מטפלים טובים לא רוצים להיות מטפלים בשביל הכסף, המעמד החברתי או כל סיבה חיצונית אחרת (שיכולה להיות בונוס נחמד).
מטפל טוב רוצה להיות מטפל כי הוא רוצה, בצורה כזו או אחרת, לעזור לאנשים אחרים ומאמין כי הם יכולים לבצע שינוי.
בפוסט הזה אני ארחיב לגבי ההבדל בין לימודי טיפול פרקטיים (דוגמת NLP או אימון) ללימודים אקדמאיים (פסיכולוגיה קלינית)
פוסט מספר 2 מתוך 4
פוסט זה הוא הפוסט השני בסדרה שלי “אקדמיה מול פרקטיקה”.
- הפוסט הראשון משווה בין השתיים בכיוון של ההתפתחות האישית של התלמיד: אקדמיה מול פרקטיקה – להתפתחות אישית
- הפוסט השני הוא הפוסט הזה שמשווה בין שתי הדרכים שתם יכולים לצעוד בהן אם ברצונכם להיות מטפלים.
- הפוסט השלישי יהיה על בחירת איש מקצוע – פסיכולוג או מאמן?
- הרביעי ירחיב על מקור הדילמה הזו בין השתיים.
נתחיל דווקא מהשורה התחתונה
בשורה התחתונה, ברב המקרים מטפל מוצלח שמתמש בטכניקות פרקטיות כמו אימון או NLP מפיק עם המטופלים \ מאומנים שלו תוצאות מהירות ואפקטיביות הרבה יותר.
דוגמה מעולה היא טיפול בטראומה, בעוד טיפול פסיכולוגי “קלאסי” יכול להתקיים במשך שנים ולהפיק מעט תוצאות. טיפול בNLP יכול להפיק תוצאות מדהימות כבר מהמפגש הראשון או השני.
הבהרה חשובה: NLP ואימון הם שניהם יישומים של פרקטיקות פסיכולוגיות. שני הכלים המפורסמים האלה מבוססים על גישת טיפול שנקראת CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מרבית הפסיכולוגים של היום כבר מזמן הבינו שגישה קוגניטיבית התנהגותית היא היעילה ביותר ברב המוחלט של המקרים.
ובכל זאת טיפול של NLPיסט יהיה בד”כ יעיל ומהיר יותר מטיפול של פסיכולוג, גם אם הוא מתמחה בגישה הקוגניטיבית בתנהגותית – והסיבה לכך פשוטה: בעוד שלימודי הפסיכולוגיה מתמקדים בניתוח והבנה, המטפלים הפרקטיים מתרכזים בתוצאות.
אז מה הבעיה בללמוד NLP?
ההכשרה בNLP היא מאוד ממוקדת, יש שיגידו ממוקדת מידי. זה לא משנה כמה קורסים בNLP וקורסי השלמה תבחרו לעשות כNLPיסטים – עדיין בסופו של יום יהיה לכם סל מאוד מסויים של כלים, שלפעמים, פשוט לא יתאימו לסיטואציה.
אחד מהחולשות המרכזיות של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי היא שזה פשוט לא מתאים לכל אחד, גישת הטיפול הזו דורשת לא מעט מצד המטופל ולפעמים פשוט אין לו את מה שזה דורש – ואז בעזרת הNLP אנחנו ניאלץ לאט לאט לבנות לו את העוצמות האלה (דבר שהוא לא תמיד רוצה או מוכן נפשית לבנות)
דרך המלך NLP + אקדמיה
מאז שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה קיבלתי אין ספור נקודות מבט חדשות על טיפול, על אימון ועל איך אנשים עובדים. אין ספק שעבורי (היות ואני לא מטפל) כלי הNLP והאימון הפיקו תוצאות מדהימות ועדיין הלימודים האקדמאיים מאפשרים לי הסתכלות הרבה יותר רחבה על כל התחום.
בעוד היום יותר ויותר פסיכולוגים מתמחים באימון ובNLP, אני קורא לכם המאמנים והNLPיסטים ללמוד פסיכולוגיה אקדמית, ההבנה שלי היא שכמטפל הכלים הפרקטיים וההבנה האקדמית משלימים אחד את השני באופן מדהים.
אם אתם עכשיו מתחילים להתעניין בקריירת טיפול, לדעתי עדיף להתחיל דווקא מההכשרה הפרקטית. קודם כל להתחיל לעבוד עם אנשים לראות איך הדברים קורים בפועל לראות תוצאות בחיים של אנשים ועם הזמן להעמיק את הידע האקדמי והפסיכולוגי שלכם.
בפוסט הבא בסדרה אני אתייחס לבעיית ההכשרה באימון
איך אפשר לדעת שהמאמן או הNLPיסט שווה משהו, שהרי ההכשרה שלהם קצרה יחסית וכמעט ואין מבחנים ומיון.
