזאת לשים את עצמכם איפשהו בין מופנם לבין מוחצן. האם אני יותר במקום הזה או יותר במקום הזה? עכשיו, מה בעצם הבעיה הגדולה בלהיות מופנם? למה להרבה אנשים יש בעיה עם מופנמות? למה מופנמות מקושרת הרבה פעמים עם תכונות פחות נקרא לזה רצויות, כמו באישנות או חוסר ביטחון עצמי, למרות שהם ממש ממש ממש זה לא בהכרח נכון, יש אנשים מוחצנים באישנים ומוחצנים חסרי ביטחון עצמי, ויש אנשים מופנמים עם המון ביטחון עצמי ואנשים מופנמים מאוד לא באישנים, ועוד שנייה נדבר על זה. והסיבה היא שהחברה שלנו בהרבה מאוד מובנים, במיוחד אני מדבר על החברה המערבית בישראל, מערב אירופה, ארה״ב, היא מאוד מאוד מאוד מקדשת ומאוד מאוד מקדמת את האינדיבידואל, את התפיסה הערכית האינדיבידואלית, והתפיסה הערכית האינדיבידואלית הזאת היא מאוד מקדמת ומאוד תופסת בצורה חיובית את האדם המוחצן, כי האדם המוחצן בעצם מדבר על עצמו ומערב את עצמו בחברה, מראה את עצמו כלפי חוץ, הוא מאוד מחצין, כן? המוחצן מחצין את האינדיבידואליות שלו, בעוד שהמופנם לא בהכרח מחצין את האינדיבידואליות שלו באותה צורה ולכן זה קורה. אז ילדים שיש להם, זה מתחיל מילדים קטנים, שיש להם מעט חברים או מעדיפים להיות לבד וכל מיני דברים כאלה, וההורים שלהם מתחילים להיות מודאגים כלפיהם ולדאוג להם, ומצפים מהם להתנהג כמו ילד אחר. אגב, זה אחת הסיבות של הרבה מופנמים באמת יש ביטחון עצמי נמוך, כי הסביבה מצפה מהם להיות מוחצנים ואז הם פשוט לא עומדים בציפייה הזאת, אז הביטחון העצמי שלהם יורד, שלא בצורך. אוקיי? שלא בצורך. אז הבעיה הכי גדולה של מופנמים, גם ילדים וגם מבוגרים, זה שאנחנו מצפים מעצמנו להיות כמו המוחצנים. אנחנו מצפים מעצמנו, אם אנחנו בני עשרים כזה ורוצים למצוא זוגיות, אז אנחנו מצפים מעצמנו ללכת למועדון או לבר הרועש ולהכיר שם אנשים, למרות שזה ממש לא בהכרח הדרך היחידה לעשות את זה, אבל זה כאילו הציפייה החברתית. הציפייה החברתית שאם נותנים לי להעביר מצגת בעבודה, שאני אעשה את זה, שאם יש פגישה עם מלא אנשים, אז אני תמיד אגיד את מה שאני חושב ולא אשתוק, או כל מיני דברים כאלה ואחרים. ושוב, או שאני אהנה ממפגשים עם הרבה אנשים וכל מיני דברים כאלה. אז אם אני מצפה מעצמי או שאני מרגיש שאנשים אחרים מצפים מענית כל הדברים האלה ואני לא עושה אותם, אז אני מתחיל לאבד ביטחון עצמי, אני מתחיל לפגוע בערך העצמי שלי וזו בעיה מאוד מאוד מאוד מאוד גדולה. כשבפועל, בפועל, ביכולת המופנמת, באישיות המופנמת יש המון המון המון כוחות מאוד חזקים, שאם אני לא מצפה מעצמי להיות מוחצן, אם אני נקרא לזה ככה נשען לתוך החוזקות שלי, אז יש לי יכולת להשיג תוצאות מאוד מאוד טובות, לא פחות ממוחצנים. זה כמו שאם בן אדם מאוד מאוד מוחצן לצורך העניין, שלא אוהב להיות לבד ורק אוהב להיות עם אנשים, ואז יהיה לו מאוד קשה נגיד לשבת בצורה ארוכה, לא יודע, לכתוב ספר או ללמוד איזה נושא מאוד מאוד קשה, אז יגידו לו, בסדר, תעשה רעיון והיה לך סופר צללים, או יגידו לו, טוב, אז אל תלמד את הנושא הזה לעומק, תעסיק מישהו אחר שלמד את זה לעומק ואתה רק תהיה היזם והמנהלת. למוחצנים אנחנו מאוד נותנים את זה, ולמופנמים כאילו אנחנו לא נותנים את הלגיטימציה או את הזכות להיעזר במוחצנים בחוזקות שלהם ולהישען לתוך החוזקות שלנו, של המופנמים. אז מהם ארבע דרכים להפוך את המופנמות שלי למתנה מאוד מאוד מאוד גדולה? אז קודם כל אני חושב שהדבר הראשון שכדאי לך או לך לעשות, אם אתם תופסים את עצמכם כאנשים מופנמים, זה ליצור הבנה מהסביבה שלכם, אוקיי? במיוחד אם יש לכם בסביבה הקרובה אנשים מאוד מוחצנים, זה מאוד מאוד יעזור להסביר להם את הדבר הזה, להסביר להם את הצרכים שלכם, להסביר להם שיכול להיות שהצרכים שלכם קצת שונים משלהמים, וזה בסדר, ושאתם מוכנים להתחשב בצרכים שלהם ושאתם מצפים מהם להתחשב בצרכים שלכם. באופן אישי, הרוב האנשים הקרובים אליי הם מוחצנים מאוד, אשתי היא מוחצנת מאוד, מי שאני אוהב לטפס איתו ותחביבים שלו ובן דוד שלי שאני מאוד אוהב אותו הוא מאוד מוחצן, אמא שלי היא בן אדם מאוד מוחצן, בעבודה הרבה מהאנשים שאני מסתובב איתם הם מרצים והם כאילו מאמנים ואנשים שהם מאוד אנשים של אנשים ומאוד מוחצנים, לא כולם כמובן, כמובן לא כולם, אבל הרבה מהם, ובמיוחד נגיד עם אשתי ועם אמא שלי, בהתחלה היה לי כל מיני קשיים כאלה, כי אחרי עוד זמן עם אנשים ועוד זמן עם אנשים ועוד זמן עם אנשים ועוד זמן עם אנשים ועוד זמן עם אנשים שלא שאני אדבר על איך זה קורה, פתאום אני מרגיש שאני באוברלוד שאני צריך להתאם, שאני צריך להירגע, והצד השני דווקא יש לו המון אנרגיה, לאשתי פתאום יש מלא אנרגיה, ראינו חברים, ראינו משפחה, היא מלאה באנרגיה, היא רוצה עוד לחגוג על האנרגיה הזאת ואני צריך מנוחה. אז זה לנהל את השיחות האלה, זה להסביר לאנשים, זה להיות סבלני איתם גם, כמובן כי זה לא מסוג הדברים שבדרך כלל מסבירים פעם אחת והצד השני מבין לנצח, אלא זה מסוג הדברים שצריכים לנהל עליהם כמה שיחות להבין אותם לעומק. זה גם ללמוד לתקשר, זה גם ללמוד לתקשר את המצבים הרגשיים שלנו עם אותם אנשים מוחצנים, להסביר להם, תקשיבו, כרגע הייתי בכך וכך וכך ואני צריך את הזמן שלי, בשקט שלי לבד. גם זה להסביר להם מה זה אומר לבד. יש אנשים מופנמים שבלבד שלהם צריכים להיות לגמרי לבד. אני בדרך כלל בלבד שלי, אם יש איתי עוד בן אדם אחד שגם בשקט, אני בסדר עם זה. אז זה להסביר להם מה הכוונה ללבד, זה להסביר להם שזה לא אישי, זה להסביר להם שאנחנו לא לא אוהבים אותם או שום דבר כזה. זה ליצור הבנה מהסביבה שמותר לי להיות מופנם. מה שקורה להרבה מאוד אנשים מופנמים זה שהם כל הזמן על הקצה. הסביבה לא מאפשרת להם את המנוחה הזאת, היא לא מאפשרת להם את החופש הזה, לא מאפשרת להם את השקט הזה, אז הם כל הזמן על הקצה. תעצרו לעצמכם את הסביבה שמבינה אתכם, שמקבלת אתכם ואז תוכלו לראות איך אתם יכולים ליהנות הרבה יותר מהחוזקות המדהימות שיש לכם. דבר שני זה אתם יכולים ממש לפתח חוזקות משמעותיות שנעזרות במופנמות. לדוגמה, אם אתם רוצים להתמחות בכתיבה, כתיבה זה תחום, במיוחד כתיבה של דברים ארוכים, זה דבר שאם אני מופנם יהיה לי הרבה יותר קל לעשות אותו. אולי תתמחו בתחומי ידע מסוימים שהם מורכבים ומסובכים והמופנמות יכולה מאוד מאוד מאוד לעזור בהם. בכל מיני תחומים של בבין אישי, אתם יכולים להתמחות בדברים יותר אינטימיים, אוקיי? אנשים מופנמים, מוחצנים שהם חושבים שאנשים מופנמים לא אוהבים אנשים, אבל זה לא שאנחנו לא אוהבים אנשים, זה פשוט שלפעמים קשה לנו להיות עם הרבה אנשים ואנחנו הרבה יותר מעדיפים אינטראקציות יותר אינטימיות. למשל, גם אני כשאני מנהל עסק שיש לו עובדים וצוותים, אני הרבה פעמים מחלק את הישיבות ומחלק את הפגישות לקבוצות יותר קטנות כדי שלי יהיה יותר נעים, כדי שלי יהיה יותר כיף. אני כן, אני לפעמים עושה ישיבות גדולות עם הרבה אנשים כי זה טוב, אבל אני נותן לעצמי גם את המקום לעשות את זה בצורה כזאת. אני מנהל שיחות אישיות לפעמים עם אנשים והדבר הזה יש לו המון המון המון המון כוח. אז מתוך כל התחומים שבהם אתם עוסקים, תחשבו איפה דווקא היותכם מופנמים שם חוזקה ותפתחו את המיומנות הזאתי לרמה מאוד מאוד גבוהה. כי אם אתם תנסו לפתח רק מיומנויות שנשענות על עקרונות מוחצנים יהיה לכם מאוד קשה. אם אתם תפתחו גם מיומנויות שנשענות על דברים יותר מופנמים, אז יהיה לכם הרבה הרבה הרבה יותר קל. אפילו תחשבו על זה עכשיו, אני עכשיו עושה פודקאסט. ברור שאני יכול גם לעשות הרצאה ואני גם יכול לעשות לייב ואני גם יכול לעשות מיליון דברים עם מלא אנשים אבל יש לי משהו כיף בזה שאני יושב לבד מקליד את הפודקאסט הזה, מדבר איתכם אני מרגיש שאני נותן ערך, אני מרגיש שאני ביצירה אבל אני מאוד מאוד נשען לתוך המופנמות שלי וזה כיף לי ואני אוהב את זה וכדאי כשכתבתי את הספר מניגוד בטישרט אגב פרסומת סמויה סמויה לא סמויה תקנו את הספר, הספר מעולה זה בדיוק זה, זה לכתוב את הספר זה לכתוב ספרי לימוד לקורסי הNLP, זה לפתח את המערכי לימוד זה לבנות את השיווק שאני מאוד אוהב את זה בצורה יותר סוליסטית ואני מאוד מאוד נהנה מהדברים האלה, אז לפתח חוסקות שנעזרות במופנמות שלכם זה פצצה. דבר שלישי זה לעצב את סביבת החיים שלכם בצורה שתומכת בזה אז כמו שאמרתי דוגמה בעבודה, דוגמה במשפחה תייעצו לעצמכם, אולי הפודקאסט זה דוגמה יותר טובה לעיקרון הזה אני שם לעצמי כל מיני דברים בחיים שעוזרים לי שעוזרים לי להיות רגוע שיש לי את הזמן שלי לעצמי כשאני צריך ושזה תומך בי. אז אחד אמרנו ליצור הבנה מהסביבה. שתיים זה לפתח חוסקות שנעזרות במופנמות שלנו ושלוש זה לעצב את סביבת החיים שלי כתומכת בדפוסי אישיות הזה. הדבר האחרון והרביעי זה להבין שאנחנו יכולים לפתח גמישות ולפתח מיומנויות של מוחצנים בדרך שלנו, בצורה שאנחנו רואים את זה לנכון. עכשיו, אתם יכולים להגיד גל, אבל לדבר, להרצאות, כל התחומים האלה זה דבר של מוחצנים ואם אתם תהיו בהרצאה שלי גדולה, אתם יכולים לטעות בעין, בטעות ולחשוב שאני מוחצן. הרבה אנשים חושבים את זה כשהם רואים אותי על הבמה וזה לא בגלל שאני באמת מוחצן, אלא בגלל שיש דפוסי תקשורת מסוימים שהם מאוד מאוד מאוד אפקטיביים נגיד לדבר בקצב דיבור משתנה, לעלות ולהוריד את הווליום, לנוע על הבמה וכל מיני דברים כאלה. שמופנמים, הרבה פעמים זה בא להם בטבעיות, סליחה, מוחצנים, הרבה פעמים זה בא להם בטבעיות ומאוד אפקטיביים על הבמה. אז אני פשוט למדתי את זה בצורה מאוד פרקטית, אני למדתי לשחק עם הקול שלי, אני למדתי להשתמש בשפת גוף שלי, אני למדתי את הדברים האלה דרך אגב, עשיתי את זה בגלל שבהתחלה כתבתי, בהתחלה הייתי כותב וכותב וכותב וכותב וכותב וכותב ואז קלטתי שאני רוצה לראות את האנשים שקוראים את הדברים שאני כותב, בעצם אם זה ברור מה שאני מתכוון, רציתי להרגיש את האימפקט שהכתיבה שלי עושה, אז אמרתי אוקיי, אז אולי אני יכול לדבר את זה, לעשות על זה הרצאה ואם אני הייתי מרצה בצורה כמו שיש, סליחה שאני אומר, כל מיני מרצים שמתאים מופנמים שעושים שהם מדברים בצורה מאוד איטית והם מדברים מאוד ככה, אז לא הייתי נותן שירות למה שכתבתי בתור בן אדם מופנם, אני השקעתי בכתיבה שלי והאמנתי שמה שכתבתי זה טוב ורציתי, רציתי לשרת את מה שכתבתי בצורה טובה בהרצאה, אז למדתי את השפת גוף, למדתי את הטון דיבור, למדתי את הדברים האלה ופיתחתי לעצמי יכולות של מוחצנים, גם בתקופות מסוימות שחיפשתי לעצמי את הבת זוג האידיאלית עבורי, לפני שמצאתי את ליאל והתחתנו והכל סבבה וזה הרגשתי שגם בתחום הזה אני צריך לפתח קצת יכולות טיפה יותר מוחצנות כי אם אני אשב לבד בבית כל היום בטח שאני לא אהיה בזוגיות וגם ידעתי שאני רוצה מישהי שתכניס לי איזושהי אנרגיה אחרת לחיים ומשהו יותר חי ויותר מעניין ויותר ידעתי שאני רוצה את זה, אז ידעתי שאני צריך קצת לפתח מיומנויות שהן מתאימות לזה, אז פיתחתי מיומנויות של פלירטות ופיתחתי מיומנויות של הדברים האלה ולמדתי איך עושים את זה ואגב למדתי את כל הדברים האלה כמו מופנם, פתחתי באינטרנט, קראתי מאמרים, קראתי ספרים, עשיתי קורסים וכן הלאה והדבר הזה מאוד מאוד עזר לי, זאת אומרת תבינו שמופנמות זה לא מגבלה, זה משהו שכן בדרך כלל נולדים איתו אבל זה לא משהו שברגע שיש לנו אותו אנחנו לא יכולים לפתח מיומנויות מסוימות, זה פשוט אומר שיש דברים שילכו לנו יותר בקלות ויש דברים שילכו לנו יותר קשה ואני לא רוצה להודד אתכם בסעיף האחרון להפוך להיות מוחצנים, אני לא היה לי תקופות, אני אגיד את זה ככה, היה לי איזו תקופה שהרציתי המון, מה זה אומר המון? הייתי מרצה 30-35 שעות בשבוע, זה מטורף וכל שאר הזמן פגישיות ואנשים ובתקופה הזאתי היה לי כיף, היה לי טוב, זה לא שהיה לי טוב כי הרגשתי שאני עושה משהו משמעותי, אבל הייתי סחות, והרגשתי שגם אני לא, אני לא ממצא את עצמי בצורה מלאה, ודווקא כשאמרתי לעצמי, גל, אתה לא צריך להיות המוחצן הזה שרק מרצה כל הזמן, אתה לא חייב להיות הבן אדם הזה, אתה יכול להסתגר, אתה יכול לעשות פודקאסט, אתה יכול לכתוב ספר, אתה יכול להתעסק בכתיבה עמוקה, אתה יכול לפתח רעיונות, אתה יכול לעשות דברים אחרים שגם מתאימים יותר לאישיות שלך, אז הורדתי את הכמות ההרצאות שלי לעשר שעות בשבוע נגיד, לפעמים חמש, לפעמים שלוש, לפעמים חמש עשרה, אבל לא יותר מזה, פתאום גם ההרצאות שלי נהיו יותר טובות, וגם אני הרגשתי הרבה יותר טוב, כי אני הולך עם האישיות שלי. לכל אחד מכם יש את האפשרות לעשות מה שאתם רוצים, אתם יכולים לעשות הכל, אבל אתם לא צריכים להילחם באישיות שלכם, אתם יכולים ללכת עם האישיות שלכם, לפתח חוסקות אדירות שנשענות על האישיות שלכם, ואז אם אתם רוצים להשלים בדברים קטנים כדי שהם יקדמו את מה שחשוב לכם דרך תכונות של מוחצנים, Be my guest, do it, אתם לגמרי יכולים לעשות את זה. אז מה אמרנו? הגדרנו מה זה מופנמות ואמרנו מה הבעיה הכי גדולה של מופנמים, שזה לצפות מעצמנו להיות כמו מוחצנים ואז לפגוע לעצמנו בביטחון עצמי, שזה טעות מאוד גדולה. אמרנו שהארבע דברים הכי יעילים שאנחנו יכולים לעשות כדי להפוך את המופנמות שלנו למתנה מאוד גדולה זה ליצור הבנה מהסביבה הקרובה שלנו, לפתח חוסקות שנעזרות במופנמות שלנו ולעצב את צוות החיים שלנו כתומכת בדפוס האישיות הזה בעבודה, במשפחה וכאלה, ודבר אחרון, לפתח גם גמישות ומאומנויות של מוחצנים בכל מיני צורות כאלה ואחרות. אני מקווה שנהנתם, אני מקווה שזה עזר לכם, אני מקווה שלקחתם נקודות כדי שאתם תוכלו לקחת את המופנמות שלכם כמתנה ואנחנו ניפגש בפרק הבא.