ישו לותר ודקארט יושבים בבית קפה

נשמע כמו פתיחה של בדיחה לא מצחיקה במיוחד, אבל יש בה מסר חשוב לכולנו. שלושת האנשים האלה השפיעו, בלי ספק, ברמה אדירה על החיים של כולנו. לא ממש משנה אם אנחנו מכירים אותם או מסכימים עם הרעיונות שלהם, בואו נראה מה יקרה בבית הקפה.

תסכול ואכזבה, לא ניצחון

כל אחד מהאנשים האלה מהווה, עבור קבוצות גדולות מאוד באוכלוסייה, מודל אדיר לחיקוי: מישהו שהביא משהו חדש וטוב. ישו הביא את הנצרות. מרטין לותר (לא מרטין לותר קינג) הביא את המהפך בנצרות שממנו נולדה הנצרות הפרוטסטנטית. ורנה דקארט, שנחשב לאבי הספקנים, יצר פריצת דרך אדירה ורמה חדשה של חשיבה ביקורתית עבור העולם המדעי המודרני.

ישו הוא היום אולי השם המוכר ביותר בעולם. השינוי שיצר לותר בנצרות מהווה כיום אחד משלושת הזרמים המרכזיים שלה (או אולי אפילו אחד משני המרכזיים). ולגבי דקארט, ״אני חושב משמע אני קיים״ הוא אחד המשפטים המפורסמים ביותר שיש, ואין כמעט איש מדע שלא מכיר את השם הזה.

עם כל ההשפעה האדירה הזאת, אני מאמין ששלושתם (ועוד רבים אחרים כמובן) היו מסתכלים עלינו מזועזעים, לא גאים.

למה שהיו מתוסכלים? הם הרי שינו את העולם

הסיבה לכך שהם היו מאוד מתוסכלים, אילו ניתנה להם האפשרות להסתכל עלינו, היא פשוטה: הפרשנות שנתנו לדבריהם הייתה הזויה.

ישו חי ומת כיהודי לכל דבר, ובוודאי לא התכוון להקים דת חדשה. הוא שם דגש על דברים כמו ״להגיש את הלחי השנייה״, כמסר לפייסנות וסלחנות. הדת שנוצרה בעקבותיו יצאה למסעות צלב רצחניים. זו רק דוגמה אחת, כמובן.

לותר חי ומת כנזיר וככומר. הדברים שלו נלקחו למקום חזק של רדיפת בצע. בעוד שהוא ניסה לקחת מהכנסייה הקתולית את ״הבלעדיות״ על אלוהים (לטענתו, כל אחד מאיתנו יכול להתחבר לאלוהים בעצמו), נוצרה בעקבותיו רמה חדשה של רדיפת כסף והצלחה חומריים.

דקארט, עם הספקנות האינסופית שלו, פרסם הוכחה חד משמעית (עם היגיון קצת קלוקל, אם יורשה לי לומר) לקיומו של אלוהים. היום משתמשים באותם רעיונות כדי לפסול על הסף את קיומו של אלוהים, בלי שום בדיקה ובלי שום חקירה, לפי אותם עקרונות שבהם הוא עצמו האמין ולפיהם פעל.

המשותף לשלושתם (ולעוד רבים אחרים)

הרעיון המרכזי, שכל אחד ואחת מאיתנו יכול, הוא שאנחנו לא צריכים ללכת בשום תלם ולהאמין בעיוורון למה שה״סמכותיים״ אומרים לנו. בין אם הסמכות היא הכוהנים בבית המקדש, הכנסייה, ספרי הלימוד, או כל דמות אחרת שהחברה מציבה מעל לגובה הראש.

אתם יכולים להבין לבד. אתם יכולים לחזור למקור, לבדוק מה נאמר שם באמת, ולבחון את זה מול ההיגיון והניסיון שלכם. ואתם יכולים, ולעיתים אף צריכים, להגיע למסקנות משלכם, גם אם הן שונות ממה שכולם סביבכם חושבים.

זה לא אומר לוותר על למידה מאנשים שיודעים יותר מכם. זה אומר לא לוותר על החשיבה העצמאית שלכם בתמורה לנוחות של מישהו אחר שיחליט בשבילכם.