דלג לתוכן הראשי

עיגון - מה זה ולמה חשבתי שזה לא עובד

אז כולם מכירים את הניסוי עם הכלב של פבלוב? למי שלא, אז בקצרה: לפבלוב היה כלב, ובמשך כמה ימים הוא ביצע את אותו סדר פעולות: צלצל בפעמון ואז נתן לכלב אוכל. לאחר כמה ימים פבלוב צלצל בפעמון בלבד, ומסתבר שהכלב שלו התחיל להזיל ריר. מאחר שהזלת ריר אינה פעולה מודעת, מסתבר שתת-המודע של הכלב קלט שכשהפעמון מצלצל הוא מקבל אוכל, למרות שכביכול אין קשר הכרחי בין השניים.

גל צחייק יושב בעיניים עצומות בהדגמת עיגון, פניו חצויות בין שני מצבים רגשיים חופפים - צד אחד מתוח ומתפוגג כמו עשן, צד שני רגוע וזוהר - מטאפורה לעוגן שמועבר במודע ונחלש תוך דקות

הכלב של פבלוב וההתניה הקלאסית

לדבר הזה קוראים התניה קלאסית, ולכל אחד מאיתנו יש דברים כאלה שמפעילים אותו רגשית או פיזית. ב-NLP קוראים לזה עיגון, ולדברים שמפעילים אותנו כך קוראים "עוגנים". שיר מסוים מזכיר לכם פרידה? זה עוגן. הולכים במקום מסוים ורואים עץ, וחושבים על מדורה שעשיתם שם ופתאום נהייתם רעבים? גם זה עוגן. דוגמה מוכרת לכולנו היא צפירה: תוך שנייה נכנסים לסטייט רגשי מאוד חזק, כי הצליל הזה עוגן אצלנו לאורך שנים.

עיגון ב-NLP: אותו רעיון, שימוש שונה

השימוש של NLP בעיגון שונה בתכלית מהדוגמאות האלה, ואי ההבנה שלי בנקודה הזאת גרמה לי במשך זמן רב לפקפק ביעילות של הכלי. להגיד שאני לא מאמין בהתניות היה נשמע לי מטופש, כי הרי ברור שהן קיימות ועובדות. אבל ב-NLP מניחים את העוגן במודע, תוך דקות ספורות, וזה בדיוק מה שמחליש אותו מהר (כמובן בתנאי שלא עושים דברים טראומתיים, שזו בכלל לא המטרה). ולכן, למרות שניסיתי לא פעם להטמיע עוגנים בשביל הכיף עם חברים, זה לא עבד לי, ויום למחרת ממילא לא היה מה לדבר עליו.

למה חשבתי שזה לא עובד

הגעתי לקורס NLP סקפטי לגבי כל העניין הזה. וכשביקשו מתנדב להדגמה של עיגון, כמובן שרצתי להתנדב. מיותר לציין: כשעושים את זה נכון, עיגון עובד. המדריכה הצליחה להכניס ולהוציא אותי ממצבים רגשיים חזקים מאוד, מהר מאוד, בעזרת עוגנים. אחרי כמה דקות שהתיישבתי, העוגן פשוט מת. וזו הייתה בדיוק מהות חוסר ההבנה שלי: הבנתי שגם אם אפשר להשתיל עוגן, הוא יעבוד רק לכמה דקות, ואז הוא הופך חסר תועלת.

עוגן לטווח קצר: להעביר משאבים, לא "להשתיל" קבוע

מה שלא הבנתי, ומה שגרם לי לפקפק ביעילות של עוגנים "רגעיים", הוא בדיוק הקטע. ב-NLP משתמשים בעוגן בתוך אותן דקות ספורות שבהן הוא אפקטיבי ופעיל, ולאחר מכן לא צריכים אותו יותר. משתמשים בעוגן שהוטמע לטווח קצר, בשביל משהו רגעי: ליצור אפשרות חדשה למשהו חדש, או להעביר משאבים (בדרך כלל נרצה לעגן מצב עם משאבים, מצב "טוב") ממצב חזק למצב שבו אנחנו זקוקים לאותם משאבים.

מיטוט עוגנים: הכלי הבסיסי שבנוי על העיקרון הזה

יש כמה תבניות NLP שמשתמשות בעיגון, וכמעט בכל תבנית אפשר להשתמש בעיגון כדי לחזק אותה. אחת הפשוטות והבסיסיות שבהן נקראת מיטוט עוגנים: לוקחים עוגן של מצב לא רצוי, ולצידו עוגן של מצב עם משאבים, ומפעילים את שניהם יחד. כך "ממטטים" את העוצמה של המצב הלא רצוי, ומחלישים אותו לטובת המצב החזק יותר. זו דוגמה טובה לאיך שהעיקרון של עיגון, מנוצל נכון, הופך לכלי שינוי אמיתי ולא רק לתרגיל חברתי.

בוודאות יעניין אותך גם