שיעור 08: פסיכולוגיה חיובית

מי אמר שפסיכולוגיה חייבת להתעסק רק בגנטיקה, בכימיה או במחלות נפש? היום אנחנו הולכים לדבר על פסיכולוגיה חיובית. כן, השיעור הזה זה שיעור מספר שמונה בקורס פסיכולוגיה שלנו, פה ביוטיוב או בספוטיפיי, ואם עדיין לא צפיתם או לא הזנתם לשיעורים הקודמים, אני יותר ממזמין אתכם לעשות את זה. אפשר כמובן ליהנות מהשיעור הזה בפני עצמו, זה שיעור מעולה על פסיכולוגיה חיובית, אבל כדאי מאוד אם אתם רוצים למצות את המירב, אם אתם רוצים ללמוד בצורה הטובה ביותר על פסיכולוגיה, מאוד מומלץ לעבור לשיעור הראשון ולצפות בכל השיעורים לפי הסדר. אם יש לכם חברים או חברות שגם הם מתעניינים בפסיכולוגיה, מתעניינים בנפש האדם, אני ממליץ לכם לשלוח את הכישור הזה לסרטון הזה או לסרטון הראשון בסדרה, אליהן כדי שגם הן יוכלו ליהנות מזה. אז פטרת הפרויקט הזה היא כמובן במרכז, בראש ובראשונה, להנגיש את הידע הזה. הידע הכל כך חשוב ומשמעותי הזה בפסיכולוגיה לכמה שיותר אנשים, והשיעור הזה על פסיכולוגיה חיובית הוא השיעור המושלם לדעתי לעשות את זה, במיוחד אחרי כל השיעורים שכבר למדנו. כי בסופו של דבר חשוב להדגיש שגם אם דיברנו על זה בשיעורים הקודמים שהקורס הזה פחות שם דגש על פרקטיקה, ומי שרוצה הרבה יותר פרקטיקה יכול ללכת לפודקאסט שלי, תכל'ס התפתחות אישית בלי קלישאות, או לסרטונים וסדנאות והדרכות וקורסים שלמים שיש לגמרי בשינם פה ביוטיוב בערוץ שלי וגם שוב בספוטיפיי בפודקאסט בחינם. אבל השיעור הזה למרות שהוא סופר מדעי, למרות שהוא מחובר מאוד מאוד לאקדמיה, הוא עדיין שיעור מאוד מאוד מאוד מאוד פרקטי. אני חושב שאחת הסיבות שפחילה להיות דבר כל כך גדול, כל כך משמעותי, כל כך מוכר, זה בגלל שהתובנות של הזלם הזה בפסיכולוגיה הן כל כך כל כך כל כך מעשיות. אז היום אנחנו הולכים לדבר באמת על פסיכולוגיה חיובית. אז מה זה בעצם פסיכולוגיה חיובית? חשוב להדגיש שפסיכולוגיה חיובית זה סוג של זרם שכולל בתוכו כל מיני דברים שונים, זה לא איזה משהו סופר מוגדר שמתעסק אחרי בדבר אחד, אבל זה זרם שקם כתגובה למשהו אחר. לפני משהו כמו 30 שנה אני חושב שהסטטיסטיקה הייתה שעל כל מחקר אחד בפסיכולוגיה שעסק במשהו פוזיטיבי, זאת אומרת למשל במה האנשים כן מסוגלים לעשות בתחושות חיוביות של אנשים, במערכות יחסים טובות, בכל הדברים הפוזיטיביים שאנשים רוצים בעולם, היו קרוב ל-80 עד 100 מחקרים על סכיזופרניה, דיכאון, חרדה ועל כל התופעות השליליות שיש לנו בנפש האדם. הדבר הזה יש בו כמובן היגיון כי פסיכולוגיה ודומה אולי לרפואה, או הפסיכולוגיה הקלאסית יותר נכון, בדומה לרפואה, רוצה לעזור לאנשים לחיות חיים טובים יותר. ואחת הגישות המרכזיות שהיו נוכחות ועדיין נוכחות במידה רבה, זה הגישה שאומרת שאם אני רוצה שאנשים יהיו בריאים אני צריך לחקור את המחלות, לחקור את הדברים שלא עובדים טוב, לחקור את הדברים שהם בעיות ואז לחשוב איך אני יכול לפתור אותם. הגישה הזאת היא דרך אגב, מי שגם פחות מבין ברפואה, אבל מאוד מאוד נפוצה ברפואה, אבל גם ברפואה בדומה לפסיכולוגיה, באה כמה גישה חדשה שאומרת רגע, להיות בריא או להיות בן אדם שמח ומאושר, אפקטיבי, תורם לסעברה עם נפש בריאה, זה לא רק להיות בן אדם לא חולה. להיות בן אדם מאושר זה לא רק לא להיות בדיכאון, אם אני פשוט לא אהיה בדיכאון זה לא יהפוך אותי ליעד למאושר. להיות רגוע, שלב, אפקטיבי זה לא אומר רק לא להיות בחרדה. יש פה איזה משהו מעבר. ובאמת הזרם הזה הגדיל בצורה משמעותית את כמות המחקר שיש על התופעות החיוביות האלה, התופעות הפוזיטיביות האלה שאני אדבר עליהן בהרחבה בשיעור הזה. ולפני משהו כמו שמונה שנים, ממצב שזה היה אחד לכל שמונים מסקרים, זה היה פחות או יותר אחד מעשרים. אני לא יודע מה הסטטיסטיקה המדויקת להיום, אבל יש לי את ההרגשה שזה באמת איזושהי מגמה. כמובן אף אחד לדעתי או כמעט אף אחד לא טוען שצריך להפסיק לחקור פסיכופתולוגיה, מה שהיה בשיעור הקודם, או להפסיק לחקור פסיכולוגיה התפתחותית, או להפסיק לחקור דברים אחרים, אלא פשוט שצריך לחקור גם את הדברים האלה, גם את הדברים הפוזיטיביים האלה. אז קודם כל, יש בתוך העולם הזה של פסיכולוגיה חיובית, ואנחנו נדון בנושא הזה, כל מיני מסקרים שמראים לנו תוצאות שונות מהרבה ממה שדיברנו עליו עד עכשיו, נכון? בשיעור על אישיות, בשיעור על התפתחות, בשיעור על פסיכופתולוגיה, ראינו בעצם המון המון המון קשיחות. מה זה אומר? ראינו שגם אם מנסים לעזור לילדים בעזרת כל מיני תוכניות סיכון וחיות, לפעמים לא באמת מצליחים לעזור עליהם, שגם תורמים זהים שהופרדו בלידה שלהם, לפעמים יוצאים מאוד מאוד דומים, למרות שאולי בילדות הם קצת שונים, אחר כך הם צריכים להיות יותר ויותר דומים, זאת אומרת יש איזו הרגשה או חוויה, גם פסיכולוגיה התפתחותית, גם פסיכולוגיה של אישיות, גם באינטליגנציה, נכון שדיברנו על אינטליגנציה, וגם בפסיכופתולוגיה, שיש איזה כמה דברים שהם מאוד קבועים בנפש האדם, וכאילו אין ממש יותר מדי אופציה לאיזשהו שינוי. ובעולם הזה של פסיכולוגיה חיובית פתאום באו מסקרים והראו את הדבר אחר, הראו את הצד השני של אותו מטבע, שבעצם בא ואומר, רגע, יש בעיה באיך שחקרנו פסיכולוגיה, יש בעיה באיך שחקרנו אישיות ואיך שחקרנו אינטליגנציה ואיך שחקרנו עושר ואיך שחקרנו פסיכופתולוגיה, כי בעצם אם אתם זוכרים את המסקרים שהראיתי לכם או שיתפתם בעצם בשיעורים הקודמים, אז זה הרבה פעמים מסקרים סטטיסטיבות מאוד מאוד מאוד גדולות. אז זה שבאופן סטטיסטי למשל, וזה הגישה המעניינת פה בעצם שתי הגישות המעניינות של פסיכולוגיה חיובית. אז אמרנו הראשונה היא שבשביל להיות מאושר זה לא מספיק לטפל בדיכאון, צריך לחקור עושר. בשביל להיות אפקטיבי זה לא מספיק לחקור חרדה ולהיות לא בחרדה, צריך לחקור מה זה אומר אפקטיבי, צריך לחקור מה זה אומר משמעות, צריך לחקור את הדברים הפוזיטיביים האלה. זה הדבר הראשון שמעניין בפסיכולוגיה חיובית. הדבר השני שמעניין בפסיכולוגיה חיובית זה שבעצם אנחנו מדברים פה על מחקר מסוג שעודף, במקום שאנחנו נגיד אוקיי, נחקור עשרת אלפים אנשים ונראה שבערך בחמישים שנה רובם נשארו די סטטיים, לא יותר מדי התפתחו לכאן ולכאן, סטטיסטית על הרבה אנשים על הרבה שנים, אנחנו נשאל את עצמנו רגע רגע רגע מתוך כל אלפי האנשים שחקרנו יש עשרות או מאות שכן השתנו, יש עשרות או מאות שכן היו במקום מסוים והצליחו להפוך להיות מאושרים יותר והצליחו להפוך להיות חכמים יותר והצליחו להפוך להיות לפתח תכונות אישיות פרקטיות יותר, שהצליחו להתגבר על מחלות נפש, שהצליחו לפתח דברים מסוימים בעצמם. בואו נחקור אותם ונבין מה היה מה שגרם להם להצליח ולא מה שגורם לרוב האנשים להישאר תקועים. כמו במחקר הלושר שסיפרתי עליו שוב כמה שיעורים שבעצם הראה שאושר זו תכונה יחסית קבועה במשך החיים, אז שוב לרוב החיים זה, לרוב האנשים זה תכונה קבועה במשך החיים, אבל יש אנשים שמצליחים להעלות את רמת האושר שלהם והשאלה היא איך? ופה עולה בעצם איזושהי גישה או איזשהו רעיון בתוך פסיכולוגיה חיובית שאנחנו נחקור אותו היום, נדבר עליו היום ואולי יהיה לכם כמה תובנות משמעותיות מן היום שבעצם בא ואומר רגע סלימן, שבעצם נתן לסודד שלו לכתוב שלושה דברים טובים שקרו להם היום, כל יום, במשך, אני חושב שזה השבוע, אבל אולי אני טועה, כל יום בערב לכתוב שלושה דברים טובים שקרו להם היום, ולשאול את עצמם מה הסיבה שהדברים הטובים האלה קרו. מה לנתח את הקוז, את הסיבת המקור של הדברים הטובים האלה, והוא הראה שאחרי שבוע או שוב, אולי זה היה יותר משבוע, אבל אם אני זוכר נכון זה שבוע, של התרגול הזה, הוא הראה שרמת סביבות הרצון של אנשים מהחיים גבוה יותר, רמת הרגשות החיוויים גבוה יותר, דברים שלכאורה, מהמחקרים על אישיות שראינו לפני מספר שבועות, לפני מספר שעות, זה דברים שלא אמורים להשתנות, זה דברים שאמורים להיות סטטיים וקבועים לגמרי, ולכאורה אין לנו יכולת להזיז אותם. עכשיו שוב, יכול מאוד להיות שהתרגול הזה עשינו אותו, הוא שיפר, נכון? ואז הפסקנו לתרגל, אז זה הפסיק לשפר. אז כל כול יכול להיות שדברים מסוימים פסיכולוגיה שלילית צריכה להמשיך לתרגל לנצח, כדי שהם ימשיכו לעבוד לנו, אז זה דבר אחד, דבר מעניין וגישא מעניין לגבי הנושא הזה. אבל מעבר לזה, יכול להיות שאולי שוב, דרך אימון, אני באמת משנה את מבנים במוח, ואנחנו נראה שגם זה נכון. אז בואו נבין למה האנשים שחוקרים פסיכולוגיה שלילית, למה האנשים שמאמינים כל כך בתחום הזה, כן יש לנו בארץ את דוקטור טל בן שחר, שהוא בן אדם מדהים עם ידע אדיר, מאוד מאוד שווה לעקוב אחריו, לקרוא את הספרים שלו, יש לו רוחב ונפח מטורף על הנושא הזה של פסיכולוגיה שלילית, אז המלצה מאוד מאוד חמה על טל בן שחר, וגם יהודית קאץ שעושה פודקאסט באמת יוצא דופן עם הגישה הזאת של פסיכולוגיה שלילית, היא מראיינת הרבה מאוד סוגים של אנשים, אז זה לא הכל על הנושא הזה, אבל זה כאילו המיינדסט שהיא מביאה איתה, גם מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מומלץ. אז למה האנשים האלה כל כך אוהבים את התחום הזה, למה התחום הזה הוא כל כך מושך ומושך אליו כל כך הרבה אנשים, אוקיי? אז קודם כל, בהבנה שלנו של רוב האנשים שאנחנו רוצים ללמוד פסיכולוגיה, רוצים להיות בסדר עם הנפש שלנו, אולי יש לנו איזה רצון להיפטר מחרדה, אולי יש לנו איזה רצון להיפטר מדיכאון, אולי יש לנו רצון להיפטר מחוויות שליליות, אבל לא פחות מזה יש לנו רצון לחיות טוב, יש לנו רצון להיות מאושרים, נכון? בעצם יש איזו גישה שאומרת שכל מה שאסור, חוץ מפסיכולוגיה שלילית, זה נועד לשים את האנשים על אפס. זאת אומרת, המחשבה הזאת, כמו שאמרתי, דומה לרפואה, שאם הגוף לא חולה, אז הוא בריא. אבל אנחנו יודעים שזה לא נכון גם ברפואה, נכון? יש אנשים שהם אולי לא חולים בשום מחלה בהגדרה של זה, אבל הם בבני אדם, בוודאי לא אנשים חיוביים וסיוניים ועם מלא אנרגיה, נכון? זאת אומרת, יש פה איזה משהו נוסף. אולי בשביל להיות בריא צריך לקחת, לא יודע, אם יש לי שפט, אז אני יכול לקחת כדור, או לא יודע, דלקת, אני יכול לקחת אנטיביוטיקה, אוותבר, אז אין לי יותר אנטיביוטיקה, אבל זה לא הופך אותי מיד לבריא. אם אני רוצה להיות בריא, אולי אני צריך לאכול בצורה מסוימת, שוב, משהו יומיומי, אולי אני צריך להתאמן, שוב, אולי משהו יומיומי, אולי אני צריך לעשות דברים אחרים ברמה היומיומית כדי להפוך את הגוף שלי ולמצע את הפוטנציאל ממנו, ואותו דבר בפסיכולוגיה. אם אני רוצה לעבור מעל האפס, לא להיות במינוס, כן? בשביל לפתור את המינוסים, את הדיכאון, חרדה, קשיים, אוסי בי איידי, כל הדברים שדיברנו עליהם, אוקיי? אולי צריך את כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו, אבל כדי לעבור מאפס לפלוס, להיות בצד החיובי של הסקאלה, אנחנו צריכים סוג אחר של מחקר, צריכים סוג אחר של ידע, והניסיון של לעבור מעל האפס זה דבר מאוד חשוב להרבה מאוד אנשים. מעבר לזה, למרות שבשיעור, שוב, השיעור הקודם על פסיכופתולוגיה, דיברנו על זה שרוב האנשים, לפחות לתקופה קצרה בחיים, יחוו איזושהי הפרעת נפש על הסקאלה, ברמה חלשה כזאת או אחרת, עדיין רוב האוכלוסייה, רוב הזמן, לא נמצאים במצב של הפרעת נפש. רובנו לא נמצאים רוב הזמן במצב של הפרעת נפש. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים ללמוד איך לעבוד על עצמנו, איך לשפר את החיים שלנו, כל הנושא על פסיכופתולוגיה הוא יכול להיות מעניין, הוא יכול לתת לנו השראה לרעיונות, אבל הוא חוקר את הדבר שמעניין אותנו בצורה הרבה יותר עקיפה. אם אנחנו חוקרים אנשים מצליחים, מאושרים, אנרגטיים, מערכות יכסים טובות, שחיים לאורך זמן, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, אז אנחנו חוקרים בצורה הרבה יותר ישירה את מה שבאמת יכול לתרום לחיים שלנו. נקודה שלישית מאוד מאוד חשובה, זה שכשאנחנו חוקרים את איך אנחנו יכולים להיות אנשים יעילים יותר, חיוביים יותר, פוזיטיביים יותר, יש לדבר הזה השפעה מדבקת. בן אדם אחד מאוד סיובי, בן אדם אחד מאוד אפקטיבי, בן אדם אחד עם חזון, עם ויז'ן, עם משמעות, עם שליחות, עם מערכות יכסים טובות, יוצא השפעה סביבתית משמעותית גם על האנשים מסביבו, גם אם הם במצקום נמוך יותר או גבוה יותר, אנחנו הופכים את העולם לטוב יותר. והדבר האחרון זה שבמחקרים גילו, למרות שבהתחלה לא ידעו שזה מה שיקרה, שהרבה מאוד דברים שנועדו להגביר או שר או לחיות חיים טובים יותר או חיים של משמעות או חיים בריאים יותר, כן, סוג של נקרא לזה מותרות לעשירים, כן, צרות של עשירים כזה, שאין לי את הבעיות הקשות, אז אני מפתח את הדברים היותר, שהם מותרות נקרא לזה ככה, אבל מה שגילו זה שהמותרות האלה בעצם מכסנות אותנו בפני ההפרעות נפש ברמה מסוימת כמובן. זאת אומרת, אם לכולנו יש סיכוי לחוות איזושהי טראומה בחיים או דיכאון או חרדה או הפרעה כזאת או אחרת בחיים, אם אנחנו נתרגל וננסה עם הרבה מהעקרונות שנדבר עליהם היום, הסיכוי של הדברים האלה ייקחו יורד. וככל שניתן את זה אולי לילדים מגיל צעיר יותר, נוכל למנוע הרבה מהקושי ומהסבב ומהכאב שבעולם. אז זה הסיבות המרכזיות. המודל הראשון, שהוא מודל תיאורטי כמובן, שאני רוצה לשתף אתכם, שקשור לפסיכולוגיה שאיבודית, יכול לתת לנו ככה איזשהו אורברוויו, איזושהי הסתכלות כללית, כן, כי זה לא קורס שלם על פסיכולוגיה שאיבודית, נכון? זה רק שיעור אחד במבוא לפסיכולוגיה. אז נדבר על מודל פרמה של סלינגמן, שוב, אחד מהאבות, כן, הפסיכולוגיה שאיבודית, שמדבר בעצם על פרמה חמישה גורמים מרכזיים שפסיכולוגיה שאיבודית צריכה לחקור, שמשפיעים בצורה חיובית על העושר של הבן אדם, על ה-well-being שלו, על האיכות חיים שלו, והרבה ממי התברר, שוב, במחקרים שגם משפיעים על אורך החיים והבריאות הפיזית של הבן אדם. שוב, אם תזכרו בשיעור מספר 2, שדיברנו על מבנה המוח ומהפתעת סבים וכל המערכות הנוספות שמסביב לזה, שמשפיעות על הנפש שלנו, אנחנו מבינים שהן משפיעים גם על הגוף שלנו, כן, אותו קורטיזול ומאזן ביוכימי שמשפיע על הרגשות שלנו ועל התוצאות שלנו ועל החוויות שלנו, משפיע בסופו של דבר גם על ה-well-being הגופני שלנו, על הבריאות הפיזית שלנו, וגם באזור הזה נערמים מרפא מחקרים. אז בואו נתחיל. אני אגיד לכם מהם את חמשת העקרונות, ואז על כל עיקרון או על כל תחום של סלימן, אני אנסה טיפה להרחיב, להסביר ואולי לתת לכם איזה מחקר אחד או שת בעצם לקחו קבוצה מאוד מאוד גדולה של נזירות ורצו לבדוק למה חלקן סויות על גיד יותר מאוחר, חלקן חיות על גיד יותר מוקדם, ובאמת ראו שאחד הדברים שמאוד מאוד מפרידים בין אלה שחיים חיים ארוכים או קצרים, למרות ששוב, תגידו גל, אבל יש פה גם גנטיקי, יש פה עוד דברים צודקים, אבל אחד הדברים נוספים שהם ראו זה שבאמת הנזירות שנוטות להביע ולדבר על עצמן בצורה שבו יש להן יותר רגשות חיוביים, יש להן יותר וויל ביינג, מה שנקרא בשאלונים, יש להן יותר יכולת לחוות את החוויות של הרגשות החיוביים האלה, הם חיות לגיל יותר מאוחר. אז יש לנו קשר בין רגשות חיוביים, זה משהו נזכור אותו, רגשות חיוביים זה לא משהו שהוא רק כיף, זה לא משהו שהוא רק נעים, זה משהו שהוא תנאי הכרחי לחיים בריאים, ארוכים, שלבים, טובים וכן הלאה. אז בואו נדבר שנייה על אינגייג'מנט, זה היה פוזיטיב מושן, בואו נדבר שנייה על אינגייג'מנט. אז בעולם של אינגייג'מנט, המחקר הכי מפורסם זה על הנושא של פלואו, ובנושא של פלואו המחקרים הם מאוד מאוד מאוד מאוד מעניינים, כי יש להם ממש, הם פיתחו שיטת מחקר חדשה, כי הם אמרו בעצם את הדבר הבא, תראו, זה נחמד לעשות משהו בחיים של בן אדם ואז למדוד אותו באיזושהי צורה, ואז אולי לפגוש אותו כמה ממחר כך, וכמה שבועות אחר כך ולנסות לעשות את זה שוב. אבל רוב החיים של הבן אדם, כן, זה מי האישינג מי האיש, זה שיזם את זה ביחד עם כמובן צוות חוקרים יותר רציני, אמר, רגע, אבל זה לא מספיק טוב, כי רוב החיים של הבן אדם לא קוראים במעבדה, רוב החיים של הבן אדם קוראים מול אנשים אחרים בבית שלו, בעבודה וכן הלאה. והשיטה שהם עשו, היום זה כבר עם אפליקציה, אבל בהתחלה זה היה ביפרים, אני לא יודע אם אתם מספיק סכנים כדי לדעת מה זה, זה איזשהו מכשיר ישן שלפני שהיה טלפונים בכל בן אדם, שהיה סוג של מצפצף כזה, כמו תחשבו על אס-אמסים של פעם, היה מצפצף לאנשים שהם היו יודעים שהם צריכים להגיב לצפצוף הזה, ביפר של פעם, וכל פעם שהביפר הזה היה מצפצף להם, הם היו צריכים לתעד באיזשהו דומן שהכינו להם, מה הם עושים כרגע, מה היא רמת צביעות הרצון שלהם, ועוד כמה שאלות כאלה פשוטות, ואז עשו ממש מסקר שמודד כל מיני דאטה פוינטס, כל מיני נקודות מידע מהחיים של הבן אדם. זאת אומרת, היה אפשר לראות בשעה 6.54, יוסי היה בערוכת ערב לבד, גם מי עוד היה איתם, היה שם כמה שאלות בקיצה, יוסי היה בערוכת ערב לבד, והוא היה שש סבר רצון מחייו. יום למחרת, ב-10.43, אז יוסי אכל ארוחת בוקר ביחד עם המשפחה שלו, הוא היה יותר סבר רצון. ואז היה אפשר לאורך הרבה מאוד אנשים שעשו עלינו את המחקר הזה, לאורך המון נקודות מידע, בעצם לחקור ולהגיד, אוקיי, מה טבע הדברים שגורם לאנשים להיות הכי מאושרים, איפה אנשים הכי אפקטיביים, איפה אנשים מרגישים הכי טוב, מה הסיטואציות הסביבתיות שמאפשרות את זה, וממש אחר כך במעבדה, אולי לפרק עם האנשים את הנקודות האלה ולהבין אותם יותר לעומק, אבל זה היה ממש כניסה הרבה יותר עמוקה לחיים של אנשים. ובאמת, אחת התובנות של המחקר הזה, זה שיש איזשהו מצב רגשי במהרכאות שהם מגדירים אותו כאידיאלי או מאוד מאוד גבוה, שהם קינו אותו כפלואו, מצב שבו אני מאוד מאוד ממוקד במה שאני עושה, אני מאוד מאוד מרוכז במה שאני עושה, והחוויה שם זה החוויה הגבוהה ביותר, לפי מה שהם אומרים. ואת הדבר הזה אפשר למצוא בשיחות עם אנשים, אפשר למצוא בעבודה משמעותית, אפשר למצוא במוזיקה, אפשר למצוא בכל מיני גורמים, אבל בעצם הדבר הזה ממש כושר לאפקטיביות בעבודה. אנשים שיש להם יותר את הדבר הזה לאפקטיביות בעבודה, סביבות רצון מהחיים, עושר וכן הלאה וכן הלאה, ואתם מותחים לראות שכל הדבר הזה בעצם מתחבר חזרה לכל שאר הדברים. אז כשאני ממש ממש בתוך משהו, אז זה הנקודות וזה הרגעים הכי מאושרים בחיים שלי. תחשבו על הרגעים האלה בחיים שלכם שבהם הזמן עבר בטיל. כשהייתם בשיחה עם מישהו וזה נדמיש לכם כאילו הייתם דברתם איתו עשר דקות או רבע שעות או חצי שעה, אבל עברו שעות שהזמן טס, שפשוט הייתם בתוך זה וכאילו כל העולם מסביב נעלם, זו החוויה שהם כינו את הפלואו. יש ספר שלם על הנושא הזה, ממליץ לכם מאוד מאוד מאוד לקרוא. אז זה מאוד מאוד מומלץ. אז AP. R, אמרנו relationships, מערכות יחסים. אז שוב, מערכות יחסים חיוביות זה גורם מאוד מאוד חזק ומשפיע על החיים של כולנו. יש מלא מחקרים, אני אתן לכם אחד מהם שבוצע בהרווארד על 268 תלמידים, שבחמש שבחרו אותם לפי מצב סוציו-אקונומי ומצב משפחתי וכל מיני דברים כאלה, יצרו איזשהו ארסלן די מגוון וסקרו אותם במשך כמה עשרות שנים, כל כמה שנים, כל כמה שנים, כל כמה שנים, איזושהי תקופה. ומה שראו שכמה שבן אדם מדרג את המערכות יחסים שלו בחיים, מערכות יחסים יותר טובות, יותר בריאות, שלא תלכו כמובן על ההורים, על בני משפחה, על חברים קרובים וכן הלאה, ככל שיש לו יותר תשובות חיוביות על הדבר הזה, יש לו יותר תשובות חיוביות על, שימו לב, עושר אישי, כן? Well-being, עושר אישי, סביעות רצון מהעבודה, בין האנשים יותר מרוצה מהעבודה כשיש לו מערכות יחסים יותר טובות, חיים ארוכים יותר, זאת אומרת, מוות מאוחר יותר, ממש ככה, התמודדות עם משברים בחיים שלו, כשהיה לו משברים והוא הצליח יותר בקלות להתמודד איתם, והם ממש הגדירו את זה כסוג של שכבת הגנה מפני כל מיני הפרעות נפש. בעצם אם, אפשר לשאול על זה ככה, אם יש לנו איזושהי כמות מסוימת של סטרס, של לחץ, שבשילוב הגנטיקה שלנו נגיד צריכה להצטבר כדי שתתפרץ לנו איזושהי הפרעת נפש, איזשהו קושי, איזשהו דיכאון, חרדה, כל דבר מהסוג הזה, אז מערכות יחסים טובות וחיוביות, ככל שהן טובות וחיוביות יותר, מעבוד איזושהי שכבת הגנה מסוימת, שבעצם בשביל להביא אותנו לאותו מקום, יצטרך להיות מופרל לנו הרבה יותר לחץ. זאת אומרת, יכול אפשר לנו להתמודד עם הרבה הרבה יותר לחץ לפני שאנחנו נשברים, לפני שקורה לנו משהו שלילי לנפש, וזה רק בסך הכל מערכות יחסים עם אנשים פשוטות, אבל צריכות להיות חיוביות ופוזיטיביות. אז אמרנו M זה meaning ופה אני רוצה לחבר אתכם לוויקטור פרנקל, בעיניי מי שלא קרא את הספרים שלו זה מס, אני חושב שכל אדם באשר הוא אדם כדאי ראוי מומלט שיקרא את הספר אדם מחפש משמעות, שם הוא ממש מספר את הסוג של סיפור שואה שלו בחצי הראשון, ובחצי השני הוא מדבר על התורה שלו לגבי הנפש, לגבי מה הוא חושב על אנשים וסנאלה, על איך אנשים מתנהלים. דוגמה מאוד פשוטה לזה, שהוא מספר באמת בספר, זה על החגים. זה דוגמה שפחות תפסה אותי ושמאוד רלוונטית לזה. הוא בעצם מספר שבמחנות תמיד לפני חגים, אז החוז תמותה או כמות האנשים שהיו מתים בחודש הזה, בחודש שלפני קריסמס, בחודש שלפני דצמבר כזה, לפני השנה החדשה, בחודש לפני ראש השנה, בחודש לפני פסח, הרבה פחות אנשים היו מתים. והוא אומר שמה שהוא גילה שם או מה שהוא ראה שם, זה שאנשים היה תקווה, הם כל הזמן מדברים על זה שאחרי המלחמה, שהמלחמה תסתיים בסוף השנה, שהמלחמה תסתיים בראש השנה, שהמלחמה תסתיים אחרי פסח. וכל פעם שהיה להם את התקווה הזאת, הוא ראה שאנשים הצליחו אבל אם המשימה הייתה מאוד מאוד קשה, אבל הם איכשהו הצליחו לפתור אותם, איכשהו הצליחו ממש כזה על קצה היכולת של הבן אדם, ואפשר להתאים את זה דרך מחשב, כל אחד להגיע לקצה היכולת שלו, אז ברגע שהוא מצליח, מה שעולה זה חוויית הדימוי העצמי שלו, חוויית הערך העצמי שלו עולה. עכשיו שוב, מה זה ערך עצמי, מה זה דימוי עצמי, מן דברת מבט פסיכולוגית, לא עכשיו, אפשר לדון על זה ברמה פילוסופית המון, אבל ברמה איך אפשר למדוד ברמה פסיכולוגית את הערך העצמי, את המיתוחות העצמית של הבן אדם, דרך הרגשות החיובים שהוא חווה, דרך הרגשות השלילים שהוא חווה, דרך איך הוא תופס את עצמו מול סיטואציות מסוימות, והדבר הזה כמובן משפיע שוב על כל הדברים האחרים שדיברנו עליהם. ודבר נוסף, או בשפה נוספת, שמאוד מאוד חזק, זה שאוש האנשים שמצליחים לבצע כל מיני משימות, כל מיני עבודות, כל מיני לעשות כל מיני פרויקטים בתקופות של קושי ומשבר, יש להם יכולת התמודדות טובה יותר עם קשיים, יכולת התמודדות טובה יותר עם משברים, וזה כמובן קשור להצבת מטרות ולהישגיות, כי אם אני מציב לעצמי מטרות שהן בלתי אפשריות ביחס לתקופה, ביחס ליכולת שלי בתקופה הזאת או משהו כזה, אז אני לא אקבל את התועלת האדירה. אם אני לעומת זאת הציב לעצמי מטרות שטועמות את התקופה, שטועמות את היכולת שלי, ממש בקצה העליון של המסוגלות, שמה אני יוכל באמת להצליח לשפר את הדמיון העצמי שלי ולהתמודד טוב יותר עם הקשיים והאתגרים שבחיים שלי. דרך אגב, הנושא הזה של לעשות את הדבר הכי קשה או בערך הכי קשה שאני מסוגל לעשות, זאת אומרת לא קל מדי ולא קשה מדי, זה נושא שגם במחקרים על פלואו גילו אותם, זאת אומרת בשביל להיות בסטייט של פלואו, אחת הדרכים הכי יעילות להגיע לזה, זה לעשות משהו שאחד מעניין אותי, או שהוא חשוב בעיניי, כן? אז זה גם נושא של משמעות. ודבר שני, אני צריכות מאוד אינגייג', כן, מאוד בתוך זה, אבל גם העניין הזה של הקושי מאוד מאוד משפיע עם משימה קלה מדי, כנראה שאני לא אהיה בפלואו, עם משימה קשה מדי, הפלואו יישבר, אוקיי? אז זה משהו ככה חשוב שכל הנקודות האלה בעצם מתחברות אחת לשנייה, וזה לדעתי סימן למודל תיאורטי טוב, נכון? כי אם מודל תיאורטי הוא לא טוב, אז כל דבר כזה עומד בפני עצמו, ואז אי אפשר למדוד אותם והכל. אבל אם אנחנו יודעים כבר מתוך המחקרים האלה שבכללי, ביניהם שחווה לגישות חיוביים, שיש לו מערכות יחסים טובות, שהוא יותר סבר רצון מהחיים, אז הוא מקבל את כל התועלות של הכל, שכל הדבר הזה הכל בא ביחד, אז המודל הזה בעצם מפרק לי משהו מאוד טוב. בעצם אני יכול לגעת לכל אחד מהדברים האלה ולשפר אותם בצורה אדרמטית כדי לשפר את החיים שלי. עכשיו בואו נדבר על איך אפשר באמת להטמיע את התובנות האלה בחיים שלנו. ובפסיכולוגיה חיובית נהוג לדבר על שלושה דרכי התמאה המרכזיות, אוקיי? הדרך הראשונה היא חינוך. כבר היום במדינת ישראל עם כל זה שהרבה אנשים אוהבים לרדת על מערכת החינוך ולהגיד כמה היא לא מתקדמת וכמה היא לא טובה, ויכול להיות שיש הרבה ביקורת מוצדקת עליה, במיוחד על איפה שהייתה לפני עשרים שנה. אני חושב שבשנים האחרונות יש התקדמות מדהימה במערכת החינוך. כמובן שתמיד יש עוד לאן להתקדם ועוד לאן לשאוף, אבל אני חושב שבשנים האחרונות ספציפית יש התקדמות מאוד מאוד טובה. שוב, יש עוד הרבה לאן לשאוף ועוד הרבה לאן להתקדם ויש הרבה מקומות שאנשים ילדים עדיין נופלים בין הכיסאות, אבל יש איזשהו שיפור. ולמשל אני יכול לראות שעבור הילדים שלי פתאום מלמדים אותם בבית ספר מדיטציה, פתאום מלמדים אותם בבית ספר לשים פוקוס על מערכות יחסים בין הילדים הרבה יותר מאשר רק על ציונים. למשל מלמדים אותם לבטא את הרגשות שלהם, ספציפית גם לדבר על הרגשות החיוביים שלהם. זאת אומרת, אם אני מצליח דרך מערכות החינוך להטמיע לילדים את ההרגלים הנכונים, את התפיסות הנכונות, את המיומנויות הנכונות, שיאפשרו להם לבנות את כל הפרמה הזה, את כל המערכות יחסים האלה, את הרגשות החיוביים האלה, את המשמעות, את ההישגיות וכן הלאה. שוב, יש מקומות שמערכת החינוך כבר התחילה לעבוד, יש מקומות שעדיין לא. אבל דרך חינוך זה דרך מאוד מאוד טובה להטמיע את הדברים האלה כדי לייצר ילדים מאושרים יותר, שאפילו עוד מבוגרים יהיו מאושרים יותר, שאפילו את החברה שלנו מסברה ממששרת יותר, בריאה יותר ואפקטיבית יותר. כמובן שהחינוך הזה לא חייב לעבור בגיל בית ספר, הוא יכול לעבור גם בגיל מאוחר יותר, וכל אחד מאיתנו יכול גם להכניס את זה לילדים שלו. השאלה היא אם אתם דואגים, לא יודע מה, להטמיע לילדים שלכם רגשות חיוביים, האם אתם דואגים או מלמדים את הילדים שלכם להיות בסטייטים של פלואו, בסטייטים מדיטטיביים, האם אתם מלמדים את הילדים שלכם להיות בסטייט של הוקרת הודעה? סתם משהו קטן שאני לקחתי מהמחקר הזה, זה שאני הוספתי בבית שלי לטקס הפלקת נרות ביום שישי, כן, בערב שבת, אנחנו לא רק מדליקים נרות ולי אלמדליקה, אשתי כן, מדליקה את הנרות לבד, זה לא מה שקורה, אלא כשאנחנו מדליקים נרות, כל בני המשפחה באים, אם אבא שלי, אמא שלי, אם אחד מהבני המשפחה המורחבת גם נמצאים איתנו, הם גם יצטרפים, ומה שאנחנו עושים, אנחנו עושים סבב תודות, זאת אומרת, כל אחד, ואני מתחיל, או הילדים מתחילים, אבל גם הילדים לפעמים מתחילים, אם הם רוצים, אומר תודה לכל אחד מבני הבית על משהו אחד שעשו עבורו. אז רוי הקטן שלי, בן שש, ותאי הקטן שלי, בן ארבע, ביום שישי, כל שבוע הבא, הוא אומר תודה רבה לאמא על אחד, שתיים, שלוש, ארבע, שעשתה עבורי השבוע, תודה רבה לאבא על אחד, שתיים, שלוש, ארבע דברים שעשו עבורי השבוע, תודה רבה לרוי על הדברים שעושה עבורי, ואם סבא או סבתא נמצאים, אז גם להם. והדבר הזה בעצם, אני ראיתי מאוד מאוד מהר, איך בזה שהתחלנו להכניס את ימי שישה, ואת הדלקות נרות האלה, פתאום אני ראיתי שגם במהלך השבוע, הילדים אוהבים את זה, התחילו להגיד תודה בצורה עמוקה, לא תודה אימא שהבאת לי סנדוויץ', לא, אלא וואי תודה שכשאת משחק איתי זה גורם להרגיש כיף, שאת עושה עבורי את הדברים האלה והאלה והאלה, הם התחילו לייצם את זה גם במהלך השבוע עם אנשים אחרים, ועבורי זה הייתה הצלחה הכי גדולה, אז אנחנו יכולים להכניס את הילדים שלנו ולהכניס להם את זה דרך חינוך ודרך כל מיני תקסים, דרך כל מיני דברים שאנחנו עושים איתם, וגם שוב, זה גם לא רק עבור הילדים, זה גם עבורנו, בעצם זה שאני כל שבוע מודה על הילדים שלי, מודה על אשתי והיא וכן הלאה, זה הפך את כולנו לאנשים, מושרים יותר שתקס קטן פשוט ברור, אבל מאוד מאוד חזק. כמובן אתם יכולים להתמיד את זה בצורה שמתאימה לכם. דבר נוסף זה דרך התמאה במקומות עבודה. אז יש מקומות עבודה שממש אתם יודעים מטמיעים את תרגילי יוגה ומדיטציה בעבודה, או עושים כל מיני ערבי גיבוש חברתיים וכל מיני כאלה. אבל מעבר לדברים האלה, כן ששוב זה כבר קצת חזרה על מה שדיברנו בבתי הספר, זה מיותר לדבר על זה עוד פעם, אבל בנושא של משמעות והשגיות יש הזדמנות מאוד מאוד גדולה לארגונים. בארגונים ובסברות קטנות, גם בסברות גדולות, יש את ההזדמנות למנהלים, בין אם זה מנהלים בחירים בהנהלה הבחירה ובין אם זה מנהלי ביניים ממש ברמת הצוותים והשטח, לייצר לצוותים שלהם ממש עניין של משמעות ועניין של הישגיות בתוך הצוות. לייצר את החוויה סביבה מדיטציות של הוכרת הודעה, פשוט לעשות את התרגיל שכל סוף יום מתקשרים למישהו ואומרים לו תודה, או תרגיל על שלושה דברים של סלימן, כל אחד יכול להטמיע את הדברים האלה, לתרגל אותם, ליישם אותם ולחיות חיים מאושרים יותר, וקצת כמו שאנחנו לוקחים אולי בערב ומצחצחים שיניים, כי אנחנו אומרים לעצמנו, כן זה שתי דקות בערב ולמי יש כוח לזה, והטעם לא טעים של המשחת שיניים, אבל אני עושה את זה כי אני יודע שהשתי דקות האלה שומרות על השיניים שלי, אני לא רוצה שיפלו עלי השיניים, אני לא רוצה שתהיו צהובות, אני לא רוצה שחיים שלי יהיו מגעילים, אז אני שתי דקות בלילה ושתי דקות בבוקר מחליף על הדבר הזה, מה אם היינו מתייחסים באותה צורה לשתי דקות של מדיטציה, או לשתי דקות של לסתור ולשלול את הדברים שטובים שקרו לי היום, אם נתייחס לזה, או ביום שאנחנו נצליח להתייחס לדברים האלה, כמו לצחצוח שיניים, כמו ללהתקלח בערב, כן, כמעט כל בן אדם שמכיר את זה, להתקלח לפחות פעם ביום, להתקלח לפחות רבע שעה, כמו לאכול ארוחת צהריים בריאה או להכין משהו בריא, כמו לעשות עם מון כושר, אז מה שיקרה זה שהחיים שלנו יהיו הרבה הרבה יותר טובים. עכשיו תראו, הגישה של פסיכולוגיה חיובית, או דבר נוסף שאני רוצה להוסיף על הנושא הזה, לפני שניכנס קצת גם לביקורות על פסיכולוגיה חיובית, זה שזה גישה שבעצם באה ואומרת, רוב בני האדם מחפשים מה לא בסדר, רוב הזמן אנחנו מחפשים מה לא טוב, רוב הזמן אנחנו מחפשים מה לא טוב בנו. הפסיכולוגיה חיובית באה ואומרת, רגע, אבל באנשים שונים יש גם חוזקות, יש גם דברים מדהימים, יש גם עוצמות מאוד מאוד מאוד מאוד גדולות, יש גם יתרונות מאוד מאוד גדולים יחסיים. אם נסתכל על השיעור של אישיות שדיברנו עליו לפני כמה שבועות, ושוב, במודל הזה של הביג פייב, לפני זה נראה כאילו, או יש, בוא נגיד יש מסקרים, נגיד את זה ככה, יש מסקרים שמראים שככל שבאנדם הוא יותר גבוה ב-openness, כן, בפתיחות, ויותר גבוה, יותר נמוך בנסקר, של נמוך לא נמוך מדי, באגריבלנס, זאת אומרת שהוא יותר אסרטיבי, ויש לו קונציינטסנס גבוהה, אז יש קשר להכניס יותר. אז אפשר לחשוב ולהגיד, אוקיי, אני רוצה למקום העבודה שאני הבעלים שלו, אני יש לו מנכל נגיד, או סמנכל או יותר, אני רוצה עובדים שעובדים קשה, קונציינטסנס, שיש להם קצת יצירתיות, openness, ושהם אסרטיביים, כי אז זה האנשים שהולכים להצליחים בעבודה. אבל זה לא נכון. כי בשביל לייצר צוות טוב, בשביל לייצר ארגון שעובד, אני צריך גם אנשים שאולי יש להם קונציינטסנס מאוד נמוך, שלא מכבדים מסגרות, שלא עובדים קשה, ששהם סופר יצירתיים בקצה שלהם, ודווקא אוהבים לשבור מסגרות, כי האנשים האלה יכולים להביא משהו אחר. אוקיי? אז בממנוצה, במסקר על 100 אלף איש או 50 אלף איש, כן, התכונות האלה מביאות הכי הרבה כסף, מביאות הכי הרבה תוצר בעבודה. אבל בפסיכולוגיה חיובית אנחנו בעצם אומרים, רגע, בואו נפרט את הסטטיסטיקה, בואו נסתכל על דברים יותר ספציפית. כמו שאמרנו על המסקר על אושן, זה שרוב האנשים לא רוצחים לעלות את רמת האושר שלהם, לא אומר שאף אחד לא יכול לעלות. אם חלק מהאנשים מצליחים, אולי אפשר ללמוד מהם משהו ולהטמיע את זה לשאר האנשים. אז אם חלק מהאנשים שיש להם קונציינטסנס נמוך יותר, אז הם פחות מסתדרים עם מסגרות, פחות עובדים קשה, יותר קל להם לעשות משימות מסוגר אחר, חלקם כן מצליחים, בואו נבין איך אפשר למנף את החוזקות האלה. בואו ננסה לא לתת לכל דפוסי האישיות של כל האנשים בעולם לנסות לעשות את אותו דבר, בואו ננסה למצוא את החוזקות ואת היתרונות היחסיים שיש לכל אחד ואחד מאיתנו, ולבנות אותם כמשהו מאוד משמעותי. עכשיו הדבר הזה, סירה, כמובן דורש גם שיתוף פעולה, אבל אם דיברנו מקודם בהרחבה על כמה מערכות יחסים זה דבר חשוב ומשמעותי לעבודות הנפשית שלנו ולוויל ביג שלנו, אז זה מסתדר מעולה, זה פשוט ווין ווין. במקום לחשוב איך אני הופך להיות הבן אדם הזה, כן, שהוא לפי הבול, לפי הספר עומד בכל הצ'קליסט ויש לו וים על הכל, ואז אין לי חולשות ואין לי חסרונות ואני בסדר. לא, בואו נחשוב בהפך, בואו נחשוב איך ניקח את היתרונות שלי, איך אני מציב או שם סביבי אנשים אחרים, שהוא בין אם זה בעבודה, בין אם זה במשפחה. כן, אני למשל יודע שליזום דברים כיפים זה דבר שאני, הוא פחות בא לי בטבעיות. בגלל העניין של המופנמות, לדוגמה. אני כמובן עבדתי על זה, אני יכול כמובן לעשות את זה, אבל זה פחות בא לי בטבעיות. אשתי זה בא לה סופר בטבעיות. אז אני נותן את המקום של הדבר הזה הרבה פעמים אליה, היא מייצרת את זה, ואני מייצר דברים אחרים שהיא לא סובלת, ואז נוצר פה איזשהו שיתוף פעולה, ונוצר פה מערכת יחסים שהיא מעבר לרק שתינו אנשים עם כמה שפחות חסרונות, אז אנחנו כמה שפחות סובלים, אז אנחנו כמה שפחות רבים. לא, יש פה מערכת יחסים סינרגית, שאני יכול לתת דברים מסוימים במערכת יחסים שלה קשה לתת, והיא יכולה לתת דברים שלי קשה לתת. ואז המערכת יחסים נהיית הרבה יותר חזקה, הרבה יותר קרובה, ונוצר פה איזשהו סיבור הרבה יותר עמוק. והדבר הזה בעצם זה הגישה הבסיסית של פסיכולוגי חיובית, של למצוא את החוזקות שלנו, למצוא את היתרונות שלנו, למנף אותם, להתקדם בהם, וליצור שיתופי פעולה מאוד מאוד עמוקים ועוצמתיים. שוב, גם בעבודה, גם כשכיר, אני יכול לבחור לאיזה צוות אני נכנס, או לאיזה מקום אני רוצה להיכנס, או בתור מנהל, כמובן, איך אני מרכז את הצוות שלי. ובואו נדבר שנייה על הביקורות המרכזיות, בקצרה, כי בעצם יש שתי ביקורות מאוד מאוד מרכזיות על התחום של פסיכולוגי חיובית. הראשון, זה שהרבה מהמחקרים לא מספיק מדויקים. זה הביקורת, נכון? שאם יש מחקר שעובד על מאה אלף איש ומראה שאושר זה דבר קבוע בחיים, אז זה שאתה עכשיו עשית מחקר על ה-70 אנשים שכן מצליחו לשפר את האושר שלהם, אה, בואו נראה, זה עדיין לא מספיק מחקר, זה עדיין לא מספיק מדויק, זה עדיין אין מספיק מידע ודתה. למרות שבשנים האחרונות באמת הרבה חוקרים מפורסמים עושים עבודה מאוד מאוד טובה, מגדילים את המספרים, עובדים עם יותר קבוצות של אנשים, עושים את התהליכי פסיכולוגי חיובית האלה, בין אם זה השלוש דברים של סלימן או הדברים אחרים, בצורה יותר משכפלים ומשכפלים ומשכפלים, והביקורת הזאת הולכת ונהיית יותר ויותר שקטה, כי בעצם יש לנו היום יותר ויותר מחקרים יותר ויותר טובים על הנושא הזה של פסיכולוגי חיובית, והביקורת הנוספת זה שבעצם אי אפשר לעשות רק פסיכולוגי חיובית. בעצם יש איזשהו חשש לאנשים מסוימים שמרוב שהתחום הזה תופס תאוצה ואנשים אוהבים אותו ומתחברים אליו, כי אפשר להבין למה, יש בזה משהו מאוד כיף ומאוד נעים, משהו שיכול מאוד לשפר את החיים שלי, שאנשים יזנחו קצת את המחקר של פסיכו-פתולוגיה. העניין הוא שעדיין עד היום רוב המחקר בפסיכולוגיה הוא עדיין בפסיכו-פתולוגיה, הוא עדיין במקומות אחרים, עדיין לא בפסיכולוגי חיובית, אז אין מה לדאוג. כמובן שצריך להמשיך לחקור גם את הדברים השליליים כדי לעזור לאנשים שבאמת צריכים עזרה, כדי למצוא שם תובנות מאוד מאוד עמוקות, אבל המחקר בפסיכולוגי חיובית עושה עבודה מאוד מאוד טובה. אני לא חושב שהביקורת הזאת תהיה קצת כמו להגיד