דלג לתוכן הראשי

NLP מהו המטה מודל

מהו המטה מודל, ולמה הוא אחד הכלים השימושיים ביותר ב-NLP? מדובר בטכניקה שמזהה דפוסי שפה שמצמצמים ומעוותים את המציאות שלנו, ומאפשרת לפתוח אותם מחדש. אפשר לכתוב על הנושא ספר שלם, אז הפוסט הזה מרכז את המידע החשוב ביותר: הסבר כללי ושימושים פשוטים שאפשר להתחיל להשתמש בהם כבר היום. הנושא הזה עלה בעקבות פוסט אחר שכתבתי על שפה אריקסוניאנית, טכניקה שמשתמשת בהבחנות של המטה מודל בשימוש "הפוך" ממה שאני מציג כאן.

גל צחייק עומד מול מסך רשת שקוף ומתאם מחדש קרן אור מעוותת שעוברת דרכו, בעוד קרני מידע נוספות נבלמות ומשתנות כיוון מסביב — מטאפורה למטה מודל וסינון המידע שהמוח עושה

מהו המטה מודל

הרעיון הכללי של המטה מודל מתבסס על כך שאנחנו כבני אדם מתייחסים תמיד רק לאספקטים מסוימים של המציאות, ולא לתמונה המלאה. הסיבה לכך היא שאנחנו קולטים דרך חמשת החושים שלנו כמות אדירה כל כך של מידע, שאין מצב שאנחנו יכולים לעבד או להתייחס לכולו.

לפי המטה מודל, ובגיבוי מחקרים רבים בפסיכולוגיה, אנחנו בוחרים להתעלם מכמויות אדירות של מידע שאנחנו תופסים כפחות רלוונטי, ואפילו לשנות מידע קיים כדי שיתאים יותר למיון שקורה במוח שלנו. כן, זה אומר שכולנו, במידה זו או אחרת, משקרים לעצמנו כל הזמן בלי לשים לב.

דוגמה קלאסית מהתחום: בניסוי המפורסם של "הגורילה הבלתי נראית", מבקשים מהצופה לספור כמה פעמים שחקנים עם חולצות לבנות מוסרים כדור, ורוב הצופים לא שמים לב שדמות בתחפושת גורילה חוצה את המסך באמצע הסרטון. המוח מתעלם מכל מה שלא רלוונטי למשימה, כולל דברים שהם ממש מול העיניים.

שלושת סוגי ההתעלמות

המטה מודל מחלק את ההתעלמויות ממידע לשלושה סוגים עיקריים:

  1. השמטות — חלקים מהתמונה שפשוט נמחקים מהתיאור. "זה לא עובד" בלי לציין מה בדיוק לא עובד, ולעומת מה.
  2. עיוותים — שינוי המשמעות של מה שקורה. פרשנות של שתיקה כדחייה, או של הצלחה חד פעמית כמזל ולא כיכולת.
  3. הכללות — לקיחת מקרה אחד או שניים והפיכתם לכלל גורף. "תמיד ככה", "אנשים לא באמת משתנים".

שלושת הסוגים האלה קורים אוטומטית, במהירות, ובלי מודעות. הם לא "טעות" שצריך לתקן בכל מחיר, אלא מנגנון הישרדותי שמאפשר למוח לתפקד בכמות המידע העצומה שהוא מקבל בכל רגע. הבעיה מתחילה כשההשמטה, העיוות או ההכללה יוצרים תמונת עולם שמגבילה אותנו יותר משהיא משרתת אותנו. כתבתי פוסט שמרכז את שלושת הסוגים האלה בהקשר של שפה אריקסוניאנית, אבל העיקרון זהה: ההשמטות, העיוותים וההכללות.

שימוש בזהירות: כשזה מופנה כלפי אחרים

אחרי שמבינים את שלושת הסוגים, אפשר להתחיל להראות לעצמנו או לאנשים סביבנו, בני זוג, עובדים, מטופלים, מאומנים, את הנקודות שבהן הם בחרו להתעלם ממשהו.

חשוב לזכור: הרבה פעמים יש סיבה טובה לכך שבחרנו להתעלם מדברים מסוימים, בעיקר כשמדובר בעיוותים. המטה מודל נועד להגן על תפיסת העולם שלנו. אם השאלות באות לחשוף עיוות, ונשאלות בלי הזהירות והרגישות הנדרשת, זה נחווה כתקיפה ישירה על אותה הגנה. לכן זה שימוש שדורש עדינות רבה, ולא תמיד הצד המתאים להתחיל בו.

השימוש הבטוח והפשוט: מטה מודל על עצמכם

השימוש הפשוט והבטוח ביותר במטה מודל הוא להפעיל אותו על עצמכם, בעיקר כשאתם שואלים את עצמכם שאלות. כמו שכתבתי בפוסט על השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו, לשאלות שאנחנו שואלים את עצמנו יש השפעה עצומה על החיים שלנו.

יש מקרים, בדרך כלל כשאנחנו מבואסים או באנרגיות נמוכות, שגם אם נחליף את השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו לשאלה "חיובית" יותר, נישאר תקועים עם תשובות לא מעצימות. הפתרון הוא להמשיך לתחקר את התשובות האלה בעצמן, בעזרת שאלות מטה מודל: מה בדיוק קרה? לעומת מה? מי בדיוק אמר את זה? על סמך אילו מקרים?

תזכורת חשובה אחת: הכיוון הוא תמיד קדימה, לא עוד ועוד חפירה לתוך הרגש השלילי. תחקור עצמי אמיתי מטרתו לפתוח את התמונה, לא להעמיק את התקיעות בתוכה.

סיכום

המטה מודל לא בא לתקן את המציאות שלכם, אלא להראות לכם שהתמונה שאתם רואים היא תמיד רק חלק ממה שקורה. ברגע שמזהים איפה הושמט, עוות או הוכלל משהו, אפשר לבחור מחדש מה לעשות עם המידע השלם יותר. הכלי הכי בטוח להתחיל בו הוא על עצמכם, בשאלות שאתם שואלים את עצמכם כל יום ממילא.

בוודאות יעניין אותך גם