השמטות, עיוותים והכללות (שפה אריקסוניאנית 2) – ושאלות מטה מודל

פוסט זה הוא המשך של – שפה אריקסוניאנית הפוסט הקודם נותן קצת תיאוריה על מה ולמה והפוסט הזה מונה את הסוגים של ההשמטות, ההכללות והעיוותים.

השמטות

ישנם חמישה סוגים עיקריים של השמטות:

1. השמטה פשוטה
2. השמטה השוואתית
3. התייחסות שאינה ספציפית
4. פעלים מופשטים
5. הצהרה ללא מקור

השמטה פשוטה

היא כאשר חלק מאוד משמעותיי במשפט פשוט לא נמצא בו.

דוגמה: “זה קשה מאוד” – גם אם המשפט הזה בה בהקשר שבו אנו מבינים באופן כללי מה קשה מאוד עדיין לא ברור לנו – מה בדיוק בזה קשה מאוד? למי בדיוק זה קשה מאוד? או אפילו באיזה אופן זה קשה?

השמטה השוואתית

אחד הצדדים במשוואה פשוט חסר, יש לנו צד אחד ואת מילת ההשוואה בד”כ אבל חסר את הצד השני.

דוגמה: “עדיף שלא נעשה זאת” – עדיף ממה? עדיף מלא לעשות כלום? עדיף מלעשות אלטרנטיבה ספציפית עליה חשבת? עדיף ממה?

התייחסות שאינה ספציפית

חסר הנושא במשפט, כלומר על מי מדובר.

דוגמה: “אנשים חושבים רק על עצמם” – איזה סוג של אנשים? איזה אנשים בדיוק? על איזה אנשים אתה מדבר כרגע שגרמו לך לומר זאת?

פעלים מופשטים

שימוש בפועל שהוא לא ספציפי יכול להוות השמטה של מידע רב ומשמעותי במשפט.

דוגמה: “קשה לי לאהוב” – את מי בדיוק קשה לך לאהוב? איזה סוג של אהבה קשה לך לחוות? איפה או מתי קשה לך לחוות אהבה?

הצהרה ללא מקור

ידוע גם כחוקים או כללים, הצהרה שמתארת חוק או שיפוט כלשהו אבל לא מתארת את מקור החוק או השופט.

דוגמה: “זה לא בוגר להתרכז בתחביבים שלך” – מי אמר שזה לא בוגר? מי החליט שזה לא בוגר?

הכללות

ישנם שני סוגים עיקריים של הכללות:

1. כמויות אוניברסליות
2. מילות הכרח

כמויות אוניברסליות

שימוש במילים המבטאות הכללה רחבה מאוד עד כדי חוסר אלטרנטיבה או צמצומה משמעותית.

דוגמה: “הוא אף פעם לא מגיע לשום מקום בזמן” – האם הייתה פעם אחת בה הוא כן הגיע בזמן? האם יש מקומות אליהם הוא כן מגיע בזמן?

מילות הכרח

שימוש במילים היוצרות משמעות של כללים או מגבלות להתנהגויות מסויימות.

דוגמה: “אני חייב להצליח בעבודה הזו” – מה יקרה אילו לא תצליח בעבודה הזו?

עיוותים

ישנם חמישה סוגים עיקריים של עיוותים:

1. סיבה – תוצאה
2. הנחות מראש
3. קריאת מחשבות
4. שוויון מורכב
5. נומינליזציות

סיבה תוצאה

שימוש בשפה המרמזת לכך שיש קשר ישיר בין התרחשות מסוימת לתגובה

דוגמה: “האיחורים שלו גורמים לי להתרגז” – איך הדיוק הגורם לכעס שלך הוא האיחורים שלו? מה הקשר בין האיחורים שלו לכעס שלך?

הנחות מראש

הנחות מראש הנם דבר רב עוצמה, בהנחה מראש אנו במססים את המשפט שלנו על מידע אחר שלא מופיע בו.

דוגמה: “כשתסיים לקרוא את הסדרה הזו אתה תבין מעולה מהי שפה אריקסוניאנית” – איך אני יודע שאתה תסיים לקרוא את הסדרה?

קריאת מחשבות

קריאת מחשבות היא הטענה להבין כל דבר אודות חוויה פנימית של אדם אחר.

דוגמה: “הוא עושה לי דווקא” – איך אתה יודע שהוא עושה לך דווקא? האם יכול להיות שעובר לו משהו אחר בראש?

שוויון מורכב

כאשר אנו מנסים במילים לומר כי שתי דברים שונים הנם בעצם אותו דבר.

דוגמה: “הוא אוכל הרבה, הוא שמן” – איך בדיוק זה שהוא אוכל הרבה אומר שהוא שמן? האם יכול להיות שהוא שמן מסיבה אחרת? האם יכול להיות שהוא יאכל הרבה אבל לא יהיה שמן?

נומינליזציות

Nominalizations נומינליזציות הם התייחסות לדברים מופשטים כאל חפצים בתיאור הפעולה שלנו כלפיהם.

דוגמה: “ניפצתי את הקשר איתו” – באיזה אופן בדיוק ניפצת את הקשר? מה הכוונה בניפוץ קשר?

הבהרה: שפה אריקסוניאנית והמטה מודל

אם תסתכלו בתגובות תראו את דבריו של אושר ותבינו מדוע עלתה השאלה הזו, עכשיו אני אבהיר.

מהו המטה מודל

השאלות שאני שואל אחרי כל דוגמה, הינם שאלות מטה מודל, לדוגמה:
“האיחורים שלו גורמים לי להתרגז” – איך הדיוק הגורם לכעס שלך הוא האיחורים שלו? מה הקשר בין האיחורים שלו לכעס שלך?.
המשפט המצוטט מהווה דוגמה לשימוש בשפה אריקסוניאנית (בדוגמה יומיומית) – השאלות באות להסביר לכם הקוראים מה פה השמטתי הינם במהות שאלות מטה מודל, בפוסט הזה אין לי כוונה להיכנס למטה מודל אלא רק להראות מה מושמט, תודה רבה לאושר על ההבהרה.