התפתחות אישית, פריצות דרך ומה שביניהם
התפתחות אישית, ברוב המקרים, היא לא רגע דרמטי אחד. היא תהליך ארוך של עבודה קשה: עוד תובנה קטנה, עוד ניסיון, עוד תיקון קטן בדרך שבה אתם חושבים או פועלים. רוב האנשים עם קצת שכל יסכימו שצמיחה עצמית היא אחד הדברים המספקים ביותר שיש, וגם יודעים שהיא תהליך אינסופי: אין אדם שיודע הכל, לא היה ולא יהיה.
אבל יש גם רגעים אחרים. רגעים שבהם תובנה אחת, קטנה כשלעצמה, פותחת פתאום דלת לשינוי גדול בהרבה ממה שהיא נראית. קוראים לזה פריצת דרך.
הסיפור של אנתוני רובינס על מגרש הגולף
אחת הדוגמאות הכי טובות ששמעתי לרעיון הזה היא סיפור שאנתוני רובינס מספר בהרצאה: הוא יוצא לשחק גולף, וכל חבטה נוחתת רחוק מהמטרה, בכל פעם במקום אחר. המדריך שלו אומר לו שהוא רחוק בסך הכל כמה מילימטרים מהתנועה הנכונה. רובינס מסתכל על הכדור ורואה שהוא עשרות מטרים מהמטרה, לא מילימטרים, אבל המדריך צודק: התנועה שלו, ברגע החבטה, סוטה רק במילימטרים בודדים מהתנועה האידיאלית. וההבדל הזעיר הזה, ברגע הזה, הוא שיוצר את הפער העצום בתוצאה הסופית.
זה בדיוק מה שקורה בהתפתחות אישית. לפעמים אתם רחוקים "רק מילימטר" מהבנה שתשנה הכל, אבל מבחוץ נראה שאתם רחוקים קילומטרים.
שתי דרכים לאותה מטרה
לפני כמה שנים נחשפתי לשתי גישות שונות לגמרי לשינוי: NLP מצד אחד, והפורום של לנדמרק מהצד השני. אין ביניהן שום קשר ישיר, לא בשיטה ולא בהיגיון שמאחורי הכלים, אבל בשתיהן יש הבטחה דומה: אפשר ליצור שינוי אמיתי בתהליך קצר יחסית. קל להיות סקפטי לגבי הבטחה כזאת, והייתי סקפטי בעצמי.
כדי שזה לא יישאר סתם ראשי תיבות: NLP זה נוירו-לינגוויסטי-פרוגרמינג. נוירו זה מערכת העצבים שלנו, לינגוויסטיקה זה השפה, ופרוגרמינג זה השימוש בשפה כדי לתכנת שינוי במערכת הזאת בפועל. הרעיון הוא שדרך המילים, גם אלה שאנחנו אומרים לאחרים וגם אלה שאנחנו אומרים לעצמנו בשקט, אפשר להשפיע ישירות על איך שאנחנו חושבים, מרגישים ומתפקדים. זה נשמע כמו סוג של קסם עד שזוכרים שאנחנו עושים את זה כל הזמן בלי לשים לב, רק בלי כוונה ובלי כיוון.
התובנה שקיבלתי לא הייתה "עכשיו אני מבין הכל". היא הייתה הרבה יותר צנועה: ברגע אחד הבנתי שאני צריך להשקיע ברצינות בהתפתחות שלי. זו לא הייתה תובנה שפתרה הכל, אבל היא פתחה את הדלת לכל שאר התובנות ה"מילימטריות" שהגיעו אחר כך, אחת אחרי השנייה.
אז מה עדיף: לאט ובעבודה קשה, או פריצת דרך?
זה קצת כמו אימון באומנויות לחימה: צריך לעבוד קשה, לחטוף לא מעט מכות (מטאפוריות), ולהשתפר לאט. אבל מדי פעם קורית "נפילת אסימון", רגע שבו אתם משתפרים בבת אחת בהרבה יותר ממה שהעבודה השוטפת הייתה נותנת.
המסקנה שלי היא לא לבחור בין השניים. הדרך הכי טובה שמצאתי היא לשלב: להמשיך בעבודה השוטפת, היומיומית, הקטנה, ובמקביל לחפש באופן פעיל הזדמנויות לפריצות דרך: קורס, סדנה, שיחה עם מישהו שחושב אחרת, כל דבר שחושף אתכם לזווית שלא הכרתם.
בוודאות יעניין אותך גם
פרק 68: העוצמה שבאמפתיה - עם חופית גנדי יצחקמתוך: מנהיגות בטישרט, פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישיתפרק 68 בשיתוף חופית גנדי יצחק, מנכ״לית נלפ פרו. מה ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה ואיך גורמים לאנשים להרגיש שמבינים אותם באמת ולא מתנשאים עליהם.
עקרונות לתקשורת עוצמתית - #3 פניה לערךעקרון שלישי לתקשורת עוצמתית: פניה לערך. כיצד לכוון את המילים לערכים של הצד השני כדי שכל הצעה, בקשה או השפעה תתקבל בפתיחות מרבית.
מערכות הייצוג שלנו וזיהוי מערכת ייצוג עיקריתמה הן מערכות הייצוג ב NLP ואיך לזהות את מערכת הייצוג העיקרית שלנו: ויזואלי, אודיטורי או קינסטטי. הבנה שמשנה את האופן שבו מתקשרים עם אחרים.
שפה אריקסוניאנית - שפת ההשפעהשפה אריקסוניאנית היא שיטת ההשפעה של מילטון אריקסון: שימוש מחושב בהשמטות, הכללות ועיוותים שפתיים כדי לייצר הסכמה, ראפור ותהליכים מחשבתיים עמוקים.