פרק 46: למצוא את הקול הפנימי ולמנף את האינטואיציה

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכלס. פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. השם שלי זה גל צחייק והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש להצלחה בחיים. כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת עובדים בלי טעות ובלי חרטה כדי שכל אחד ואחת מכם תוכל או יוכל באמת לחיות חיים עם יותר עושר, יותר הגשמה ויותר התמקדות בשליחות ובמקומות שבאמת באמת נכונים וטובים לכם. בפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על איך כל אחד ואחת מאיתנו יכולים למצוא ולהשתמש בצורה יעילה ואפקטיבית בקול הפנימי שלנו. מה זה בעצם הקול הפנימי שלנו? הקול הפנימי שלנו זה דבר מאוד מאוד עמוק, מאוד מאוד משמעותי שיש לו המון שמות. יש כאלה שקוראים לו אינטואיציה, יש כאלה שקוראים לו המצפון שלנו, יש כאלה שמדברים עליו בתור הרצונות העמוקים שלנו. אנשים רוחניים יותר יכולים לקרוא לזה העני האמיתי או אולי אפילו יש כאלה שיקראו לזה תקשור. אבל בסופו של דבר מדובר על איזשהו חלק, שוב תלוי איך מסתכלים על זה, בטעת המודע שלנו, במקום שרוב האנשים רוב הזמן לא מתקשרים איתו בצורה ישירה, אבל הוא מכיל בתוכו המון המון המון מהידע שלנו, מהחוויות שלנו, מהזיכרונות שלנו, מהחוויות שלנו ומהתפיסה שלנו את העולם. הרבה מאוד פעמים אנשים שמחוברים לעצמם מאוד נקרא לזה אנשים מאוד אינטואיטיביים, מאוד מחוברים שמאוד יודעים מה הם רוצים, שמאוד יודעים מה טוב להם, הם יודעים לתקשר עם הקול הזה בצורה מאוד מאוד טובה, בין אם בצורה מודעת או שלא מודעת, והיום אנחנו הולכים ללמוד איך כל אחד מאיתנו יכול בצורה מודעת לתקשר עם הקול הזה, יכול לפנות לקול הזה עם שאלות, יכול לעשות את זה בצורה נכונה וטובה, כי דרך אגב הקול הזה יכול גם להטעות אותנו, הוא יכול גם להוביל אותנו להחלטות מאוד מאוד לא נכונות במצבים שבהם אנחנו נעשה טעויות איתו, אוקיי? אז אנחנו ממש נלמד, בעצם יהיה לנו היום בפודקאסט שני שלבים סופר פרקטיים, אוקיי? השלב הראשון זה איך ללמוד לתקשר בכלל עם הקול הזה, יש הרבה מאוד אנשים שאומרים, מה זאת אומרת אני מדבר עם הקול הזה כל הזמן, אז אולי החלק הראשון יהיה טיפה פחות רלוונטי אליכם, אבל אני חושב שגם אתם יכולים בהכרח לחזק את התקשורת הזאת, לשפר אותה, ללמוד להיות שם במקום עוד יותר טוב ועוד יותר בקלות ועוד יותר בזרימה, אבל אני בטוח שיש פה לא מעט אנשים שאומרים, אוקיי, מה אם אני לא יודע איפה הקול הפנימי שלי, מה אם אני לא בדיוק בטוח שאני מבין על מה אתה מדבר גל, אז כן, אז השלב הראשון יהיה ללמוד לתקשר איתו או לשפר את התקשורת או נקרא לזה ככה להרחיב את הרוחב פס של התקשורת ביני לבין החלק הזה בתת המודע שלי, בין האינטואיציה שלי, הקול הפנימי שלי וכן הלאה, והשלב השני יהיה לדעת מה לשאול אותו, איך להתייחס אליו, באיזה מצבים להשתמש בזה, באיזה מצבים אולי כדאי להיזהר מלשמש בקול הזה, אני רק אגיד לכם שזה משהו שאם הייתם מדברים איתו עליו לפני, לא יודע, שבע שנים, שמונה שנים, אז אולי הייתי אומר לכם מה פתאום, צריך לעשות את הכל בצורה רק רציונלית ואם אי אפשר להסביר את זה ואם אי אפשר לשים את זה בדבלת אקסל או על דף מסודר עם רשימה, אז זה לא אמין וזה לא טוב באותה מידה, ובמשך השנים אני שוב ושוב ושוב למדתי שאנשים שמחוברים לאינטואיציה שלהם ושיודעים איך להשתמש בה כמו שצריך, יכולים לקבל החלטות הרבה יותר טובות, לנוע הרבה יותר מהר ובסופו של דבר הם מרגישים הרבה הרבה יותר טוב עם עצמם והרבה יותר שלמים עם בדרך שהם עושים, כי הם יודעים שזו הייתה בחירה מתוך חלק מאוד מאוד עמוק שלהם וזה יותר קל להשלים עם זה מאשר בדרכים אחרות וגם אני רק אגיד משהו קטן שבעצם החלק המודע שלנו, היכולת חישוב שלו, היכולת זיכרון שלו היא הרבה הרבה יותר חלשה מטעת המודע. אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו לעומק כי אולי זה משהו לפרק אחר אבל בגדול הרבה מאוד פעמים יש לנו תחושות לגבי דברים, חוויות לגבי דברים, זה לא בגלל שאנחנו מטומטמים או שמשהו בנו לא בסדר אלא בגלל שהמודע שלנו יכול לחשוב רק על מספר מצומצם של זיכרונות באותו זמן. טעת המודע שלנו זוכר הכל. המודע שלנו יכול לעשות חישובים מסוימים ואז אין, אנחנו עמוסים לא משנה כמה אינטליגנטיים אנחנו זה מתחיל להעמיס עלינו. טעת המודע שלנו יעשה חישובים הרבה הרבה יותר מורכבים ומתקשר איתנו דרך הרגשות. אוקיי? אז בואו נבין שלב ראשון איך אני פותח את הערוץ הזה, איך אני מרחיב את רוחב פס התקשורת שלי עם הקול הפנימי הזה, עם טעת המודע שלי, עם האינטואיציה שלי. אז אוקיי, אני אתן לכם בעצם ארבעה כלים. אני הייתי אומר שהדרך הכי נכונה זה פשוט להשתמש בכולם, אבל אם אתם, נגיד את זה ככה, אם אתם מאוד מנוסים, אז הייתי ממליץ לכם ללכת על הדברים שאתם לא משתמשים בהם. זאת אומרת, אם אני יכול להגיד עכשיו ארבע דברים שאפשר לעשות, ואתם אומרים שתיים מתוכם אני עושה כל הזמן, אז תתנסו גם בשתיים האחרים, זה יכול מאוד מאוד לעזור לכם ולפתוח לכם. אם אתם דווקא מהצד הזה שיותר באלם, בשוק מהנושא של השיחה, לא כל כך סגורים על מה מדובר, אז הייתי מתחיל עם מה שהיא... מהכי קל דווקא, ולא אם אשאיר לכם הכי קשה. וככה לעבור מהכי קל, טיפה יותר קשה, טיפה יותר קשה, טיפה יותר קשה, וככה אני חושב זו הדרך הכי טובה לתרגל את רוב הדברים, בוודאי בוודאי את הדבר הזה. אז בואו נדבר על כלי מספר אחד, או הדרך הראשונה להרחיב את הרוחב פס התקשורת שלנו עם תת המודע. אז הדבר הראשון זה ללמוד לדבר עם עצמי. מה זה אומר ללמוד לדבר עם עצמי? זה ממש לנהל עם עצמי דו שיח, ממש להגיד את הדברים בקול רם. ואני רוצה להגיד לכם משהו לגבי לדבר עם קול רם. ברמה כזאת או אחרת, מן הסתם, כולנו מדברים עם עצמנו כל הזמן, כן, כולנו, יש לנו מחשבות שרצות בראש, בין אם בצורה מודעת, בין אם שלא, בין אם זה במילים, או שזה יותר בתמונות שאנחנו רצות לנו בראש, אבל איזשהו סוג של תקשורת לא מודעת רצה לנו בראש כל הזמן. אז למה בעצם אני צריך לדבר עם עצמי? למה אני צריך לעשות את זה בקול רם? זה השאלה. והתשובה היא שמה שקורה לנו בתת המודע המון פעמים, גם בשיחה הפנימית וגם אם זה בתמונות או בכל צורה אחרת שבה אנחנו מריצים את המחשבות שלנו, אוקיי? זה שהמחשבות שלנו הולכות הרבה פעמים בסיבובים, בלולאות. אנחנו חושבים על אותו דבר עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ובעצם אנחנו נשארים רק על חלק מאוד מאוד מאוד מצומצם מהשיחה. אם תחשבו על זה שנגיד אתם מדברים עם מישהו, נכון בטח היה לכם שיחה כזאת, מה קורה? הוא אומר לכם הכל בסדר מה איתך? והוא אומר מצוין מה איתך? אה הכל טוב מה איתך? אני טוב? בסדר. מה חדש? כלום? מה חדש אצלך? לא הרבה. בעצם אנחנו יכולים לנהל שיחה כזאת במשך פרק זמן ממושך, זה נורא משעמם, בלי להגיע לשום מקום. ולעומת זאת, או על דברים אחרים, איזה מעצבן הבן אדם הזה, נגיד אני מרחל עם מישהו, איזה מעצבן הבן אדם הזה, ואז הוא אומר לי כן הוא ממש מעצבן. ופשוט יכולה להיות לנו שיחה שלמה שרק סובבת על למה אני מעצבן, למה אתה מעצבן, למה הוא מעצבן, למה העולם מעצבן, למה ביבי מעצבן, למה יאיר מעצבן וכן הלאה. וברגע שאני מתחיל לדבר עם עצמי בקול רם, הרבה יותר קל לי להיות מודע ולשים לב לאותם לולאות. אחר כך אני מדבר על כתיבה שזה עוד כלי מאוד מאוד חזק, אבל הרבה יותר קל לי להפוך להיות מודע ללולאות האלה ואז להחליט שאני מתחיל לקדם את השיחה הזו לעוד מקומות. מעבר לזה, הרבה פעמים מחשבות שיש לנו בראש שהן מוזרות או שיש להן פרספקטיבה מסוימת שהיא לא רגילה לנו, כשהן נשמעות בתוך הראש שלנו זה נשמע לנו בסדר, זה נשמע לנו הגיוני, זה נשמע לנו סבבה כי אנחנו חושבים את זה בראש. וברגע שאנחנו אומרים את זה בקול רם פתאום זה היה נורא ברור לי ואני בטוח שזה נורא ברור לכם שבעצם ללכת לישון ולא לקום זאת אומרת זה לרצות לא לחיות, זה לרצות למות ואז התחלתי לנהל עם עצמי שיחה האם אני באמת רוצה למות, האם אני באמת לא רוצה לחיות, האם אני באמת רוצה ללכת לישון ולא לקום וכמובן שהתשובה הייתה לא. אבל המחשבה הזאת של אני רוצה ללכת לישון ולא לקום היא מחשבה שביקרה אותי לעתים תקופות באותה תקופה וקיבלתי אותה כבסדר ולא תשאלתי אותה ולא תחקרתי אותה ולא העמקתי בה כי הייתה נשמעת לי הגיונית כי הייתה בתוך הראש. ברגע שאמרתי אותה בקול רם פתאום ישר כמובן נדלק לי הדגל הזרה הזה נדלק לי הפעמון הזה וקלטתי שוואלה יש פה משהו ואז הבנתי לא זה לא מה שאני רוצה אני בעצם רוצה לברוח מהתחושה הזאת ואז שאלתי עצמי אוקיי למה אני רוצה לברוח ופה התחילה להתפתח לי הדיאלוג הפנימי בהקשר הזה והשיחה הפנימית הזאת היא נהייתה שיחה הרבה יותר עשירה שהובילה לתכנון שהובילה לפעולות חדשות שהובילה לשינויים שכל מיני דברים שוב לא היה זה תקופה סופר דרמטית כן אבל עדיין ליצירת שינוי ולדברים חדשים בחיים אז להתחיל לדבר עם עצמי בקול רם זה אחלה אחלה דרך וזה כלי ראשון סופר עוצמתי. כלי שני זה לעשות מדיטציה של מיינדפולנס יש הרבה סוגים של מדיטציה של מיינדפולנס כן אבל הסוג הזה הוא אחד אני חושב שהוא אחד המאתגרים. אם אתם חזקים במדיטציות או מתרגלים מדיטציה פרק זמן, אני חושב שזה כלי מאוד מומלץ. אם אתם לא מתרגלים מדיטציות בכלל, הייתי מציע לכם האמת היא לעבור על אחד מהארבע כלים האחרים ולתרגל מדיטציות מיינדפולנס פשוטות יותר, ואז אחר כך אולי לחזור לזאתי. מה זה המדיטציה הזאת? זה ממש מדיטציה של התבוננות במחשבות, אוקיי? זה מדיטציה של לשים לב מהם המחשבות שעולות לי לראש, מהם המילים והטקסטים שאני אומר לעצמי, ופשוט להסתכל עליהם מנקודת מבט מנותקת יותר. לשים לב איך המחשבה עולה, מה המשמעות שלה, ולתת לה לעבור. לשים לב מה המחשבה שעולה ולתת לה לעבור, מה המחשבה שעולה ולתת לה לעבור. והרבה מאוד פעמים מה שיקרה זה שאנחנו נגלה דברים מאוד מאוד מאוד מוזרים. הרבה אנשים שעושים מדיטציות כאלה בהתחלה יוצאים עם חוויה לא נעימה, כאילו אנשים אומרים, או חושבים נקרא לזה ככה, שמדיטציה זה דבר מאוד מאוד מאוד מרגיע, אבל מי שעושה מדיטציות מהסוג הזה, בפעמים הראשונות לפחות, הוא יוצא מהמדיטציות האלה הרבה פעמים ההפך מרגוע, לחוץ, מעורב רגשית וכן הלאה, כי בעצם הוא מגלה או היא מגלה, כן? שיש לנו בראש כל כך הרבה ג'אנק, כל כך הרבה זבל, כל כך הרבה מחשבות שלבן אדם לא מתורגל במיינדפולנס, לא מתורגל במדיטציה, זה מאוד מאוד דרמטי להבין שבכלל אנחנו חושבים את זה, כי לרובנו יש כל כך הרבה מחשבות, כל כך הרבה תפיסות, כל כך הרבה שיחות עם עצמנו שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם, והרבה פעמים מלאות בג'אנק, מלאות בזבל. אז מדיטציה שהתבוננות במחשבות זה אחלה של שיטה, אגב אפשר לעשות את זה גם ברמת החמש דקות או העשר דקות, אני חושב שיש לי ביוטיוב מדיטציה של חמש דקות שאפשר לתרגל, אבל שוב, אפשר גם לעשות את זה שעה או שעתיים, כל אחד בהתאם לרמת מיומנות שלו כמובן. אז הכלי הראשון היה כמובן לדבר עם עצמם בכל רע, והכלי השני היה מדיטציה של התבוננות במחשבות. הכלי השלישי שאני רוצה לתת לכם, זה כלי שנקרא כתיבה אינטואיטיבית, זה אולי הדבר הכי מלמד על המיינד שלנו שבין אדם יכול לעשות. שמתי את זה שלישי, למרות שאולי הייתי רוצה לשים את זה ראשון, כי זה באמת עבורי לפחות היה הכלי מספר אחד, במה שעזר לי לפתח מודעות עצמית פסיכולוגית, זאת אומרת מודעות לתהליכים הפסיכולוגיים שעובדים לי בראש. ומה שזה אומר זה פשוט לשבת מול דף, אמת, לשים שעון, למתחילים אני חושב שפרק זמן טוב יהיה חמש, שבע, עשר דקות, משהו כזה, אם עשיתם את זה כבר כמה פעמים, או שאם אתם הארדקור יותר, אז רבע שעה, עשרים דקות יכול להיות טוב, לי היה סשנים כאלה גם של שעה, שעה וחצי באמצע התרגול, אבל בגדול מה שעושים זה מאוד מאוד פשוט, אתה לוקח את העת, מתחיל לכתוב על הדף, ואתה לא מפסיק לכתוב, את לא מפסיקה לכתוב, לא משנה מה, עד שהשעון לא עובר, לא מפסיקים לכתוב, גם אם הכתיבה אין לנו מה לכתוב, אז לכתבו, אין לי מה לכתוב, אז תכתבו, אין לי מה לכתוב, אין לי מה לכתוב, אין לי מה לכתוב, או איזה מטומטם, למה אני כל הזמן כותב, זה דברים שאין לי מה לכתוב, אבל אם אין לי מה לכתוב, זה מטומטם, אני לא רוצה לעשות את זה, אני לא רוצה לעשות את התרגיל, אז התרגיל מעצבן, למה בכלל עשיתי את התרגיל הזה? אה, עשיתי את התרגיל הזה כי רציתי לפתח את המודעות העצמית, וואי מעניין מה באמת עובר לי בראש, וואי זה מוזר שעובר לי בראש הדברים האלה, וכן הלאה. לא משנה לאן אתם הולכים, פשוט כל מחשבה שעולה לכם בראש, הם פשוט כותבים אותה, כותבים, כותבים, כותבים, כותבים, כותבים, וגם אם זה יהיה לכם רצון להתעקע, אל תיתקעו, פשוט תכתבו בעט רף. זה יאפשר לכם לשים לב בכלל איך נראה רצף המחשבות שלכם, איך נראה הקו הזה של התקשורת שלכם עם עצמכם. הרבה פעמים הוא מלא גם, כמו שמעתי במיוחד בהתחלה, בג'אנק, וצריך ללמוד לנקות אותו, עוד שניה נדבר על איך רצום את התקשורת זה כאיכותית יותר, אבל קודם כל צריך ללמוד לשמוע אותה, כן? ואני חושב שכתיבה אינטואיטיבית זה אחת הדרכים הכי הכי טובות. שוב, אם זה פעם ראשונה שאתם עושים את זה, אם לא עשיתם תהליכים של התפתחות אישית כל כך, אם לא עשיתם תהליכים של שחרור משקעי העבר, כמו בפרק שעשיתי בפודקאסט ודברים כאלה, אז יכולים לצוף דברים די כאילו מסריחים, אבל אני חושב שזה שווה את זה, שזה שווה את העבודה, וזה מלמד ממש ממש ממש הרבה, ויכול להיות שגם שלא יצופו דברים שהם שיט, וזה גם טוב, אוקיי? ובטח שלאורך זמן אם אתם תעשו את זה, אז לאט לאט השיט הזה יתחיל לקבל מענה, ואז אתם תגלו שיתחילו לצוף יותר ויותר ויותר דברים טובים, אוקיי? סתם ניתן איזה אנקדוטה קצרה, שהרבה מאוד אנשים חושבים שאם הם לא היו מפחדים להיות עניים, סתם נאמרים, אם הם לא היו מפחדים ממשהו, אם לא היה להם את כל המוטיבציות השליליות האלה, אם לא היה להם את כל הפחדים, את חוסר ביטחון עצמי, אז לא היה להם מוטיבציה. וזה בדרך כלל אנשים עם רמת מודעות יותר נמוכה, כי ברגע שאתם מפתחים רמת מודעות יותר גבוהה, אתם מגלים שכל הפחדים, כל החששות, כל הדברים האלה, זה רק השכבה הראשונה של הפסיכולוגיה שלנו. וכן, היא ממלאת את הראש שלנו עד שאנחנו מנקים אותם, אבל ברגע שאנחנו מנקים את זה, לא נשאר שם כלום, נשאר שם פתאום עוד דברים חיוביים, דברים יצירתיים, דברים שרוצים לברוא, ליצור, להתקדם. אז זה משהו שמגלים גם כן, אפשר לגלל דרך כתיבה אינטואיטיבית. הכלי הרביעי הוא לכתוב דיאלוגים פנימיים, וזה מבוסס על עיקרון משיטה שנקראת IFS, וגם ב-NLP אנחנו עושים את זה, זה נקרא עבודה עם חלקים. זה ממש לדמיין שיש בתוכי כמה חלקים, כמה דפוסי אישיות, כמה אנשים שונים, שיש ביניהם קונפליקטים, נכון? הרבה פעמים תחשבו על זה ככה, אתם נגיד רוצים לקבל החלטה, נגיד אתם רוצים מצד אחד ללכת ללמוד דבר מסוים באוניברסיטה, מצד שני אתם רוצים להקים עסק. יכול להיות שאתם רוצים מצד אחד להישאר עם הבן זוג שלכם, מצד שני להיפרד. יכול להיות שאתם רוצים מצד אחד לעשות איזושהי דיאטה או תזונה מסוימת, מצד שני אתם לא רוצים לעשות אותה, ואתם רוצים לדחות את זה, או משהו כזה. אז ממש תדמיינו שאתם שני אנשים, בן אדם אחד זה החלק בכם שרוצה את אפשרות א', בן אדם שני זה החלק בכם שרוצה את אפשרות ב', ואם יש עוד אפשרויות אז בן אדם שלישי זה מי שרוצה את אפשרות ג', וממש תנהלו כמו קרקס דיאלוג פנימי כזה, של ממש אפשר לכתוב חלק א', או החלק שרוצה להתגרש, או כן החלק שרוצה ללמוד באוניברסיטה, נקודותיים, ומה הטיעונים שלו. ואז החלק שלא רוצה ללמוד באוניברסיטה עונה, ואתם ממש יכולים לענות לעצמכם בכתיבה. ואז שוב החלק שרוצה ללמוד עונה, והחלק הזה עונה, והחלק הזה עונה, וזה ממש יכולת לתקשר עם כל המחשבות הפנימיות שלכם, לשים אותם על דף, ולפתוח את הרוחב פס. אז נתתי לכם ארבע כלים מרכזיים, איך כל אחד יכול לפתוח את הרוחב פס של הקול הפנימי שלו, איך למצוא את הקול הפנימי שלו, את האינטואיציה שלו, איך להתחבר לזה, ולהפוך להיות הרבה הרבה יותר מודע לתהליכים הלא מודעים שיש לנו, כדי להיעזר בזה. עכשיו נשאל את השאלה, אוקיי, יש לי את החיבור הזה, נגיד, או שיש לי אותו כבר לפני הפודקאסט, או שהתחלתי לתרגל את הדברים האלה, ולאט לאט אני מתחיל להרגיש שיש לי יותר ויותר חיבור עם החלק הזה בתוכי. מה אני עושה עם זה? כאילו, הרבה פעמים יש שם פחדים, הרבה פעמים יש שם מידע לא רלוונטי, איך אני בעצם מפריד בין הזבל לזהב? כי אני אגיד לכם משהו, החלק הזה, זה החלק שלמי שלא עשה, שוב, ככל שנעשה יותר תהליכים של שחרור משקי העבר, ריפוי של חוויות שליות וכן הלאה, אז הוא יהיה בו יותר זהב ופחות זבל, אבל אני חושב שלכולם יש שם הרבה זבל, מי שלא עשה תהליכים כאלה בחיים, יש לו בדרך כלל שם המון המון המון זבל, אבל לא משנה כמה זבל יש לכם שם, יש לכם שם בוודאות גם המון המון המון זהב. וכשאני אומר זהב, אני מתכוון הסוג הכי יקר, הכי איכותי והכי טוב של זהב שיש לנו בחיים נמצא שם. הדברים שיגרמו לנו להיות הכי מאושרים, הדברים שיעזרו לנו להכווין אותנו למקומות שאנחנו הכי רוצים להיות בהם, שיעזרו לנו לבחור את הבחירות הכי מדויקות בחיים שלנו, נמצא שם. אבל צריך לדעת איך להשתמש בזה, איך להפריד בין הזהב לזב. אז איך עושים את זה? שלוש כלים מרכזיים. אז היינו ארבע כלים להרחיב את הרוחב פס, איך להסתכל לאזור הזה יותר בעומק, ועכשיו עוד שלושה כלים על איך להפריד בין הזהב לזב. אז הכלי הראשון קודם כל זה להבין שהחלק הזה, שהאזור הזה בנו הוא מאוד מאוד רגיש למצב הרגשי שלנו. כשאנחנו בדיכאון או בבסה או כועסים, החלק הזה הוא כועס והדאטה, המידע, הקול שלו יהיה קול כועס. והקול הזה יביא הרבה הרבה הרבה מתוך המקום של כעס. אם אני רוצה להיות יותר כועס ולשמר כעס בחיים שלי, מה שאני יכול לעשות זה לפעול ולהקשיב לקול הזה כשאני כועס. אם אני רוצה יותר הגשמה, יותר עושר, יותר סיפוק בחיים שלי, אז אני רוצה שנייה להכניס את עצמי למצב רגשי של עושר, של סיפוק, של תחושה טובה, ובתוך זה להקשיב לקול הזה. אוקיי? אז אני רוצה קודם כל להבין שיש לו רגישות למצב הרגשי שלי, ואני רוצה, כן כן, כן כן, אני רוצה להקשיב לו בתוך הסטייט, בתוך המצב הרגשי הזה. חלקכם תשאלו אותי, אם לא למדתם NLP בחיים שלכם, וחבל, אז כאילו תלכו ללמוד, אבל בלי קשר, אבל גל, כאילו, זה הבעיה שלי, אני בדיכאון, אני מתוסכל, אין לי כוח, אני מבועז, אין לי תחושה של שליחות והגשמה, אין לי תחושה של עושר, אז איך אני יכול להתחבר לקול המאושר הזה שבי? והתשובה היא שזה הרבה הרבה יותר קל ממה שאתם חושבים, אוקיי? בצורה הכי פשוטה שזה, בדרך הכי פשוטה של זה, כל מה שצריך לעשות זה פשוט תעצמו שניית העיניים, או תירגעו, תשבו, תיקחו כמה נשימות, ותיזכרו בפעם שבה, מתישהו בעבר כן הרגשתם שמחים. מתישהו בעבר שבה כן הרגשתם איזושהי תחושה של שליחות, איזושהי תחושה של מסוגלות, איזושהי תחושה ממש ממש טובה, תיזכרו באירוע הזה, ממש תשאלו את עצמכם מה היה שם, מה ראיתי שהיה שם, מה שמעתי שהיה שם, מה אמרו לי שם, איך הרגשתי שם, ממש תשאלו את עצמכם את השאלות האלה עד למצב שאתם מרגישים כמו שהרגשתם שם. ואז כל מה שאתם תצטרכו לעשות שזה באמת קלי קלות, זה להיכנס לתקשורת עם החלק הזה מתוך המצב הרגשי החיובי הזה. אם אתם עכשיו לא בנהיגה, אתם יכולים אפילו לעשות את זה ממש עכשיו, לעצום שניית העיניים, לקחת כמה נשימות עמוקות וממש להיזכר ברגע שבו הרגשתם ממש ממש טוב עם עצמכם. הרגע שבו הרגשתם ממש מאושרים, ממש שמחים. איפה זה היה? בני כמה הייתם? מה קרה סביבכם שגרם לכם להרגיש מאושרים? מה שמעתם סביבכם שגרם לכם להרגיש מאושרים? מה ראיתם סביבכם שגרם לכם להרגיש כל כך טוב? ושימו לב, איך אתם רק מהמחשבה הזאת כבר מרגישים הרבה הרבה יותר טוב. זה נורא נורא פשוט. הכלי השני זה לשים מול החלק הזה מידע רלוונטי. אם עכשיו אני לא רוצה לברוח לחלומות של אופטימיות מוגזמת והשליה עצמית ואני לא רוצה, כן זה יהיה טיפשי, זה לא יהיה חשיבה חיובית, זה יהיה טיפשי. אנחנו בעד חשיבה חיובית, אנחנו בעד חשיבה חיובית אינטליגנטית. יש פרק בפודקאסט, מזמין אתכם אם לא שמעתם אותו. חשיבה חיובית לאנשים חכמים, תשמעו את הפרק הזה, קריטי, קריטי, קריטי. אז אם יש לי החלטה מסוימת שלמשל להיות או להישאר עם בן הזוג שלי, ללכת ללמוד או להקים עסק, לעשות פעולה כזאת או פעולה אחרת בחיים שלי, אז תכתבו בצורה לוגית רציונלית, מהם היתרונות, מהם החסרונות של כל דבר, מה חשוב לכם בכל דבר, מה אתם רואים בזה, איפה הייתם רוצים להיות בעוד כמה זמן. מידע שהוא רלוונטי לצורך קבלת ההחלטה. תסתכלו על המידע הזה, תיכנסו לסטייט הזה, למצב הרגשי הזה, והכל הפנימי שלכם יכווין אתכם למקום מאוד מאוד מאוד טוב. הכלי השלישי זה לשים לב לשאלות שאני שואל את עצמי. אם אני אשאל את עצמי מה עדיף לי, להקים עסק או ללמוד באוניברסיטה, זה תהיה שאלה מאוד מאוד לא איכותית, ולכן התשובה שתינתן לי תהיה מאוד מאוד מאוד לא איכותית. אני למשל ארצה לשאול שאלה יותר ממוקדת, אגב יש את הפרק על קבלת החלטות, אם לא שמעתם אותו, אני יודע שאני מפנה אתכם להרבה פרקים, אבל כאילו חבר'ה, לשמוע את הפרק על קבלת החלטות, כן? אבל אם למשל אני מבין שבהקשר הזה של קריירה, של לימודים באוניברסיטה אל מול עסק, מה שחשוב לי זה תחושת השליחות או תחושת ההגשמה, אני יכול לשאול את עצמי באיזה מסלול אני ארגיש יותר הגשמה? במסלול של לימודים באקדמיה או במסלול של הקמת העסק? זה כבר שאלה יותר איכותית, אוקיי? מעבר לזה אני יכול לשאול את עצמי את השאלה הזו. באיזה מסלול אני ארגיש יותר הגשמה בחמש השנים הקרובות? במסלול הזה או במסלול הזה? או באיזה מסלול אני ארגיש יותר טוב עם עצמי בעוד עשר שנים? או יהיה לי יותר הגשמה בעוד עשר שנים? כן? ככל שתשאלו שאלות יותר ממוקדות, יותר רלוונטיות, התשובות שתקבלו יהיו יותר איכותיות. אז חברים יקרים בואו נסכם. הקול הפנימי שלנו, אינטואיציה, המצפן הפנימי שלנו, המצפון שלנו, הרצונות העמוקים שלנו, תקראו לזה אפילו תקשור אם אתם רוצים, החלקים הכי פנימיים שלנו, הרצונות העמוקים שלנו, ארבע כלים כדי להתחבר אליהם ברמה הרבה הרבה הרבה יותר חזקה. אחד ללמוד לדבר עם עצמי וקול רע. שתיים לעשות מדיטציות, אבל מדיטציות ספציפיות של התבוננות במחשבות שלנו. שלוש לתרגל כתיבה אינטואיטיבית. ארבע לכתוב את הדיאלוגים הפנימיים שלנו וממש ממש ממש לעשות כמו דיבייט פנימי בין החלקים הפנימיים שלי. אחרי שאני יודע כבר לתקשר עם החלק הזה, אני רוצה לשים לב לשלושה דברים כשאני עושה את זה כדי לקבל זהב ולא זבל. אני רוצה לשים לב שיש לו רגישות למצב הרגשי שלי ולדאוג שאני נמצא במצב הרגשי שאני רוצה להיות בו כשאני מתייעץ עם עצמי, כן? דבר שני, לשים לב למהו המידע שאני שם מול אותו חלק. איזה מידע כרגע נוכח לי ואם אין לי מספיק מידע אז לחקור, למצוא ולהביא מידע רלוונטי. והחלק השלישי זה לשים לב איזה שאלות אני שואל את עצמי. חבר'ה, הכל הפנימי שלכם יכול להיות עד דבר שמוביל אתכם למקומות הכי טובים בחיים שלכם. יכול להיות משהו שנותן לכם אמון וביטחון בעצמכם ולדעת שבין אם יצא טוב או לא יצא טוב, עשיתם את ההחלטה הכי הכי טובה שיכלתם באותו הרגע ושתהיו גאים בעצמכם על הדרך שעשיתם. אני אוהב אתכם מלא, תתחברו לכל הפנימי שלכם, תמשיכו לתת בראש ונתראה בפרק הבא.