להיות אני זאת עצה גרועה: שיחה עם אסף ריחס על הרצאות, מנהיגות והשפעה

מה המצב חברים? כאן הסופר ריחס וברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט מחלה ושמחיים ואני יודע שאולי המשפט הזה נשמע פסימי אבל הוא... אשתי כל הזמן אומרת לי שהוא יוצא לי צ'נדלר אבל הוא בדרך שמה פסימי אבל זה אחד המשפטים היותר חיוביים שיצא לי לשמוע ובדיוק לפני הפודקאסט דיברתי פה עם האורח שלנו גל צחייק מה קורה גל? עזוב אני לא יכול עם האנרגיה הזאת אני כבר קולט שהולך להיות פרק לפנתיאון עם האנרגיה שלך אני שמח אני לא יודע איך אני אשרוד גם עם האנרגיה וגם עם זה שאתה שולט בפריים אני לא שולט בכלום אני איתך פה להרים לך ולהרים להם כי נראה לי שמה שאתה הולך להביא כאן יהיה מאוד מאוד מאוד מיוחד הוא לא מפסיק לשלוט בפריים בקיצור אז אנחנו גם בזה נדבר האמת כי זה מעניין אותי ואישית זה משהו שאני מאוד אוהב שזה מהעולם של ה-NLP ושל התקשורת עוד שאני אכנס לזה אני אשמח שאתה תציג את עצמך כי מי יותר טוב ממך ולהציג את עצמך? יאללה תרים לך מעולה אז אני בעולם של הרצאות והדרכות כבר 15 שנה כשהשתחררתי מהצבא ישר ידעתי שהוא היה לי הסתבכות לפני הצבא כזה של מה שאני רוצה להיות כשאני אהיה גדול אבל ברגע שהגעתי פעם ראשונה לסדנה של התפתחות אישית וראיתי איך הדבר הזה משנה לי את החיים ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות הסתכלתי על המרצה שעמדה שם קלטתי שהיא עוזרת לי באמת באמת עוזרת לי קלטתי שיש סביביות 100 איש שהיא עוזרת להם ואמרתי זה העבודה שלי זה מה שאני רוצה לעשות כשאני אהיה גדול באמת בתקופה הזאת שהכרנו לפני בערך 14-13 שנה הייתי מעביר הרצאות סדנאות בית ציון אמריקה הרצאות גדולות והכל ב2016 הקמתי את מכללת תוצאות שהפכה להיות המכללה הגדולה ומובילה בישראל ללימודי NLP מאז קלטתי שאני מבין את הביזנס הזה אז גם קניתי עוד שתי מכללות בתחומים שאני לא מבין בהם הנחיית הורים דולות וכאלה אחדתי את כל החברות האלה ואפילו מחרתי אותן אחר כך ובשנים האחרונות מה שאני עושה זה לעזור לאנשים שיש להם דברים טובים להגיד להגיע לקהל שמגיע להם מדהים למה לעצור שם? מספר שנייה על המוצר שלך שנדע על מה אתה מוכר כן, אז אחד הדברים שאנחנו עושים פשוט כי זה לא מאוד חזק בקהל הישראלי אבל יש לנו מוצר טכנולוגי קוראים לו Spica ו-Spica זה מערכת בעצם מבוססת AI שעוזרת למרצים למצוא הרצאות אם עד לפני שנה נגיד מרצים היו עומדים בתור כדי להיכנס לסוכנויות מרצים בתקופה שאתה בערך בגיל בתקופה שהיינו ילדים נכון כשהיינו יוצאים כזה מהתיכון היה את המוזרים האלה שמנסים לשכנע את הבחורות היפות להיכנס לסוכנויות של דוגמניות נכון? וכל הבנות היו רוצות להיות דוגמניות זה היה כאילו הקטע של התקופה שלנו זוועה אז זה מה שקרה במשך עשרות שנים בעולם המרצים כולם רצו שיהיה להם סוכן מרצים למה? כי לסגור הרצאות זה חרא ולהרצות זה כיף ומה שקרה זה שהסוכני מרצים בעצם שלטו בתעשייה הזאתי עד שבשנים האחרונות בהדרגה לאט לאט לאט פחות ארגונים רוצים להזמין דרך סוכני מרצים רוצים את המרצה עצמו ולדבר איתו ואנחנו בספיק העוזרים למרצים עצמם לעשות את החיבור הזה לא לשלם 30% מההרצאה לסוכן מרצים וכן לסגור הרצאות אז יש לנו עבודה מאוד מאוד טובה בעיקר מול אירופה ארה״ב בעצם האמת כשאני חושב על זה אין לי מושג אם אנחנו הולכים לדבר דרך אגב אנחנו נכנס לזה דוחגדי בעצם מה שאתה אומר גם נשמע לי ככה שהיום מישהו שהוא מרצה ופשוט פותח את הפלאפון מרצה לאט למגיע לאנשים ואז פשוט מגיעים אליו זה טעות גדולה לא? כן זה טעות גדולה ספר לנו זה טעות גדולה רוב האנשים חושבים באמת בגלל סיבה הגיונית שאם אני רוצה להרצות אז אני צריך כזה להעלות תכנים לאינסטגרם וכזה להפוך לאינפלוינסרית ולמכור תוספי מזון ותזונה לא באמת אבל שזה התפיסה של הדבר הזה עכשיו סתם לצורך השוואה השנייה ברמת העובדות אוקיי? אני לא איזה הוא שיעת אינסטגרם אינסטגרם זה לא הצד החזק שלי אבל יש לי איזה 15 אלף עוקבים כן זה די ביזיוני ביחס כאילו לקריירה שלי ולדברים שלי בשאר המקומות אבל עדיין 15 אלף עוקבים זה מכובד הייתי אומר לכל דעה אני חושב שבחמש השנים האחרונות אולי שלוש הרצאות הגיעו אליי דרך האינסטגרם אוקיי? מצד שני עשיתי הרבה מאוד הרצאות שהגיעו מהפיקים אחרים כי האינסטגרם בעצם תופס גם אני מסכים שאנשים משאבי אנוש ומנכלים גם נמצאים באינסטגרם כן? אבל זה לא תופס אותם בווייב של אני עכשיו מחפש מרצה אני רוצה להזמין מרצה להרצאה באירוע שלי ולכן הרבה אנשים נתקעים על הוידאו נתקעים על הדברים האלה ששוב אם יש דימנט מגיע למיליון עוקבים בסדר יהיה לך גם הרצאות אבל עבור רוב האנשים זה לא הדרך הכי יעילה זה לא הדרך הכי אפקטיבית וצריך לעשות את זה לגמרי אחרת גם לא נשמע דבר שואל אני מרגיש כאילו הרמתי לך על הנחתה כי אפשר להגיד שובה ממש טובה עכשיו לגבי מה שאמרתי יפה מאוד מסכים וגם באיזשהו מקום לא כזה בא לי כל היום לעלות תכנים לטיק טוק וכאלה פה הפודקאסט באמת אם לא הייתי נפגש פה עם אנשים לפעמים אני עושה לבד אבל אם לא הייתי נפגש עם אנשים גם זה לא הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות בעולם כי אני יותר אוהב אישי דרך אגב גיליתי את זה בהרצאה הראשונה שהעברתי גם בזמן שהכרנו העברתי הרצאה מול בערך 50 איש ומאוד הייתי לחוץ לפני הרצאה ואז אני נכנס להרצאה והכל התהפך הביטחון שלי עלה לשמיים והעברתי הרצאה על מדי מפחידה וכל מה שרציתי זה שיהיו יותר אנשים בקהל כמה חודשים לאחר מכן גיליתי שיש לי את ההפך בפחד במה התמכרות זה אפילו לא התמכרות אתה יודע מה גיליתי שזה ההפך מפחד במה? הפחד מאינטימיות זאת אומרת כמה שיש יותר אנשים זה יותר קל זה יותר קל לי והביטחון העצמי שלי יותר עולה בסופו של דבר שהרציתי כבר קרוב למול 200 איש בחדר אז בכלל כל פעם שהיו יותר אנשים עלה לי הביטחון עצמי אפילו ברמה שאני מרצה פתאום מגיע איזה מישהו שמאחר טק מרגיש שזה לא יודע כזה לא זכרן בביטחון לא זכרן זה מתמלא עוד ואז באמת אחת דרך אגב האתגרים שהיו לי פעם אחת שנתנו לי היה לעשות הרצאה מול מקסימום עשרה אנשים שבה אני מסתכל לכל אחד בעיניים וכל זה ובאמת היה לי שם קשה ועולה לי בראש כזה שזה מכיר שייקספר קורא לזה המפלצת בלעת אלף עיניים אצלי זה היה חיבוק בעל אלף הידיים התחושה שלי בזה ואם אנחנו כבר מדברים על הרצאות זה נראה לי כן אני אגיד על זה משהו יש איזה משפט מאוד מאוד יפה אני לא זוכר מהמהות אבל תחפשו את זה בגוגל ותמצאו בשנייה שאומר מסטר דה אינסטרומנט מסטר דה מיוזיק ואז פורגט אבריטינג אין ג'אסט פליי מה זה אומר? זה אומר אני אישית חושב שקודם כל מה שאתה אומר נכון כשאני עכשיו יושב פה אתה אומר אתה משחק לי מפריים אני לא חושב על זה אני לא חושב על שפת גוף שלי אני לא חושב על האינטונציה שלי קצת חשבתי על הטון דיבור שלי ברגע שקלטתי איך אתה מדבר ואמרתי אוקיי אני צריך להתאים את האנרגיה של הבן אדם הזה אחרת כאילו הולך להיות פה משהו מוזר אבל למעט מקרים כאלה אני לא חושב על זה וזה בא טבעי עדיין אני חושב שאחד הטיפים הכי הרסניים שאנשים מקבלים על תקשורת או על התפתחות אישית או על כל דבר בחיים זה הטיפ המפגר של פשוט תהיה עצמך למה? כי זה שאני צריך להיות עצמי ואותנטי ולהתחבר למה שבאמת חשוב לי זה ברור וזה נכון ובלי זה אתה מרגיש פייק וכאילו הולך לאיבוד מה שתרצה אם תרצה להוביל את זה לשם גם אפשר אבל בסוף כדי להביא את עצמי החוצה בצורה הכי טובה אני צריך מיומנויות ומיומנויות צריך לפתח אז בשביל להגיע היום למצב שאני מעביר הרצאה ואני לא חושב על שפת גוף אז תרגלתי שפת גוף עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפ אני צריך פחות לחשוב על זה, פחות לחשוב על זה, פחות לחשוב על זה עד שאני לא צריך לחשוב על זה בכלל. אותו דבר עם המסרים שנגיד שאלת אותי על הנושא הזה של להרים את המצלמה ולהעלות אותו, אוקיי? זה לא שבאמת שלפתי את זה. זה נראה כאילו שלפתי את זה, אבל במציאות פשוט שאלו אותי שאלות דומות בסגנון הזה כל כך הרבה פעמים והרבה פעמים עניתי בהתחלה תשובות יותר מאססות ולא הייתי בטוח וניסיתי להסביר את זה ואיך זה עובר נכון ואז אני באותו זמן מסתכל על הצד השני, שוב לא בצורה כזאת מודעת אבל אני קולט מה הבן אדם מבין ומה הבן אדם לא מבין. ברגע שאני קולט שיש לי תשובה טובה אני ממחזר אותה ואני חושב אגב אם אני לוקח את זה שנייה חוץ מהעולם ההרצאות לחיים עצמם, כאילו למחלה הזאת שיש מהחיים, אז זה מה שכולנו עושים. בטח יצא לך להיות בשיחה עם מישהו או מישהי שאתה קולט שכאילו היא מדברת איתך או שהוא מדבר איתך ואתה יודע שאתה בוודאות לא הבן אדם הראשון שסיפר לך את זה ככה. כאילו אתה יודע שאתה סיפור הזה הוא סיפר כבר עשר פעמים לעשר אנשים שונים וזה כזה, כאילו כבר רואים שהבן אדם נכנס לאוטומט. הוא כבר מלוטש כזה. כן, כן, הוא כבר נכנס. אז זה בדיוק זה. זה גם משהו שפעם הייתי משתמש בו שכשמשהו עובד לך מאוד קל כאילו להאמין זה אני. כן. ואז אפשר לעשות זה נגיד סיפרת בדיחה שהצחיקה את כל החברים שלך פתאום אתה מוצא את עצמך, לא רוצה לשליח עליך, פתאום בן אדם מוצא את עצמו מספר את זה כל פעם שיש לו הזדמנות לאנשים חדשים. נכון. ופתאום זה הוא כי זה עבד לך. כן. עכשיו רוב האנשים כשמושים משהו הוא לא עובד להם טוב בפעם הראשונה. הבדיחה אולי פעם ראשונה לא הצחיקה אז הוא יותר לא מספר לה, לא זה לא טוב לי, זה לא הותנתי לבדיחה הזאת. נכון. וגם כשבן אדם עכשיו לומד להרצות מול קהל או לומד למצוא הרצאות בפעם הראשונה אולי זה לא הלך לו טוב. אני הייתי גרוע. מדהים. וגם אני דרך אגב אני... כל פעם אני לא כמוך. אגב במובן הזה שיש אנשים כמוך אשתי ככה זאת אומרת זה תכונה שאני מעריץ אז שיש סוגים אנשים ואנשים באנרגיה אז זה כאילו מרים אותם וקל להם יותר והם כאילו מוצאים בעצמם דברים שבלבל חדש כמו שאתה מתאר אשתי ככה גם אחד לאחד ואני דווקא זורח במרכאות בסיטואציה כמו שאנחנו נמצאים עכשיו באחד על אחד אולי אפילו אם לא היה פה מיקרופון עוד יותר אבל אני אומר שמבחינתי אני רציתי משהו אתה זוכר אמרתי כי בהתחלה ראיתי את האישה הזאת מהעושה את ההבדל הזה אותה את השינוי הזה עוזרת לאנשים ככה אמרתי זה מה שאני רוצה ואז הבנתי שלעמוד מול קהל זה מה שאני לא טוב בו אז זה מיומנות שאני צריך לפתח אז הייתי צריך לפתח אותה ובדרך ואני חושב שהרבה אנשים בדיוק מה שאמרת איפה הם הולכים לאיבוד כמו שאני הלכתי לאיבוד בהתחלה מה עשיתי אמרתי אוקיי צריך להיות מרצה טוב אוקיי מי מרצה טוב אוקיי טוני רובינס אוקיי אז בוא נסתכל עליו אוקיי הוא צורח הוא צועק הוא עושה ככה אוקיי אז אני צריך להיות ככה ואז אני עושה טוני רובינס ובחלה לי כאילו אני מצליח לשחזר את זה שוב לא כמו טוני אבל ברמה מסוימת ואז אני מרגיש חרא כי זה לא אני ואז אני אומר אוקיי מישהו אחר זה אני ואז זה כאילו הזיגזג הזה אני חושב שהרבה פעמים של לראות אנשים אחרים לקבל השראה לפגוש מציאות אני חושב שזה הדרך הכי טובה להכיר ולמצוא את עצמך באמת כי אם אתה לא מותח את הגבולות שלך אתה לא יכול לדעת מי אתה זה כמו שהרבה אנשים אומרים שבשביל להבין איזה בת זוג אתה רוצה או איזה זוגיות אתה רוצה זה מאוד מועיל לפגוש כמה נשים שונות או להיות בכמה מערכות יחסים שונות כי אתה בעצם רואה אוקיי זה היה זוגיות הזויה את זה אני לא אוהב בזה אבל היה שם קטע שאהבתי אז בזוגיות הבאה אני אחפש את זה בלי זה נכון? אז אותו דבר אני חושב שזה הדרך גם לגלות את עצמנו יותר טוב דרך זה שאנחנו מנסים להביא את עצמנו לביטוי בדרכים שונות אני מאוד אוהב את מה שאמרת כי מסתתר בזה הדבר שאני ממליץ לכל אחד גם אם אתה לא יודע מה לעשות זה לא אמור למנוע ממך מלעשות חייב לנסות גם אני לגמרי מסכים כל זוגיות שהייתה לי הובילה אותי לפחות לתובנה אחת ואני באיזשהו שלב החלטתי שאמרתי אני מעדיף למות גלמוד ובודד ורק לא להיות עם האישה הלא נכונה ובאמת כל פעם אמרתי לעצמי אוקיי זה לא עבד מה כן אהבתי וגם בכללי זה עוזר כזה זה כזה רפריימינג כזה של לחשוב מה היה כן טוב במערכת יחסים ולא כל פעם להתמרמר על הזוגיות שהייתה ואני עד היום אסיר תודה על כל זוגיות שהייתה לי אני לא חושב אין משיחת חוץ מדנה ובזמן כן למדתי שאני לא יכול לחשוב כל החיים איזה זוגיות אני רוצה אני חייב לצאת ולבדוק אני לא יכול אתה יודע גם פודקאסט באתי להגיד על עצמי אני לא כזה טוב בפודקאסטים בסדר אני רואה פודקאסטים אחרים רובם כזה מאוד מובנים באים מוכנים יש להם רעיונות דברים גאוניים לא סוגל פעם אחת באתי כזה עם רשימה של דברים כבר במשפט הראשון חרגתי מהרשימה ואני מבין שזה אני אני אוהב את זה היה לי פעם הרצאה של קרוב לחמש שעות שהיא בכלל לא הייתה מה שהכנתי המצגת מאחורה רצה ואין לזה בכלל משמעות והבנתי שמה שאני אוהב זה את הפרי פלואו אני אוהב ללמוד יש לי ידע מי שמתחבר אליי יבוא וילמד הרבה דברים תוך כדי ובדיוק לפה וככה אני רוצה גם להמשיך איתך יש לך הרבה מאוד ערך יש לנו עכשיו בקושי שעה וחצי להוציא ממך לזקק את הערך שיש בך אגב אני רק אגיד לך אתה צריך להתארח יותר בפודקאסטים של אנשים אחרים כי אז הם יכולים להוביל את השיחה ולאבנות אותה שזה הגאונות אולי שלהם ואתה יכול להוציא מעצמך את הגאונות שלך ששמע יש לך את הרקע שלך ואת העבר שלך ואת הדברים שאתה עושה טוב ויש לך גם את הידע שלך ביותר בצד של הפסיכולוגיה וההתפתחות האישית יש לך איזה מיקס שוב לא יודע עד כמה אתה נכנס לסיפורים שלך ולדברים שלך בתוך הפודקאסט אבל אם יש לו פרקי סולו תראו אותם אז אני בטוח שזה כאילו מצוין ואני חושב שזה גם עוד הזדמנות וזה אגב בהקשר של מה שצחקתי מקודם על האינסטגרם וזה בדיוק זה זה כאילו זה שצחקתי על האינסטגרם ושלא צריך להיות אינפלוינסרית זה לא אומר שאינסטגרם זה רע נכון? כאילו יש אנשים שאוהבים את זה וזה טוב להם וזה מבטא את החוזקות שלהם יש לי חברה מרחוקה לא הכי קרובה קוראים לה יאנה דורום חלק מכירים אותה היא כזה תותחית באינסטגרם בעיקר קהל שלה זה כזה נשים אז לא יודע אם אתה מכיר אבל כל דבר שהיא עושה בגדול קוראה מצחוק אוקיי? היא יכולה לעשות כביסה באמצע היום ותוך כדי שעושה כביסה היא מצלמת סלפי נותנת לך תובנה על התפתחות אישית ואתה נקרא מצחוק נקשבר ומומר אישה חכמה באמת יש לו יכולות ואומנות פסיכוטית אוקיי? אז מישהי כזאת כשהיא עושה אינסטגרם זה מדהים היא צריכה להמשיך לעשות אינסטגרם אבל אם אתה אומר זה לא כיף לי זה לא כיף לי כיף לי לפגוש את האנשים כיף לי זה כיף לי לא לשים את זה אלא לזרום אז למשל סתם דומה בשבילך נגיד את הערך בפודקאסטים זה מדיה חשיפה הרבה יותר טובה אז אני חושב שאם ניקח את זה שנייה להחקר על זה המחלה של שמחיים אז אני חושב שהרבה פעמים אנחנו נתקעים בדברים שאנחנו רוצים כי אנחנו מדמיינים שהדרך למטרות שלנו עוברת דרך משהו שאנחנו גרועים בו או לא טובים בו אוקיי? ואז אנחנו חושבים שאנחנו לא מספיק טובים כי אנחנו כאילו אתה יודע יש לנו תסביכים עצמנו שכאילו איזה אפס אני אני גרוע באינסטגרם אבל במציאות כמעט תמיד אפשר למצוא דרך עוקפת שבמקום שתקועה על החולשה שלך שממנפת את החוזקה שלך יש לי חבר ושניים, גם טיפ של מאוד ממליץ עליו, זה שאנחנו מאוד מאוד, גם אני נופל במחשבה, אני כרגע עוד לא עושה מספיק שיווק, אבל מאוד נופל לזה שהכל צריך להיות מושלם, אנחנו משקיעים הרבה פעמים 70-80 אחוז על העריכה ועל הקריאיטיב, וזה 10-20 אחוז על התוכן. כי צריך להוציא מלא מלא מלא תוכן. אבל לדעתי, אם תשקיע 90 אחוז בתוכן ו10 אחוז על הקריאיטיב, כי עדיין צריך להעלות משהו, זה לפחות ללונג ראן הרבה יותר משמעותי. נכון, אבל אנשים רוצים מהר. נכון. ואנחנו עכשיו נתקדם למה שרציתי לדבר איתך, כי זה אחד הדברים הכי חזקים, ואני לא יודע אם אפילו האנשים יבינו כמה זה חזק, אבל זה לא משנה. אולי בעתיד יחזרו לזה ויבדקו שזה פריימר. ואני לא סתם מדבר על זה, ואני לא סתם הזכרתי את זה, כדי לתת לנו הרמה להנחתה לזה. פריימר לדעתי מנצח כמעט כל דבר אחר בסיטואציות חברתיות. אם אני בא, והפריימר שלי נקרא לזה חזק יותר, או מעל הבן אדם השני, הבן אדם השני נכנס לפריימר שלי, אני אעון עם. אוקיי. תסכים או לא? אתה מלך ה-NLP. מה אתה חושב על פריימר? אז יש... אז בואו קודם כל... זה גם הולך לאנשהו, כן? בואו שנייה נגדיר רק שנייה, כדי לוודא שאנחנו על אותו הגדרה, כאילו שלא אני מדבר על משהו אחד ואתה על משהו אחר. אז איך שאני תופס את זה, זה בעצם, אתה בעצם אומר, כאילו, פריימר זה התפיסה של איתה מציאות. ואז אומר, אם אני תופס את המציאות חזק יותר ממך, אז אתה תלך עם התפיסה של איתה מציאות. אוקיי. מה אני חושב על זה? שזה הרבה פעמים נכון, ושזה מאוד חזק, כן. יפה מאוד, תודה רבה. גל צחייק אמר את זה, הוא מסכים איתי? אני מסכים עם אסף רכש, כן. סגור. עכשיו, כשבן אדם עומד על במה ומרצה, הוא חייב לבוא עם תפיסת מציאות מספיק חזקה כדי לתפוס קהל שלם. אוקיי? עכשיו, תפיסת מציאות לא בהכרח אומרת, אני השליט ואתם העבדים שלי, לא משנה מה הם יגידו, מזה שכבר היו הרבה תלמידים שהצליחו כביכול בגללם. כן. כן או לא, לא משנה. אז יש להם הרבה מאוד ערך שלדעתי הרבה פעמים לא עובר. לי היה רק מרצה אחד בתואר הראשון שהיה שווה להקשיב לו. כשבאמת הקשבתי לו ושעד היום, דרך אגב, אני זוכר דברים שהוא אמר לי, אבל זה לא היה בגלל התוכן, זה היה בגלל המרצה. ולדעתי גם בהרצאות אנשים באים בשביל להיות באותו חדר עם המרצה, ודרך אגב, משהו שאני עליתי עליו לפני עשר שנים, כן. אגב, אני חושב שכל מה שאתה אומר הוא 100% נכון לקטגוריה מסוימת של מרצים. איזה קטגוריה? הקטגוריה שרוצה, שזה הווייב שלה, שהיא רוצה להשפיע ברמה הזאתי, שהיא רוצה לשנות לאנשים את איך שהם תופסים את המציאות. כאילו, תבין, אני תכף, כאילו, סתם אני אומר, רוב האנשים אומרים שהלימודים של התואר זה חרטא וזה וזה וכמוך, אתה יודע, בערך על שני מרצים בתואר שהיו כאלה, אנשים שוואו, בא לי להקשיב להם וללמוד מהם, אבל זה הסוג הזה. מצד שני, אני מרצה בסטטיסטיקה, לא נגיד שהוא היה גרוע, אבל נגיד שהוא גם לא היה טוב, ועדיין למדנו משהו כאילו רגרסיה מרובת משתנים, מה שקורה, אני לא זוכר בדיוק איך זה, ואז הייתי באיזה תפקיד, כשבאתי עם שותף, הייתי בתפקיד מסוים שהייתי צריך לנתח נתונים, ואז כאילו נזכרתי כשהמורה אמר לי שאפשר לעשות רגרסיה ככה על דבר כזה, אז זה שהמרצה היה גרוע, עדיין השתמשתי בכלי הזה כדי לקבל החלטה עסקיית יותר טובה. אז בסוף גם אם המרצה שלך בלא יודע, מה שעשה ביטוח או whatever, היה גרוע, למדת את המתמטיקה הזאת, עדיין הדבר הזה נתן לך כלי. במינל עסקים למדנו כלכלת ישראל, אחד הקורסים הכי מעניינים שהיו לי, הוא בעיקר דיבר על שחיתויות האמת במדינה, אבל זה כלכלת ישראל, אבל זה האנרגיה שהוא הביא, הוא בא באמונה, יש לי משהו שאם תקשיבו לי ישנה לכם את החיים, והוא באמת בא באמונה כל כך חזקה שכולם בכיתה, גם הבעייתיים פשוט יושבו והקשיבו לו, וזה היה מעניין, והסיפור שהוא היה מעניין, לא בהכרח החומר, אני אישית דרכם מאוד אוהב מתמטיקה, סטטיסטיקה וגם מאוד אוהב גיאומטריה, אני יש משחקים של גיאומטריה בפלאפון לפתור משוואות, אני אוהב את זה, אבל אין לי מורה אחד שכשהוא לימד אותי את זה, למדתי את זה, והרבה פעמים... שוב, אבל גם אלה שלימדו אותך בסיסית וזה, עדיין עשו את העבודה שלהם, זה מה שאני אומר. ברור, כן, כן, כן, לא מתווכח, אני עכשיו מדבר על זה שאנחנו מדברים על העולם הזה של ההרצאות והמרצים, וכמובן, אני לוקח מירז את העולם של ההתפתחות האישית. ואם ניקח את זה שנייה, אני נראה כאילו, סליחה שאני כזה, אבל אני חושב שאותה תכונה היא רלוונטית לא רק למישהו רוצה להיות מרצה. כי בסוף, אם עכשיו אני נשוי לאשתי, כן, ויש לנו ילדים, ואני רוצה או חושב שנכון לעשות דבר X עם הילדים, והיא חושבת שנכון לעשות דבר Y עם הילדים. גם פה קורה את אותו סוג של השפעה. כי דרך אחת זה שנריב, כן, זה דרך שאם אין ברירה לפעמים צריך לעשות אותה, אבל זה לא הדרך הכי נעימה. הדרך השנייה זה שנתפשר, נכון? וזה גם ברור שזה קורה הרבה, נכון? כאילו, אני מאמין X, היא מאמינה Y, בסדר, נעשה Y בכל זאת, למרות שאנחנו לא מסכימים עם זה, או שנעשה X בכל זאת, למרות שהיא לא מסכימה עם זה, כי מתפשרים לפעמים וזה בסדר. אבל הפתרון האידיאלי הרי בזוגיות, כן, זה ששנינו נסכים ביחד שאו XY עדיפים. עכשיו זה לא אומר מראש חשבנו את זה, זה אומר שאחרי... דיברנו, הסכמנו, ובשביל שהדבר הזה יקרה, אחד מאיתנו צריך לשנות את התפיסה שלו, אחד מאיתנו צריך להחליף את הפריים שלו. אז מצד אחד יש פה סקיל של להיות גמיש ולהגיד אוקיי, אני לא רוצה להחזיק את הפריים שלי כל כך חזק ולהיות עקשן ולהוביל אותנו לטעויות, אבל מהצד השני אני גם לא רוצה להיות כל כך חלש שאני רק מובל ואז אני עושה טעויות כי אני נותן למישהו אחר להוביל אותי. אז יש פה בדיוק את הבלנס הזה, ושוב, הוא קיים בכל מקום. הוא קיים בזוגיות שלנו, הוא קיים מול העובדים שלנו, מול הלקוחות שלנו, פשוט באמת בכל מקום. הרצאה זה פשוט סיטואציה שבה הדבר הזה הוא מאוד אובייס ומאוד בולט ומאוד שמים לב אליו, אבל הדבר הזה קיים בכל מקום, ואנשים שיש להם את מה שאתה מכנה כפריים חזק, או איך שאני אתקרא לזה כפריים שיש להם תפיסת מציאות שהם מחזיקים בחזק ולא מבטרים עליה, אז זה אנשים שפשוט הסביבה שלהם תופס אותם כאנשים משפיעים, כמנהיגים. אז בדיוק בא לי להגיד לך שבאיזשהו מקום גם אפשר להחליף את זה מהמילה מרצה למילה מנהיג. זאת אומרת שאני רוצה להשפיע. אבל מנהיג יכול להיות גם באחד על אחד, מנהיג יכול להיות גם בשיחת צוותים בוואן און וואן. מנהיג דרך אגב אני מאמין שהוא גם כשהוא לבד, באיזשהו מקום צריך להנהיג את עצמך, גם בי יש הרבה מאוד חלקים לדוגמה שלא מסכימים, לא כל החלקים שבי רוצים ללכת להתאמן, מבטיח לך את זה. יש לי הרבה מאוד חלקים שרוצים... לפי איך שאתה נראה מספיק חלקים רוצים. יש לי חלקים שרוצים להישאר באקסבוקס, יש לי חלקים שרוצים לאכול פיצה, יש לי חלקים שבעליהם להישאר במיטה ולקלל את העולם ולא לצאת. ואנחנו מורכבים הרבה מאוד חלקים וחלק מיליון מנהיג קודם כל, אני אוהב כמו שג'ורדן פיטרסון אומר, לפני שאתה רוצה לסדר את העולם, תסדר את המיטה. קודם כל אנחנו צריכים לדעת להנהיג את עצמנו, ואז אנחנו יכולים גם להנהיג אחרים. ואתה יודע מה? אני רוצה גם לשאול אותך על איזה קונספט שדיברתי עליו בפרק הראשון, לזוכרים מביניכם, שלדעתי, שמעתי את זה אבל אני גם מסכים עם זה, לדעתי מנהיג, אחד הדברים שהוא עושה, זה הוא חי באמת בזמן שהוא משאיר את האחרים בפנטזיה. אוקיי, מה זה אומר? זאת אומרת לדוגמה שאתה בא על עסק. אוקיי. יש לך עובדים. נכון. היו לך עובדים, יש לך עובדים. כן, כן. העובדים שלך לא חשופים לכל הבעיות שלך. אוקיי. באיזשהו מקום, אחת המחמאות שאתה יכול לקבל בתור בעל עסק, אחת המחמאות שאתה יכול לקבל, זה שבזמן שיש לך משבר, בזמן שאתה אולי פושט את הרגל, באים אליך עובדים ומבקשים העלה. ואתה כזה, אני לא יודע אם יש לי לשנות את המשכורת חודש הבא, אתה רוצה עוד כסף? ובתור מנהיג, אני זה שצריך להיות עם הפרצוף שבטוח בעצמו, ומראה להם חיוביות, אופטימיות, חוסן. חוסן. חוסן. באיזשהו מקום, זה גם בבית. לדוגמה יש לך ילדים, אתה לא הולך להראות להם כמה בעיות ולחצים יש על אבא, נכון? אתה שומר את זה לעצמך, אני מטפל בזה, אתם תהיו ילדים. ובאיזשהו מקום, אבא, אחד התפקידים שלו, זה להשאיר את הילד שלו, נקרא לזה, נטול לחצים, עד כמה שאפשר, מאמין שהחיים טובים, שהעולם טוב, בזמן שאבא יוצא להילחם במפלצות. אני קולט מה שאתה אומר, אני כן הייתי מוסיף את הניואנס שוב בתפיסה האישית שלי, שאני כן רוצה לחשוף את הילד שלי לזה שיש מפלצות, אבל אני צריך לחשוף אותו בצורה שהיא מותאמת גיל. אוקיי? מה זה אומר מותאמת גיל? ועוד שנייה אני אתן את הדוגמה הזאת גם בעסקים, כי זה בדיוק אחד לאחד לדעתי. זה אומר שהוא, אם עכשיו קצת יותר קשה לי בכסף, אז הוא לא צריך לדעת שלא יודע, טובים אותי או שוואטאבר, כאילו, ומה יכול לקרות, ושאם אני לא אענה לזה יכול להכניס לי לכלא, לא יודע, סתם. אבל כן כדאי שהוא ידע שאבא עכשיו עובד יותר שעות, כי זה שאבא עובד יותר שעות, סתם דוגמה, זה מאפשר להרוויח יותר כסף, וכרגע יש לנו פחות כסף, ואנחנו צריכים כסף לכל מיני דברים של הבית, אז כאילו צריך לעבוד את השעות כדי לקבל יותר כסף, וזה אומר שאולי אבא קצת עצוב, כי אבא היה רוצה להיות איתי יותר ולסבור בריחה, אבל למרות שהוא עצוב הוא עדיין עושה את זה. אוקיי? סתם דוגמה. אז זה נגיד תוצרה מותאמת לגיל התשע, שזה נגיד הבן שלי. אותו דבר אני חושב... עוד מעט בן תשע. כן, עוד שלושה חודשיים. אז אני חושב שאותו דבר כמנהל, אוקיי? שוב, זה גישות ניהוליות שונות, אני לא נכנס וכאילו, יש סבירות גבוהה של מנהל יותר טוב ממני, אז אני לא מתווכח. אבל אני רק אומר שבתפיסה שלי לפחות, זה כמו שלילדים אני מתקשר דברים בצורה מותאמת גיל, וגם מותאמת אישיות, נכון והכל, אז בעסק אני צריך לתקשר את זה בצורה מותאמת תפקיד. אוקיי? ככל שלתפקיד שלך יש יותר אחריות או יכולת להשפיע על התוצאה הזאתי, אז אני צריך לתקשר איתך יותר את מה שרלוונטי אליך. כמו שכאילו אני אומר, הילד שלי לא יכול עכשיו ללכת, כאילו, יכול, אבל אני לא רוצה שהוא ילך לרחוב, לא יודע, לעבוד או משהו, אז אני לא צריך להכניס אותו לאקונומיקס של העסק, כי זה לא רלוונטי אליו, כי הוא לא הולך מחר ללכת לעבוד ולהרוויח כסף. אבל אם נגיד הייתי במשבר כלכלי, והיה לי ילד בן 16, והייתי רוצה שהוא יצא לעבוד בשביל להרוויח כסף, כאילו, רעיונית, אני מקווה שאני לא אגיע לשם, אבל רעיונית, אז הייתי מנסה להסביר לו קצת על האקונומיקס, על כמה כסף נכנס, כמה כסף יוצא, איך זה עובד, כדי שהוא יהיה לו את הכלים לעשות את המשימה שלו. אז אני חושב שבמקרה הזה גם פה אפשר לתקשר לעובדים, וכדאי ורצוי, את הסיטואציה בצורה שמותאמת לתפקיד שלהם, בצורה שתאפשר להם באמת לעשות את התפקיד שלהם בצורה טובה. אז אני חושב שבראש שלי, או יש לי, הרי כתבתי ספר כל מה מנהיגות בטישרט, בספר אני בעצם מתאר ארבע דברים שמנהיגתור צריך לעשות. הנקודה שאני חושב שאתה הכי מתחברת לנקודה שאתה מדבר עליה, זה הנקודה שאני קורא לה כתפיים רחבות, זה כאילו, כל המודל הוא עיניים עצומות, רגליים יציבות, כתפיים רחבות וידיים פתוחות. אבל הכתפיים, זה הרעיון שאני לוקח את האחריות. שהכישלונות הם עליי, שאני מאפשר לכם להצליח, אם אתם מצליחים אז אתם מקבלים את הפידבק החיובי של הצמיחה וזה, ואני מאפשר לכם להיכשל תחת המסגרת שלי, שאני סופק את הכישלונות שלכם כדי לאפשר לכם לצמוח. ולוקח אחריות כאילו, ומראה דרך דוגמה אישית איך לוקחים אחריות. אז אני חושב שהנקודה הזאת היא סופר קריטית, אבל היא לא ממצא, זה לבד זה לא מנהיגות. צריך אפשר. אמרתי, זה אלמנט אחד בעצם של מנהיג. זה אלמנט חשוב. ועכשיו קצת נחבר את זה לפריים. בעצם יש מציאות שבה הרבה דברים נופלים עליי, ואני מאמין שאני אסתדר ואני אהיה בסדר. ניפול, נקום, ניפול, נקום. אני את הפריים הזה משדר לכולם, אבל לא משדר את הפרטים. אני משדר את הפריים הזה של יהיה בסדר גם אם ניפול ניקום. והרבה פעמים, בגלל זה אמרתי שזה הרבה פעמים סוג של מחמאה שמאוד כיף לקבל, אם מבינים אותה, אם באים אליך ונגיד נפצעת סתם אתה בגבס או עכשיו על כיסא גלגלים חצי שנה, ובאים יורדים עליך על זה שאתה בכיסא גלגלים. עכשיו אם היית מסכן, שאוי מה אני אעשה כל החיים שלי, אף אחד לא היה פותח את הפעל זה דיברת על אב שלה, הרצאות שהן סביב אמונות, זהות, שינוי תפיסת מציאות וכאלה. אז הרבה פעמים מה שקורה זה שהדברים שמפרידים בין בן אדם שבמדרגה מסוימת או במדרגה אחרת, שוב בתחום הספציפי, אני לא מתנסה על אף אחד בקטע הזה, בקטעים אחרים אולי כן, אבל בקטע הזה לא. אז אם אני נמצא במדרגה מעל מישהו בתחום מסוים ובגלל זה הוא בא ללמוד ממני, אז כנראה שיש לי הרבה מחשבות, תפיסות, אמונות, הדרך שבה אני רואה את המציאות היא שונה משלו, אוקיי? בעצם זה שאחד, כמו שאתה אומר ממש בנוכחות שלי, אני מתנהג בצורה שתואמת את האמונות שלי, נכון? אם אני מאמין, סתם דוגמה, נגיד שהעסק בקשה ואני מאמין שיהיה בסדר, אז אני מתנהג כאילו יהיה בסדר, לא מאמין ברמת מנטרות, מנטרות זה חרטה, כאילו אם אני באמת מאמין, אז אני מתנהג כאילו הכל בסדר ואז אנשים תופסים שהכל בסדר. אז אם למשל אני מאמין שלא יודע, אנשים רוצים להקשיב לי, שהשיווק יבוא לי בקלות, ששיווק זה כיף, שלא יודע, כל מיני דברים כאלה, אז אני גם מתנהג בהתאם. עכשיו כשהם רואים שאני נהנה משיווק, יכול להיפתח להם, סתם כרעיון, שוואי, אה, שיווק יכול להיות כיף. כשהם רואים שאני אומר, מה הבעיה, כאילו יש לי את הספק שעוזר לי בזה ומי שעוזר לי בזה ומי שעוזר לי בזה, פתאום מה נפתח להם? אה, אוקיי, אולי אנשים אחרים, אולי צריך לעזור לאנשים אחרים, אוקיי? עכשיו, רעיונית, אני יכול להעביר להם הרצאה ולהגיד להם, תקשיבו, יש שלושה עקרונות להצלחה בעסקים, אוקיי? אתה צריך להביא את האנשים הנכונים, אתה צריך להאמין בעצמך ואתה צריך, לא יודע, תמיד לשווק, סתם, אני אמצאתי משהו, אוקיי? וזה אחלה, זה בסדר, כאילו, אבל כמו שאתה אומר, את המילים אנשים יזכרו ברמה מסוימת, וישוב אם יהיה לי כלים או ערך מאוד גבוה שם, שווה לשים את זה. אבל אם אני באמת מאמין בדברים האלה, ככל שאנשים יהיו נוכחים איתי יותר זמן, באופן טבעי אני אעביר את הדברים האלה בתת מסרים שלי, לא בכוונה. זה כמו שכאילו, אם אני אהיה איתך באותו חדר, באותו אזור, 24-48 שעות רצוף, מתישהו אתה תגיד בצורה כזאת או אחרת שבבוקר השמש זורחת, כן? כאילו, אתה לא תגיד את זה כי זה מובן מאליו, אבל כאילו, אתה תגיד, טוב, עוד מעט תהיה זריחה. וכאילו, איך אתה יודע שעוד מעט שמש זורחת? כי אתה מאמין בזה, כן? אז כאילו, אתה תדבר בצורה שמביעה את האמונות שלך, והדיבור הזה משפיע. אז אני חושב שזה הדבר הבסיסי. קודם כל, אני מאמין שבעצם הדיבור שלי, בעצם הקיום שלי, בעצם העברה שלי, אני נותן ערך. אז זה כבר אני מגיע לכל סיטואציה כזאת, היא רגוע, כמו שבאתי אליך לפה לפודקאסט שלך, וואי, מה בא לך היום, איזה זווית, איזה זה, כי ידעתי שלא משנה על מה נדבר, יש לי אמונה חזקה מבוססת שזה ייתן מלא ערך. זה אחד. שתיים, וזה החלק הבא, כי אני לא מסתפק בזה, למרות שכאילו אפשר להסתפק בזה, אבל אני רוצה להיות מצוין, כמוך. אז אני אומר, אוקיי, מה מפריד בחיים של האנשים שאני מדבר איתם, בין איפה שהם נמצאים ללען שהם רוצים להגיע? אוקיי? אז שוב, בפודקאסט כמו זה, קצת יותר קשה לדעת, כי הוא כאילו טיפה יותר כללי, ומדבר לאוכלוסיות שונות של אנשים, אבל אני מנסה לחשוב מי יתחבר לאנרגיה שלך, ואני מנסה לדמיין את האבטר, כן? ואז אני אומר, אוקיי, מה מפריד אותו מאיפה שהוא רוצה להגיע, או מאיפה שהוא נמצא, לאן שהוא רוצה להגיע? ובדרך כלל אני יכול לחשוב על כמה דברים. ואז אני מנסה להעביר בהרצאה שלי, אם אני מוכן בראש הזה, אם כאילו הייתי מכין את זה מראש הזה, הייתי מכין את זה בהרצאה ממש, ואם לא, אז כמו עכשיו אני מנסה לחשוב על זה, ואני מנסה לדאוג שהתשובות שלי ייגעו בנקודות האלה. אני מנסה לדאוג לגעת בנקודות האלה. אז למשל סתם דוגמה עכשיו, זה קצת מטעמידי אולי, אבל כרגע אני אומר, אוקיי, הלקוחות כרגע מקשיבים לנו, הם, כאילו המאזינים של הפודקאסט, כן? קוראים לו לקוח. מי שמאזין לפודקאסט עכשיו מקשיב לנו. והוא אומר לעצמו, אוקיי, הם מדברים על כל הנושאים האלה של ההתפתחות אישית והנלפי והשפעה, כאילו מה אני מרשות עם זה? נכון? ואז אמרתי, הנה, זה מתאים לעסקים, זה מתאים לזה, השלמתי להם את התמונה בתוך התשובה שלי. אז אני דואג לחשוב מה החוסר. זה הדבר, נקרא לזה ככה, אמרת, אתה לא חושב על השפת גוף שלך, אתה לא חושב על הפריים, אתה לא חושב על המילים, אתה לא חושב, לא חושב, לא חושב, לא חושב. זה נכון. על מה אני כן חושב? זו השאלה ש... או... בדיוק. זו השאלה שכשאתה רוצה לאמן מרצה לרמה הכי גבוהה, אתה צריך לאמן אותו לחשוב על מה שהוא צריך לחשוב. לא לחשוב על הטקסט, לא לחשוב על השפת גוף, לא לחשוב על הדברים האלה, לחשוב על מה? לחשוב על מה כרגע עובר בראש של הקהל, איזה פערים יש להם ואיך אני יכול להשלים אותם. אני לא מדבר על הקהל, אני מדבר על מה שעובר לו עכשיו בראש. בדיוק. מי באמת הקהל שלך? אז פה זה יותר קשה, ובגלל זה אני ממליץ להרבה מרצים שישר רוצים כזה, אתה יודע, יש עכשיו טרנטי, יש לי סרטונים באינסטגרם אז אני אמכור קורס דיגיטלי. אז כאילו סבבה, אתה יכול לעשות את זה וזה בסדר, אבל בגלל זה אני תמיד ממליץ לכולם להתחיל או בזום או פיזי, לפחות כמה זמן, כי כשאתה עושה פיזי ואתה עושה בזום ואתה מדבר, אתה רואה את הפרצוף של הבן אדם, אוקיי? וגם ככה אנשים יש להם חרדת קהל וזה, אז הוא אומר יותר כאילו אובססט על הפרצוף של הקהל ומי מסתכל עליהם, כן? אז כשאני אומר משהו ואז אני רואה בן אדם עם פרצוף מבולבל, אז מה באופן טבעי אני עושה? אני מנסה להסביר את זה אחרת, נכון? ואז אני רואה אותו עדיין עם פרצוף מבולבל ואז אני מסביר את זה אחרת ואז אני רואה אותו פעם עם פרצוף מבולבל ומסביר את זה אחרת ואז אני רואה שהפרצוף שלו קלט. עכשיו אני מבין שבפעם הבאה שבן אדם יהיה מבולבל בסיטואציה הזאת אני יוכל להשלים לו את זה, אוקיי? אז זה הפוקוס של איש השפעה טוב, נכון? בטח אתה תספר, יש לך את הניסיון בזמני, נגיד בסיטואציה של מסר מתן מורכב מול לקוחות שבאים לעסקאות מאוד מאוד גדולות, שזה לא המומחיות שלי, כן? אז כאילו אני בטוח מזה שאני מבין תקשורות ואני מבין מהאדם שכשאתה חושב על זה אתה לא חושב על המספרים כל כך הרבה בראש, יש לך בראש ברור מה רוויחי לך, מה לא רוויחי לך, מה יהיה לא טוב, מה לא יהיה לא טוב, אתה מסתכל על הבן אדם מולך ובכל רגע נתון אתה מנסה להבין מה עובר עליו ואיך אני מגשר בינו לבין לאן שאני רוצה להגיע. זה מה שמי שתותח בהשפעה ובמחירות ובמסע המתן עושה. אז אותו דבר רק מול המונים ומול מצלמה זה יש כאילו את ה... צריך עוד יותר מומחיות לדעתי כי צריך לדמיין מה הצד השני. נכון. אני רוצה להגיד כמה דברים על מה שאמרת, שאחד הדברים אני מאוד מאוד, הערך שאני מאוד אוהב דרך אגב זה ערך שלוקח ממני דברים שאני לא צריך. לדוגמה, קודם זרקת על מנטורות, רשמתי לי פה על השולחן מנטורות, אני מת על זה בגלל שאישית בתחושה שלי, האמת אין לי איזה מחקר שמוכ אז כמה דברים שאני קבוע עושה בבוקר וזה מציל אותי ולפעמים דרך אגב הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות בבוקר זה ללכת להדליק את הקומקום. ישר לקפה, למרות שאני למדתי שאני קודם שעה שעה וחצי ער אחרי זה שותה קפה אבל זה כבר מתקדמים. אתה גם חזק גם פיזית וגם מנטלית. כן, אז הוספתי את הנטול. אז ממש מסכים איתך מזה. אני גם ממש שמרגיש מי לשבת איתך שיש לך הרבה מאוד ערך ואני אפילו תגיד אם אני טועה אני מרגיש שכאילו יש לך הרבה מאוד ערך שאולי אין לך זמן שעכשיו זה לא רלוונטי להוסיף אותו אבל יש לך כזה עוד ערך להוסיף כזה עוד דברים שבא לך להגיד ואתה נשאר בחוקי הפורמט. תראה, המטרה שלי בסדר בשיחה הזאתי היא כפולה. נכון? המטרה העליונה העליונה העליונה יותר חשוב מהכל זה שמי שרואה אותי עכשיו יוצא עם הרגשה של וואו זה עזר לי זה הוסיף לי גל נתן לי משהו לחיים ובתקווה שחלקם ירצו עוד ואז הם ישמעו פרק שלי במקום אחר או יגרחו הפודקאסט שלי או יקראו את הספר או יעבדו לא משנה. גל צחק חפשו בכל הפלטפורמה. כן, זה כאילו הכי חשוב. הדבר השני הכי חשוב זה לדאוג לך שאתה תהיה מבסוט כפרה. אוקיי? לא, שוב, גם כי אני אוהב אותך אבל גם כשאני מתארח אצל אנשים שאני פחות מכיר זה עדיין אותו דבר. כי כשמישהו אחר נגיד שיש לו פודקאסט רואה את הפודקאסט הזה איפה הוא רואה איך אני מרים לך אז הוא אומר וואו אני רוצה להערך את גל כדי שהוא ירים לי ככה או אנשים שעכשיו צופים בנו אם הם צופים בנו כרגע או שהם כבר אוהבים אותי ואז אני בסדר זה לא משנה כל כך או שהם אוהבים אותך. אני מראה אליהם שאני גם אוהב אותך. יופי. יאי רפואה. גם אני אוהב אותך. לא, אני אומר בסדר. אז אני אומר כאילו המטרה שלי בסוף היא לעשות טוב להם ולעשות טוב לך. והפריים שאני נשכח אותי כל פעם מחדש. ואני חושב, תקשיב, אני חושב שאחד הדברים שמפרידים בין חובבן למקצוען זה אם אתה עושה רק מה שכאילו עולה לך ומה שנראה לך או שאתה עובד לפי תוכנית. עכשיו לכל אחד יש מקום לחופש ואני חושב שחייב לתכנן לחופש ושוב לא באתי לפה עם איזה צ'קליסט ואני יודע מה הולך להגיד אין לי איזה דף מסרים או משהו כזה אז כן יש לי חופש אבל עדיין אני לא כל מחשבה שתעלה לי לראש אני אגיד לא בגלל שאני מסתיר אותה אלא בגלל שאני רוצה לוודא שהם ייצאו מרוצים והם ייצאו עם ערך מצוין. אם אני אזרוק עכשיו את כל מה שאני יודע על כל הנושאים האפשריים זה ייצא בלאגן. נכון. זה כמו שעכשיו אני הולך לחדר כושר. וואי אשתי משהו ממש חזק רוצה? תן לנו. תקשיב לפני וזה לכולם לפני כמה חודשים אולי כמעט שנה ראיתי סרטון של איזה מישהו שהוא מתחום הטיפוס טיפוס זה תחביב מבחינתי עשיתי כאילו כל מיני טיולים כזה בחול טיפסנו על צוקים 300 מטר דברים כאילו היסטריים ומגניבים באמת חוויה היסטרית אז יצא לי לעקוב אחרי כמה אנשים באינסטגרם שעושים טיפוס ואחד החבר'ה הוא כזה גם מטפס מאוד מאוד תותב וגם מאמן טיפוס. ואז הוא אמר שבטיפוס יש שלושה סוגים מטפסים וזה רלוונטי לכל תחום של בואימון. הוא אומר יש מטפסים שיש להם מאמן כלומר מה זאת אומרת שיש להם מאמן? זה לא שהם שלמים למישהו הנקודה היא מה זאת אומרת שיש להם מאמן? שמישהו בנה להם תוכנית אימון ומישהו עוקב אחריהם שהם עושים את התוכנית אימון נכון? ומישהו כמו שאתה אומר נותן להם שיעורי בית ובודק שהם עושים את השיעורי בית ורואה שהם מתקדמים ומודד את זה והכל אוקיי? יש אנשים שאין להם מאמן שזה אומר שהם באים לקיר טיפוס ועושים מה שנראה להם והם מטפסים אבל אין להם תוכנית ויש אנשים שמאמנים את עצמם ורוב האנשים שאין להם מאמן חושבים שהם מאמנים את עצמם אבל לא. הם לא כי אם אתה תלך לחדר כושר נכון? אם אתם תלכו לחדר כושר אתם תראו שיש הבדל דרמטי בין אלה שבחדר כושר מאמנים את עצמם לבין אלה שבחדר כושר אין להם מאמן איך? לפי המבט המבולבל בין תרגיל לתרגיל נכון? יש את זה שהולך לבנש פרס עושה אותו ואיך שהוא מסיים הוא הולך לתרגיל הבא ואם יש מישהו הוא עומד ומחכה למה? כי יש לו תוכנית והוא הולך איתה אז שוב יכול להיות שיש לו קצת חופש בתרגיל ואם לא בא לו על זה אז הוא יעשה את זה אבל עדיין יש לו תוכנית אוקיי? כי זה מקצוען ויש את זה שאולי היום נעשה לך זה אולי היום נעשה גב אה וואו גב הולך עם יד קדמית או הולך עם יד אחורית שאלה גרועה תלוי בתוכנית שלך אוקיי? אז כאילו אותו דבר ואני חושב שכל אחד ואחת מאיתנו אם אנחנו רוצים להיות מקצוענים במשהו אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו לוקחים מאמן או שאם אנחנו מאמנים את עצמנו זה אומר שאחד צריך שיהיה לנו מספיק ידע נכון? כאילו אני היום יכול להיות המאמן של עצמי בחדר כושר אבל כשהתחלתי בחדר כושר לא יכלתי להיות המאמן של עצמי בחדר כושר כאילו אין לי מספיק ידע הייתי צריך לצבור את הידע, לצבור את הכלים, לצבור את הידע להבין איך דברים עובדים נכון? כאילו אפשר לצבור את זה היום לבד, אפשר לציין GPT ביוטיוב אבל צריך לצבור את הידע, אי אפשר לדלג על השלב הזה והדבר השני זה להתייחס לזה ברצינות נכון? אני חושב שכאילו הרבה אנשים שלהם נגיד בתחום האימון העסקי נגיד או מאמנים חושבים שהם המאמן של עצמם בעסק ואז אתה שואל אותם מה המטרות שלך לרבעון? אחי אז אתה לא מאמן את עצמך בעסק כי אם היה לך מאמן בעסק במפגש הראשון שלך עם המאמן הייתם מציבים מטרות נכון? ומה התוכנית פעולה שלך? ומה הם המדדים שלך? ואיך אתה עובד? ומה המשימות שלך לשבוע הזה או לשבוע הזה? איך המחלקות מסודרות? אחי אם אין לך את כל זה אתה לא המאמן שלך בעסק אתה פשוט עסק נטול אימון אתה עסק נטול ניהול רוב העצמאים חושבים שהם המנהלים של עצמם לא, אתה פשוט עסק בלי מנהל אתה יודע, מה שאמרת חייב להשלאיר על זה בגלל שיוצא לדבר עם הרבה בעלי עסקים גם שלי מעלה חברי מצמאים וכן, יש איזה משפט כזה אתה יותר עובד בעסק שלך מאשר מנהל אותו שאם בן אדם לא רואה את הרועי חשבון שלו והרוח דין שלו לפחות פעם בחודש אין לו מושג בכלל מה קורה בעסק אני נקרא לזה בר מזל מספיק בשביל שיהיה לי מנהל חשבונות בתוך העסק שלי אז כל יום שאני מגיע למשרד אני רואה את הבן אדם ואני שומע ממנו את המספרים היום בעסק ובא לי להגיד גם מה שאמרת זה שלא תראה מתחרה בפיתוח גוף או כל מתחרה בלי מאמן אתה רוצה להיות מקצוען, אתה רוצה להגיע לרמות הגבוהות אתה חייב מישהו שיקח לך לרמות הגבוהות גם אם אתה יודע עכשיו לבוא ביום ראשון ולתת ארבע שעות אימון קוריאה, מחר לא ילך לך כוח להתאמן ואתה צריך שיהיה שם הבן אדם שיגיד לך מה אתה כן יכול, לא יגיד לך אתה כן יכול, יאללה סתום את הפה ושא לפעמים זה כל מה שצריך בשביל לעלות לרמה הבאה הזאתי והמאמן צריך להיות מספיק טוב כן לפעמים אתה יודע עוברים בין מאמנים כשאתה עולה ברמות צריך להיות מספיק טוב כדי להגיד לך מה אתה מסוגל, מה אתה לא מסוגל כמה אתה יכול, כמה לדחוף את עצמך זה אחד ואני רוצה לתת לך קונטרה דווקא עם סיפור משלי יאללה אני אוהב NLP, אתה NLPist אנחנו לא נסיים פה בלי סיפור אני מאוד אוהב את אפריקה יש לי, נקרא לזה יוצא לי בגלל העבודה לטוס למדינה שנקראת זמביה ובגבול של בין זמביה לזימבאבוה יש גשר, גשר בגובה 110 בערך מטר ושם יש בנג'י וכשהגעתי שם פעם ראשונה אמרתי אין מצב שאני לא עושה את הבנג'י היו שתי קפיצות, הבנג'י זה האחרונה כשהבנג'י הכי מפחידה מכולם לוקחים אותי שני אנשים בכפכפים וחאקי ובופיות מביאים שתי מגבות כל אחד אני עושה למה המגבות? עושה שלא יכבך ברגל ועוט לפני שאנחנו מסיימים את הפרק הראשון שלנו, נצא להפסקה ככה ונמשיך, אני אחליף חולצה כדי שלא יהיה קונטיניויטי, אני רוצה להגיד שאני מאוד אהבתי את מה שאתה אומר, אני סומך על עצמי, אני חושב מה אני רוצה להעביר, הטיימר שלנו פה הולך ליפול מהשולחן, ענק, להקשיב לעצמך זה כל כך חזק שזה לדעתי אחד הדברים שדורשים את הפריים הזה, אם אני לא מסוגל להיות באנרגיה ואופטימי וחיובי כשאני מקשיב לעצמי, אז כל השאר קצת מאבד את זה. אני בן אדם מאוד רציונלי, אוקיי? אז מבחינתי כשאני מסתכל על עצמי כבאמת אופטימי וחיובי, ברור שאני חושב שכל בי שבונה דברים וזה חייב להיות ככה אחרת, כאילו זה אי אפשר כאילו, אבל אני מסתכל על זה פשוט מנקודת מבט מאוד מאוד מאוד לוגית, אוקיי? אני אומר אוקיי, אני רוצה להגיע לשם, נגיד אני, במכללת תוצאות זה היה, לפני זה אני רוצה, אני רוצה את העבודה של מיכל, כן? אני רוצה את העבודה של האש, למרות זאת תשעומת ברמה. אז לא ידעתי שאני טוב או לא טוב, בסדר או לא בסדר, אבל אמרתי, אם אני אעשה את זה מספיק פעמים, בסוף אני אהיה מספיק טוב, כאילו היא בת שמונים או משהו, כאילו לא באמת, אבל כאילו, אתה יודע, לילד בן עשרים היא נראתה בת שמונים, היא איזה בת שבעים או משהו, יש לי שישים שנה להתאמן, חמישים שנה, כי אני אגיע לשם בסוף. אז כאילו מהנקודת המוצא הזאת, שאני לא הולך לוותר, אז בסוף זה יקרה. ואחר כך כשהתחלתי להקים את המכללה, אז אמרתי אוקיי, באה לי חברה גדולה. די, נמאס לי להיות כאילו עצמאים מושתן, סליחה על זה. נמאס לי להיות עצמאים, אני רוצה להיות בעל חברה, אני רוצה כאילו עובדים, אני רוצה כזה להצליח, אני רוצה להשפיע על הרבה יותר אנשים, אני רוצה לעזור ביותר גדולות, כסף. ואז כאילו לא ידעתי איך זה הולך לקרות. אבל ידעתי שפשוט לא משנה מה, אני פשוט לא אבטר עד שזה יקרה. אז אני חושב שיש פה איזשהו משהו ש... אלף אחוז מסכים איתך. אני חושב שהרבה פעמים אנשים שאומרים להם כאילו תקשיב לעצמי, שזה ברור שזה הכל הפנימי הזה, זה מאה אחוז. אבל הרבה פעמים כשאומרים את זה, מפספסים את הנקודה שלפני שאמרת לעצמך כן, בנקודה הזאת אני מבטיח לך שמתי שהוא בחיים שלך, אתה קיבלת את ההחלטה שאתה רוצה לחיות חיים אמיצים, מטורפים עם הרפתקאות, לא יודע, משהו בווריאציה של הדבר הזה, שכששאלת את עצמך בנקודה הזאת, האם אני באמת רוצה לקפוץ, החלק שלך שקיבל את ההחלטה הזאת כבר הוא החלק שענה. וכמו שכשיש משבר עם עובד או עובד מתפטר או קורה איזה משהו או יש בעיות או וואטאבר, אז החלק שלך שהחליט אני הולך להיות איש עסקים תותח, זה החלק שעונה אני אתגבר. אז צריך לדעת להגדיר לעצמי או להבין עם עצמי מהם הדברים שאני באמת רוצה. כי הרבה אנשים לא רוצים בכך שתהיה להם חברה גדולה, או הרבה אנשים לא רוצים לחיות, הנה אני לא רוצה לחיות חיים שאני קופץ בפנצ'י, כן? טיפוס זה בעיניי מספיק טוב ואני מחובר לקיר וכאילו מקסימום שאני נופל זה חמש מטר וכאילו סבבה. אוקיי? אז זה לא מתאים לי וזה מטורף וזה מגניב רצח, כן? אז אני חושב שכל אחד צריך לדעת להגדיר לעצמו מה הדברים שבאמת חשובים לו ואז מתוך זה לבנות את הפריים ואת כל מה שאתה אמר עליו עכשיו. ענק. גל, אנחנו עכשיו נסיים את הפרק הראשון שלנו, נצא להפסקה קטנה. אני כבר רואה לאן לדעתי הפרק הבא אלך. אני רוצה לדבר איתך על הקונספט של מושלם שהופך להיות מושלם יותר. אוקיי. ולמה להגיד לבן אדם תהיה אתה זה אחת ההצלחות היותר גרועות שאפשר לתת לו? ואנחנו נחזור אליכם בפרק הבא. תודה רבה גל. תודה רבה.