איך להיות מרצה טוב יותר: פירמידת המנהיגות למרצים (מבנה, אנרגיה, פרסונה)
פירמידת המנהיגות היא מודל שאני מלמד בקורסים שלי למרצים ומומחים, ובעזרתו אני בודק כל הרצאה שלי ושל התלמידים שלי. יש לה שלושה קודקודים, מבנה, אנרגיה ופרסונה, והכלל שלה פשוט: הקודקוד החלש הוא זה שמגביל אתכם.
ברוב הדברים אני אומר לאנשים ללכת עם החוזקות שלהם. תתאמנו הרבה על מה שאתם טובים בו, ככה נהיים ממש טובים במשהו. הפירמידה היא המקום שבו אני אומר את ההפך. כאן אני רוצה לראות איפה אתם חלשים, כי מספיק קודקוד אחד חסר כדי שידע מצוין ייפול בדרך לקהל.
מהי פירמידת המנהיגות?
פירמידת המנהיגות היא מפה של שלושת הדברים שמרצה צריך לדעת לעשות ממש טוב כדי שההרצאה, הקורס או התהליך הקבוצתי יעבדו. לא צריך לשלוט במאה אחוז מכל קודקוד, צריך להיות מספיק טובים בכל אחד מהם כדי להיות מרצים מאוזנים.
- מבנה. איך אני בונה את התוכן: מה אומרים קודם, מה אחר כך, ואיך הכול מתחבר לסיפור אחד שמובן ושקל ליישם.
- אנרגיה. המצב הרגשי שלי והמצב הרגשי של הקהל. בעיקר ערנות ותשומת לב, ופתיחות לרעיונות חדשים.
- פרסונה. הכוח של האישיות שלי, כמה אנשים בחדר רוצים להקשיב לי אישית. היא בנויה משני חלקים: סמכות וראפור.
שימו לב שכל קודקוד מתחלק לשניים. זה לא מקרי, וזה עוזר לאבחן בדיוק מה חסר.
הקודקוד הראשון: מבנה, להיות משורר ולא רק זמר
המבנה הוא הקודקוד שאחראי על ההרצאה עצמה, לא על מי שמבצע אותה. אני קורא לזה להיות משורר ולא רק זמר: שאר הקודקודים עוסקים בביצוע, המבנה עוסק בכתיבה.
נגיד שיש לכם סיפור מדהים וידע שיכול לעזור להמון אנשים. אפשר להעביר אותו בצורה שתבלבל, ואפשר להעביר אותו בצורה שתעשה לאנשים סדר בראש. לפעמים אותם שלושה משפטים, בסדר אחר, הם ההבדל בין בלבול להבנה.
המבנה עובד בשתי רמות. ברמה הרחבה, זה איך אני מעצב הרצאה שלמה, קורס או סדרת מפגשים. ברמה הקטנה, זה איך אני עונה על שאלה מהקהל, באיזה סדר אני מסדר שלושה רעיונות, מה אני אומר לפני כלי ומה אחריו. אבן היסוד שלי לשתי הרמות היא שלושה שלבים: למה, מה בדיוק, ואיך. על זה כתבתי בהרחבה במדריך לבניית הרצאה מצוינת.
את הקודקוד הזה רוב המרצים מעולם לא למדו. לפני בערך עשר שנים, כשעוד לא התפרנסתי מהרצאות באופן מלא, אחת ההכנסות הנוספות שלי הייתה לבנות הרצאות למרצים אחרים. לא הכנסתי להן את הידע שלי. ראיינתי אותם, הבנתי מה הגישה שלהם, ובניתי לה מסגרת. חלק מהמרצים המוכרים עלו לבמה עם הרצאות שבניתי.
הקודקוד השני: אנרגיה, לשמור על הקהל איתכם
האנרגיה היא היכולת להוביל את המצב הרגשי שלכם ושל הקבוצה. אם אין בחדר ערנות, לא משנה מה תגידו, זה לא ייקלט.
יש שני מצבים מרכזיים שאני רוצה לייצר:
- ערנות ותשומת לב. שמתם לב שמרצים טובים זזים בחדר, משנים גובה קול, מזיזים את הידיים? הם עובדים. הם לא נותנים לקהל להיעלם.
- פתיחות. מצב שבו האדם אומר לעצמו: מה שהוא אומר עכשיו לא נשמע לי במאה אחוז, אבל אני מוכן לשקול. אם אנשים לומדים רק את מה שכבר מתחבר למה שהם חושבים, שום דבר לא משתנה.
את האנרגיה מייצרים בגוף, בקול, ברעיונות חדשים שמאתגרים את המחשבה, ובמנעד רגשי רחב שבא מסיפורים, תרגילים והדגמות. ויש עוד צד שקל לשכוח: האנרגיה שלכם עצמכם. ראיתי משתתפת בקורס שלי עוברת מצוין בהתחלה, ואז רעש מבחוץ ומזגן שהפריע לה הוציאו אותה מהריכוז, והיא לא סיימה את מה שתכננה. התוכן היה שם, הסמכות הורגשה, מה שחסר היה היציבות הרגשית. זה בדיוק מה שהפירמידה עוזרת לזהות. אם אתם רוצים להעמיק בצד הזה, כתבתי על שלוש דרכים להשתמש בקול כדי למשוך תשומת לב.
הקודקוד השלישי: פרסונה, סמכות וראפור באותו זמן
הפרסונה היא הסיבה שאנשים בחדר רוצים להקשיב דווקא לכם. היא בנויה מסמכות, אני מבין עניין ושווה לסמוך עליי, ומראפור, אני כמוכם.
למה זה כל כך חשוב? כי הערך של ידע הולך ויורד. יש אינסוף סרטונים ומאמרים, וספר מצוין עדיין עולה מאה שקל. מה שאנשים ימשיכו לשלם עליו הרבה זה תוצאות. ובשביל להגיע לתוצאה, הם צריכים לעשות דברים שהם כבר יודעים שצריך לעשות ולא עושים. מה שמזיז אותם הוא הביטחון שהם מקבלים מכם.
אני רואה את זה בכל מחזור. אני אומר לאנשים להעלות סרטון כי הם סומכים עליי, והם מעלים. אם לא הייתי בונה את האמון הזה, הייתי צריך סדרה שלמה של תהליכי עומק כדי להוריד את החסם. הסמכות מקצרת את הדרך שלהם.
והנה הקונפליקט: סמכות אומרת אני יותר טוב מכם, ראפור אומר אני כמוכם. רוב המאמנים והמטפלים טובים בראפור, אבל בונים אותו בדרך ששוברת את הסמכות. הם יוצאים מהסדנה וכולם אומרים היית מהממת, היה כל כך כיף, ושום דבר לא משתנה בחיים של אף אחד. בקצה השני יש מרצים שמשדרים רק עוצמה, ואז חלק מהקהל מתנגד, או אומר לעצמו: היא יכולה, אני אף פעם לא אהיה כמוה. כתבתי בנפרד איך לבסס סמכות ולגרום לאנשים לסמוך עליכם.
ואני אגיד את האמת: זה הקודקוד שלי שעדיין דורש הכי הרבה עבודה. אחת הטעויות שאני עדיין עושה, במיוחד בהרצאות פתוחות, היא שאני לא בונה מספיק סמכות. אני עושה את זה בכוונה כשאני מלמד, כי אני יודע כמה זה מאיץ את התלמידים, אבל זה לא בא לי באופן טבעי.
למה הקודקוד החלש קובע?
הקודקוד החלש קובע כי הקהל לא מקבל ממוצע של הקודקודים, הוא מקבל את מה שעבר. ידע מבריק במבנה מבולגן לא עובר. מבנה מושלם בלי אנרגיה לא נקלט. אנרגיה ומבנה בלי פרסונה נותנים הרצאה שנהנים ממנה ולא פועלים בעקבותיה.
הנה דוגמה מאחד המפגשים בקורס. משתתף אחד דיבר שלוש דקות ברצף, בשטף ובביטחון. הקודקוד החלש שלו היה דווקא המבנה: הוא הכניס לשלב הלמה דברים שלא היו קשורים לקהל, ואפילו הוריד מהערך של מה שהוא מציע. הוא נתן לנו סיבה להקשיב לו, אבל לא סיבה לעשות את מה שהוא ממליץ. בלי הפירמידה היה קל לומר לו ״היה מעולה״ ולהמשיך הלאה.
ועוד דבר: חלק מכם קיבלו נקודות מההורים, גובה, קול, מראה, וחלק קיבלו פחות. זה קצת משנה, אני לא אגיד שלא. אבל כל קודקוד נבנה מהרבה כלים, ומי שחסר לו אחד צובר מספיק נקודות מהאחרים. אם אתם בני 19 ואין לכם רשימת תארים, בונים סמכות בדרכים אחרות.
איך מתחילים
אחרי ההרצאה הבאה שלכם, אפילו אם זו הייתה ישיבת צוות או סרטון של שתי דקות, שאלו את עצמכם שתי שאלות:
- איזה קודקוד היה הכי חזק אצלי היום?
- איזה קודקוד היה הכי חלש?
אל תנסו לתקן הכול. בחרו את החלש, ובהרצאה הבאה תנו לו תשומת לב אחת ברורה. אחרי כמה פעמים זה נהיה משוב עצמי שעובד גם בלי מורה.
את השיעור המלא על פירמידת המנהיגות, ביחד עם שיעורים על פתיחת הרצאה ועל הפיכת רעיון לתוכן, תמצאו בערכה החינמית למרצה המתחיל. ואם אתם רוצים לראות איך זה מתחבר לעסק שלם של הרצאות, יש גם קורס הרצאות עסקי בחינם.
שאלות נפוצות
מהי פירמידת המנהיגות למרצים?
מודל של גל צחייק לשיפור מרצים. יש לו שלושה קודקודים: מבנה (איך בנויה ההרצאה והמסרים), אנרגיה (המצב הרגשי שלי ושל הקהל) ופרסונה (הכוח של האישיות, שמורכב מסמכות ומראפור). הכלל המרכזי: הקודקוד החלש הוא זה שמגביל את ההרצאה כולה.
מה ההבדל בין סמכות לראפור בהרצאה?
סמכות אומרת לקהל: אני יודע משהו שאתם עוד לא יודעים, שווה לסמוך עליי. ראפור אומר: אני כמוכם. רוב המאמנים והמטפלים טובים בראפור, אבל בונים אותו בדרך ששוברת את הסמכות. מרצה טוב צריך את שניהם באותו זמן, אחרת הקהל נהנה ולא משתנה.
על איזה קודקוד כדאי לעבוד קודם?
על החלש. ברוב הדברים אני ממליץ ללכת עם החוזקות, אבל בפירמידה זה הפוך: מספיק קודקוד אחד חסר כדי שגם תוכן מצוין לא יעבור. אחרי כל הרצאה שואלים איזה קודקוד היה הכי חלש היום, ועליו עובדים.
אפשר להיות מרצה טוב בלי תארים או בלי כריזמה?
כן. כל קודקוד נבנה מהרבה כלים, ומי שחסר לו כלי אחד מפצה בכלים אחרים. מי שאין לו תארים בונה סמכות דרך סיפורים, הוכחות חברתיות ונושא ייחודי. מי שלא יכול לזוז הרבה על הבמה בונה אנרגיה דרך הקול, הרעיונות והמבנה.
בוודאות יעניין אותך גם
הרצאה על שפת גוף: מה מרצה לשפת גוף באמת צריך ללמד אתכם, ומה הוא לא יכולמה כדאי לדרוש מהרצאה על שפת גוף: לא רשימת סימנים אלא איך בונים סמכות וחיבור בחמש הדקות הראשונות, איך שומרים תשומת לב עם הגוף והקול, ומה מרצה לא יכול לתת.
הרצאות לחברות וארגונים: מה באמת נותן ערך לעובדים ואיך בוחרים מרצההרצאות לחברות וארגונים: מה מבדיל הרצאה שמשנה התנהגות מהרצאה שמבדרת שעה, מה לבדוק לפני שמזמינים מרצה, כמה זה עולה, ואיך מרצה נכנס לארגונים.
איך לדבר מול קהל: המדריך המעשיכל מה שצריך לדעת כדי לדבר מול קהל בצורה שמדברת אליו: נוכחות לייב, ספציפיות בתוכן, שאלות שמרימות ובניית ביטחון אמיתי.
להיות אני זאת עצה גרועה: שיחה עם אסף ריחס על הרצאות, מנהיגות והשפעהמתוך: ראיונות עם גל צחייק, שיחות שהתארח בהן בתקשורת ובפודקאסטיםפרק בפודקאסט של אסף ריחס: למה פשוט תהיה עצמך זו עצה גרועה, מי מוביל שיחה ולמה, מה מרצה טוב באמת חושב עליו על הבמה, ולמה לא צריך להיות משפיען כדי למלא הרצאות.