שיעור 06: אינטיליגנציה

היום אנחנו הולכים לדבר על אחד הנושאים הכי נחקרים, אולי הכי מדעיים, ועדיין אחד השנויים במחלוקת במדעי הפסיכולוגיה, כי היום אנחנו הולכים לדבר על נושא מרתק שנקרא אינטליגנציה. אז קודם כל ברוכים הבאים, אתם הגעתם לשיעור 6 בקורס מבוא לפסיכולוגיה, אם עדיין לא צפיתם בשיעורים הקודמים, אני בחום ממליץ לכם לעשות זאת, למרות שזה כמובן לא לגמרי הכרחי, ואתם יכולים פשוט ליהנות לגמרי מהשיעור הזה. המטרה של הפרויקט כולו, שזה כולל את הקורס הזה, קורס מבוא לפסיכולוגיה, ובהמשך אני מקווה להעלות גם קורסים נוספים ממדעי הפסיכולוגיה, פה בחינם, לפודקאסט או ביוטיוב, זה בשביל להנגיש את הידע הזה שעד לא מזמן היה אפשר להסיג רק באוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם וגם בארץ, לגמרי, לגמרי, לגמרי, בחינם ובעברית עבורכם. אגב, בעקבות העניין של כל כך הרבה אנשים, אני שוקל להכין ספר מיוחד לקורס עם גם סיכום מסוים של הקורס, גם כל מיני שאלות של בחינת עצמך ושאלות פתוחות למחשבה, ואולי אפילו לעשות את זה בעלות סמלית. אם אתם חושבים שזה רעיון טוב, אז אני אשמח שתכתבו לי בתגובות, אם לא, גם אני אשמח שתכתבו לי בתגובות, כדי שאני עדיין שווה לעשות את ההשקעה הלא מבוטלת הזאת בליצור את הספר. דבר אחד קטן ואחרון, אם זה הפעם הראשונה שאתם פוגשים את הקורס הזה, אני רק מזכיר לכם שברוב שאר התכנים שאני מייצר, בין אם זה בפודקאסט, תכלס התפתחות אישית בלי כלישות, או בהרצאות האחרות שלי בערוץ היוטיוב, פה או מחוץ ליוטיוב, אוקיי? אז בדרך כלל הפוקוס המרכזי שלי הוא על הפרקטיקה, על איך להשתמש בדברים, איך לעשות דברים שיעצרו לנו כמה שיותר תוצאות בחיי היום-יום, והקורס הזה הוא קצת שונה. בקורס הזה אני שם את מה שנחקר מדעית, את היושרה האקדמית של הקורס, ואת התיאוריה ואת הרקע ואת העומק במקום הראשון, ואת הפרקטיקה רק במקום השני, או אולי אפילו השלישי. זה מה שהופך את הקורס הזה מצד אחד לכל כך מעניין, לכל כך מרתק, אבל למי שרוצה לעשות עם זה דברים מאוד פרקטיים בחיים, זה אולי יידורש טיפה יותר עטמה, טיפה יותר מחשבה, ואולי עדיף ללכת באמת לפודקאסט או למקומות אחרים, כמובן לבחירתכם. אז היום אנחנו הולכים לדבר על אינטליגנציה, ומפני שנוכל לדבר על אינטליגנציה, בואו בכלל נבין מה זה בכלל אינטליגנציה. אז קודם כל, מבחינה אינטואיטיבית, כשאנחנו חושבים על אינטליגנציה, לרוב האנשים עולים כמה הגדרות, עוד שאנחנו נבין איך עושים את כל המחקרים על זה, ואז נבין איך באמת זה מוגדר, אבל בצורה אינטואיטיבית, אני חושב שרובנו נסכים שכשאנחנו מדברים על אינטליגנציה, זה בעצם היכולת של בן אדם להצליח במשימות קוגנטיביות, זאת אומרת משימות שכליות נקרא לזה ככה, מורכבות או קשות, אולי זה גם, עבור חלק מהאנשים זה קשור למהירות, נכון? עד כמה מהר בן אדם מבין משהו, עד כמה מהר בן אדם מצליח לפתור איזשהו משימה קוגנטיבית, איזשהו תרגיל, אולי זה גם קשור למהירות, אז יש פה עניין של להצליח אולי במשימות קשות, יש פה עניין אולי של להצליח ללמוד דברים מורכבים או קשים, ויש פה גם אולי עניין של מהירות, אולי יש פה עניין של עד כמה רחוק בן אדם יכול להגייס, זאת אומרת יכול להיות שאם הוא יכול לא מספיג אינטליגנטי, הוא יכול לא יכולים לעשות משימות מסוימות או להבין דברים מסוימים, ואולי זה יותר קשור למשהו אחר. אחת התיאוריות הנרחבות שאנחנו נדבר עליהן במסגרת היום, זה גם שיכול להיות שיש סוגים בכלל שונים של אינטליגנציה, נכון? הרבה שמעו את המושג כמו אינטליגנציה רגשית או לא יודע, אינטליגנציה גופנית, אינטליגנציה מוזיקלית, אנחנו ניגע גם בכל הדברים האלה, אבל ברמה הבסיסית והראשונית ביותר, יש איזושהי תפיסה שיש אנשים מסוימים הבדלים בין אנשים, נכון? אם בהרבה מהשיעורים הראשונים של הקורס דיברנו על מה משותף לכל האנשים, ברמה ההתפתחותית, ברמת המוח, ברמת התפיסה, כל הדברים האלה, אז בשיעור האחרון על אישיות וגם בשיעור הזה אנחנו קצת מדברים על מה שונה בין אנשים. אז יש לכולנו את החוויה הזאתי או את ההרגשה הזאתי שאנשים שונים, יש להם אינטליגנציה שונה, קצת שונה או הרבה שונה, הם יכולים ללמוד מהר או ללמוד לאט, להבין מהר או להבין לאט, אולי להעביר רעיונות יצירתיים וטובים יותר, אולי פחות, משהו שאנחנו נקרא לו אינטליגנציה. עכשיו למה הנושא הזה בפסיכולוגיה הוא נושא כל כך מעניין? ויש לזה כמה סיבות, אוקיי? קודם כל אני חושב שבאיזשהו מקום מאוד טבעי ופנימי, כולנו היינו רוצים לדעת האם אנחנו אינטליגנטים, האם מישהו אחר הוא אינטליגנטי, האם החבר או החברה או הבן זוג או הבת זוג שלנו הם אינטליגנטים, אוקיי? סתם איזה שהוא משהו קטן, 65% מהאמריקאים כשעשו מחקר הצביעו על עצמם או הסכימו עם המשפט שאומר אני יותר אינטליגנט מהבן אדם הממוצע, עכשיו זה כמובן לא יכול להיות כי בעצם בגלל שאינטליגנציה היא מתחלקת בצורה נורמלית, אז רק 50% זה מעל הממוצע, אפילו הייתי אומר פחות כי יש בערך לא מעט אנשים כאילו ממש צמודים לממוצע, כן? שהם בדיוק באמצע של הפעמון, אבל נגיד 50% זה מעל הממוצע, אבל שימו לב ש65% מהאמריקאים חושבים שמעל הממוצע, אני די בטוח שאם היו שואלים בישראל, וגלים ש-85% מהישראלים חושבים שהם יותר חמים מהממוצע, וזה דבר נורא נורא מעניין, כי אנחנו קושרים את העניין של אינטליגנציה למשהו מאוד מרכזי, למשהו מאוד חשוב בתרבות שלנו וכן הלאה, אוקיי? דבר נוסף, הסיבה נוספת שמחקרים מאינטליגנציה הם חשובים ומעניינים, זה כי יש לנו איזושהי ציפייה מסוימת שמבחני אינטליגנציה יכולים לחזות משהו בחיים האמיתי. מה הכוונה? אם אוניברסיטה עושה מבחנים לאנשים לפני שהם נכנסים לאוניברסיטה, הם מנסים לדעת האם הבן אדם הזה יצליח בלימודים או לא יצליח בלימודים. אם עושים, לא יודע, מבחני אינטליגנציה בצבא, רוצים לראות האם בן אדם יכול לעשות או להצליח בסוגים מסוימים של תפקידים, בסוגים מסוימים של משימות, שווה לקדם אותו לתפקיד כזה או לא שווה לקדם אותו לתפקיד אחר, וכל מיני דברים כאלה. גם בתעשייה הפרטית הדבר הזה קיים וקורה, כל מיני מבחנים שנועדו לבדוק עד כמה הבן אדם הזה יכול להתאים לכל מיני תפקידים ולבצע כל מיני משימות. כמו שנתתי את הדוגמאות מקודם, דוגמאות למבחני אינטליגנציה שבתכלס כנראה רובכם עברתם בצורה כזאת או אחרת, זה באמת כל מבחני הפסיכוטכנים בצבא. שוב, הם לא בדיוק מבחני IQ אבל הם לא כזה שונים מזה, אוקיי? מבחן פסיכומטרי שוב כל מי שעשה פסיכומטרי, ובמהלך בית הספר בשנים שונות עושים כל מיני מבחנים כאלה, מבחנים אזוריים וארציים כאלה, שחלקם הם לא על החומר הלימוד, נכון? הם לא בדיוק על מה שלמדנו בכיתה, אז המבחנים האלה הם סוג של מבחני אינטליגנציה, ובאמת עוד סיבה שהדבר הזה מעניין זה שבמשך השנים הצטברו הרבה נתונים בגלל ששוב פסיכולוגים, כשהם עושים מחקרים ארוכי טווח, נכון? דיברנו על זה שיש כל מיני סוגים של מחקרים, נכון? יש את המחקרים האלה שהם קיצרי מועד שבאים, חוקרים מישהו הולכים, ויש מחקרים שעושים שאלונים עם אנשים במשך עשרות שנים, אז בדרך כלל שעושים שאלונים של עשרות שנים בודקים כבר המון דברים, אם כבר לא יודע, מביאים כמה אלפי אנשים ואומרים אוקיי אני הולך להביא את הבן אדם הזה כל שנה או כל חמש שנים או כל עשר שנים או כל שבע שנים עכשיו חמישים שנה, אז בדרך כלל חוקרים ואוהבים לבדוק כל מיני דברים ולא רק דבר אחד, ובחלק לא מבוטל מהמחקרים האלה עושים גם בדיקות של IQ לפחות בחלק מהשנים, ומה שגילו שזה מאוד מאוד מעניין, שמבחני ה-IQ בגיל צעיר יכולים לחזות בצורה די טובה גם הכנסה, שוב ברמה הממוצעת כמובן, אני בטוח שכולכם מכירים אנשים שאולי לא סופר מבריקים וגאונים ואולי אין להם אינטליגנציה בצורה הכי פשוטה של המילה, אבל מצליחים להרוויח הרבה כסף, אבל כשמסתכלים על ממוצעים מספיק גדולים על כמות מספיק גדולים של אנשים, אפשר לראות שאם השכר הממוצע לבן אדם הממוצע שיש לו אינטליגנציה ממוצעת הוא מסוים, אז בארצות הברית לפחות השכר הממוצע לבן אדם שיש לו שתי סקלטיותקן, מה שתמומה 20 IQ, קצת פחות משתי סקלטיותקן, אז הוא ירוויח בערך 50% יותר, השכר הממוצע שלו יהיה 50% יותר, זאת אומרת שאם ניקח את ההשוואה הזאת לארץ, אני לא אומר שזה בוודאות תופס ושההשוואה קיימת גם בארץ, אבל אם נגיד השכר הממוצע בארץ, שוב, לצורך העניין הוא 10,000 שקל או משהו כזה, אז זה כאילו שהשכר הממוצע של אנשים שה-IQ של 120 זה בערך 15,000 שקל, כן? זה לא יחזיה עכשיו את כל ההצלחה הכלכלית של אנשים, בואו שנדבר גם על זה, אבל יש פה איזשהו קשר שהוא, שוב, עד עכשיו הם עבור הרבה אנשים די ברור, כן? יש מקצועות יותר מסובכים שאנשים היו יכולים לעשות, יכולים להצליח יותר בלימודים וכן הלאה, אז זה קשר די סבבה, אבל יש גם קשרים פחות הגיוניים ועדיין שמצאו אותם בצורה מעניינת דרך המחקרים האלה, כמו למשל שאי-קיו בגיל צעיר יכול לרמז לסיכוי יותר נמוך לכל מיני מחלות קשות בגיל מבוגר. שהדבר הזה לכאורה יכול להגיד מה? כאילו אני כל כך חכם שלא יהיה לי שבץ או התקף לב וכנראה שזה לא נכון, אלא כנראה שיש פה איזה שהם גורמים נוספים שמשפיעים גם על אי-קיו, גם על האינטליגנציה שלנו וגם על דברים אחרים, אבל אני חושב שזה אחד הסיבות שזה כל כך מעניין. זה כל כך מעניין שאינטליגנציה מתחברת לעוד כל כך הרבה דברים אחרים שאנחנו יכולים לראות בחיים שלנו, גם דברים צפויים וגם דברים לא צפויים. אז בואו שנייה טיפה נחזור כמה שנים אחורה בזמן וננסה להבין מתי התחילו לחקור את זה בצורה המדעית, כמובן שוב, כנראה שאינטליגנציה ננגעת בצוקרטס וכל החברינו ביוון העתיקה, אבל בשנים האחרונות איך הצליחו להגיע למצב שבאמת חוקרים את זה בצורה רצינית וכמו שצריך. אז בתחילת המאה העשרים באמת בצרפת נכנס חוק חדש במסגרת כל מיני מהפכות תעשייתיות ודברים כאלה שנקרא חוק חינוך הרשת, בעצם כל הילדים צריכים ללמוד. היום למה זה נראה אובייס? כאילו מה זאת אומרת ילד בן שלוש הולך לגד, ילד בן שש הולך לבית ספר, אבל כמובן שמי שקצת מבין היסטוריה יודע מצוין שלפני 150 שנה, 200 שנה זה ממש לא היה ככה. סתם אנקדוטה קטנה, לפני פחות משלוש מאות שנה, לא זוכר בדיוק אם זה היה 100, 150, אני כבר לא זוכר, יצא חוק באנגליה שאומר שילדים מתחת לגיל עשר אסור להם לעבוד במחירות פחם. עכשיו מה זה אומר החוק הזה? זה אומר שלפני זה ילדים מתחת לגיל עשר עבדו במחירות פחם, כן? לא הלכו לבית ספר, עבדו במחירות פחם. אז אם אני מבין את זה, אז אני יכול להבין למה פסיכולוג או חוקר, הוא לא בדיוק יודע פסיכולוגיה כי הוא לא היה תחום כזה בצורה רשמית, אבל בתכלס מה שעושה זה עבודה של פסיכולוג, הוא היה איש חינוך שקראו לו אלפרד בינט, ואחד הדברים המעניינים שהוא אמר הוא אמר אוקיי אם עכשיו לוקחים מלא מלא מלא מלא ילדים, שמים אותם בכיתות ומלמדים אותם, יכול להיות שחלק מהילדים האלה יצטרכו עזרה בדברים מסוימים. ומה שהוא בעצם אמר זה הוא פיתח איזשהו סוג של מבחן שהוא יוכל להעביר את כל התלמידים האלה כדי לדעת האם ילדים מסוימים צריכים עזרה בדברים מסוימים כדי שאפשר לתת להם חינוך טוב יותר. מטרה נעלה ללא כל צל של ספק. הוא גם יצר את הקונספט שהוא קרא לו גיל מנטלי, זאת אומרת הוא השווה את זה שכמובן אותו מבחן הוא לא מצפה שילד בכיתה א' זאת אומרת נגיד בן שש או ילד בן תשע יהיו מסוגלים לעשות את אותם דברים נכון את אותם תוצאות. הוא ממש יצר איזשהו נוסחה כזאת שאומרת שיש לו איזשהו גיל מנטלי, שזה אומר שהממוצע של הילדים בגיל הזה מצוויחים את הכמות הזאתי של התרגילים נגיד, הכמות הזאתי של השאלות ואת הגיל הרגיל. זאת אומרת הגיל הרגיל שלי יכול להיות בן שש כי אני לא עדתי לפני שש שנים, אבל הגיל המנטלי שלי יכול להיות שמונה נכון? אם למשל אני פותר את המבחנים האלה כמו ילד בן שמונה ממוצע או שיכול להיות הגיל המנטלי שלי יכול להיות ארבע ואז יש לי פחות, הגיל המנטלי שלי הוא בפיגור כן? זאת אומרת הוא מפגר, הוא מאחר מאחורי הגיל האחרונולוגי שלי אגב משהו מעניין זה שאלפרד לא כל כך רצה שהשיטת עבודה הזאת תתפרסם. למה? כי הוא חשש שיעשו בזה כל מיני סוגים של שימוש לרעה כדי לעשות אפליות בין ילדים שונים כדי כאילו ממש לייצר מצב שפוגעים ושלוקחים ילדים מסוימים ומשקיעים בהם יותר כי הם יותר מוכשרים ומשקיעים פחות בילדים אחרים כי הם פחות מוכשרים. הוא בעצם רצה בדיוק את ההפך וכמובן שמשהו פחד שיקרה זה בדיוק מה שקרה אחר כך ועוד שנייה נדבר על זה. ושנייה לפני נגיע ללואיס טרמן שבעצם הפך את זה למשהו שמתאים במבוגרים אוקיי? אלפרד בינט לקח את זה למקום של ילדים לתוך חינוך שלהם בבית ספר ולואיס טרמן פשוט בא ואמר רגע בוא נראה איך אנחנו עושים את זה למבוגרים. מעבר לזה הוא גם עשה איזשהו תקנול למבחנים כחשם ממוצע תמיד יהיה 100 ויש את הסטיות הקן והקומת פעמון הזאת שכולנו מכירים ודרך המבחנים שלו באמת גם ממש נכנס המושג שנקרא IQ שכמו שאנחנו מכירים היום שהאמצע זה הממוצע זה 100 וכן הלאה וכן הלאה ויש את ה... לא יודע אם אתה 140 ומשהו אתה יכול להתקבל לעמודת גאונים ואם אתה באיזה 70 ומשהו אז אולי אתה צריך אתה יכול לקבל כל מיני עזרה מהממשלה בגלל כל מיני קשיים שיש לך וממש להכיר בזה כאילו אולי 60 אחוזים מסוימים ושל ממש כמו ניחות כי הדבר הזה באמת יכול להפריע בתפקוד שלך. אוקיי? אז זה דבר נורא נורא נורא מעניין וזה משהו שהוא עושה. עכשיו לכאורה הדבר הזה הוא נורא פשוט נכון? נורא מגניב. אוקיי? לא עשינו לדבר על תיאוריות מעניינות שהאנשים האלה יצרו לאיך אינטליגנציה עובדת, איזה חלקים נוספים הם נרחבים, אם יש בה איזה סוגים של אינטליגנציה יש ממש שנייה נגיע לזה אבל בתחילת השיעור אני אמרתי שזה אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת ונשאר את השאלה איך נושא כל כך פשוט לכאורה כן? אני מבין שאנחנו שהוא בכלל לא פשוט הפך להיות כל כך שנוי במחלוקת ויש לזה כמה חלקים חלקם הם קונספטואליים הם רעיוניים שאני אסביר לכם עכשיו וחלקם הם היסטוריים שהם לא פחות ממחלקים ובאותו זמן גם מזעזעים. אוקיי? אז הדבר הראשון זה קודם כל שיש איזושהי תפיסה חברתית בעולם שלנו היום אני חושב במיוחד שוב במאות שנים האחרונות שאינטליגנציה זה משהו שהופך בני האדם לבני אדם נכון? שכאילו אם בן אדם יש לו פחות אינטליגנציה אז יש לו משהו כאילו פחות אנושי נכון? יש את התפיסה הזאת שאולי טיפה יותר בעבר היא הייתה יותר מושרשת שהאינטליגנציה שלנו זה מה שמפריע אותנו משאר החיות וכל מיני דברים כאלה כל מיני אמירות או מחשבות כאלה. ומעבר לזה אני חושב שאינטליגנציה זה דבר שהוא מאוד מאוד נתפס חזק עם ערך חברתי בחברה שלנו היום ועד היום זאת אומרת יש איזו תפיסה כזאת שמאדם שהוא מאוד מאוד חכם אוקיי? אז אנחנו רוצים שהוא יהיה לא יודע מה, מנהיג שלנו אנחנו נרצה שיוביל חברות ינהל אותם, שהוא יעשה כל מיני דברים ואנשים פחות אינטליגנטיים אנחנו פחות נרצה לתת להם את התפקידים האלה וכן הלאה אנחנו פחות נסמוך עליהם כל מיני דברים כאלה יש לנו איזה חיבור ממש ערכי ויסודי למושג הזה של אינטליגנציה ולכן אינטליגנציה זה נושא שכבר מראש הוא מאוד מאוד טעון אוקיי? זה לא כמו שאני אגיד אוקיי יש אישיות בן אדם א' הוא יותר מוחצן בן אדם ב' הוא יותר מופנם נגיד שיש גם איזושהי הטיה חברתית שמוחצנים יותר אחלה כי הם חברותיים והכל אבל זה בקטנה ובטח אם אני אדבר על תכונות אישיות אחרות שדיברנו עליהם בביג פייב בחמש הגדולים אז אולי זה קצת רגשי אבל משמעותית פחות מאינטליגנציה אינטליגנציה זה דבר שנכנסת לתוך הערכים של חברה שלנו ופה כבר יש איזשהו משקל מאוד מאוד כבד מעבר לזה, לא מעט שנים אחר כך, משהו כמו 20 שנה אחרי העבודה של שתי החבר'ה שציינו מקודם, הנאצים במלחמת העולם השנייה, או לפני מלחמת העולם השנייה, התחילו לעשות שימושים צינים, לא באמת מדעיים, אבל כאילו מדעיים במבחנים האלה, כדי להצדיק כל מיני מעשים ממש ממש נוראים. חלק מהגישה שלהם ומהשיטה שלהם הייתה לדבר על זה שכמובן כן תיאור הגזע והגזע העליון וכל הדבר הזה, אז הם עשו כל מיני מבחנים שגם הם עטו אותם, ועוד שנדבר על איך אפשר לעטות מבחנים כאלה, אבל הם עטו אותם בצורה מסוימת שתגרום לגזעים מסוימים ולאוכלוסיות מסוימות פחות להצליח במבחנים, ומתוך האידיאולוגיה הזאת ממש הם הצדיקו כל מיני חוקים נוראים, כמו חוקי נירנברג שאתם בוודאי מכירים מהתיכון או משהו כזה, ועוד כל מיני חוקים קשים ונוראים כלפי הרבה מיעוטים, גם יהודים וגם אחרים, ומעבר לזה, בשלבים מסוימים באידיאולוגיה שלהם הם ממש לקחו אנשים שיש להם מתחת לציון אינטליגנציה מסוים ועשו להם סירוס ועיקור ולא יודע איך לקרוא לזה, כימי. כלומר כי לא רצו שאנשים האלה יתרבו וכאילו יפיצו את החוסר האינטליגנציה שלהם. עכשיו גם אם הם עושים את זה על מבחני אינטליגנציה אמיתיים זה היה נורא, הייתם יודעים שהם עשו את זה על מבחני אינטליגנציה מוטים ועשו שם בלגן זה אפילו עוד הרבה יותר נורא או אולי בעצם זה נורא באותה מידה לא יודע. אבל בכל אופן הבוטום ליין פה זה שהשימוש הזה ממש יצר קטם משמעותי לכל הדבר הזה שקשור באינטליגנציה. אנשים התחילו לפחד לחקור את זה כי הם אמרו אוקיי אם אנחנו חוקרים את זה ואנחנו מגלים דברים נגיד נגלה שיש הבדלים באינטליגנציה בין קבוצה א' וקבוצה ב' בין לא יודע מה גברים לנשים בין כל מיני דברים כאלה מה המשמעויות הקשות שלנו להיות לזה ברמה החברתית ונהיה סוג של טבו סביב המחקר הזה למרות ששוב אנשים שונים עדיין המשיכו לחקור את זה כל הזמן יעלה אפקטיביות של המחקר הזה. דבר נוסף זה שהיה ספר שנקרא The Bell Curve ממש מדבר על עקומת פעמון ובתוך הספר הזה הוא נתן דוגמאות על זה שבארצות הברית יש הפרש באינטליגנציה בין שחורים ללבנים כשההפרש הוא מצא דרך המחקרים שלו זה ששחורים יש להם פחות אינטליגנציה מלבנים הדבר הזה יצר שערה מטורפת אחרי כל העניין של העבדות וכל העניין של הגזענות בארצות הברית ויצר בלגן אטומי. אגב סתם כדי לסבר את האוזן אחר כך חוקרים מצאו שיש לדבר הזה הסבר אחר לגמרי. דיברנו על זה בשיעור על אישיות השיעור הקודם שדרך מחקרים של תאומים או אנשים שהם חלק ממשפחה מסוימת אבל יצאו באומנה למשפחות אחרות וכן הלאה שיש הבדלים שהם גנטיים ויש הבדלים שהם סביבתיים ויש שתי מחקרים שעשו לגבי השחורים לבנים בארצות הברית שדי הפריחו את הקונספט הזה שלבנים הם יותר אינטליגנטים משחורים ואז שוב להצדיק איזה תיאור את גזע כזאת או אחרת הראשון שעשו זה בעצם שחקרו משפחות של שחורים שגדלו בתוך משפחות לבנים. סליחה אינדיבידואלים שחורים אנשים ספציפיים שחורים שגדלו במשפחות של אנשים לבנים וממש הראו שהאנשים האלה השחורים האלה לכאורה הם בדיוק בממוצע אינטליגנטים כמו במירכאות הלבנים זאת אומרת שיש פה עניין חברתי תרבותי יש פה עניין של מצב סוציו אקונומי וגם שוב שעשו ממש ניקור את המרכיב הסוציו אקונומי הכלכלי מתוך הנושא של הגזע ראו שלא נשאר שם כלום או כמעט כלום. בעצם מה שאומרים זה שיש בממוצע הכנסה נמוכה יותר או באותה תקופה של מחקרים לפני כמה עשרות שנים אני חושב שזה עד היום קיים בארצות הברית אבל שהממוצע שכר של לבנים ושחורים הוא שונה ושהממוצע שכר הזה בתוך אם יש מישהו משאף שחורים עם אנשים לבנים עם אותו ממוצע שכר בגלל שהאינטליגנציה היא מאוד מאוד מאוד דומה. זאת אומרת מה שאפשר לראות אני מדבר על ילדים מה שאפשר לראות שבעצם לכאורה במחקרים שטחיים בנושא של אינטליגנציה אפשר מאוד מהר להצדיק כל מיני תיאוריות שהן גזעניות כל מיני תיאוריות שהן מוזרות שוב על בסיס אינטליגנציה לא אומר שבאמת הערך האנושי של הבן אדם הוא שונה אבל בגלל החיבור העמוק שיש לנו שדיברתי עליו בהתחלה בין הערך שלנו כבני אדם ובין אינטליגנציה כל מחקר שעלול להראות שזה שהוא קבוצה אחת יותר אינטליגנטי מקבוצה אחרת יכול לייצר בלגן מאוד מאוד גדול יש גם את הנושא הזה של גברים יותר חכמים נשים יותר חכמות דברים שונים הקשרים שונים דברים שונים שם הבדלים הם מאוד מאוד מאוד קטנים מדבר אחר כך על איך על מה הביקורות על זה ואיך אפשר בעצם לעשות מחקרים אחרים לגמרי לראות שאולי במבחנים האלה יש הטיות אבל עדיין עם כל הדברים האלה אני רוצה שנייה לפני שנגיע לכל ההסתייגויות הנוספות להסביר לכם איך המבחנים האלה כן עובדים למה הם דווקא מאוד טובים ואיך הם מצליחים לחזות את הדברים המשוגעים האלה שדיברנו עליהם מקודם כמו לא רק הכנסה גם הכנסה אבל גם דברים כמו בריאות בגיל מאוחר מערכות יחסים טובות פחות גירושין ודברים נוספים שזה די מדהים אוקיי אז בוא נדבר שנייה על שתי תיאוריות מרכזיות שעלו ומדי נחשבות כסבירות מאוד היום מה הבעייתיות רוצים בהם ומה כן טוב בהם. אז קודם כל מתחילים מספירמן, שהוא היה אחד הראשונים שהגע את הקונספט הזה של משהו קרא לו G, General Intelligence, זאת אומרת אינטליגנציה כללית, הוא בעצם בא ואמר דבר פשוט, הוא בעצם בא ואמר, תראו, יש איזה סוג מסוים, רכיב מסוים של אינטליגנציה, שזה אינטליגנציה כללית, שהיא תקפה לכל דבר שאני לא אעשה, האינטליגנציה הכללית שלי קיימת ותופסת. בנוסף הוא אמר שיש ספציפיק אינטליגנציה, הוא קרא לזה S, ספציפיק, שזה בעצם אומר בכמה אני טוב או כמה אני מוכשר בדברים שונים, לא יודע, מוזיקה, מתמטיקה, עברית, חשבון, לא יודע מה, כל דבר, סבבה? ובעצם מה שהוא אמר שההצלחה שלנו במשימה קוגנטיבית היא תמיד G פלוס S, זאת אומרת האינטליגנציה הכללית שלי ועוד האינטליגנציה הספציפית שלי על הדבר הזה, זה יקבע את ההצלחה שלי. וזה נשמע לנו מאוד מאוד הגיוני, נכון? זה נשמע לנו מאוד מאוד הגיוני, נחשב להרבה אנשים, כי כולנו מכירים אנשים כאלה שהם פשוט חכמים, ואז הם פתאום מצליחים ללמוד יותר מהר פחות או יותר הכל, נכון? הם יצליחו יותר מהר בהמון דברים, אז אם מישהו מאוד מאוד מקצועי בדבר הספציפי, הוא יכול להיות יותר טוב מהם, אבל עדיין הם ילמדו מהר מאוד. בדבר הזה הם עדיין יצליחו בו יותר מהר מהבן אדם הממוצע, גם אם לא מהבן אדם המקצועי, אוקיי? וזה באמת גישה שיש בה, גילוש, יש בה משהו מאוד מאוד נכון, אבל עוד שנייה אני אדבר על מה גילו בנוסף שאולי קצת סותר את זה. ואז הגיע גם גרנדר שאמר משהו אחר לגמרי, הוא אמר, אוקיי, לכל אחד מאיתנו יש אינטליגנציות שונות לגמרי, אינטליגנציה רגשית, ואנחנו מכירים את זה, לשונית, כן? מתמטית, אינטליגנציה גופנית, כל מיני הסוגים שונים של אינטליגנציות. עכשיו, משהו מאוד מאוד מעניין, גם ספירמן וגם הוא אמר, אוקיי, אני רוצה לבדוק סוגים שונים של אינטליגנציה, לעשות מבחנים שיצליחו לבדוק כל מיני סוגים שונים של אינטליגנציה, כל מיני סוגים שונים של S, כל מיני סוגים שונים של דברים, אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה כזאת וכו' וכו'. עכשיו, מה הבעיה? הרבה מאוד מהדברים האלה, ובוא ניתן ספציפית נגיד דגש על אינטליגנציה רגשית, זה דבר שמאוד קשה למדוד אותו דרך מבחן, נכון? זאת אומרת, מאוד קשה לתת איזשהו מבחן עיוני שתוך חצי שעה או שעה או שעתיים נגיד, שבן אדם יושב מול מחשב ובצורה מאוד סטנדרטית, נוכל לגלות מה האינטליגנציה הרגשית של הבן אדם. אפשר לנסות לשאול שאלות שקשורות על יחסים בין אישיים, אבל מעבר לזה אין לנו הרבה מה לעשות. אפשר לעשות לייצר כל מיני סיטואציות עם שחקנים או משהו כזה, אבל שוב זה יהיה מאוד מאוד מאוד לא ברור, מאוד מאוד לא חד משמעי. מה שכן גילו, זה שכמעט כל מה שהצליחו למדוד, זאת אומרת כמעט כל דבר שהצליחו להכניס לתוך מבחן אמריקאי, כמעט כל דבר שהצליחו להכניס לתוך מבחן שאפשר לעשות בצורה סטנדרטית, כמעט כל הדברים האלה הם בקורולציה אחד עם השני. זאת אומרת כמעט כל דבר, כל סוג של תרגיל, כל סוג של דבר שאתם תשימו על בן אדם, יש את אלה שהוא יותר מוכשרים בו ויש את אלה שהוא פחות מוכשרים בו. זאת אומרת הרכיב הזה שספירמן קרא לו G הוא סופר דומיננטי והרכיב הזה שספירמן קרא לו S הספציפי הוא אולי קשור לתרגול אבל הוא הרבה הרבה יותר חלש והרכיב המרכזי הזה הוא סופר סופר חזק. בעצם בעקבות הדבר הזה יש הרבה חוקים שבעצם אומרים שאין שום בסיס מדעי לשום אינטליגנציה חוץ מה-IQ. כי בעצם IQ או G שזה הדבר המרכזי הזה שיש לו קורולציה לכמעט הצלחה בכל סוג של תרגיל. בדרך כלל יש קשר מאוד מאוד חזק, בוא נגיד כמה חזק בין מי שיצליח בלא יודע מה. בתרגילים האלה אתם בטח מכירים של סובב צורות או של קשרים בין מילים או של זיכרון או של להנות מהר על כל מיני דברים של זיהוי קווים לא יודע מה. כל הדברים האלה הם בחיבור די טוב. עכשיו שוב זה פסיכולוגיה זה לא פיזיקה אז אין לנו סטטיסטיקות של 99% התאמה אבל יש פה התאמה של מה שנקרא קורולציה 0.4. סתם כדי להשוות את זה למשהו אחר שרוב האנשים יכולים לזהות זה נגיד הקשר בין גובה לבין מי. זאת אומרת זה שגברים יותר גבוהים מנשים זה כמובן לא אבסולוטי יש נשים שהן יותר גבוהות מרוב הגברים יש גברים שהם יותר נמוכים מרוב הנשים וכן הלאה אבל עדיין אם אתם עכשיו אני אגיד לכם תגידו לי אתם יש פה גבר ויש פה אישה ואתם לא יודעים מי הם תנחשו מי יהיה יותר גבוה. אם אתם תנחשו שהגבר יותר גבוה אתם תהיו צודקים רוב הפעמים נכון? אז זה יהיה הניחוש הנכון והחיבור הוא שאם אני אביא עכשיו 200 גברים ו200 נשים אז עדיין הרבה מאוד מהגברים יהיו הרבה יותר גבוהים מהרבה מאוד מהנשים וגם אם יהיו פה ושם סטטיסטיות סטטיסטיות עדיין אפשר להגיד שבגדול וברחב החיבור בין גובה לבין מי הוא די טוב. וזה רמת החיבור שיש לנו בין אינטליגנציה IQ G לבין כל הדברים הקטנים האלה שהצלחה בלא יודע מה חילופי מילים וחילופי צורות וכל מיני סוגים של מבחנים. זאת אומרת זה ממש אפשר לראות שהכל הדברים השונים האלה יש ביניהם קורולציה די טובה ואז הבינו איך הכי טוב לבחון IQ. בעצם אם יהיה... איך שאפשר לראות את הדבר המשותף הזה שרלוונטי לכל הדברים הקטנים האלה, בעצם הדרך שבה בנויים רוב המבחנים הם בעצם הרבה סוגים של מבחנים שבודקים דברים שונים, נכון? אם אתם תעשו, אתם צריכים לעשות את הפסיכוטכניקה שלכם בצבא או את הפסיכומטרי, לא יודע מה, או את היבול לפני האוניברסיטה, אז יש קטע מילולי שהוא בתכלס לא רק מילולי, הוא גם בודק עוצר מיהו, אבל הוא גם בודק התאמות, והוא גם בודק עוד כל מיני דברים, ובחשבון יש גם צורות וגם מספרים וגם חיבור וגם כפל, ויש כל מיני סוגים ושוב בפסיכוטכניקה זה אפילו עוד יותר עם צורות זזות ומסתובבות, וקצת ידע כללי אבל בדרך כלל לא הרבה, והדבר הזה בסך הכל אומרים אוקיי אם אני לוקח את הממוצע של כמה בן אדם טוב בכל הדברים השונים האלה, אז כנראה שאני מוצא את האינטליגנציה החזקה שלו. ופה אם אתם איתי כבר בקורס פעם שישית, בטח עולה לכם השאלה הבאה. אוקיי, אז יש דבר כזה שנקרא אינטליגנציה, מעניין, נכון? מעניין. אבל מעבר לזה שיש דבר כזה שנקרא אינטליגנציה, הדבר שנקרא אינטליגנציה נראה שהוא באמת משפיע על החיים שלנו, יכול להשפיע על ההכנסה שלנו, הוא יכול להשפיע על איך אנחנו נזדקן, נכון? הוא יכול להשפיע על ההצלחה שלנו בניסויים, הוא יכול להשפיע על המון המון המון דברים. אז הדבר הזה, אינטליגנציה, האם הוא גנטי או האם הוא נוצר מהסביבה? אז קצת כמו מה שדיברנו בשיעור הקודם על אישיות, יש מחקרים שמרמזים, אוקיי? שכמו באישיות, שוב, איי-קיו יכול להשתנות טיפה יותר בילדות, אבל אז, בגיל מאוחר יותר, הוא חוזה להיות יותר ויותר דומה בהתאם לגנטיקה. זאת אומרת, ממש יש, כן, כמו שעושים את המחקרים האלה עם אחים ותאומים זהים, ותאומים זהים שוב ראדו בלידה, ותאומים זהים שלא ראדו בלידה, ואחים שוב ראדו בלידה ואחים שלא ראדו בלידה, וממש אפשר לראות שאחים, שתאומים זהים שהופרדו או לא הופרדו, הם ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש דומים, סליחה, תאומים זהים, זאת אומרת שיש להם את ההגנטיקה, הם בסוף נהיים מאוד מאוד מאוד דומים מבחינת איי-קיו, והדבר הזה הוא שם משהו מאוד חזק לגבי זה שגנטיקה היא רכיב מאוד מאוד מרכזי. עם זאת, כמו שאמרתי מקודם, שמראים ילדים שנכנסים לתוך משפחות מסוימות, אז הם יכולים להשתנות מאיי-קיו של האחים שלהם יותר, זאת אומרת יש פה גם רכיב סביבתי, ובאמת כמו שקשור באישיות, ואולי בשיעור על אישיות לא דיברתי על זה מספיק, הגישה היום אומרת את הדבר הבא, יש את הרכיב הגנטי, יש את הרכיב הסביבתי, אבל יש גם איזשהו כפל ביניהם. זאת אומרת, אנשים מסוימים, לא משנה באיזה סביבה הם יהיו, יתפתחו בצורה מסוימת. אנשים אחרים מאוד תלויים בסביבה, וכל שינוי בסביבה יכול לעשות להם שינוי מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גדול. ולכן הגישה אומרת שאם ניקח את הגנטיקה פלוס הסביבה, כשאני אומר סביבה למה אני מתכוון דרך אגב, סביבה זה פחות יהיה הבית ספר שלמדו בו וכל מיני דברים כאלה, למרות שגם קצת, הרבה יותר זה האם ההורים הקדישו זמן לילד, התזונה שהילד אכל, כמה שהוא דואג לבריאות הפיזית שלו, הוולבינג הרגשי שלו, כמה לחץ יש לו בבית או חוסר לחץ בבית, כמה הוא מרגיש בטוח בבית, דברים בסגנון הזה, פלוס עוד דברים שאנחנו באמת לא יודעים להסביר, כשעכשיו היום עדיין אפשר לעשות, בהקשר של אינטליגנציה, בעיקר בעיקר בעיקר בדיקות של מתאמים. מה זה אומר? אני יכול לראות שילד כזה יש לו יותר אינטליגנציה או פחות, אבל אני לא באמת יודע מה גרם לזה. עדיין עם כל ההתקדמות במדעי המוח, ועם כל ההתקדמות בדברים האלה, בגנטיקה, עדיין לא מצאו גנים ספציפיים שיכולים להגיד האם הילד יצא אינטליגנט או לא. יש את זה, ראיתי מחקר שאומר שיש איזשהו גן אחד ספציפי שיש לו סיומת מסוימת או סיומת אחרת, שיכולה להשפיע על אינטליגנציה ברמה של 2-3 נקודות, כן, שזה, שוב, זה קיים, זה משהו, אבל זה סמאמש מעט, זה כאילו זה לא אמור להיות יותר מדי מורגש, וחוץ מזה את כל שאר הגנים לא באמת יודעים. וכנראה לגבי דברים שקשורים לסביבה. יש איזו דוגמה מאוד מאוד מעניינת בדבר הזה, שעשו מחקר על שתי קבוצות של ילדים, לקחו קבוצה אחת שהיא קבוצה שתקבל עזרה בילדות בגיל שש אם אני זוכר נכון, למשך שנה שלמה, כזו תוכנית שתחזק אותם בחשבון ובמתמטיקה ובחשיבה לוגית ובכל מיני דברים כאלה, כן, קבוצות מאוד מאוד מוחלשות, לקחו ואמרו שיעזרו להם, וקבוצה שנייה שבעצם לא נתנו להם את העזרה הזאת. דרך אגב, אם דיברנו קצת על אתיקה של מחקרים בשיעורים הקודמים, אז בדברים אלה עולות תמיד שאלות של אתיקה, נכון? כי בעצם בחרנו רנדומלית חצי מהילדים שאנחנו הולכים לעזור להם, ולפחות אנחנו חושבים שנעזור להם, ולקחנו חצי מהאנשים שבכוונה במירכאות לא עזרנו להם. ויש פה שאלה אתית מאוד מאוד כבדה. מצד שני, וזה הטיעון של הפסיכולוגים שעושים את המחקרים האלה, הם טוענים שאם לא נעשה את הדברים האלה, אנחנו לא נדע אף פעם מה באמת עוזר, ומה לא באמת עוזר ואז לא נוכל אף פעם לעזור לכולם? שאלה למחשבה, תשאלו את עצמכם האם אתם מסכימים, זה לא מסכימים, זה מה אתם חושבים? היו צריכים לתת את זה לכולם ולוותר על המחקר, לא לתת את זה לכולם? שאלה מעניינת. בואו אני אספר לכם אבל מה קרה. מה שהיה אפשר לראות זה שאחרי שנה שהילדים האלה שהם בדרך כלל בבית ספר חלש, במקום חלש, בסביבה חלשה, קיבלו חיזוק מאוד מאוד מאוד משמעותי במשך שנה, האייקיו שלהם קפץ בצורה די משמעותית אל מול הקבוצת הביקורת. עם זאת, אחרי שנה שהם הפסיקו את החיזוק הזה, עברו עוד שנתיים, בגיל שבע או שמונה, האייקיו שלהם חזר להיות אותו דבר כמו של הקבוצה השנייה. זאת אומרת, הייתה איזה קפיצה ביכולות הקוגנטיביות שלהם, הייתה איזה קפיצה באינטליגנציה שלהם, הייתה איזה קפיצה ביכולת שלהם לפתור בעיות, לעשות דברים, מוטבל וכל מיני דברים מהסגנון הזה, ואז זה חזר להיות אפס. וזה מה שקורה המון פעמים בהמון סוגים של מחקרים כאלה. כשמנסים לעזור לאנשים לפתח אינטליגנציה, בהרבה סוגים של מחקרים, גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים, הרבה פעמים מראים שבתקופת אימון קצרה אפשר להשיג תוצאות טובות יותר במבחני האינטליגנציה, אבל אז הרבה פעמים, אם עוצרים את זה, מאוד מאוד מהר האינטליגנציה חוזרת לאותו בייסליין, לאותו בסיס שזה היה בו לפני זה. ואז יש שתי גישות של חוקרים. גישה אחת אומרת, טוב, אז כנראה שלא באמת אפשר לשנות אייקיו, שלא באמת אפשר לשנות אינטליגנציה, שאין דרך במרכאות באמת לעזור לילדים האלה, אבל המחקר הזה שעשו הוא היה פורץ דרך מסיבה מאוד מאוד גדולה, כי המשיכו לעקום אחרי הילדים האלה עשרות שנים אחר כך. ומה שראו זה שלמרות, שימו לב, שלא היה הבדל באייקיו בין הקבוצה של קיבלה חיזוק, כן, קיבלה חיזוק בעיקר קוגנטיבי ובעיקר בעניינה לימידתי, כן, בילדות לשנה אחת, אומנם לא היה הבדל באייקיו שלהם או בציונים שלהם יותר מדי במקום למבחנים סטנדרטיים, מה שגילו זה שהילדים האלה עשו הרבה יותר מהשורר הבית שלהם במשך גם שנים אחר כך, היה להם הרבה יותר מוטיבציה ללמוד, שימו לב, הרבה פחות מהם הביאו ילדים לא מתוכננים מחוץ לנישואים, פחות התגרשו, כן, פחות נעצרו על ידי שוטרים, כל מיני דברים כאלה שכאילו מרמזים שנוצר פה איזה משהו מעניין, שגם בדברים האלה דרך אגב, לכאורה הטובים לא טובים האלה, הם גם מקושרים עם אינטליגנציה. זאת אומרת אולי האינטליגנציה הבסיסית עצמה לא התקבלה, לא התקבעה, אבל חלק מהתופעות לוואי של אינטליגנציה גבוהה הם קיבלו אותם, אה, והם קיבלו שכר ממוצע גבוה יותר מהקבוצה השנייה. אז יש לנו בעצם איזשהו קונספט מעניין פה, שאולי אם אני עוזר לאנשים לחזק את האינטליגנציה שלהם, גם אם האייקיו עצמו לא באמת עולה למשך זמן, חלק מהתופעות לוואי שיש לאייקיו גבוהה מתקבלות בכל זאת. וזה דבר מאוד מאוד מאוד מאוד מעניין. הרי ברור לכולנו שבעולם של פסיכולוגיה זה מחקרים, הם מחקרים ממוצעים, וברור שכל בן אדם אינדיבידואלי, כל בן אדם אחד יכול מאוד מאוד מאוד להצליח גם עם האייקיו שלו נמוך. שוב, דיברנו בשיעור על אישיות, על קונשנצ'סנס, כגם משהו שמבטא הצלחה של הכנסה. אם לבן אדם יש גם אייקיו גבוה וגם קונשנצ'סנס גבוה, אז בכלל יש לו סיכוי הצלחה הרבה יותר גבוהים. אבל עדיין אתם בוודאי מכירים אנשים שאולי יש להם אייקיו ממוצע או מתחת, וקונשנצ'סנס ממוצע או מתחת, שעדיין מרוויחים הרבה כסף. אז ברמת האינדיבידואל יש פה דברים הרבה יותר מסובכים והרבה יותר מורכבים, אבל ברמה החברתית עדיין יש פה משהו מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד חזק. ושימו לב. ביקורת נוספת שיש למבחני האייקיו, זאת אומרת, זה גם מקור לביקורת, כי אם אייקיו חוזר להיות ממוצע, אבל התוצאות בחיים עדיין משתנות, סימן שהמדד הזה, המבחן הזה של האייקיו לא מודד הכל, נכון? כאילו חסר לי איזשהו... אם הילדים האלה שעברו את התהליך הזה השתפרו התוצאות שלהם בחיים, תוצאות שמקושרות עם האייקיו, השתפרו להם בחיים, ולקבוצה שלא עברה את זה, הם לא השתפרו, זאת אומרת שהמבחן של האייקיו שבסוף אומר שהם כאילו שתיהם באותו מקום, קצת לא מודד משהו, נכון? כאילו מפספס איזה רובד בבן אדם, הוא מפספס איזה משהו שהבן אדם כן למד, שהבן אדם כן התפתח ממנו, שהבן אדם כן צמח ממנו, מתפספס לגמרי במבחני האייקיו, וזה דבר, זה ביקורת אחת, אבל יש ביקורת נוספת ואפילו יותר קשה הייתי אומר, על כל מה שקשור למבחני אינטליגנציה, ואני אגיד לכם שיש עוד דברים שמשפיעים על המבחנים האלה בצורה מאוד מוזרה ומעניינית. אז בואו נתחיל קודם כל ממה הייתה המטרה הראשונה כשהתחילו להכניס מבחני האייקיו כדבר רציני, במיוחד בארצות הברית ובמיוחד באוניברסיטאות, שוב כמו SIT וכל אלה, מה שבארץ זה הפסיכומטרי. אז בהתחלה היה איזה קונספט כזה שאמרו את הדבר הבא, שימו לב. יש את האוניברסיטאות הכי טובות בארצות הברית, כן? הרווארד וייל ו-MIT וכל אלה. ובאותה תקופה החשש היה, כנראה זה החשש האמיתי, שאנשים או ילדים או נערים מתקבלים לשם דרך קומבינות. כן, אבא שלו פרופסור, דוד שלו עובד שם, חברים שלו למדו שם, בני דודים שלו היו שם וכן הלאה, וככה דואגים שמי שמקושר ומקומבן ומתוך האליטה במרחאות נכנס לאוניברסיטאות הכי טובות. וככה הם משמרים את האליטה, ומי שלא, לא נכנס. והרעיון היה שאם יעשו איזשהו מבחן שמודד אינטליגנציה אמיתית, יהיה איזשהו תנאי סתף כזה, שמאפשר לאוניברסיטאות לקבל אנשים שהם באמת האנשים הכי חכמים, ובכך לאפשר גם לאוכלוסיות מוחלשות יותר, שאולי הן חכמות יותר, להצליח להיכנס לתוך המקומות האלה. אוקיי? אז זה היה ככה הקונספט. היום די נטשו את הקונספט הזה, בגלל שהיום מבינים שבן אדם שבסופו של דבר יש לו את המעמד הסוציו-אקונומי יותר גבוה, יש לו את החיבור היותר טוב לאנשים האלה, יש לו אנשים בבית, הורים שלו שיכולים לעזור לו להתכונן לפסיכומטרי, כן? יכולים לתת לו כסף לקורסים. אין לו לחץ כלכלי בבית, אז הוא לא צריך ללכת לעבוד. ההורים שלו מממנים לו את הפסיכומטרי, מממנים לו מורים פרטיים, וממנים לו את כל מה שצריך, הסיכוי ההצלחה שלו בפסיכומטרי יהיה הרבה יותר גבוהים, נכון? אז היום קצת ירדו מהקונספט הזה שאפשר בעזרת מבחנים כאלה לייצר שוויון, ויותר מתמקדים ביכולת של מבחנים האלה באמת לחזות הצלחה בלימודים אקדמיים או בכל מיני דברים כאלה ואחרים. אוקיי? אז זה היום מה עושים עם זה. ועדיין יש פה בעיה קשה, כי את המבחנים האלה מאוד מאוד בקלות אפשר להטות, ומאוד מאוד בקלות אפשר להבין שבאוכלוסיות שונות ובחברות שונות יהיה תשובות שונות לאותם מבחנים. אני אתן שתי דוגמאות מאוד מאוד מאוד מעניינות. במבחני ה-IQ סטנדרטיים בארצות הברית, יכולים לשאול שאלה כמו מי הוא הנשיא השלישי של ארצות הברית? כששואלים את השאלה הזאתי ילד שלמד יסודי, תיכון, מוטבר, עשה דרך בארצות הברית, אמור להיות מסוגל ברמה די ספירה לענות על השאלה הזאתי. או מי היה הנשיא הראשון של ארצות הברית? אמור לענות בצורה די ספירה על השאלה הזאתי. מצד שני, אם תיקחו בן אדם שגר במקסיקו, נגיד כל החיים שלו, ועבר לארצות הברית, או גר במדינה אחרת, באפריקה, ועבר לארצות הברית, עכשיו הוא ניגש למבחן הזה, הסבירות שהוא ידע את זה היא הרבה יותר נמוכה. אם היו שואלים אותו, כן, מי היה הנשיא הראשון של מקסיקו, אולי הוא היה יכול לענות, ואנשים מארצות הברית לא היו יודעים לענות על זה, כן? אם אני אשאל אתכם מי היה ראש הממשלה הראשון של ישראל, אתם כנראה תדעו, ואם אני אשאל אמריקאי, הוא לא ידע. האם זה משהו פחות אינטליגנטי מכם? לא בטוח, נכון? אז זה שאלה מעניינת. אז אפשר בעזרת השאלות ששואלים לייצר בקלות הטיות בתוך המבחן. וזה חשש מאוד מאוד גדול. האם אנחנו היום בוחרים בתוך המבחני האיי-קיו שלנו כל מיני שאלות, שמקדמות סוג מסוים של אנשים ופוגעות בסוג אחר של אנשים. האם אנחנו מכניסים יותר מדי מתמטיקה, פחות מדי מתמטיקה, יותר מדי דבר אחד ופחות מדי דבר אחר, כדי לייצר מצב שבו המבחנים האלה לא באמת מודדים את מה שאנחנו רוצים ומתאים את עצמם לקבוצות מסוימות של אוכלוסייה מול קבוצות אחרות. דוגמה נוספת לשאלות שיש בכל מיני מבחני האיי-קיו, כן? זה למשל, מה דומה למה או מה מתחבר עם מה. ואז למשל אם תיקחו בן אדם ממוצע, כן, מערבי במרחאות, כן? ותתנו לו למשל סכינים, פליירים, כן? תפוחים ולא יודע מה, מלפפונים. ותגידו מה דומה למה או מה הולך עם מה. אז הוא יגיד לכם אוקיי, אז התפוח ומלפפון הולך ביחד, כי זה אוכל, נכון? זה מה שכנראה אתם חשבתם. ולא יודע, הסכין והפלייר הולך ביחד כי זה כלים. ואני לא זוכר עם איזה כלים בדיוק שמו את זה שמה, אבל יש שבט בדרום אמריקה שסולר את המחקר הזה, וממש ראה שהאנשים החכמים שם באמת שמים את התפוחים עם הסכינים ואת המלפפונים עם הפליירים, כי אומרים שמן הסתם פלייר או משהו שדומה לפלייר זה מה שאפשר איתו לקטוף את המלפפון, ועם הסכין חותכים את התפוח, ודווקא בן אדם לא אינטליגנט שם יכול להגיד מלפפון ותפוח הולך ביחד, שזה מטומטם לבחינתם. זאת אומרת, תרבויות שונות יכולות לתפוס בצורה שונה מה הפונקציות של דברים מסוימים, מה התועלות בדברים מסוימים, ולענות בצורה שונה על המבחנים האלה, שבעצם אין בהם שום גמישות, וזה לא בהכרח מעיד על היכולות של הבן אדם, ויכול להיות מוטה תרבותית, ושום מתוך הניסוי הזה גם מסיקים שיכול להיות שיש עוד הרבה שאלות אחרות שאנחנו שואלים במבחנים האלה, שבעצם שהוא מתאות נגד קבוצות מסוימות ובעד קבוצות אחרות, וזה חשש אמיתי, שהוא במיוחד בילל שלמשל בישראל, אם בן אדם רוצה להיות רופא, או אורך דין, או לא יודע מה, ללמוד מדעי המוח, או ללמוד הנדסה, או מדעי המחשב, והוא רוצה ללמוד באוניברסיטה טובה, אז הוא יצטרך, ולא לשלם נגיד פי שלוש יותר כסף למכללה, נכון? אז הוא יצטרך לקבל ציוני פסיכומטרי גבוהים, אז אם הציונים האלה מוטים נגד קבוצות מסוימות, אז זה ממש שיש פה איזושהי בעייתיות. דבר נוסף מעניין שגילו, וזה ככה הנקודה האחרונה שלנו לשיעור היום, אבל אולי המעניינת ביותר, זה שגילו שיש קשר מאוד מאוד מאוד מאוד חזק בין מבחני אינטליגנציה, לבין תחושת מסוגלות רגעית. מה הכוונה? האם הבן אדם באותו רגע מרגיש שהוא מסוגל או לא מסוגל, טוב או לא טוב, יצליח או לא יצליח, יש את ההשפעה מאוד מאוד מאוד משמעותית. זוכרים שסיפרתי לכם על התפיסה הזאת שהייתה שנים, בארצות הברית, על שחורים לבנים, מפרשי אינטליגנציה וכל הדבר הזה? אז לקחו סטודנטים, שחורים ולבנים, ואוניברסיטאות גדולות, אני שוב אתן כמו משהו מה-40 שנה, למרות שאני מנחש, יכול להיות שהיום זה היה עובד, יכול להיות שלא, כן? ונתנו להם לעשות מבחן במתמטיקה, אוקיי? ושוב, בתוך אוניברסיטאות גדולות, מן הסתם, זה תלמידים סופר חכמים, סופר טובים, ולא היה הבדל בין התוצאות של שחורים ולפנים, סבבה? עם זאת, עשו דבר הבא, נתנו להם, הוסיפו שאלה נוספת במבחן, ושאלו אותם, מה הגזר שלך? אוקיי? האם אתה שחור, לבן, וכן הלאה. וראו שכששאלו את השאלה הזאת, הוסיפו את השאלה הזאת, פתאום השחורים עשו פחות טוב. הצליחו פחות במבחן. ממש בהבדל שהסטטיסטיקה משמעותית, הציונים שלהם היו נמוכים יותר, כאילו, כשהם מילאו את זה, הוא, אה, כאילו, כן, לא באמת שזה אפשר להוכיח את זה, כמובן, אבל כאילו, הוא, אה, אני שחור, אז אני לא אמור לעשות טוב, ואז לא הצליחו. אוקיי? זה דבר מאוד מאוד מאוד מעניין. כאילו, יש פה איזשהו לחץ רגשי שהשפיע עליהם, ובהקשר הזה עשו מחקר עוד יותר מגניב אפילו, עם נשים אסיאטיות, אוקיי? וחילקו אותם לשלוש, אוקיי? אחד, לא היה להם שום שאלה, אחד, עכשיו, לא יודע אם אתם יודעים, אבל כאילו, במתמטיקה, שוב, יש את הקונספציה של נשים לכאורה כאילו פחות טובות בתחום במתמטיקה, אבל אסיאטים הם מאוד טובים במתמטיקה, כן? זה התפיסה בארצות הברית. שוב, תפיסה שהיא לא מקובלת, זה תפיסה שנשבת גזענית או כן או מיזוגנית או יותר, אבל יש את הקיימת התפיסה הזאת החברתית, ואוסיפו להם ממש למבחנים את השאלות. אחד, קיבלו נשים בלי שום שאלה, והם עשו ציונים כמו הגברים באותה כיתה, כן? כמו הממוצע, ואחד שאלו, מה המגדר שלך? זאת אומרת, היא הייתה צריכה לפתור, אני אישה, וראו כמו עם השחורים שהציונים שלהם ירדו, ואחרים שאלו אותם, מה הגזר שלך? כמו עם השחורים, והם כתבו אסיאטים, והם הצליחו יותר. כאילו, אם אני אסיאטית, אז אני צריכה להצליח במתמטיקה, אז הציון שלי עולה, ממש מדהים. אם אני תלמידה בכיתה, אז אני מצליחה כמו תלמידה בכיתה, שוב בממוצע, ואם אני אישה, אז אני מצליחה פחות. וההשפעות האלה מראים כמה משמעותי, כמה חזק, כמה אדיר זה, הקונספציות, התפיסות החברתיות, ואיך הם משפיעות על אנשים, האם הם ילכו להם לקריירות מסוימות, האם הם ילכו לתפקידים מסוימים, האם הם יאמינו בעצמם שהם יצליחו, האם הם באמת יעשו טוב משימות מסוימות או לא טוב משימות אחרות. שוב, מבחני היקי זה לא הדבר המושלם, מבחני מתמטיקה זה לא הדבר המושלם, אבל מאוד קל להבין שאם במבחן במתמטיקה מישהי, רק עצם זה שהיא כותבת שהיא אישה, גורם לה להצליח פחות טוב, שוב בממוצע, לא בהכרח בחורה ספציפית, אבל באופן ממוצע פחות טוב, ואם היא כותבת שהיא עשייתית ואז היא מרגישה ביטחון, היא מצליחה יותר טוב, אפשר לראות איך ההשפעות החברתיות האלה יכולות להשפיע לנו בכל מיני משימות בכל רחבי החברה, והדבר הזה הוא דבר מאוד מאוד מאוד מאוד מעניין. עכשיו, הדבר הזה כמובן לא מוגבל רק לאינטליגנציה ורק ללמידה, עשו גם מחקר די מגניב, הרבה עושים על סטודנטים של אוניברסיטאות, כי קל לעשות עליהם מחקר, כן? פשוט מחריכים אותם להשתתף במחקרים ושעשו עליהם מחקרים כחלק מהתואר, ואז אפשר לקבל ניסיונים בחינם, זה הסיבה. אז לקחו חבורה של חבר'ה לבנים, כן? ונתנו להם לעשות את המקסימום שקיבות צמיחה שהם יכולים. מצד אחד, פעם אחת נתנו להם מדריך כושר לבן, שכאילו נתפס כי הוא כמו הם, אם הוא אומר להם זה כאילו בסדר, והם הצליחו לעשות כמו מסוימת, אבל פעם השנייה נתנו להם מדריך כושר שחור, שכאילו נתפס כי יותר אטלטי, יותר זה ווטאבר, והם הצליחו לעשות פחות. זאת אומרת, ממש תחושת נחיתות פוגעת לנו בביצועים, גם באינטליגנציה וגם ביצועים פיזיים, למרות שביצועים פיזיים זה פחות השפיע, בביצועים השכליים זה הרבה יותר השפיע, אבל זה עדיין השפיע. ואפשר ממש לראות איך הדברים האלה הם דברים שאנחנו צריכים מאוד להיזהר אליהם. כי התפיסות המוטעות שיש לנו לגבי גזע, לגבי מגדר, מין, ווטאבר, תקראו לזה שאתם רוצים, לגבי כל הנושאים האלה, יש להם השפעות אמיתיות. יש להם השפעות אמיתיות לגבי איך אנשים מתנהגים, איך אנשים מצליחים ומה אנשים עושים. ולכן זה עוד סיבה למה כל הנושא הזה של מבחני אינטליגנציה הוא כל כך שנוי ומחלוקת. אז יש לנו פה כלי מדהים, ואני מעודד אתכם לייצר את החשיבה העצמית שלכם. יש פה כלי מדהים שנקרא אינטליגנציה, שיכול למדוד הצלחה בהרבה דברים, שיכול לנבא כל מיני דברים, שיכול לדעת האם בן אדם לא יודע מה, ירוויח יותר כסף, יצליח באקדמיה, ואפילו אם הוא יקבל מחלות בגיל מאוחר. מצד שני, אנחנו שואלים את עצמנו, האם המבחנים האלה עוגנים? האם המבחנים האלה טובים? האם המבחנים האלה באמת לא עושים התאיה, ואולי הם יוצרים אפילו אפקט של אמונה שמגשימה את עצמה? זה השאלה שלכם ליום הביתה, ואנחנו נפגש בשיעור הבא.