שיעור 01: מה זה פסיכולוגיה?

ברוכים הבאים לקורס מבוא לפסיכולוגיה. אני לא מאמין שאני אומר את המילים האלה, אני מתרגש וכל כך כל כך שמח להיות פה. אבל שנייה לפני שאנחנו נצלול ישר לתוך השיעור הראשון בקורס הכל כך משמעותי וחשוב הזה, אני רוצה לקחת עשר שניות כדי להסביר לכם למה אנחנו בכלל פה. תראו, במשך המון המון המון עשרות שנים, הידע הגדול, המשמעותי והחשוב ביותר בכל תחומי החיים דרך אגב, וזה ממש לא רק בפסיכולוגיה, היה שמור לחלקים מאוד מאוד מאוד ספציפיים באוכלוסייה. לאנשים שהגיעו ללמוד באוניברסיטאות ובכל מיני מקומות יוקרתיים שגם המחירים שלהם היום ככל שעובר הזמן רק עולים ועולים ועולים. אבל בשנים האחרונות יש טרנד מבורך ואדיר בכל רחבי העולם שלצערי ממש מאחר להגיע לישראל, שבמסגרת הטרנד הזה אוניברסיטאות, מכללות וגופים גדולים פשוט משחררים החוצה חלקים ענקיים מהקורסים שלהם לגמרי בחינם, אפילו פה ביוטיוב וגם במקומות אחרים. ברגע שאני הבנתי את הדבר הזה, אבל קלטתי שפשוט גם אם באפשר להתחיל ללמוד מקצועות של הייטק או תכנות או מתמטיקה או פיזיקה קצת באנגלית עם מי שיודע, אין את אחד הקורסים ואת אחד המקצועות הכי חשובים שיש, שזה פסיכולוגיה. והפרויקט השאפתני הגדול שאני הולך לעשות עכשיו זה בתקווה, כן? אחרי שאני אצלם את כל הקורס מבוא לפסיכולוגיה, אני רוצה פשוט לעבור אחד אחד את כל הקורסים הכי גדולים והכי משמעותיים בתואר הראשון ללימודי פסיכולוגיה ופשוט לשים אותם פה מונגשים לחלוטין. אז אם אתם רוצים לקבל התראות והודעות בכל פעם שאולי סרטון חדש גם על דברים אחרים שאני עושה וגם במסגרת הקורסים האלה, אתם יכולים ללחוץ על כפתור הסאבסקרייב ועל הפעמון, אתם יכולים למצוא את הקבוצות הוואטסאפ שלי פה למטה ואת כל פרטי ההתקשרות, אבל כרגע אנחנו מתחילים בקורס הכי הסיס השור, הכי הסיס המרכזי, שאם אפשר ללמוד על קורס אחד בפסיכולוגיה, כנראה אין מה לעשות, זה הקורס הזה, זה הקורס מבוא לפסיכולוגיה. תראו, לא רק שהקורס מבוא לפסיכולוגיה זה אחד הקורסים הכי אהובים בתואר לפסיכולוגיה, אולי לא הכי אהוב אבל ממש בין האהובים, הוא בעצם מהווה איזושהי סקירה של כל התחומים החשובים ביותר, כל הנושאים החשובים ביותר בעולם של פסיכולוגיה וזה באמת מה שאנחנו נעשה פה. ויש לי שתי מטרות באופן כללי בכל הפרויקט הזה, אבל גם ספציפית בקורס הזה. והמטרה הראשונה זה באמת לשמור על היושרה האקדמית של הקורסים. מי שמכיר אותי יודע שאני לומד עוד הרבה דברים והרבה קורסים ויש כל מיני דברים שאני לומד שלא בהכרח 100% מתעשירים מהאקדמיה, יש דברים שמזכרים יותר, יש דברים שהם פחות נזכרים, יש דברים שאפילו יש מדענים שהיום השאירים עליהם גבה וזה בסדר, אבל במסגרת הקורסים האלה שאני הולך להעביר במסגרת הפרויקט הזה, אני הולך להשאיר את כל הדברים האלה בחוץ. אני רוצה לתת לכם את הקורסים בצורה הכי קרובה והכי צמודה לאיפה שבאמת הייתם לומדים אותם באוניברסיטאות הכי טובות בעולם, לא יודע, MIT, אוקספורד, הרווארד, כל האוניברסיטאות הכי טובות בעולם, אני רוצה להביא את הרמה הזאתי ממש נטו את האקדמיה. ומהצד השני אני כן חשוב לי דרך זה שליתן לכם דוגמאות מסייע יומיום, דוגמאות מהקליניקה, דוגמאות מכל מיני מקומות וסיפורים מהחיים האישיים וגם כמובן מחקרים, להפוך את הקורס הזה למשהו שהוא גם במידה מסוימת פרקטי בחיים שלכם. עכשיו, בין הערכים האלה, ב-95% מהזמן, בקורסים אחרים ובדברים אחרים שאני עושה, אני בוחר את הפרקטיקה מעל האקדמיה, אבל בקורסים האלה הערך הכי חשוב יהיה באמת לדבורי, היושר האקדמית של הקורס, כדי שכשאתם תדעו שכשאתם עושים את הקורסים האלה, אתם באמת לומדים משהו שהוא ממש כפי שהייתם לומדים אותו באקדמיה, בלי תוספות ובלי דברים אחרים, גם אם לפעמים זה יהפוך אותו לטיפה פחות פרקטי, אבל שוב, אני אמצא את הדרכים כן לעשות את זה מאוד פרקטי, אבל אין מה לעשות, הקורסים האלה במהות שלהם קצת יותר תיאורטיים, אבל שוב, זה גם מה שהופך אותם למאוד מאוד מעניינים, מרתקים וכיפים ופותחי אופקים, וזה אחד הדברים המאוד מאוד חשובים לדעתי, שכל בן אדם מאוד מאוד כדאי שיפתח את האופקים שלו, כמובן באופן רחב, אבל בעיקר בתחום הפסיכולוגיה. אז למה לי היה כל כך חשוב, למה לא הקלטתם עכשיו קורסים לא נעים, בסוציולוגיה או בהיסטוריה או בפילוסופיה, ולמה דווקא פסיכולוגיה ולמה דווקא מבוא לפסיכולוגיה? אז קודם כל אני מאמין שפסיכולוגיה זה מדע מאוד מאוד מאוד מיוחד וסופר חשוב. יכול להיות שכל בן אדם שעוסק הרבה שנים בתחום מסוים הוא חשוב שזה התחום שלו הכי חשוב, אבל עדיין אני מאוד מאוד מאמין שהתחום הזה הוא מאוד מאוד חשוב. בסופו של דבר, מה חשוב לנו כאנשים? חשוב לנו להשיג את המטרות שלנו. ובאופן מיסטי או לא מיסטי, בעצם כל המטרות שלנו או אחוז מאוד מאוד משמעותי למטרות שלנו קשורות באנשים. אוקיי? הייתי אומר אפילו כל המטרות, אם אנחנו כוללים את עצמנו כבן אדם, כן? רוב המטרות שלנו כוללות גם אנשים אחרים, אבל כל המטרות שלנו בעצם כוללות את עצמנו, נכון? בין אם אני רוצה, לא יודע, לרדת במשקל, להיות מאושר יותר, לעלות במשקל, לפתח הרגלים חדשים, להעיף הרגלים מזיקים, להרוביח כסף, להתפתח בקריירה, לתרום לחברה, לעשות משהו משמעותי בעולם, כל הדברים האלה בעצם קשורים באנשים, כל המטרות האלה. אחד הדברים שאני מאוד מאוד אוהב להגיד, זה שכל הכסף בעולם, כדוגמה כמובן, נמצא בידיים של אנשים, ואם אני רוצה לקבל כסף או להרוויח כסף או לגייס כסף או להשתמש בכסף כדי לעזור לאנשים אחרים, לא משנה, בסופו של דבר בן אדם יהיה צריך להיות הגוף או הישות שמביאה לי את זה, גם אם הכסף הוא אצל מדינה או ארגון או חברה או כל דבר כזה, בסוף יש שם מישהו או כמה מישאויים, כמה אנשים שמקבלים את ההחלטות ובוחרים לאן לקטט את הכסף הזה. וכמו כסף, כך גם המון המון דברים אחרים. ולכן כשאנחנו לומדים פסיכולוגיה ולומדים להבין מה קורה במוח של אנשים, מה קורה במוח שלנו, הסבירות והיכולת שלנו להגיע לתוצאות בכל המטרות האלה פשוט נהיית הרבה הרבה יותר גבוהה. מעבר לזה, אני רוצה שתחשבו על דבר נוסף מאוד מאוד מעניין, וזה שכל שאר תחומי הידע, בין אם זה פיזיקה, כימיה, לא יודע, ביולוגיה, כל תחום אחר, הוא בעצם איזושהי כמו תוכנה שרצה על המוח שלנו, אוקיי? אנשים מסוימים יכולים לשוב דבר מסוים ולהאמין בדבר מסוים ולחשוב שהדבר המסוים זה הדבר הכי נכון והכי טוב לעשות, אבל זה רק קיים בתוך המוח שלנו, אוקיי? עד לפני מאה ומשהו שנים, כשאנשים באמת קפי אפילפסיה, אני לא יודע אם אתם מכירים את זה או לא, אז היו ממש רותחים להם בניתוח את המוח באמצע, אוקיי? היום זה דבר שלא יהיה תואר, אף רופא לא היה חושב לעשות את זה, שוב, אין להם, כן, כאילו כמובן שרופאים מכירים את הדבר הזה, כי הם למדו על זה באוניברסיטת, כשלמדו רפואה, אבל אם היו פשוט מציעים את הרעיון הזה סתם ככה לאיזשהו רופא, הוא היה פשוט, לא יודע, נדהם ולא מאמין שאפשר לעשות דבר כזה, בטח שיש פתרונות כל כך הרבה יותר טובים, אז מה השתנה? אוקיי? פעם חשבו שזה הכי טוב, היום חשבו שזה מזעזע. מה שהשתנה זה הדעה של האנשים לגבי זה, כמובן שזה מבוסס על מחקרים והתפתחויות טכנולוגיות והכל, אבל בעצם הדעה שלנו לגבי איך דברים עובדים, מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות, הכל נמצא על הראש שלנו. אוקיי? עד לפני כמה מאות שנים אנשים חשבו שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ. היום אנחנו חושבים שהשמש מסתובבת, שטח והנפש. וזו הגדרה מאוד מאוד כללית, ובהגדרה מאוד מאוד מאוד כללית הזאת, אם נלך טיפה למקורות של פסיכולוגיה, אנחנו נבין שבני אדם תמיד היו פסיכולוגים, כן? כל בני אדם אולי תמיד היו פסיכולוגים, כל האנשים רצו להבין את החוויה של עצמם, רצו להבין את ההתנהגות של עצמם, רצו להבין את ההתנהגות של בן או בת הזוג שלהם, של המשפחה שלהם, של השבט שלהם, ובמידה מאוד מאוד מאוד צרה ומצומצמת, כל בני האדם בהיסטוריה של כדור הארץ, כולל אתכם, כולל אותי, כולנו פסיכולוגים, לא פסיכולוגים במובן של חוק הפסיכולוגים בישראל, אבל פסיכולוגים במובן של אנשים שעוסקים במדעי הפסיכולוגיה, כולנו כאלה, וברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו מבינים שלהפוך את המדע המדויק, לא מדויק במובן של פסיכולוגיה, זה לא בדיוק מדע מדויק, כי פסיכולוגיה זה מדעי החברה, זה מדע יותר גמישים, אבל עדיין, אם אני רוצה להפוך את התהליך המסודר והמאורגן ואת כל הספרות המקצועית של פסיכולוגיה, אני צריך לתת פה איזושהי הגדרה טיפה יותר צרה, טיפה יותר מדויקת, כי אחרת בהגדרה הראשונית שלנו של פסיכולוגיה זה כל מה שקורה לנו בתוך הנפש, או כחלק מהנפש, התופעה הזאת, אז בעצם כמעט הכל נכנס שם, אם תחשבו על זה. אפילו הרבה דברים שסלק מהאוכסי התופס אותם כמאוד רוחניים, לא יודע, מדיטציות, תקשורים, אפילו הדברים הכי קיצוניים שיש, קחו את הקיצון של הקיצון, לא יודע, אנשים שמדברים עם עצים או מאמינים בשחזור גלגולי, כל הדברים האלה בסופו של דבר הם חוויות והם תופעות שקורות בנפש שלנו, אז בעצם הדבר הזה הוא לא בהגדרה שלו, חייב להיות תוכני, הוא בעצם יכול להיות דבר פסיכולוגי, דבר נפשי, ויש פה עוד הרבה שאלות גדולות שעוד נגיע אליהם אולי במשך קורס או באיזשהו קורס אחר, אבל בגלל זה היום איך שבדרך כלל נוהגים להסביר מה זה בכלל פסיכולוגיה, זה בעצם מדע שחוקר את ההתנהגות של אנשים ואת התהליכים המנטליים והרגשיים שלהם. אז מה שעשינו אתכם יכול לפתור את זה חברה, פסיכולוגיה, המדע שחוקר את ההתנהגות ואת התהליכים המנטליים והרגשיים אצל בני אדם, ושוב זה עדיין הגדרה מאוד מאוד כללית, והמטרה שלנו בקורס הזה או של פסיכולוגים כולל אותנו, כולל כולנו, זה בעצם להבין איך אנחנו יכולים לתאר, להסביר, לנבא ולהשפיע על התנהגות ותהליכים מנטליים ורגשיים. זאת אומרת, זה לא מספיק שאנחנו רק נשאל את עצמנו שאלות על הדבר הזה, אנחנו רוצים גם לדעת לתאר את זה, גם לדעת להסביר מה קורה שם מאחורי הקלעים, נגיד סתם לצורך העניין, תפסנו סיר שהיה שם מדי, כוס הקפה שלנו הייתה שמה מדי, ונגענו בה וזה היה לא נעים ואז אהבנו את הכוס. אז אני רוצה לדעת איך אני מתאר את זה, אוקיי? אז אני גל הושיט את היד, או האדם הושיט את היד, הוא נגע בכוס, אוקיי עכשיו מה קורה? מה התהליך שקרה פה מהרגע שנגעתי בכוס עד הרגע שעזבתי אותה? אז קודם כל רוצה לדעת לתאר את זה, אחר כך אני רוצה לדעת להסביר את זה, אוקיי? יש את ההסבר הפשוט, היה לי חם, אבל מה זה אומר היה לי חם? ודרך גישות שונות בפסיכולוגיה אנחנו נוכל להסתכל על זה אחרת, אוקיי? למשל בגישה בביוריסטית, נדבר על זה טיפה יותר זו בהמשך אחר כך, זה פשוט עניין של גירוי ותגובה, הדבר הזה היה לי לא נעים, עזבתי את זה. ברמה קובינטיביתית אולי יש פה משהו אחר, אולי ברמה נוירוביולוגית אני יכול ממש לתאר את הכימיקלים שעברו שם ואת הגלים החשמליים שהיו בתוך הנוירונים ואיך הדבר הזה קרה. אז אני רוצה קודם כל לדעת לתאר, לדעת להסביר למה דברים קורים, אבל מעבר לזה, ואני חושב שזה אחת הסיבות שהרבה אנשים רוצים ללמוד פסיכולוגיה, זה לא עוד בשביל לתאר ולא עוד בשביל להסביר, זה גם בשביל לדעת לנבא ולדעת להשפיע על מה הכוונה, יכול להיות שאתם רוצים להגיד אוקיי אני רוצה להגיד משהו לבוס שלי, אז אני רוצה לדעת איך הוא יגיב, אני רוצה לסדר משהו שונה בבית שלי, אני רוצה לעשות משהו, מה יהיו ההשפעות? מה יהיו ההשפעות של הפעולות שלי? מה יהיו ההשפעות של ההתנהגויות שלי על אנשים אחרים? ואולי אפילו להשפיע עליהם, אולי אני אפילו רוצה להגיד אוקיי אני רוצה להיות בשיחה הזאת עם הבוס שלי ושיהיה סיכוי הכי גבוה שהוא יסכים לתת לי עלה בשכר, אני רוצה לנהל שיחה עם אשתי ושיהיה הכי הרבה סיכוי שלא יודע שזה ייצר אווירה של אהבה ושמחה או של לקבל משהו שאני רוצה, אני מנהל שיחות עם הילדים שלי, אני עושה משהו בעבודה שלי, אולי אפילו זה דברים שקשורים לעצמי, אני רוצה להצליח להטמיע הרגל חדש או להצליח להתעלם או להעיף איזשהו הרגל ישן מהחיים שלי. איך אני עושה את זה? מה הדרכים שלי להגיע לתוצאה הזאת? איך אני יכול בעצם לנבא ולהשפיע על התנהגות או על תהליכים מנטליים ורגשיים של אנשים אחרים? זה המטרה של המדע הזה, או ארבע מטרות המרכזיות של המדע שלנו של פסיכולוגיה. ואם אנחנו נסתכל על המקור של מאיפה התחלנו ולאן הגענו היום, אני רוצה שתבינו את זה לא בגלל שאני סתם מחפש לזרוק עליכם תיאוריה או היסטוריה, מעבר לזה שוב זה מעניין, אלא בשביל שאני חושב שבעולם של היום ואולי אפילו תמיד זה היה ככה, אבל כרגע אני אדבר על העולם של היום, אנשים תופסים, כולנו תופסים במידה רבה עד שאנחנו לומדים את ההיסטוריה, עד שאנחנו לומדים את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה או של כל תחום דרך אגב, אנחנו חושבים שאיך שאנחנו רואים את התחום הזה זה כאילו מובן מאליו. אם לא נספר לכם שאף אחד לא היה אומר לכם אף פעם שבעבר בני האדם חשבו שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ. אתם הייתם חושבים שזה מובן מאליו שכדור הארץ מסתובב סביב השמש. ברגע שלמדתם ברמה ההיסטורית שבעבר זה לא היה ככה, אז עכשיו זה פותח לכם את המחשבה, רגע, אם אתם חושבים על זה, כן? אולי לא נושא שכזה ואני לא חושב עליו, אולי יש עוד אפשרויות. אולי כמו שעכשיו מגלים או שהגילו פשוט לפני כמה עשרות שנים שבכלל לא רק שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, כל הדבר הזה הוא בקנוע והוא מסתובב סביב מקומות אחרים ויש פה איזושהי תנועה הרבה הרבה יותר מורכבת ומסובסת ממה שאי פעם האמינו בהתחלה. אוקיי? אז אותו דבר, יש המון המון המון דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו על הפסיכולוגיה שלנו. למשל, שלא יודע, אם אומרים לנו דברים מסוימים אנחנו נעלבים, שאולי אנחנו צריכים להגיד את מה שאנחנו מרגישים, אני אדבר על זה עוד שנייה בהקשר של פרויד, שאם אני מדחיק משהו אז אולי זה יכול ליצור לי איזושהי בעיה נפשית או רגשית או פיזית. כל מיני דברים כאלה שבני אדם היום, חושב על הזמן יותר ויותר לוקחים את זה כמובן מאליו, עד לפני 100 או 200 שנה חלק מהדברים האלה בכלל אף אחד לא היה חושב עליהם. והסיבה שזה קשוב להבין את זה זה להבין שגם היום לנו יש את האפשרות להמשיך בעזרת מחקר ונדבר קצת על מחקרים היום, או באמצעות דרכים אחרים להרחיב ולפתח עוד את הידע שלנו. הידע האנושי בפסיכולוגיה הוא רוב הידע שנצבר היטב, אני לא מדבר עכשיו על ניסיון לחיים ותרופות סבתא ודברים כאלה, נצבר לא יודע, במאה השנים האחרונות פחות או יותר. אפילו אולי פחות. וכשאנחנו מבינים את הדבר הזה שכל הידע שיש לנו על פסיכולוגיה וכל הדברים שאנחנו חושבים על פסיכולוגיה ועל הנפש שלנו זה דברים שהם סך הכל גילו אותם במאה השנים האחרונות, כמה עוד יש לנו לגלות, כמה עוד דברים אני או אתם או מישהו אחר שבחר לעשות מחקרים יכול לספר לנו על הנפש שלנו. ואחד הדברים הכי מעניינים בפסיכולוגיה, אני מתחיל לדבר על זה אולי קצת היום ו אז תגלו שיש מחקרים שעשו על אנשים שזכו בלוטו. זכייה בלוטו זה משהו שמשנה לבן אדם בחיים מקצה אל קצה. ועדיין ברוב המקרים, הממוצעת עושר, זה נראה כאילו מיליון לנו עשרה מיליון דולר או עשרה מיליון שקל, אז כאילו וואו, לא היה לי יותר דאגות בחיים, נכון? כמה דאגות יש לנו סביב כסף, כמה דאגות יש לנו שהן לא סביב כסף, אבל כסף יכול לפתור. ואז אנחנו מגלים ששנתיים עשרי כמעט כל זוכה הלוטו חוזרים לאותה רמת עושר ממוצעת ונורמלית, אפילו אם ניקח את זה לכיוון שלילי. אנשים שעברו תמונות דרכים קשות שיצרו אצלם אפילו רמה של, איך נקרא לזה, נחויות מסוימות, שוב חס וחלילה ושלא נדע. אחרי שלושה ארבעה חודשים חוזרים לאותה רמת עושר בסיסית וממוצעת של כל שאר האנשים. וברגע שאני מבין את זה, אני צריך להבין את זה כי אם אני לא יודע את זה, כל בן אדם כמעט שהייתי שואל ברחוב, גם אלה דרך אגב שיודעים את מה שאני אומר עכשיו, עדיין היו אומרים אם הייתי זוכה בלוטו הייתי הרבה יותר מאושר, אם הייתי עכשיו חס וחלילה חס ושלום נפצע ומאבד רגל יד, נהיה נכב איזושהי צורה, זה היה פוגע לי בעושר בצורה משמעותית. וזה פשוט מחקרית מראים שזה לא באמת נכון. וכשאנחנו לומדים עוד ועוד ועוד מהדברים האלה אנחנו מבינים שהרבה מהדברים שמניעים את קבלת ההחלטות שלנו, הרבה מהתפיסות ומהמחשבות שלנו, ששוב זה לא מחשבות פילוסופיות כלליות, זה מחשבות שלפיסם ואנחנו מקבלים החלטות, שלפיסם ואנחנו פועלים מול אנשים, שלפיסם ואנחנו מתנהגים בדרכים מסוימות או סובלים או נלחצים או חרדים, שכל הדברים האלה הרבה פעמים הם פשוט לא נכונים. ובאמת אם נסתכל שנייה על מדע הפסיכולוגיה כמדע, לפני המאה השנים האחרונות, אז כבר ביוון העתיקה כל הפילוסופים שם שעסקו גם במתמטיקה וגם בפילוסופיה והרבה דיברו גם על פסיכולוגיה, יש איזה ציטוט מפורסם שאומר מה שקורה בן אדם זה לא בראש זה בלב, שזה כמובן היום אנחנו מאמינים שזה לא נכון אבל פשוט אולי זה גם משתנה. ויש את הספר המאוד מאוד מפורסם אומנות המלחמה של סנטצו שהוא מפורסם ומוכר עד היום ויש שם הרבה תובנות מעניינות על פסיכולוגיה והוא מהמאה החמישית לספירה. זאת אומרת זה משהו שקיים המון המון המון המון זמן ועדיין כשאנחנו חושבים על פסיכולוג כשאנחנו חושבים על בן אדם שעוסק בפסיכולוגיה אני חושב שלרוב האנשים עולה תמונה שמזכירה פחות או יותר את פרויד זיגמונד פרויד ורוב האנשים אני חושב לא מבינים למה כאילו מי שטיפה מכיר טיפה יודע טיפה אחר כך אני חושב שיהיה בטמאדפו איתי בסרטון הזה אז אתם מתעניינים בפסיכולוגיה וזה לא שבפוקס הגעתם לכאן למרות שאם כן אז תודה רבה שהושרתם ואני מקווה שתיהנו מכל שאר המשך הקורס ולכאורה למה פרויד עם כל התיאוריות המוזרות והדעות ההזויות על כל הכישורים של כל מיני דברים למיניות ולבידו וליחסים מוזרים בין ההורים לילדים שלהם וכל מיני תיאוריות מדעיות לגבי ההתפתחות שלנו שדרך אגב הם כמובן שתדעו כן הם לא מוכחות בצורה מדעית טובה וקשה למדוד אותן או לבדוק אותן זה ממש לא אין עליהם איזשהו קונצנזוס או הסכמה בשום קהילה מדעית שאני יודע עליה לפחות וכשאני מבין את זה אז אוקיי זה כל הדברים שרוב האנשים יודעים על פרויד אז למה הוא נהיה כזה מפורסם וכזה דמות איקונית ומשמעותית בהיסטוריה של פסיכולוגיה והתשובה היא שיש כמה תובנות או נקודות או איזה שהם הנחות יסוד שפרויד טבע שכולנו היום אני חושב חיים אותן או כמעט כולם אם אתם צופים בסרטון הזה אתם כנראה חיים אותן וזה נראה לנו כאילו הן מובנות מאליהן לחלוטין פשוט לפני מאה שנה הם לא היו כאלה ואני ככה אגיד בקצרה מה הם כדי להבין מה גיבש לכאורה את הזרם החדש הזה את המדע הזה מחדש את המדע של פסיכולוגיה מחדש והדבר הראשון או ניקח שלוש נקודות מרכזיות הראשון זה שיש לנו המון המון תהליכים לא מודעים שקורים לנו עכשיו הרבה פסיכולוגים גם מבינים את זה לפניו שוב לא היה כל כך פסיכולוגים לפניו זה היה יותר רופאים שניסו לעזור לאנשים גם עם בעיות נפשיות או אנשים שרצו להשפיע ולנהל אנשים אחרים אז הם רצו להבין איך לעשות את זה ואיך להשפיע על ההתנהגות שלהם אבל פרויד בא ואמר רגע יש את כל התהליכים האלה שקורים בלי שהבן אדם חושב על זה את התהליכים האלה אפשר בעזרת זה שאני אשאל אותו שאלות בעזרת כל מיני משחקים של אסוציאציות חופשיות אפשר לדבר עליהם אחר כך בעזרת היפנו תרפיה שוב זה נושא כבר אחר לקורס אחר אפשר לשלוף החוצה מהאנשים את הדברים האלה אפשר לגרום לדברים שהם בן אדם לא מודע אליהם להתחיל להיות יותר מודע אליהם לנו היום נראה לי זה אובייס כאילו אוקיי אנחנו עושים בין אם זה בטיפול בין אם זה עם חבר בין אם זה בכל מקום נראה לנו אובייס יש לנו המון דברים שמנהלים אותנו שהם לא מודעים ואם אני אחשוב עליהם אני יכול להפוך אותם למודעים זה לא היה מובן מאליו הדבר השני שהוא משמעותי וגדול או פחות זה הרעיון שאם אני עושה את הדבר הזה אם אני חושף דברים לא מודעים ומוציא אותם מחוצה אני יכול בעקבות זה לבחור להתנהג אחרת אני יכול בעקבות זה לפעול אחרת מעבר לזה אני אגיד כל הרעיון הזה שיש לי איזה שהם רגשות או חוויות מודחקים שיוצרות לי כל מיני בעיות נפשיות מה שהיום אנחנו מכנים טראומה כן או כל מיני סוגים אחרים של דברים אם אנחנו נדבר עליהם אם אנחנו נפתח אותם אם אנחנו נאבד אותם מחדש אנחנו יכולים לייצר איזשהו ריפוי רגשי איזשהו ריפוי לכל מיני בעיות נפשיות שיש לאנשים שוב לנו היום זה נשמע כל כך אובייס אבל לפני פרויד זה לא היה אובייס והנקודה השלישית שאפשר לטפל בין אנשים בעזרת שיחה עד פרויד או לפני פרויד זה שהרבה מאוד מהטיפולים שניסו לעזור לאנשים כל מיני בעיות מה שהיום נקרא נפשיות או קשיים נפשיים או אתגרי מעודגרי נפש לא משנה איך נקרא לזה זה דרך כל מיני התערבויות רפואיות כן נתתי את הדוגמה מקודם של לפתוח לאנשים את המוח באמצעים יש להם אפילפסיה זה לא בעיה נפשית אבל עדיין או אולי יש ויכוח כמה היא נפשית וכמה לא וגם לא להיום אבל בסופו של דבר החיפוש אחרי הדברים האלה היה של רופאים ובעצם הגישה של פרויד והתפיסה שלו פתחה את הצוהר להגיד רגע בוא במקום לנסות פיזית להזיז דברים במוח אולי אפשר דרך שיחה לגרום לדברים במוח לזוז וזה כל כך לא היה מובן מאליו עכשיו כמובן שאחרי פרויד היו עוד הרבה אנשים סופר משמעותיים שהשפיעו מאוד על מדעי הפסיכולוגיה כעל יונג ואריקסון והמון המון אנשים ורג'ינה סטיר חלקם ניכנס בהמשך הקורס חלקם פחות אבל הבסיס הזה של איך אנחנו תופסים פסיכולוגיה היום זה דבר כל כך חדש כל כך כל כך כל כך חדש שאני חושב שכולנו צריכים להיות סקרנים ושמחים ונחושים ללכת לגלות עוד עוד עוד ולקרוא בסקרים הקורס הזה יתן לכם אני אעשה אתכם את המצב של פסיכולוגיה היום ב-2023 אבל אולי בעוד עשר שנים יגלו הרבה מאוד דברים חדשים אני מאוד מקווה ויהיה לנו עוד הרבה דברים מעניינים להיכנס וללמוד אז בואו נדבר שנייה דיברנו על מה זה הפרויקט הזה ולמה חושבים על פסיכולוגיה ומה זה בכלל פסיכולוגיה וקצת על ההיסטוריה של פסיכולוגיה בכמה שניות כן אפשר להיכנס הרבה יותר לעומק אבל זה לא הזמן בואו נדבר על מה יהיה פה בקורס בעצם קורס מבוא לפסיכולוגיה זה קורס שעובר אחד אחד סוג של בין הגישות המרכזיות בפסיכולוגיה מנסה לקחת את השאלות הכי גדולות והכי מעניינות בפסיכולוגיה ולתת להם איזושהי סקירה רחבה כלשהי איזושהי התבוננות מבחינת מה הגישות השונות בפסיכולוגיה יכול של כל האשליות הוויזואליות האלה, לא יודע אם ראיתם, של קווים ודפים ואנחנו נראה את זה בשיעור הרלוונטי, של כל מיני מקומות שאני בטוח שמה שאני רואה זה דבר אחד, אבל בעצם מה שאני רואה זה דבר אחר. איך התפיסה שלנו משפיעה על ההתנהגות שלנו, על המשך התפיסה שלנו. אני אתן לכם איזשהו משהו מאוד מאוד קצר. אני הולך לשאול אתכם סדרה של שאלות, תנסו לענות עליהם כמה שיותר מהר. מה הצבע של הקירות או תקרה בבית שלכם, כשאתם רואים את הלוחות האלה, כשמרצים כותבים עליהם עם טוש מחיק, מה הצבע של הלוח, כשאתם, לא יודע, אני אתן לכם עוד אחד, מה הצבע שיש כאן של הקיר הזה, התאורה שמבלבלת, אבל אתם יכולים להבין לבד מה הצבע של הקיר הזה, ומה שותה הפרה. עכשיו רוב האנשים יענו מיד חלב, גם אם הם יתקנו את עצמם. למה? למה שאנשים יענו חלב? בגלל כל מה שדיברתי איתכם על זה לפני זה, זה נקרא פריימינג, שוב ליום אחר. מי לסתם שאם הייתי שואל אתכם את השאלות, כן פרות לא שותות חלב, הם שותות מים, כן? אם הייתי שואל אתכם שאלות אחרות, כמו כשיורד גשם, ממה עשויות טיפות הגשם, והייתם אומרים מים, ואז הייתי שואל אתכם משהו כמו נביאות, מעדן ואנגד, איזה מותגים שבעיקר בוחרים, ואז הייתי אומרים מים, וגוף האדם מורכב מ-70 ומשהו אחוז של מים, ואז הייתי שואל אתכם מה שותה הפרה, אף אחד לא היה חושב חלב, אוקיי? והיכולת שלנו בעזרת החוויות הקודמות שלנו, ואיך שאנחנו תופסים דברים, לשנות את הדברים האלה, בין אם זה גם חומרים שיכולים לשנות את התפיסה שלנו, שוב נושא מאוד מאוד מעניין, זה נקרא פסיכולוגיה קוגנטיבית, גם על זה אני מקווה שאני אכניס את הקורסה שלה, של פסיכולוגיה קוגנטיבית, ואעלה אותו גם ביוטיוב, אבל כבר בקורס הזה אנחנו ניגע בסוגיות מרכזיות, ובדברים מרכזיים, פסיכולוגיה קוגנטיבית. אחד הדברים אולי הכי חמים שלוש, זה בעצם איך המוח שלנו עובד, איך כל מערכת העצבים שלנו בתכל'ס עובדת, כן? היום כבר רוב הפסיכולוגים מסכימים שתהליכי הסשיבה, שוב המרכז שלהם כמובן במוח, הרוב מה שקורה זה במוח, אבל מערכת העצבים בחלקים שונים בגוף, גם משתתפת בתהליכי סשיבה ועיבוד מסוימים, לפחות מסוימים, אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף איך זה קורה ואיך זה עובד, ומה אפשר להסביר בהתנהגות שלנו בעזרת תהליכים ביוכימיים, כל מיני הורמונים, נקראים נוירוטרנסמיטרים, כל מיני חומרים שרצים לנו במוח, איך כל הדבר הזה עובד, זה נקרא פסיכולוגיה פיזיולוגית, יש לזה כל מיני שמות, כמו זה מדעי המוח, פסיכולוגיה פיזיולוגית, נוירופסיכולוגיה, נוירוביולוגיה, יש כל מיני כאלה, בקיצור, יהיה לנו כמה שיעורים על זה גם בקורס הזה, וזה קורס שאני גם מקווה לעשות אותו, כי קורס שלם, שוב, הקורס הזה, מבוא לפסיכולוגיה, אמור לתת לכם את הבסיס של כל האסכולות, ברמה של כמה שעות על כל אסכולה, או שעה לפחות על כל אסכולה, שזה כבר הרבה יותר ממה שכל בן אדם ממוצע שאתם פוגשים ברחוב יודע, אבל כמובן לחלקכם תרצו להרחיב עוד, ואני מקווה שנעשה את זה. עוד נושא שנדבר עליו פה בקורס, זה אישיות של אנשים, איך אנשים שונים אחד מהשני, אולי נדבר קצת גם על הנושא של אינטליגנציה, אייקיו, כל הדבר הזה, סוגים שונים של אינטליגנציות, האם יש בכלל דבר כזה סוגים שונים של אינטליגנציות, וממש תיאוריות שונות של אישיות, זה קורס שאחד משמעית אני הולך להוציא, כאילו נראה לי זה הקורס ששאל לכם מבוא לפסיכולוגיה. אני אדבר על תיאוריות אישיות, זה נושא מאוד מאוד מאוד מעניין לדעתי, ואנחנו נתחיל להיכנס אליו, איך אנשים שונים, איפה אנשים אישיות, אנחנו נראה שיש תיאוריות שמבססות על תכונות, ותיאוריות שמבססות על ארכיטייפינג, ונזכיר כל מיני אנשים מאוד מרכזיים בדבר הזה, ואני מקווה שנוכל באמת ללמוד קצת דברים על אישיות, אני חושב שבתחום של אישיות יש המון דברים שאנשים, אם הם היו יודעים אותם, אם הייתם יודעים אותם, הייתם לשנים לגמרי את איך שאתם מתנהלים מול אנשים אחרים וגם מול עצמכם, אבל פשוט הידע הזה הוא מאוד מאוד לא נגיש, ואני שמח מאוד מאוד לעשות את הקורס הזה בין השאר בגלל זה. בנוסף כמובן, מספר חמש, איך האישיות והנפש שלנו, וכל התהליכים האלה שדיברנו עליהם עד עכשיו, התנהגות, כל הדבר הזה, מתפתח עם הגיל שלנו, אוקיי? יש פסיכולוגיה התפתחותית של הילד, בדרך כלל מתייחסים לזה מאז שאנחנו נולדים, נגיד, אולי אפילו לפני, אולי קצת אחרי, תלוי את מי שאומרים, עד שאנחנו מגיעים לגיל בגרות, ואז יש את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של האדם המבוגר והזקן, יש להגיד שזה נושא שאני מאוד חלש בו, אז אולי מתישהו גם יהיה על זה קורס, אבל כאילו קשה להאמין, אבל התפתחותית של הילד, לדעתי זה קורס סופר חשוב וסופר משמעותי, שגם יהיה אחד הקורסים הכי ראשונים שאני אצלם אחרי המבוא לפסיכולוגיה, כי אני חושב שלהבין איך העבר שלנו משפיע עלינו, זה נושא פשוט כל כך משמעותי, וכשאנחנו מבינים את זה, אנחנו לומדים להתנהל אחרת שוב עם עצמנו, עם אחרים, ובהקשר של המטרות של הקורס, אנחנו יכולים ללמוד המון המון המון מתוך הנושא הזה של פסיכולוגיה התפתחותית. עוד שלושה נושאים סך הכל, כן? אני לא מסודר להופע יותר מדי. שש, זה יהיה איך אנשים מתנהגים בקבוצות, מול אנשים אחרים, כל מה שיש בפסיכולוגיה חברתית, תחום של פסיכולוגיה חברתית, זה אולי ביחד עם קוגנטיבית, זה שתי התחומים שבהם הכי הרבה טעויות יש לבן אדם הממוצע. מה הכוונה? הבן אדם הממוצע, שישאלו אותו שאלות, ששוב, שיש עליהם מחקרים די טובים בפסיכולוגיה שמראים, ונדבר גם על שיטות מחקר בפסיכולוגיה, שיש מחקרים די טובים שמראים שבני אדם הם חושבים ככה, מתנהגים ככה, תופסים ככה, לא יודע מה, רובר, רוב האנשים יגידו איפה. על המון המון המון המון המון דברים זה קורה, וזה פשוט פסיכי להבין את זה, זה פשוט פסיכי ללמוד את זה. פסיכולוגיה חברתית, שוב, זה גם, הייתי אומר שתיאוריות אישיות, פסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגיה חברתית, זה הדברים הבסיסיים הכי ריטימליים לצלם מיד אחרי הקורס הזה, אבל שוב, אנחנו ניגע בנושאים האלה די בהרחבה גם בקורס הזה. באופן אישי אני רוצה להגיד לכם שכשאני מלמד קורסים ומכשיר מאמנים ומטפלים כבר לא מעט שנים, אז אני תמיד תמיד תמיד שולח אותם ללמוד קורסים בפסיכולוגיה. ככה היה אחד הדרכים שהחלטתי לעשות את הפרויקט הזה, זה כי אמרתי, אוקיי, בעצם אני שולח אנשים שלמדו אצלי איזושהי שיטה טיפול מסוימת, או שיטה תימון מסוימת, לא משנה, ואני רוצה לתת להם את הרקע הפסיכולוגי הנכון, כדי ש... כן, אם זה לא יסלפים ב-100%, כדי לפתוח את הופקים שלהם, להשאיר את הידע שלהם, ולהפוך אותם לאנשי מקצוע שלמים יותר. אז תמיד המלצתי על ארבעה קורסים, ושלחתי אותם, שוב, רוב האנשים לא יחשבו להיכנסו לאוניברסיטת תל אביב, אבל שלחתי אותם לאוניברסיטת פתוחה, ודיברנו על באמת מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, ותיאורט אישיות ואולי גם קוגנטיבית או פיזיולוגית למי שאורצה. אבל זה הארבעה הכי הכי מרכזיים. שתי נושאים אחרונים האם מנפש זה משהו בסף על המוח? איך כל הדבר הזה עובד? מה אנחנו יודעים כבר היום על השאלה הזאתי? מה אנחנו לא יודעים היום ואולי נתגלה בהמשך? ומה אולי אף פעם, אף פעם, אף פעם לא נדע? וזה ככה הדברים המרכזיים שאנחנו נדבר עליהם פה בקורס. אני מקווה שזה היה הכנה די טובה ואני מקווה שגם השיעור הזה מעניין, למרות שאולי, לא יודע, זה קצת כזה הכנה למה יהיה בהמשך הקורס אבל אני מנסה שככה בין הנקודות ובין השורות זה עדיין יהיה משהו שהוא מספיק מעניין וכיף לצפות בו ושאולי הוא כבר מעשיר. אני חושב שכבר עכשיו אם תחשבו, אוקיי, וואו, אני בטוח שהרבה מכם, שוב, אני מקווה, לא ידעתם שיש כל כך הרבה זרמים בפסיכולוגיה ויש כל כך הרבה דרכים שונות להסתכל על אותו דבר שזה בסך הכל יודע, אבל גל מכין קורס טייג, גל הולך לבקש על ארבע סחר, גל, לא יודע, עושה שיחה עם אשתו, עם הילדים שלו או כל דבר כזה ואחר ומתוך ההבנה הזאת אני מקווה שכבר יש לכם איזושהי תובנות או שלפחות זה היה מעניין. הדבר הבא שרוצה שנדבר עליו ככה ברמה בסיסית זה שיטות מחקר בפסיכולוגיה. כי תראו, כמו שאמרתי מאוד מאוד חשוב לי בכל הפרויקט הזה לשמור על האינטגרטי, לשמור על הישרה האקדמית של הקורס ולכן אנחנו נדבר על דברים שהם מוכחים ברמה מחקרית. עכשיו, בפסיכולוגיה זה לא קורס שלם בשיטות מחקר, אפשר לעשות קורס שלם בשיטות מחקר, את זה אני לא אעשה וקורס שלם בסטטיסטיקה, את זה אני לא אצלם. ביום, היום לא נראה לי שזה אני אצלם, יכול לשם עוד 5 שנים או 3 שנים אני אגיד וואו, הנה שיניתי דעתי, אני כן מצלם את זה. לא נראה לי שאני אצלם כרגע, לפחות לא כרגע קורסים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר, אבל כן חשוב שכולנו נבין איך עובדים מחקרים בפסיכולוגיה. עכשיו למה? בגלל שלא כל הידע שמוגדר כידע מדעי בפסיכולוגיה הוא מדעי או מבוסס באותה מידה. יש לנו בעצם ארבעה, נקרא לזה ככה, שיטות או גישות מרכזיות למחקרים בפסיכולוגיה, אז שנעבור עליהן נבין איך הדבר הזה עובד. בעצם אם יש תיאוריות פסיכולוגיות ממש, אפילו תיאוריות גדולות, גם תיאוריות קטנות כמו אנשים מתנהגים בצורה כזאת או אנשים עושים ככה, זה תיאוריות קטנות, וגם תיאוריות גדולות, ממש תיאוריות על אישיות או תיאוריות גדולות יותר, הן בדרך כלל מתבססות על ארבעה סוגים של נתונים. לכן תיאוריות פסיכולוגיות זה לא דבר שאנחנו רואים משהו מצוץ מהאצבע, מישהו החליט ש... לא יודע, תיאוריה שזה שהעולם שטוח או תיאוריית, לא יודע מה, יותר תושבות כמו תיאוריית אבולוציה. משהו שהוא כאילו אולי לא בטוח האמת המוחלטת, אבל יש לו הרבה הרבה הרבה הוכחות לפחות די טובות. אז מהם הארבע שיטות המרכזיות של מחקר בפסיכולוגיה? אז הראשון זה מה שמפונה case studies או תיאורי מקרי, או לפעמים קוראים לזה אפילו מחקר איכותנית, צריך לדבר על זה יותר לעומק אחר. אבל מה זה בעצם אומר case studies? מה זה אומר תיאורי מקרי? אני יושב עכשיו, למשל, ואני מדבר על יוסי או עם יוסי, ואני קולט שיוסי, לא יודע מה, עבר איזשהו אירוע בחיים שלו, ובעקבות האירוע הזה הוא השיג איזושהי תוצאה או קרא איתו איזשהו משהו, ואז אני מנסה להשיג מהדבר הזה תוצאות. דרך אגב הרבה מהספרות שיש, נגיד ספרות ההצלחה, self-help, התפתחות אישית, כל הדבר הזה, מבוססת הרבה על הדברים האלה, נכון? כאילו אני ראיינתי כמה אנשים מאוד מצליחים, ואז אני מנסה מתוך זה שהם הצליחו ומתוך הדעות ושניים והתפיסות שלהם, אולי לשנות את ההתנהגות שלי, אולי להגיד אוקיי, אם הם מיסו ככה ויסיגו את הצעדותי, אולי אני יכול להשיג תוצאה דומה, או אם אני רואה מישהו מאוד מאוד מאושר או מאוד מאוד עצוב, אז אני יכול להגיד אוקיי, הוא עשה ככה, אז בגלל זה הוא עצור, הוא עשה ככה, אז בגלל זה הוא מאושר, וזה ככה הדברים המרכזיים שאנחנו נדבר עליהם פה בקורס, אני מקווה שזה הכנה די טובה, ואני מקווה שגם השיעור הזה מעניין, למרות שאולי, לא יודע, זה קצת כזה הכנה למה יהיה בהמשך הקורס, אבל אני מנסה שככה בין הנקודות ובין השורות זה עדיין יהיה משהו שהוא מספיק מעניין וכיף לצפות בו, ושאולי הוא כבר מעשיר, אני חושב שכבר עכשיו אם תחשבו, אוקיי וואו, אני בטוח שהרבה מכם, שוב, אני מקווה, לא ידעתם שיש כל כך הרבה זרמים בפסיכולוגיה, ויש כל כך הרבה דרכים שונות להסתכל על אותו דבר, שזה בסך הכל יודע, אבל גל מכין קורס טייג, גל הולך לבקש על ארבע סחר, גל, לא יודע, עושה שיחה עם אשתו, עם הילדים שלו, או כל דבר כזה ואחר, ומתוך ההבנה הזאת אני מקווה שכבר יש לכם איזושהי תובנות, או שלפחות זה היה מעניין. הדבר הבא שרוצה שנדבר עליו ככה ברמה בסיסית, זה שיטות מחקר בפסיכולוגיה. כי תראו, כמו שאמרתי מאוד מאוד חשוב לי בכל הפרויקט הזה, לשמור על האינטגרטי, לשמור על הישרה האקדמית של הקורס, ולכן אנחנו נדבר על דברים שהם מוכחים ברמה מחקרית. עכשיו, בפסיכולוגיה זה לא קורס שלם בשיטות מחקר, אפשר לעשות קורס שלם בשיטות מחקר, את זה אני לא אעשה, וקורס שלם בסטטיסטיקה, את זה אני לא אצלם. היום לא נראה לי שזה אני אצלם, יכול לשם עוד 5 שנים או 3 שנים, אני אגיד וואו, הנה שיניתי דעתי, אני כן מצלם את זה. לא נראה לי שאני אצלם כרגע, לפחות לא כרגע קורסים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר, אבל כן חשוב שכולנו נבין איך עובדים מחקרים בפסיכולוגיה. עכשיו למה? בגלל שלא כל הידע שמוגדר כידע מדעי בפסיכולוגיה הוא מדעי או מבוסס באותה מידה. יש לנו בעצם ארבעה, נקרא לזה ככה, שיטות או גישות מרכזיות למחקרים בפסיכולוגיה, אז שנעבור עליהן נבין איך הדבר הזה עובד. בעצם אם יש תיאוריות פסיכולוגיות ממש, אפילו תיאוריות גדולות, גם תיאוריות קטנות כמו אנשים מתנהגים בצורה כזאת או אנשים עושים ככה, זה תיאוריות קטנות, וגם תיאוריות גדולות, ממש תיאוריות על אישיות או תיאוריות גדולות יותר, הן בדרך כלל מתבססות על ארבעה סוגים של נתונים. לכן תיאוריות פסיכולוגיות זה לא דבר שאנחנו רואים משהו מצוץ מהאצבע, מישהו החליט ש... לא יודע, תיאוריה שזה שהעולם שטוח או תיאוריית, לא יודע מה, יותר תושבות כמו תיאוריית אבולוציה. משהו שהוא כאילו אולי לא בטוח האמת המוחלטת, אבל יש לו הרבה הרבה הרבה הוכחות לפחות די טובות. אז מהם הארבע שיטות המרכזיות של מחקר בפסיכולוגיה? אז הראשונה זה מה שמפונה case studies או תיאורי מקרי, או לפעמים קוראים לזה אפילו מחקר איכותנית, צריך לדבר על זה יותר לעומק אחר. אבל מה זה בעצם אומר case studies? מה זה אומר תיאורי מקרי? אני יושב עכשיו, למשל, ואני מדבר על יוסי או עם יוסי, ואני קולט שיוסי, לא יודע מה, עבר איזשהו אירוע בחיים שלו, ובעקבות האירוע הזה הוא השיג איזושהי תוצאה או קרא איתו איזשהו משהו, ואז אני מנסה להשיג מהדבר הזה תוצאות. דרך אגב הרבה מהספרות שיש, נגיד ספרות ההצלחה, self-help, התפתחות אישית, כל הדבר הזה, מבוססת הרבה על הדברים האלה, נכון? כאילו אני ראיינתי כמה אנשים מאוד מצליחים, ואז אני מנסה מתוך זה שהם הצליחו ומתוך הדעות ושניים והתפיסות שלהם, אולי לשנות את ההתנהגות שלי, אולי להגיד אוקיי, אם הם מיסו ככה ויסיגו את הצעדותי, אולי אני יכול להשיג תוצאה דומה, או אם אני רואה מישהו מאוד מאוד מאושר או מאוד מאוד עצור, בפרינגודוליה, מדעיין, זה רק תצפית, ואני אתן לכם דוגמה לזה, אוקיי? בגלל שתצפיות, הן לא בודקות סיבתיות, הן לא בודקות מה הסיבה למה, מה גורם למה, הן רק מסתכלות מה קורה, כן? באנגלית אומרים את זה, כאילו, לא משנה, זה כאילו, איך אני אגיד את זה? קורולציה, קורולציה זאת אומרת, זה לא סיבתיות, כאילו, זה שדברים קורים באותו זמן, לא אומר שהם יוצרים אחד את השני, וניתן דוגמה מאוד פשוטה בהקשר של מחירות, לצורך הדוגמה, יכול להיות שאתם תסתכלו ואתם תגידו, אלף, עשיתם אלף תצפיות, על אלף אנשי מחירות, אוקיי? תגיד, אתם עשיתם את התצפיות בעוד 20 אנשים, כל אחד עשה על 50 איש, בסדר? הגעתם לאלף תצפיות, זה כבר כמות די טובה סטטיסטית, ובאמת אתם רואים שכל, או שיש מתאם, כן, אין כולם בפסיכולוגיה, שיש מתאם מאוד מאוד מאוד חזק, בין האנשים שהגיעו מוקדם בבוקר, ונשארו מאוחר אחרי הצהריים, לאלה שמכרו הכי הרבה. אז אתם יכולים, עלולים להסיק בטעות, בטעות להסיק, שמי שמגיע יותר מוקדם, מסיים יותר מאוחר, בגלל זה הוא מוכר יותר. עכשיו, אני לא אומר כאן, אם זה נכון או לא נכון, זה לא הנושא של הזה, אני אדבר פה על השיטת המשכר, איך הגעתי למסקנה אותי. ולמה אני אומר שזה לא נכון? כי זה נשמע מאוד מאוד נכון. הסיבה היא שיכול להיות, למשל, דוגמה אחת, כן, ואנחנו נקרא שזה הרבה יותר לעומק באחד השיעורים, אבל יכול להיות, יכול מאוד להיות אפילו, שיש איזשהו דבר שלישי, שלמשל, יש תכונת אישיות של אנשים, שנקראת סתם דוגמה, נחישות, המצאתי משהו, והנחישות הזאתי, היא מה שגורם לאנשים להצליח יותר במחירות, ואנשים נחושים יותר, נוטים להגיע יותר מוקדם בבוקר לעבודה, בלי שם יותר מאוחר. קחו אדם אחר, שהוא פחות נחוש, בהגדרה של מה שמדקנו כרגע וקראנו לו נחישות, תגידו לו להגיע יותר מוקדם ולנס יותר מאוחר, והוא לא יעצר יותר מחירות, הוא לא יצליח יותר בעבודה, בגלל שמה שהוביל את המחירות זה לא הזמני אגר. ושוב, הדבר הזה הוא קיים באין סוף תחומים, בכל מה שגשור לפסיכולוגיה, אם אני מסתכל בתצפיות, אני עלול הרבה פעמים להגיד, אה, בגלל שאז, בגלל שאז, אבל זה לא באמת. זה פשוט דברים שנוטים להגיע ביחד, וזה נושא מאוד מאוד מעניין, ואנחנו נדבר עליו. אז בואו נתחיל לעבור באמת לגרסאות הטיפה היותר גבוהות, גם בעייתיות, אבל טיפה יותר גבוהות, ואם בשתי דרכים הראשונות, בקייס טאדיז ובתצפיות, בעצם הייתי אני הפסיכולוג, אתם הפסיכולוגים, כן? ישבתם והכנסתם את העולם הסובייקטיבי שלכם, את הקוגניציה שלכם, את הנפש שלכם לתוך הדבר הזה, ואתם בדקתם משהו על מישהו אחר או על עצמכם, אנחנו עכשיו עוברים לאופציה 3, אז יש לנו פה איזה שאלונים פסיכולוגיים, בוודאי יצא לכם לעשות כמה כאלה. ובשאלונים פסיכולוגיים בעצם נותנים לבני אדם אחרים למלא את השאלות על עצמם. למשל, לא יודע, דוגמה מאוד מאוד טובה, סיפרתי לכם מקודם על המחקרים על עושר, כן? על זה שאנשים אחרי תאונת דרכים או אנשים חס וחייו, או אחרי זכייה בלוטו, או אחרי שהם לא קיבלו את העבודה שהם רצו, הם חוזרים להיות מאושרים בערך כמו המוצר אחרי כמה זמן. והמחקרים האלה, אולי אצלכם חשבתם את עצמכם את זה אז, אולי שאלתם את זה אפילו פה בתגובות ביוטיוב, לא יודע, איך יודעים כמה בן אדם מאושר? וזו שאלה מאוד גדולה ומשמעותית, ואולי נדבר עליה בהמשך הקורס. אבל הדרך שהיום עושים את המחקרים האלה, זה דרך שאלונים. זאת אומרת, ממש נותנים להם למלא מאחד עד עשר, מאחד עד חמש, מאחד עד שבע, יש כל מיני שיטות, עד כמה אתה מאושר כרגע. אוקיי? ויש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות, ויכול להיות שאתם תבואו, אם אתם חכמים, ואתם תגידו לי, אבל גל, יכול להיות שבן אדם יכתוב בשאלון שהוא מאושר שבע, כי הוא התרגל לזה שהוא פחות מאושר. יכול להיות שהוא כתב בשאלון שבע כי הוא לא רוצה להגיד שהוא עשר, כי הוא לא מאושר, אז הוא לא יכתוב, או וואטאבר, אבל הוא לא רוצה לכתוב פחות כי אז זה כאילו אומר משהו רע על עצמו. יכול להיות שהשאלון, או האופן שבו בן אדם מדווח על הפעילות של עצמו, היא לא מדויקת והיא לא נכונה. אוקיי? יש המון שאלונים בתיאוריות של אישיות. דיברנו על תיאוריות של אישיות לפני כמה דקות, שהרי איך בודקים אישיות של אנשים? יש כל מיני דרכים, אפשר כן, בעזרת קייס טאדיז, אפשר בעזרת תצפיות ושאלוני אישיות, אוקיי? אני אצרף לכם אפילו פה למטה קישור ממש נחמד על 16 פרסונליטיז, זה מבוסס על משהו שיש עליו מחקר לא רע, ועוד כל מיני דברים שהם חקרו לבד, זה ייתן לכם איזה שאלון אישיות מגניב כזה, אז אני אבשר לכם את זה למטה, וזה דבר מגניב. אבל בסוף, זה משהו מאוד סובייקטיבי, נכון? אתם כותבים מה שאתם חושבים על עצמכם, יכול להיות שבן אדם אחר היה אומר עליכם משהו אחר, אז עד כמה השאלון הזה בכלל מדויק? זה שאלה משמעותית בפסיכולוגיה, והרמה הרביעית, או הדרגה הרביעית, זה ממש ניסויים בפסיכולוגיה, ששוב, חלקכם מכירים כל מיני ניסויים, או שמעתם, ואנחנו נדבר על המון המון ניסויים מהלך הקורס, שלמשל, לוקחים בן אדם, וממש מפעילים עליו איזושהי מניפולציה, כאילו גורמים לו לעבור איזשהו תהליך, ורואים איך הוא היה לפני, איך הוא יהיה אחרי, לא יודע, שזה דוגמה פשוטה, כל מיני נותנים לאנשים במחשב כל מיני משימות, שהן מאתגרות קוגנטיבית, נגיד, לא יודע, לסמן ריבועים מסוימים, להזיז דברים מסוימים, כל מיני דברים כאלה, ואז עושים כל מיני השפעות, כדי לראות איך הדבר הזה משפיע על התפקוד הקוגנטיבי, לא יודע, נותנים להם קפה, מבקשים להם לא לישון בלילה לפני, לא יודע, ואז אפשר לראות איך אחד הדברים האלה משפיעים על התפקוד הקוגנטיבי של האנשים. עכשיו, מה הבעיה עם זה? גם זה, זה לכאורה הכי טוב שיש לנו, כן? או אולי הכי טוב שיש לנו זה לקחת עשרות ניסויים כאלה, ולעשות מהם סטטיסטיקה אחת גדולה, אבל הניסויים האלה הם מאוד מאוד מאוד מאוד טובים יחסית, אבל הם מאוד מאוד ספציפיים. זאת אומרת, אם עכשיו אני אומר, אוקיי, בן אדם ששתה קפה עשה יותר טוב, נגיד, באיזשהו ניסוי של להזיז ריבועים על המחשב, ואז בכותרת בעיתון, או בכותרת של המחקר יהיה כתוב, קפה משפר ביצועים קוגנטיביים. ויש פה פער מאוד מאוד משמעותי. כי הרבה פעמים, בגלל זה אמרתי שפסיכולוגיה מתקדמת הרבה יותר לאט ממה שאנשים חושבים. כי בכותרות, בשביל הפרסום ובשביל הקלקבייט, ובשביל הקליקים והצפיות והלייקים, ושוב, גם לפני זה, בכתבי עת מדעיים, כדי להיות סנסצי, כאילו, כדי שאנשים יקנו את זה ושזה מעניין, אז הכותרות בדרך כלל אומרות, קפה משפר, שוקולט משפר ביצועים, משפר ביצועים של קוגנטיביזם. אבל זה לא בסך נכון, זה שקפה משפר את היכולת שלי בלעשות משהו שקשור לצבעים וריבועים על מסך מחשב, לא בסך אומר שזה ישפר אותי בלא יודע מה. חשיבה מתמטית. יכול להיות שהסוג התהליך שרצנו במוח, כשאנחנו מנסים לאתר צבעים, הוא כבד על החלק הראייתי, ויש שם איזשהו משהו, נדבר קצת על כל הנושא הזה במשך הקורס, פסיכולוגיה משפיעה על ההתנהגות שלנו, משפיעה על ההרגלים שלנו, משפיעה על איך שאנחנו מול אנשים אחרים ואיך שאנחנו מול עצמנו, וכשאני שם לעצמי סימני קריאה במקומות מסוימים זה גורם לי להתנהל במקומות האלה ממש על אוטומט. אז אם אני אצליח לשים טיפה יותר סימני השאלה, כן ללכת לכיוונים מסוימים, כן ללמוד דברים חדשים, כן לקדם את עצמי ולפעול בצורה אחרת, ומצד שני להשאיר אותם לא כסימני קריאה מוחלטים, כי אני מבין שכמו שפעם סשבו שהשמש מסויבת סביב כדור הארץ, ואז גילו שכדור הארץ מסויב סביב השמש וכל הדבר הזה מסתובב סביב לא יודע מה, מרכז של איזה גלקסיה שמסתובבת סביב מרכז של משהו אחר וכן הלאה, גם את זה יכולים לגלות דברים אחרים. כל מיני דברים שבעבר חשבנו על פסיכולוגיה, היום אנחנו מגלים שהם לא נכונים, וכל מיני דברים שחשבנו על המון דברים אנחנו מגלים שהם לא בהכרח נכונים. וכשאני יודע להבין את הדבר הזה, שבעבר אנשים כשהיו עם אפילפסיה חתכו להם את המוח, תזכרו את הדבר הזה, או בעבר כשהיו כל מיני מחלות היו מנקזים לאנשים את הדם בחוצה, כל הדברים הזויים. יכול להיות שבעוד 50 שנה או 100 שנה או 200 שנה יסתכלו עלינו ויגידו שאנחנו עושים דברים מזויים. וזה דבר שחשוב לזכור אותו ולהיות בחשיבה מגורתית. אני אוהב אתכם מלא, אני מקווה שנהנתם מהקורס הזה, אם יש לכם כל שאלה שאתם רוצים אתם יכולים לשאול למטה בתגובות, אם יש לכם בקשות לדברים נוספים שאני אוסיף, כל מיני הצעות לשיפור של החומר והכל, אני ממש ממש ממש אשמח לדעת. אז תודה רבה רבה לכם ואנחנו נתראה בשיעור הבא.