טיפול בטראומה – פסיכולוגיה של פוסט טראומה

לרגל יום הזיכרון לחללי צה”ל החלטתי להקדיש בבלוג שלי פוסט מיוחד.
התלבטתי רבות האם לכתוב על הפסיכולוגיה של התמודדות עם אובדן, נושא חשוב ורלוונטי מאוד ליום זה.
עם זאת באופן אישי יש נושא מעט פחות קשור, הרבה פחות מדובר שבוער בי הרבה יותר – פוסט טראומה. מעבר לכך שבשבועות האחרונים למדתי מגוון רחב של תיאוריות לגבי PTSD, השם המדעי לפוסט טראומה, NLP הוא ללא כל ספק הכלי היעיל ביותר לטיפול בטראומה ב99.9% מהמקרים.

תיאוריות על היווצרות טראומה

אז לגבי השלב הראשון של טראומה, השלב בו הטראומה נוצרת, יש מגוון רחב של תיאוריות. פרוייד דיבר על כך שיש שני תנאים בסיסיים להיווצרותה של טראומה:

1. מאורע חריג שהמודע שלנו לא רוצה לעקל.
2. מצב רגעי לא מודע, המסר מגיע ישירות לתת המודע.

עם הזמן ועם מחקרים רבים שבוצעו בתחום גילו שלמרות שהסעיף השני חשוב הוא אינו הכרחי. המאורע החריג שאנחנו לא רוצים לקבל הוא הדבר החשוב ביותר.

מה שקורה בנקודה זו היא שאנחנו מדחיקים את המאורע, שמים אותו בתת המודע שלנו ולא מתייחסים אלינו. הקריטריונים האלה מבהירים לנו בקלות למה ישנם כל כך הרבה חיילים וחיילים לשעבר, שהשתתפו במלחמות וסובלים מPTSD.

הדרים שקורים במלחמה הינם ללא ספק המון פעמים דברים שאין אנחנו רוצים להתמודד איתם, בין אם זה המוות של חברים שלנו, אירוע על סף המוות של עצמנו או ההבנה לגבי עצמנו שאנחנו הורגים אנשים.

מעבר לכך כמובן שבמצב מלחמה קל לנו לדמיין שהחיילים נמצאים במצב מאוד לא מודע, לכן מאמנים את החיילים כל כך הרבה על כל נוהל, בכדי שהם ידעו לתפקד בלי לחשוב. קל להבין שכנראה שבזמן מלחמה אין זמן לחשיבה מודעת.

ההשלכות של פוסט טראומה

מזהים של פוסט טראומה:

1. חוויה מחודשת של האירוע.
   1.1. סיוטים.
   1.2. פלאשבקים. (ויזואליים, אודיטוריים, חוש בריח או כולם יחד)
2. הסתגרות והתנתקות רגשית.
   2.1. ניתוק מכל דבר שעלול להיות קשור למושא הטראומה. אי הסכמה לדבר על האירוע הטראומטי.
   2.2. הימנעות ממפגש עם אנשים או מקומות שעלולים להזכיר את הטראומה.
   2.3. אי יכולת לחוש רגשות מסויימים.
   2.4. אי יכולת לשחזר חלקים גדולים ומשמעותייים מהאירוע.
   2.5. הבחנה כי העתיד של האדם הטראומטי שונה ומוגבל בצורה שלא יכולה להיות מובנת לאנשים אחרים.
3. רמת עירנות גבוהה.
   3.1. עצבנות, רגזנות או אלימות שלא מאפיינת את האדם.
   3.2. קושי לישון או להישאר ישן.

כל התיאוריות לגבי למה הדברים האלה קורים מבוססות, בנוסף להתייחסות לסימפטומים עצמם, על איך נוצרת הטראומה ועל גישות שהוכחו כ”מרפאות” את הפוסט טראומה.

אחת התיאוריות שאני הכי אוהב ושבאופן אמיתי מובילות את שיטות הטיפול הכי אפקטיביות ( CBT בעולם הפסיכוטרפיה ואת כל טיפולי הNLP, שזה גם סוג של CBT – מה זה CBT? ) היא התיאוריה שאני הולך להציג כאן היום. כמובן שאין הוכחות חד משמעיות לגבי אף אחת מהתיאוריות.

הזיכרון של המאורע הטראומתי מגיע ישירות לתת המודע, בין עם זה משום שאדם היה במצב פחות מודע ובין אם כי המודע פשוט לא היה מסוגל להתמודד עם זה והשאיר את זה בתת המודע לאחסון זמני. תת המודע ממשיך ומנסה להציף את האירוע בכדי שנוכל ללמוד מהאירוע המכונן הזה ואולי למנוע סכנה עתידית.

האירוע הינו בלי ספק חשוב ומשמעותי, תת המודע לא מוכן לוותר וממשיך לנסות לדחוף אותו אל המודע. רעיון זה מסביר את החוויות המחודשות של האירוע. המודע מצידו לא מסוגל להתמודד עם האירוע, הסיבה לכך ששני אנשים יכולים לחוות את אותה חוויה ואחד יצא עם פוסט טראומה והשני יצא ללא פוסט טראומה היא כמובן במנגנון הפרשנות שלנו.

הפרשנות שהאדם הטראומתי נותן לאירוע הינה פרשנות שתהיה הרסנית למבנה האישיות או למערכת האמונות הנוכחית שלו. מה שמסביר את ההסתגרות וההתנתקות הרגשית, כל דבר שעלול להעלות את האירוע למודע יהווה סיכון אמיתי לאדם והוא ימנע ממנו מכל מחיר, תחושה נוספת שהמון פעמים מלווה אנשים פוסט טראומתיים היא התחושה שהם מבינים משהו אחר, רואים את הדברים אחרת או שהם במצב שונה מכל השאר, שוב מסביר למה הם מתנתקים מהסביבה.

תיאוריה של טיפול בטראומה

אני בכוונה כותב תיאוריה, בכדי שלא יהיה שום סיכוי שתעלו על דעתכם אפילו לנסות את זה בעצמכם. אני חוזר על זה שוב, שלא תעיזו לחשוב שאתם יכולים לעשות את זה בעצמכם. התהליך עצמו נשמע פשוט אך מכיל רגעים רבים שדורשים יכולת התמודדות וכלים רבים שאין לאנשים שלא מתמחים בטכניקות טיפול מתאימות.

אני אתאר בקווים כלליים את העקרונות של כל טיפול CBT בPTSD – כולל כמובן טיפול בNLP.

מרכיב שחוזר בכל סוג טיפול שכזה הוא שחזור של המאורע, שיחזור מלא. כולל את החלקים שהאדם שכח או הדחיק למעמקים שהוא לא מסוגל באופן חופשי להוציא. כלי בו משתמשים המון בחו”ל ופסיכולוגים ורופאים בארץ משתמשים בו גם – היפנוזה. היות ובישראל שימוש בהיפנוזה לאנשים שאינם פסיכולוגים או רופאים אינה חוקית בארץ. בישראל משתמשים המון בדמיון מודרך ובכלים פסיכוטרפיסטיים (שיחתיים) אחרים.

לאחר מכן מגיע החלק החשוב, שכן, מן הסתם אי אפשר לשנות את החוויה. הטיפול מתמקד בשינוי התפיסה ומערכת האמונות שקשורות לאירוע, שיחזור האירוע תוך כדי הטמעת פרשנות חדשה.

המטרה הסופית: לאפשר למודע להתמודד עם האירוע, בכך בעצם זה פותר את הקונפליקט הפנימי שמאפיין את הטראומה.

הקדשה

אני מקדיש את הפוסט הזה לדניאל מושיץ’ בן למייקל וחנה מושיץ’ מירושלים, קרוב משפחה שלי שנהרג במלחמת לבנון הראשונה בהתקלות עם מחבלים.

אני מקדיש את הפוסט הזה לכל האנשים היקרים שאיבדו את חייהם בהגנה על המדינה שלנו, אותם אנשים שנתנו את חייהם בשביל שאנחנו נוכל לחיות פה בשקט.

אני מקדיש את הפוסט הזה לכל אותם אנשים שאיבדו את בריאותם ושלמותם הגופנית, ששילמו מחיר כבד בשביל כולנו.

אני מקדיש את הפוסט הזה לכל אותם אנשים שחוו חוויות שאדם לא צריך לחוות, שראו דברים שאדם לא צריךך לראות, שמעו דברים שאדם לא צריך לשמוע והריחו דברים שאדם לא צריך להריח.

—

התמונה הראשית “Crying Cyclops” מאת אנטוניו מורה.