שתי דרכים לבנות עסק מומחיות, ורוב האנשים בוחרים במסלול הלא נכון: שיחה עם מור פאר בפודקאסט גראביטי

בוא נגיד שעל הפעם הראשונה שצילמת את הקורס הדיגיטלי, בסדר. אותו מאמן מטפל שדיברנו עליו מקודם, שכל מה שהוא אוהב זה להיות עם אנשים והחוזקה שלו זה ללוות, ואז חופרים לו באינטרנט, תעשה קורס דיגיטלי שמוכר 24 שעות ויהיה לך הכנסה פסיבית. הוא אומר לי כן, התחלתי ללמוד קורס דיגיטלי, ואז אני כזה, אוקיי, קודם כל, בוא שנייה נפזר את החלום, זה לא קל, שום דבר לא קל, אתה תצטרך לפצח את זה, לעשות את זה עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם, אבל בוא נהיה אופטימיים, בוא נגיד שעל הפעם הראשונה שצילמת את הקורס הדיגיטלי, בסדר, כן, לכאורה חלום. אבל אותו מאמן מטפל שנרשם לחוג הזה בשביל לעזור לאנשים וללוות אותם, נגיד שהקורס הדיגיטלי שלו מצליח, מה הוא עושה עכשיו? איך נראה היום יום שלו? במה הוא מתעסק? שיווק ומחירות, שיווק ומחירות ואולי קצת שירות לקוחות של בעיות טכניות, נכון? לא בשביל זה נרשמת לחוג הזה, זה לא מה שאתה רוצה לעשות. כלומר השאלה שהם יכולים לקחת לעצמם, איך נראה היום יום של הבן אדם ש... כשהשיחה הזאת תסתיים, מה הדבר האחד והמרכזי שהיית רוצה שבן אדם שיש לו עסק שמבוסס על המומחיות שלו, ייצא איתו? מתוך זה שאני בעצמי בניתי עסק בתחום המומחיות שהכניס כמעט 100 מיליון שקל, וליוויתי בשנים האחרונות מאות אנשים עם עסקים כאלה, אני חושב שהדבר הכי חשוב שהבן אדם ייצא איתו, זה ההבנה באיזה מסלול הוא עומד ללכת, יש כמה מסלולים שונים ואולי נדבר על זה, ולא פחות חשוב באיזה מסלולים הוא לא הולך. כי הבלבול הזה זה מה שיוצר את הבלבול, את השכות הדעת ואת כל מה שמונע מהאנשים האלה להתקדם ולקבל את הקהל, ההכנסות והכסף שהם רוצים. ולמי שלא מכיר אותך, קצת רקע, גל צחייק המייסד של Speak.io, סופר, מאמן ומרצה בינלאומי מבוקש בתחומים של מנהיגות, השפעה והתפתחות אישית, הקים את המכללה הגדולה ביותר בישראל ל-NLP, ביותר מ-30 אלף לקוחות, ורכש חברות בתחום הזה וגם עשה אקזיט בשווי של מיליון אשקלים. אני רוצה רגע להתאפס על מה שאמרת לגבי הנושא של המסלול. הרבה בעלי עסקים, במיוחד בתחום המומחיות, מרגישים שהבעיה שלהם היא שזה לא שאין להם מספיק אפשרויות, הבעיה היא המון פעמים שיש הרבה אפשרויות, השאלה היא איך הם עושים את הבחירה ומגדירים מה המסלול הנכון בשבילם. אז אני חושב שאחת הבעיות הגדולות שאנשים מפספסים או שגורמת לבלבול הזה, זה כמובן אני יכול לשים את הדברים החיצוניים, כן? אתה יודע, זה הצפה בסושל מדיה, זה שידע הוא יותר נגיש מאי פעם, זה ה-AI שמחרטט אותנו בלי סוף, ויש לו תשובות טובות והוא עושה דברים נהדרים, אני משתמש בזה המון, אבל כאילו כשאתה מבקש בינו טיפים, הוא נותן לך טיפים שהם לא בהכרח מתאימים לך לעסק שלך ולסיטואציה שאתה נמצא בה, בטח לא בישראל. אבל אני חושב שהשורש של העניין זה שמנסים לקבל כל החלטה עסקית סוג של בוואקום. מה הכוונה? הם אומרים, אוקיי, אני צריך שיווק נגיד, או שיותר אנשים ישמעו עליי, אז אני צריך להחליט, נכון? האם אני אעשה פודקאסט, אני אעשה אינסטגרם, אני אעשה טיק טוק, אני אעשה פייסבוק, אני כותב פוסטים, מה אני עושה? והם מסתכלים על ההחלטה הזאת בוואקום, ואז יהיה להם החלטה כמו איזה מוצר אני עושה, נגיד, לא יודע, אני עושה קורס דיגיטלי, או ליווי, או סדנאות, או הרצאות, ואז את ההחלטה הזאת הם מקבלים בנפרד. כל פעם הם מקבלים את ההחלטות בנפרד, ואז קורים שתי דברים. אחד, אין להם שום קומיטמנט לשום החלטה, אין להם שום מחויבות, והרי הדבר הכי גרוע, זה אם אתה מתחיל באינסטגרם, אחרי שלושה חודשים לעבור לפייסבוק, אחרי שלושה חודשים לעבור לטיק טוק, אחרי שלושה חודשים לעבור לפודקאסט. כי שוב, יש כאלה שמצליח להם על ההתחלה, אבל זה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. בדרך כלל, בשביל שמשהו יעבוד, כל סוג של דבר נדרש זמן, התמדה, לא רק בגלל שזה פשוט דורש זמן, אלא בגלל שאתה צריך להשתפר, לפתח את המאמנויות שנדרשות. אז אחד זה הבעיה של המחויבות, שבגלל שקיבלתי את ההחלטה הזאת בוואקום, אז כאילו אני לא מרגיש מחויב אליה, אוקיי, אז אני אעבור, לא נורא, ואז אני נשאר בעצם, וזה הדבר הכי כואב לדעתי, שיש את החודשים הראשונים של העסק, שמצד אחד הם מאוד מרגשים, ומצד שני הם הכי קשים והכי פחות מתגמלים, ויש אנשים שתקועים שלוש שנים, חמש שנים ועשר שנים, בשלב של תחילת העסק. ואז הם חושבים שזה מה שזה אומר להיות עצמאי, זה מה שזה אומר להתחיל להקים עסק, זה לא חייב להיות ככה כל הזמן. והדבר השני שקורה חוץ מזה שהם לא מחויבים, זה שהם עושים מיקסים שלא עובדים טוב ביחד. ניתן לך דוגמה מתחילת הקריירה שלי, עשיתי דבר שהיום לא כל כך קיים, שזה לכתוב מאמרים בבלוג, כן? כאילו הרעיון של וידאו גם לא היה כל כך חזק אז, אבל כיפניכם עשר שנה, אבל גם כאילו פשוט זה נראה לי מפחיד בטירוף, וכאילו אין סיכוי שאני אעשה את זה, ילד ביישן והכל. אז פשוט כתבתי מאמרים באתר של עצמי, ופרסמתי אותם בכל מיני מקומות, וניסיתי כאילו לקבל תנועה. והמטרה שלי הייתה לעשות סדנאות. ומה שקלטתי זה שכל פעם אנשים כתבו לי, מתי אתה מוציא ספר, מתי אתה מוציא ספר, מתי אתה מוציא ספר, מתי אתה מוציא ספר, מתי אתה מוציא ספר, אז אמרתי וואו, אנשים אוהבים אותי, אנשים אוהבים את המאמרים שלי, רוצים לקנות מני משהו, אני מפרסם סדנה, אף אחד לא בא. כי שוב, האם אפשר לכתוב כל כך טוב ושיהיה לך כל כך הרבה קהל מבלוג כדי שיגיעו להרצאות? ברור שזה אפשרי, אבל זה לא עולה חלק, זה לא עובר חלק. ולכן צריך לחשוב על הדברים האלה כאיזשהו מסלול, כמשהו שאני הולך לעשות, ושהכל יהיה חלק מהאסטרטגיה אחת. זה גם חוסך את הבלבול, זה גם חוסך את הזיגזגים, ובסוף הדברים יכולים לעבוד הרבה יותר טוב. מדהים. אז יש פה כמה דברים. קודם כל, הוואקום הזה. איך אני מייצר מצב שבו אני כבר לא פועל בוואקום? וואקום אני מניח שאתה מתכוון לאסטרטגיה אחת סדורה ומסלול אחד ברור, שאתה הולך איתו בכל המובנים. זה אומר הצעה ומודל עסקי, וזה אבא טרני עובד איתו, איזה קהל יד אני עובד איתו, וזה אומר באיזה תחום ונישה אני כמובן מתעסק בה וכן הלאה. אז כל הדברים האלה הם המיקרו, ובעסקים בתחום המומחיות, בטח בהתחלה, זה בסדר שהדברים האלה ישתנו קצת. כי זה מאוד מאוד מאוד קשה לקלוע מראש בול. שוב, אם זה הפעם השלישית שלך שאתה עושה את זה, מיילה, נגיד שאפשר, ואנחנו דיברנו מקודם על כמה דוגמאות של אנשים שעושים את זה, אבל בטח אם זה הפעם הראשונה, כנראה אתה לא תפגע בול. אבל מה שאני כן חושב שכן כדאי לדעת, וזה כאילו אולי הבסיס, זה מה הכיוון הכללי והמסלול הכללי שלך. אני אתן דוגמה. יש לי לקוח שהוא דוקטור לפיזיקה והנדסת חשמל, הוא עובד באחד התעשיות הביטחוניות בישראל, לא משנה, והוא מרצה באחת האוניברסיטאות, לא משנה. והוא רוצה להרצות יותר. עכשיו הוא בא אליי ואמר לי אוקיי, אם אני רוצה להרצות יותר אני צריך להתחיל על סרטונים לאינסטגרם, נכון? לא, כאילו, שוב, לא שזה יזיק לו, לא שזה יפגע בו, לא שזה ירוס לו את החיים, אבל זה איך שהעסק הזה בגדול נראה. מזה להתחיל אבל? לא לא. אני מבין לאן העסק הזה אמור להגיע. אז אם העסק הזה אמור להגיע לשם, אז איך הייתי מתחיל נגיד? שוב, תלוי בחוזקות שלה, תלוי מה היא אוהבת, תלוי זה, זה כן יש פה התאמות אישיות, אבל עדיין בגדול היא תצטרך כנראה איזושהי רשת חברתית או איזושהי פלטפורמה תפצה כלשהי שתוכל להגיע אליו דרכו לאנשים החדשים. אני כן ממליץ לבחור משהו שבא לי יותר בטבעיות ואני יותר אוהב אותו ויותר טוב בו ופחות לרדוף אחרי טרנדים בקטע הזה. היא תצטרך כנראה איזושהי פלטפורמה שבו היא שומרת קשר על לקוחות, בין איזה קבוצת וואטסאפ, רשימת תפוצה, סטורי, כן כל אחד עושה את זה בצורה אחרת, אבל היא תצטרך איזשהו מסלול מאוד מאוד ספציפי שיגרום ללקוחות האלה מספיק לאהוב אותה ומספיק לסמוך עליה כדי שבהמשך שתזמינו אותם לסדנאים יקנו. מצד שני, אם הולכת על מסלול הטאלנט, שזה בעצם מסלול שאומר משהו אחר, הוא אומר לא לא לא, אני לא נרשמתי לחוג הזה, אני כאילו למדתי אימון כדי להיות מאמן, אני למדתי הנחיית הורים כדי להיות מנחשורים, אני למדתי לא יודע דוקטור בפיזיקה כדי להיות דוקטור בפיזיקה, אני לא רוצה את כל הביזנס הזה, אני רוצה לעשות את זה. ואז זה אומר שבעצם היא צריכה שמישהו אחר או גוף אחר או גורם אחר יהיה המפיק, המשווק, המארגן, ואז שהעסקים האלה בדרך כלל נראים שונה. זה יכול להיות שיש לה נגיד לשלומית שישה בתי ספר שהיא עובדת איתם, יש לה גפן נגיד, והיא מקבלת איקס מאות שקלים לשעת הרצאה, והיא מעבירה כל מיני תהליכים בתוך הבתי ספר האלה דרך גפן, ואולי בעירייה יש לה כמה קשרים, אז עושים כזה הרצאה שלה בספרייה העירונית או משהו כזה, ומתוך זה מגיעים לאנשים גם לקליניקה הפרטית. אם היא הולכת לשם, שוב, אני לא רוצה להגיד שאינסטגרם זה מיותר, אבל בוא נגיד זה, אתה אוהב את הביטוי פרטו, זה כל כך רחוק מהפרטו, כי דוגמה פשוטה, אני לא מומחה אינסטגרם לצורך העניין, אבל עדיין יש לי איזה 15 או 14 אלף עוקבים, אני אפילו לא סגור. כמות ההרצאות שהגיעו אליי בסגנון הזה של טלנט, שהזמינו אותי להרצות וטלנטה מתוך האינסטגרם, זה אולי שלוש בחמש שנים. זה כלום, זה אפס, ועדיין מגיעים אליי הרבה הרבה יותר מפלטפורמות אחרות. כי יש פלטפורמות שמתאימות לכל עשור, ודברים שיותר מתאימים לכל עשור. מדהים, אני יכול להגיד לך על עצמי בהקשר הזה, שהתחום הוא הכי יותר מרכזי שאני נכנסתי איתו לעולם הזה, זה מחירות. ואחד הדברים הראשונים שקרו, וזה מעניין רגע לנתח איתך את הדבר הזה, צאתי ב-2018 או משהו כזה עם איזשהו מדריך לטיפול בהתנגדויות. המדריך שקראתי לו, הייקידו, לטיפול בהתנגדויות. התחלתי לפרסם אותו, אנשים, הגרביטציה של הדבר הזה, בערך 2,500 אנשים נרשמו למדריך הזה. מתוך זה, מנהלים מסוימים לקחו את המדריך הזה, והתחילו להראות לצוותים שלהם. ממש פותחים את הבוקר, לוחצים פליי, מפעילים את הסרטונים ודברים כאלה. ומפה, אותו מנהל שראה גם את ההשפעה החיובית על הצוות, פתאום חיפש את המספר שלי, את הפרטים שלי, מרימים אליי טלפון, ואומרים לי, שומע, אני מנהל בחברת ביטוח מסוימת, בא לך לבוא לעשות פה הרצאה? דיברתי כבר עם המנהלת הדרכות כאן. כלומר, אתה עושה איזשהו משהו שהוא בא לערך החוצה כלפי השוק, שהוא פותר איזושהי בעיה שנותן מענה פרקטי אבל אמיתי, תכף ניגע במקום של המוצר, וזה מייצר הדים ופעולות מזוויות אחירות. ואני יכול להגיד לך שהיום רוב מוחלט של חברות וארגונים שמזמינות אותי להרצאות, זה פלא אוזן. זה לא ראיתי פוסט שלך או ראיתי איזה פרסום שלך או משהו כזה, זה פשוט מנהל שעבר... כי המודל שאתה עובד בו, המסלול זה המסלול של הטאלנט. אם אני אכנס בך במירכאות, לא באמת כי אתה עושה עבודה ממש טובה, אבל אני זוכר שהייתה לך תקופה שלך כמו איזה משפח שיווק הזה, שאחרי היקידו זה היה לך איזה מועדון... נכון, היה בעבר. עכשיו, למה הגיוני שסגרת את זה, למרות שלכאורה זה הצליח, אנשים נרשמו לזה והכניס לך כסף, זה היה אחלה, אם מישהו אחר שרק מתחיל את הדרך על לו דבר כזה, זה שם אותו בפוזיציה מדהימה לעומת להתחיל. כי זה מהלך של המסלול היזמי, ואז נוצר לך מתח, כי מצד אחד יש משהו שמושך אותך לכאן, מצד שני יש משהו שמושך אותך לכאן, הדבר הזה דורש מלא פעולות שזה לא דורש אותם, ואז שוב, אם היית עכשיו וורק הוליק שרוצה לעבוד 14 שעות ביום, אז היית יכול לעשות את שתיהם, אבל אני מכיר אותך, אתה רוצה להיות עם הבנות שלך, אתה רוצה להיות בבית, אתה רוצה לחיות חיים יותר זה, אז זה פשוט לא הגיוני להחזיק שתי עסקים, כי זה מה שזה, למרות שזה אותו שם, אותו מותג, זה ברמה מסוימת סוג של שתי עסקים, בטח שזה מצליח, כי כשזה מצליח זה יותר עבודה. אם נסתכל על העסק שלך כדוגמה, אני לא יודע כאילו דיברנו על זה, אבל אני מנחש מתוך זה שאני מכיר את הסוגים האלה של העסקים, שיש לך בטח איזה בין שלוש לשבע גג לקוחות די גדולים שמזמינים ממך הרצאות בעשרות אלפי שקלים בשנה באופן די קבוע, פלוס מזדמנים, נכון? זה בערך איך שזה נראה? פחות או יותר שם, וזה בעיקר חברות בסקל מסוים שמאפשרות הדבר הזה. כן, ברור, ברור. כן, כי חברה קטנה לא יכולה להזמין כל כך הרבה. בדיוק. ברור. אז אם העסק הזה, זה המצב שאנחנו שואפים להגיע אליו, נכון? כאילו העסק שהוא, בלענן המומחה, אמיר הזה שואף להיות בנעליך מהבחינה הזאת. אז אתה בא ואתה אומר לי, תקשיב גל, כאילו כן, בהתחלה מדריך היקידו שלי היה מגניב, ואנשים הגיעו. זה כאילו היקידו בא דרך הצד של הביזנס הזה, זה מי הזה. שוב, הרבה פעמים ככה, אף פעם זה לא כזה 100% סטרילי וזה. צריך לפעול. אבל רעיונית, מה אתה אומר לי היום? גל, אבל בתכלס, תכלס, תכלס, רוב הלקוחות שלי זה פלא אוזן. פלא אוזן זה אמירה מתעתעת, כי זה נשמע לדעתי קצת פסיבי, אני הייתי קורא לזה נטוורקינג. כי בתכלס מה שקורה זה שזה לא שבאת, הלכת, העברת הרצאה על מחירות, אני מנחש, כן? תגיד לי אם אני טועה. לא הלכת, העברת הרצאה על מחירות, ואז יום למחרת פשוט היא סיפרה לחברות שלה, מנהלות משבענות במקומות אחרים, והביאו אותך. לא. אלא כנראה אתה דיברת איתה, פרגנת לה, עשיתם איתם שיחות, עשית כל מיני דברים, ביקשת אולי המלצות. היכולת לתקשר, להשפיע, ולהיות במערכת יחסים ארוכת טווח עם אנשים, זה חד משמעית אירוע מרכזי בדבר הזה. כן, עכשיו אתה רוצה לשמוע משהו טרף? בעולמות האמון, טיפול, כל המקצועות האלה, רוב האנשים, תשאל אותם, מה אתה? איש של אנשים או איש שיווק? הם יגידו אני איש של אנשים. במה אתה יותר טוב? סמולטוק, להעביר מסר ב-30 שניות, או שיחות עומק ומערכות יחסים לאורך זמן? רובם בתחום האמון, טיפול, כולם יגידו אני בצד הזה, אני כאילו מאלה שאוהבים מערכות יחסים ולאורך זמן, ואז מה קורה? האינסטגרם גורם להם לפתוח עסקי הזמי. שזה, שוב, הכל אפשר ומכל מי שסדר וזה, אבל זה דורש מהם להיות משהו שהם לא, ולפתח חוזקות שאין להם, אל מול אם הם היו פשוט, שוב, פייר אינף. לא היית אומר פייר אינף. היית אומר זה אפילו רק שמעתי חלום. אז כן, צריך להיות משווק סבבה כדי לעשות את זה גם בצד היזמי וגם בצד היותר טלנטי כזה, אבל בשניהם זה מאוד מאוד פרקטי להגיע לשם. גם בלי להיות איזה מגה כוכב על. שוב, כאילו, כן. כי אתה לקחת דווקא את הצעד היותר יזמי כשאנחנו מדברים על זה. המקום שלך והמקום, וגם המספרים, גם המקום, גם ההשפעה, גם כמות הלקוחות, כל הדבר הזה בא ממקום של לקחת את הנתיבה היותר יזמי. נכון, נכון. כי אני ממש אוהב שיווק. אני ממש אוהב את זה. אז יפה. כי אני מוצא, איך שאני מסתכל על זה, אני אומר, אני אוהב לתת ערך גם אם הוא קטן למלא אנשים. ואני אוהב אינטראקציות קצרות עם אנשים, אז הדבר הזה הוא נעים לי ונוח לי וכיף לי, אז זה מתאים לי. אבל זה לא אומר שזה מתאים לכולם. אז מה שאנחנו רואים פה בסוף משנה הרגע תפיסה בצורה משמעותית לגבי איך שאנשים תופסים הסכם מומחיות באופן כללי. אני מסתכל רגע על האדם הסביר, בסדר? האדם המטפל היועץ, המאמן, הוואטאבר, שהוא העסק שמבוסס על המומחיות שלו, והוא מסתכל עלינו עכשיו ואומר, תשמע, יכול להיות שאני לא צריך להיות איזה חיית אינסטגרם להיות כל היום בסטורי ולטעד כל דקה מהחיים שלי ולהראות את הילדים שלי ווואטאבר. נכון. ועדיין כן להגיע למצב שיש לי עסק שהוא מבוסס על המומחיות שלי. כן, אז אני חושב שלמותג אישי יש שתי חלקים ששוב, היום בגלל שכולנו, כולל אותי, נמצאים באינסטגרם כל הזמן, אז המוח שלנו נשטף לכיוון אחד, נכון? בגלל שאנחנו באינסטגרם אנחנו כל הזמן חושבים, אה, צריך מלא עוקבים. בגלל שאנחנו באינסטגרם אנחנו כל הזמן חושבים על הצד היזמי של ההסכם המומחיות. כי שוב, כי זה מה שאנחנו רואים שם. אז בגלל זה מותג אישי יכול לתאפס כדבר שהוא נמדד רק ברוחב, אוקיי? כמה עוקבים יש לי, כמה אנשים מכירים אותי, כמה אנשים שמרו עליי, לא יודע, כל הדברים האלה. וזה אין ספק שזה דבר משמעותי וחשוב. אבל אני חושב שיש לא מעט אנשים שמומחים שהרוחב הזה גם קצת מאיים עליהם ומפחיד אותם, אוקיי? כאילו יש בזה משהו שהם אפילו מונע מהם לעשות את זה. כי הם אמרו לעצמם, רגע, מה, אני אלך ברחוב אנשים יזהו אותי? יש פה איזה מחיר לשלם, כן? כאילו, יש אנשים שזה כאילו, כן, הלוואי, הלוואי שיזהו אותי ברחוב, אבל יש אנשים שלא. הדבר השני זה העומק של המותג האישי שלי. כאילו, לכאורה יש אנשים שהם עושים 50, 60, 70, 80 אלף, 40 אלף, למשל, בהרצאות, בסדנאות ותהליכים, בתוך חברות, בתוך ארגונים, ואין סיכוי בעולם שמישהו ברחוב יזהה אותם. כי הם עובדים עם חברות גדולות, המנהלי תחום המקצועי שלהם, בנישה שלהם, בעולם שלהם הם סלאבס מטורפים, אבל מחוץ לכנס השנתי של הדבר הזה, אף אחד לא מכיר אותם אף פעם, כי המותג יש שלהם, הוא לא נשען על רוחב, הוא נשען על עומק. ואחד הדברים שאני חושב שהרבה אנשים מפספסים, אם כבר דיברנו על, אמרתי בהתחלה, שאחד הדברים העצובים, זה שבן אדם יש לו עסק המון שנים, אבל הוא עדיין נשאר בשלב של ההתחלה, ואז הוא כל הזמן סובל, כי הוא כל פעם עובר משהו, ואז הוא נשאר בשלב הקשה הזה, שהוא הכי קשה ולא מתגמל, אבל אנחנו נשארים בוא לאורך זמן, ואז זה החיים שלנו. אז אני חושב שבצורה דומה קורה עם מותג אישי. כי כשאני לא משקיע באופן קבוע במותג האישי שלי, שנייה נגיד מה אני מתכוון בזה, אז אני בעצם משאיר את עצמי כל הזמן בעולם שקשה לי ונתקדם, וקשה לי למכור, וקשה לי למגנט את הלקוחות. אז כל אחד חייב להבין, אני חושב ככה, שיש איזושהי מידה של השקעה שהוא צריך לעשות במותג האישי שלו בצורה קבועה. דוגמאות בבקשה. כי אם אני מבין שאני בעולם היזמי יותר, ולי נגיד יש פודקאסט, אז אני יודע שאני בשנה צריך להתארח בכמה פודקאסטים של אנשים אחרים, כי זה אחד אני שם את זה באתר שלי, ורואים שיש לי כזה 50 מקומות שהתראיינתי בהם, אז זה מותג. דבר שני, אנשים פוגשים אותי במקומות אחרים, אני משתדל גם להתארח אצל אנשים תותחים, שהשם שלי נדבק לשם שלהם זה עושה לי טוב, נכון? כי אנשים, שוב, אנשים שמכירים אותך, אמור, סליחה שאני מרחל, כן? אבל אני לא מכיר בן אדם אחד שיכול לחשוב, שחושב עליך משהו רע, וכולם רק תופסים ממך ואומרים איזה תותח, אז כשאני יושב איתך, משהו בעילה הפוזיטיבית הזאת נדבק אליי. אני דואג כשאני מתראיין, משתדל, לא תמיד אפשר ב-100% כי גם לפעמים אי אפשר לדעת, אבל לשים את עצמי ליד אנשים טובים שזה נתפס טוב, ואז יש לי את הדבר הזה שאני משקיע בו באופן קבוע, זה דוגמה אחת. אם אתם אנשי אינסטגרם, אז כן, אז לוודא שאתם כל הזמן מעלים סרטונים לאינסטגרם ועושים פעולות כאלה ואחרות, פעם בכמה זמן לעשות מאומן, לא משנה, כל אחד תלוי בעסק שנמצא פה, אז זה דוגמה אחת לרוחב בפעולות של מיתוג אישי, אבל אני חושב שלא פחות חשוב זה לעשות פעולות עומק. למשל, אני יוצאתי ספר, לכאורה פעולה עסקית מיותרת, כן? כאילו סליחה, כן? יהודה ניבו חבר טוב שלי, הוא יסד את ספרי ניב, זה ההוצאה הגדולה שגם מוצאת רוב הספרים שלה, נקרא לזה... למומחים. כן, למומחים, כן, כן. אז שלא ייחס עליי, אבל כאילו, עסקית כלכלית, זה עסקה גרועה, כאילו זה, שוב, אם אתה כותב לעצמך במיוחד, עדיף להוציא עוד 40 אלף שקל ולשלם ספר צללים, אבל כאילו, בגדול אני כתבתי בעצמי, כי אני אוהב לכתוב. מלא שעות, מלא זמן, בסוף מכרתי לא מעט ספרים, אבל עדיין, אתה יודע, מה שנשאר לך מכל מחירה של ספר, בוא נגיד... ספר זה לא, זה לא בשביל למכור את הספר. בדיוק, זה כלכלי בטוח, לא? אבל? אבל מהצד השני, זה עוד פעולה כזאת שמחזקת את העומק של המותג שלי. ואגב, הספר הביא לי יותר הרצאות מהאינסטגרם. וואלה. אוקיי? למה? כי אנשים מחפשים, זה מנהיגות משהו בגוגל או די. הם מוצאים את הספר הזה באתר של ההוצאה על האור או משהו. מנהיגות בטישרט, אגב, חברים, מישהו מה זה? מנהיגות בטישרט, זה ספר כזה. נשים לינק פה למטה. ספר טוב, ספר טוב. כן, נשים לינק. אז אני אומר, אז אני אומר, זה למשל פעולה שהיא מקדמת את המותג האישי. עכשיו, איפה האנשים טועים? כמו באינסטגרם. באינסטגרם, אני אגיד, אה, אני צריך תוכן, הבן אדם ההדיות, כן? לא אידיות, כאילו, לא מבין, לא מודע, אין לו תאלה. אז אגיד, טוב, העליתי סרטון, אולי שיפר, אבל ב-0 נקודות. קיבלת 0.00001 נקודות, אוקיי? כדי שהדבר הזה יקרה, אתה צריך לעשות, לא יודע, 300 סרטונים. אז אי אפשר לעשות 300 סרטונים בלי לעשות סרטון אחד, אז הסרטון כן חשוב. אבל מה שיותר חשוב זה ההתמדה והיצירה של זה לאורך זמן. כלומר, העניין פה זה הדברים... אז האם הייתי חייב להוציא ספר? תשובה, לא. אבל אני צריך להיות במיינדסט של כל שנה, ככה אני מלמד את הלקוחות שלי שהם הולכים בכיוון של הטלנטים. כל שנה או כל חצי שנה או כל כמה זמן, לעשות פעולה שהיא מחזקת את העומק של המותג שלי. אז דוגמה, אני הופעתי בתוכנית בוקר בטלוויזיה. עכשיו, שוב, בעלי עסקים שונאים את התוכניות בוקר האלה, כי הם עוקסים אותם. לא, גם אתה יודע, שילמת כסף וכן הלאה. לא משנה, מה העוקץ? כן, בדיוק, אומרים לך, שלם 5,000 שקל, יהיה לך חשיפה בבוקר וזה. כמות האנשי מחירות של הדברים האלה שהתקשרו אליי כדי למכור את הדבר הזה. זה לא לפעם, זה... כן, כן, שוב, לדעתי, אגב, אתה צריך ללכת. שוב, השאלה היא עם איזה ציפייה. אם אתה תלך ואתה תצפה, תקשיב, אני עכשיו מוציא 5,000 שקל, אני מצפה לקבל, הכנסות... לא, זה לא זה, זה לא זה. מה שמפריע לי זה הקונטקסט של האינטראקציה. הרי לכל אינטראקציה יש את הקונטנט ואת הקונטקסט, נכון? כלומר, אז יש לך את ה... לא רלוונטי, עזוב, לא רלוונטי, איך אתה לא רואה את זה, אוקיי? טוב, טוב. לא רלוונטי, איך אתה לא רואה את זה. אני איתך, אוקיי? אז מה שאני אומר, כי אני מבין מה שאתה אומר, יש הרבה חוכמה, אבל אני פשוט אומר שזה לא רלוונטי מה שאנחנו רואים עכשיו, אוקיי? אתה אומר לאנשים טובים מדי. לא, פשוט קל. לא, זה לא 5,000 שקל, אנשים מצפים שזה יקדם להם את העסק, כי הם חושבים על, לא יודע, פליירים. פליירים, אתה מוציא היום פליירים, נכון אם יש לך פיצה, לא מבין קצרות עבודה, אבל נגיד, יש לך פיצריה, אתה מפרק את השכונה בפליירים, לכאורה יגיעו לך אנשים. יגיעו אנשים, יש לי חברים בעסקים האלה. אתה לא בסוג העסקה. כן, דיברתי על פיצה. כן. לא למנחת הורים. לא, העסק הראשון שלי חילקתי 300 פליירים, נסיוני רחובות יוונה, 300 פליירים, תיבות של ועד הבתים, שני טלפונים, אפס עסקאות. אבל 300 קצת, היית עלך 3,000. אז אוקיי, בסדר, אתה לא היה תקציב, אחי, התחלנו את הדרך. אז היית, חייב יותר. יש הרבה פעולות, אגב, שהן ככה. שאם אתה עושה אותן חלש מדי, אין להם את ה... כן, אין להם שום... אנשים עושים ממומן ב-1,000 שקל. אז אתה עושה ממומן, אז עוזבים את הכסף, תקנה פרחים לאשתך. כאילו, אמיתי. אז אני אומר, אז אני אומר, זה למשל פעולה שהיא מקדמת את המותאג האישי. עכשיו, איפה האנשים טועים? כמו באינסטגרם. באינסטגרם, בן אדם יגידה, אני צריך תוכן, הבן אדם ההדיות, כן? לא אידיוט, כאילו, לא מבין, לא מודע, אין לו תאלה. אז אגיד, טוב, העליתי סרטון, אולי שיפר, אבל ב-0 נקודות. קיבלת 0.0001 נקודות, אוקיי? כדי שהדבר הזה יקרה, אתה צריך לעשות, לא יודע, 300 סרטונים, אוקיי? אז אי אפשר לעשות 300 סרטונים בלי לעשות סרטון אחד, אז הסרטון כן חשוב. אבל מה שיותר חשוב זה ההתמדה והיצירה של זה לאורך זמן. כלומר, העניין פה זה הדברים... אז האם הייתי חייב להוציא ספר? תשובה, לא. אבל אני צריך להיות במיינדסט של כל שנה, ככה אני מלמד את הלקוחות שלי שהם הולכים בכיוון של הטלנטים. כל שנה או כל חצי שנה או כל כמה זמן, לעשות פעולה שהיא מחזקת את העומק של המותג שלי. אז דוגמה, אני הופעתי בתוכנית בוקר בטלוויזיה. עכשיו, שוב, בעלי עסקים שונאים את התוכניות בוקר האלה, למה? כאילו, כי עוקסים אותם. לא, גם אתה יודע, שילמת כסף וכן הלאה. לא משנה, מה העוקץ? כן, בדיוק, אומרים לך, שלם 5,000 שקל, יהיה לך חשיפה בבוקר וזה. כמות האנשי מחירות של הדברים האלה שהתקשרו אליי כדי למכור את הדבר הזה, זאת הפעם זה... כן, כן, שוב, לדעתי, אגב, אתה צריך ללכת. שוב, השאלה היא עם איזה ציפייה. אם אתה תלך ואתה תצפה, תקשיב, אני עכשיו מוציא 5,000 שקל, אני מצפה לקבל, הכנסות... לא, זה לא זה, זה לא זה. מה שמפריע לי זה הקונטקסט של האינטראקציה. הרי לכל אינטראקציה יש את הקונטנט ואת הקונטקסט, נכון? כלומר, אז יש לך את ה... לא רלוונטי, עזוב, לא רלוונטי, איך אתה לא רואה את זה, אוקיי? טוב, טוב. לא רלוונטי, איך אתה לא רואה את זה. אני איתך, אוקיי? אז מה שאני אומר, כי אני מבין מה שאתה אומר, יש הרבה חוכמה, אבל אני פשוט אומר שזה לא רלוונטי מה שאנחנו רואים עכשיו, אוקיי? אתה אומר לאנשים טובים מדי. לא, פשוט קל. לא, זה לא 5,000 שקל, אנשים מצפים שזה יקדם להם את העסק, כי הם חושבים על, לא יודע, פליירים. פליירים, אתה מוציא היום פליירים, נכון אם יש לך פיצה, לא מבין יש דברים שלעשות אותם חלש, לא מביא את התוצאה. וצריך להחליט, שוב, אני לא שופט אף אחד ומי שלא רוצה לעשות ומפחד או רוצה דרך אחרת, אבל בסדר. אבל יש המון דברים שאם אתה לא עושה אותם עם לפחות עוצמה או עצימות מסוימת, אין להם טעם. זה כמו שוב, לעשות סרטון באינסטגרם פעם בחודש. שוב, יהיה מישהו אחד בהיסטוריה שעשה את זה בדיוק ככה והצליח, אבל ברוב המקרים זה לא עובד. זה אין שום סטטיסטיקה. הרבה, אחד מהדברים שאנשים לא מבינים לגבי מרקטינג, במיוחד בצד כמובן של הזמי, זה שהמשחק בשיווק הוא טסטים לאורך זמן. אני יכול להגיד בתור מי שראה הרבה מאוד משפחים, תהליכים של חברות שונות ומגוונות מאחורי הקלעים ובמיוחד חברות גם בעולמות שעשו וייבינרים. האופן שבו הם עושים את זה זה פותחים אקסל, אקסל גדול וכל וייבינר בודקים את הדאטה על החצי אחוז רגע מה קרה, כמה אנשים נרשמו, כמה אנשים בסופו של דבר הגיעו, כמה אנשים בסופו של דבר נשארו עד הסוף עד ההצעה, כמה אנשים בהצעה באמת אמירו, כמה אחרי זה בפולאפים, הצוות מחירות הצליח לדבר איתם ואת זה הם עושים, אני אומר לך אקסלים עם מאות שורות, כשבעשרות הראשונות יכול להיות והמון פעמים ראיתי את זה קורה, וואלה זה לא עובד, לא עובד, אבל הם יצרו לעצמם מרווח נשימה מספיק גדול בהתחלה, כמה שיותר גדול ומשמעותי כדי שיכלו להיות עם אורך רוח כדי לפצח את הדבר הזה וכאילו ככה עושים את זה אם הולכים למקום של האזמי. וזה נקודה סופר חשובה, אני חושב שאף אחד לא מדבר על זה כמו שאתה מדבר על זה, ככה בהקשרים האלה ובמשמעויות של זה ואנשים צריכים לשאול את עצמם, אז יוצא של האדם הסביר, בוא נחשוב על אדם, אתה יודע, לא מישהו מחפש עכשיו לעשות את ה... נראה לך בכוונה למחזורים בשביל הכלות והפשוט, את המאות אלפים מיליונים להגיע לאזורים האלה כמו שבסופו של דבר אתה הגעת גם עם המכללה וכן הלאה, רוב האנשים, האדם הסביר, עדיף ללכת למסלול הזה של הטלנט כמו שאתה מתאר אותו. אני חושב שיש המון... בוא נגיד ככה, אני לא רוצה להכליל אבל יש המון אנשים שזה עדיף להם והסיבה שהם לא עושים את זה היא אך ורק רעש, כי הם לא שמעו על זה בכלל, כי הם לא הבינו שהדבר הזה קיים או אפשרי. אני משחק איתם, אני מציק להם לפעמים בהדרכות ובשיעור שאני עושה, אני אומר להם כי מה החוויה של האדם הזה שרוצה לעשות את זה, איפה הוא פוגש את העולם הזה של המסלול טלנט הזה? הוא פוגש אותו בזה שהוא נמצא באיזה ארוחת ערב משפחתית או באיזה אירוע כזה של העירייה או משהו, ואז הוא פוגש איזה מישהי שעובדת באיזה חברה ואומרת אה אתה מאמן, אתה עושה את זה, וואי זה מעניין, אולי נביא הרצאה, אולי משהו, מדברים איתם וב-99% מהמקרים מה שקורה זה שזה מתמוסס. ואז הם כאילו אומרים אוקיי הדבר הזה הוא קיים אבל הוא לא באמת אמיתי, הוא לא באמת אפשרי, גם אם הם פגשו את זה הם פגשו את זה ככה. ואז אני מסביר להם שכשאתה עובר לעולם אחר אתה חייב להבין את החוקים שלו. ואני משחק איתם על זה משחק, כן אני אומר להם, בוא נעיתי שנייה זה, אתה יש לך קשרים נגיד בחברת ביטוח גדולה, סבבה, ואתה החבר שלי, אתה אוהב אותי, יופי, עד עכשיו הכל אמת. אפילו בדרך כלל אם אני מציע להם ומשקר, עכשיו אנחנו פוססים את זה. ונגיד שאני רוצה לעבוד כאיש מחירות בחברת ביטוח. ואני מתקשר אליך, לך שלום ומה שלומך, אני לא יודע אם אתה יודע אני מחפש עבודה, נראה לי שיש לי יכולות במחירות, אתה יכול לחבר אותי לחברת ביטוח X, כדי שאני אוכל לעבוד שם במחירות. אל תענה לי שנייה, נגיד שאתה רוצה לעזור לי. מה תהיה השאלה או הבקשה הכי צפויה ושיש לה הכי הרבה סיכוי שאתה הולך לענות לי, כמו אנלנט, תחשוב כמו שג'יפיטי שתמיד מביא את התשובה הכי סבירה סטטיסטית, מה התשובה הכי סבירה סטטיסטית? כנראה מה הניסיון והרקע שלך. לא, נגיד שאתה סבבה ואתה רוצה לעזור לי. אוקיי, אז מה אני אשאל אותך? מה אני אשאל אותי, תבקש מני מה יהיה הצעד הבא? תביא קורות חיים. מעולה, נכון? תביא קורות חיים. עכשיו, בוא נגיד לך, אני לא רוצה להכליל, אבל יש המון אנשים שזה עדיף להם. והסיבה שהם לא עושים את זה היא אך ורק רעש. כי הם לא שמעו על זה בכלל. כי הם לא הבינו שהדבר הזה קיים או אפשרי. אני משחק איתם, אני מציק להם לפעמים בהדרכות ובשיעור שאני עושה. אני אומר להם, כי מה החוויה של האדם הזה שרוצה לעשות את זה? איפה הוא פוגש את העולם הזה של המסלול טלנט הזה? הוא פוגש אותו בזה שהוא נמצא באיזה ארוחת ערב משפחתית או באיזה אירוע כזה של העירייה או משהו. ואז הוא פוגש איזה מישהי שעובדת באיזה חברה ואומרת, אה, אתה מאמן, אתה עושה את זה. וואי, זה מעניין, אולי נביא הרצאה, אולי משהו. מדברים איתם, וב-99% מהמקרים מה שקורה זה שזה מתמוסס. ואז הם כאילו אומרים, אוקיי, הדבר הזה הוא קיים, אבל הוא לא באמת אמיתי, הוא לא באמת אפשרי. גם אם הם פגשו את זה, הם פגשו את זה ככה. ואז אני מסביר להם שכשאתה עובר לעולם אחר, אתה חייב להבין את החוקים שלו. ואני משחק איתם על זה משחק. כן, אני אומר להם, בוא נגעתי שנייה זה. אתה יש לך קשרים נגיד בחברת ביטוח גדולה, סבבה? אוקיי. ואתה החבר שלי, אתה אוהב אותי. יופי, מצוין. עד עכשיו הכל אמת. אפילו בדרך כלל אם אני מציע עליהם ומשקר, כאילו בשביל המשחק הזה, עכשיו אנחנו פוססים את זה. ונגיד שאני רוצה לעבוד כאיש מחירות בחברת ביטוח. ואני מתקשר אליך. לך שלום, מה שלומך? אני לא יודע אם אתה יודע, אני מחפש עבודה. נראה לי שיש לי יכולות במחירות. אתה יכול לחבר אותי לחברת ביטוח X, כדי שאני אוכל לעבוד שם במחירות. אל תענה לי שנייה. נגיד שאתה רוצה לעזור לי. מה תהיה השאלה או הבקשה הכי צפויה ושיש לה הכי הרבה סיכוי שאתה הולך לענות לי, כמו אנלנט, תחשוב כמו שצ'יפיטי שתמיד מביא את התשובה הכי סבירה סטטיסטית. מה התשובה הכי סבירה סטטיסטית? כנראה מה הניסיון והרקע שלך. לא, נגיד שאתה סבבה ואתה רוצה לעזור לי. אוקיי, אז מה אני אשאל אותך? מה אני אשאל אותי? תבקש מני מה יהיה הצעד הבא? תביא קורות חיים. מעולה. נכון? תביא קורות חיים. עכשיו... עכשיו גם השאלה הראשונה זה בדיוק זה. כאילו, מה הניסיון והרקע שלך? אוקיי, תביא קורות חיים. צריך להעביר אותם. מעולה. אז בעולם הסכירים זה לכולם ברור. גם מי שלא שכיר מבין את מה שאתה אומר עכשיו. עכשיו נגיד שאתה אוהב אותי והכול וסבבה וכן, אבל אני עונה לך ככה. כן, אני אכין משהו ואני אשלח לך. כן, כן, אני אכין משהו ואני אשלח לך, סבבה? עובר ארבעה ימים ואני שולח לך קובץ JPEG עם התמונה שלי ושכתוב שם הסיפור חיים שלי. מה קורה לנכונות שלך לעזור לי? היא יורדת דרמטית. היא יורדת דרמטית. אם אני עכשיו הבן אדם שאתה הכי אוהב בכדור הארץ, אז יש מצב שאתה עזור לי או תגיד לי... אז אני אגיד לך תקשיב, תשמע את זה, תקן אותך, ניתן לך טיפים קצת. אבל אם פגשת אותי באיזה אירוע חברתי או שאני חבר של חבר או משהו כזה, אתה פשוט תגיד לי בסדר, בסדר. זהו, זה קורה הרבה הדברים האלה, הבקשות האלה. אגב, מה שאתה מתאר, זה קורה הרבה הבקשות האלה. שומעת, תחבר אותי למישהו ש... שוב, לכל אינטראקציה עם כל בן אדם יש קונטנט עבורי, עבור העסק, עבור הצוות, עבור החברה, עבור הארגון, וכל מה שאתה עושה שיכול לשבור את האמון בדרך, אתה חייב לתקן. נכון. וכל דבר שיכול לחזק את האמון בך, בין אם זה תוכן, בין אם זה הצעת המחיר שלך, בין אם זה האתר שלך, בין אם זה העקביות שלך בלהוציא את התכנים ולהוציא את הדברים, בין אם זה הספר שכתבת שבונה את האמון בך, צריך להשקיע בו. ואני חושב שגם היום, ותכף גם ניגע בזה, מעניין אותי לשמוע את הדעה שלך גם בנוגע לבינה מלאכותית, כי המון היום יש הרבה מאוד אנשים שיש להם, הטרסט הולך וגדל בבינה מלאכותית מאשר באנשים. אגב, ובוא נוערר אם מדבר על זה הרבה עכשיו בתקופה הזאת. שזה פיווט שהולך למקום של כאילו, הבן אדם יעדיף את האלגוריתם על האנשים. כן, אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב שקודם כל אני משתמש הרבה, אני בעניין טכנולוגי במהות שלה, שסטארט-אפ, הכל שם מבוסס. אז מעולה. אני חושב ששאלה מנחה שאני משתדל לשאול את עצמי, ולפעמים אני גם נופל בזה, To be honest, זה האם מה שאני יוצר עכשיו, אני סבבה עם זה שהוא יהיה בינוני. תסביר. כי בינה מלאכותית בסופו של דבר מייצרת דברים בינוניים. אז אם אני לוקח את העסק של הטלנט, הצעת מחיר שלי, האם זה סבבה לי שתהיה בינונית? לפי פעם מה שדיברנו עכשיו, כן, נכון? אז אם אני בונה הצעת מחיר עם בינה מלאכותית, שוב בהנחה שאני יודע לכווין אותה לעשות דברים הנכונים, אם אני בונה אותה בינונית, זה בסדר, נכון? כי בסוף זה לא מה שיקבע אם יסגר או לא. אז סבבה, אפשר להשתמש ב-AI. האם התוכן באתר שלי יהיה בינוני? האם אני שלם עם זה? אז שוב, אם זה אתר שהוא תדמיתי, הוא לא אמור, הוא לא אי-קומרס או משהו, הוא אמור רק סך הכל ש... שוב, עוד סיבה שאנשים יש את חוויה הזאת, שהם באים לעשות עסקה ואז זה מתמסמס להם, שהם לא חושבים עליה, זה שחיפשו את השם שלכם בגוגל, לא ראו כלום. כאילו, כן? אז חייב ש... בגלל זה האתר וכל זה, בגלל זה אני אומר, כל הדברים שכל המשווקים היזמים אומרים שלא כדאי לעשות, את חלקם כן כדאי לעשות. למשל, אתר אינטרנט, סרטון תדמית. סרטון תדמית זה דבר גרוע, לאינסטגרם יקבל אפס חשיפות, אבל לשים אותו באתר שלך ושם נהיית משאבי האנוש רואה, זה מצוין. אז אני אומר, זה דברים שהם... נגיד התוכן באתר שלי, יכול להיות בינוני, לא יקרה כלום. אז בדברים האלה אחלה, אפשר להשתמש ב-AI והכל בסדר. בוא ניקח דוגמה אחרת. מה אמרתי על ההרצאות? מה דיברנו על ההרצאות? שמעתי על ההדרכות שלך. אמרנו, אם ההדרכה שלך מקבלת ציון 70, לא מזמינים אותך שוב. שוב, לדעתי, לא יכול להרשות לעצמך לבנות הרצאה עם AI. כי הרצאה שמקבלת ציון 70, אתה לא מוזמן שוב. אז ה-AI בעיניי נותן לנו חופש, כי הוא אומר, מור טוק, עזוב את התוכן של האתר, עזוב את ההצעת מחיר. כל הדברים האלה תהייה לי עם AI. אתה רוצה תגובות אוטומטיות בוואטסאפ, אתה רוצה... אתה יכול את כל הדברים האלה אוטומטית, הכל בסדר. בעסק טלנט מוצלח כמו שלך, את ההדרכות אתה בונה, ואת הקשר האישי עם המנהלים, אתה ממשיך לתחזק ידנית, בלי צ'טבוטים ובלי עניינים, אתה בונה. למה? כי זה שתי הדברים שאתה חייב לקבל בין ציון 95 כדי שהעסק יצליח. אותו דבר כל החבר'ה של האינסטגרם והיזמי אינסטגרם וכל הדבר הזה וזה. אם הם ייתנו לבינה מלאכותית לעשות להם את הסרטונים, העסק שלהם ימות. בגלל שהסרטונים שלהם חייבים להיות 95 ומעלה כדי להמשיך לתחזק את מה שהם עושים. נס דיילי הייתי בכנס שלו בבנקוק לפני כמה זמן, והוא דיבר על זה שהוא עושה, יש לו ערוצים שלמים חדשים, כאילו מקבילים לנס. נס דיילי זה אחד האינפלואנסרים הכי גדולים בעולם, שעושה סרטונים קצרים וכאילו מיליארדי צפיות ותתתת, והוא בנה על הבסיס של זה חברת שיווקנית. בשביל הקונטקסט של שעבר אנשים. אז אני אומר, הוא בנה ערוצים שלמים נפרדים שהם 100% סרטוני AI, שוב בצורה חכמה, לפי הסגנון שלו, לפי ההוקים של הסטוריטלינג שלו, לפי אותם דברים בדיוק רק שהכל מיוצר ב-AI. והעובדה היא שגם הבן אדם הזה שהולך אול אין על AI בערוץ שלו, המרכזי שזה המרכז של הכסף שלו, עדיין משקיע מאות אלפי שקלים או דולרים בפרודקשן אמיתי של לטוס למדינות אחרות, ולשים את הפרצוף שלו בפרוד אמיתי, לא אימייג'ן ועם עורכי וידאו אמיתיים שעורכים את הוידאו בצורה מדויקת, עם סטוריטלינג, סטורי בוד וכל התהליך הזה, כי זה מה שעושה את ההבדל בעסק. אז שוב, אם התוכן שלך, אז החליפו אותך ב-AI, אבל אתה רוצה להיות Mission Critical, אתה רוצה להיות בנקודות שבהם באמת, אם אתה מקבל 95, אם אתה לא מקבל 95, אכלת אותה. ומה יעשה אותו אדם שמבין את הדבר הזה? מבין את מה שאמרנו עכשיו, ויש לו את החשש הזה, לבוא לפרונט, ולא להרגיש מזויף רגע בעולם המבולבל הזה, ולהיות אותנטי, כי צריך את זה, כי ה-Trust דיברנו עליו כאן, והוא חשוב. איך הוא עושה את התנועה הזאת קדימה? To show up? אז קודם כל, אני בשיא הכנות חושב שדבר ראשון אתה צריך לקבל החלטה כמומחה, האם אתה רוצה להיות בפרונט. אם לא, אז יש פתרונות אחרים, הם פשוט ידרשו ממך לוותר על משהו. תמיד מבטרים על משהו, כל דבר הוא טרייד אוף. אתה יכול למצוא עבודה כסכיר במומחיות שלך, אתה יכול למצוא שותפים שישלימו אותך בדברים שאתה לא אוהב, אתה יכול לעשות הרבה דברים אחרים שיאפשרו לך להרוויח כסף מהמומחיות שלך, בלי בהכרח להיות הפרצוף של העסק. אבל אם אתה בוחר כן להיות הפרצוף של העסק, אני חושב שהדבר הכי חשוב זה להבין שזה מסע. להבין שזה לא קורה ביום אחד. אני מראה בהדרכות שלפעמים את הסרטון הראשון שהעליתי ליוטיוב. זה מביך. אבל אני מראה את זה כדי להראות שכאילו, זה לא מביך כי רק כי זה היה גרוע, זה גם היה גרוע. כאילו, בשיא הכנות. אבל מעבר לזה זה היה גרוע. זה לא מייצג את מי שאני היום. פשוט בגלל שהשתניתי, כי התפתחתי, כי למדתי, כי צמחתי. אנחנו לא אותו בן אדם. יכול להיות שהרעיון שאנחנו עושים היום בעוד חמש שנים, ואני אגיד איך אמרתי את הדבר הזה, זה כבר לא איך שהייתי אומר את זה. למרות שכן אחרי שנים של ניסיון, הגרף שלי נהיה קצת איטי יותר. אולי זה טוב, אולי לא, לא יודע. אבל אני חושב שלהבין שזה מסע ולחבק את זה ולהסתכל על זה כמו כל דבר אחר. אם אתה הולך לפתח תחביב חדש, אתה מבין שכשאתה תלך בפעם הראשונה לשחק פאדל, או לטפס, או ללכת לחדר כושר, אתה לא תהיה הכי טוב. אתה תהיה די גרוע. וככל שיעבור הזמן, אתה לאט לאט תשתפר, ויהיה תקופות שאתה תרגיש יותר טוב, ותקופות שאתה תרגיש פחות טוב, אבל בסופו של דבר אתה תהיה מספיק טוב ותוכל גם ליהנות מהמשחק ומהדרך. אני חושב שיותר חשוב, אם אני מחזיר את זה... להבין מה אני רוצה, בין אם זה על הפירמידה של ההשפעה שדיברתי עליה, בין אם זה על המסלול הזה של הטלנט או היזם, מה יותר מתאים לי, מה יותר מדבר עליי, איפה אני רוצה להיות, ואז מתוך זה להסתכל על הדבר הזה כמסה שאני נהנה מהדרך. מדהים. שאלה לסיום. אם היית יכול להשאיר דבר אחד בכל בן אדם שפוגש אותך, לוחץ על כפתור וזה נשאר בו, מה זה היה? אוי, זה שם מצבנת. כי יש הרבה דברים, אבל אם הייתי צריך לבחור אחד, אז הייתי אומר, חמלה עצמית, או כזה ששלם עם עצמו. אני חושב שזה הרבה פעמים המתכון לעולם טוב יותר. שרוב הדברים הדפוקים שאנשים עושים אחד לשני נובעים מזה שיש להם בעיות עם עצמו. גל צחייק, תודה רבה רבה שבאת אחי. תודה רבה, היה לי מה זה כיף איתך. איזה כיף. תודה אחי. חברים, אם אהבתם את הפרק, תנו לנו לייק, תירשמו לערוץ, תכתבו לנו בתגובות מה הדבר האחד והמרכזי שלקחתם ואתם הולכים ליישם כבר עכשיו, ואם חשבתם תוך כדי הפרק על מישהו שיכול להפיק ערך מהדברים האלה, תאגו אותו, שחרו לו את הפרק, כל הכישורים לגל ואיך להגיע אליו נמצאים כאן למטה, ובכלל כל הכישורים שלנו כאן למטה. תודה שהעזנתם וצפיתם, ועד הפרק הבא, ביי בינתיים.