מבחן התוצאה

בעולם המודרני בו אנו חיים, חברות וארגונים שונים מחפשים באופן תמידי אחר הרצאות, סדנאות וקורסים שיוכלו להעביר לעובדיהם – זאת ממגוון סיבות שונות. במאמר זה נסביר מה צריך לעשות בכדי

מי לא היה רוצה להחליף את השעות הארוכות של העבודה בשעות מהנות ומרגשות של התעסקות בתחומי העניין או התחביבים שלנו? בין אם זה אימון, טיפול, התפתחות אישית או עיצוב, תכנות,

תופעה מעניינת בעולם ההתפתחות האישית היא אנשים דומיננטיים שאומרים שלעזור לאחרים זו השליחות והחזון שלהם. מצד שני, רבים מהם, תוך שנה, שנתיים או חמש, לחלוטין נעלמים. בפרק הזה אנחנו עוברים על

״הוא אף פעם לא יוכל לעשות ספורט״ ״אף פעם לא יהיו לו יכולות פיזיות כמו של שאר הילדים״ ״אנחנו נצטרך לומר תודה אם החשיבה שלו לא תפגע״   זה מה

כולנו מכירים את המצב הזה. בין אם זה קרה לנו כי דחינו משהו לרגע האחרון או שפתאום באופן מפתיע ״נפלו״ עלינו הרבה משימות חדשות, אנחנו נכנסים למצב של עומס, נכנסים

פעמים רבות נדמה לנו שכדאי לחזור להיות יותר ריאליים, כדאי לרדת מהעץ הגבוה שטיפסנו עליו ולהתחיל לעשות דברים יותר הגיוניים. בתכלס, למי יש כוח או סבלנות להיכשל שוב ושוב?

אני באמת כבר לא בטוח האם זה העולם התחרותי בו אנו חיים או הטבע האנושי שגורם לנו כל הזמן לרצות עוד. בין אם זה לרצות יותר תוצאות חומריות בחיים שלנו, לרצות

פעם שאלת את עצמך איך זה יכול להיות שלמדת כל כך הרבה והשקעת כל כך בהתפתחות האישית שלך, בעוד אנשים אחרים שלא עשו זאת ושאין להם מודעות עצמית מינימאלית מצליחים

האדם הממוצע ישן שמונה שעות בלילה, אותו אדם חי במומצע כשמונים שנה, לא צריך תואר במתמטיקה בשביל לחשב שאנחנו בממוצע מבלים מעל עשרים וחמש שנים בעיניים עצומות (ובתקווה) במיטה חמימה

לפני מספר ימים, בשמיני לספטמבר ליתר דיוק, חגגתי את יום ההולדת שלי. אומנם אני צעיר, אבל, באמת שחוויתי סוג מסויים של משבר. הרגשתי כאילו עברה עוד שנה ולא הספקתי לעשות יותר

שלא תעיזו לחשוב ולו לשנייה שאני מתלוצץ או שואל שאלה מפגרת שכל ילד בכיתה ג׳ יודע את התשובה אליה – ברור שהשימוש בפייסבוק לא כרוך בתשלום, עדיין, זה לא אומר

הלכתי לראיון, ישבתי מול שתי מראיינות, באיזשהו שלב הן ביקשו שאדגים להם איך הייתי מתמודד עם מצב מסויים – אני אולי לא אובייקטיבי, אבל הייתי אדיר. כמה שבועות לאחר מכן

קיבלתי תגובה שמאוד אהבתי לאחד מהפוסטים האחרונים, ספציפית, לפוסט שמדבר על עבודה קשה ועל מה שנדרש בשביל להצליח בגדול. אני חושב שהתגובה הזו חשובה – למרות שאני חושב שאני לחלוטין

כאשר האדם הממוצע ברחוב שומע את המילה אלוהים בין האסוציאציות הראשונות שעולות לו לראש קופצות המחשבות על ספר תורה, כיפה או כיסוי ראש, הכותל, תפילות, סמלים מחגים או מסיפורי תנ״ך

לפני מספר ימים דיברתי עם בחורה מבריקה במיוחד, לצערי (או למזלי), היא די סקפטית לגבי תחום העיסוק שלי בחיים. במילים אחרות, היא פשוט לא מאמינה שכל אחד יכול להצליח ובטח

נשמע כמו התחלה של בדיחה לא מצחיקה במיוחד, אבל יש פה מסר חשוב לכולנו. שלושת הבחורים בלי שום ספק השפיעו ברמה אדירה על החיים של כולנו. כרגע זה ממש לא

עריכה: הפוסט הזה הוא מ-2014, ב-2022 העלאתי מאמר חדש: ״הגשמה עצמית עם משפחה ילדים״ מאמר שעוסק ביכולת שלנו לחיות חיים משמעותיים ברמת הקריירה והשליחות שלנו וגם לנהל את המשפחה שלנו

ממש כמה ימים לפני שאני אפרסם פוסט שיכיל את דעתי הכנה לגבי הדבר הזוועתי שנקרא דת, אני מפרסם את הפוסט הזה.  בין אם אתם חילוניים לחלוטין, אתאיסטים, מסורתיים או רוחניים

אלו מכם שעוקבים אחריי כבר יודעים שאני בזמן האחרון בסוג של מסע חקירה שכולל בתוכו התקרבות לסוגים שונים של קהילות בעולם הרוח. לצערי, יש איזושהי חפיפה מסויימת בין קהילת האנשים

אחד הערכים המרכזיים שלנו היום הוא ערך החופש. כולנו רוצים להיות חופשיים, עושים את כל מה שאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים על מנת לבנות לעצמנו עתיד בו יש יותר חופש. זה מתחיל

שמתי לב שבחלק גדול מאוד מהמוסיקה שאני שומע יש מסרים גרועים במיוחד, אז למרות שאני עדיין אוהב לשמוע את Eminem ו-Disturbed לפעמים הכנתי לכם רשימה שמכילה חלק מהמוסיקה החדשה שאני

אנחנו חיים בעולם ששופט, מקטלג, בוחן ונותן לנו ציונים ללא הפסקה – לפחות במסגרות הפורמליות ובמסלול החיים ה"סטנדרטי" של היום. מעבר לעובדה שאני שם לב שאנשים רבים לוקחים את הרעיון

רוצים לדעת איך כל האסטרולוגים והמתקשרים יודעים עליכם כל כך הרבה? כמובן בהנחה שהם לא באמת מחוברים ליישויות חיצוניות כלשהן? אולי אתם כמוני ואתם מאמינים בתקשור, מאמינים באנרגיות רוחניות ועדיין,

יוצא לי לכתוב לא מעט על המילה אמונה, אני מאמין שיצא לכם לקרוא ולשמוע לא מעט על המילה המדהימה הזו ועל הכוח שלה – הפעם זה יהיה מכיוון אחר. מבחינתי

גם אם אתם לא חנונים כמוני ואין לכם מושג מה זה מבוכים ודרקונים, תהיו בטוחים שאתם משחקים משחקי תפקידים כל יום.

פוסט זה מיועד לכל הפרפקציוניסטים, לכל אלה שחושבים שהם פרפקציוניסטים ולכל אלה שחושבים שהם לא לחלוטין פרפקציוניסטים כי אפשר להיות יותר פרפקציוניסט. יש לי חדשות רעות בשבילכם, יחד עם כל

אני אתחיל את הפוסט הזה מהתשובה לשאלה, איך אני יודע את התשובה? למה זה מעניין בכלל? ואיך אני יכול להפיק מזה משהו לחיים שלי? אלו שאלות מעולות עליהן אני אענה

בישראל בכלל ומבין קוראי הבלוג שלי (שהם אינטליגנטים ושאפתניים מהממוצע – אין ספק) מי יכול לומר שהוא לא חלם על סטארט-אפ. בין עם זה הרצון להיות עצמאי, לממש רעיון אדיר ולהפוך למנכ"ל