שיעור 01: מה זה פסיכולוגיה?

ברוכים הבאים לקורס מבוא לפסיכולוגיה. אני לא מאמין שאני אומר את המילים האלה, אני מתרגש וכל כך כל כך שמח להיות פה. אבל שנייה לפני שאנחנו נצלול ישר לתוך השיעור הראשון בקורס הכל כך משמעותי וחשוב הזה, אני רוצה לקחת עשר שניות כדי להסביר לכם למה אנחנו בכלל פה. תראו, במשך המון המון המון עשרות שנים, הידע הגדול, המשמעותי והחשוב ביותר בכל תחומי החיים דרך אגב, וזה ממש לא רק בפסיכולוגיה, היה שמור לחלקים מאוד מאוד מאוד ספציפיים באוכלוסייה. לאנשים שהגיעו ללמוד באוניברסיטאות ובכל מיני מקומות יוקרתיים שגם המחירים שלהם היום ככל שעובר הזמן רק עולים ועולים ועולים. אבל בשנים האחרונות יש טרנד מבורך ואדיר בכל רחבי העולם שלצערי ממש מאשר להגיע לישראל, שבמסגרת הטרנד הזה אוניברסיטאות, מכללות וגופים גדולים פשוט משחררים החוצה חלקים ענקיים מהקורסים שלהם לגמרי בחינם, אפילו פה ביוטיוב וגם במקומות אחרים. ברגע שאני הבנתי את הדבר הזה, אבל קלטתי שפשוט גם אם אפשר להתחיל ללמוד מקצועות של הייטק או תכנות או מתמטיקה או פיזיקה קצת באנגלית אם מי שיודע, אין את אחד הקורסים ואנדחה המקצועות הכי חשובים שיש, שזה פסיכולוגיה. והפרויקט השפטני הגדול שאני הולך לעשות עכשיו זה בתקווה, כן? אחרי שאני אצלם את כל הקורס מבוא לפסיכולוגיה, אני רוצה פשוט לעבור אחד אחד את כל הקורסים הכי גדולים והכי משמעותיים בתואר הראשון ללימודי פסיכולוגיה ופשוט לשים אותם פה מונגשים לחלוטין. אז אם אתם רוצים לקבל התראות והודעות בכל פעם שעולה סרטון חדש גם על דברים אחרים שאני עושה וגם במסגרת הקורסים האלה, אתם יכולים לפלוץ על כפתור הסאבסקרייב ועל הפעמון, אתם יכולים למצוא את קבוצות הוואטסאפ שלי פה למטה ואת כל פרטי ההתקשרות, אבל כרגע אנחנו מצלמים בקורס השיא השיא חשוב, השיא השיא מרכזי שאם אפשר ללמוד רק קורס אחד בפסיכולוגיה כנראה אין מה לעשות, זה הקורס הזה, זה הקורס מבוא לפסיכולוגיה. תראו, לא רק שהקורס מבוא לפסיכולוגיה זה אחד הקורסים הכי אהובים בתואר לפסיכולוגיה, אולי לא הכי אהוב, אבל ממש בין האהובים, הוא בעצם מהווה איזושהי סקירה של כל התחומים החשובים ביותר, כל הנושאים החשובים ביותר בעולם של פסיכולוגיה וזה באמת מה שאנחנו נעשה פה. ויש לי שתי מטרות באופן כללי בכל הפרויקט הזה, אבל גם ספציפית בקורס הזה. והמטרה הראשונה זה באמת לשמור על היושרה האקדמית של הקורסים, אוקיי? מי שמכיר אותי יודע שאני לומד עוד הרבה דברים והרבה קורסים ויש כל מיני דברים שאני לומד שלא בהכרח 100% מתאשר עם האקדמיה, יש דברים שהם נזכרים יותר, יש דברים שהם פחות נזכרים, יש דברים שאפילו יש מדענים שהראש יריםו עליהם, גבה, וזה בסדר, אבל במסגרת הקורסים האלה שאני הולך להעביר במסגרת הפרויקט הזה, אני הולך להשאיר את כל הדברים האלה בחוץ. אני רוצה לתת לכם את הקורסים בצורה הכי קרובה והכי צמודה לאיפה שבאמת הייתם לומדים אותם באוניברסיטאות הכי טובות בעולם, לא יודע, MIT, אוקספורד, הרווארד, כל האוניברסיטאות הכי טובות בעולם, אני רוצה להביא את הרמה הזאתי, ממש נטו את האקדמיה. ומהצד השני אני כן חושב לי, דרך זה שליתן לכם דוגמאות מחיי היומיון, דוגמאות מהקליניקה, דוגמאות מכל מיני מקומות וסיפורים מהחיים האישיים וגם כמובן מחקרים, להפוך את הקורס הזה למה שהוא גם במידה מסוימת פרקטי בחיים שלכם. עכשיו, בין הערכים האלה, ב-95% מהזמן בקורסים אחרים ובדברים אחרים שאני עושה, אני בוחר את הפרקטיקה מעל האקדמיה, אבל בקורסים האלה הערך הכי חשוב יהיה באמת מדבוי, היושרה האקדמית של הקורס, כדי שכשאתם תדעו שכשאתם עושים את הקורסים האלה, אתם באמת לומדים משהו שהוא ממש כפי שהייתם לומדים אותו באקדמיה, בלי תוספות ובלי דברים אחרים, גם אם לפעמים זה יהפוך אותו לטיפה פחות פרקטי, אבל שוב, אני אמצא את הדרכים כן לעשות את זה מאוד פרקטי, אבל אין מה לעשות, הקורסים האלה במהות שלהם קצת יותר תיאורטיים, אבל שוב, זה גם מה שהופך אותם למאוד מאוד מעניינים, מרתקים וכיפים ופותחי הופקים, וזה אחד הדברים המאוד מאוד חשובים לדעתי, שכל בן אדם מאוד מאוד כדאי שיפתח את ההופקים שלו, כמובן באופן רחב, אבל בעיקר בתחום הפסיכולוגיה. אז למה לי היה כל כך חשוב, למה לא יקלעתי עכשיו קורסים, לא יודע מה, בסוציולוגיה או בהיסטוריה או בפילוסופיה, ולמה דווקא פסיכולוגיה ולמה דווקא מבוא לפסיכולוגיה? אז קודם כל אני מאמין שפסיכולוגיה זה מדע מאוד מאוד מאוד מיוחד וסופר חשוב. יכול להיות שכל בן אדם שעוסק הרבה שנים בתחום מסוים חושב שזה התחום שלו הכי חשוב, אבל עדיין אני מאוד מאוד מאמין שהתחום הזה הוא מאוד מאוד חשוב. בסופו של דבר, מה חשוב לנו כאנשים? חשוב לנו להשיג את המטרות שלנו. ובאופן מיסטי או לא מיסטי, בעצם כל המטרות שלנו או אחוז מאוד מאוד משמעותי מהמטרות שלנו קשורות באנשים. אוקיי, הייתי אומר אפילו כל המטרות, אם אנחנו כוללים את עצמנו כבן אדם, כן? רוב המטרות שלנו כוללות גם אנשים אחרים, אבל כל המטרות שלנו בעצם כוללות את עצמנו, נכון? בין אם אני רוצה, לא יודע, לרדת במשקל, להיות מאושר יותר, לעלות במשקל, לא יודע, לפתח הרגילים חדשים, להיפה... רוצים להרוויח כסף, להתפתח בקריירה, לתרום לחברה, לעשות משהו משמעותי בעולם, כל הדברים האלה בעצם קשורים באנשים, כל המטרות האלה. אחד הדברים שאני מאוד מאוד אוהב להגיד, זה שכל הכסף בעולם, כדוגמה כמובן, נמצא בידיים של אנשים, ואם אני רוצה לקבל כסף, או להרוויח כסף, או לגייס כסף, או להשתמש בכסף כדי לעזור לאנשים אחרים, לא משנה, בסופו של דבר, בן אדם יהיה צריך להיות הגוף או הישות שמביאה לי את זה, גם אם הכסף הוא אצל מדינה, או ארגון, או חברה, או כל דבר כזה, בסוף יש מישהו, או כמה מישהו עם כמה אנשים, שמקבלים את ההחלטות ובוחרים לאן לקטט את הכסף הזה. וכמו כסף, ככה גם המון המון המון דברים אחרים. ולכן, כשאף הוא לומדים פסיכולוגיה ולומדים להבין מה קורה במוח של אנשים, מה קורה במוח שלנו, הסבירות והיכולת שלנו להגיע לתוצאות בכל המטרות האלה, פשוט נהיית הרבה הרבה יותר גבוהה. מעבר לזה, אני רוצה שתחשבו על דבר נוסף מאוד מאוד מעניין, וזה שכל שאר תחומי הידע, בין אם זה פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, כל תחום אחר, ובעצם איזושהי כמו תוכנה שרצה על המוח שלנו, אוקיי? אנשים מסוימים יכולים לחשוב דבר מסוים ולהאמין בדבר מסוים, ולחשוב שהדבר מסוים זה הדבר הכי נכון והכי טוב לעשות, אבל זה רק קיים בתוך המוח שלנו, אוקיי? עד לפני מאה ומשהו שנים, כשלאנשים באמת כפי אפילפסיה, אני לא יודע אם אתם מכירים את זה או לא, אז היו ממש חותכים להם בניתוח את המוח באמצע, אוקיי? היום זה דבר שלא יתואר, אף רופא לא היה חושב לעשות את זה, שוביה להם, כן, כאילו כמובן שרופאים מכירים את הדבר הזה, כי הם למדו על זה באוניברסיטה, כשלמדו רפואה, אבל אם היו מציעים את הרעיון הזה סתם ככה לאיזשהו רופא, הוא היה פשוט, לא יודע, נדהם ולא מאמין שאפשר לעשות דבר כזה, בטח שיש פתרונות כל כך הרבה יותר טובים, אז מה השתנה? אוקיי? פעם חשבו שזה הכי טוב, היום חשבו שזה מזעזע. מה שהשתנה זה הדעה של אנשים לגבי זה, כמובן שזה מבוסס על מחקרים והתפתחויות טכנולוגיות והכל, אבל בעצם הדעה שלנו לגבי איך דברים עובדים, מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות, הכל נמצא על הראש שלנו, אוקיי? עד לפני כמה מאות שנים, אנשים חשבו שהשמש מסובבת סביב כדור הארץ. היום אנחנו חושבים שהשמש מסובבת, שכדור הארץ מסובב סביב השמש וכן הלאה, אוקיי? כל תחומי הידע האחרים הם בעצם רצים על התודעה שלנו, הם רצים על המוח שלנו, על הפסיכו שלנו, כל זה מתעסק במדעי הפסיכולוגיה ואנחנו נדבר לא מעט בקורס הזה גם על איפה המערכת הזאת עובדת, לא כמו שהיינו מצפים שהיא תעבוד. איפה לפעמים אנחנו חושבים שאנשים אמורים לחשוב או אמורים להתנהג או אמורים להרגיש בצורה מסוימת ובעצם קורה משהו אחר או שאיפה לפעמים המיינד שלנו, התודעה שלנו, לא משנה, הנפש שלנו, הפסיכו שלנו, לא משנה איך נקרא לזה, לפעמים קולט דברים בצורה שהיא פשוט מציאותית לא נכונים, הם מפספסים. ובמקומות האלה הרבה פעמים, שוב זה לא רק טריקי ונחמד ויפה וגימיקי ומעניין, אלא במקומות האלה הרבה פעמים אנשים עושים טעויות בקבלת החלטות שלהם בחיים, זה גורם להם לפתח הרגלים לא נכונים, התנהגויות לא יעילות ובעצם יוצר לנו הרבה סבל וכאב בחיים והרבה פעמים אם אנחנו נוכל להבין איך הדבר הזה עובד ולשלוט טיפה במשתנים שנמצאים מסביב, שזה התחיל אפקור לתוך העניין הזה בקורס הזה, אז אנחנו נוכל לחיות חיים הרבה הרבה יותר יעילים וטובים. מעבר לזה, כל התחומים הנוספים של הידע, לא יודע, אומנות, תחשבו על זה, למה יש ערך? לא יודע, לאומנות, לאהבה, לכל הדברים האלה שבני אדם תופסים כבעלי ערך, הערך שלהם הוא בראש שלנו, נכון? אם פתאום כל בני האדם יחשבו שאהבה זה דבר גרוע, אז פתאום לאהבה לא תהיה ערך כל כך גבוה. אם פתאום כל בני האדם יחשבו שצריך להתנהג בצורה מסוימת, צריך להתנהג בצורה אחרת, כל בני האדם יחשבו שלא יודע, הציורים של הילד שלי בן שלוש, זה הציורים הכי טובים בעולם, והציורים של פיקסו ון גוך הם מגעילים, אז פתאום הערך הכספי אפילו של הציורים האלה ירד, והערך הכספי של הציורים האלה מאוד מאוד ייאלה, כרגע זה רק בזבוז של דיו ודף, כן? ולכן כשאני לומד פסיכולוגיה, אני בעצם לומד להתמודד או לעבוד או להבין את מערכת ההפעלה שעליה רצים כל תחומי הידע בחיים, את המפתח לכל המטרות החשובות בחיים שלי, ואת המסלול או את הדבר שקובע מה הערך של כל דבר בעולם פחות או יותר. ולכן הקורס הזה או התחום לימוד הזה הוא כל כך עמוק, הוא כל כך משמעותי והוא כל כך חשוב. אז הסברנו למה פסיכולוגיה זה חשוב, אבל בואו שנייה נרד טיפה יותר לעומק למה זה בכלל פסיכולוגיה, אוקיי? פסיכולוגיה זה בעצם החקר של הנפש, המדע שחוקר... את הנפש, וזו הגדרה מאוד מאוד מאוד כללית, ובהגדרה מאוד מאוד מאוד כללית הזאתי, אם נלך טיפה למקורות של פסיכולוגיה, אז אנחנו נבין שבני אדם תמיד היו פסיכולוגים, כן? כל בני אדם אולי תמיד היו פסיכולוגים, כל האנשים רצו להבין את החוויה של עצמם, רצו להבין את ההתנהגות של עצמם, רצו להבין את ההתנהגות של בן או בת הזוג שלהם, של המשפחה שלהם, של השבט שלהם, ובמידה מאוד מאוד מאוד צרה ומצומצמת, כל בני האדם בהיסטוריה של כדור הארץ, כולל אתכם, כולל אותי, כולנו פסיכולוגים, לא פסיכולוגים במובן של חוק הפסיכולוגים בישראל, אבל פסיכולוגים במובן של אנשים שעוסקים במדעי הפסיכולוגיה, כולנו כאלה, אוקיי? וברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו מבינים שלהפוך את המדע המדויק, לא מדויק במובן של פסיכולוגיה זה לא בדיוק מדעי מדויקים, כי פסיכולוגיה זה מדעי החברה, זה מדעי יותר גמישים, אבל עדיין, אם נרצה להפוך את התהליך המסודר והמאורגן ואת כל הספרות המקצועית של פסיכולוגיה, אני צריך לתת פה איזושהי הגדרה טיפה יותר צרה, טיפה יותר מדויקת, ובשביל, כי אחרת בהגדרה הראשונית שלנו של פסיכולוגיה זה כל מה שקורה לנו בתוך הנפש או כחלק מהנפש, התופעה הזאתי, אז בעצם כמעט הכל נכנס שם, אם תחשבו על זה. אפילו הרבה דברים שסלק מאופלוסיית, תופס אותם כמאוד רוחניים, לא יודע, מדיטציות, תקשורים, אפילו הדברים הכי קיצוניים שיש, קחו את הקיצון של הקיצון, לא יודע, אנשים שמדברים עם עצים או לא יודע, מאמינים בשחזור גלגולי, כל הדברים האלה בסופו של דבר הם חוויות והן תופעות שקורות בנפש שלנו. אז בעצם הדבר הזה הוא לא בהגדרה שלו חייב להיות רוחני, הוא בעצם יכול להיות דבר פסיכולוגי, דבר נפשי ויש פה עוד הרבה שאלות גדולות שעוד נגיע אליהם אולי במשך קורס או באיזשהו קורס אחר, אבל בגלל זה היום איך שבדרך כלל נוהגים להסביר מה זה בכלל פסיכולוגיה, זה בעצם מדע שחוקר את ההתנהגות של אנשים ואת התהליכים המנטליים והרגשיים שלהם. אז מה שאתם יכולים לכתוב על זה חבר'ה, פסיכולוגיה, המדע שחוקר את ההתנהגות והתהליכים המנטליים והרגשיים אצל בני אדם. ושוב, זה עדיין הגדרה מאוד מאוד מאוד כללית והמטרה שלנו בקורס הזה או של פסיכולוגים כולל אותנו, כולל כולנו, זה בעצם להבין איך אנחנו יכולים לתאר, להסביר, לנבא ולהשפיע על התנהגות ותהליכים מנטליים ורגשיים. זאת אומרת, זה לא מספיק שאנחנו רק נשאל את עצמנו שאלות על הדבר הזה, אנחנו רוצים גם לדעת לתאר את זה, גם לדעת להסביר מה קורה שם מאחורי הקלעים. נגיד, סתם לצורך העניין, תפסנו סיר שהיה חם מדי, כוס הקפה שלנו הייתה חמה מדי ונגענו בה וזה היה לא נעים ואז אהבנו את הכוס. אז אני רוצה לדעת איך אני מתאר את זה, אוקיי, אז אני גל הושיט את היד או האדם הושיט את היד, הוא נגע בכוס, אוקיי, עכשיו מה קורה? מה התהליך שקרה פה מהרגע שנגעתי בכוס עד הרגע שעזבתי אותה? אז אני רוצה קודם כל לדעת לתאר את זה, אחר כך אני רוצה לדעת להסביר את זה, אוקיי, יש את ההסבר הפשוט, היה לי חם, אבל מה זה אומר היה לי חם? ודרך גישות שונות בפסיכולוגיה אנחנו נוכל להסתכל על זה אחרת, אוקיי? למשל בגישה בביוריסטית שהוא נדבר על זה טיפה יותר בממשך אחר כך, זה פשוט עניין של גירוי ותגובה, הדבר הזה היה לי לא נעים, עזבתי את זה. ברמה קובינטיבית אולי יש פה משהו אחר, אולי ברמה נוירוביולוגית אני יכול ממש לתאר את הכימיקלים שעברו שם ואת הגלים החשמליים שהיו בתוך הנוירון והעבורי בניוירונים ואיך הדבר הזה קרה. אז אני רוצה קודם כל לדעת לתאר, לדעת להסביר למה דברים קורים, אבל מעבר לזה ואני חושב שזה אחת הסיבות שהרבה אנשים רוצים ללמוד פסיכולוגיה, זה לא עוד בשביל לתאר ולא עוד בשביל להסביר, זה גם בשביל לדעת לנבא ולדעת להשפיע על. מה הכוונה? יכול להיות שאתם רוצים להגיד אוקיי אני רוצה להגיד משהו לבוס שלי, אז אני רוצה לדעת איך הוא יגיב. אני רוצה לסדר משהו סונם בבית שלי, אני רוצה לעשות משהו. מה יהיו ההשפעות? מה יהיו ההשפעות של הפעולות שלי? מה יהיו ההשפעות של ההתנהגויות שלי על אנשים אחרים? ואולי אפילו להשפיע עליהם, אולי אני אפילו רוצה להגיד אוקיי אני רוצה להיות בשיחה הזאת עם הבוס שלי ושיש סיכוי הכי גבוה שהוא יסכים לתת לי עלה בשכר, אני רוצה לנהל שיחה עם אשתי ושיהיה הכי הרבה סיכוי שזה ייצר אווירה של אהבה ושמחה או שלקבל משהו שאני רוצה. אני מנהל שיחות עם הילדים שלי, אני עושה משהו בעבודה שלי. אולי אפילו זה דברים שקשורים לעצמי. אני רוצה להצליח להתמיע הרגל חדש או להצליח להתעלם או להעיף איזשהו הרגל ישן מהחיים שלי. איך אני עושה את זה? מה הדרכים שלי להגיע לתוצאה הזאת? איך אני יכול בעצם לנבא ולהשפיע על התנהגות או על תהליכים מנטליים ורגשיים של אנשים? אחרי אם זה המטרה של המדע הזה, או הארבע מטרות המרכזיות של המדע שלנו, של פסיכולוגיה, ואם אנחנו נסתכל טיפה על המקור של מאיפה התחלנו ולאן הגענו היום, אני רוצה שתבינו את זה לא בגלל שאני סתם מחפש לזרוק עליכם תיאוריה או היסטוריה, מעבר לזה שזה מעניין, אלא בשביל שאני חושב שבעולם של היום, ואולי אפילו תמיד זה היה ככה, אבל כרגע אני מדבר על העולם של היום, אנשים תופסים, כולנו תופסים במידה רבה, עד שאנחנו לומדים את ההיסטוריה, עד שאנחנו לומדים את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה או של כל תחום דרך אגב, אנחנו חושבים שאיך שאנחנו רואים את התחום הזה, זה כאילו מובן מאליו. אם לא ננסה, נגיד שלא הייתי מספר לכם שאף אחד לא היה אומר לכם אף פעם שבעבר בני אדם סשוו שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ. אתם הייתם חושבים שזה מובן מאליו שכדור הארץ מסתובב סביב השמש. ברגע שלמדתם ברמה ההיסטורית שבעבר זה לא היה ככה, אז עכשיו זה פותח לכם את המחשבה, רגע, אם אתם חושבים על זה, כן, אולי לא נושא שכזה מעניין לחשוב עליו, אולי יש עוד אפשרויות. אולי כמו שעכשיו מגלים או שגילו פרשו לפני כמה עשרות שנים, שבכלל לא רק שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, כל הדבר הזה הוא בתנועה והוא מסתובב סביב מקומות אחרים ויש פה איזושהי תנועה הרבה הרבה יותר מורכבת ומסובסת ממה שאי פעם האמינו בהתחלה. אוקיי? אז אותו דבר, יש המון המון המון דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו על הפסיכולוגיה שלנו, למשל, שלא יודע, אם אומרים לנו דברים מסוימים אנחנו נעלבים, שאולי אנחנו צריכים להגיד את מה שאנחנו מרגישים, אני אדבר על זה עוד שנייה בהקשר של פרויד, שאם אני מדחיק משהו אז אולי זה יכול ליצור לי איזושהי בעיה נפשית או רגשית או פיזית. כל מיני דברים כאלה שבני אדם היום חושב על הזמן יותר ויותר לוקחים את זה כמובן מאליו. עד לפני מאה או מאתיים שנה חלק מהדברים האלה בכלל אף אחד לא היה חושב עליהם. והסיבה שזה קשור להבין את זה, זה להבין שגם היום לנו יש את האפשרות, להמשיך בעזרת מחקר ונדבר קצת על מחקרים היום, או באמצעות דרכים אחרים, להרחיב ולפתח עוד את הידע שלנו. הידע האנושי בפסיכולוגיה הוא רובו, רוב הידע שנצבר היטב, אני לא מדבר עכשיו על ניסיון לחיים ותרופות סבתא ודברים כאלה, נצבר, לא יודע, במאה השנים האחרונות פחות או יותר. אפילו אולי פחות. וכשאנחנו מבינים את הדבר הזה שכל הידע שיש לנו על פסיכולוגיה וכל כך הרבה מכל הדברים שאנחנו חושבים על פסיכולוגיה ועל הנפש שלנו, זה דברים שהם סך הכל גילו אותם במאה השנים האחרונות, כמה עוד יש לנו לגלות, כמה עוד דברים אני או אתם או מישהו אחר שיבחר לעשות מחקרים יכול לספר לנו על הנפש שלנו. ואחד הדברים הכי מעניינים בפסיכולוגיה, ונתחיל לדבר על זה אולי קצת היום ויהיה לנו כמה שפינגל זה אחר כך, זה שהרבה פעמים אנחנו מגלים דברים מסוימים שהם לא אינטואיטיביים בכלל. מה הכוונה על לא אינטואיטיביים? שאנחנו היינו חושבים דבר מסוים, אבל כשאנחנו נכנסים לזה לעומק אנחנו מגלים דבר אחר. למשל, ניתן דוגמה מאוד מאוד פשוטה על כמה מחקרים מאוד מאוד מאוד טובים, זה מחקר שהתחיל האמת בתוך אוניברסיטות כמו הרבה מחקרים קטנים בפסיכולוגיה שמתחילים ככה על אנשים שלומדים באוניברסיטות, וזה באוניברסיטות בארצות הברית, בדקו מה קורה לרמת האושר של פרופסור, כן, בן אדם שכאילו, או דוקטור מרצה באוניברסיטה בקיצו, שהוא מחפש או רוצה לקבל קביעות באוניברסיטה, דבר סופר חשוב ומשמעותי, ומה יקרה לה, מה קורה לרמת האושר שלו כשהוא לא מקבל את הקביעות הזאת? כן, לכאורה נשמע אולי נושא קטן, אמרו פיוט שאני אחבר את זה לנושאים יותר גדולים כמובן, אבל מה שמנסה מהאנשים האלה מרגישים, תחשבו אתם, נגיד יש לכם שיחה לגבי איזשהו קידום בעבודה, או אולי אפילו אם אתם תוכלו להישאר בעבודה או שמאיפים אתכם, זה מרגיש משהו מאוד חשוב. זה מרגיש משהו שברגע שאני אחווה אותו, אם אני לא אקבל את זה, זה ישפיע על החיים שתחשבו אם ניסיתם, לא יודע, להתקבל לאוניברסיטה, להתקבל לאיזה מקום עבודה חשוב, לעשות איזושהי עסקה גדולה, לא יודע, להיות בזוגיות עם בן אדם מסוים או להיפרד ממנו, כל מיני דברים כאלה. זה מרגיש לנו גדול, זה מרגיש לנו כאילו אם זה לא יצליח, אנחנו עכשיו נרגיש נורא במשך המון זמן. והמסקר הזה העלה שתוך שלושה חודשים, מהרגע שהודיעו לחלק מהפרופסור והמרצים, לא משנה איך נקרא לזה, שהם קיבלו את זה ולשאר שלא, כולם סזרו לאותה רמת עושר בסיסית שהייתה להם לפני ההודעה הזאת. אז תגידו אוקיי, זה משהו קטן כזה, זה לא כזה דבר גדול בחיים. ואז תגלו שיש מחקרים שנעשו על אנשים שזכו בלוטו, השחייה בלוטו זה משהו שמשנה לבן אדם את החיים מקצה על קצה, ועדיין ברוב המקרים הממוצע עושר, זה נראה לנו לפעולה 10 מיליון דולר או 10 מיליון שקל, אז וואו לא היה לי יותר דאגות בחיים, כמה דאגות יש לנו סביב כסף, כמה דאגות יש לנו שהן לא סביב כסף אבל כסף יכול לפתור, ואז אנחנו מגלים ששנתיים אחרי כמעט כל זוכי הלוטו חוזרים לאותה רמת עושר ממוצעת ונורמלית, אפילו אם ניקח את זה לכיוון שלי, אנשים שעברו תאונות דרכים קשות שיצרו אצלם אפילו רמה של נכויות מסוימות, שהוא חס וחלילה ושלא נדע, אחרי שלושה ארבעה חודשים חוזרים לאותה רמת עושר בסיסית וממוצעת של כל שאר האנשים, וברגע שאני מבין את זה, אני צריך להבין את זה כי אם אני לא יודע את זה, כל בן אדם שכמעט הייתי שואל ברחוב, גם אלה דרך אגב שיודעים את מה שאני אומר עכשיו, עדיין היו אומרים אם הייתי זוכר בלוטו הייתי הרבה יותר מאושר, אם הייתי עכשיו חס וחלילה פצוע ומאבד רגל יד נהיה נכב איזושהי צורה, זה היה פוגע לי בעושר בצורה משמעותית וזה פשוט מחקרית מראים שזה לא באמת נכון. וכשאנחנו לומדים עוד ועוד ועוד מהדברים האלה, אנחנו מבינים שהרבה מהדברים שמנהילים את קבלת ההחלטות שלנו, הרבה מהתפיסות והמחשבות שלנו, ששוב זה לא מחשבות פילוסופיות כלליות, זה מחשבות של בסיסם ואנחנו מקבלים החלטות, שעל בסיסם אנחנו פועלים מול אנשים, שעל בסיסם אנחנו מתנהגים בדרכים מסוימות או סובלים או נלחצים או חרדים, שכל הדברים האלה הרבה פעמים פשוט לא נכונים. ובאמת אם נסתכל שניים על מדע פסיכולוגיה כמדע, לפני המאה השנים האחרונות, אז כבר ביוון העתיקה כל הפילוסופים שהם שעסקו גם במתמטיקה וגם בפילוסופיה והרבה דיברו גם על פסיכולוגיה, יש איזו ציטוט מפורסם שאומר מה שקורה בבן אדם זה לא בראש, זה בלב, שזה כמובן היום אנחנו מאמינים שזה לא נכון אבל פשוט אולי זה גם משתנה. ויש את הספר המאוד מאוד מפורסם אומנות המלחמה של סנטסור, שהוא מפורסם ומוכר עד היום ויש שם הרבה תובנות מעניינות על פסיכולוגיה והוא מהמאה החמישית לספירה, זאת אומרת זה משהו שקיים המון המון המון המון זמן ועדיין כשאנחנו חושבים על פסיכולוג, כשאנחנו חושבים על בן אדם שעוסק בפסיכולוגיה, אני חושב שלרוב האנשים עולה תמונה שמזכירה פחות או יותר את פרויד, זיגמונד פרויד. ורוב האנשים אני חושב לא מבינים למה, כאילו מי שטיפה מכיר, טיפה יודע, טיפה חכה, אני חושב שיהיה בטמע עד פה איתי בסרטון הזה, אז אתם מתעניינים בפסיכולוגיה וזה לא שבפוקס הגעתם לכאן, למרות שאם כן אז תודה רבה שהושרתם ואני מקווה שתיהנו מכל שאר המשך הקורס. ולכאורה למה פרויד, פרויד עם כל התיאוריות המוזרות והדעות ההזויות על כל הקישורים של כל מיני דברים למיניות וליבידו וליחסים מוזרים בין ההורים לילדים שלהם, וכל מיני תיאוריות מדעיות לגבי ההתפתחות שלנו, שדרך אגב אם כמובן שתדעו, הם לא מבוכחות בצורה מדעית טובה וקשה למדוד אותן או לבדוק אותן, זה ממש לא, אין עליהן איזשהו קונצנזוס או הסכמה בשום קהילה מדעית שאני יודע עליה לפחות. וכשאני מבין את זה, אז זה כל הדברים שרוב האנשים יודעים על פרויד, אז למה הוא נהיה כזה מפורסם וכזה דמות אייקונית ומשמעותית בהיסטוריה של פסיכולוגיה, והתשובה היא שיש כמה תובנות או נקודות או איזה שמנחות יסוד שפרויד טבע שכולנו היום אני חושב חיים אותן או כמעט כולם, אם אתם צופים בסרטון הזה אתם כנראה חיים אותן, וזה נראה לנו כאילו הן מובנות מאליהן לחלוטין, פשוט לפני מאה שנה הם לא היו כאלה. ואני ככה אגיד בקצרה מהם כדי להבין מה גיבש לכאורה את הזלם החדש הזה, את המדע הזה מחדש, את המדע של פסיכולוגיה מחדש. והדבר הראשון, או ניקח שלוש נגודות מרכזיות, הראשון זה שיש לנו המון המון תהליכים לא מודעים שקורים לנו, אני חושב שהרבה פסיכולוגים גם מבין את זה לפניו, עכשיו לא היה כל כך פסיכולוגים לפניו, זה היה יותר רופאים שניסו לעזור לאנשים גם עם בעיות נפשיות או אנשים שרצו להשפיע ולנהל אנשים אחרים ואז הם רצו להבין איך לעשות את זה ואיך להשפיע על ההתנהגות שלהם. אבל פרויד בא ואמר רגע, יש את כל התהליכים האלה שקורים בלי שהבן אדם חושב על זה. את התהליכים האלה אפשר בעזרת זה שאני אשאל אותו שאלות, בעזרת כל מיני משחקים של אסוציאלות חופשיות, אפשר לדבר עליהם אחר כך, בעזרת איפנותרפיה, שוב זה נושא כבר אחר לקורס אחר, אפשר לשלוף החוצה מהאנשים את הדברים האלה, אפשר לגרום לדברים שהם בן אדם לא... מודע אליהם, להתחיל להיות יותר מודע אליהם. לנו היום נראה לי זה אובייס, כאילו, אוקיי? אנחנו, בין אם זה בטיפול, בין אם זה עם חבר, בין אם זה בכל מקום, נראה לנו אובייס שיש לנו המון דברים שמנהלים אותנו שהם לא מודעים, ואם אני אחשוב עליהם, אני יכול להפוך אותם למודעים, זה לא היה מובן מרע. הדבר השני, שהוא משמעותי וגדול לא פחות, זה הרעיון שאם אני עושה את הדבר הזה, אם אני חושף דברים לא מודעים ומוציא אותם החוצה, אני יכול בעקבות זה לבחור להתנהג אחרת, אני יכול בעקבות זה לפעול אחרת, מעבר לזה אני אגיד, כל הרעיון הזה שיש לי איזשהם רגשות או חוויות מודחקים שיוצרות לי כל מיני בעיות נפשיות, מה שהיום אנחנו מכנים טראומה, כן? או כל מיני סוגים אחרים של דברים, אם אנחנו נדבר עליהם, אם אנחנו נפתח אותם, אם אנחנו נאבד אותם מחדש, אנחנו נשום לייצר איזשהו ריפוי רגשי, איזשהו ריפוי לכל מיני בעיות נפשיות שיש לאנשים, שוב, לנו היום זה נשמע כל כך אובייס, אבל לפני פרויד זה לא היה אובייס, והנקודה השלישית שאפשר לטפל בין אנשים בעזרת שיחה, עד פרויד או לפני פרויד, זה שהרבה מאוד מהטיפולים שניסו לעזור לאנשים עם כל מיני בעיות, מה שהיום נקרא נפשיות או קשיים נפשיים, כן? או אתגרי נפש, לא משנה, תקל לזה, זה דרך כל מיני התערבויות רפואיות, כן? נתתי את הדוגמה מקודם של לפתוח לאנשים את המוח באמצע אם יש להם אפילפסיה, זה לא בעיה נפשית, אבל עדיין, או אולי יש ויכוח כמה היא נפשית וכמה לא, וכמה לא להיום, אבל בסופו של דבר, החיפוש אחרי הדברים האלה היה של רופאים, ובעצם הגישה של פרויד והתפיסה שלו פתחה את הצוהר להגיד, רגע, בוא, במקום לנסות פיזית להזיז דברים במוח, אולי אפשר, דרך שיחה, לגרום לדברים במוח לזוז, וזה כל כך שלא היה מובן מאליו. עכשיו כמובן שאחרי פרויד היו עוד הרבה אנשים סופר משמעותיים שהשפיעו מאוד על מדעי הפסיכולוגיה, כעל יונג ואריקסון והמון המון אנשים ברג'יניה סטטין, חלקם ניכנס בהמשך הקורס, חלקם פחות, אבל הבסיס הזה של איך אנחנו תופסים פסיכולוגיה היום זה דבר כל כך חדש, כל כך כל כך כל כך חדש, שאני חושב שכולנו צריכים להיות סקרנים ושמחים ונחושים ללכת לגלות עוד, עוד, עוד, ולקרוא בסקרים. הקורס הזה כן, ניתן לכם, אני אעשה אתכם את המצב של פסיכולוגיה היום ב-2023, אבל אולי בעוד עשר שנים יגלו הרבה מאוד דברים חדשים, אני מאוד מקווה, ויהיה לנו עוד הרבה דברים מעניינים להיכנס וללמוד. אז בואו נדבר שנייה. דיברנו על מה זה הפרויקט הזה ולמה חושבים על פסיכולוגיה ומה זה בכלל פסיכולוגיה, וקצת על ההיסטוריה של פסיכולוגיה בכמה שניות, כן, אפשר להיכנס הרבה יותר לעומק, אבל זה לא הזמן. בואו נדבר על מה יהיה פה בקורס, אוקיי? בעצם קורס מבוא לפסיכולוגיה, זה קורס שעובר אחד אחד, סוג שם, בין הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה, מנסה לקחת את השאלות הכי גדולות והכי מעניינות בפסיכולוגיה, ולתת להם איזושהי סקירה רחבה, כלשהי איזושהי התבוננות מבחינת מה הגישות השונות פסיכולוגיה יכולות לתת לי, מה הם התפיסות השונות שמניעות אנשים שונים מזרמים שונים בפסיכולוגיה, וייתן לנו איזושהי הבנה מאוד כללית ורחבה על איך המוח שלנו עובד, איך הפסיכו שלנו, זאת אומרת איך החלק הנפשי שלנו, באמת באמת באמת עובד. התקווה שלי, שוב, קשה להבטיח דבר כזה כי זה פרויקט מאוד גדול, שאני ייצור ממש את כל הקורסים הייעודיים על כל האסכולות האלה בפסיכולוגיה, כן? נתחיל מהנושא הכי בסיסי שנדבר עליו שוב פה בקורס, שזה להבין ולהשפיע על התנהגות של אנשים, בהתעלמות מהרגש ומהתודעה שלהם, נכון? אם לא יודע מה, יש את פבלוב, הניסויים עם הכלבים שהרבה מכם אולי מכירים, או סקינר עם הניסויים עם היונים, שמדבר לעומק, ואנשים שעשו ניסויים על חיות, וראו שבעזרת שינויים של הסביבה של בעל סיים, אנחנו יכולים לגרום לו לפעול אחרת, ואנחנו יודעים את זה גם עלינו כבני אדם, יכול להיות שאתם מרגישים שאם אתם בבית, אתם קשה לכם להתרכז ולעבוד, ואם אתם במקום אחר קל לכם להתרכז ולעבוד, אתם לא חייבים להבין את כל מה שרץ לכם במוח, אם אתם פשוט יודעים שבבית אתם עובדים פחות אפקטיבי, ובמקום הכי יותר אפקטיבי, אתם פשוט יכולים להזיז את עצמכם, נכון? אז הגישה הזאת, הגישה ההתנהגותית, נקראת פסיכולוגיה התנהגותית, ששוב, הראשונים בה, או המרכזיים או הגדולים, זה פבלוב וסקינר ועוד כמה, זה יכול להיות קורס שלם, קורס שלם בפסיכולוגיה התנהגותית, אני מקווה לעשות אותו גם, אבל אנחנו ניגע בסוגיות מרכזיות ובגישות מחקר מרכזיות, ובנושאים מרכזיים ובתובנות מרכזיות של פסיכולוגיה התנהגותית, פה בקורס בשיעורים הבאים, אנחנו נדון בשאלה של איך אנחנו תופסים חוויות מסוימות, על מתי אנחנו קולטים דברים מסוימים בעולם, ומתי הקליטה שלנו מזייפת, היום זה מאוד מאוד נפוץ, יש את כל השוויות הוויזואליות האלה, לא יודע אם ראיתם, של קווים ודפים, ואנחנו נראה את זה בשיעור הרלוונטי, של כל מיני מקומות שאומרים, אני בטוח שמה שאני רואה זה דבר אחד, אבל בעצם מה שאני רואה זה דבר אחר. איך התפיסה שלנו משפיעה על ההתנהגות שלנו, על המשך התפיסה שלנו, בעצם יש איזה, אני אתן לכם איזה משהו מאוד מאוד קצר, אני הולך לשאול אתכם סדרה של שאלות, תנסו לענות עליהן כמה שיותר מהר. מה הצבע של הקירות או תקרה בבית שלכם, כשאתם רואים את ההלוכות האלה, כשמרצים כותבים עליהם נטוש מחיק מהצבע של הלוח, כשאתם, לא יודע, אני אתן לכם עוד אחד, מה הצבע שיש כאן של הקיר הזה, התאורה שם מבלבלת, אבל אתם יכולים להבין לבד מה הצבע של הקיר הזה, ומה שותה הפרה. עכשיו רוב האנשים יענו מיד חלב, גם אם הם יתקנו את עצמם, למה? למה שאנשים יענו חלב? בגלל כל מה שדיברתי איתכם על זה לפני איזה, זה נקרא פריימינג, קשוב ליום אחר. מי לסתם, שאם הייתי שואל אותם את השאלות, כן פרות לא שותות חלב, הן שותות מים, כן? אם הייתי שואל אתכם שאלות אחרות, כמו כשיורד גשם, ממה עשויות טיפות הגשם, והייתם אומרים מים, ואז הייתי שואל אתכם משהו כמו, נביאות מאי עדן ואין גדי, זה מותגים שבעיקר בוחרים, ואז אתם אומרים מים, וגוף האדם מורכב מ-70 ומשהו אחוז של מים, ואז הייתי שואל אתכם מה שותה הפרה, אף אחד לא היה חושב חלב, אוקיי? והיכולת שלנו בעזרת החוויות הקודמות שלנו, ואיך שאנחנו תופסים דברים, לשנות את הדברים האלה, בין אם זה גם חומרים שיכולים לשנות את התפיסה שלנו, שוב נושא מאוד מאוד מעניין, זה נקרא פסיכולוגיה קוגנטיבית, גם על זה אני מקווה שאני אכניס את הקורס השנה, של פסיכולוגיה קוגנטיבית, ואני אעלה אותו גם ביוטיוב, אבל כבר בקורס הזה אנחנו ניגע בסוגיות מרכזיות, ובדברים מרכזיים, פסיכולוגיה קוגנטיבית, אחד הדברים אולי הכי חמים, שלוש, זה בעצם איך המוח שלנו עובד, איך כל מערכת העצבים שלנו בתכלס עובדת, היום כבר רוב הפסיכולוגים מסכימים, שתהליכי הסשיבה, שוב המרכז שלהם כמובן במוח, הרוב מה שקורה זה במוח, אבל מערכת העצבים בחלקים שונים בגוף, גם משתתפת בתהליכי סשיבה, ואיבוד מסוימים, לפחות מסוימים, אנחנו עדיין לא מבינים עד סוף איך זה קורה ואיך זה עובד, ומה אפשר להסביר בהתנהגות שלנו בעזרת תהליכים ביוכימיים, כל מיני הורמונים, נקרא נוירוטרנסמיטרים, כל מיני חומרים שרצים לנו במוח, איך כל הדבר הזה עובד, זה נקרא פסיכולוגיה פיזיולוגית, או שזה כל מיני שירות, כל זה מדעי המוח, פסיכולוגיה פיזיולוגית, נוירופסיכולוגיה, נוירוביולוגיה, יש כל מיני כאלה, בקיצור, יננו כמה שיעורים על זה גם בקורס הזה, וזה קורס שאני גם מקווה לעשות אותו כקורס שלם, שוב, הקורס הזה, מבוא לפסיכולוגיה, אמור לתת לכם את הבסיס של כל האסכולות, ברמה של כמה שעות על כל אסכולה, או שעה לפחות על כל אסכולה, שזה כבר הרבה יותר ממה שכל בין אדם ממוצע שאתם פוגשים ברחוב יודע, אבל כמובן שאתם תירצו להרחיב עוד, ואני מקווה שנעשה את זה. עוד נושא שנדבר עליו פה בקורס, זה אישיות של אנשים, איך אנשים שונים אחד מהשני, אולי נדבר קצת גם על הנושא של אינטליגנציה, IQ, כל הדבר הזה, סוגים שונים של אינטליגנציות, האם יש בכלל דבר כזה סוגים שונים של אינטליגנציות, וממש תיאוריות שונות של אישיות, זה קורס שאחד משמעית אני הולך להוציא, נראה לי זה הקורס ששר לכם מבוא לפסיכולוגיה, אני אדבר על תיאוריית אישיות, זה נושא מאוד מאוד מאוד מעניין לדעתי, ואנחנו נתחיל להיכנס אליו. איך אנשים שונים תפיסים אישיות, אנחנו נראה שיש תיאוריות שמבססות על תכונות, ותיאוריות שמבססות על ארכיטייפים, ונזכיר כל מיני אנשים מאוד מרכזיים בדבר הזה, ואני מקווה שנוכל באמת ללמוד קצת דברים על אישיות, אני חושב שבתחום של אישיות יש המון דברים, שאנשים, אם היו יודעים אותם, אם הייתם יודעים אותם, הייתם לשנים לגמרי את איך שאתם מתנהלים מול אנשים אחרים, וגם מול עצמכם, אבל פשוט הידע הזה הוא מאוד מאוד לא נגיש, ואני שמח מאוד מאוד לעשות את הקורס הזה, בין השאר בגלל זה, בנוסף, כמובן, מספר חמש, איך האישיות והנפש שלנו, וכל התהליכים האלה שניברנו עליהם עד עכשיו, התנהגות, כל הדבר הזה, מתפתח עם הגיל שלנו, אוקיי? יש פסיכולוגיית התפתחותית של הילד, בדרך כלל, מתייחסים לזה מהשאר אנחנו נולדים, נגיד, אולי אפילו לפני, אולי קצת אחרי, תלוי את מי שואלים, עד השאר אנחנו מגיעים לגיל בגרות, ואז יש את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של האדם המבוגר, אז הזקן, יש להגיד שזה נושא שאני מאוד חלש בו, אז אולי מתישהו גם יהיה על זה קורס, אבל קשה להאמין, אבל ההתפתחותית של הילד, לדעתי זה קורס סופר חשוב וסופר משמעותי, שגם יהיה אחד הקורסים הכי ראשונים שאני אצלם, אחרי המבוא לפסיכולוגיה, כי אני חושב שלהבין איך העבר שלנו משפיע עלינו, זה נושא פשוט כל כך משמעותי, וכשאנחנו מבינים את זה, אנחנו לומדים להתנהל אחרת שוב עם עצמנו, עם אחרים, ובהקשר של המטרות של הקורס, אנחנו יכולים ללמוד המון המון המון, מתוך הנושא הזה של פסיכולוגיה התפתחותית. עוד שלושה נושאים סך הכל, כן? אני לא מסתדר לו לחפות יותר מדי. שש זה יהיה, איך אנשים מתנהגים בקבוצות מול אנשים אחרים, כל זה של פסיכולוגיה חברתית, בתחושת של פסיכולוגיה חברתית זה אולי ביחד עם קוגנטיבית, זה שתי התחומים שבהם הכי הרבה טעויות יש לבן אדם הממוצע. מה הכוונה, הבן אדם הממוצע, שישאלו אותו שאלות, ששוב, שיש עליהם מחקרים די טובים בפסיכולוגיה שמראים, ונדבר גם על שיטות מחקר בפסיכולוגיה, שיש מחקרים די טובים שמראים שבני אדם חושבים ככה, מתנהגים ככה, תופסים ככה, לא יודע מה, עוטבר, רוב האנשים יגידו איפה. על המון המון המון המון דברים זה קורה, וזה פשוט פסיכי להבין את זה, זה פשוט פסיכי ללמוד את זה. פסיכולוגיה חברתית, שוב, זה גם, הייתי אומר שזה תיאורט אישיות, פסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגיה חברתית, זה הדברים הסייסיים הכי קריטים לי לצלם מיד אחרי הקורס הזה, אבל שוב, אנחנו נגמר בנושאים האלה די בהרחבה גם בקורס הזה. באופן אישי אני רוצה להגיד לכם שכשאני מלמד קורסים ומכשיר מאמנים ומטפלים כבר לא מעט שנים, אז אני תמיד תמיד תמיד שולח אותם ללמוד קורסים בפסיכולוגיה. ככה היה אחת הדרכים שהחלטתי לעשות את הפרויקט הזה, זה כי אמרתי אוקיי, בעצם אני שולח אנשים שלמדו אצלי איזושהי שיטה טיפול מסוימת או שיטה תימון מסוימת, לא משנה, ואני רוצה לתת להם את הרקע הפסיכולוגי הנכון, כדי ש... גם אם זה לא יש להפסיק ב-100%, כדי לפתוח את הופקים שלהם, להשאיר את הידע שלהם, ולהפוך אותם לאנשי מקצוע שלמים יותר, אז תמיד הם לצל ארבעה קורסים, ושלפתי אותם, שוב, רוב האנשים לא יחשבים להיכנס ללמוד ביברסיטת תל אביב או משהו כזה, אבל שלפתי אותם ללמוד ביברסיטה פתוחה, ודיברנו על באמת מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית ותיאורט אישיות ואולי גם קוגנטיבית או פיזיולוגית למי שרוצה, אבל זה הארבע הכי הכי מרכזיים. שתי נושאים אחרונים זה מבוא לפסיכופתולוגיה, נדבר על זה בקצרה על כל מה שקשור להפרעות נפש, כל מה שקשור לאתגרים נפש משמעותיים, שוב, בקצה של זה, אני חושב שזה נושא שאין הרבה ערך בלפתוח אותו פה ביוטיוב, אבל כאילו יש לו אבל לא הרבה ערך, אבל כן יש כמה דברים מאוד מאוד מרכזיים בדבר הזה, שאני חושב שיכולים מאוד לעזור לכל אחד ואחת מאיתנו ששומעים את הקורס הזה, אוקיי? קודם כל, דבר ראשון, אני חושב שמתוך ההבנה של הקצה של ההפרעה הנפשית, אפשר להבין משהו על כל אחד ואחת מאיתנו, כי ברמה מסוימת, שוב, זה דבר סופר נפוץ וידוע לאנשים שלומדים פסיכולוגיה באוניברסיטה, הם כל הזמן מאבחנים את עצמם עם כל הבעיות הפסיכולוגיה, זה דבר סופר ידוע, אני יודע, אני חושב שגם רופאי, בדודה שלי למדה סיונו מזמן וחברים שלי למדה רפואה, אז גם בתחום כאלה שלהם כזה קורסי מבוא לפסיכולוגיה, אז גם החברה האלה נוטים להבחן את עצמם בכל ההפרעות נפש בערך הקיימות והסיבה לזה זה שבכולנו יש קצת מזה, אוקיי? אולי לא מהכל, אבל יש לנו טיפ טיפה מהדברים האלה אז יש בזה משהו שיכול ללמד אותנו משהו משמעותי על עצמנו ועל אחרים זה אחד. ודבר שני, מחקרים מהזמן האחרון ממש מראים שבערך, שוב אני לא זוכר את המספר המדויק הזה, אתם תסלחו לי כי לא הכנתי את זה ספציפית, המחקר הזה לא תכננתי לדבר על זה, שוב אני מבטיח לכם שהשער המחקרים בקורס אני אבוא יותר מוכן אבל המחקר הזה, ממש מהשנים האחרונות מראה שבין 70% ל-80% חווים בתקופה מסוימת בחיים שלהם, בדרך כלל קצרה, סימפטומים די משמעותיים שהם בסקאלה של אחת ממחלות הנפש זאת אומרת לא ממש נגיד דיכאון קליני פר אקסלנץ בקצה שלו, לא ממש התקף מני או משהו כזה בקצה שלו, לא איזה משהו קיצוני או התקף פוסט-טראומטי בקצה שלו, אבל סימפטומים משמעותיים, זאת אומרת משהו שבאמת פוגע ומפריע לנו ברמה משמעותית לתקופה מסוימת בחיים שלנו. הרבה מאוד אנשים, בין 70% ל-80% אם אני זוכר נכון, יכול להיות שהנתון היה 76%, אבל איפשהו בין 70% ל-80%. ברגע שאני לומד על הדברים האלה, שוב גם אם אני לא נמצא שם וגם אם המשפחה שלי לא נמצאת שם והחברים שלי לא נמצאים שם, שוב רוב האנשים חושבים שלא מבינים כמה הפסיכופתולוגיה זה נושא גדול וחזק, כי האנשים האלה לא מתארים בדרך כלל בחברה, אנשים שיש להם את הקשיי נפש, את האתגרי נפש המאוד מותחומים האלה, לא מתארים איתנו כל כך. אז אנחנו לא רואים אותם, אנחנו לא חשופים להם, זה התאיה הקוגנטיבית, אז אני חושב שהם לא קיימים, אבל הם קיימים. אבל שוב מעבר לנקודה הזאתי, יש את הנושא באמת שבכולנו יש את הדברים האלה ואנחנו נחשוב ללמוד מזה משהו משמעותי, ואולי הוא קצת ניכנס בזה נושא האחרון, לחיבור שבין מדע כקונספט, פילוסופיה והנפש שלנו, איפה מתחילה הנפש שלנו ואיפה היא נגמרת, איפה המוח נמצא בתוך הדבר הזה, אנחנו נפקור כמה גישות שונות לשאלה הזאתי, של מה זה נפש, מה זה מוח, האם המוח זה האם אני אפסתי משהו נוסף על המוח? איך כל הדבר הזה עובד? מה אנחנו יודעים כבר היום על השאלה הזאת? מה אנחנו לא יודעים היום? ואולי נגלה בהמשך? ומה אולי אף פעם פעם פעם לא נדע? וזה ככה הדברים המרכזיים שאנחנו נדבר עליהם פה בקורס. אני מקווה שזו הכנה די טובה, ואני מקווה שגם השיעור הזה מעניין, למרות שאולי, לא יודע, זה קצת כזה הכנה למה יהיה בהמשך הקורס, אבל אני מנסה שככה בין הנקודות ובין השורות זה עדיין יהיה משהו שהוא מספיק מעניין וכיף לצפות בו, ושהוא אולי הוא כבר מעשיר. אני חושב שכבר עכשיו אם תחשבו, אוקיי, וואו, אני בטוח שהרבה מכם, שוב, אני מקווה, לא ידעתם שיש כל כך הרבה זרמים בפסיכולוגיה, ויש כל כך הרבה דרכים שונות להסתכל על אותו דבר, שזה בסך הכל, אני יודע, אבל גל מכיר עם קוסטי, גל הולך לבקש על ארבע שכר, גל, לא יודע, עושה שיחה עם אשתו, עם הילדים שלו, או כל דבר כזה או אחר, ומתוך ההבנה הזאת אני מקווה שכבר יש לכם איזה שהם תובנות, או שלפחות זה היה מעניין. הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו ככה ברמה בסיסית זה שיטות מחקר בפסיכולוגיה. כי תראו, כמו שאמרתי, מאוד מאוד חשוב לי בכל הפרויקט הזה, לשמור על האינטגרטי, לשמור על היושרה, סליחה, האקדמית של הקורס, ולכן אנחנו נדבר על דברים שהם מוכחים ברמה מחקרית. עכשיו, בפסיכולוגיה זה לא קורס שלהם בשיטות מחקר, אפשר לעשות קורס שלם בשיטות מחקר, את זה אני לא אעשה, וקורס שלם בסטטיסטיקה, את זה אני לא אצלם. ביום, היום לא נראה לי שזה אני אצלם, אני יכול לשאול עוד חמש שנים או שלוש שנים, ואני אגיד, וואו, הנה, שיניתי דעתי, אני כן מצלם את זה, לא נראה לי שאני אצלם כרגע, לפחות לא כרגע, קורסים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר. אבל כן חשוב שכולנו נבין איך עובדים מחקרים בפסיכולוגיה. עכשיו למה? בגלל שלא כל הידע שמוגדר כידע מדעי בפסיכולוגיה הוא מדעי או מבוסס באותה מידה. יש לנו בעצם ארבעה, נקרא לזה ככה, שיטות או גישות מרכזיות למחקרים בפסיכולוגיה, אז שנעבור עליהם, נבין איך הדבר הזה עובד. בעצם אם יש תיאוריות פסיכולוגיות ממש, אפילו תיאוריות גדולות, גם תיאוריות קטנות, כמו אנשים מתנהגים בצורה כזאת או אנשים עושים ככה, זה תיאוריות קטנות, וגם תיאוריות גדולות, כמו ממש תיאוריות על אישיות או תיאוריות גדולות יותר, הן בדרך כלל מתבססות על ארבעה סוגים של נתונים. לכן תיאוריות פסיכולוגיות זה לא דבר שאומרים משהו מצוץ מעצב, מישהו החליט, לא יודע, תיאוריה זה שהעולם שטוח או תיאוריה, יותר פשוט כמו תיאוריית אבולוציה. משהו שהוא כאילו אולי לא בטוח האמת המוחלטת, אבל יש לו הרבה הרבה הרבה הוכחות לפחות די טובות. אז מהם ארבע שיטות המרכזיות של מחקר בפסיכולוגיה? אז הראשונה זה מה שמפונה Case Studies או תיאורי מקרה, או לפעמים קוראים לזה אפילו מחקר איכותנית, צריך לדבר על זה טיפה יותר לעומק אחר. אבל מה זה בעצם אומר Case Study? מה זה אומר תיאורי מקרה? אני יושב עכשיו למשל ואני מדבר על יוסי או עם יוסי, ואני קולט שיוסי לא יודע מה עבר איזשהו אירוע בחיים שלו, ובעקבות האירוע הזה הוא השיג איזושהי תוצאה או קרה איתו איזשהו משהו, ואז אני מנסה להשיג מהדבר הזה תוצאות. דרך אגב, הרבה מהספרות שיש נגיד, ספרות ההצעה, Self Help, התפתחות אישית, כל הדבר הזה, מבוססת הרבה על הדברים האלה, נכון? כאילו אני רעיינתי כמה אנשים מאוד מצליחים, ואז אני מנסה מתוך זה שהם הצליחו ומתוך הדעות ושיניים והתפיסות שלהם, אולי לשנות את ההתנהגות שלי, אולי להגיד אוקיי, אם הם עשו ככה והשיגו תוצאה הזאת, אולי אני יכול להשיג תוצאה דומה, או אם אני רואה מישהו מאוד מאוד מאושר או מאוד מאוד עצור, אז אני יכול להגיד אוקיי, הוא עשה ככה, אז בגלל זה הוא עצור, הוא עשה ככה, אז בגלל זה הוא מאושר, וזה דרך אחת לעשות את זה. עכשיו, באופן שונה, אני רוצה שנבחין בין שתי סוגים של למידות על פסיכולוגיה. יש את הלמידה על פסיכולוגיה שהתפקיד שלה היא להרחיב את כמות הידע שיש בעולם, ולבנות בצורה דרגתית ומסודרת ידע מאוד מאוד מאוד איכותי, שאפשר להתבסס עליו כדי לבנות תיאוריות משמעותיות וגדולות יותר, ובהקשר לזה אני חושב שקייס טאדיז או תיאורי מקרה זה לא סוג כל כך איכותי של מחקר. למה? בגלל שזה מאוד מצומצם, בדרך כלל דולש חקר מעמיק של בן אדם ספציפי, וגם אני בתור הבן אדם שחוקר מאוד מעורב בתהליך, אז זה לא כל כך אובייקטיבי. זה גם לא כל כך אובייקטיבי, זה גם יכול להיות מוטשת. שיוסי הצליח בגלל שבע סיבות שלא דיברנו עליהן, שדנה עצובה בגלל שש עשרה סיבות שלא דיברנו עליהן, לא יודע, יחס כל עצוב בגלל שבעה עשרה סיבות שלא דיברנו עליהן, ואז יכול להיות שכל המחקר בכלל פספס את העניין, ומצאנו סתם דברים שהם... ובשרף ידע מדויק ואיכותי. מצד שני אני אגיד, וזה משהו יותר אישי שלי, אני נוטה ברמה האישית מאוד מאוד לסמוך על אנשים ועל דעות שהתפתחו בגישה הזאת על ידי אנשים שפשוט עושים את אותה פעולה המון. זאת אומרת, שוב, ויש מחקרים שקצת סותרים גם את מה שאני אומר, ואני רוצה פשוט לצייף את זה בפניכם. למשל, יש אנשים שמרעיינים המון אנשים, נגיד אנשי משאבי אנוש כאלה, הם מרעיינים מלא אנשים, אוקיי? אז אם הבן אדם רק מראיין מלא אנשים, אז דרך אגב, יכול מאוד להיות שהוא מראיין 20 שנה כל, לא יודע, כל יום, חמישה אנשים, והוא עדיין גרוע בזה, נכון? אבל אם אני מסתכל על בן אדם, וזה קורה בהרבה תחומים, אבל אם בן אדם מראיין כל יום, ומקבל משוב, ובודק אחר כך אם האנשים שהוא ראיין הצליחו בתפקידו, לא הצליחו בתפקיד, ומנסה ללמוד מזה, אז בן אדם כזה לאורך זמן, גם אם המידע שלו לא יהיה 100% מדויק, ושוב, זו הבעיה הכי גדולה בקייס טאדיז, שהמידע שהם מספקים הוא לא מאוד מדויק, נכון? כי יכול להיות שיש לו את היות שלו, יכול להיות שהאיש היג'ארה הזה הוא בעצמו קצת לא חושב נכון, או מסתכל על הדברים הלא נכונים, מוטב, אבל הצורת לימוד הזאת היא מאוד מאוד מהירה, והיא מאפשרת תובנות מאוד מאוד חזקות ומרחיקות לכת, שבשיטות מחקר אחרות, שעוד שנייה נדבר עליהן, את אותה תוצאה או תובנה, יכול להיות שהיא ייקח 300 שנה להגיע אליה, ובינתיים, בגלל שמדעי הפסיכולוגיה זה מדעים כל כך כל כך חדשים, במובן של לעשות אותם בצורה מסודרת, לדעתי כרגע, בסטייט שבו אנחנו נמצאים עכשיו, ב-2023, אבל אני מאמין שזה נכון גם ב-2033, ו-2043, ו-2053, אנחנו צריכים לעשות איזשהו בלנס, איזשהו בלנס ולהגיד, אוקיי, אני רוצה לעשות את המחקרים הגדולים, מהשיטות היותר מתקדמות שעוד שנייה נדבר עליהן, כדי לצבור מידע מאוד מאוד מאוד ודאי, עם סיכויי טעות מאוד מאוד נמוכים, כדי לבנות תיאוריות פסיכולוגיות מאוד מאוד אמינות. מהצד השני, כרגע, אני לא רוצה לפעול רק על בסיס השיטה הזאת, כי היא מאוד מאוד איטית, ואין לי הרבה מידע, ולכן אני יכול להשתמש גם בשיטות מחקר פחות איכותיות, או פחות נקיות נקרא לזה, פחות נקיות מאובייקטיביות, כאילו מסובייקטיביות מהטיות, וכן הלאה, שנדבר על הטיות קוגנטיביות והטיות פסיכולוגיות במהלך הקורס, כדי להשיג תוצאות הרבה יותר טובות, אוקיי, כדי באמת להתקדם ולפעול בחיים, אוקיי? וקייס טאדיס זה דוגמה מאוד טובה, בגלל זה אני אישית מאוד משתדל לעבוד עם יועצים, או אם אני מתייעץ בעסק, כן, או בכל מקום אחר, שעבד עם הרבה אנשים, שיש לו את החוויה הזאת של הקייס טאדיס, בתת מודע שלו ובאינטואיציה שלו בצורה מאוד מאוד חזקה. אוקיי, אבל זה לא אומר שכל דבר שיגיד יהיה האמת, שוב, בגלל הנטייה הזאת היא לטעות. דרך שנייה לצבור ידע בפסיכולוגיה זה מה שנקרא תצפיות. יושב פסיכולוג, פסיכולוג זה יכול להיות, אני לא מדבר בהגדרה של חוק הפסיכולוגים בישראל, אני מדבר על פסיכולוג כל מי שמתעניין בפסיכולוגיה ובמדעי הפסיכולוגיה, שזה כולל עודכם. אתם יושבים עכשיו ואתם מסתכלים על אנשים, כל הזמן, חלק אדיר מהלמדה שלכם הם מתבוננו, נכון? אבל להגיד שאתם מתבוננים בצורה מאוד מאוד מסודרת, שאתם מגיעים כל יום לעבודה למשל ואתם ככה כותבים כל דבר שאתם רואים שכל אחד מהקולגות שלכם עושים. נגיד שאתם עובדים במחירות, יש לכם חמישה אנשים בצוות, חבר הצוות א', ב', ג', ד', וא'. וכל בוקר אתם באים ואתם כותבים, אוקיי, מתי, באיזה שעה כל אחד מהם מגיע, מהן הפעולות הראשונות שהוא עשה כל יום, מהן הפעולות המרכזיות שהוא עשה, איזה דברים אחרים הוא עשה במהלך היום, מתי הוא הלך הביתה, נגיד. ואז אתם גם מתעדים את התוצאות שלהם, את התוצאות שלהם במחירות באותו יום, באותו שבוע, באותו חודש, אוקיי? לאורך הזמן, אוקיי, אתם יכולים להגיע לאיזושהי תובנה. למשל להגיד, אוקיי, רגע, א' וב', נגיד, שניהם הגיעו הכי מוקדם, שניהם עפו הכי מאוחר, לא יודע מה, והם עפו הכי הרבה. או ג' וד' עשו, לא יודע, שתו קפה בשעה שתיים, ובאמת הם עפו הכי הרבה. ואתם יכולים ככה להגיע לאיזה, לכל מיני תוצאות ותובנות לגבי פסיכולוגיה, לגבי התנהגות של אנשים, לגבי תפושות של אנשים, לגבי כל מיני דברים שקשורים לאנשים דרך תצפיות. אחת הבעיות הגדולות בנושא הזה של תצפיות, למרות ששוב, זה שיטה טובה, כן, שוב, כדאי וטוב לסמוך עליה, כל עוד מדעי הפסיכולוגיה הם מדעיים חדשים, אולי בעוד 500 שנה יהיה לנו מספיק ידע מתוך הגרסאות הגבוהות יותר של פסיכולוגיה, מתוך שיטות מחקר הטובות יותר, שאנחנו פחות נצטרך להסתמך עליה, אבל כרגע זה קצת דרך הרבה יותר מהירה. שוב, היא גם לא נקיעה מטעויות, כן, כאילו גם... מספרים גדולים, עדיין זה רק תצפית, ואני אתן לכם דוגמה לזה, אוקיי? בגלל שתצפיות הן לא בודקות סיבתיות, הן לא בודקות מה הסיבה למה, מה גורם למה, הן רק מסתכלות מה קורה. באנגלית אומרים את זה כאילו, לא משנה, זה כאילו, איך אני אגיד את זה? קורולציה, קורוליישן דזאת מין קוזיישן, כאילו זה שדברים קורים באותו זמן, לא אומר שהם יוצרים אחד את השני, וניתן דוגמה מאוד פשוטה בהקשר של מחירות, לצורך הדוגמה, יכול להיות שאתם תסתכלו ואתם תגידו, אלף, עשיתם אלף תצפיות על אלף אנשי מחירות, אוקיי? תגיד, אתם עשיתם את התצפיות בעוד עשרים אנשים, כל אחד עשה על חמישים איש, בסדר? הגעתם לאלף תצפיות, זה כבר כמות די טובה סטטיסטית, ובאמת אתם רואים שכל הראשי שמתאם, כן אין כולם בפסיכולוגיה, שיש מתאם מאוד מאוד מאוד חזק בין האנשים שהגיעו מוקדם בבוקר ונשארו מאוחר אחרי הצהריים לאלה שמכרו הכי הרבה. אז אתם יכולים, עלולים להסיק בטעות, בטעות להסיק, שמי שמגיע יותר מוקדם ומסיים יותר מאוחר, בגלל זה הוא מוכר יותר. עכשיו אני לא אומר כאן אם זה נכון או לא נכון, זה לא הנושא של זה, אני אדבר פה על השיטת מסקר, איך הגעתי למסקנה הזאת, ולמה אני אומר שזה לא נכון, כי זה נשמע מאוד מאוד נכון. הסיבה היא שיכול להיות למשל, דוגמה סאד כן, אנחנו ניכנס לזה הרבה יותר לעומק באחד השיעורים, אבל יכול להיות, יכול מאוד להיות אפילו שיש איזשהו דבר שלישי, שלמשל יש תכונת אישיות של אנשים שנקראת סתם דוגמה נחישות, באמצעתי משהו, והנחישות הזאת היא מה שגורם לאנשים להצליח יותר במחירות. ואנשים נחושים יותר נוטים להגיע יותר מוקדם בבוקר לעבודה ולהישאר יותר מאוחר. קחו אדם אחר שהוא פחות נחוש בהגדרה של מה שמדקנו כרגע וקראנו לו נחישות, תגידו לו להגיע יותר מוקדם וללכת יותר מאוחר והוא לא יעצר יותר מחירות, הוא לא יצליח יותר בעבודה, בגלל שמה שהוביל את המחירות זה לא הזמנה הגר. ושוב הדבר הזה הוא קיים באין סוף תחומים בכל מה שקשור לפסיכולוגיה, אם אני מסתכל בתצפיות אני עלול הרבה פעמים להגיד אה בגלל שאז, בגלל שאז, אבל זה לא באמת, זה פשוט דברים שנוטים להגיע ביחד וזה נושא מאוד מאוד מעניין ואנחנו נדבר עליו. אז בואו נתחיל לעבור באמת לגרסאות הטיפה יותר גבוהות, גם בעייתיות אבל טיפה יותר גבוהות, ואם בשתי דרכים הראשונות בקייס טדיז ובתצפיות בעצם הייתי אני הפסיכולוג, אתם הפסיכולוגים, ישבתם והכנסתם את העולם הסובייקטיבי שלכם, את הקוגניציה שלכם, את הנפש שלכם לתוך הדבר הזה ואתם בדקתם משהו על מישהו אחר או על עצמכם. אנחנו עכשיו עוברים לאופציה שלוש, נופל על איזה שהוא שאלונים פסיכולוגים, בוודאי יצא לכם לעשות כמה כאלה. ובשאלונים פסיכולוגים בעצם נותנים לבני אדם אחרים למלא את השאלות על עצמם, למשל לא יודע, דוגמה מאוד מאוד טובה, סיפרתי לכם מקודם על המחקרים על עושר, על זה שאנשים אחרי תאונת דרכים או אנשים אחרי שחייבה לא טוב או אחרי שהם לא קיבלו את העבודה שהם רצו, הם חוזרים להיות מאושרים בערך כמו המונוצר אחרי כמה זמן. והמחקרים האלה, אולי חלקכם כבר שאלתם את עצמכם את זה אז, אולי שאלתם את זה אפילו פה בתגובות ביוטיוב, לא יודע, איך יודעים כמה בן אדם מאושר? וזו שאלה מאוד גדולה ומשמעותית ואולי נדבר עליה בהמשך הקורס, אבל הדרך שהיום עושים את המחקרים האלה זה דרך שאלונים, זאת אומרת מה שנותנים להם למלא מאחד עד עשר, מאחד עד חמש, מאחד עד שבע, יש כל מיני שיטות, עד כמה אתה מאושר כרגע. ויש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות, ויכול להיות שאתם תבואו אם אתם חכמים ואתם תגידו לי אבל גל, יכול להיות שבן אדם יכתוב בשאלון שהוא מאושר שבע כי הוא התרגל לזה שהוא פחות מאושר. יכול להיות שהוא כתב בשאלון שבע כי הוא לא רוצה להגיד שהוא עשר כי הוא לא מאושר או מהווטבר, אבל הוא לא רוצה לכתוב פחות כי אז זה כאילו אומר משהו רע על עצמו. יכול להיות שהשאלון או האופן שבו בן אדם מדווח על הפעילות של עצמו היא לא מדויקת והיא לא נכונה. יש המון שאלונים בתיאוריות של אישיות, דיברנו על תיאוריות של אישיות לפני כמה דקות, שהרי איך בודקים אישיות של אנשים? יש כל מיני דרכים, אפשר כן בעזרת קייס טדיז, אפשר בממצאות הספיות ושאלוני אישיות. אני אצרף לכם אפילו פה למטה קישור ממש נחמד על 16 פרסונלטיז, זה מבוסס על משהו שיש עליו מחקר לא רע. זה דברים שקרו לבד, זה ייתן לכם איזו שאלת אישיות מגניב כזה, אז אני מבקש לכם את זה למטה, וזה דבר מגניב, אבל בסוף זה משהו מאוד סובייקטיבי, נכון? אתם כותבים מה שאתם חושבים על עצמכם, יכול להיות שאדם אחר היה אומר עליכם משהו אחר, אז עד כמה שלום לזה בכלל מדויק, זו שאלה משמעותית בפסיכולוגיה, והרמה הרביעית או הדרגה הרביעית זה ממש ניסויים בפסיכולוגיה, ששוב, אתם מכירים כל מיני ניסויים, שמעתם, ואנחנו נדבר על המון המון ניסויים במהלך הקורס, שלמשל לוקחים בן אדם וממש מפעילים עליו איזושהי מניפולציה, כאילו גורמים לו לעבור איזשהו תהליך, ורואים איפה היה לפני איך הוא יהיה אחרי, לא יודע, איזושהי דוגמה פשוטה, כל מיני נותנים לאנשים במחשב כל מיני משימות שמאתגרות קוגנטיבית, נגיד לסמן ריבועים מסוימים, להזיז דברים מסוימים, כל מיני דברים כאלה, ואז עושים כל מיני השפעות כדי לראות איך הדבר הזה משפיע על התפקוד הקוגנטיבי, לא יודע, נותנים להם קפה, מבקשים להם לא לישון בלילה לפני, לא יודע, ואז אפשר לראות איך אחד הדברים האלה משפיעים על התפקוד הקוגנטיבי של האנשים. עכשיו, מה הבעיה עם זה? גם זה, זה לכאורה הכי טוב שיש לנו, כן? או אולי הכי טוב שיש לנו זה לקחת עשרות ניסויים כאלה ולעשות מיני סטטיסטיקה אחת גדולה, אבל הניסויים האלה הם מאוד מאוד מאוד מאוד טובים יחסית, אבל הם מאוד מאוד ספציפיים. זאת אומרת, אם עכשיו אני אומר, אוקיי, בן אדם ששתה קפה עשה יותר טוב, נגיד, באיזשהו ניסוי של להזיז ריבועים על המושכב, ואז בכותרת בעיתון או בכותרת של המחקר יהיה כתוב, קפה משפר ביצועים קוגנטיביים. ויש פה פער מאוד מאוד משמעותי. כי הרבה פעמים, בגלל זה אמרתי שפסיכולוגיה מתקדמת הרבה יותר לאט ממה שאנשים חושבים. כי בכותרות, בשביל הפרסום ובשביל הקליק בייט ובשביל הקליקים והצפיות והלייקים, ושוב, גם לפני זה בכתבי עת מדעיים כדי להיות סנסצי... כאילו, כדי שאנשים יקנו את זה ושזה מעניין, אז הכותרות בדרך כלל אומרות, קפה משפר, שוקולד משפר ביצועים של קוגנטיביים. אבל זה לא באמת בסך נכון. זה שקפה משפר את היכולת שלי בלעשות משהו שקשור לצבעים וריבועים על מסך מחשב, לא בסך אומר שזה ישפר אותי בלא יודע מה. חשיבה מתמטית. יכול להיות שהסוג התהליך שרצינו במוח, שאנחנו מנסים לאתר צבעים, הוא כבד על החלק הראייתי, ויש שם איזשהו משהו שמדבר קצת על כל הנושא הזה במשך הקורס, או אם נעשה קורס בפיזיולוגית אז שם. וכל החלק הזה שאחראי על סיבובים של נוסחאות מתמטיות זה בכלל חלק אחר במוח, שפועל בצורה טיפה אחרת, וקפאין לא משפיע עליו באותה צורה. ואני רוצה כזה שבשבוע הקרוב, בשבועיים הקרובים, אם אתם קוראים על כל מיני מחקרים בפסיכולוגיה, תיכנסו, אתם לא יכולים להיכנס לתוך המחקר עצמו, למרות שזה הכי טוב, תקראו איך האנשים עשו את המחקר. על מה הם באמת עשו את המחקר, כאילו מה הם באמת גילו. וכמה רחוקה התגלית הזאת מהכותרת. ושיטות מחקר שוב בפסיכולוגיה זה נושא מאוד מאוד מאוד מעניין, אז חלק מהתיאוריות ומהדברים שאנחנו נלמד יהיו מבוססים על קייסטאדיז, חלק יהיו מבוססים על תצפיות, חלק יהיו מבוססים על שאלונים, חלק יהיו מבוססים על ניסויים, חלק יהיו מבוססים על מה שנקרא מטה אנליזה. מטה אנליזה זה לקחו הרבה ניסויים והרבה שאלונים, וחיברו אותם ביחד והרכיבו איזשהו משהו. ואחד הדברים שחשובים כשלומדים כל דבר מדעי לדעתי, ובטח פסיכולוגיה, זה לשמר איזושהי חשיבה ביקורתית. וזה שיש איזשהו מחקר בפסיכולוגיה שאומר משהו, הוא לא תמיד אומר את מה שהוא חושב שהוא אומר, או את מה שמצפים ממני שאני אבין שהוא אומר, וחשוב לדעת את זה. והסיבה שחשוב לדעת את זה זה כדי שגם נהיה ביקורתיים. כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו צריכים להיות יותר ביקורתיים כלפי המוח של עצמנו, כי הרבה פעמים אנחנו טועים, המוח שלנו עובד בצורה הלא אפקטיבית הזאת כדי, כאילו המוח שלנו לא דפוק, כן? הוא מצוין, הוא מדהים, הוא המכונה הכי מופלאה שיש בעולם, אבל עדיין יש לה בגים או טעויות, או שבמקרה קצר מסוימת היא עובדת לא כמו שאנחנו מצפים או רוצים שהיא תעבוד. אז אני רוצה לחקור את זה ואני רוצה להבין את זה, אבל אני רוצה להיות גם זהיר, זהיר מלהסיק מסקנות בקלות מדי, זהיר מלקפוץ למסקנות, זהיר מלקחת דברים כאמת מופלטת. כל דבר שאני אומר, קחו בערבון מוגבל, כל דבר שכל ניסוי אומר, קחו בערבון מוגבל, תבדקו בעצמכם, תעשו את העבודה, ואני חושב שאם אני לוקח את כל הפרויקט הזה הגדול של להנגיש בחלור שלי את כל התואר בפסיכולוגיה בחינם דרך האינטרנט, ואולי אחר איזה כמו דברים, אז אחד הדברים הכי חשובים פה זה באמת לשמור על איזושהי חשיבה ביקורתית. כי פסיכולוגיה, ואני חוזר על התחלה שנייה, זה נושא כל כך משמעותי, הוא מנהל את החיים שלנו, ומה שאנחנו חושבים הנושא הדיבור על פסיכולוגיה משפיע על ההתנהגות שלנו, משפיע על ההרגלים שלנו, משפיע על הצלחה מול אנשים אחרים והצלחה מול עצמנו, וכשאני שם לעצמי סימני קריאה במקומות מסוימים, זה גורם לי להתנהל במקומות האלה ממש על אוטומט. אז אם אני אצליח לשים טיפה יותר סימני השאלה, כן, ללכת לכיוונים מסוימים, כן ללמוד דברים נוספים, כן לקדם את עצמי ולפעול בצורה אחרת, ומצד שני, להשאיר אותם לא כסימני קריאה מוחלטים, כי אני מבין שכמו שפעם חשבו שהשמש מסוים בסביב כדור הארץ, ואז גילו שהכדור הזה מסוים בסביב השמש, וכל הדבר הזה מסתובב בסביב לא יודע, במרכז של איזה גלקסיה שמסתובב בסביב מרכז של משהו אחר וכן הלאה, גם את זה יכולים לגלות דברים אחרים. כל מיני דברים שבעבר חשבנו על פסיכולוגיה, היום אנחנו מגלים שהם לא נכונים, וכל מיני דברים שחשבנו על המון דברים אנחנו מגלים שהם לא בהכרח נכונים, וכשאני יודע להבין את הדבר הזה, כן, שבעבר אנשים שהיו עם אפילפסיה חתכו להם את המוח, וואי אמצע, תזכרו את הדבר הזה, או בעבר כשהיו כל מיני מחלות היו מנגזים לאנשים את הדם בחוצה, כל הדברים הזויים, אוקיי? יכול להיות שבעוד חמישים שנה או מאה שנה או מאתיים שנה יסתכלו עלינו ויגידו שאנחנו עושים דברים מזויים, וזה דבר שחשוב לזכור אותו ולהיות בחשיבה ביקורתית. אני אוהב אתכם מלא, אני מקווה שנהנתם מהקורס הזה, אם יש לכם כל שאלה שאתם רוצים אתם יכולים לשמוע למטה בתגובות, אם יש לכם בקשות לדברים נוספים שאני אוסיף, כל מיני הצעות לשיפור של הפורמר והכל, אני ממש ממש ממש ממש אשמח לדעת, אז תודה רבה רבה לכם ואנחנו נתראה בשיעור הבא.