למה כולם בוגדים? או חילופי זוגות ופוליגמיה
אנחנו יושבים וזוללים פיצה אחרי ערב מוצלח וראשון מסוגו בישראל שהרים חבר טוב שלי, כשאחת הנוכחות מוציאה מפיה משפט מזעזע: ״אין מה לעשות, כולם בוגדים״. הרבה אנשים מביעים בקול רם דעה ביקורתית כלפי מערכות יחסים זוגיות ומונוגמיות, ואני רוצה לפרק את הטענה הזו לגורמים.
קודם כל, יישור קו
מונוגמיה היא מערכת יחסים זוגית שבה יש רק בן או בת זוג אחד/ת, מערכת יחסים אקסקלוסיבית, בניגוד לפוליגמיה שבה עשויים להיות כמה בני זוג במקביל. לא אתייחס כל הזמן לזכר ולנקבה בנפרד, פשוט תדעו שהדברים נכונים לשני המינים ולכל סוגי הזוגיות.
מה הטענות נגד מונוגמיה?
הבסיס העיקרי לטענות נגד מונוגמיה הוא שאורח חיים עם בן זוג אחד לאורך חיים שלמים אינו טבעי לבני אדם. הטענות מסתמכות על כך שאולי פעם זה היה אפשרי כי תוחלת החיים הייתה קצרה יותר. בנוסף, הן נעזרות בהנחת היסוד שגם אם לא כולם בוגדים, כולם רוצים לבגוד, וכולם מפנטזים על אנשים מלבד בני זוגם. נתונים כמו אחוזי הגירושין הגבוהים, ובאופן כללי הכמות הממוצעת של בני זוג שעובר אדם ממוצע בחברה המודרנית, מחזקים את הטענה הזו. טיעון נוסף הוא שכמעט שום בעל חיים בטבע לא מנהל אורח חיים מונוגמי.
אז למה בכל זאת יש מונוגמיה בעולם?
לטענת המבקרים, הסיבה לקיום המונוגמיה היא פחד בסיסי שקיים בכולנו: פחד שלא יאהבו אותנו, פחד שנישאר לבד. רגשות כמו קנאה נוצרו, לטענתם, כדי לספק את הצורך הבסיסי שלנו בביטחון. אנחנו מתחתנים ונשארים כל החיים עם אותו בן זוג כי כך אנחנו "מבטיחים" לעצמנו שלעולם לא נישאר לבד, ושתמיד יהיה מי שיאהב אותנו.
יש שני דברים שבהם אני מסכים איתם ב-100 אחוז:
- קיום הפחד הבסיסי הזה להישאר לבד, הנובע מהצורך שלנו בביטחון, בשייכות ובחיבור.
- הביטחון שמערכות כמו "זוגיות אקסקלוסיבית" ו"נישואין" יוצרות הוא ביטחון שקרי.
אז למה אני בזוגיות כזו?
אני בזוגיות אקסקלוסיבית משום שאני מאמין שעל אף שהניתוח שלהם לגבי הצרכים הבסיסיים שלנו נכון, המסקנה שהם מסיקים ממנו לוקה בחסר. אני מאמין שזה מאוד טבעי לחיות באופן בלעדי עם בן או בת זוג אחד/ת לאורך כל החיים. תפקידן של מערכות יחסים אקסקלוסיביות בחיינו הוא לא רק לספק את הפחד שלנו מלהישאר לבד. יש בזוגיות, במחויבות ההדדית האינטנסיבית הזו, משהו שמאפשר לנו לחוות אושר וסיפוק שאין להם תחליף. לא סתם כל כך הרבה דתות מייחסות לטקס הנישואין משמעות של חיבור נשמות. לא משנה אם אתם מאמינים בכלל בקיומה של נשמה: שני אנשים שחיים כל כך הרבה שנים יחד, שחווים המון יחד, הופכים להיות מחוברים בצורה מיוחדת. לדעתי, מעטים הם הדברים בעולם שיכולים לתת לאדם סיפוק ואושר דומה למה שנותנת זוגיות אמיתית וטובה.
אז למה בכל זאת אנשים בוגדים?
קודם כל, השאלה "למה כולם בוגדים" היא שאלה גרועה במיוחד, כי היא יוצאת מנקודת הנחה שכולם בוגדים ושזה לא דבר בר שינוי ברמה האישית.
מעבר לכך, הסיבה שאנשים בוגדים ומחפשים אלטרנטיבות למערכות יחסים אקסקלוסיביות היא בדיוק אותו פחד עמוק ונסתר. אנחנו כל כך מפחדים, ובצדק, שבן או בת הזוג שלנו לא ימשיכו לאהוב אותנו לנצח, שאנחנו לא מרשים לעצמנו להתחבר אליהם עד הסוף.
חלק מאיתנו לא ירשה לעצמו להסתכל על בן או בת הזוג כגדולים ומדהימים כפי שהם באמת, וכך למעשה מקטין אותם ואת החשיבות שלהם בראש שלנו. זה קורה מתוך פחד עמוק שאותו "מלאך" שיצרנו בחיים שלנו לא יאהב אותנו יותר. אנחנו מעדיפים לאהוב ברמה בינונית, להאמין שבן או בת הזוג שלנו מתאימים לנו ברמה בינונית, שהוא או היא מדהימים ברמה בינונית. כך, אם הוא לא יאהב אותנו יותר, יהיה אפשר בעינינו להחליף אותו, ולומר "הוא הפסיד אותי, ולא ההפך".
יש גם כיוון הפוך: חלק מאיתנו יגדילו את בן או בת הזוג הרבה מעבר לתפיסה שלהם את עצמם. נרגיש שבן או בת הזוג שלנו הרבה יותר מדהימים מאיתנו, לא נאמין שמגיע לנו הטוב הזה, ונעשה הכל כדי לרצות ולספק אותו או אותה. גם כאן, יצירת ה"פער" הזה באה להגן עלינו ולגרום לפרידה להיות יותר "צפויה" ופחות כואבת. אנשים כאלה הרבה פעמים לא יהיו "עצמם" במערכת היחסים, כי מי שהם באמת מרגיש להם לא מספיק טוב. אבל גם זו רק שכבת הגנה נוספת: אם בן הזוג לא אוהב אותם, זה לא כי הוא לא אוהב אותם, זה כי הוא לא אוהב את ההצגה שהם העמידו.
הפחד הזה מוצדק מסיבה פשוטה: מי פה לא חווה אף פעם פרידה כואבת? אני באופן אישי יודע כמה זה כואב.
אז מה עושים?
בעיקרון יש שתי דרכים אפשריות.
הראשונה היא להיות פחדן כמו רוב האוכלוסייה: להסתפק במערכת יחסים בינונית, לאהוב במידה בינונית, להתחבר ברמה בינונית, ולסמן וי על התחום הזה בחיים שנקרא זוגיות. מי שקצת חכמולוג יאהב להמציא כל מיני הסברים יצירתיים כדי להצדיק את זה שהזוגיות שלו בינונית, יגיד ש"ככה זה" ושזוגיות לא יכולה להישאר אדירה ומרגשת לאורך זמן. חלק מהאנשים האלה יבחרו להחליף בני זוג לעיתים קרובות, ויפנטזו על מערכת יחסים פוליגמית, כאילו אם בן זוג אחד לא מספק אתכם, 2, 3 או 10 יספקו. מהקבוצה הזו, הפחדנים במיוחד יבגדו בבני הזוג שלהם.
אני לא שופט אנשים שבוחרים לקיים יחסי מין פתוחים עם כמה אנשים, ושיהנו. אבל אם אתם מסתירים את זה ומשקרים למישהו שאמור לאהוב אתכם יותר מהכל, ואולי אפילו עוזר לכם לגדל את הילדים שלכם, אתם פשוט לא בסדר: תמצאו את האומץ לייצר הסכמה אמיתית עם בן או בת הזוג שלכם, במקום לשקר.
הדרך שלי
הדרך השנייה היא הדרך שאימצתי לעצמי, ומראש: היא לא מתאימה לכולם. היא קשה, מפחידה מאוד, ובעיקר מלאה בכאב. עם זאת, האושר והסיפוק שמגיעים איתה שווים את זה ובגדול.
הדרך הזו אומרת לאהוב בכל הכוח, לתת את הלב עד הסוף, להיות הכי אמיתי שרק אפשר, כולל הכל. אני קורא לזה מדיניות 0 בולשיט, 0 משחקים ו-0 הסתרות. אני מי שאני, ואני אתן לך את כל כולי, כל מה שרק אצליח לתת מעצמי.
כשקשר כזה נגמר, זה כואב. כשמישהי שאתה מתייחס אליה ככה פוגעת בך, לא משנה אם בכוונה או לא, זה כואב. כשאתה מפשל במשהו בקשר כזה, זה כואב. אבל בסופו של דבר, אם נעז, אם נעשה את כל מה שאנחנו יכולים ואז עוד קצת, אם נחשוף את עצמנו באופן מלא עם כל היופי המדהים שבנו וכל הבלגן שיש בכולנו, מחכה לנו אושר אמיתי ומזוקק בכל חיבוק, סיפוק שמימי בכל נשיקה, והתרגשות חזקה בכל פגישה.
מאחל לכולכם המון המון בהצלחה.
בוודאות יעניין אותך גם
4 דברים שלא עושים עם אנשיםארבעה דפוסים בהתנהגות עם אנשים שגורמים לחרטה: להישאר בקשרים רעילים, להשאיר את המשפחה מאחור, לוותר על גבולות ולהתעלם מצרכים אישיים.
הטעות הגדולה בדייטים ובבניית זוגיותהטעות הגדולה בדייטים ובבניית זוגיות היא לנסות להרשים. גל צחייק מסביר למה הניסיון להרשים פוגע בסיכוי לייצר מערכת יחסים אמיתית ומספקת.
שיעור שלמדתי על בשרי לגבי השלמההשלמה עם דברים קשים: גל צחייק מסביר את ההבדל בין התנגדות, הדחקה וחשיבה חיובית שקרית, ומה קורה בפועל כשמשלימים עם משהו באופן אמיתי.
פרק 66: איך למצוא זוגיות מושלמתמתוך: מנהיגות בטישרט, פודקאסט על השפעה, הצלחה והתפתחות אישיתפרק 66 מציג גישה פרקטית למציאת זוגיות: שישה שלבים ברורים ועוד ארבעה טיפים שתוכל ליישם מיד. דעתו האמיתית של גל, בלי ציפוי ופוליטיקלי קורקט.