העתקה מול לעמוד על כתפי ענקים
אני מאמין שהמחויבות שלנו, כאנשים שרוצים להצטיין, היא ללמוד מהגדולים של הדור שלנו ושל הדורות שקדמו לו. אבל לא רק מהגדולים. אני מאמין שעלינו להיות מחויבים ללמוד מכולם, מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר.
השאלה שמעניינת אותי היא איפה עובר הגבול. מתי זה ללמוד ממישהו, ומתי זו פשוט העתקה? והאם להעתיק זה בהכרח רע?
המטאפורה של כתפי הענקים
אני משתמש בביטוי "לעמוד על כתפי ענקים" כדי לתאר את זה בצורה ציורית. בתהליך שאני עובר, בין אם בעסק או בהתפתחות האישית שלי, אני לומד הרבה, קורא הרבה ומקשיב לאנשים שיש להם מה לומר (ומומלץ שידעו גם לומר את זה בצורה מעניינת). אני בטוח שגם אתם.
כשמדובר בתהליך ההתפתחות האישית שלנו, ה NLP יסט שבתוכי קורא לכם להעתיק.
כן, תעתיקו
וכשאני אומר להעתיק, אני מתכוון ממש להעתיק. בלי שכתובים ובלי פוזות. אם משהו עובד למישהו אחר בתחום שבו אתם מתקשים, פשוט תעתיקו.
מעבר לזה, יש שאלה שמהותה היא העתקה, ואני רוצה שתיקחו אותה ותשתמשו בה כמה שיותר: בכל פעם שמשהו עובד לכם בתחום מסוים, תשאלו את עצמכם "לאיזה תחום אחר, או לאיזו סיטואציה אחרת, אני יכול לקחת את זה?" תעתיקו מעצמכם.
אומרים שטעויות וכישלונות הם דבר חשוב כי אפשר ללמוד מהם, וזה נכון. אבל אם אתם באמת חכמים, כנראה שכדאי לכם ללמוד גם מהצלחות, ופשוט ללמוד לשכפל אותן.
בעסקים או בתכנים, זו כבר בעיה אחרת
הבעיה מתחילה כשאתם מעבירים את הידע או המוצר הלאה, במיוחד אם אתם דורשים על כך תשלום. שלא תבינו אותי לא נכון, גם בתחומים האלה אנחנו חייבים ללמוד מהגדולים (ומהקטנים) מאיתנו. כאן בדיוק נכנס הדימוי של לעמוד על כתפי ענקים.
אנחנו לא מעתיקים תכנים של אחרים, ומכמה סיבות:
- זה לא חוקי.
- זה לא מוסרי. הם עבדו קשה על זה, ולא הוגן לקחת את זה כמו שהוא.
- אולי הכי משמעותי: זה לא תורם לאף אחד.
חוק ומוסר הם דברים שמשתנים מתרבות לתרבות, אבל מה שבטוח הוא שהאדם היחיד שיפיק ערך מכך שתעתיקו תכנים של מישהו אחר, זה אולי אתם. אני אשמח שתפיקו כמה שיותר ערך, אבל מציע שתפיקו אותו באופן שנותן ערך גם לאחרים.
למה דווקא הכתפיים
אז למה בכלל הביטוי הזה? שימו לב למשהו מעניין: הכתפיים של הענק אינן החלק הגבוה ביותר שלו. אם היינו רוצים לנצל את מלוא גובהו, היינו עומדים לו על הראש.
אז למה בכל זאת הכתפיים? כי אנחנו לוקחים את החלק היציב והחזק ברעיונות של האנשים שלמדנו מהם, אבל לא את הכל. ואם הם פתחו את זה לכיוון מסוים, אנחנו פותחים לכיוון קצת אחר. זזים קצת ימינה או שמאלה מהם. ובכך מביאים משהו מעצמנו, ונותנים את הערך שלנו לעולם.
זה לא באמת הרעיון המקורי של המטאפורה, כמובן. אבל זו פרשנות שאני אוהב, ואני חושב שהיא נותנת כלי אמיתי: ללמוד מכולם, לקחת את מה שמוצק ויציב, ולזוז ממנו קצת הצידה עם הטביעה שלכם.
בוודאות יעניין אותך גם
גישה אפקטיבית ללהיות כל יכולהאמונה שהכל אפשרי היא כוח אדיר, אבל בלי מסגרת היא גם עלולה להגביל אתכם. איך להפוך את האמונה הזו לתוצאות בפועל, בלי לוותר על החיים הקלים והכיפיים.
פרק 50: הדרך המושלמת לפרפקציוניזם חיובימתוך: מנהיגות בטישרט, פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישיתלפרפקציוניזם עשו שם רע, אבל בלעדיו לא היינו מגיעים רחוק. פרק 50 מציג 5 נקודות שיעזרו להבין איפה כדאי להיות פרפקציוניסט ואיפה לשחרר.
איך ליצור שגרת בוקר בשלושה שלבים פשוטיםליצור שגרת בוקר אפקטיבית בשלושה שלבים: לזהות מה כבר קיים, להצמיד הרגל חדש ולנצל את המומנטום של המוח כדי להטמיע אותו תוך ימים בודדים.
מהי הבעיה הגדולה ביותר בחיים של כולנומהי הבעיה הגדולה ביותר בחיים שלנו? לא הממשלה, לא הגנים ולא העבר. הטענה שמפתיעה: הבעיה האמיתית היא שאנחנו לא יודעים מה הבעיות שלנו באמת.