NLP

כולנו שומעים כמה שחשוב להציב ייעדים לשנה החדשה ​העניין הוא שרובינו כבר ניסינו את זה, אבל זה פשוט לא עבד. ​פעם גם אני הייתי מנסה להציב ייעדים לשנה החדשה ​אבל במשך השנים הבנתי

לבית קפה נכנסים שני מולטי מיליונרים, הראשון פסיכופט אוסטרלי שטס לירח ואכל צהריים על הסיפון (השקוע) של הטיטאניק והשני מנכ״ל ישראלי של חברת היי-טק בין לאומית. זו ממש לא התחלה

קבוצה של אנשים יושבת מסביב לשולחן עמוס באוכל. זו יכולה להיות ארוחת ערב, ארוחת חג או סתם כמה חברים שיושבים בבית קפה ואז זה מגיע. חלק מאותם אנשים עושים את

בואו נודה באמת הלא כל כך נעימה, בעולם של היום – מאוד קל ללמוד איך לעשות דברים. בין אם זה להקים עסק, למצוא וליצור זוגיות, להרוויח יותר כסף, לשדרג מערכות יחסים או לשפר את עצמנו בכל

למרות שכולנו חושבים שאנחנו יודעים להבחין בין עיקר לטפל, האמת היא שישנה טעות בסיסית שכולנו עושים שגורמת לנו לירידה משמעותית בפרודוקטיביות. ככה שגם אם בתחושה שלך יש לך כבר מומחיות בעניין

קודם כל חשוב לי לומר לכם שאני לא חובב גדול של פוסטים בסגנון X טיפים שיעזרו לכם להשיג Y. הסיבה לכך היא שבתחושה שלי הם די שטחיים ומתאימים לאנשים שלא

במאמר הזה אני אספר לכם על תגלית חדשה שנחשפתי אלייה, התגלית הזו ענתה לי ובתקווה תענה לכם על 3 שאלות מאוד חשובות: למה כל הפסיכולוגים מסכימים שעד גיל 6 (בערך) נקבע

סדר הגודל של היעד או המטרה שלנו ישפיע באופן ישיר על היכולת שלנו להגשים אותו, על המוטיבציה שלנו ועל הביטחון העצמי שלנו. עם זאת, כמעט אף אחד לא יודע מהו

בשנים האחרונות ״ניהול זמן״ זה אופנתי, כולם רוצים ללמוד את זה – ואם יש כבר מישהו שלא רוצה ללמוד את זה הוא כנראה חושב שהוא ממש טוב בזה. כמות הספרים

אם ראיתם אותי בשנים האחרונות אתם כנראה כבר יודעים שאני יודע ללבוש חליפה, בכל זאת, בחרתי להצטלם לקורס האדיר שאני מכין בטי-שרט. כן, אני יודע שיש לזה משמעות וזוהי בדיוק

כמה מאמרים כבר קראתם על החשיבות של סביבה תומכת? רובכם, כנראה נתקלתם ברעיון הזה לא פעם אחת. עם זאת, רב האנשים שמלמדים ומטיפים לבניית סביבה נכונה, תומכת ומעצימה עושים טעות

סוף סוף הגענו להחלטה שזהו זה, עכשיו זה הזמן. בין אם זה בגלל שאנחנו לא יכולים לסבול יותר את המצב הנוכחי או פשוט כבר משתוקקים להגיע ליעד, החלטנו שהגיע הזמן

הפוסט הזה מיועד לאותם אנשים שהמנטרות ״אני יכול לעשות כל דבר״ ו״הכל אפשרי״ חקוקות להם חזק בתת-המודע, אותם אנשים שצמד המילים ״אי-אפשר״ כואב להם באוזניים. מעבר אליהם, הפוסט הזה מיועד

אחת הסיבות המרכזיות שרובינו נמנעים מלקוות שדברים יסתדרו ומחשיבה חיובית באופן כללי – היא הפחד שלנו מלפתח תקוות שווא. אף אחד לא אוהב לגלות שהדבר שהוא פנטז אליו וכל כך

אני לא מדבר על הממשלה, אני לא מדבר על המערכת או על השיטה הכלכלית בישראל או בעולם. אני לא מדבר על החינוך שלנו או על השכן שמעיר אותנו בבוקר או

לפעמים השיחה פשוט תקועה, אנחנו לא מצליחים להעביר את המסר שלנו או שהאדם שמולנו פשוט מסרב בתוקף להתחבר למה שיש לנו לומר. היום אני כותב על כלי NLP פשוט שכל

יש טעות ענקית שכמעט כולם עושים, טעות שחוסמת אותם מלייצר זוגיות או לפעמים אפילו מליצור דייט מוצלח באמת. הטעות הזו היא ערמומית במיוחד היות וכשאתם עושים אותה אתם חושבים שזה

לתודעה שלנו כבני אדם יש עוצמה אדירה, בעזרת המוח שלנו אנחנו מסוגלים לעשות דברים מדהימים. אחד הכוחות החזקים שיש למוח שלנו מופעל דרך היכולת המדהימה שלנו להיות צודקים, צדקנות.

כמה מאמרים ראיתם ברשת על שפת גוף? איך לנתח שפת גוף ואיזה שפת גוף כדאי לאמץ בכדי להרשים, להשפיע או לעשות כל דבר אחר. כנראה שכבר אמרו לכם ש80% מהתקשורת שאתם

שאלה שנתקלתי בה באופן אישי לא אחת, ופגשתי רבים שמתמודדים איתה, בתחום ההתפתחות האישית – היא שאלת המיקרו מול המאקרו. כשמדברים מיקרו (הפרטים הקטנים) זה נשמע כאילו יש אין סוף

אולי אתם רוצים ליצור את המחויבות שלכם כלפי עצמכם, כלפי מישהו או משהו אחר. אולי אתם רוצים להעצים את המחוייבות של מישהו אחר כלפי מטרה משותפת שלכם, כלפיכם או כלפי

  בזמן האחרון אני משתמש לא מעט בNLP בקונטקסט עסקי \ מכירתי, כל NLPיסט מתחיל יודע שאם אנחנו רוצים להשפיע על מישהו אחד הדברים שהכי חשוב לנו לדעת עליו זה

בפוסט הזה אני אלמד את אחד מכלי האיבחון הבסיסיים והחשובים של הNLP. בעזרת הכלי הזה, שנקרא מטא פרוגרמס נוכל להבין אנשים בצורה אפקטיבית יותר, נוכל להתחבר אליהם בקלות יתרה וכמובן

בוודאי נתקלתם במצבים בהם אמרתם משהו והצד השני לא הסכים איתכם. המצב הזה כשלעצמו הוא כמובן רגיל ואין איתו שום בעיה, מתי מתעוררת הבעיה? כאשר הדבר אותו אתם אומרים לאדם

אין בכדור הארץ אדם שיעדיף את המילה משמעת מול המילה בחירה, כולנו רוצים להרגיש חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים, איך שאנחנו רוצים וכמה שאנחנו רוצים. אני מניח שאתם, אנשים אינטילגנטיים

מעבר לכך שאני מאמין שהמחויבות שלנו כאנשים שרוצים להצטיין היא ללמוד מהענקים של הדור שלנו ושל הדורות הקודמים – אני מאמין שעלינו להיות מחויבים ללמוד מכולם – מקטן עד גדול.

אם יצא לכם לקרוא קצת בתחום הNLP וודאי קראתם את המשפט הבא באחת הוריאציות שלו: "המוח שלנו לא מבחין בין המציאות לבין דמיון עשיר". האם זה באמת נכון? איך זה הגיוני

כנראה שקראתם כבר 5000 פוסטים בנושא הקשבה, (אולי 1 ודילגתם על 4999) אבל זה לא עוד פוסט כזה. בפוסט הזה אני הולך להציג גישה מיוחדת להקשבה, גישה שמביאה תוצאות. זהירות:

כן, אנחנו חיים בסרט וכשאני אומר אנחנו אני אומר כולנו – כולל אותך. אז למרות שאני מאוד אוהב סרטים כמו מטריקס, אינספשן או שאטר איילנד. אני לא מדבר על סרט

לעשות כסף זה דבר שמעסיק אותי, אני מניח שגם אתכם. אם אתם מתעסקים בהתפתחות אישית, שמעתם קלטות (mp3 מן הסתם), הייתם בסדנאות או קראתם ספרים ודאי שמעתם את הרעיוןן הבא:

אני לא מכיר אדם אחד מתחת לגיל 30 שאוהב לשמוע הודעות קוליות. אני כמובן לא מדבר על ההודעות האלה שמישהו אחד שאתה מאוד אוהב, פעם אחת, משאיר לך ומבקש ממך

בעקבות זוג פוסטים אחרים שקשורים לNLP עלתה השאלה מהו המטה מודל ואיך אפשר להשתמש בו. החלטתי להקדיש פוסט לעניין למרות שכנראה שאפשר לכתוב בנושא המטה מודל ספר. בפוסט הזה אני

הצטרפות והובלה זה עיקרון כללי שמנחה מגוון רחב של טכניקות עם מגוון רחב של יעדים, בפוסט הזה: אני אסביר מהו ההיגיון שמאחורי העיקרון. אני אסביר למה אתם לא צריכים לסלוד

קודם כל אני רוצה לומר שאני תומך לחלוטין בגישה ש"הסוד" מלמד, אני מדבר בשפה מאוד חיובית ומקפיד להזמין את מה שאני רוצה מהעולם. בכל זאת, מנקודת מבט של פיסיקאי בשקל

את הניסוי המפורסם "הכלב של פבלוב" אתם מכירים? למי שלא מכיר מדובר בניסוי שבדק את עניין ההתניה הקלאסית (נקראת גם התניה פבלובית) או בשפת הNLP עיגון. מהלך הניסוי בקצרה: פבלוב

פוסט זה הוא המשך של – שפה אריקסוניאנית הפוסט הקודם נותן קצת תיאוריה על מה ולמה והפוסט הזה מונה את הסוגים של ההשמטות, ההכללות והעיוותים. השמטות ישנם חמישה סוגים עיקריים של

כשאני משתמש במונח שפה אריקסוניאנית אני מדבר על המודל שיצרו ריצ'ארד בנדלר וג'ון גרינדר (המייסדים של הNLP) אודות מילטון אריקסון שהיה פסיכיאטר אמריקאי שהתמחה בהיפנוזה טיפולית. אריקסון התפרסם בנוסף לדרך

אסוציאציה – העקרון: אנחנו מקשרים (אסוציאציה היא הקשר) אוטומטית דברים אחד לשני, זה טבעי לחלוטין, אחרי שאנחנו מקשרים את הדברים אנחנו עוקבים אחרי ההקשר כך שאם אומר לכם לחשוב על פיל

מהן מערכות הייצוג? מערכות הייצוג שלנו זה השם הNLPיסטי לחושים שלנו, ומהווה מודל שדרכו מסבירים איך עובד המוח שלנו. ואיך אנו מעבדים , מאחסנים ומנתחים מידע. בNLP מסתכלים על מערכות

אז נתחיל מזה שזה אולי הפוסט הכי חשוב עד עכשיו ואולי הפוסט הכי חשוב שאני אי פעם אכתוב. נכון להיום, אם היו אומרים לי, מה הכלי הבודד שללמד אותו יכול

אז כולם מכירים את הניסוי עם הכלב של פבלוב? למי שלא אז בקצרה: לפבלוב היה כלב, ובמשך כמה ימים הוא ביצע את סדר הפעולות הבא – צלצל בפעמון ואז נתן לכלב אוכל. לאחר