המספרים בחלומות שלך משקרים לך
סדר הגודל של היעד שאתה מציב לעצמך משפיע באופן ישיר על היכולת שלך להגשים אותו, על המוטיבציה שלך ועל הביטחון העצמי שלך. עם זאת, כמעט אף אחד לא יודע מהו "היעד הנכון עבורו". אני צריך להציב יעד של 50,000 ש"ח, 200,000 ש"ח, או אולי 10,000,000 ש"ח? אני צריך להחליט שאני מתאמן 3 פעמים בשבוע, 5 פעמים בשבוע, או כל יום?

המחקר שמאחורי זה
מתוך המדריך למוטיבציה אין-סופית:
לאחר מחקר של חמישים שנה, לוק ולאת'הם, שני חוקרים מהמשמעותיים ביותר בתחום הניהול וההתנהגות הארגונית, הגיעו למסקנה על הצבת יעדים: בקיום של כמה תנאי בסיס, ככל שהיעד שלנו גדול יותר, נהיה יותר חדורי מוטיבציה להשיג אותו.
העניין שעליו לא התעכבתי במדריך, ועליו נתעכב היום, הוא מה בדיוק התנאים האלה. מעבר לכך, נבין למה הם חשובים. ולבסוף, נסכם איך בפועל מציבים יעד נכון.
התנאי ההכרחי: אמונה שאפשר להשיג את זה
התנאי הבסיסי ביותר הוא שתאמין שאתה יכול להשיג את היעד. אם תציב יעד שאתה עמוק בפנים לא מאמין שאתה יכול להשיג, זה פשוט לא יעבוד. זה לא ייתן לך את המוטיבציה, וככל הנראה לא תעשה את הפעולות הנדרשות כדי לעמוד בו ולהפוך אותו למציאות.
למה זה עובד ככה
הסיבה פשוטה, במילה אחת: רגש.
כשאתה מציב יעד, אתה באופן לא מודע מדמיין את עצמך משיג אותו (זו גם הסיבה שכל ה"ויזואליזציות" שמלמדים בספרי הפיתוח העצמי מרגישות לי לרוב מיותרות בלי החיבור הזה). ככל שהיעד גדול יותר, כשאתה מדמיין את עצמך משיג אותו זה יותר מרגש אותך. הבעיה היא שאם אתה לא מאמין שאתה מסוגל להשיג את היעד, כלומר לא מסוגל לדמיין את עצמך משיג אותו, הוא לא ירגש אותך.
זה ההסבר לתופעה המוכרת: אדם רוצה משהו מאוד, ובו זמנית לא פועל כדי להשיג אותו. הרצון קיים, אבל בלי אמונה שהוא בר-השגה, הוא לא מתורגם לרגש שמניע לפעולה.
הפתרון: הגודל המקסימלי שאפשר לדמיין
הפתרון האידיאלי הוא להציב את היעד המקסימלי שיש באפשרותך לדמיין שאתה יכול להשיג. שים לב שיש כאן שני מרכיבים: אחד הוא למצוא את הגודל המתאים של היעד, והשני הוא לפתח את הדמיון עצמו. נשמע מוזר, אבל כשזה קשור למוטיבציה ולרגש, זה עובד ממש ככה. כשאנחנו מתרגשים ומלאי מוטיבציה, הסיכוי שלנו להגשים את היעדים שלנו ולהפוך אותם למציאות גדל פלאים.
איך מפתחים את הדמיון
לוח חזון הוא פתרון מצוין, אבל לדעתי פחות אפקטיבי לשים עליו תמונות של מכוניות או אחוזות, ויותר אפקטיבי לשים עליו את הדברים שקשה לך לדמיין.
דוגמה טובה: בעבר שמתי לב שקשה לי לדמיין את חשבון הבנק שלי בפלוס משמעותי. הבנתי שאני מציב יעדים במאות אלפי שקלים, ובתכלס לא הצלחתי לדמיין את חשבון הבנק שלי עם שלושים אלף שקל. אז צילמתי את דפי החשבון, ועם עבודת פוטושופ קטנה יצרתי חשבון עם 200,000 שקל. היום אני מסוגל באמת להתרגש ולהאמין ביעדים כלכליים גדולים יותר ויותר.
חשוב לציין: הדמיון בעצמו לא מייצר תוצאות. הפעולות שלנו הן אלה שמייצרות אותן. עם זאת, ככל שנהיה יותר חדורי מוטיבציה, כנראה שנפעל יותר. אז זה פשוט עובד.
איך מוצאים את הגודל הנכון עבורך עכשיו
השיטה שפיתחתי ועובדת עבורי מדהים: עושים רשימה של יעדים מספריים באותו תחום, פשוט זורקים מספרים, גדולים וקטנים כאחד. אחר כך, ליד כל יעד כותבים עד כמה (מ-1 עד 10) אתה מתרגש כשאתה חושב עליו.
אתה עשוי להתפלא לגלות (או שאולי אחרי המאמר הזה כבר לא תתפלא כל כך) שלפעמים יעד גדול יותר ירגש אותך פחות. זה הכל. עכשיו אתה יודע לבחור את גודל היעד שמתאים לך כרגע בצורה הטובה ביותר.
סיכום
המספרים שאתה מדמיין בחלומות שלך לא תמיד מספרים אמינים, לפעמים הם גדולים מדי כדי שתאמין בהם באמת, ולפעמים קטנים מדי כדי לרגש אותך. הדרך למצוא את המספר הנכון היא לא לנחש אותו, אלא לבדוק אותו: לכתוב כמה אפשרויות, ולראות איזו מהן באמת מדליקה בך משהו. זה לא עניין של אומץ או שאפתנות. זה עניין של דיוק.
בוודאות יעניין אותך גם
פרק 50: הדרך המושלמת לפרפקציוניזם חיובימתוך: מנהיגות בטישרט, פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישיתלפרפקציוניזם עשו שם רע, אבל בלעדיו לא היינו מגיעים רחוק. פרק 50 מציג 5 נקודות שיעזרו להבין איפה כדאי להיות פרפקציוניסט ואיפה לשחרר.
מהי הבעיה הגדולה ביותר בחיים של כולנומהי הבעיה הגדולה ביותר בחיים שלנו? לא הממשלה, לא הגנים ולא העבר. הטענה שמפתיעה: הבעיה האמיתית היא שאנחנו לא יודעים מה הבעיות שלנו באמת.
תקוות שווא איך ולמה כדאי לפתח אותן?תקוות שווא: למה כדאי לטפח אותן ולא להתחמק מהן. הטיעון שמשנה את האופן שבו מסתכלים על ציפייה ותקווה, גם כשדברים לא מתממשים בסוף.
גישה אפקטיבית ללהיות כל יכולהאמונה שהכל אפשרי היא כוח אדיר, אבל בלי מסגרת היא גם עלולה להגביל אתכם. איך להפוך את האמונה הזו לתוצאות בפועל, בלי לוותר על החיים הקלים והכיפיים.