יחסינו לאן

כמעט כל אחד מאיתנו מסוגל להתחבר לרגע כזה, רגע שבו רגשות חזקים של משיכה ותשוקה הציפו אותך. המבט העמוק בעיניים, להרגיש את העור שלהם על העור שלך, להיות במצב שבא

כולנו מכירים את המשפטים שמנסים להפחיד אותנו ולמנוע מאיתנו לשקר, משפטים כמו ״לשקר יש רגליים״ או ״האמת תמיד יוצאת אל האור״. מעבר לעובדה שהמשפטים האלה פשוט לא נכונים, לפחות לא

בחברה המודרנית לגבר יש מקום שעלול להראות מאוד בעייתי, גם לאישה המודרנית יש בעיה דומה – אבל זה למאמר אחר. מצד אחד מצפים מאיתנו להיות מצ׳ואים כאלה כמו של פעם,

אנחנו יושבים וזוללים פיצה אחרי ערב מוצלח וראשון מסוגו בישראל שהרים חבר טוב שלי, כשאחת הנוכחות מוציאה מפיה את המשפט המזעזע הבא ״אין מה לעשות, כולם בוגדים״. בחודשים האחרונים אני

אני שוכב על הגב, ותוך כדי שאני חושב שאני מקשיב למה שהיא אומרת, אני הלכה למעשה מקשיב למשהו אחר לחלוטין. בנחמדות יחסית אני מעביר את הביקורת שעברה לי בראש על

מה זה בכלל מערכת יחסים מעצימה? האם זה אומר שאני חייב להיות חבר של אנשים שהולכים לסדנאות? איך בדיוק הדבר הזה מתחבר לערכים אחרים כמו אחריות או קבלה? בכדי לענות

בפייסבוק שלי אפשר לראות לקראת יום כיפור לא מעט מתנצלים קולקטיביים, סטטוסים בסגנון "אם פגעתי אני מתנצל" מופיעים כל מספר דקות. סוג נוסף של סטטוסים שמופיעים המון הם סטטוסים שמתמרמרים

לפני מספר חודשים פרסמתי מאמר ארוך על שפת גוף, למרות שבעיקרון במהלך המאמר כתבתי בעיקר נגד הרעיון של ללמוד לנתח שפת גוף – בעקבות המאמר קיבלתי לא מעט פניות מאנשים

בכל תקופה יש את הבלוף הזה, סוג של המצאה שהמון אנשים פשוט הולכים אחריה בלי לבדוק יותר מידי. בימי הביניים הייתה תופעה נפוצה כמעט בלי ביסוס מדעי, קראו לזה ציד

בפוסט הזה אני אסביר בקצרה מהי השלמה ואכנס ישר למה שחשוב ומעניין באמת, אני אענה על השאלות "למה חשוב להשלים עם דברים?" ו"איך עושים את זה בפועל?" על השלמה למדתי

אני יודע שאני מאבד את חלקכם בכך שאני יוצא מהאיזור הלוגי והאינטיליגנטי של ההתפתחות האישית אל איזור הרבה יותר רוחני ומופשט. אני אומר שזה המפגש הראשון משום שאני מניח שזה

למי שלא מכיר ימימה אביטל ז"ל הייתה מורה רוחנית דתית קבלית, בשנים האחרונות של חייה עקבו אחריה ולמדו ממנה עשרות ומאות אנשים. ימימה פתחה את "שיטת ימימה" או "לימוד חשיבה

רבים, כולל אותי, תוהים לגבי הקשר בין שתי הענפים האלה: התפתחות אישית ושיווק רשתי. שתי ענפים שלכאורה אין ביניהם שום קשר. באופן שאינו יכול להיות מקרי, הענפים האלה מופיעים בסמיכות

קראתם נכון את הכותרת, אני, אומר לכם – לוותר. נשמע שיש פה איזושהי בעיה לא? הרי אני אומר בלי סוף ללכת עד הסוף ולהגשים את כל החלומות שלכם, לתת 110%.

יש שלב שכולנו מגיעים אליו, שלב שבו אנחנו מבינים שאנחנו האנשים היחידים שבאמת שולטים על הרגשות שלנו. בודדים הבינו את זה בגן כשאמרו לנו "נכון שהוא מציק לך, אבל אתה

פחד, יחד עם המילים הנרדפות שלו, מהווה אולי 80% מהאנרגיה שעוצרת אותנו. פחד מונע מאיתנו לעשות את הדברים הענקיים ביותר שאנחנו חולמים לעשות. אז מהו בעצם פחד? מהו אומץ? ואיך

כשהייתי בכיתה ח' בטיול של הנוער העובד המדריכים שלנו הפעילו אותנו בדרך יצירתית ומגניבה מהרגיל. ישבנו במעגל, בעיקרון היה אסור לנו לדבר אחד עם השני, בעוד שנשאלנו שאלות – את