פרק 11: איך לפתח תכונות של מנהיג אמיתי

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכל'ס פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק והמטרה שלי להביא לכם את הכלים הכי פרקטיים להצלחה בחיים, כלים מעשיים, כלים שבאמת עובדים בלי תיאוריות ובלי חרטה. התפקיד של הפודקאסט הזה הוא באמת לעזור לכם להגשים חלומות שאולי חשבתם שהם לא אפשריים עבורכם ולחיות חיים עשירים בחוויה של עושר ושליחות. והיום אנחנו הולכים לדבר על שלוש תכונות שיאפשרו לכם להפוך להיות מנהיגים אמיתיים. בתקופה הזאת שזה מרגיש כאילו כל שנה או שנתיים יש בחירות וכולם מדברים על מנהיגות אבל רק בהקשר של פוליטיקה או בהקשר של ארגונים גדולים או חברות גדולות, אני מאמין שכל מי שרוצה לעשות דברים גדולים בחיים שלו וזה לא משנה מה או באיזה תחום, כל מי שרוצה לעשות משהו שהוא מעבר לסטנדרט, שהוא מעבר ללהיות בינוני, פשוט חייב לפתח יכולות של מנהיג. חלקנו רוצים להיות המנהיגים של העסק שלנו, של החברה שלנו, להקים איזשהו ארגון גדול, חלקנו רוצים להיות מנהיגים של הקהילה שלנו או לשנות איזה משהו גדול, חלקנו פשוט רוצים להיות המנהיגים של המשפחה שלנו או של החיים שלנו. וזה לא משנה אם הדברים האלה הם כביכול מאוד קטנים ואישיים או ענקים וגלובליים, אבל אנחנו בעצם נדבר על שלוש תכונות שכל מנהיג אמיתי, אבל מנהיג אמיתי חייב שיהיה לו ואיך לפתח אותם. אז קודם כל, מה זה לא מנהיגות? הרבה אנשים נמנעים מלהיות מנהיגים בחיים שלהם מסיבה מאוד פשוטה. הסיבה היא שהם לא מבינים מהי באמת מנהיגות. יש לנו איזו תפיסה מגבילה לגבי מנהיגות שגורמת לנו להירתם מהנושא הזה, להירתם מהכוונה הזאת, מהמטרה הזאת. אנשים מתייחסים למנהיגות כמו שליטה או לשים את עצמי באיזשהו מעמד גבוה וככה אני בעצם מוריד אנשים אחרים. ומתוך איזושהי סלידה שיש לנו מהרעיונה הזה של לשים את עצמנו מעל אנשים אחרים או לחשוב שאנחנו טובים יותר ממישהו אחר או להיות מתנסה, שחצן או רע. הרבה אנשים נמנעים מלהיות מנהיגים. והסיבה השנייה או התפיסה המוטעת השנייה היא שבעצם אנשים מפחדים להיות מנהיגים כי הם מפחדים לקבל ביקורת. אני חושב שזה קצת אולי שווה פרק שלם הפודקאסט לדבר על הנושא של ביקורת ואיך להתמודד עם ביקורת. יכול להיות שנעשה פרק כזה בקרוב אם אתם רוצים אז תשלחו לי על זה מי. אבל כרגע אני רוצה שאם אנחנו נבין שאנחנו מוכנים לשים את הביקורת שנייה בצד וגם אם נקבל טיפה ביקורת אנחנו עדיין רוצים לעשות חיים שמעבר לבונונים שזה אומר שבאגדרה יהיה עלינו ביקורת. כי אנחנו לא נעשה את הכל כרגיל כמו כולם כי אז נהיה בינונים. ואם אנחנו מבינים שמנהיגות זה לא באמת שליטה וזה לא באמת לשים את עצמי מעל אחרים וזה לא באמת לנסות לעשות רע למישהו אחר. אז בואו שנייה נבין מה זה כן מנהיגות ומה זה המנהיגות שאנחנו הולכים לדבר עליה היום. בשביל להיות מנהיג צריך להיות מסוגל להשפיע על אנשים אחרים זאת אומרת להגיע למצב שאנשים אחרים ממש הולכים אחריי. לא הולכים אחריי בהכרח בכל תחומי החיים אולי במשהו ספציפי אולי בעיקרונות גדולים יותר זה יכול להיות הילדים שלי המשפחה שלי האחים שלי זה יכול להיות אנשים שעובדים איתי זה יכול להיות אנשים שמתנדבים איתי ביחד באיזשהו ארגון גדול שהקמתי או שאני מנהיג שם בצוות וזה יכול להיות ברמת עיר מדינה כדור הארץ. הקריטריון השני זה שאנשים צריכים להיות שמחים ללכת אחרינו. מה זה אומר שמחים זה אומר שאני לא מפעיל עליהם כוח אני לא מאיים עליהם אני לא גורם להם ללכת אחריי בסבל כי אז זה סוג של להיות דיקטטור זה לא באמת להיות מנהיג. הקריטריון השלישי זה ממש אנשים שמחים ללכת איתנו לאורך זמן זה ידרוש מאיתנו כבר דברים אחרים. כמעט כל אחד יכול להבטיח עלומות גדולים לייצר איזשהו מניפולציה ולגרום לאנשים אחרים לסמוח לעשות משהו בשבילו בדווח הקצר אבל אם הדבר הזה בסוף יתפוצץ אם הדבר הזה יתגלה כאיזשהו תכסיס מראה איזשהו משהו שהוא לא אמיתי אז אנשים לא יסמכו ללכת אחריו לאורך זמן אז אנחנו רוצים לבסס מנהיגות שתגרום לאנשים אחרים ללכת איתנו לאורך זמן בצורה שמחה. ויש לנו עוד שלושה קריטריונים הקריטריון הרביעי בעצם זה שהמנהיגות שלנו משפרת את החיים שלנו הבאה זה שהיא משפרת את החיים של אנשים שהולכים איתנו והשלישית שהיא משפרת את החיים של אנשים נוספים זאת אומרת זה לא רק חייב לעזור לעולם וזה לא רק חייב לעזור לאנשים שאני עובד איתם זה גם חייב לעזור לי וזה לא חייב רק לעזור לי זה חייב גם לעזור לאנשים שעובדים איתי וזה חייב גם לעזור לעולם אחרת זה לא מנהיגות שהיא תהיה מנהיגות אותנטית זה לא מנהיגות שהיא תהיה מנהיגות אמיתית זה יהיה איזושהי מניפולציה קצרה תמוד בסופו של דבר. תחת ההגדרה הזאתי שאנחנו מגדירים שלהיות מנהיג זה מישהו שאנשים שמחים ללכת אחריו לאורך זמן ושהמנהיגות שלו עושה טוב לכולם זה משהו שאתם כן הייתם רוצים בחיים שלכם. אז בואו נדבר שנייה על מהם השלוש תכונות שכל מנהיג חייב שיהיו לו ושלושת התכונות האלה הם הכי חשובות בפער. ואנחנו לא מדברים כרגע על אינטליגנציה או קריזמה למרות ששתי אלה יכולות להיות חשובות אבל אני בטוח שאתם מכירים מנהיגים, סליחה שאני אומר, לא הכי אינטליגנטים או מנהיגים לא הכי קריזמטיים. שעדיין מצליחים לייצר דברים משמעותיים. זה לא אומר שיהיה קל לפתח את המידות האלה, את התכונות האלה, אבל אני אתן לכם ממש כלים פרקטיים איך אתם יכולים לקחת אחת אחת את שלושת המיומניות, את שלושת התכונות שאני הולך לדבר עליהן היום, ואיך לפתח אותה בחיים שלכם. מה שחשוב להבין זה שברגע שאני רק מתחיל לשים את הפוקוס שלי שם, גם אם אני לא נהיה מאסטר תוך יום אחד, ושום דבר לא נהיה מאסטר ביום אחד, כבר על ההתחלה אמורים להתפתח לי תוצאות חדשות וטובות יותר בחיים. אם אני רואה שהתוצאות שלי בחיים לא משתפות, סימן שאני עושה משהו לא בסדר. אז מהם שלושת התכונות האלה? התכונה הראשונה היא ודאות, איזושהי אמונה עוצמתית בדרך שלנו, זה הכרחי. דבר שני זה אחריות, כלומר ההתייחסות לעצמנו כהגורם שהקבע מה יקרה או מה יהיה בתוצאה, מה יהיה בסוף. והתכונה השלישית זה נתינה, היכולת לשים את הטובה של האחר בפרונט. זה לא אומר על חשבוננו, ואנחנו נבין שנייה על מה מדובר. אז בואו נפרק אחד אחד, ודאות, אחריות ונתינה, שלושת התכונות האלה ואיך אני יכול לפתח אותם בעצמי ברמה גבוהה יותר, וברמה שתגרום לאנשים אחרים גם להאריך את זה ולגרום להם לרצות ללכת אחריכם. אז ודאות. בקצרה, הרעיון הכי בסיסי הוא שלכולנו יש צורך מאוד מאוד חזק בביטחון. כולנו רוצים להרגיש ביטחון, שאנחנו עושים את הדבר הנכון, שאנחנו הולכים בדרך הנכונה, שאנחנו אנשים טובים וכן הלאה. ברגע שלרוב האנשים אין את התחושה הזאת בביטחון, הם מחפשים את התחושה הזאת בביטחון בגורם חיצוני. זה אחד הדברים הכי גדולים ומשמעותיים שמנהיג נותן בעצם לאנשים שהולכים אחריו. מנהיג איכותי ואמיתי נותן לאנשים שהולכים אחריו ביטחון. למה? כי מתוך הביטחון שלו, שהוא כל כך חזק, הוא מסוגל להשרות אותו מתוך העוצמה של הביטחון הזה כלפי חוץ, ולגרום לאנשים אחרים להרגיש ביטחון באותה דרך. בשביל שאני אוכל, ברגע שאני יכול לספק לאנשים אחרים ביטחון, יכולת ההשפעה שלי עליהם היא משמעותית יותר גבוהה. אנשים רוצים להרגיש ביטחון, זה איזשהו צורך מאוד בסיסי, מאוד חזק, מאוד ביולוגי אפילו אפשר להגיד, ואם לאנשים יש את הביטחון הזה, הם ירצו לשמר אותו לעצמם. זה לא אומר שלתת ביטחון זה מספיק, אבל זה אומר שבטווח הקצר לפחות זה דבר שהוא הכרחי. אם לי אין ביטחון בדרך שלי, יהיה לי מאוד מאוד קשה לגרום לאנשים אחרים שיהיה להם ביטחון בדרך שלי. אנשים מפחדים, רובנו, אנחנו, גם אנשים אחרים, אתם עוד יחסית כנראה פחות מהבן אדם, אתה ממצא כי אתם אנשים שמתעניינים בהתפתחות אישית, אתם שומעים את הפודקאסט הזה, אתם כנראה עושים מאוד דברים שקשורים להתפתחות אישית, אז כנראה עוד יש לכם טיפה יותר פתיחות לשינוי, יותר פתיחות לגשת ללא נודע, אבל לרוב האנשים הם מפחדים מזה פחד מוות, הוא משתק אותם, הוא לא מאפשר להם להתקדם. אז אם אתם תציעו לאנשים לעשות משהו, בין אם זה ברמת השפעה, ברמת מנהיגות ובכל רמה אחרת, אבל לכם לא יהיה ביטחון, אז גם להם לא יהיה ביטחון, ואם לא יהיה להם ביטחון הם יהיו משותקים והם לא הלכו אחריכם. בפרק הקודם בפודקאסט דיברנו על שתי סוגים של פחד ואיך להתמודד איתו, אבל זה רק לאנשים עם רמת מודעות באמת גבוהה שעושים את העבודה, הרוב האנשים הם מפחדים, הם פשוט לא עושים כלום. ברגע שיש לי את היכולת הזאתי, ברגע שיש לי את הוודאות הזאתי, כבר יהיה מצב פשוט, כבר יהיה מצב שבו אנשים הלכו אחריי. זה לא בהכרח אומר שאני אהיה מנהיג טוב, כי יכול להיות שאני אשתמש בכוח הזה לרע, או יעשה איתו בעיות, או יכול להשתמש בו גם בצורה שלילית לא ללחשולה לאנשים, אבל בתור התחלה כבר זה ייתן לי בסיס חזק למנהיגות. אנשים ירצו ללכת אחריי, אנשים ירצו להקשיב לי, וזו נקודה מאוד חשובה. אז איך אני יודע לחזק את הוודאות שלי? הצעד הראשון כדי לחזק את הוודאות שלי הוא פשוט להיות בעשייה ולפעול. יש מעט מאוד אנשים שמסוגלים לפתח ודאות אמיתית לגבי דברים שהם לא עשו אף פעם. יש שיטות ויש טכניקות גם בין אלפים וגם בעולם אחר לפתח ודאות לגבי משהו שעדיין לא קרה, או משהו שעדיין לא עשיתי איתו. אני חושב בשיא הכנות שהדרך הכי הכי הכי יעילה זה פשוט לפעול. כלומר לצבור ניסיון, להפוך להיות מומחה במה שאני עושה. ככל שעשיתי את זה יותר ויותר ויותר פעמים, אני נהיה מומחה במה שאני עושה, אני נהיה טוב במה שאני עושה, ואז הביטחון שלי באופן טבעי הופך להיות גבוה יותר. תלמדו מהאנשים הכי טובים בתחום שלכם, לכו תקראו ספרים, תשמעו פודקאסטים, תלכו להרצאות, תחשו לעצמכם לטעות ותשלמו את המחיר של הטעות. זו הדרך הכי נכונה והכי עוצמתית לפתח ודאות. גם אם היא לא הקלה ביותר או הנוחה ביותר, כי קשה להיקשל, כי זה מפחיד, זה דורש מאמץ, אבל בסוף זה הדרך לייצר ולבסס ודאות אמיתית. עם זאת, עבור הרבה מאוד אנשים רק לעשות זה לא מספיק כדי לייצר ודאות, ובגלל זה צריך עוד משהו, צריך עוד דברים כדי שיעזרו לנו לייצר ודאות. אז פה נכנס הצעד השני. הצעד השני הוא להסתכל על התוצאות. ובאופן קבוע לבחון ולהסתכל על התוצאות החיוביות שלנו. יש חשיבות אדירה ללמוד מכישלונות כמו שדיברתי מקודם, ויותר מזה לנכונות לאפשר לעצמי ולהרשות לעצמי בכלל לטעות. אבל עם זאת, להימנע מטעויות, ללמוד מטעויות, יש לזה עם בעיה מאוד גדולה. כי ללמוד בטעויות אומר לי מה לא לעשות. בדרך כלל, אם אני מספיק יצירתי, אם הראש שלי מספיק פתוח, אני יכול לראות שבכל מצב, בכל סיטואציה, יש אינסוף דרכים לפעול, יש מיליון אפשרויות. אז אם יש מיליון אפשרויות, וכרגע נכשלתי שלוש פעמים, אז יש לי שלוש אפשרויות שהן לא עובדות. אבל אני עדיין לא יודע מי מתוך 999,997 האפשרויות הנותרות, היא תהיה האפשרות הנכונה. אם אני מסתכל על התוצאות החיוביות שלי, מסתכל על מה שהצלחתי, על מה שעשיתי טוב בחיים, ואני חושב איך אני יכול להעצים את זה, איך אני יכול להרחיב את זה, אז אני ישר ממקד את עצמי במשהו שעובד. אני ישר ממקד את עצמי בדרך נכונה וטובה שתעזור לכם. הדבר השלישי בעצם זה להיות בסביבה תומכת. אם אתם נמצאים בסביבה של אנשים שכל הזמן מפקפקים בכם, כל הזמן מורידים לכם, כל הזמן אומרים כמה אתם לא יודעים ולא מבינים, אני לא אומר שאתם צריכים עכשיו להתחמק מההורים שלכם, או לברוח מהמשפחה שלכם, או לזרוק את כל החברים שלכם לזבל, אני כן אומר שכדאי לכם להוסיף לחברה שלכם אנשים שהם מאמינים בכם, אנשים שיש להם ערכים דומים לשלכם, אנשים שאתם יכולים ללכת איתם, ושיתנו גם לכם את התחושה של הוודאות. כל מנהיג צריך עוד מנהיגים בסביבה שלו כדי לייצר תחושה של ודאות, אוקיי? יש לי משפט כזה שמדבר על הרבה דברים בחיים, קודם כל להוסיף, אחר כך אם אתם רוצים להעיף, קודם להוסיף, אחר כך להעיף. אז לפני שאתם חושבים על איך להעיף את האנשים השליליים מהחיים שלכם, או הרעילים מהחיים שלכם, קודם כל תחשבו איך אתם מוסיפים אנשים יותר חיוביים לחיים שלכם, איך אתם מכניסים אנרגיה חדשה. והצעד הרביעי, אוקיי? זה בעצם לא להתכחש או לא להדחיק את הכישלונות שלנו, אלא להסתכל על הכישלונות שלנו, ולהבין שהם חלק מהדרך. לא תמיד אפשר ללמוד מהם, לפעמים כן אפשר ללמוד מהם, לפעמים אי אפשר ללמוד מהם, אבל מה שכן להבין שזה חלק מהדרך, לא להסתיר אותם. ברגע שאני מנסה להסתיר את הכישלונות שלי, אני אוטומטית מחלחלת בוודאות הפנימית שלי. אני מדבר עם מישהו, אני יודע עמוק בפנים שאני מסתיר משהו, שיש לי דברים שאני לא אומר, שיש לי כישלונות שאני לא יודע לשים כלפי חוץ. ברגע שאני יודע להסתכל על הכישלונות שלי בלב שלם, אני מסתכל עליהם, אני אומר בבקשה, זה מה שהיה, איטיז ואוטיטיז, אז אני לא מסתיר שום דבר. ברגע שאני לא מסתיר שום דבר, רמת הוודאות שלי עולה. אז מה אמרנו שמדרכים לחזק את הוודאות? שימו לב, דיברנו תכונה ראשונה שכל מנהיג חייב זה ודאות. ארבע דרכים לחזק את הוודאות שלי. אחת, לפעול הרבה ולפתח מומחיות דרך למידה ועשייה. שתיים, להסתכל על התוצאות שלי, להסתכל על ההצלחות שלי וללמוד מההצלחות שלי. זה ישים את הפוקוס שלי במה שאני עושה טוב, זה יחזק לי את תחושת הוודאות, זה יאפשר לי להמשיך לעשות ולהמשיך לקבל תוצאות טובות, זה יחזק לי עוד יותר את תחושת הוודאות. דבר שלישי, להקיף את עצמי בסביבה תומכת של אנשים שיתנו לי גם את הוודאות ולא רק אנשים שמורידים את רמת הוודאות שלי. והדבר הרביעי זה באמת להסתכל על הכישלונות שלי ולא להסתיר אותם. לא צריך לשכוע בהם, לא צריך לטבוע בהם, אבל חד משמעית לא צריך להסתיר אותם. הסתרה זה הגורם מספר אחד לערס של ביטחון בכל תחומי החיים. אגב, כבר זה לדעתי אחלה פרק לפודקאסט, גם אם היינו שמים כאן, אבל יש לנו עוד שתי תכונות חשובות. התכונה הבאה זה אחריות. אחריות זה בעיניי אולי התכונה הכי חזקה שיש בכדור הארץ. מבחינתי, לדעתי לפחות, כל התחום הזה של התפתחות אישית, קואוצ'ינג, NLP, וואטאבר, אחריות זה אבן יסוד בהצלחה בכל התחומים של התפתחות אישית. לא משנה אם אני רוצה להקים מעסק, אם אני רוצה להצליח בזוגיות, אם אני רוצה ליצור משפחה כמו שאני רוצה, אם אני רוצה לשפר את החיים שלי בכל דרך, אם אני לא אקח אחריות, היכולת שלי להשפיע על התוצאה פתאום נעלמת, המוטיבציה שלי תחלש, כל הטכניקות וכל הכלים בעולם לא יעזרו לי. אם יהיה לי את האחריות, אני אוכל להתחיל לאוף קדימה. הדבר הראשון שחשוב להבין לגבי האחריות, כשאנחנו נדבר על ממש איך מפתחים אותה, ואיך עובדים על הדבר הזה, על התכונה הזאתי, זה שאחריות היא דבר סובייקטיבי. כל אחד יכול להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת, ולקחת אחריות או לגלגל את האחריות, אוקיי? לדוגמה, אנחנו יכולים להגיד שהאדם אלים הוא האחראי היחיד לאלימות שלו. מצד שני, יש אנשים שיתנו שההורים של אותו האדם אלים חינכו אותו להיות אלים, אולי היו אלימים כלפיו, אז אולי הם אחראים, אוקיי? בן אדם אחר יכול להגיד שהמדינה אחראית לשים אנשים כאלה בכלא ולמנוע מהם להיות אלימים, או לדאוג שתהיה להם סביבה תומכת בילדות, ושהם לא יוזנחו בצורה כזאת שתחזק ותחדד את האלימות שלהם, וכן הלאה, אוקיי? מאין סוף זוויות אפשר להסתכל על אותו מצב, ואפשר להגיד שאנשים שונים או גורמים שונים עליהם האחריות. אז איך אני בעצם יודע מי באמת אחראי למצב מסוים? והתשובה שאני נותן ואני... מציע לכם לשקול מאוד מאוד ברצינות אם חשוב לכם לשים תוצאות משמעותיות בכל תחום בחיים ובמיוחד אם אתם רוצים להיות מנהיגים. אגב התשובה שלי היא לא האמת המוחלטת אלא היא פשוט גישה עוצמתית. והגישה העוצמתית אומרת את הדבר הבא. אף אחד לא אחראי וכולם אחראים. אף אחד לא אחראי וכולם אחראים. האם אנחנו אני או אתם ששומעים את הפודקאסט אחראים על הרעב באפריקה? התשובה היא שכנראה 99% מכם יגידו לא אנחנו לא אחראים על הרעב באפריקה. אבל האם אני או אתם יכולים לעשות פעולות שישפרו את המצב של לפחות חלק מהאנשים שם? התשובה היא שחד משמעית כן. זה לא אומר שאם אני אחראי על משהו זה מה שאני חייב לעשות אותו ופה נכנס אולי פרק חדש נוסף בפודקאסט של להפריד בין אחריות לאשמה זה שאני מסוגל להשפיע על משהו זה אומר שיש לי אחריות שם זה לא אומר שאני חייב או צריך מוסרית לעשות את זה וזו שאלה של אשמה. אבל ככל שאני אצליח להסתכל על עצמי ולהגיד בעצמי אני מסוגל לקחת אחריות על יותר דברים ועל יותר דברים גדולים ככה החיים שלי יהיו גדולים יותר וטובים יותר. זה לא סתם שהמשפט הממוצע לגבי האחריות של אנשים ממוצעים שמפיקים תוצאות ממוצעות זה מה זאת אומרת אני יכול לקחת אחריות רק על עצמי. בן אדם שמאמין שהוא יכול לקחת אחריות רק על עצמו אוטומטית מגביל בצורה מאוד משמעותית את היכולת שלו לעשות שינוי בעולם ולחיות חיים יוצא דופן. אם אתם אי פעם אמרתם לעצמכם את המשפט הזה אני יכול להיות אחראי רק על עצמי אני מציע לכם למחוק את המשפט הזה מהלקסיקון שלכם אחת ולעתמיד אין דבר כזה תעיפו את זה החוצה. מעבר לזה יש עוד כל מיני דברים ברמת השפה שלנו נדבר על זה עוד שנייה בהרכבה יותר אבל בעצם זה שאני אומר הוא גורם לי להרגיש ככה הוא גרם לי לעשות ככה הוא גרם לי לחשוב ככה או המצב הזה גרם לי לחשוב ככה אני בעצם זורק אחריות ברמה המילולית שלי על כל מיני דברים שגורמים בחיים שלי ואז אני מחליש את רמת האחריות שלי. כשאני אומר אני לא יכול לעשות את זה כשאני אומר אין לי את האפשרות לעשות את זה כל פעם שאני עושה את הדברים האלה אני בעצם מחליש ומחליש ומחליש את התכונת ואת היכולת שלי לאחריות. אז בואו ניתן לכם שלושה כלים פרקטיים לחזק את האחריות. אז דבר ראשון שכבר אמרתי מקודם להתחיל לקחת אחריות ולהסתכל איפה אני יכול להשפיע איפה אני יכול להשפיע ולא להיות קמצן ועצלן ולנסות יותר ויותר להשפיע על דברים יותר ויותר גדולים. יש מיליון משפטים כאלה שאנשים בינוניים אומרים כדי להקטין את רמת האחריות שלהם בין אם זה אי אפשר לעזור לבן אדם שלא רוצה שיעזרו לו או אי אפשר להשפיע על בן אדם שלא רוצה שישפיעו עליו או אני אחראי רק על הדברים של עצמי. אני רוצה שתעיפו את המשפטים האלה מהלקסיקון שלכם חד משמעית ותתחילו להסתכל על עצמכם כאנשי השפעה אנשים שמסוגלים להשפיע על יותר ויותר ויותר ויותר ויותר דברים. בתור התחלה תסתכלו על מצבים אולי שמפריעים לכם בחיים שלכם. תחשבו בעצמכם אפילו בתור התחלה על דברים קטנים זה הצעד הראשון. תחשבו על דברים קטנים שאמרתם לעצמכם שמציקים לכם בחיים אולי לא הדברים הכי גדולים והכי קשים והכי מסובכים זה להמשך שתפתחו יותר מיומנות ותשאלו את עצמכם מהם דברים קטנים שמציקים לי ועד עכשיו חשבתי שאין לי מה לעשות איתם. ואז תשאלו את עצמכם איך אני יכול בכל זאת להשפיע עליהם. אחריות לא אומרת שאתם יכולים לשלוט בעולם אחריות אומרת שאתם יכולים להשפיע. אז תשאלו את עצמכם איך אני יכול להשפיע על הדברים האלה וככל שאתם תתרגלו את ההשפעה שלכם תתרגלו לעשות דברים שחשבתם שאין לכם יכולת לשנות ותתרגלו לקבל את התוצאות האלה רמת האחריות שלכם תעלה. דרך שנייה לעלות את רמת האחריות לא מאוד נעימה חברתית אבל מאוד יעילה. כשאנשים מבקשים מכם משהו ואתם רוצים להגיד להם לא כשאתם אומרים להם אני לא יכול אי אפשר וכן הלאה תתרגלו לתת תשובה אחרת ברמת השפה. אני יודע שזה עלול להישמע כאילו זה רק משהו במילים אבל המילים משפיעות על איך שאנחנו חושבים המילים משפיעות על איך שאנחנו מרגישים ואחר כך משנות את התפיסה שלנו לאורך זמן. אם אני כל הזמן אומר אני מצטער אני לא יכול אני מצטער אני לא יכול אני מצטער אני לא יכול אני מרגיל את המוח שלי לחשוב במושגים של יכול לא יכול במקום במושגים של בוחר לא בוחר. למשל סתם דוגמה אם עכשיו בן משפחה יתקשר אליי ויגיד לי תקשיב גלעד היום בערב אתה יכול לעשה אותי לאיזשהו מקום אז יכול להיות שתשובה האינטואיטיבית שלי תהיה אני מצטער אני לא יכול אני מלמד היום קורס הנחיית קבוצות אבל אני לא אגיד את זה אני לא אגיד אני מצטער אני לא יכול אני אגיד תראה יש לי היום קורס הנחיית קבוצות אני חושב שעדיף שאני אעשה את הקורס הזה. זאת אומרת אני לא אגיד לו שאני לא יכול אלא אני אגיד בצורה כזאת או אחרת שאני בוחר או אני מתעדף בחיים שלי לשים את הפוקוס שלי במקום אחר. בשנייה הראשונה או בפעמים הראשונה שאתם תעשו את זה זה יכול טיפה להצבן אנשים ואני לא אגיד לכם שאני אף פעם לא משתמש במילה אני לא יכול עם אף אחד אם זה אנשים שאני לא מכיר או טיפה יותר רחוקים או מהטבער אז אני יכול להשתמש כן במושג הזה אבל ברוב המוחלט של המקרים אני אשתדל לתרגל בין אם בשיחות עם עצמי ובין אם בשיחות עם אנשים אחרים את העני בוחר שלא להתייחס לזה או אני בוחר שלא לעשות את זה אל מול הרעיון של אני לא. בכל. אז דיברנו דבר ראשון בהקשר של אחריות זה למצוא דברים קטנים שמציקים לי ואני חושב שאני לא יכול להשפיע עליהם ולהתחיל להשפיע עליהם, להוציא מהשפה שלי את הרעיון של אני לא יכול ולהגיד אני בוחר להתייחס לזה כבחירה ובאופן כללי הדבר השלישי זה פשוט לייצר לעצמכם חשיבה ברמת חזון. זה הכלי השלישי. רוב האנשים חושבים ממש ברמה פרקטית מאוד מאוד מאוד נמוכה, איך אני מרוויח יותר כסף, איך אני לא יודע מה עושה ככה, כל מיני מטרות קטנות כאלה, שזה לא דבר רע. אבל ברגע שאני בנוסף לכל הדברים האלה גם שם לעצמי מטרות ברמת חזון, מה אני חושב שצריך להשתנות בעולם? מה אני חושב שיכול להיות יותר טוב בקהילה שלי או בעיר שלי או בחברה שאני עובד בה או במשפחה שלי ואיך אני יכול להשפיע על זה? איזה שינויים גדולים אני יכול לקדם ולעשות? וזה לא משנה כרגע אם אתם בוחרים להיות סופר אקטיביים בזה או חצי אקטיביים, עצם זה שאתם שמים לעצמכם מטרה מאוד מאוד גדולה ואתם אומרים לעצמכם לי יש יכולת להשפיע על הדבר הזה אפילו במעט, זה מחזק את היכולת שלכם ואת החוויה שלכם שלכם יש אחריות. כמה דוגמאות פשוטות אפילו בהקשר שלי, אני טבעוני, אני מאמין שבעולם שלנו אין מקום להרג של חיות בשביל אוכל או בטח לא בשביל בגדים וכאלה. אני לא עושה הרצאות על טבעונות, אני לא משתתף בהפגנות של טבעונות, אני לא אומר לאנשים מה לאכול, אני אפילו לעיתים קרובות אלך עם חברים או בני משפחה או קולגות למסעדות או למקומות שמוגש בהם בשר, אני פשוט אזמין אפשרות אחרת טבעונית, הם לא ישמעו ממני על זה שום דבר. אבל בחוויה שלי יש פה איזשהו חזון גדול שהעולם צריך להיראה בצורה מסוימת ומבחינתי העצם הדוגמה האישית שלי ועצם התרומה הפרטית שלי זה איזושהי דרך שבה אני מקדם את החזון הזה. אגב אני לא חושב שאני לא יכול לשכנע אנשים אחרים להיות טבעונים, אני פשוט חושב שאני לא רוצה לשים על זה את הפוקוס שלי, כי הפוקוס שלי בחיים הוא לקדם אנשים ברמה פסיכולוגית, ברמת החוויה, ברמת החזון, ברמת השליחות ואת זה אני עושה למשל דרך הפודקאסט הזה. אז זה לא שאלה של האם אני יכול או לא יכול לקדם טבעונות יותר, אלא זה שאני בוחר כרגע שהחזון הזה לא בראש סדרי הדיפויות שלי, אלא יש לי משהו אחר. אם אתם חושבים שיש משהו בעולם שצריך להשתנות, לא משנה אם זה גדול, קטן, משמעותי, לא משמעותי, תתחילו לראות את החלק שלכם בהשפעה על זה. ככל שתגדילו ותראו את החלק שלכם בהשפעה על זה, שיחקתם אותה. אני למשל מאמין שככל שיותר אנשים יהיה להם יותר מודעות עצמית, תהיה להם יותר שיחה על אחריות, תהיה להם יותר שיחה על התפתחות אישית, העולם שלנו יהיה טוב יותר. אני חושב שאנשים שיש להם מודעות עצמית יותר גבוהה, שיודעים לפעול בצורה יותר טובה, הם יוצרים סביבם סביבה טובה יותר ובהקשר הזה עולם טוב יותר. אני לא חושב שאני בעצמי יכול לחנך או לעזור או להגיע או להשפיע על כל האנשים בעולם, אבל אני כן מסתכל למשל על מחריר התוצאות שהקמתי ועל NLP פרו שאני שותף שם ועל עוד עסקים שאני עושה ואני אומר אוקיי, שלושים או ארבעים אלף ישראלים למדו קורסים במקומות האלה, השפעתי על השיחה בישראל. האם רק אני? לא, בוודאי שלא, יש מיליון אנשים, לא מיליון, אבל הרבה אנשים שעושים עבודה פנטסטית בלהפיץ את המסרים האלה, אני בטח לא היחיד. ארבעים אלף איש זה בטח לא כל המדינה ובטח לא כל העולם, אבל אני כן מסתכל על החלק ועל התרומה היחסית שלי לחזון הגדול וזה מחזק לי תחושת האחריות ותחושת ההשפעה. אז אמרנו, אם אני רוצה לחזק את תכונת האחריות שלי, אחד, לחשוב על דברים שמציקים לי ברמה האישית ואיך אני יכול להשפיע עליהם, שתיים, להפסיק להגיד שאני לא יכול ולבחור להיכנס לסתייט של בחירה ודבר שלישי, לבחור לעצמי חזון ענקי או אחד או יותר ודברים שהם בעיניי משמעותיים ולקדם אותם גם אם בקטנה. בואו נדבר על התכונה השלישית. התכונה השלישית היא נתינה. דיברנו על, אני מזכיר לכם, על ודאות, דיברנו על אחריות ועכשיו אנחנו נראים על נתינה. מנהיג שלא יודע להיות בנתינה הוא לא מנהיג אמיתי, הוא דיקטטור. ויש ניואנס מאוד חשוב בהקשר של נתינה כרגע וזה ההבדל בין נתינה לבין ריצוי או ויתור. לפעמים כדאי לנו לרצות מישהו, זאת אומרת לעשות משהו שקצת לא נוח לנו, קצת לא נעים לנו או קצת פוגע בנו בשביל מישהו אחר, אבל זה בטח לא יכולה להיות האסטרטגיה שלנו לאורך זמן. ופה נכנס ההבדל הגדול בין נתינה לבין ויתור או ריצוי. במצב של ויתור או ריצוי בעצם כשאני נותן למישהו משהו אני מפסיד מזה. אני נדפק, אני מרגיש רע עם זה, זה יכול להיות רק פסיכולוגי, זה יכול להיות פיזי, זה יכול להיות חומרי או וואטאבר. אני מפסיד משהו בעצם בנתינה שלי. כשאני בנתינה בהקשר שאני מדבר עליו זה מצב של ווין ווין. אני עוזר למישהו ואני מרוויח מזה. אני יכול להרוויח מזה כסף, אני יכול להרוויח מזה הרגשה טובה, אני יכול להרוויח מזה חיבוק, אני יכול להרוויח מזה מילה טובה. אני יכול פשוט להרוויח מזה את החוויה שלי עם עצמי שאני בן אדם טוב שנתתי. אבל אם אני נותן למישהו משהו ואני מרגיש טוב אחר כך ואני שלם עם זה ואני יודע שעשיתי את הדבר הנכון ואני לא מתבאס על עצמי וכועס על עצמי, אני בנתינה. אם אני מתבאס על עצמי, כועס על עצמי או מרגיש שאכלתי אותם, אני בוויתור או בריצוי וזה ההבדל הכי הכי הכי גדול פה. אז אם אני רוצה להפוך להיות בן אדם שהוא יותר טוב בזה, שהוא יותר... טוב בלטת, כי לנתינה זה דבר שהוא שריר. לא משנה כמה אנשים מדהימים אתם, אתם אנשים של נתינה, אין לי שום צל של ספק, אני פשוט מכיר לא את כל מי שמקשיב לפודקאסט, אבל אני מכיר לא מעט אנשים שמקשיבים לפודקאסט, ואני יכול לנחש שזה מושך אופן מסוים של אנשים. אז אני יודע שאתם כנראה אנשים של נתינה, אנשים אחרים חשובים לכם, ואתם אוהבים לתת. אבל עדיין, ככל שאנחנו נחזק את שריר הנתינה שלנו, וזה שריר לכל דבר ועניין, אנחנו נחיה חיים טובים יותר, אפילו בלי קשר למנהיגות, אבל אנחנו גם נהפוך להיות מנהיגים טובים יותר. דוקטור ויקטור פרנקל, בספר המפורסם שנקרא האדם מחפש משמעות, טוען שהדרך היחידה לקבל משמעות בחיים, היא דרך זה שאני עושה עבור מישהו או משהו אחר. ואנשים שיש להם תחושה של משמעות, הם פשוט נהיים מנהיגים טובים יותר, וגם החיים שלהם באופן כללי נהיים טובים יותר. אז איך אני יכול לחזק את הנתינה שלי? אז אני אתן לכם כמה כלים. כלי ראשון זה לחזק, זה נשמע קצת אולי מוזר, וחוזר אולי קצת על משהו מהפרק על ביטחון עצמי, אבל בשביל לחזק את שריר הנתינה שלי, אני חייב לדעת להגיד לא. אני יודע שזה נשמע מוזר, כי נתינה זה כאילו להגיד כן, זה כן לעזור, זה לא לעזור, אבל אם אני לא יודע להגיד לא, כל הנתינה שלי תהפוך מאוד מהר לריצוי וויתור, כי אני ארגיש שאין לי בחירה, שמישהו מבקש ממני משהו, אני חייב לעשות את זה, ואז המצב הפסיכולוגי שלי לא יאפשר לי להיות במצב הנקי הזה של נתינה. רק אם אני יודע לתרגל את המילה לא, יודע להגיד לא ויודע לא לעזור לפעמים, אני יכול לייצר בחירה אמיתית בלעזור ולתת. בחירה אמיתית בלעזור ולתת זה הדרך היחידה לייצר נתינה אותנטית וטובה. אז הדרך הראשונה, הכלי הראשון, זה ללמוד להגיד לא. ללמוד להגיד לא, אוקיי? ברגע שלמדתי להגיד לא, זה כלי סופר חשוב, שוב אם אתם רוצים להרחיב על זה, יש פרק, אני חושב שזה הפרק הראשון בפודקאסט, על תשע מיומניות חברתיות לפיתוח הביטחון העצמי, אחת מהן זה, שתיים מהן אפילו קשורות למילה לא, אחלה פרק, סופר משמעותי, סופר חשוב, מזמין אתכם לשמוע אותו. ובאופן כללי, אז זה הכלי הראשון, ללמוד להגיד לא. הדבר השני, זה להרגיל את עצמי בהקשר של הנתינה, לחשוב באחוזים ולא במספרים, אוקיי? זה לא רק כסף, זה מדבר גם על כסף, אבל גם על אנרגיה וגם על זמן, אוקיי? אם אני יודע שיש לי איקס זמן פנוי, או איקס זמן שמוגדר כזמן שהוא זמן של ענאה, אז אני יכול להגיד, אוקיי, אני תורם, נותן איקס אחוז מהזמן הזה לאנשים אחרים, נותן עשרים אחוז, שלושים אחוז, חמישים אחוז, עשר אחוז, ומה שאני חושב שנכון לי. ואז אם יש לי תקופות יותר פנויות, מה שאני רוצה לעשות זה אוטומטית לתת יותר מזה לאנשים אחרים. דווקא בתקופות פנויות, אנשים מאבדים תחושה של משמעות, אנשים הופכים להיות פחות בנתינה ונכנסים לדיכאונות ובעיות. אם אני מגריל את עצמי לחשוב באחוזים, אני פשוט יוכל לתת יותר לאנשים אחרים, כשיש לי יותר זמן פנוי, ואז אני יוכל בקלות להגביר את הדבר הזה. אותו דבר יקרה גם כשנהיה לי פחות זמן פנוי או שאני בתקופה פחות טובה, אוקיי? אם אני מרגיל את עצמי לתת עשרים אחוז או שלושים אחוז מהזמן שלי לאנשים אחרים, או חמישים אחוז וווטאבר, אז שיש לי תקופה פתאום סופר עמוסה שאין לי זמן לעצמי, אני לא אגרום לזה שהנתינה שלי תבוא על חשבוני, אוקיי? אם פתאום יש לי שבוע שיש לי רק לא יודע מה, ארבע שעות פנויות בו, אז אני לא פתאום מחויב עדיין לשש שעות של לעזור לאנשים אחרים, כי זה איזה שהוא מספר פיקסד, זה באחוזים. אותו דבר בכסף. אם אני חושב שקל כשאני לא תורם כסף כי אין לי מספיק, אוקיי? זה הרבה אנשים חושבים על זה, וכי הם חושבים שיש להם רק עשרת אלפים שקל, אז מה? הם יתרמו אלף? הם יתרמו אלפיים? זה תאומץ. שיהיה להם מיליון, הם אומרים לעצמם, הם יתרמו מאה אלף. זה אף פעם לא קורה ככה, אוקיי? זה אף פעם לא קורה ככה. אני צריך להרגיל את עצמי לתת מעצמי, שוב, באחוזים, ולהרגיל את עצמי לחשוב בהקשר של אחוזים, כמו שם מס הכנסה הוא באחוזים, זה אחוזים גם גדלים, כן? אבל באחוזים, כמו שלא יודע מה, דברים אחרים הם באחוזים או בהתאם לאיכות החיים שלי, אותו דבר. אני רוצה להרגיל את עצמי לחשוב באחוזים. מתוך מה שיש לי, ככה אני נותן באחוזים. וזה גם ייתן לכם המון המון המון מוטיבציה להצים את עצמכם ולתת לעצמכם. כי ככל שיהיה לכם יותר זמן פנוי, תוכלו לתת יותר לכם, ככל שיהיה לכם יותר כסף, תוכלו לתת יותר לאחרים. ככל שיהיה לכם יותר משאבים ויותר אפשרויות, תוכלו לחלוק אותם יותר עם אנשים אחרים, אוקיי? זה פשוט ממש ככה. אז הכלי הראשון זה ללמוד להגיד לא, והכלי השני זה להתחיל לחשוב באחוזים. ודבר שלישי, לא לזלזל בנתינה קטנה, אוקיי? הרבה אנשים עושים דברים קטנים עבור אנשים אחרים, ואז כשאומרים להם תודה, אז הם אומרים, אה, כלום, לא עשיתי שום דבר בשבילך וכן הלאה, הם מזלזלים בנתינה שלהם אם הנתינה היא לא סופר ענקית. התשובה היא שזה דבר מאוד מאוד רע. כי אם אתם חושבים, והרבה אנשים אומרים את זה, שבנתינה ובעזרה העיקר הוא הכוונה. אז אם העיקר היא זה הכוונה, ובמידה מסוימת אני מסכים, זה לא הדבר היחידי שחשוב, אבל זה העיקר, והכוונה שלכם הייתה לעזור, מה זה משנה אם עזרתם קצת? אם עזרתם קצת עדיין הייתה לכם את הכוונה לעזור, ולכן אתם צריכים להאריך את עצמכם ולהרים לעצמכם גם אם עזרתם קצת. זה לא אומר שאתם צריכים להגיד לצד השני שהוא צריך לנשק לכם את כפות הרגליים, אבל זה כן אומר שאתם צריכים, אם אומרים לכם תודה על משהו, לתת, אתה יכול להגיד, באהבה, שמחתי לעזור לך. זה היה לי כיף לעזור לך, אני שמח שעזרתי, או כל אחת מהווריאציות האחרות שלא מקטינות את מה שעשיתם. תראו, בסופו של דבר מנהיגות איכותית מתחילה מבפנים. ולהתחיל מבפנים זה אומר לעבוד פנימה, לעבוד פנימה על הוודאות שלי, באחד מהכלים שדיברנו עליהם, לעבוד פנימה על האחריות שלי, באחד הכלים שדיברנו עליהם, ולעבוד פנימה על הנתינה שלי, באחד הכלים שדיברנו עליהם. ברגע שאני מחזק את כל שלושת התכונות האלה, המנהיגות שלי תבוא באופן טבעי, אנשים יתחילו לשאול אותי, להתייעץ, לחשוב על מה אני חושב, איך אני רוצה, או לבקש ממני את הדרכים שלי, אוקיי? וזה דבר סופר משמעותי וסופר חשוב, אוקיי? תפתחו את היכולות האלה, ואני אפגוש אתכם בפרק הבא.