שיעור 08: פסיכולוגיה חיובית

מי אמר שפסיכולוגיה חייבת להתעסק רק בגנטיקה, בכימיה או במחלות נפש? היום אנחנו הולכים לדבר על פסיכולוגיה חיובית. כן, השיעור הזה זה שיעור מספר 8 בקורס פסיכולוגיה שלנו, פה ביוטיוב או בספוטיפיי, ואם עדיין לא צפיתם או לא העזנתם לשיעורים הקודמים, אני יותר מזמין אתכם לעשות את זה. אפשר כמובן ליהנות מהשיעור הזה בפני עצמו, זה שיעור מעולה על פסיכולוגיה חיובית, אבל כדאי מאוד אם אתם רוצים למצות את המירב, אם אתם רוצים ללמוד בצורה טובה ביותר על פסיכולוגיה, מאוד מאוד מומלץ לעבור לשיעור הראשון ולצפות בכל השיעורים לפי הסדר. אם יש לכם חברים או חברות שגם הם מתעניינים בפסיכולוגיה, מתעניינים בנפש האדם, אני ממליץ לכם לשלוח את הקישור הזה לסרטון הזה או לסרטון הראשון בסדרה, אליהן כדי שגם הן יוכלו ליהנות מזה. אז פטרת הפרויקט הזה היא כמובן במרכז, בראש ובראשונה להנגיש את הידע הזה, הידע הכל כך חשוב ומשמעותי הזה בפסיכולוגיה, לכמה שיותר אנשים, והשיעור הזה על פסיכולוגיה חיובית הוא השיעור המושלם לדעתי לעשות את זה, במיוחד אחרי כל השיעורים שכבר למדנו. כי בסופו של דבר חשוב להדגיש שגם אם דיברנו על זה בשיעורים הקודמים, שהקורס הזה פחות שם דגש על פרקטיקה, ומי שרוצה הרבה יותר פרקטיקה יכול ללכת לפודקאסט שלי, תכלס התפתחות אישית בלי קלישאות, או לסרטונים וסדנאות והדרכות וקורסים שלמים שיש לגמרי בשינם פה ביוטיוב בערוץ שלי וגם שוב בספוטיפיי בפודקאסט בשנה, אבל השיעור הזה למרות שהוא סופר מדעי, למרות שהוא מחובר מאוד מאוד לאקדמיה, הוא עדיין שיעור מאוד מאוד מאוד מאוד פרקטי. אני חושב שאחת הסיבות שפסיכולוגיה חיובית הפכה להיות דבר כל כך גדול, כל כך משמעותי, כל כך מוכר, זה בגלל שהתובנות של הזרם הזה לפסיכולוגיה הן כל כך כל כך כל כך מעשיות. אז היום אנחנו הולכים לדבר באמת על פסיכולוגיה חיובית. אז מה זה בעצם פסיכולוגיה חיובית? חשוב להדגיש שפסיכולוגיה חיובית זה סוג של זרם שכולל בתוכו כל מיני דברים שונים, זה לא איזה משהו סופר מוגדר שמתעסק אך אבל בדבר אחד, אבל זה זרם שקם כתרובה למשהו אחר, אוקיי? לפני מה שכמו 30 שנה, אני חושב שהסטטיסטיקה הייתה שעל כל מחקר אחד בפסיכולוגיה שעסק במשהו פוזיטיבי, זאת אומרת למשל במה אנשים כן מסוגלים לעשות, בתחושת חיוביות של אנשים, במערכות יחסים טובות, כל הדברים הפוזיטיביים שאנשים רוצים בעולם, היו קרוב ל-80 עד 100 מחקרים על סכיזופרניה, דיכאון, חרדה ועל כל התופעות השליליות שיש לנו בנפש האדם. הדבר הזה יש בו כמובן היגיון, כי פסיכולוגיה ודומה אולי לרפואה, או הפסיכולוגיה הקלאסית יותר נכון, בדומה לרפואה, רוצה לעזור לאנשים לפעול את חיים טובים יותר. ואחת הגישות המרכזיות שהיו נוכחות ועדיין נוכחות במידה רבה, זה הגישה שאומרת שאם אני רוצה שאנשים יהיו בריאים, אני צריך לחקור את המחלות, לחקור את הדברים שלא עובדים טוב, לחקור את הדברים שהם בעיות, ואז לחשוב איך אני יכול לפתור אותם. הגישה הזאת, דרך אגב, שאני פחות מבין ברפואה, אבל מאוד מאוד נפוצה ברפואה, אבל גם ברפואה, בדומה לפסיכולוגיה, באה כמה גישה חדשה שאומרת, רגע, להיות בריא או להיות בן אדם שמח, מאושר, אפקטיבי, תורם לסברה עם נפש בריאה, זה לא רק להיות בן אדם לא חולה. להיות בן אדם מאושר זה לא רק לא להיות בדיכאון, אם אני פשוט לא אהיה בדיכאון, זה לא יהפוך אותי מיד למאושר. להיות רגוע, שלב, אפקטיבי, זה לא אומר רק לא להיות בחרדה, יש פה איזה משהו מעבר, אוקיי? ובאמת, הזרם הזה הגדיל בצורה משמעותית את כמות המחקר שיש על התופעות החיוביות האלה, על התופעות הפוזיטיביות האלה, שאני אדבר עליהן בהרחבה בשיעור הזה. ולפני משהו כמו שמונה שנים, ממצב שזה היה אחד לכל שמונים מסקרים, זה היה על פחות או יותר אחד מעשרים. אני לא יודע מה הסטטיסטיקה המדויקת להיום, אבל יש לי את ההרגשה שזה באמת איזושהי מגמה. כמובן אף אחד לדעתי, או כמעט אף אחד, לא טוען שצריך להפסיק לחקור פסיכופתולוגיה, מה שהיה בשיעור הקודם, או להפסיק לחקור פסיכולוגיה התפתחותית, או להפסיק לחקור דברים אחרים, אלא פשוט שצריך לחקור גם את הדברים האלה, גם את הדברים הפוזיטיביים האלה. אז קודם כל, יש בתוך העולם הזה של פסיכולוגיה חיובית, ואנחנו נוגע בנושא הזה, כל מיני מסקרים שמראים לנו תוצאות שונות מהרבה ממה שדיברנו עליו עד עכשיו, נכון? בשיעור על אישיות, בשיעור על התפתחות, בשיעור על פסיכופתולוגיה, ראינו בעצם המון המון המון פסיחות. מה זה אומר? ראינו שגם אם מנסים לעזור לילדים בעזרת תוכניות תוכניות סיכונוכיות, לפעמים לא באמת מצליחים לעזור להם. שגם תיאומים זהים שהופרדו בלידם, לפעמים יוצאים מאוד מאוד דומים, למרות שאולי בילדות הם קצת שונים, אחר כך הם פופמים להיות יותר ויותר דומים, זאת אומרת, יש איזו הרגשה או חוויה, גם פסיכולוגית פתחותית, גם פסיכולוגית של אישיות, גם באינטליגנציה, נכון שדיברנו על אינטליגנציה, וגם בפסיכופתולוגיה, שיש כמה דברים שהם מאוד קבועות. עם בנפש האדם, וכאילו אין ממש יותר מדי אופציה לאיזשהו שינוי. ובעולם הזה של פסיכולוגיה חיובית, פתאום באו מחקרים והראו את הדבר האחר, הראו את הצד השני של אותו מטבע, שבעצם באה ואומר, רגע, יש בעיה באיך שחקרנו פסיכולוגיה. יש בעיה באיך שחקרנו אישיות, באיך שלמדנו, חקרנו אינטליגנציה, באיך שחקרנו עושר, באיך שחקרנו פסיכופתולוגיה, כי בעצם, אם אתם זוכרים את המחקרים שהראיתי לכם, או שיטפתי לכם בעצם בשיעורים הקודמים, אז זה הרבה פעמים מחקרים סטטיסטיקות מאוד מאוד מאוד מדויקות. אז זה שבאופן סטטיסטי למשל, וזה הגישה המעניינת פה, בעצם שתי הגישות המעניינות של פסיכולוגיה חיובית. אז אמרנו, הראשונה היא שבשביל להיות מאושר זה לא מספיק לטפל בדיכון, צריך לחקור עושר. בשביל להיות אפקטיבי זה לא מספיק לחקור חרדה ולהיות לא בחרדה, צריך לחקור מה זה אומר אפקטיבי, צריך לחקור מה זה אומר משמעות, צריך לחקור את הדברים הפוזיטיביים האלה, וזה הדבר הראשון שמעניין פסיכולוגיה חיובית. והדבר השני שמעניין פסיכולוגיה חיובית זה שבעצם אנחנו מדברים פה על מחקר מסוג שונה, במקום שאנחנו נגיד, אוקיי, נחקור עשרת אלפים אנשים ונראה שבערך, אני לא יודע, על חמישים שנה רובם נשארו די סטטיים, לא יותר מדי התפתחו לכאן או לכאן, סטטיסטית על הרבה אנשים על הרבה שנים, אנחנו נשאל את עצמנו רגע, רגע, רגע, מתוך כל אלפי האנשים שחקרנו, יש עשרות או מאות שכן השתנו, יש עשרות או מאות שכן היו במקום מסוים והצליחו להפוך להיות מאושרים יותר, וצליחו להפוך להיות חכמים יותר, וצליחו להפוך להיות, לפתח תכונות אישיות פרקטיות יותר, שהצליחו להתגבר על מחלות נפש, שהצליחו לפתח דברים מסוימים בעצמם. בואו נחקור אותם ונבין מה היה מה שגרם להם להצליח, ולא מה שגורם לרוב האנשים להישאר תקועים, כמו במחקר הלאושר שסיפרתי עליו פשוט לפני כמה שיעורים, שבעצם הראה שאושר זו תכונה יחסית גבוהה במשך החיים, אז שוב לרוב האנשים זה תכונה קבועה במשך החיים, אבל יש אנשים שמצליחים להעלות את רמת האושר שלהם, והשאלה היא איך? ופה עולה בעצם איזושהי גישה או איזשהו רעיון בתוך פסיכולוגיה חיובית שאנחנו נחקור אותו היום, נדבר עליו היום, ואולי יהיה לכם כמה תובנות משמעותיות מן היום, שבעצם בא ואומר רגע, אולי רוב האנשים נשארים ברמת אושר קבועה, לא בגלל שאין איך לשפר אושר, אלא בגלל שאף אחד לא חקר, בדק ומצא כלים שמשפרים אושר, כלים אמיתיים ואת הכלים הנכונים. אולי אנשים נשארים עם אותם תפוסי אישות ולא מצליחים לשנות יותר מדי את הרגשות החיוביים שלהם או את הרגשות השליליים שלהם, או חלקים מסוימים בתפוסי אישות שלהם, כי אף אחד עדיין לא מצא את הדרך הנכונה והיעילה לעשות את זה. אולי זו הסיבה שרוב האנשים לא מצליחים לשפר את התכונות האלה, או להתקדם, או לעשות איזשהו שינוי. אולי במקום להודד את התקיעות הזאת אנחנו יכולים לחקור את אלה שכן מצליחים, ולראות איך אנחנו יכולים להתמיע את זה לאנשים רבים או לאנשים אחרים. עכשיו, הבסיס של הזרם של פסיכולוגיה חיובית יושב על הזרם שנקרא כמובן פסיכולוגיה אומניסטית, דיברנו על זה מעט בשיעורים הקודמים. אולי יש שיעורים נוספים שנדבר על זה יותר. מסלו ודומיו שדגישו בעצם את החשיבות של האדם עצמו, את זה שיש לנו תמיד הרבה יותר, את כל הנושא הזה של משמעות, של ערז עצמי, של ביטוי עצמי, כל העולמות האלה, וזה מתחבר מצוין עם העניין של רגע, בואו לא נחקור רק את מי שסובל, בואו נחקור גם את מי שמצליח כדי ליצור משהו אחר. אוקיי? אז יש כמה וכמה מחקרים מאוד מאוד מעניינים בהקשר הזה. אתן לכם כמה במהלך השיעור, אבל שתיים ראשונים שנתחיל איתם. הראשון זה רוברט אמאונס, שבעצם נתן לסטודנטים, וזה מחקר מאוד פשוט ומאוד מעניין, הוא נתן לסטודנטים שלו לסתור מכתב, כן? וסך הכל לסתור מכתב לבן אדם שיצר השפעה חיובית על החיים שלהם, והמכתב לסתור מהם האופנים שבו הבן אדם הזה השפיע בצורה חיובית על החיים שלהם, להגיד לו תודה, כן? זה שהוא מכתב מאוד מאוד סיובי כזה, ולמסור לבן אדם הזה פיזית את המכתב ביד, אוקיי? ובעצם המחקר הראה שהפעולה הפשוטה הזאתי של להגיד תודה למישהו, העלה את מצב הרוח שלהם, את הווילביינג שלהם, ואת רמת הסביות הרצון שלהם מהחיים בצורה משמעותית. עכשיו, כמובן שזה לא אומר שזה שלחנו מכתב פעם אחת, כתבנו תודה פעם אחת, זה ישפר את החיים שלנו לנצח, אבל בעצם פה בא הרעיון, רגע, אם אני יכול בעזרת פעולות מסוימות להעלות את רמת הסביות הרצון שלי, להעלות את רמת האושר שלי, להעלות את רמת הפוזיטיב מושל, את הרגשות החיוביים שלי, אם אני אתעלגל את זה באופן קבוע, אולי אני יכול באמת להשפיע על התכונות האלה באופן קבוע ורחב בחיים שלי כתרגול שמאמן, כמו שרירים, גם את המוח שלי. באמת יש אחר כך מחקרים שהראו שתרגול חוזר של הדברים האלה ממש משפיע על מבנים מסוימים במוח, ועל פעילויות מסוימות באזורים מסוימים במוח, ונדבר על המחקרים האלה אחר כך, אוקיי? ניסוי נוסף שהוא אולי הניסוי הכי מפורסם בפסיכולוגיה סעודית, זה הניסוי של... סאלימן שבעצם נתן לסודב שלו לכתוב שלושה דברים טובים שקרו להם היום כל יום במשך אני חושב שזה היה שבוע ואולי אני טועה כל יום בערב לכתוב שלושה דברים טובים שקרה להם היום ולשאול את עצמם מה הסיבה שהדברים הטובים האלה קרו לנתח את הקורז, את הסיבה, את המקור של הדברים הטובים האלה והוא הראה שעשה שבוע או שוב אולי זה היה יותר משבוע אבל אם אני זוכר נכון זה שבוע של התרגול הזה הוא הראה שרמת סביעות הרצון של האנשים מהחיים גבוהה יותר רמת הלבשות החיובים גבוהה יותר דברים שלפאורה מהמסקרים על אישיות שראינו לפני מספר שבועות לפני מספר שיעורים זה דברים שלא אמורים להשתנות זה דברים שאמורים להיות סטטיים וקבועים לגמרי ולפאורה אין לנו יכולת להזיז אותם עכשיו שוב יכול מאוד להיות שהתרגול הזה עשינו אותו הוא שיפר נכון ואז הפסקנו לתרגל אז זה הפסיק לשפר אז קודם כל יכול להיות שדברים בסדריים פסיכולוגיה חיובית צריכים להמשיך לתרגל לנצח כדי שהם ימשיכו לעבוד לנו אז זה דבר אחד, דבר מעניין וגישא מעניין את לגבי הנושא הזה אבל מעבר לזה יכול להיות שאולי שוב דרך אימון אני באמת משנה את מבנים במוח ואנחנו נראה שגם זה נכון אז בואו נבין למה האנשים שחוקרים פסיכולוגיה חיובית למה אנשים שמאמינים כל כך בתחום הזה כן יש לנו בארץ את דוקטור טל בן שחר שהוא בן אדם מדהים עם ידע אדיר מאוד מאוד שווה לעקוב אחריו לקרוא את הספרים שלו הוא רחב ונפח מטורף על הנושא הזה של פסיכולוגיה חיובית אז המלצה מאוד מאוד חמה על טל בן שחר וגם יודית קאץ' עושה פודקאסט באמת יוצא דופן עם הגישה הזאת של פסיכולוגיה חיובית היא מראה עלת הרבה מאוד סוגים של אנשים אז זה לא הכל על הנושא הזה אבל זה כאילו המיינדסט שהיא מביאה איתה גם מאוד מאוד מאוד מאוד מומלץ אז למה אנשים האלה כל כך אוהבים את התחום הזה למה התחום הזה הוא כל כך מושך ומושך אליו כל כך הרבה אנשים אוקיי אז קודם כל בהבנה שלנו של רוב האנשים כשאנחנו רוצים ללמוד פסיכולוגיה רוצים להיות בסדר עם הנפש שלנו אולי יש לנו איזה רצון להיפטר מחרדה אולי יש לנו איזה רצון להיפטר מדיכאון אולי יש לנו רצון להיפטר מחוויות שליליות אבל לא פחות מזה יש לנו רצון לחיות טוב יש לנו רצון להיות מאושרים נכון בעצם יש איזו גישה שאומרת שכל מה שעשו חוץ ממפסיכולוגיה חיובית זה נועד לשים את האנשים על אפס זאת אומרת המחשבה הזאת כמו שאמרתי בדומה לרפואה שאם הגוף לא חולה אז הוא בריא אבל אנחנו יודעים שזה לא נכון גם ברפואה נכון יש אנשים שהם אולי לא חולים בשום מחלה בהגדרה של זה אבל הם בן אדם בוודאי לא אנשים חיוביים וסיוניים ועם מלא אנרגיה נכון זאת אומרת יש פה איזה משהו נוסף אולי בשביל להיות בריא צריך לקחת יודע עם סלישפת אז אני יכול לקחת כדור או לא יודע דלקת אני יכול לקחת אנטיביוטיקה או טבע אז אין לי יותר אנטיביוטיקה וזה לא הופך אותי מיד לבריא אם אני רוצה להיות בריא אולי אני צריך לאכול בצורה מסוימת שוב משהו יומי יומי אולי אני צריך להתאמן שוב אולי משהו יומי יומי אולי אני צריך לעשות דברים אחרים ברמה היומי יומית כדי להפוך את הגוף שלי ולמצאת את הפוטנציאל ממנו ואותו דבר בפסיכולוגיה. אם אני רוצה לעבור מעל האפס לא להיות במינוס כן בשביל לפתור את המינוסים את הדיכאון חרדה קשיים או סי בי אי דייג' כל הדבר שדיברנו עליהם אוקיי אולי צריך את כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו אבל כדי לעבור מאפס לפלוס להיות בצד החיובי של הסקאלה אנחנו צריכים סוג אחר של מחקר צריכים סוג אחר של ידע ואני חושב שלעבור מעל האפס זה דבר מאוד חשוב להרוויח הרבה אנשים. מעבר לזה למרות שבשיעור שוב של השיעור הקודם על פסיכופתולוגיה דברנו על זה שרוב האנשים לפחות לתקופה קצרה בחיים יחוו איזושהי הפרעת נפש על הסקאלה ברמה חדשה כזאת או אחרת עדיין רוב האוכלוסייה רוב הזמן לא נמצאים במצב של הפרעת נפש רובנו לא נמצאים רוב הזמן במצב של הפרעת נפש זאת אומרת אם אנחנו רוצים ללמוד איך לעבוד על עצמנו איך לשפר את החיים שלנו כל הנושא על פסיכופתולוגיה הוא יכול להיות מעניין הוא יכול לתת לנו השראה לרעיונות אבל הוא חוקר את הדבר שמעניין אותנו בצורה הרבה יותר עקיפה. אם אנחנו חוקרים אנשים מצליחים מאושרים אנרגטיים מערכות יחסים טובות שחיים באול זמן וכן הלאה וכן הלאה אז אנחנו חוקרים בצורה הרבה יותר ישירה את מה שבאמת יכול לתרום לחיים שלנו. נקודה שלישית מאוד מאוד חשובה זה שכשאנחנו חוקרים את איך לעשות להיות אנשים יעילים יותר חיוביים יותר פוזיטיביים יותר יש לדבר זה השפעה מדבקת בן אדם אחד מאוד סיובי בן אדם אחד מאוד אפקטיבי בן אדם אחד עם חזון עם ויז'ן עם משמעות עם שליחות עם מערכות יחסים טובות יוצא השפעה סביבתית משמעותית גם על האנשים מסביבו גם אם הם במצקורים נמוך יותר או גבוה יותר אנחנו הופכים את העולם לטוב יותר והדבר האחרון זה שבמחקרים גילו למרות שבהתחלה לא ידעו שזה מה שיקרה שהרבה מאוד דברים שנועדו להגביר עושר או לחיות חיים טובים יותר או חיים של משמעות או חיים בריאים יותר כן סוג של נקרא לזה מותרות לעשירי כן צרות של עשירים כזה של אין לי את הבעיות הקשות אז אני מפתח את הדברים היותר שהם מותרות נקרא לזה ככה אבל מה שגילו זה שהמותרות האלה בעצם מכסנות אותנו בפני ההפרעות נפש ברמה מסוימת כמובן. זאת אומרת, אם לכולנו יש סיכוי לחוות איזושהי טראומה בחיים או דיכאון או חרדה או הפרעה כזאת או אחרת בחיים, אם אנחנו נתרגל וניישם הרבה מהעקרונות שנדבר עליהם היום, הסיכוי של הדברים האלה יקרו יורד. וככל שניתן את זה אולי לילדים מגיל צעיר יותר, נוכל למנוע הרבה מהקושי ומהסבל ומהכאב שבעולם. אז זה הסיבות המרכזיות. המודל הראשון, שהוא מודל תיאורטי כמובן, שאני רוצה לשתף אתכם, שקשור לפסיכולוגיה חיובית, ויכול לתת לנו ככה איזשהו אוברוויו, איזושהי הסתכלות כללית, כן? כי זה לא קורס שלם על פסיכולוגיה חיובית, נכון? זה רק שיעור אחד במבוא לפסיכולוגיה. אז נדבר על מודל פרמה של סלינגמן, שוב, אחד מאבות הפסיכולוגיה החיובית, שמדבר בעצם על פרמה, חמישה גורמים מרכזיים שפסיכולוגיה חיובית צריכה לחקור, שמשפיעים בצורה חיובית על העושר של הבן אדם, על ה-well-being שלו, על האיכות חיים שלו, והרבה מהם יתברר, שוב, במחקרים, שגם משפיעים על אורך החיים והבריאות הפיזית של הבן אדם. שוב, אם תזכרו בשיעור מספר 2, שדיברנו על מבנה המוח ומה עשתה עצבים, וכל המערכות הנוספות שמסביב לזה, שמשפיעות על הנפש שלנו, אנחנו מבינים שמשפיעים גם על הגוף שלנו, כן? אותו קורטיזול ומאזן ביוכימי שמשפיע על הרגשות שלנו ועל התחושות שלנו ועל החוויות שלנו, משפיע בסופו של דבר גם על ה-well-being הגופני שלנו, על הבריאות הפיזית שלנו, וגם באזור הזה נהרמים הרבה מחקרים. אז בואו נתחיל. אני אגיד לכם מהם חמשת העקרונות, ואז על כל עיקרון או על כל תחום של סלימן, אני אנסה טיפה להרחיב, להסביר, ואולי לתת לכם איזה מחקר אחד או שתיים מעניינים שממחישים את הדבר הזה, אוקיי? אז הדמיון הראשון זה פי, מה שנקרא positive emotion או רגשות חיוביים. בעצם סלימן אומר, רגשות חיוביים זה לא רק משהו נעים, אוקיי? זה לא רק שכולנו רוצים להיות שמחים וכולנו רוצים לחוות עושר או קרבה או אהבה או חברות או את כל הדברים האלה, כולנו רוצים להרגיש את זה כי זה נעים לנו בגוף, אבל זה לא רק נעים לנו בגוף, זה גם חיוני, אוקיי? הדבר הבא, נעבור על זה שנייה מהר ואז נחזור על זה עוד פעם, זה אי, engagement, כלומר להיות בתוך משהו, להיות בהתמסרות, יש את הנושא הזה של flow שנדבר עליו בהקשר של engagement, יש עליו הרבה מחקר בשנים האחרונות, סוג של buzzword מוצדק כי באמת יש שם מחקר מדהים ותוצאות מאוד מאוד יפות. פרמה R זה relationships, כלומר מערכות יחסים, שוב הרבה אנשים רוצים מערכות יחסים טובות סביבם, אבל בעצם סלימן בא ומראה ויש הרבה מחקרים יפים שמראים שזה לא רק שנחמד לנו להיות עם אנשים, אלא שאם יש לנו מערכות יחסים חיוביות יותר, זה ממש מחסן אותנו ממחלות נפש, זה עוזר לנו להתמודד עם משברים קשים, זה יוצר לנו להיות מאושרים יותר ואפילו לחיות יותר שנים, זה די מדהים. אז פרמה הם meaning משמעות, פה נדבר אולי קצת על ויקטור פרנקל, על זה שאף רוצים להרגיש שאנחנו עושים משהו עבור משהו גדול מאיתנו ואיך הדבר הזה משפיע על החיים שלנו, ו-A, accomplishment הישגיות, אנחנו נדבר על הקשר אולי קצת בין מטרות לאושר ועל מתי משימות שונות מתעסקלות אותנו, מסמכות אותנו וכן הלאה. אחרי שנעבור על הדברים האלה, אנחנו נבין איך באמת אפשר ממש להטמיע אותן בחיים שלנו. נראה לי שזה יהיה good enough לשיעור הזה, אוקיי? זה כבר יהיה שיעור מדהים. אז בואו נדבר שנייה על positive emotion. אז קודם כל, ברברה פרדריקסון עושה מחקר פשוט אבל יעיל, והיא נותנת לאנשים להסתכל על תמונות חיוביות שמייצרות להם רגשות חיוביים, מדברת איתם או מעבירה להם כל מיני פרוטוקולים שהתפקיד שלהם זה להעלות חוויות של שמחה, אושר או כל מיני דברים כאלה, ובעצם היא מראה שכשהאנשים עושים את זה בשיעור בשיחה, אחרי השיחה, שבוע אחרי השיחה, יש להם קצת, לפחות קצת, חוויה חזקה יותר של well-being. עכשיו, למדוד well-being או למדוד אושר זה דבר מורכב, נכון? דיברנו על זה באחד השיעורים הראשונים שהשאלונים האלה בדרך כלל בעיקר מבוססים על, כאילו המחקרים האלה בעיקר מבוססים על שאלונים. אז נשאלת שאלה כמה בן אדם מרגיש שהוא שמח לעומת מה בן אדם כותב שהוא שמח. יש פה איזה קושי, אבל השאלונים האלה הם די טובים. שוב, יש אפשרות שלמה להתווכח על זה, אבל כרגע אנחנו נחיים מהשאלונים האלה לצורך השיעור. אז אנשים שהראו שהם עושים את הפעולות הפשוטות, פשוטות, פשוטות האלה, יש להם רמת well-being יותר גבוהה. מאוחר יותר הראו שאותם שאלונים שמראים well-being מקושרים גם לחיים ארוכים יותר, חיים טובים יותר, בריאות טובה יותר ועוד. מספיק שאני מקיף את עצמי בחוויות או ברגשות חיוביים, כבר יש סבירות שאני אהיה יותר מרוצה מהחיים שלי, יש סביבות שאני אהיה יותר אפקטיבי, יש סביבות שאני אחיה חיים ארוכים יותר. יש ניסוי נוסף שראשונה שעשתה אותו אני חושב זה לאורה קצמן, אני חושב שאולי יהיו עוד כמה חוקרים איתה, אבל זה ניסוי מאוד מפורסם. לראות, שבעצם לקחו קבוצה מאוד מאוד גדולה של נזירות ורצו לבדוק למה חלקן שריות על גיל יותר מאוחר, חלקם שריות על גיל יותר מוקדם ובאמת ראו שאחד הדברים שמאוד מאוד מפרידים בין אלה שחיים חיים ארוכים או קצרים, למרות ששוב תגידו גל, אבל יש פה גם גנטיקה, יש פה עוד דברים צודקים, אבל אחד הדברים הנוספים שהם ראו זה שבאמת הנזירות שנוטות להביע ולדבר על עצמן בצורה שבו יש להם יותר רגשות חיוביים, יש להם יותר well-being, מה שנקרא בשאלונים, יש להם יותר יכולת לחוות את החוויות השאלות הפסיכיוביים האלה, הם חיות לגיל יותר מאוחר. אז יש לנו קשר בין רגשות חיובי, זה משהו נזכור אותו, רגשות חיוביים זה לא משהו שהוא רק כיף, זה לא משהו שהוא רק נעים, זה משהו שהוא תנאי הכרחי לחיים בריאים, ארוכים, שלבים, טובים וכן הלאה. אז בואו נדבר שנייה על אינגייג'מנט, זה היה positive motion, בואו נדבר שנייה על אינגייג'מנט. אז בעולם של אינגייג'מנט, המחקר הכי מפורסם זה על הנושא של flow, ובנושא של flow המחקרים הם מאוד מאוד מאוד מאוד מעניינים כי יש להם ממש, הם פיתחו שיטת מחקר חדשה, כי הם אמרו בעצם את הדבר הבא, תראו, זה נחמד לעשות משהו בחיים של בן אדם ואז למדוד אותו באיזושהי צורה, ואז אולי לפגוש אותו כמה ימים אחר כך או כמה שבועות אחר כך ולנסות לעשות את זה מלשון. אבל רוב החיים של הבן אדם, כן, זה מי הייצ'ינג מי הייצ'יוע, זה שיזם את זה ביחד עם כמובן צוות חוקרים יותר רציני, אמר רגע, אבל זה לא מספיק טוב, כי רוב החיים של הבן אדם לא קורים במעבדה, רוב החיים של הבן אדם קורים מול אנשים אחרים, בבית שלו, בעבודה וכן הלאה. והשיטה שהם עשו, היום זה כבר עם אפליקציה, אבל בהתחלה, זה היה ביפרים, אני לא יודע אם אתם מספיק סכנים כדי לדעת מה זה, זה איזשהו מכשיר ישן שלפני שהיו טלפונים בכל בן אדם, שהיה סוג של מצפצף כזה, כמו תחשבו על אס-אמסים של פעם, היה מצפצף לאנשים שהם היו יודעים שהם צריכים להגיב לצפצוף הזה, כן, ביפר של פעם, וכל פעם שהביפר הזה היה מצפצף להם, הם היו צריכים לתעד באיזשהו דומן שהכינו להם, מה הם עושים כרגע, מהי רמת צביעות הרצון שלהם, ועוד כמה שאלות כאלה פשוטות, ואז עשו ממש מסקר שמודד כל מיני Data Points, כל מיני נקודות מידע מהחיים של הבן אדם. זאת אומרת, היה אפשר לראות בשעה 6.54 יוסי היה בארוחת ערב לבד, כן, אגב מי עוד היה איתם, היה שם כמה שאלות בקיצה. יוסי היה בארוחת ערב לבד, והוא היה 6 סבר רצון בחייו. יום למחרת, ב-10.43, אז יוסי אכל ארוחת בוקר, ביחד עם המשפחה שלו, הוא היה יותר סבר רצון. ואז היה אפשר לאורך הרבה מאוד אנשים שעשו להם את המחקר הזה, לאורך המון נקודות מידע, בעצם לחקור ולהגיד אוקיי, מה טיב הדברים שגורם לאנשים להיות הכי מאושרים, איפה אנשים הכי אפקטיביים, איפה אנשים מרגישים הכי טוב, מה הסיטואציות הסביבתיות שמאפשרות את זה, וממש אחר כך במעבדה. אולי לפרק עם האנשים את הנקודות האלה, ולהבינו אותם יותר לעומק, אבל זה היה ממש כניסה הרבה יותר עמוקה לחיים של אנשים. ובאמת התובנה, או אחת התובנות של המחקר הזה, זה שיש איזשהו מצב רגשי במערכות שהם מגדירים אותו כידיאלי או מאוד מאוד גבוה, שהם קינו אותו כ-flow, מצב שבו אני מאוד מאוד ממנוכד במה שאני עושה, אני מאוד מאוד מרוכז במה שאני עושה, והחוויה שמה זה החוויה הגבוהה ביותר לפי מה שהם אומרים, ואת הדבר הזה אפשר למצוא בשיחות עם אנשים, אפשר למצוא בעבודה בשמותית, אפשר למצוא במוזיקה, אפשר למצוא בכל מיני גורמים, אבל בעצם הדבר הזה ממש קושר לאפקטיביות בעבודה, אנשים שיש להם יותר את הדבר הזה, לאפקטיביות בעבודה, סביעות רצון מהחיים, עושר וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, ואתם מותחים לראות שכל הדבר הזה בעצם מתחבר חזרה לכל שאר הדברים. אז כשאני ממש ממש בתוך משהו, אז זה הנקודות וזה הרגעים הכי מאושנים בחיים שלי. תחשבו על הרגעים האלה בחיים שלכם שבהם הזמן עבר בטיל, שהייתם בשיחה עם מישהו וזה הדמיש לכם כאילו דיברתם איתו עשר דקות או רבע שעה או חצי שעה, אבל עברו שעות שהזמן טס, שפשוט הייתם בתוך זה וכאילו כל העולם מסביב נעלם, זו החוויה שהם קינו את ה-flow, יש ספר שלם על הנושא הזה, אני ממליץ לכם מאוד מאוד מאוד לקרוא, אז זה מאוד מאוד מומלץ. אז זה פי R אמרנו relationships, מערכות יחסים, אז שוב, מערכות יחסים חיוביות זה גורם מאוד מאוד חזק ומשפיע על החיים של כולנו, יש מלא מחקרים, אני אתן לכם אחד מהם שבוצע בהרווארד על 268 תלמידים שבחמש בחרו אותם לפי מצב סוציו-אקונומי ומצב משפחתי וכל מיני דברים כאלה, יצרו איזשהו ארסלן די מגוון וסקרו אותם במשך כמה עשרות שנים, כל כמה שנים, כל כמה שנים, כל כמה שנים, איזושהי תקופה. ומה שראו שכמה שבן אדם... תדרג את המערכות יחסים שלו בחיים כמערכות יחסים יותר טובות, יותר בריאות, שלא תל כמובן על ההורים, על בני משפחה, על חברים קרובים וכן הלאה, ככל שיש לו יותר תשובות חיוביות על הדבר הזה, יש לו יותר תשובות חיוביות על, שימו לב, עושר אישי, כן, well-being, עושר אישי, סביות רצון מהעבודה, הבן אדם יותר ממורצה מהעבודה, כי יש לו מערכות יחסים יותר טובות, חיים ארוכים יותר, זאת אומרת מוות מאוחר יותר, ממש ככה, התמודדות עם משברים בחיים, שאם הייתה לו משברים והוא הצליח יותר בקלות להתמודד איתם, והם ממש הגדירו את זה כסוג של שכבת הגנה מפני כל מיני הפרעות נפש. בעצם אם, אפשר לשאול את זה ככה, אם יש לנו איזושהי כמות מסוימת של סטרס, של לחץ, שבשילוב הגנטיקה שלנו נגיד, צריכה להצטבר כדי שתתפרץ לנו איזושהי הפרעת נפש, איזשהו קושי, איזשהו דיכאון, חרדה, כל דבר מהסוג הזה, אז מערכות יחסים טובות וחיוביות, ככל שהן טובות וחיוביות יותר, מהוות איזושהי שכבת הגנה מסוימת, שבעצם בשביל להביא לנו לאותו מקום, יצטרך להיות מופר לנו הרבה יותר לחץ. זאת אומרת, היכולת שלנו להתמודד עם הרבה הרבה יותר לחץ, לפני שאנחנו נשברים, לפני שקורה לנו משהו שלילי לנפש, וזה רק בסך הכל מערכות יחסים עם אנשים פשוטות, אבל צריכות להיות חיוביות ופוזיטיביות, אוקיי? אז אמרנו M זה מינינג, ופה אני רוצה לחבר אתכם לוויקטור פרנקל, בעיניי, מי שלא קרא את הספרים שלו, זה מסט, אני חושב שכל אדם באשר הוא אדם, כדאי, ראוי, ממולץ, שיקרא את הספר, אדם מחפש משמעות, שם הוא ממש מספר את ה, כן, זה סוג של סיפור שואה שלו, בחצי הלשון, ובחצי השני הוא מדבר על התורה שלו, לגבי הנפש, לגבי מה הוא חושב על אנשים וכן הלאה, על איך אנשים מתנהלים. דוגמה מאוד פשוטה לזה, שהוא מספר באמת בספר, זה על, על החגים. זו דוגמה שתפסה אותי, ושהיא מאוד רלוונטית לזה. הוא בעצם מספר שבמחנות, תמיד לפני חגים, אז אחוז תמותה, או כמות אנשים שהיו מתים, בחודש הזה, בחודש שלפני קריסמאס, בחודש שלפני, כן, דצמבר כזה, כי זה השנה חדשה, בחודש שלפני ראש השנה, בחודש שלפני פסח, הרבה פחות אנשים היו מתים. והוא אומר שמה שהוא גילה שם, מה שהוא ראה שם, זה שאנשים היה תקווה, הם כל הזמן מדברים על זה שאחרי המלחמה, שהמלחמה תסתיים בסוף השנה, שהמלחמה תסתיים בראש השנה, שהמלחמה תסתיים אחרי פסח. וכל פעם שהיה להם את התקווה הזאת, הוא ראה שאנשים הצליחו להחזיק תנאים בלתי אפשריים, ולעומת זאת, ברגע שגילו שם מלחמה נקרא לזה לא מסתיימת, כן, והתחילה השנה החדשה, ועבר ראש השנה, ועבר פסח, אז כמות המיתים הייתה עולה בצורה משמעותית. זאת אומרת, היכולת שלנו להחזיק איזושהי תקווה, איזשהו עתיד חיובי, איזשהו משהו משמעותי שאנחנו רואים בעתיד שלנו, ממש יכול להיות משהו שמחזיק את החיים שלנו, וינטור פרנקל מנחיב על זה מאוד בספר, אני ממליץ מאוד לקרוא. אגב, מי שאני יודע שיש לו מעט שמאזינים לקורס הזה, שמטפלים, מאמנים, עובדים עם אנשים באיזושהי צורה, בעיניי לכל אדם מהתחום הזה, חובה, חובה, חובה, חובה, חובה, חובה, חובה לקרוא את הספר הנוסף שלו, יש לו כמה, אבל אחד מהם קוראים לו הזעקה הלא נשמעת למשמעות. תקנו את הספר, תקראו אותו. מי שהקורס הזה זה הידע היחידי שלו בפסיכולוגיה, אז הפרק הראשון עלול להיות טיפה קשה, כי הוא מדבר שם הרבה על פרויד ועל אדלר, שר אדלר למשל עדיין לא דיברנו, ועל אנשים אחרים, שהוא כזה סוג של מתווכח איתם, אז אם אתם לא מכירים מספיק את הרקע, יכול להיות לכם קשה לקרוא את הפרק הזה, אבל אתם לא חייבים לקרוא אותו. אני ממליץ הרבה פעמים לתלמידים שלי, פשוט לדלג על הפרק הראשון שהוא מתווכח עם פרויד ואדלר בראש של עצמו, ולהגיע ישר לספר עצמו, כי הספר עצמו פשוט מבריק, פשוט גאוני, והוא מדבר על הנושא הזה ברמה הכי עמוקה שפגשתי במקומות אחרים גם. אז ויקטור פרנקל על הנושא של משמעות. ואמרנו, Accomplishment, הישגיות, אז דיברנו קצת על הנושא הזה של אנשים שיש להם מטרות, אנשים שמגדירים לעצמם יותר מטרות, מעבר לזה שיש קורולציה מסוימת להצלחה בחיים, להתקדמות בקריירה וכל מיני כאלה, על זה אולי אפשר לדבר, נדבר יותר בשיעור על פסיכולוגיה חברתית, או בשיעורים על פסיכולוגיה ארגונית, אם נעשה, אני לא יודע, לא חשבתי על זה, לא החלטתי אם נעשה או לא, אבל בקשור עצמו אנחנו מדברים על זה שיש גם קשר בין הצבעת מטרות לעושר ולסביות רצון מהחיים, אוקיי? ספציפית, יש מסקר מאוד מאוד מעניין שמראה שאנשים נמצאים במצב עושר או ביטחון עצמי אופטימלי כשניצבים מול משימות קשות, אבל לא קשות מדי, אוקיי? תנו לבן אדם משימות קלות, אוקיי? אנחנו נראה שאין יותר מדי השפעה, כבר יש לו מצליחתם, אין יותר מדי השפעה על העושר שלו, על השמחה שלו, על הדימוי העצמי שלו וכן הלאה, אבל הם ממש הצליחו במחקר להראות, שוב, מחקר הזה מאוד קל, כן, לתת לאנשים משימות כמו פאזלים, כמו משימות שפה, כל מיני שחידות, דברים מהסוג הזה, קשות בלי אפשרויות שמכניסו שלו, כמובן שזה הוריד אותם, אבל אם המשימה הייתה מאוד מאוד קשה, אבל אם איכשהו הצליחו לפתור אותם, איכשהו הצליחו ממש כזה על קצה היכולת של הבן אדם, ואפשר להתאים את זה דרך מחשב, כל אחד להגיע לקצה היכולת שלו, אז ברגע שהוא מצליח, מה שעולה זה חוויית הדימוי העצמי שלו, חוויית הערך העצמי שלו עולה. עכשיו שוב, מה זה ערך עצמי, מה זה דימוי עצמי, מנברמה מבט פסיכולוגית, לא עכשיו אפשר לדון על זה ברמה הפילוסופית המון, אבל ברמה איך אפשר למדוד ברמה פסיכולוגית את הערך העצמי, את המתחולת של הבן אדם, דרך הרגשות החיובים שהוא חווה, דרך הרגשות השליניים שהוא חווה, דרך איך הוא תופס את עצמו מול סיטואציות מסוימות, והדבר הזה כמובן משפיע שוב על כל הדברים האחרים שדיברנו עליהם. ודבר נוסף, או בסדר נוסף, שמאוד מאוד חזק, זה שהוא שאנשים שמצליחים לבצע כל מיני משימות, כל מיני עבודות, כל מיני לעשות תחומים לפרויקטינג בתקופות של קושי ומשבר, יש להם יכולת להתמודדויות טובה יותר עם קשיים, יכולת להתמודדויות טובה יותר עם משברים, וזה כמובן קשור להצבת מטרות ולהישגיות, כי אם אני מציב לעצמי מטרות שהן בלתי אפשריות ביחס לתקופה, ביחס ליכולת שלי בתקופה הזאת או משהו כזה, אז אני לא אקבל את התועלת האדירה. אם אני לעומת זאת אציב לעצמי מטרות שתואמות את התקופה, שתואמות את היכולת שלי ממש בקצה העליון של המסוגלות, שמה אני אוכל באמת להצליח, לשפר את הדימוי העצמי שלי ולהתמודד טוב יותר עם הקשיים והאתגרים שבחיים שלי. דרך אגב, הנושא הזה של לעשות את הדבר הכי קשה או בערך הכי קשה שאני מסוגל לעשות, זאת אומרת לא קל מדי ולא קשה מדי, זה נושא שגם במחקרים על פלואו גילו אותם. זאת אומרת בשביל להיות בסטייט של פלואו, אחד הדרכים הכי יעילות להגיע לזה, זה לעשות משהו, אחד מעניין אותי או שהוא חשוב בעיניי, כן זה גם נושא של משמעות, ודבר שני אני צריכות מאוד אינגייג' כן מאוד בתוך זה, אבל גם העניין הזה של הקושי מאוד מאוד משפיעה, אם משימה קלה מדי כנראה שאני לא אהיה בפלואו, אם משימה קשה מדי הפלואו יישבר. אוקיי? אז זה משהו ככה חשוב שכל הנקודות האלה בעצם מתחברות אחת לשנייה וזה לדעתי סימן למודל תיאורטי טוב, נכון? כי אם מודל תיאורטי הוא לא טוב, אז כל דבר כזה עומד בפני עצמו ואז אי אפשר למדוד אותם והכל. אבל אם אנחנו יודעים כבר מתוך המחקרים האלה שבכלללי בן אדם שחווה רגשות חיוביים, שיש לו מערכות יחסים טובות, שהוא יותר זווה רצון מהחיים, אז הוא מקבל את כל התועלות של הכל, שכל הדבר הזה הכל בא ביחד, אז המודל הזה בעצם מפרק לי משהו מאוד טוב. בעצם אני יכול לגעת לכל אחד מהדברים האלה ולשפר אותם בצורה דרמטית כדי לשפר את החיים שלי. עכשיו בואו נדבר על איך שאפשר באמת להטמיע את התובנות האלה בחיים שלנו. ובפסיכולוגיה חיובית נהוג לדבר על שלושה דרכי התמעה מרכזיות, אוקיי? הדרך הראשונה היא חינוך. כבר היום במדינת ישראל עם כל זה שהרבה אנשים אוהבים לרדת על מה יש את החינוך ולהגיד כמה היא לא מתקדמת וכמה היא לא טובה, ויכול להיות שיש הרבה ביקורת מוצדקת עליה, במיוחד על איפה שהייתה לפני 20 שנה, אני חושב שבשנים האחרונות יש התקדמות מדהימה במערכת החינוך. כמובן שתמיד יש עוד לאן להתקדם ועוד לאן לשאוף, אבל אני חושב שבשנים האחרונות בציפי יש התקדמות מאוד מאוד טובה. שוב, יש עוד הרבה לאן לשאוף ועוד הרבה לאן להתקדם, יש הרבה מקומות שאנשים, ילדים עדיין נופלים בין הכיסאות, אבל יש איזשהו שיפור. ולמשל אני יכול לראות שעבור הילדים שלי פתאום מלמדים אותם בבית ספר מדיטציה, פתאום מלמדים אותם בבית ספר לשים פוקוס על מערכות יחסים בין הילדים הרבה יותר מאשר רק על ציונים. למשל מלמדים אותם לבטא את הרגשות שלהם, ספציפית גם לדבר על הרגשות החיוביים שלהם. זאת אומרת, אם אני מצליח דרך מערכות החינוך להטמיע לילדים את ההרגלים הנכונים, את התפיסות הנכונות, את ההרגלים הנכונים, את המיומנויות הנכונות, שיאפשרו להם לבנות את כל הפרמה הזה, את כל מערכות יחסים האלה, את הרגשות החיוביים האלה, את המשמעות, את ההישגיות וכן הלאה. שוב, יש מקומות שמערכת הסרטון כבר התחילה לעבוד, יש מקומות שעדיין לא. אבל דרך חינוך זה דרך מאוד מאוד טובה להטמיע את הדברים האלה כדי לייצר ילדים מאושרים יותר, שיפכות מבוגרים מאושרים יותר, שיפכות החברה שלנו מסברה מאפשרת יותר, בריאה יותר ואפקטיבית יותר. כמובן שהחינוך הזה לא חייב לבוא בגיל בית ספר, הוא יכול לבוא גם בגיל מאוחר יותר, וכל אחד מאיתנו יכול גם להכניס את זה לילדים שלו, כן? השאלה היא אם אתם דואגים, לא יודע מה, להטמיע לילדים שלכם, רגשות חיוביים, האם אתם דואגים או מלמדים את הילדים שלכם להיות בסטייטים של פלור, בסטייטים מדיטטיביים, האם אתם מלמדים את הילדים שלכם להיות בסטייט של הכרת הודעה, סתם משהו קטן שאני לקחתי מהמחקר הזה, זה שאני הוספתי בבית שלי לטקס הפלקת נרות ביום שישי, כן, בערב שבת, אנחנו לא רק מדליקים נרות ואליה מדליקה אשתי כמדליקה את הנרות לבד, זה לא מה שקורה, אלא כשאנחנו מדליקים נרות, כל בני המשפחה באים, אם אבא שלי, אמא שלי, אחד מהבני המשפחה המורחבת גם נמצאים איתנו, הם גם מצטרפים, ומה שאנחנו עושים זה עושים סבב תודות, זאת אומרת כל אחד ואני מתחיל או הילדים מתחילים, אבל גם הילדים לפעמים מתחילים אם הם רוצים, אומר תודה לכל אחד מבני הבית על משהו אחד שעשו עבורו. אז רואה הקטן שלי בין שש ותי הקטן שלי בן ארבע, ביום שישי כל שבוע בא ואומר תודה רבה לאמא על 1234 שעשתה עבורי השבוע, תודה רבה לאבא על 1234 דברים שעושים עבורי השבוע, תודה רבה לרועי על הדברים שעשה עבורי, אז אם סבא או סבתא נמצאים אז גם להם. והדבר הזה בעצם, אני ראיתי מאוד מאוד מהר איך בעצם התחלנו להכניס את ימי שישי האלה, את הדלקות נרות האלה, פתאום אני ראיתי שגם במהלך השבוע הילדים אוהבים את זה, הם צריכים להגיד תודה בצורה עמוקה, לא תודה אמא שהבאת לי סנדוויץ', לא, אלא וואי תודה שכשאת משחקת איתי זה גורם לי להרגיש כיף שאת עושה עבורי את הדברים האלה והאלה והאלה, הם התחילו לייצם את זה גם במהלך השבוע עם אנשים אחרים, ועבורי זה הייתה הצלחה הכי גדולה, אז אנחנו יכולים להכנס את הילדים שלנו ולהכניס להם איזה דרך חינוך ודרך כל מיני תקסים ודרך כל מיני דברים שאנחנו עושים איתם, וגם שוב, זה גם לא רק עבור הילדים, זה גם עבורנו, עצם זה שאני כל שבוע מודה על הילדים שלי, מודה על אשתי והיא וכן הלאה, זה הופך את כולנו לאנשים, הוא שוריים את השוטקס קטן פשוט ברור, אבל מאוד מאוד חזק. כמובן אתם יכולים לתת מזה בצורה שמתאימה לכם. דבר נוסף זה דרך התמאה במקומות עבודה. אז יש מקומות עבודה שבאמת שאתם יודעים מטמיעים תרגילי יוגה ומדיטציה בעבודה, או עושים כל מיני ערובי גיבוש חברתי וכל מיני כאלה. אבל מעבר לדברים האלה, כן ששוב זה כבר קצת חזרה למה שדיברנו בבתאי ספר, אז זה מיותר לדבר על זה עוד פעם, אבל בנושא של משמעות והשגיות יש הזדמנות מאוד מאוד גדולה בארגונים. בארגונים ובשברות קטנות, גם בשברות גדולות, יש את ההזדמנות למנהלים, בין אם זה מנהלים בכירים בהנהלה הבכירה ובין אם זה מנהלי ביניים, ממש ברמת הצוותים והשטח, לייצר לצוותים שלהם ממש עניין של משמעות ועניין של השגיות בתוך הצוות. לייצר את החוויה הזאתי זה לא רק ישפר את התוצאות של הארגון, התוצאות של הספרה או התוצאות של הצוות, אלא באמת ישפר את הבריאות ואת היסוד חיים של כל העובדים. הדבר הזה גם התבטא ברמת הכסף של הארגון, אבל גם ברמת הרצון של העובדים להישאר. אחת ההרצאות שאני מעביר בארגונים, אני מדבר על זה שהמנהלים היותר מבוגרים, ככה הרבה פעמים מתעצבנים על הספרי הצעירים, כן? דור הזי, דור הזה, שהם לא ממושמעים, שהם עוברים עליהם מקום עבודה, שאין להם נאמנות, שהם לא זה, שהם לא זה, שהם לא זה. ומה שהם מפספסים זה שהחברה הצעירים האלה הם לא פחות איכותיים, הם לא יותר עצלנים, הם לא רוצים לעבוד, ההפך הוא הנכון, ההפך הוא הנכון. הילדים האלה הם הרבה פעמים סופר מוכשרים, הם מוטיבציה אדירה, רצון אדיר לעשות דברים משמעותיים, אבל אין להם את אותו כבוד לחוקים, לכללים, למסגרות, לסמכות, צריך לנהל אותם אחרת, אוקיי? וכשמטמיעים עקרונות של פסיכולוגיה חיובית, כמו הישגיות, דרך הצוות מטרות, דרך קליברציה של משימות, כן? היינו משימה קשה מדי, קלה מדי, להתאים את המשימה לדרגת קושי לעובד וכן הלאה, אם אני נותן להם משמעות שהם חלק ממשהו גדול יותר, הילדים האלה, אני אומר ילדים, כן? הם לא יכולים להיות ילדים, הם יכולים להיות 20 פלוס או אפילו 30, עובדים קשה בטירוף, נותנים מעל ובעל ויכולים להישאר שנים רבות בארגונים, אבל פשוט שיטת הניהול של פעם לא עובדת, צריך להטמיע את העקרונות האלה. הדרך השלישית להטמעה, אז אמרנו דרך הראשונה להטמעה זה דרך חינוך, בין אם בבית, בין אם זה במסגרות חינוך, דרך השנייה זה דרך מקומות עבודה, ארגונים, חברות, עסקים קטנים, והדרך השלישית זה באמת הטמעה אישית. כל אחד מאיתנו יכול לעשות את הדברים האלה, כל אחד מאיתנו יכול, אחת, נקרא לזה הפרוטוקולים המאוד מאוד מאוד מפורסמים שעליהם חוקרים פסיכולוגיה חיובית, זה איזשהו פרוטוקול מדיטציה של שמונה שבועות, פעם בשבוע שלוש שעות, יש איזה מפגש, עושים רגשות, עושים מדיטציה קצרצרה, לא עושים מדיטציה של שלוש שעות, עשר דקות, משהו כזה, ורואים שבאמת זה משפר בצורה משמעותית את החיים. אז לקחת את ההרגל הזה, לדוגמה, זה פצצה, אוקיי? באופן אישי יש מדיטציות שלי, כן, ביוטיוב ובספוטיפייט, תחפשו גאל צחק מדיטציה, אתם תצאו, וגם מדיטציות מיינדפונס של שתי דקות, דקה, חמש דקות, עשר דקות וכן הלאה, אבל גם מדיטציות עם יותר מסרים, עם בעל החיים אתם מאמינים בזה, אז זה מאוד מאוד מאוד מומלץ ומאוד מאוד מאוד כדאי. אז לדוגמה, לקחת את ההרגל של מדיטציה. אגב, לגבי זה, במדינת ישראל יש גל פסיכי של זה בצורה מאוד מאוד חיובית. אני זוכר שאני מלמד NLP כבר, כן, זה 12 שנה, ההתפתחות עסקית בעולם זה 12 שנה, ובהתחלה הייתי שואל מי פה עושה מדיטציה, ולא יודע, בתוך קהל של 200 אנשים אולי ארבעה היו מרימים את היד, היום על קהל של 200 איש מעל מאה אנשים מרימים את היד שמתרגלים מדיטציה, לפחות באופן חצי קבוע, וכמעט אין בן אדם שלא הכנסה בזה לפחות פעם אחת. אז שוב, זה תרגיל, זה הרגל, זה כמו חדר כושר, זה לא עושים פעם אחת מדיטציה והחיים משתנים, זה לא אני הולך לחדר כושר ועושה ככה, אין לי עלי שרירים, כן, זה לא עובד ככה, אבל כחלק מתרגול הדבר הזה באמת יכול לקרות. לתרגל לו קראת הודעה, שוב, כמו שאני תיארתי או בצורה אחרת, בין אם זה דרך קיום... כתיבה, מדיטציות של הוכרת הודעה, פשוט לעשות את תרגיל שכל סוף יום, לא יודע, מתקשרים למישהו ואומרים לו תודה, או תרגיל של שלושה דברים של סלימן, כן? כל אחד יכול להטמיע את הדברים האלה, לתרגל אותם, ליישם אותם, ולחיות חיים מאושרים יותר, וקצת כמו שאנחנו לוקחים אולי בערב ומצחצחים שיניים, כי אנחנו אומרים לעצמנו, כן, זה שתי דקות בערב, ולמי יש כוח לזה, והטעם לא טעים של המשחת שיניים, כן? אבל אני עושה את זה, כי אני יודע שהשתי דקות האלה שומרות על השיניים שלי, אני לא רוצה שיפלו עליה שיניים, אני לא רוצה שהן יהיו צהובות, אני לא רוצה שהחיים שלי יהיו מגעילים, אז אני שתי דקות בלילה, שתי דקות בבוקר מרכיב על הדבר הזה. מה אם היינו מתייחסים באותה צורה לשתי דקות של מדיטציה, או לשתי דקות של לסתום ולשאל על הדברים שטובים שקרו לי היום? אם נתייחס לזה, או ביום שאנחנו נצליח להתייחס לדברים האלה, כמו לצחצוח שיניים, כמו ללהתקלח בערב, כן? כמעט כל בני אדם שמכירים, מתקלח לפחות פעם ביום, מתקלח לפחות אחת רבע שעה, כמו להפרול ארוחת צהריים בריאה או להכין משהו בריא, כמו לעשות אימון כושר, אז מה שיקרה זה שהחיים שלנו יהיו הרבה הרבה יותר טובים. עכשיו תראו, הגישה של פסיכולוגיה חיובית, עוד דבר נוסף שאני רוצה להוסיף על הנושא הזה, לפני שניכנס קצת גם לביקורות על פסיכולוגיה חיובית, זה שזו גישה שבעצם באה ואומרת, רוב בני האדם מחפשים מה לא בסדר, רוב הזמן אנחנו מחפשים מה לא עובד, רוב הזמן אנחנו מחפשים מה לא טוב בנו. פסיכולוגיה חיובית באה ואומרת, רגע, אבל באנשים שונים יש גם חוזקות, יש גם דברים מדהימים, יש גם עוצמות מאוד מאוד מאוד מאוד גדולות, יש גם יתרונות מאוד מאוד גדולים יחסיים, אוקיי? אם נסתכל על השיעור של אישיות שדיברנו עליו לפני כמה שבועות, ושוב, במודל הזה של ה-Big Five, זה נראה כאילו, או יש, בוא נגיד, יש מסקרים, נגיד את זה ככה, יש מסקרים שמראים שככל שבאדם הוא יותר גבוה באופנס, כן, בפתיחות, ויותר גבוה, יותר נמוך, על ההשכלה של נמוך, לא נמוך מדי, בהגרבלנס, זאת אומרת שהוא יותר אסרטיבי, ויש לו קונציינטשנס גבוה, אז יש קשר להכניס יותר, אוקיי? אז אפשר לחשוב ולהגיד, אוקיי, אני רוצה למקום העבודה שאני הבעלים שלו, אני עכשיו המנכ״ל, נגיד, עושה מנכ״ל או whatever, אני רוצה עובדים שעובדים קשה, קונציינטשנס, שיש להם קצת יצירתיות, אופנס, ושהם אסרטיביים, כי אז זה האנשים שהולכים להצליחים בעבודה. אבל זה לא נכון. כי בשביל לייצר צוות טוב, בשביל לייצר ארגון שעובד, אני צריך גם אנשים שאולי יש להם קונציינטשנס מאוד נמוך, שלא מכבדים מסגרות, שלא עובדים קשה, שהם סופר יצירתיים בקצה שלהם, ודווקא אוהבים לשבור מסגרות, כי האנשים האלה יכולים להביא משהו אחר, אוקיי? אז בממנוצה, במזכר על מאה אלף איש או חמישים אלף איש, כן, התכונות האלה מביאות לך הרבה כסף, מביאות לך הרבה, לא יודע, מה, תוצר בעבודה. אבל בפסיכולוגיה חירובית אנחנו בעצם אומרים, רגע, בואו נפרק את הסטטיסטיקה, בואו נסתכל על דברים יותר ספציפיים, כמו שאמרנו על המחקר על אושר, זה שרובה אנשים לא מצליחים לדעת את רמת האושר שלהם, לא אומר שאף אחד לא יכולה ללוד, אם חלק מהאנשים מצליחים, אולי אפשר ללמוד מהם משהו ולהטמיע את זה לשאר האנשים. אז אם חלק מהאנשים שיש להם קונציינטרנס נמוך יותר, אז הם פחות מסתדרים עם מסגרות, פחות עובדים קשה, יותר קל להם לעשות משימות מסוגל אחר, חלקם כן מצליחים, בואו נבין איך אפשר למנף את החוזקות האלה. בואו ננסה לא לתת לכל דפוסי האישיות של כל האנשים בעולם לנסות לעשות את אותו דבר, בואו ננסה למצוא את החוזקות ואת היתרונות היחסיים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו ולבנות אותם כמשהו מאוד משמעותי. עכשיו הדבר הזה, הסירה, כמובן דורש גם שיתוף פעולה, אבל אם דיברנו מקודם בהרחבה על כמה מערכות יחסים חשובו, זה דבר חשוב ומשמעותי לבדידות הנפשית שלנו ולוולביג שלנו, אז זה מסתדר מעולה, זה פשוט ווין ווין. במקום לחשוב איך אני הופך להיות הבן אדם הזה, כן? שהוא לפי הבול, לפי הספר עומד בכל הצ'קליסט ויש לו וים על הכל, ואז אין לי חולשות ואין לי חסרונות ואני בסדר, לא. בואו נחשוב בהפך, בואו נחשוב איך אני אקח את היתרונות שלי, איך אני מציב או שם סביבי אנשים אחרים, שוב, בין אם זה בעבודה, בין אם זה במשפחה. כן, אני למשל יודע שליזום דברים כיפים זה דבר שאני, הוא פחות בא לי בטבעיות, בגלל העניין של המופנמות. לדוגמה, אני כמובן עבדתי על זה, אני יכול כמובן לעשות את זה, אבל זה פחות בא לי בטבעיות. אשתי זה בא לסופר בטבעיות, אז אני נותן את המקום של הדבר הזה הרבה פעמים אליה, היא מייצרת את זה, ואני מייצר דברים אחרים שהיא לא סובלת, ואז נוצר פה איזשהו שיתוף פעולה, ונוצר פה מערכת יחסים שהיא מעבר לרק שתינו אנשים עם כמה שפחות חסרונות, אז אנחנו כמה שפחות סובלים, אז אנחנו כמה שפחות רבים. לא, יש פה מערכת יחסים סינרגית, שאני יכול לתת דברים מסוימים במערכת יחסים שלה קשה לתת, והיא יכולה לתת דברים שלי קשה לתת. ואז המערכת היחסים נהיית הרבה יותר חזקה, הרבה יותר קרובה, ונוצר פה איזה חיבור הרבה יותר עמוק. והדבר הזה בעצם זה הגישה הבסיסית של פסיכולוגיה חיובית, של למצוא את החוזקות שלנו, למצוא את היתרונות שלנו, למנף אותם, להתקדם בהם. ליצור שיתוף פעולה מאוד מאוד עמוקים ועוצמתיים שוב גם בעבודה גם כיסכיר יכול לבחור על איזה צוות אני נכנס או לאיזה מקום אני רוצה להיכנס או בתור מנהל כמובן איך אני מרכז את הצוות שלי. בואו נדבר שנייה על הביקורות המרכזיות בקצרה כי בעצם יש שתי ביקורות מאוד מאוד מרכזיות על התחום של פסיכולוגיה חיובית. ראשון זה שהרבה מהמחקרים לא מספיק מדויקים זה הביקורת נכון שאם יש מחקר שעובד על 100 אלף איש ומראה שאושר זה דבר קבוע בחיים אז זה שאתה עכשיו עשית מחקר על ה-70 אנשים שכן וזכו לשפר את האושר שלהם בואו נראה זה עדיין לא מספיק נחקר זה עדיין לא מספיק מדויק עדיין אין מספיק מידע ודתה למרות שבשנים האחרונות באמת הרבה חוקרים מפורסמים עושים עבודה מאוד מאוד טובה מגדילים את המספרים עובדים עם יותר קבוצות של אנשים ועושים את התהליכי פסיכולוגיה חיובית האלה בין אם זה השלוש דברים של סלימן או דברים אחרים בצורה יותר משכפלים משכפלים משכפלים משכפלים והביקורת הזאת הולכת ונהיית יותר ויותר שקטה כי בעצם יש לנו היום יותר ויותר מחקרים יותר ויותר טובים על הנושא הזה של פסיכולוגיה חיובית והביקורת הנוספת זה שבעצם אי אפשר לעשות רק פסיכולוגיה חיובית בעצם יש איזשהו חשש לאנשים מסוימים שמרוב שהתחום הזה תופס תאוצה ואנשים אוהבים אותו ומתחברים אליו כי אפשר להבין למה יש בזה משהו מאוד כיף ומאוד נעים משהו שיכול מאוד לשפר את החיים שלי שאנשים יזנחו קצת את המחקר של פסיכופתולוגיה העניין הוא שעדיין עד היום רוב המחקר בפסיכולוגיה הוא עדיין בפסיכופתולוגיה הוא עדיין במקומות אחרים עדיין לא בפסיכולוגיה חיובית אז אין מה לדאוג כמובן שצריך להמשיך לחקור גם את הדברים השליליים כדי לעזור לאנשים שבאמת צריכים עזרה כדי למצוא שם תובנות מאוד מאוד עמוקות אבל המחקר בפסיכולוגיה חיובית עושה עבודה מאוד מאוד טובה אני חושב שהביקורת הזאת היא קצת כמו להגיד שברוקולי זה לא בריא כי אי אפשר לאכול רק ברוקולי אז ברור שאי אפשר לאכול רק ברוקולי אבל עדיין ברוקולי זה דבר מאוד מאוד בריא אולי לא כדאי לחקור רק פסיכולוגיה חיובית אולי לא צריך ללמוד רק פסיכולוגיה חיובית אולי צריך ללמוד את כל המגוון של הדברים שיש ללמוד פסיכולוגיה אבל פסיכולוגיה חיובית זה בלי שום ספק דבר מאוד מאוד משמעותי ושוב זה הסיבה שהקורס הזה כאן נכון? הקורס הזה פה לא כדי ללמוד רק פסיכולוגיה חיובית שזה הדבר הכי כיפי אולי או אחד הדברים הכי כיפים אלא לעשות לכם איזשהו מעבר על כל האסכולות של פסיכולוגיה בצורה מאוד מאוד מעניינת אני מקווה שיש בה זה גם פרקטיקה וגם עומק אני מקווה שמאוד מאוד נהניתם מהשיעור הזה ואנחנו נתראה חברה בשיעור הבא אני מאוד מאוד אשמח אם אתם יכולים בספוטיפיי או ביוטיוב אחד לעקור אחרי הפודקאסט הזה או אחרי הערוץ כדי שבפעם הבאה שיהיה לשיעור אתם תקבלו התראה ודבר נוסף לסמן אותו כחמש כוכבים או בלייק כי זה מאוד מאוד יעזור לנו להגיע לכמה שיותר אנשים ואם אתם מכירים אנשים שמתעניינים בפסיכולוגיה תלכו להם את הפרק הזה תלכו להם את הפרק הראשון של הקורס ואני מקווה שכמה שיותר אנשים יהיו לנו מהחומר הזה תודה רבה ונתראה בשיעור