פרק 53: להפוך את התחביב לעסק מצליח

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכלס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק, והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי הכי פרקטיים להצלחה בחיים, כלים מעשיים שבאמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. ובפרק של היום אנחנו נענה על השאלה, או ננסה לענות על השאלה, איך אנחנו יכולים להפוך את התחביב שלנו, או את תחום העניין המרכזי שלנו, או מה שאנחנו מאוד מאוד מאוד אוהבים לעשות, לעסק או למקצוע. עכשיו, הדבר הזה הוא חלום של המון מיני אנשים שרוצים ככה לקחת את הדבר הזה, שממש ממש ממש אוהבים, שממש מעניין אותם, שמרתק אותם, שכיף להם, ולהספוך את הדבר הזה למרכז של החיים שלהם. בטח לסרובנו משקיעים שעות לא מבוטלות בתחום שנקרא עבודה. הרבה מאיתנו לא כל כך אוהבים את מה שאנחנו עושים, ולכן הרעיון של לקחת את השעות היקרות האלה, את הזמן היקר הזה, ובמקום להסכיע אותו משהו שאנחנו פחות אוהבים, פחות מתחום אליו, לעשות איתו משהו שאנחנו חושבים שהוא משמעותי, שהוא מהותי, שהוא חשוב, ושאנחנו גם ממש ממש אוהבים, זה חלום בצורה מסיבה מאוד מאוד מוצדקת. יש את המשפט המפורסם שאומר שאם אנחנו נעבוד במה שאנחנו אוהבים, אנחנו לא נרגיש שאנחנו עובדים יותר לעולם. כי בעצם החוויה שהיא תהיה של כיף ולא של עבודה. אז באמת יש לנו היום פרק די מעמיק על הנושא הזה, כי אני רוצה באמת לתת את הפרקטיקה של הדבר הזה, והפרקטיקה היא לא בהכרח פשוטה וקצרה, יש דרך לעשות ואנחנו נדבר על זה. אבל שנייה לפני שנגיע לזה, אני קודם כל רוצה להגיד שזה לא בהכרח תמיד רעיון טוב. יש תחביבים מסוימים לאנשים מסוימים כמובן, שהם טובים שהם יהיו תחביבים, ולא בהכרח שזה הדבר הנכון עבורכם או עבורי, שהדבר הזה שהוא יכול להיות תחביב מדהים יהפוך להיות המקצוע שלכם או הדבר שאתם עוסקים בו. לדוגמה, אני מאוד מאוד אוהב לטפס על צוקים, על קירות, ווואלה, אני לא הייתי רוצה שהדבר הזה יהיה מרכז החיים שלי. בשום מובן. זאת אומרת, לא הייתי רוצה שזה יהיה הקריירה שלי, מהרבה מאוד סיבות. לא בתור מטפס מקצועי, נו באמת, וגם לא בטח בתור מאמן טיפוס, בעלים של קיר טיפוס או שום דבר אחר שקשור לטיפוס. אולי הייתי יכול ליהנות מקצת יותר זמן לתחביב הזה, אולי לא בתקופות אחרות, אבל בוודאי שלא הייתי רוצה שהחיים שלי יסבבו סביב זה. אני חושב שהחיים שלי היו הרבה יותר משעממים, לא מעניינים וכן הלאה, אם זה היה המצב, והדבר הזה נכון גם לתחביבים נוספים ואחרים שיש לי. אני אוהב לפעמים לשחק עם הבן שלי בקונסולט נינטנדו, זה אחלה תחביב, זה כיף גדול, ולא הייתי רוצה שזה, גם אם היו משלמים לי על זה, לא הייתי רוצה לעשות את זה כל היום. אז קודם כל צריך להבין שיש תחביבים שהם טובים כתחביבים, והם לא בהכרח טובים בתור משהו שיפוך להיות עסק או מקצוע, בין אם זה פשוט בגלל שאתם לא הייתם באמת רוצים לעשות את זה כל היום, הרבה פעמים כשאנחנו עושים משהו פעם בשבוע, פעם בשבועיים, פעמיים בשבוע, אז הוא נראה לנו הרבה יותר כיף, אבל אז שאנחנו עושים אותו הרבה יותר, הוא מאוד מהר ממצאת עצמו, אז זה סיבה אחת. סיבה נוספת זה כי להרבה מאיתנו יש כל מיני סוגים של שאיפות לסוג מסוים של השפעה על אנשים, לסוג מסוים של חזון או שליחות, אפילו לרמה מסוימת של סדר גודל מסוים של עשייה, וזה לא תמיד מסתדר עם כל דבר. עכשיו ברור שאפשר מכל תחום לעשות עסק גדול, או מכל תחום כמעט אפשר להפוך אותו למקצוע רווחי עם מספיק יצירתיות, אבל זה לא בהכרח אומר שאתם תוכלו להישאר בדבר שאתם אוהבים לעשות. אם נגיד אני מאוד מאוד אוהב לטפס, אז האם אני יכול לעשות הרבה מיליונים מטיפוס? אז אולי כן, אבל יכול להיות שזה יהיה או שוב להיות מטפס מקצועי שאני כבר בטח לא אהיה, אבל גם לא הייתי רוצה, זאת אומרת לטפס מסלולים מאוד מאוד קשים שאני פחות אוהב את זה, אני יותר אוהב לטפס דברים שיותר קל לי ולהנות מהנוף, באינטנסיביות מסוימת, לאורך זמן מסוים, זאת אומרת לא הייתי נהנה מזה, ואם הייתי עכשיו בא לבנות איזה עסק ענקי בתחום הטיפוס, אז שוב זה היה יותר להיות מנהל, יותר להיות בעל עסק, מאשר ללכת בטבע בטיול, לעשות פקל קפה עם חברים ולטפס על צוק ולראות נוף. ולכן זה חשוב להדגיש שיש תחביבים שהם טובים כתחביבים ולא בהכרח מתאימים לנו ברמת המקצוע, או ברמת העסק, או ברמת השליחות, או ברמת החזון. ודבר שני זה שלפעמים גם אם יש לנו תחביב או תחום עניין שהוא מאוד מאוד מרכזי וחשוב לנו ואנחנו אוהבים אותו, וגם אם הוא יכול להתאים לנו כמקצוע, לא בהכרח כדאי לעשות את זה מהר. עכשיו יש אנשים שזה מאוד מאוד מתאים להם, לקפוץ ישר למים, להתפטר מחר מהעבודה, לעזוב את הכל וללכת אול אין עם החלום שלהם, ובמצבים מסוימים ולאנשים מסוימים זה באמת דרך מאוד מאוד טובה, אבל לאנשים אחרים במצבים שונים, זה לא בהכרח הדרך הנכונה. גם בגלל הרמת סיכון שלפעמים זה דורש, גם בגלל זה שזה יוצר רמת חוסר ודאות גבוהה וזה יכול לפגוע באיכות החיים שלנו ועוד סיבות נוספות, אבל גם פשוט כי הרבה מאיתנו לא בהכרח בשלים או לא בהכרח מוכנים או לא בהכרח יודעים בכלל מה זה אומר לקחת את התחום שלנו למשרה מלאה. אם נגיד סיימתם קורס אימון או טיפול והחלטתם שאתם רוצים להיות מאמנים ומטפלים ולקחתם איזה כמה אנשים לסטאז' או לאיזשהו סוג של טיפול בהתנדבות או במחיר סמלי או משהו כזה והם מאוד נהניתם מזה, זה לא בהכרח שאתם באמת מוכנים בשלים לנהל עכשיו קליניקה במשרה מלאה, לא יודע, ארבע ימים בשבוע, שש פגישות כל יום כזה. הדבר הזה דורש גם מיומנות מסוימת, גם יכולת ריכוז מסוימת, גם איזושהי יכולת עבודה וסדר וארגון של העתיקים של הלקוחות שלכם בצורה מסוימת, זה דורש איזה שהם מיומנויות שבדרך כלל עדיין לא צברתם אותם וללכת להיכנס לאול אין הזה, שוב, להרבה מאוד אנשים זה פשוט לא יהיה מתאים כי הם לא יוכלו לעשות את זה טוב גם אם באופן תיאורטי הם יצליחו להביא את כל הלקוחות הנדרשים ויהיה להם את כל הכסף לעשות את מה שהם רוצים, פשוט כי ברמת המקצועיות שלהם וברמת היכולות שלהם הם עדיין פשוט לא שם. אז אם אנחנו נסתכל על זה כמסלול טיפה יותר איטי, לא יודע, אולי נקצר את שבוע העבודה שלנו ביום אחד ונעשה יום אחד בקליניקה ואולי נעשה שתי פגישות או משהו כזה, אנחנו בצורה דרגתית נוכל לאט לאט לצבור את המיומנויות הדרושות, גם להבין יותר טוב אם זה באמת משהו שאני רוצה כפול טיים, כמשהו שאני רוצה להקדיש לו את חיי או פחות, ולעשות את זה בצורה דרגתית זה הרבה פעמים דבר מאוד נכון. אותו דבר לאנשים שרוצים להיות מרצים, שרוצים, לא יודע, לעשות עסק צידי בעיצוב גרפי, עריכת וידאו, בניית אתרים, תכנות ופיתוח אפליקציות, קוסמטיקאיות, בונות ציפורניים, כן, כל אחד מהדברים האלה, אם אפשר להתחיל אותו טיפה יותר רגוע, טיפה יותר בהדינות, טיפה יותר צעד צעד, שוב, יש אנשים שמתאימים להם לעשות את זה בבום, אבל יש הרבה אנשים שהטיפ של לא למהר או לעשות את זה בצורה דרגתית הוא פשוט הרבה הרבה יותר נכון, שוב, גם לחיים שלנו, גם למעבר הזה, שלא דיברנו עליו בכלל, ברמת המיינדסט, מסכיר לעצמאי או מלהתעסק בתחום אחד, להתעסק בתחום שני, זה דורש פשוט מיינדסט וגישר שונה לגמרי, אוקיי? אז אחרי שהבנו שקודם כל יש תחביבים שנועדו להישאר את התחביבים, ודבר שני, לא בהכרח שגם אם יש לי תחביב שאני רוצה לעסוק בו, אני חייב שזה יקרה מחר או תוך חודש, יכול שזה יהיה טוב לי שזה יהיה תהליך של שנה, שנתיים או שלוש, בואו נדבר על שתי גישות מרכזיות באמת בלעשות את המעבר הזה, בלהפוך את התחביב הזה, את התחום עניין הזה לעסק או מקצוע, ובמה שאני אנסה לתת לכם את הדרך הזאתי ואיך לבצע את המעבר הזה בשתי הגישות השונות, ואחרי זה אנחנו נדבר גם ממש על נקודת הפיצוח, על איך להגיע לאיזושהי רמה של פריצה, שזה ממש בוודאי יצא לכם לראות הרבה מאוד אנשים, או אנשים מסוימים, שהתחילו איזה תחום מסוים חדש, שהתחילו איזה קריירה חדשה, ופתאום זה ממש התפוצץ, התפוצץ בקטע טוב כמובן, פתאום מלא לקוחות, פתאום המון הצלחה, שוב, בין אם זה כעצמאים ואז המון לקוחות, או בין אם אפילו כסחירים, שפתאום קיבלו כמה קידומים משמעותיים ברצף, והגיעו לתפקיד מאוד בכיר מאוד מהר, או משהו בסגנון הזה. אז בואו נבין איך זה נראה. אז קודם כל, מהן שתי הגישות? אז הגישה הראשונה זה הגישה שנקרא לה הגישה התחביבית, שזה גישה שאומרת, אוקיי, אני עושה את השליחות שלי, אני יודע מה אני רוצה לעשות, אני יודע מה אני רוצה לתת, והעולם יתיישר לזה, כלומר, ואני מצפה שהעולם יסתדר בצורה כזאתי, שיאפשר לי להגשים את השליחות שלי, שיאפשר לי להגשים את הייעוד שלי. אני כאילו, אם אני רוצה לאמן אנשים, אם אני רוצה לעשות הרצאות, אם אני רוצה לפתח סוג מסוים של אפליקציה, אם אני רוצה לעשות לא יודע מה, ווטאבר שזה לא יהיה, אני רוצה לעשות משהו, אז אני מתכוון לעשות את מה שאני רוצה, ואני מצפה, מקווה, מכוון שאנשים פשוט ירצו את זה מסיבה כזאתי או אחרת, כי אני מאמין שזה טוב כמובן. אז בגישה הזאת, שיש לה המון המון המון, יש לה המון לטועות, שנדבר עליהן, ויש לה חסרונות, והיא דורשת סוג מסוים של מיינדסט, וסוג מסוים של פעולות שנדבר עליהן. הגישה השנייה היא גישה יותר עסקית במירכאות, ובגישה הזאת אני לא מסתכל על עצמי ושואל את עצמי מה אני רוצה לעשות, מה המתנה שלי, מה השליחות שלי, מה אני רוצה, זאת אומרת זה לא ממוקד בי, אלא זה גישה שהיא יותר ממוקדת בלקוחות, בקהל, באנשים שאמורים בעצם לקנות ממני את המוצר, על השירות, לשלם איתה מסכורת, וואטאבר. בעצם אני שואל את עצמי שאלה אחרת. אני שואל את עצמי מה אנשים אחרים רוצים, מה הם צריכים, ואיך אני יכול לעזור להם. אני חושב שיש בעולם של היום המון ביקורת והמון תפיסה שלילית לגבי בעלי עסקים. כאילו בעלי עסקים הם, איך נקרא לזה, מאוד גרידים, זאת אומרת חמדנים. כל מה שמעניין אותם זה רק כסף. לא אכפת להם מאף אחד ומשום דבר. וכמובן שיש כאלה, כמו בכל תחום, אבל אני חושב שרוב בעלי העסקים שבאמת באמת מצליחים זה אנשים ששמו את התשומת לב שלהם קודם כל על הלקוחות. ואני חושב שיש בזה משהו שהוא ברמה מוסרית אפילו מאוד מאוד גבוהה. כי בן אדם שמחליט להקים עסק וניגש לעסק שלו בצורה עסקית וגישיי עסקית, שאני אדבר גם על מה בדיוק זה אומר ואיך בדיוק עושים את זה, אז הוא לא שם את הביטוי העצמי שלו ואת המתנה הפנימית שלו ואת עצמו במקום הראשון. הוא בעצם במובן מסוים קודם כל מסתכל על האנשים שלהם הוא עוזר, על הלקוחות שלו. על האנשים שלהם הוא אמור לספק את השירות, לספק את המוצר וכן הלאה והוא מתחיל לגזור משם. כמובן שהוא כן מתייחס למתנות שלו וליכולות שלו ולאיך הוא יכול הוא בעצמו לספק את הצרכים האלה בצורה מאוד טובה כמו שכמובן הבן אדם בגישת החביבית כן רוצה שהמתנה שלו תעזור לאנשים אחרים. אבל השאלה היא מה הפוקוס? האם הפוקוס שלי הוא קודם כל אני, הדבר הכי חשוב לי זה לעשות את הדברים בצורה שתנגשים אותי, שתממש אותי, שתהיה לפי הגישה שלי ולפי הדברים שאני רוצה ואז איזושהי גישה יותר תחביבית או שאני רוצה לעשות את זה בגישה יותר עסקית שאני קודם כל מסתכל על מה אנשים רוצים, מה אנשים צריכים, על מה אנשים מוכנים לשלם ואז רק איך אני יכול לעזור להם. עכשיו תראו, בין אם אתם פועלים בגישה התחביבית או פועלים בגישה העסקית, יש את הדבר שאנחנו נקרא לו נקודת הפיצוח, לזה נגיע לקראת סוף הפרק. בעולם הסטארטאפים יש לזה מושג שנקרא Product Market Fit, שזה בעצם איזושהי נקודה כזאת שפתאום, לכאורה פתאום, כן הוא מרחאות פתאום, אבל פתאום משהו מסתדר, משהו מתיישר ואז פתאום נהיה מאוד קל לשווק, מאוד קל למכור ואנחנו נדבר טיפה על איך אפשר להגיע לשם, מה צריך לעשות כדי להיות שם ומה עושים כשמגיעים לשם. כשעשיתי את הסקר באינסטגרם לגבי פרקים שאנשים רוצים, אז אחד הפרקים שאחד השאלות שעלו ואנשים שביקשו, אחד הדברים שביקשו, זה באמת מה עושים כשפורצים או איך להגיע לפריצה או מה ההבדל בין עסק או בן אדם שהוא לפני הפריצה לאחרי, אז זה יהיה החלק הזה בסוף הפרק. אז בואו נתחיל שנייה בגישה התחביבית. אם אני קודם כל חשוב לי העניין של ההגשמה העצמית שלי, קודם כל חשוב לי לעשות דברים בדרך שלי, שוב זה יכול להיות מתוך גישה תחביבית, זה יכול להיות מתוך גישה רוחנית כלשהי, אני כמובן לא אומר תחביבית מתוך מקום של חס וחלילה להוריד מישהו או משהו כזה, אלא זה פשוט משהו שאני קודם כל מתרכז במה שנכון לי, אז אני שם את עצמי במרכז. אולי זה היה יותר נכון לקרוא לזה גישת אני במרכז. אז אם אתם בגישה הזאת, המלצות שלי אליכם הן כאלה, יש לי ארבע המלצות מרכזיות. אז ההמלצה הראשונה זה לקחת את הזמן, אוקיי? קחו את הזמן, תלמדו, תשקיעו בעצמכם, תשקיעו בתחביב הזה, תשקיעו בללמוד אותו מאוד מאוד לעומק, תשקיעו בלהבין אותו מאוד מאוד לעומק, תחקירו איך אנשים אחרים עושים את זה, תחקירו איך זה מתאים לכם לעזור לזה, ממש תדרשו לעצמכם לשקוע בעולם הזה. אני את תחילת הדרך העסקית שלי בתחום ההתפתחות האישית, עשיתי חד משמעית מתוך הגישה הזאת. אני חושב שבשנים הראשונות עשיתי חשבון אחרי איזה ארבע שנים שהייתי עסקתי בזה, שהשקעתי משהו כמו 250 אלף שקל בסדנאות, קורסים, התפתחות אישית בצורה כזאת או אחרת, לא כולל ללימודים שלי באוניברסיטה, ללימודים פסיכולוגיים באוניברסיטה, אני לא סופר את זה, וזה לקח לי כמה שנים, וזה לוקח זמן, זה דורש השקעה. זה כמו שבן אדם עכשיו רוצה להיות עורך דין או רוצה להיות רופא, אז זה ברור לו שהוא עכשיו ישקיע כמה עשרות אלפי שקלים בשנה על לימודים במשך כמה שנים, ומתוך האמונה שבסוף הוא יגיע למקצוע הזה. ומשום מה בדברים אחרים שאנחנו רוצים לעשות בחיים שלנו, ציפייה שתוך חודשיים שלושה יש לנו מקצוע, ותוך חודשיים שלושה אנחנו צריכים להתחיל להרוויח כסף. אם אנחנו רוצים להגיע למקום פנימי מאוד עמוק, הרבה פעמים זה פשוט לא עובד ככה. והבעיה הגדולה עם זה שזה בגלל שזה דרך פחות מקובלת, אז הרבה פעמים אנחנו נקבל הרבה ביקורת על זה שזה לוקח לנו הרבה זמן. הרבה ביקורת על זה שאנחנו עושים עוד קורס ועוד קורס ועוד קורס ועוד קורס, ומתי כבר יהיה מזה תוצאות, מתי כבר יקרה מזה משהו. אבל כשבן אדם הולך ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה, אף אחד לא אומר לו מה זה, למה אתה שנה שלמה משקיע בללמוד מתמטיקה, זה בכלל לא מה שאתה רוצה לעשות, אתה רוצה לתכנת מחשבים. אף אחד לא אומר לו את זה. זה כאילו איזושהי מסגרת מאוד מאוד ברורה, ובשנה שנייה הוא מתעסק במלא דברים במדעי המחשב שבכלל לא בהכרח קשורים למה שהוא רוצה לעשות. כנל רפואה, כנל עריכת דין, אם אני רוצה להיות עורך דין פלילי או לא יודע מה, אני יכול להיות שאני אצטרך לעשות עשרות קורסים בתחומי משפט שאני לא בהכרח אתעסק בהם בפרקטיקה, אבל אף אחד לא מטיל בזה ספק, וזה בסדר, וההשקעה של הזמן היא בסדר, וההשקעה של הכסף היא בסדר, ודרך אגב אם נשווה לימודים באקדמיה ללימודים מקצועיים, בגלל שזה כל יום, אז זה שקול למשהו כמו שבע שנים או שש שנים או תשע שנים של לימודים מקצועיים של פעם בשבוע או פעמיים בשבוע. אז קודם כל תנו לעצמכם את הזמן, קחו את הזמן, תלמדו, תשקיעו בעצמכם, ואל תקשיבו לכל הביקורת של כל האנשים שאומרו לכם שדי, מתי כבר ביצעי מזה משהו, מתי תיישם, יש המון המון לחץ כאילו אני לומד ולא מיישם, אני שומע את זה המון בשנים האחרונות, אני יותר מדי לומד ולא מספיק מיישם, תשחררו את, אם אתם באמת רוצים לבנות משהו משמעותי, תשחררו את הביקורת הזאת, אם אתם רוצים להיות אנשים מקצועיים, אם אתם לומדים עשר שנים מיליון דברים ולא עשינו מזה כלום, אז זה לגמרי תחביב וזה לא מקצוע, אבל אם אתם עשיתם שניים שלושה קורסים, ארבעה קורסים ועדיין אתם לא מרוויחים 50 אלף שקל בחודש, אתם לא במקום של לכוס על עצמכם, בסדר? לא תפגשו בן אדם שלומד ראיית חשבון והוא אחרי שנת לימוד שלמה, שזה אומר שנגיד הוא עשה 12 קורסים, והשקיע על זה עשרות אלפי שקלים ויגיד לכם אני לא מיישם, אני לא בסדר. אז תשחררו את העניין הזה, תנו אפילו לילה לאנשים בסביבה שלכם את האנלוגיה הזאת שלוקח זמן לבנות דברים, גם אם אתם בקצב של לבנות את העסקה העצמאית שלכם, זה לפעמים לוקח זמן, אל תקשיבו לביקורת, קחו את הזמן, תלמדו ותשקיעו, זו ההצעה הראשונה הכי חשובה. ההצעה השנייה זה באמת לקחת את הדרך הזאת וליהנות. אם אתם מראש בגישה שאתם רוצים לעשות דברים כי זה מה שאתם מאמינים, כי זה מה שאתם אוהבים, כי זה מה שאתם חושבים שזה הדבר הנכון לעשות, אז לפחות תיהנו מהדרך הזאת. זאת אומרת, אם אתם החלטתם שאתם רוצים להיות מאמנים, אז תחגגו כל אימון, תחגגו כל הצלחה של כל לקוח שלכם. אם החלטתם שאתם רוצים להיות מרצים, אז תחגגו כל הרצאה שלכם, גם אם באים חמישה אנשים, גם אם באים שבעה אנשים, מה זה משנה, תחגגו את הדרך, תיהנו מזה. אם זה מה שאתם מאמינים שאתם צריכים לעשות, תחגגו כל ריל שאתם מעלים לאינסטגרם, תחגגו כל סרטון שאתם מעלים ליוטיוב, תחגגו כל פוסט שאתם מעלים לפייסבוק או וואטאבר. אם אתם מאמינים שמה שאתם עושים זה שליחות, אז פשוט תיהנו מכל צעד בדרך, כאילו למה לא? ותאספו סביבכם אנשים גם שמאמינים שמה שאתם עושים זה טוב, שעוזרים לכם לחגוג את הדבר הזה. אני חושב שכל כך הרבה פעמים אנשים כאילו הם בעודף ביקורת על עצמם, ואז הם הופכים את התחביב שלהם ממה שהם מאוד אוהבים למה שהם מאוד לא אוהבים, למה שהוא נהיה לא כיף. ואז למה בכלל עשינו את התהליך הזה? שוב, זה נכון לכל דבר, גם אם אני רוצה לעשות סוגים מסוימים מיוחדים של קישוטים בציפרניים, וכרגע אין לי לקוחות. אז אוקיי, אז אני מקשס את הפלסטיקים האלה שקיבלתי בקורס ציפרניים, ויצא לי יפה. אני יכולה לחגוג את זה, אני יכולה לסמוח, מותר לי ליהנות מהדרך. אוקיי? זה דבר שאני אישר נורא חשוב. הדבר השלישי זה לוודא שאני כל הזמן עושה את העבודה. מה הכוונה? הרבה מאוד פעמים אנשים שמנסים להפוך את התחום העניין שלהם לעסק, נגיד אימון, טיפול, עיצוב גרפי, לא משנה. אז ברגע שהם מתחילים להפוך בתהליך הזה, הם מתחילים ללכת לאיבוד בתוך כל המסביב. בכל עסק ובכל דבר יש את העיקר ויש את המסביב, ומותר להשקיע במסביב וזה בסדר להשקיע במסביב, כל עוד אנחנו לא מתבלבלים וזוכרים מה העיקר וזוכרים מה המסביב. אם אני רוצה להיות מאמן, אז העיקר זה לאמן. אני יכול להשקיע בלוגו שלי, אגב, אני יכול גם לא להשקיע בלוגו שלי. אני יכול להשקיע באתר אינטרנט, אגב, אני יכול גם לא לבנות אתר אינטרנט. אבל גם אם אני בוחר להשקיע באתר האינטרנט שלי, אני לא רוצה שכל השבוע שלי, שכל היום שלי יהיה מלא רק בהתעסקות עם הלוגו ואתר אינטרנט וכרטיס ביקור וסרטונים והוואטאבר. אני רוצה לוודא שאני לפחות ברמה מסוימת עושה את העבודה. אם החזון שלי והמטרה שלי והרצון שלי זה לאמן, אז לאמן. ואם כרגע קשה לי לגייס עוד לקוחות בגלל שאין לי את כל השיווק הזה או וואטאבר או מאלף סיבות אחרות, אז תאמן אנשים בחינם מצידי. תעשו את זה איך שבא לכם, תעשו את זה בהתנדבות בעמותה, תעשו מה שאתם רוצים, אבל תוודאו שאתם עושים את העבודה. אם אתם עכשיו למדתם עיצוב גרפי או בניית אתרים או תכנות או קוסמטיקה או אימון או טיפול או הנחיית קבוצות ואתם עכשיו שנתיים רק תתעסקו בשיווק ומחירות ומיתוג ולוגו וכל הדברים האלה, אז בעוד שנתיים אתם תהיו משווקים מקצועיים, אתם תהיו אנשי מיתוג מקצועיים, אבל אתם לא תהפכו להיות קוסמטיקאיות, מעצבי גרפים, מתכנתים או מאמנים מקצועיים כי אתם לא תתעסקו בזה. אז מה שחשוב לעשות זה שכל הזמן לדאוג שאנחנו נעשה את העבודה. נעשה את הדבר עצמו שלשמו באנו. זה לא סתם, נגיד למשל כדוגמה בתחום האימון או בתחום המנטורינג, יש איזה מסלול כזה שהרבה אנשים עוברים. אנשים עושים קורס אימון או קורס NLP או קורס ווטאבר, לא משנה, ואז הם יוצאים מהקורס הזה ומגדירים את עצמם כמאמנים להתפתחות אישית או איזה משהו כללי כזה. ואז הם לא מצליחים להביא מספיק לקוחות, הם חושבים שזה בגלל השיווק שלהם, אז הם הולכים לאיזשהו קורס על שיווק. ואז בקורס על השיווק אומרים להם תבחרו נישה, תצמצמו את הנישה שלכם למה שאתם מאוד מאוד מקצועיים בו. ואז הם הופכים להיות משהו כמו מאמנים אישיים לזוגיות או מאמנים אישיים למציאת המשהו, איזה נישה כזאת או אחרת, מערכות יחסים אינטליגנטיות, לא יודע. ואז מה שקורה זה שזה עדיין לא מצליח להם, עכשיו כבר שנה וחצי הם רק מתעסקים במה? בשיווק העסק שלהם כמאמנים ומנטורים, הם עזבו שהם לא מצליחים בזה, אבל הם מנסים ולומדים בתחום השיווק. אז תוך שנה, שנתיים ששואלים את עצמם מה החוזקה שלי, אז הם כבר אומרים בשיווק הזה הם הופכים להיות מאמנים ויועצים עסקיים. עכשיו זה כאילו אני לא יורד על זה ואני לא מתייחס לזה כבדיחה ואני גם לא כל כך שופט את זה, אני רק מראה לכם שאם אתם לא רוצים בסוף להפוך להיות הדבר הזה, אז אתם רוצים כל הזמן לדאוג שאתם עושים את העבודה ולא רק מתעסקים בצד העסקי. כל הזמן לוודא שאתם גם עושים את הדבר שבפועל בשבילו הקמתם את העסק. אני עד היום עם כל זה שאני בעלים של שלוש מכללות ויש מלא מרצים, אני כל הזמן מלמד איזה שהוא קורס, אני מעביר איזה שהם שיעורים. למרות שאני לא חייב לעשות את זה, אני מקבל אנשים לייעוץ עסקי במשרד שלי. אני אפילו לפעמים, פעם בכמה פעמים בחודש אני עושה קליניקה, ממש טיפולי NLP אחד על אחד. לא בשביל משהו, פשוט בשביל שאני רוצה להישאר בתחום שלי, להישאר הדבר הזה שבשבילו בכלל רציתי לעשות את הדרך הזאת, להתחבר לעזרה שאני נותן לאנשים. עכשיו, היצע הרביעית או קונספט רביעי למי שבגישה הזאת, זה שבגישה הזאת אפשר להתחיל עם מעט מאוד כסף ומעט מאוד זמן, וזה בסדר. אפשר כמו שאמרתי, להתחיל בצורה דרגתית, יום בשבוע, יומיים בשבוע, ערב בשבוע, יום שישי בבוקר. אפשר לחשוב קצת על הלוגו ולעשות אותו בקנבה ב-20 שקל. אפשר לבנות איזה מצגת או ווטאבר בשעה כזאת או אחרת. אפשר לסגור שעות אחרי הצהריים, לעשות העיצובים הגרפיים שלי או את הטיפול הפנים ללקוחות שלי או את הווטאבר, ולהתחיל את זה בצורה דרגתית. להתחיל את זה לאט לאט. אם אני מאוד ממוקד בזה שרק בדבר המיוחד שאני רוצה לעשות בדרך כלל ללכת אול אין ולעשות איזה השקעה מטורפת, זה בדרך כלל יהיה סיכון מאוד מאוד גדול. אני לא אומר שאסור לעשות את זה או שאי אפשר לעשות את זה, אבל זה יהיה סיכון מאוד מאוד גדול. כי אנחנו בעצם לא יודעים אם אנשים באמת באמת ירצו את זה או לא. ואז לתקן ולשנות אחרי שעשינו השקעה מאוד מאוד גדולה זה בדרך כלל לא הדבר הנכון. אבל כמובן שאפשר לעשות את זה וזה תלוי בכם. אז הגישה הזאת אומרת שאפשר ללכת לאט לאט, אפשר ללכת עם קצת כסף, אפשר ללכת עם קצת זמן ופשוט להשקיע בזה בהתאם לתשוקה שלנו. עכשיו בואו נעבור שנייה לגישה היותר עסקית. לגישה שמתמקדת בלקוח, שמתמקדת במה שעובד, שמתמקדת במה אנשים רוצים, על מה אנשים משלמים ואיך אני יכול לעזור להם בצורה הטובה ביותר ולעשות את זה בצורה הנכונה ביותר. אז אם אתם בגישה הזאת, קודם כל לגישה הזאת יש לה יכולת להיות הרבה יותר מהירה. אם אתם רוצים בתוך חצי שנה או שנה או אולי פחות להקים עסק שמצליח, שמרוויח, שמשרת לקוחות, כנראה שהדרך הנכונה היא לבוא בגישה הזאתי. והדבר הראשון שאתם רוצים לעשות זה באמת להסתכל סביבכם. להסתכל על אנשים אחרים שעושים משהו דומה למה שאתם עושים, שמנסים לפתור בעיה דומה לבעיה שאתם רוצים לפתור ללקוחות שלכם. ואיך הם עושים את זה, איך הם משווקים את עצמם, איך הם מציגים את עצמם, איך הם מראים את הדברים שהם מראים, איך הם עושים את כל מה שהם עושים, כדי שאתם תדעו ותוכלו לבנות ולפנות ללקוחות שלכם בצורה טובה. אוקיי? אז קודם כל להסתכל טוב טוב על מה קיים, מה לא קיים. אגב, בהקשר הזה, במיוחד אם אתם בתחילת הדרך ובמיוחד אם אין לכם סכום ענק להשקעה, כנראה שעדיף לכם לא לעשות משהו שלא קיים, אלא לעשות משהו שכן קיים. אוקיי? אם למשל אצלי בשכונה פה, ברחוב שאני גר בו, יש, סיפור אמיתי, שלוש פיצריות, אוקיי? יש שלוש פיצריות ואין סושי אפילו אחד. כמה שזה לא אינטואיטיבי, כמה שזה לא אינטואיטיבי, הייתי אומר שכנראה, אם הייתי רוצה ללכת על בטוח יותר, ולא בהכרח להמר ואולי להצליח בגדול או אולי לא, אם הייתי רוצה ללכת יותר על בטוח, היה לי יותר חכם לפתוח פה פיצריה מאשר סושי. עכשיו אתם תגידו, גל זה לא הגיוני, יש ארבע פיצריות, כאילו בטוח שאם אתה תפתח פיצה אז כאילו שום דבר לא מיוחד ואם אתה תפתח סושי אז זה יהיה מיוחד וזה לא נכון, אוקיי? קודם כל עובדתי סתם ככה בינינו, היה פה סושי והסושי אחלה והוא נסגר אבל זה דווקא מאוד מאוד הגיוני אם תחשבו על זה. אם יש ארבע פיצריות כרגע בשכונה שקיימות כבר הרבה זמן זאת אומרת שהרבה אנשים מזמינים הרבה פיצות, זאת אומרת השוק וכמות האנשים שמוכנים לשלם על פיצה, שמוכנים להשקיע בפיצה, שמשלמים על הפיצה פה בשכונה הוא הרבה מאוד אנשים. אם אני אעשה פיצה טובה ונשווק את עצמי בצורת דומה לאחרים וכן הלאה, אוקיי? אז אחוז מסוים מהשוק הזה יגיע גם אליי. הסיכוי שזה יהיה נפילה אטומית הוא מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד קטן. לעומת זאת אם אני עכשיו הולך להביא מוצר אחר, גם אם זה עדיין בתחום המזון יכול להיות שיש פה בשכונה משהו נגד סושי, אני לא יודע, כן? אבל יכול להיות. ולכן אם אתם בתחילת הדרך תנסו יותר לחשוב על איך אתם עושים משהו דומה למה שכבר יש, משהו שאנשים אחרים משלמים עליו כבר ולא לנסות להמציא את הגלגל לגמרי, אוקיי? הצעה שנייה, תדברו עם הלקוחות הפוטנציאליים לפני שאתם מייצרים את המוצר. אם ניקח את הדוגמה של הפיצה אז אני אלך לפה לפיצריות בשכונה ואני אשאל אנשים מה הם אוהבים בפיצה הזאת, למה הם דווקא בפיצה הזאת ולא בפיצה אחרת ומה היתרונות לדעתם וכמה פעמים הם מזמינים פיצה ומה הם אוהבים בפרסום של הפיצה ומה גרם להם להזמין פיצה דווקא היום. להכיר את האנשים לפני שאני מחליט איזה סוג של פיצה אני עושה, במה אני משקיע בפיצה, במה אני לא משקיע, באיזה כתובת אני שם את הפיצה או כל דבר כזה או אחר. הדבר הזה כמובן נכון גם בתחום האימון, בתחום הטיפול, בתחום הגרפיקה, בכל תחום עסקי, בנדלן, בכל תחום. אם אני אדבר עם אנשים ואני אגיד להם אוקיי, למה אתה הולך דווקא למאמן הזה? למה אתה משלם דווקא לבוני האתרים הזה? למה קנית דווקא מהגרפיקאית הזו? מה היית מרוצה? מה היית לא מרוצה? אם אני אדבר עם האנשים שהם לקוחות פוטנציאל, זאת אומרת אנשים, אני אדגיש מה זה אומר לקוחות פוטנציאליים, אנשים שבמציאות משלמים כסף עבור השירות הזה. לכל תחום יש אנשים שמשלמים כסף על התחום הזה ואנשים שלא משלמים כסף על התחום הזה. אם למשל אני הולך להיות מאמן אישי או מטפל ואני אשאל אנשים שהם לא משלמים כסף על אימון וטיפול, לא עשו את זה בעבר, אז הטיפים שלהם יהיו פחות רלוונטיים כי הם ישקפו לנו מיינדסט של בן אדם שלא קונה אימון. אז גם אם אני אדבר עליהם בצורה מושלמת יהיה לי מאוד מאוד קשה למכור להם אימון. אם לעומת זאת אני אקח אנשים שכבר היו אצל ארבע או חמישה מאמנים שונים ואשאל אותם על זה, אז זה אנשים שהרבה יותר סיכוי שהלכו שוב למאמן כי הנה הם כבר הוכיחו שהם באו עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם הם רכשו את המוצר הזה. כנאל, אפילו אם אני עושה ציפורניים, אם אני אלך ואשאל אנשים שאין להם ציפורניים, שלא עושות ציפורניים או גברים שלא עושים ציפורניים, אני לא יודע, אנשים בכללי שלא עושים ציפורניים, ואשאל אותם למה אתה לא עושה ציפורניים, איך אני יכול לבנות עסק של ציפורניים שיגרום לך כן לבוא לעשות ציפורניים, אז אוקיי, קודם כל אם אני אצליח איכשהו לפתור את זה אז יכול להיות שיש לי מיליארדים, אבל רוב הסיכויים שלא, וגם אם הם ייענו לי תשובות, הם ייענו לי תשובות מתוך מיינדסט של בן אדם שלא עושה ציפורניים. אם לעומת זאת אני אלך למישהי שעושה ציפורניים ומשקיע הרבה כסף בציפורניים שלה, כל חודש, כל שבועיים או whatever, אז היכולת שלי להבין את המיינדסט של מישהי שבאמת חשוב לציפורניים, שבאמת עושה את הציפורניים, הוא הרבה יותר גבוה. אז שלב ראשון אמרנו להסתכל סביבנו, לראות מה השוק מציע, לראות מי המתחרים, מה האנשים האחרים עושים, ודבר שני חשוב זה לדבר עם הלקוחות הפוטנציאליים לפני שאנחנו משקיעים במוצר. ממש להבין מה הם רוצים, מה הם צריכים, איך הם מקבלים את ההחלטות שלהם. כמו שאמרנו, זה גישה שהיא פחות ממוקדת פנים ה-B, היא יותר ממוקדת קודם כל בלקוח. זה סיבה שאני חושב שהיא מאוד טובה. הדבר השלישי זה ניסוי ותהייה. בגישה הזאת אני לא מחובר רגשית בצורה מוגזמת למוצרים שלי. אני לא כאילו החלטתי מראש מה אני רוצה לעשות ואז העולם צריך להתיישר. לא, אני יכול להציע במחיר כזה ובמחיר כזה, אני יכול להציע מוצר כזה ומוצר כזה, ואני יכול לעשות כל מיני דברים עד שבסופו של דבר אני אגיע לדבר שהלקוחות שלי באמת באמת רוצים, באמת באמת באמת אוהבים. אוקיי? אז לא להתחבר רגשית יותר מדי. יש איזה משפט שלמדתי מטוני רובינס, אני ממש אוהב, הוא אומר If you're in business, don't fall in love with your product, fall in love with your customers. זאת אומרת, אם אתה בעסק, בעסקים, אל תתאהב במוצר שלך, תתאהב בלקוחות שלך. אני חושב שזה משפט גאוני. ודבר אחרון, תעזרו באנשים אחרים. אם אתם בגישה עסקית, תמנפו את הזמן שלכם, תעזרו באנשים אחרים. אספר לכם סיפור קצר על איך אני התחלתי עם כל הנושא הזה של NLP וההרצאות. אז אחרי שעשיתי כמה סטאז'ים ועזרתי לאנשים באחד על אחד, ידעתי שאני רוצה לעשות את זה מול קהל. ידעתי שאני רוצה קבוצות גדולות. באותה תקופה ראיתי טוני רובינס. רציתי להיות ככה, לעשות סדנאות ענקיות, ובניתי לעצמי את הסדנה שאני חושב שהכי חשובה ומה שהכי יכול לעזור לאנשים וכן הלאה, והיה לה שם מפוצץ כזה וכזה משהו מעורר השראה כזה וכן הלאה. ואת הסדנה הזאתי רצתי אני חושב עשרים פעם, ותמיד היה קשה לשווק אותה, קשה למכור אותה, העלויות שיווק היו גבוהות, העלויות פרסום היו גבוהות, והיא הייתה מאוד טובה, אנשים היו מאוד מרוצים, אבל השיווק במחירות היו מאוד מאוד קשים. באיזשהו שלב הגעתי למסקנה שאני עכשיו מראה לכם על הגישות האלה, ואמרתי בוא ננסה לרגע את הגישה העסקית. במשך חודשיים או שלושה חודשים משהו כזה, עשיתי פעמיים בשבוע כמו וויבינארים, כמו זום, תחשבו כמו פגישת זום כזאתי, על כל מיני נושאים שונים תחת הכותרת של התפתחות אישית. פעם זה היה יצירת הרגלים ופעם זה היה בניית אורח חיים בריא ופעם זה היה ביטחון עצמי ופעם זה היה התמודדות עם לחצים וקיצר כל פעם משהו אחר. את אלה שהצליחו מאוד עשיתי עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ואת אלה שפחות הצליחו לא עשיתי שוב. מאוד מאוד מהר הבנתי שיש מספר מסוים של נושאים עבורי לפחות שכשאני מדבר עליהם בצורה שאני מדבר עליהם מושכים המון המון המון קהל. פתאום העלויות שיווק שלי ירדו בערך פי 5 או פי 6 זאת אומרת אם הייתי צריך לשלם סתם אני אומר x עשרה שקלים כדי שמישהו יקנה כרטיס לסדנה או 50 שקלים כדי שמישהו יקנה כרטיס לסדנה פתאום זה היה רק עשרה שקלים במקום 50. שזה מטורף זה פתאום אפשר לי להגדיל את העסק בצורה מאוד מאוד משמעותית כי פתאום הבנתי מה האנשים רוצים מה נכון להם מה הם צריכים מתוך העניין של הניסוי ותהייה מתוך העניין של הדיבורים על הלקוחות הפוטנציאליים ומתוך העניין של להסתכל מה אנשים אחרים עושים. אז בואו שנייה נדבר באמת על הנקודה הזאת על נקודת הפיצוח הזאת על הרגע הזה שבו פתאום דברים נהיים הרבה יותר קלים אז קודם כל אם אתם בתחילת הדרך בעסק שלכם אתם תחילת הדרך בקריירה שלכם אני רוצה להגיד לכם אני משתתף בצהרכם סתם אני לא משתתף בצהרכם כי אני גם יודע שהתקופה הזו תקופה מאוד מרגשת ומאוד מפתחת ומאוד מלמדת אבל אני גם מבין שהיא תקופה מאתגרת מאוד עבור רוב האנשים זה תקופה מאוד מאוד מאתגרת ומאוד מאוד קשה ואני איתכם אני מבין אתכם אני קולט את זה עם זאת חשוב לי להדגיש וחשוב לי להגיד זה לא תמיד יהיה ככה באמת באמת באמת באמת שלא ברגע שאתם תגיעו לכמה נקודות פיצוח כאלה ואחרות זה יהפוך להיות הרבה הרבה הרבה יותר קל הרבה פחות קשה הרבה פחות מתסכל הרבה פחות נורא אז אני מקווה שכתבתי לכם תקווה עכשיו שוב יכול להיות שאם אתם רוצים להיות מיליארדרים או משהו כזה ואתם רוצים כל הזמן לדחוף לרמה הבאה אז יכול להיות שתצטרכו לעבוד קשה לנצח אבל אם אתם רק מעוניינים להגיע לאיזושהי רמה מסוימת שהיא טובה בעיניכם ואז להתקדם ועדיין להמשיך להתקדם אבל בקצב פחות היסטרי אז זה יהיה הרבה יותר קל בהמשך אני יכול להבטיח לכם את זה עכשיו איך אני יודע שהגעתי לנקודת הפיצוח הזאת לדבר שנקרא פרודקט מרקט פיט להתפוצצות הזאת אוקיי אז קודם כל אי אפשר להתבלבל אוקיי זה צריך להיות מה שאי אפשר להתבלבל זה לא עוד איזשהו שיפור קטן זה לא אה אוקיי פתאום השיווק שלי עובד קצת יותר טוב אה במקום שבאו לי שבעה אנשים באו תשעה אנשים לסדנה לא זה לא כזה לא במקום שיש לי שלוש טיפולים בשבוע יש לי חמיש לא זה פתאום וזה קורה ככה אני יודע שזה נשמע מוזר שוב אם יש לכם חברים בעסקים תשאלו אותם כמעט לכל בעל עסק הדבר הזה קרה לפחות פעם אחת אם הוא ידע למנף את זה או לא זה כבר שאלה אחרת אבל זה קורה פתאום משלוש לקוחות בשבוע או חמש לקוחות בשבוע פתאום היומן פשוט מלא ויש רשימת המתנה פתאום מחמישה אנשים שבאים לסדנה יש חמישים או מאה חמישים פתאום אם יש לי רק הזמנה אחת לאפליקציות שאני מפתח אז פתאום יש לי כל כך הרבה פרויקטים שאני צריך לבחור איזה פרויקט אני יכול לקחת פתאום במקום לעצב שני לוגואים וארבע דפי נחיתה בחודש פתאום יש לי 17 לא יודע כאילו זה איזה קפיצה מטורפת כזאת וזה קורה עכשיו קודם כל אי אפשר להתבלבל עכשיו לגבי איך להגיע לשם אז קודם כל איך להגיע לשם הוא תהליך הוא תהליך שיכול לקחת הרבה זמן יש אנשים שזה קורה להם מהר אבל זה תהליך התהליך הזה קורה מתוך ניסוי ותהייה של המוצרים השונים שלנו ושל ההתאמה של המוצרים שלנו לשוק עכשיו לכאורה זה נשמע שרק בגישה העסקית אפשר להגיע לזה נכון כי דיברנו על זה שבגישה יותר עסקית אני מחליף בין מוצרים אני עובר בין דברים אני מנסה למצוא את הדבר שהלקוח מאוד מאוד מאוד רוצה ואכן בגישה העסקית יש סבירות סליחה יש סבירות הרבה יותר גבוהה להגיע לנקודת הפיצוח הזה אז הוא סליחה הרבה יותר מהר אבל אני מכיר לא מעט אנשים שבגישה היותר תחביבית תקראו לזה רוחנית ממוקדת פנימה וואטאבר הגיעו לנקודת הפיצוח הזאת לא בגלל שהם בהכרח השתנו חלק זה אנשים שפשוט בגלל שהם התקדמו והתקדמו והקשיבו ללקוחות שלהם והבינו ועברו תהליך אישי עם עצמם והתפתחו עם עצמם אז הם באיזשהו שלב כאילו הגיעו באופן טבעי לאיזושהי נקודת פיצוח כן פחות סביר כן אבל זה דרך אחת. והדבר השני זה שאנשים היו באותו תחום 20 שנה אפילו, אבל אז פתאום נוצר איזשהו צורך חדש בשוק. פתאום נהיה טרנד חדש, נהיה משהו חדש בעולם, ואז פתאום כל התנועה הזאת ישר התנכזה אליהם כי הם כבר היו ידועים בזה הרבה מאוד שנים. אוקיי? יש איזה מישהו שאני עוקב אחריו, שהוא כזה נותן טיפים להצלחה בעסקים מתוך התנך ומתוך היהדות. בארצות הברית הוא אמריקאי, עושה את זה באנגלית, והוא ממש ממש מגניב. לא יודע, אני מתחבר אליו, אני אוהב את האנרגיה שלו. והוא עשה את זה הרבה מאוד זמן, וזה כזה הלך לו כזה סביר נקרא לזה ככה. ואז לפני כמה זמן היה את הקטע הזה, לא יודע אם אתם זוכרים, שקני ווסט התחיל להגיד כמה דברים באינטרנט, ופרשו את זה כמשהו מאוד מאוד מאוד אנטישמי. ואז פשוט כל מיני ערוצי תקשורת חיפשו מישהו יהודי שמדבר על עסקים בפגישה יהודית שיגיב לזה. והזמינו אותו למלא רעיונות כי הוא פשוט עשה את זה הרבה מאוד זמן, למרות שהוא לא כל כך הצליח, ופתאום הוא מאוד מאוד התפוצץ. זאת אומרת, בפגישה הטבעית, בפגישה הפנימית, בפגישה התחביבית הזאת, גם אפשר להגיע לפריצה הזאת. זה פשוט גישה יותר, זה טיפה יותר פסיבית. זו שההתפתחות שלנו בצורה דרגתית הובילה אותנו לשם, או שמשהו בעולם השתנה, וזה יגיע אלינו במקרה. יש כאלה שיגידו שזה לא במקרה, זה רוחני או משהו כזה, גם אני מוכן לקבל. אבל בוודאי שבגישה העסקית אני ממש מכוון ללהגיע לזה. אני ממש בוחן, בודק, מנסה עד שאני אגיע לשם. עכשיו, נקודה חשובה לגבי הנקודת פריצה הזאת, לגבי הנקודת פיצוח הזאת. כשמגיעים לזה, אי אפשר להתבלבל, כשמגיעים לזה ההזדמנות לצמיחה היא אדירה. ההזדמנות לצמיחה גם ברמה העסקית, גם ברמה הכלכלית, גם ברמה של התרומה לעולם, גם ברמה של ההשפעה, וגם באמת בכל רמה אפשרית, ההזדמנות לצמיחה אישית היא מטורפת, היא פסיכית, היא אדירה. עם זאת, וזה דגש שאני רוצה לתת לכם, זה מאוד מאוד חשוב להחליט האם אתם רוצים את זה. עכשיו, חלקכם תגידו, כאילו, אתה רציני, גל? כאילו, ברור, אני עבדתי עכשיו שלוש שנים כדי להגיע לזה, מה זה השאלה הזאתי האם אני רוצה את זה או לא, וסבבה, אני מסוגל לקבל את זה, ויש אנשים שעבורם זה ברור מאליו, וברור שצריך ללכת לזה כי זה פשוט הזדמנות אדירה, אבל אני מכיר הרבה מאוד אנשים שעשו את זה, שהקפיצו את עצמם, את הקריירה שלהם, את העסק שלהם עשר עמות קדימה, וזה מה שקורה, זה לא קפיצה של מדרגה קדימה, זה קפיצה של עשר מדרגות קדימה, וזה קורה מאוד מהר. והצמיחה הזאת היא עשתה להם מאוד מאוד לא טוב. לא טוב ברמה האישית, לא טוב ברמה המשפחתית, לא טוב ברמה החברתית, פשוט לא טוב. כי אנשים האלה למשל אהבו לאמן, או אהבו להרצות, והקפיצה הזאת הובילה אותם ללנהל, ולהוביל, ולהנהיג, והם לא רצו לעשות את זה. זה אנשים שרצו לעצב, או לצייר, או לייצר, ופתאום הם מצאו את עצמם אחראים על צוותים שלא תואמים את השאיפות שלהם ואת הרצונות שלהם. הם אנשים שרצו משהו בסוג מסוים, וכיוונו לללכת לדרך מסוימת, אבל ההזדמנות הזיזה אותם הצידה ממה שהם באמת רצו למשהו טיפה אחר. עכשיו, גם אם ההזדמנות מזיזה אתכם ממה שרציתם למשהו טיפה אחר, לפעמים זה לחלוטין שווה את זה. כאילו, ההזדמנות צמיחה היא גם ברמה הרוחנית, גם ברמה הרגשית, בכל רמות היא פשוט כל כך מסיבית שיכול מאוד להיות שזה שווה את זה, אבל זה ממש לא תמיד שווה את זה. זה ממש לא בוודאות שווה את זה לכל אחד בכל מחיר. וגם אם אתם מגיעים לנקודת הפריצה הזאתי או לנקודת פיצוח הזאתי, תנסו לחשוב עם עצמכם האם הדבר הזה זה באמת מה שאני רוצה. אם אני באתי מראש בגישה העסקית מתוך כוונה להגיע לשם, מתוך כוונה להגדיל את זה, מתוך כוונה לבנות אימפריה, מתוך כוונה להשפיע על כמה שיותר אנשים, מתוך כוונה לעזור, אוקיי, ברור. אבל אם באתם מתוך הגישה היותר רוחנית, יותר פנימית, יותר תחביבית, אז גם תשאלו את עצמכם את זה פה. האם ההזדמנות הזאתי, האם הצמיחה הזאתי זה מה שנכון לי עכשיו, אוקיי? צריך להיזהר לא לבלבל בין פחד מכישלון או אמונות מגבילות או כל מיני דברים כאלה, לבין באמת בחירה אמיתית בזה שזה לא מתאים לי, אז אולי שווה לי בסיטואציות כזאת להתייעץ עם מישהו או לעבור איזשהו תהליך אימוני כזה או אחר, אבל בכל אופן זה החלטה שכן צריך לקבל אותה. ולהחליט בצורה מודעת האם אני הולך על זה או לא הולך על זה. אז חברים יקרים, אני מזכיר לכם, להפוך את התחביב שלכם או את תחום העיסוק המרכזי, את תחום העניין המרכזי שלכם למקצוע או לקריירה זה משהו שהרבה אנשים רוצים לעשות, ובצדק, זה שווה, זה מגניב, זה אחלה. אם זאת, זה לא תמיד רעיון טוב עם כל תחביב, יש תחביבים שלהם עדיף שישארו תחביבים, ולא תמיד צריך למהר עם זה, לפעמים זה דווקא טוב לעשות את זה כתהליך טיפה יותר ממושך. דיברנו על זה שיש שתי גישות מרכזיות בגישה יותר תחביבית או הגישה יותר פנימית או הגישה יותר רוחנית. אז אם אתם בגישה הזאתי, קחו את הזמן ותלמדו, תיהנו מהדרך. כל הזמן את העבודה. תוודאו שאתם כל הזמן עושים את העבודה ואפשר להתחיל לאט, הכל בסדר. אם אתם בגישה יותר עסקית, תסתכלו על המתחרים, תסתכלו על הלקוחות הפוטנציאליים שלכם, תדברו איתם, אנשים שבאמת משלמים על המוצר הזה. תעשו ניסוי ותהיה, תנסו הצעות שונות, מוצרים שונים, דברים שונים ותעזרו באנשים סביבכם. בכל אופן, כשאתם מגיעים לנקודת הפיצוח, אי אפשר להתבלבל, אתם תרגישו את זה, אתם תדעו את זה, יהיה לכם קל יותר, יהיה כיף יותר. זה יהיה הזדמנות צמיחה אדירה ומטורפת, אבל אתם צריכים להחליט טוב טוב האם הפריצה הזאת והצמיחה הזאת והקפיצה הזאת זה הדבר הנכון לכם, בכיוון הנכון לכם, בתקופה הנכונה בחיים שלכם. ובכל מקרה, אני מאחל לכם המון המון המון בהצלחה ואנחנו נתראה בפרק הבא.