קניתי עסק ב-250 אלף והפכתי אותו ל-3.7 מיליון בשנה: שיחה עם חיים פורמן בפודקאסט ירוק בעיניים

ברוכים הבאים לפרק נוסף של ירוק בעיניים והיום נמצא איתנו אחד היזמים שאני באופן אישי יותר מעריך. הגיע לנו מחול הרחוקה אם הוא רוצה לחשוף מאיפה בכיף, המערכות ששמעו את זה יכול להיות שמעו במקום אחר כבר בעולם. לא סתם אחד היזמים שאני מאוד מאוד אוהב הוא בן אדם שהתחיל ממש מלמטה בלהיות מחובר לאנשים מאוד מאוד חזקים ודרך זה הוא התחיל לצמוח ולא רק שהתחיל לצמוח אפשר להגיד שהוא שינה את פני התעשייה שנמצא בו בישראל. אז גל צחייק מה קורה? וואו איזה הרמה תודה רבה. איזה כיף שהגעת. אני אוהב את חיפה אוקיי חיפה זה המקום לא סתם כאילו התחתנתי עם חיפאית וכאילו זה המקום הכי טוב שיש. מדהים מדהים אז תשמע יש לך הרבה פודקסטים ואמרתי לא אני חייב להביא רגע איזה שהוא משהו שונה אז בטח בפודקסטים עכשיו שואלים צפה לי רגע על עצמך אז אני לא רוצה שתצפה על עצמך צפה על עצמך על הדרך אז הדבר הראשון שאני רוצה ככה לשים פה מולנו עשיתי עליך הרבה שיעורי בית אפשר להגיד הרבה דיפ ריסרצ'ים ויש איזה משהו אחד בכל הדיפ ריסרצ'ים שלא הסתדר לי בכלל. אתה יכול לנחש מהו? וואו אין לי מושג. אחד. יאללה תפתח אותי. אתה מצליח שוב ושוב ואז שוב ושוב אתה עוזב את הדבר הזה שבו הצלחת למה? וואו לא יודע אם אני לא יודע אם אני מסכים מההבחנה אני יכול לראות את מה שאתה אומר אבל אני חושב שכל פעם שאני עובר לדבר הבא זה כי אני מזהה את ההזדמנות ברמה אחרת אוקיי אני חושב שבאופן יחסי אני לא מאוד זזיתי כאילו זאת אומרת אני לא עושה יותר מדי מין השמאל בתוך אותו דבר שאני עושה נגיד במכלל התוצאות לדוגמה מכרנו את אותם קורסי הNLP שמונה שנים או משהו וזה ולפני זה העברתי את אותם סדנאות שוב כן יש שינויים לא שאין כלום אבל פחות או יותר אבל עדיין עכשיו עם ספיקה אז המיקוד שלי הוא בעולם הזה אבל אני חושב שבכל נקודת מעבר כזאת הייתה כשזיהיתי משהו שהפוטנציאל שלו הוא לא יודע הוא 10x 100x ואם ניקח לדוגמת המכללה אז כשהתחלתי ככה בעולם ההתפתחות האישית בגיל 20 בערך עברתי כמה סדנאות בשביל החיים שלי לא חשבתי שאני פעם אעשה את זה אבל אז אני ראיתי את המנחה קראו לה מיכל על הבמה מול 300 איש מעבירה ידע והרגשתי שהיא משנה לי את החיים איזה כיף זו התחושה הזאת הרגשתי שהיא משנה לי את החיים בזמן אמת ואני מסתכל סביבי ואני רואה שהרבה אנשים עוברים תהליך ואני מסתכל עליה ואני אומר זה העבודה שלי זה מה שאני רוצה לעשות אני יודע שאני לא יכול לעשות את זה כרגע אבל זה מה שאני רוצה לעשות ואז באמת כל השנים עבדתי כדי לבנות את עצמי את היכולות שלי את המימונות שלי וגם את הקהל סביבי כדי לבנות סדנאות כאלה והגעתי לזה ואז כשבטעות קרא לזה ככה המכללה התחילה להסתדר וזה התחיל לקרות אני הייתי בטוח שאני מקים את הדבר הזה חמש דקות כאילו את התמימות שלי ילד חמש דקות ואני חוזר לעשות את מה שעשיתי מה קרה הצד היזמי והעסקי שלי קלט שהמכללה זה הזדמנות שהיא ביי פאר יותר גדולה אוקיי זאת אומרת ראיתי שברבע מהמאמץ אני עושה פי חמש יותר דפוקה ואז לא היה לי הגיוני יותר לחזור אחורה ולעשות את מה שאז עשיתי ואותו דבר אני מרגיש שקרה לי בחצי שנה האחרונה שקלטתי ואני חושב לראשונה זה נפל לי כשהתחלתי לעשות מסע ומתן על מחירה של המכללה ואפשר גם לדבר על למה בכלל רציתי לעשות את זה אנחנו ניגע בזה היום אבל כשעשיתי את המסע ומתן הזה אני למדתי אני כשאני נכנס למשהו ואני מבין שהוא רציני אני לומד אותו לעומק אז לפני שהבנתי שאני רוצה למכור את המכללה והבנתי שהמסע ומתן הזה הולך להיות שווה לי כנראה סכום של לפחות מאות אלפים בפער של מה שאני יכול להשיג אם לא מיליונים קראתי איזה עשר ספרים על מסע ומתן עשיתי איזה ארבע קורסים לקחתי איזה פרסומת אמרתי אני לומד לעשות מסע ומתן עוד לא היה איי איי אז לא ואני חושב שבכל מקרה הייתי עדיף עם ספרים אבל קלטתי שעם כל הכלים של המסע ומתן ועם כל זה שבא קונה באמת עם רצון טוב שבא לפרגן ורצה וראה את ההזדמנות ואת הפוטנציאל והכל ובאמת מחרתי את זה בכמה מיליונים קלטתי שאם אותו עסק באותו גודל עם אותה כמות עובדים ואפילו עם אותה הכנסות אם הוא היה בתעשייה אחרת הצ'ק שהייתי מקבל בסוף היה מתווסף לו עוד אפס לפחות למה זה? לפחות כי עסקים בתחום השירות יש להם ונגיד שקורסים זה עסק שירות מתקדם זה שירות זה שירות מתקדם כי זה שירות שיש בו כן יחסית מינוף זה לא שירות שהוא אחד על אחד זה כן טיפה יותר מינוף אבל עדיין האחוז רווחיות שלו יותר נמוך היכולת שלו לשמר לקוחות לאורך זמן יותר מוגבלת בסוף בתחום הלימודים כמו שאומרים אנשים בסוף מקבלים תעודה אז כשבן אדם מקבל תעודה אז אפשר יש לו עוד קורס אבל בסוף הוא ממשיך הלאה אז כל הזמן יש את העולם הזה של לצבור את כל הלקוחות מחדש אז יש כל מיני סיבות למה הערך של עסקים כאלה הוא מסוים ויש עסקים בתחומים ליד שפתאום שווים הרבה יותר ואז אמרתי אוקיי אם אני שוב הולך להשקיע חמש שש שבע עשר שנים מהחיים שלי בלהקים אימפריה שוב כי אני אוהב את זה אין מצב שאני אעשה את זה אבל אתה הקמת אימפריה בסופו של דבר כן נכון אבל אם אני הולך לעשות את זה עוד פעם אני רוצה שהצ'ק בסוף יהיה עם עוד אפס או עם עוד שתי אפסים ולא אותו דבר אז זה הסיבה שעברתי עוד פעם תעשייה זאת אומרת כל פעם זה היה כי ראיתי בעצם נחשפתי ואני חושב שזו נקודה מרכזית שאני חושב שאחד הדברים הגדולים שילדים עשירים כאילו שגדלים למשפחות עשירות מקבלים זה שהם בגיל מאוד מאוד צעיר חשופים להזדמנויות מאוד מאוד שוות מדויק ואני לא ידעתי בכלל שההזדמנויות האלה קיימות נגיד היום אני יודע שיש דבר כזה שנקרא פרייבט אקוויטי ושיש דבר כזה שנקרא ונצ'ר פירמס ויש דבר כזה של אנשים ששמים מיליוני דולרים בתוך הזדמנויות כדי להגדיל אותם נכון לא היה לי את ההבנה ואת הידע הזה אז לא הייתה לי את היכולת אתה יודע לשחק בכלל את המשחק הזה או בכלל להחביא את עצמי לשם אז כל פעם שגיליתי משהו חדש לא שמיהרתי לעבור אבל מצאתי את הדרך למנף את עצמי למקום הזה ואני חושב שזה מה שיגרום לזה שכשאתה תרעיין אותי בעוד עשר שנים או חמש עשרה שנה אז התוצאות יהיו עם עוד אפס מדהים מדהים אתה יודע זה אחד הדילמות הגדולות ביותר היום של בעלי עסקים אגב גם בעולם המשפחה אנחנו שנינו מאמנים מגיעים מהרקע הזה אנחנו יודעים שמה שנמצא בעסקים מגולם גם בסוף בבית ולפעמים לאנשים יש להם את השאלה הזאת שעולה להם האם זה איך נגיד אומץ להתחיל מחדש או שאני לא מסוגל להחזיק משהו שנמצא בו הרבה מאוד זמן כי גם אני עשיתי כל מיני תהליכים אתה יודע הייתי פעם הברנד שלי היה כזה אחרי זה הברנד שלי היה כזה אחרי זה הייתי צריך להעלם מהשטח כדי להשתיק את הברנד הזה ורגע אני מישהו אחר אני מאוד מאוד מבין וזה אחד הדילמות הגדולות ביותר היום לאנשים כאילו בסופו של דבר מיצו את העסק שלהם הם כבר לא אוהבים אותו והם צריכים עכשיו או לחפש תעשייה או למדל את עצמם לתעשייה אחרת כדי להוסיף עוד אפס והם לא רוצים עכשיו להיות סוג של קוויטרים איך אתה מסתכל על הנקודה הזאתי האם צריכים לקחת את האומץ הזה או לא אני אגיד לך מה אני חושב אני חושב שהשאלה מה ההבדל בין בן אדם שהוא קוויטר לבין בן אדם שעושה פיווט חכם קודם כל זה שאלה תמיד גדולה וחזקה ואם אני לוקח מקום שכאילו אני הכי יכול להתייחס לעצמי כאילו הייתי קוויטר למרות שאני לא חושב זה כשהייתי בצבא הייתי בתוכנית הצטיינות מיוחדת שקוראים לה פסגות זה כאילו התעודה של הכי כאילו זה בצהל בערך כל החברים שלי משם בדיוק עם עוד שתי אפסים עשו את כל מה שעשיתי עם עוד שתי אפסים גדול וכל הכבוד להם צודקים חכמים ומדהימים והייתי וזה מתח קשור לכמה קשור, זה לא המקצוע שאני רוצה להיות פה. אז זה אחד. אז אני חושב שהשאלה המרכזית פה היא האם למדת משהו חדש, גילית משהו חדש, או שיש משהו אחר לגמרי שמשנה את קבלת החלטות, אל מול האם יש לי עכשיו תקופה קשה שאני מסרב לעבור אותה. ושוב, אני חושב שזה כן דומה לאותו דבר משפחה ובית וזה, ואני מסכים איתך באלף אחוז מה שאתה אומר. מדהים. עכשיו, אמרת, אני הסתכלתי על מיכל, ואמרתי, זה מה שאני רוצה להיות. עכשיו, שנינו יודעים שזה היה נקודת המפנה, הטיפינג פוינט. כן. מה קדם לזה? כלומר, מה היה שם אולי כמה שנים כבר לפני שראית אותה ואמרת, זה מה שאני רוצה להיות? מה הוביל אותך לשם? אז בשלוש שנים שלפני, אם אני מנסה, כאילו, לא זוכר שאי פעם חשבתי על זה, אבל אם אני מנסה ככה בצורה אינטואיטיבית, אז אני חושב שבשלוש שנים שלפני, או אפילו קצת יותר, נכנסתי כבר לעולם של ההתפתחות אישית, אני מדבר איתך לפני 15 שנה, יוטיוב היה בחיתולים וזה. נכון. והייתי רואה הרבה יוטיוב וקורא מאמרים כדי ללמוד. מי השפיע עליך אז? תן לי איזה שם ככה. טוני רוביץ. מדהים. ואני חושב שכאילו, בנקודה הזאתי, היה לי כמה דברים שהטרידו אותי, בעיקר השתיים הגדולים. אני חושב שזה השתיים הגדולים של כולם רוב הזמן, שזה זוגיות וכסף. אז כאילו, אחד מהלך גאוני שאימא שלי עשתה, שאני מוכיר לה, אני חושב שכל שקל שהכנסתי בחיים שלי מעל מסכורת מינימום, זה בזכות המהלך הזה של אימא שלי, שלמרות שההורים שלי גושים, ואבא שלי היה מריבים, אז הוא לא שילם, והיה קשיים כלכליים מאוד רצינים. היא עבדה מאוד קשה, הגיעה לתפקידים בכירים, אבל לפני 30 שנה אישה אוטומטית זה לקבל פחות. אגב, גם היום. אני חושב שהיום זה קצת יותר טוב. אז היה, תשמע, הייתה דוברת של ארגונים בכירים וזה, ומשכורות של כמו מזכירה. מדהים. אבל מה שאני אומר, אז מה שאני אומר זה ש, והיא תותחית והתקדמה, ובסוף עכשיו היא כן מצליחה, ופתחה את הזה, אבל באותה תקופה זה היה תקופה קשה. ומה שאני בא להגיד זה שהסתכלתי על זה ואמרתי, אני רוצה להרוויח כסף, אני רוצה לצמוח, אני רוצה לבוא למקום שאני נותן חופש כלכלי לילדים שלי ולמשפחה שלי ולכל זה. והבנתי שהילד הביישן והסגור והחסר ביטחון שאני הייתי, לא יגיע לשם. וכשאחד ההחלטות החכמות שאמא שלי עשתה, כמו שהתחלתי להגיד, זה שלמרות שיכלה לגור בפריפריה יחסית יותר בנוחות, היא גרה, לקחה אותנו לגור בעוד השרון. ואם כל הקושי הכלכלי, החברים שלי בשכבה שהייתי בכיתה י' אסור רישיון, קיבלו ב-0, סדרה 3004. לא כולם, לא כולם. אבל זה היה קיים. מספיק שכמה... זה היה בעיניים. בדיוק. זה היה בעיניים. ובית שאז היה שווה 4 מיליון שקל, זה בתים של היום 12 מיליון שקל, או 14 מיליון שקל בעוד השרון. זה היה הסביבה שלי. ובעוד שהרבה אנשים בפריפריה, אני חושב שיש לי משפחה בפריפריה, גדלים קצת עם אמונות על כסף כמו, אתה יודע, העשירים מושחתים, הם מניקים, הם זה, זה, כל השיחה השלילית על כסף, לא היה לי את זה. כי זה היה ההורים של חברים שלי. נכון. וראיתי אותם. אתה לא יכול להסתכל ולהגיד, רגע... כן, הוא עשיר מני, הכולו עשיר מני, כי הוא עשיר חמוד רצח, שבא לאסוף אותי מהחוג, שמכין לי ארוחת צהריים. אז כן, היא סמנכלית באיזו חברת הייטק, ועושה 70 אלף שקל בחודש, ומכין לי קציצות, כאילו, אתה יודע, זה... בון. זה כזה. ואז אמרתי, אוקיי, אני רוצה להיות גם ככה. והבנתי שבלי לשנות את הביישנות שלי ואת החוסר ביטחון, ואת החוסר יכולת לתקשר וכל הדברים האלה, אין מצב שזה יקרה. גם אם אני מתכנת, שוב, זה היה המחשבה של אז, כן. אז לא יקידמו אותי בעבודה, לא ייתנו לי העלה, אני לא יהיה המנהל, אני לא אגיע לזה, ואז אנחנו מבינים את המשמעות של זה. אז במקום הזה, אני חושב שה... המקום הזה של להתחיל ללמוד קצת על תקשורת ועל פסיכולוגיה ועל השפעה וכל הדבר הזה, זה מה שחילחל לי שם. וטוני רויבידס השפיע עליי ועוד אנשים, וטוני רויבידס היה כל כך שונה ממני, כן? כאילו עם האנרגיה של הצרכות והריקודים בזה. אז אני חושב שלא יכלתי לדמיין את עצמי בנעליים שלו. כאילו מאוד השפיע עליי, מאוד עזר לי, אבל לא יכלתי לדמיין את עצמי בנעליים שלו בתקופה הזאת. ואז כשראיתי את מיכל, שהיא באה עם אנרגיה רגועה ושלבה, אבל עמוקה ומשנת חיים, זה התחבר לי כאילו. זה מיכל מלנדמרק? מלנדמרק, מיכל זה. מדהים. הנה, אני מרים לה במאה הבאה. מגיע לה, מגיע לה, מגיע לה. שמעתי עליה המון דברים טובים. ורק טובים. רק טובים, האמת היא. כן. באיזה שלב הבנת שאתה הופך ממאמן או בן אדם שמוביל כמה אנשים, לבן אדם שרוצה לבנות עכשיו, רגע, לקחת את מה שיש לו, שכנראה הגיעה לאיזושהי תקראת זכוכית, ויגיד, אני עכשיו רוצה לבנות מכללה. אז האמת היא שלא הגעתי לתקראת זכוכית, וזה די היה בפוקס. אוקיי. כאילו, זה המציאות. אני כן אגיד שאני כן חושב שלמרות שזה היה פוקס, יש פה שיעור ללמוד על עסקים. אז כאילו, אני לא מתיימר לדעת שהייתי איזה גאון גדול, אבל כן עשיתי, היה פה משהו נכון שאפשר ללמוד ממנו. אז בגדול מה שהיה זה ככה, אני הייתי מעביר הרצאות, והעסק שלי היה בצמיחה כזאתי, בדיוק בחודשים שלפני שקמתי את המכללה, אז באמת, הסדנות, היה לי סדנות סופש כאלה של שלושה ימים, נגיד 2,300 שקל, והגעתי למצב שכמו מגיעים לשם 20-30 איש, זה כבר מחזורים יפים ועבודה טובה. גם עבודה קשה, אבל טובה. בוודאי. ואז קיבלתי טלפון מאריה קגן, שהוא מנטור גדול, איש NLP מדהים. מדהים, חבר יקר. כן, שמח שזה. והוא אמר לי, גל, תקשיב, אני פותח קורס מורים ל-NLP, שמעתי שאתה רוצה לעשות קורס מורים, ובאמת רציתי, ואתה יכול לבוא. ואמרתי לו, וואי, מגניב, כמה זה עולה? הוא אמר לי, 13,000 שקל או משהו כזה, ואני זוכר שזה היה כזה, איך אני משלם את זה? ואמרתי לו, תקשיב, אני רוצה, אני לא יודע איך אני משלם את זה, אני צריך לבדוק בזה. הוא אמר לי, תודה, מה? עזוב, אל תשלם לי, נעשה ברטר. אתה בא לקורס, ואתה מלמד קורס אחד אצלי במכללה כמורה, כי הוא היה לי כבר תשובה, רעש, אני מרצה טוב, וזה, קיבל לי המלצות. ואתה ניסיון, כן. ואני כאילו קפצתי על המציאה, אמרתי לו, ברור, והכל. וכשנכנסתי לקורס, הוא אמר, בשבוע הראשון, משהו כזה, יש כבר מלא מכללות ל-NLP. אם אתם רוצים מאוד להצליח, כשמלמדים NLP, אתם רוצים איזשהו בידול, אתם רוצים לעשות משהו טיפה אחר. ואז אמרתי, אוקיי, לא תכננתי ללמד NLP, חשבתי שאני עושה את זה לכיף, אבל אמרתי, יאללה, אני אעשה קורסים דיגיטליים, זה אני בא מעולם של הדיגיטל, אני צעיר. כן. אז אני אעשה קורסים דיגיטליים ואני אקור אותם בזול, ואני אמשיך לעשות את מה שאני עושה, אבל אני גם אמכור קורסים דיגיטליים ב-NLP, זה כא אבל יש פה רגע קטע במהלך, כי זה מהלך שאני זוכר, אני מהצד אמרתי, מי זה המניאק הזה? ממש ממש ממש ככה. כי היה פה מהלך, היה פה מהלך שיווקי, אסטרטגי, גאוני. היה פה שבירת שוק להיכנס לאוקיינוס, בורדו, לא אדום. באותה תקופה עולם האמון והנלפי היו מפוצצים במכללות, מפוצצים באקדמיות, זה התחיל להיכנס אני זוכר גם לאוניברסיטאות, לסוגיה גבוהה. בדיוק, זה היה מפוצץ וגם בגלל שהאינטרנט התחיל, גם תעודות מחול התחילו לבוא, כלומר זה היה שוק עמוס. ואז באת, עשית מהלך שיווקי שצריך לדבר עליו והם חייבים להבין אותו. למה? כי זה היה מהלך שיווקי גאוני להיכנס לשוק בורדו, להגיע לטיפה הזאתי, קצת כחולה הזאתי, ולהפוך את כל השוק הזה לשוק שלך. כי זה מה שקרה. כן תראה, בסוף, נכון, אבל אני אגיד, קודם יש פה אלמנט של מזל, כי הסיבה ששברתי את השוק זה לא היה כי הייתי חכם וגאון, זה היה פשוט כי לא היה לי ביטחון ולא האמנתי שאני יכול למכור ביותר יקר בהתחלה. אחר כך, אחרי שראיתי שנמכרים 60-70 חתיכות, כבר התחלתי לעשות את החשבון ולהבין האם זה כלכלי, לא כלכלי, איך לעשות את זה, איך לסדר את זה וזה, ואז כן עשיתי את זה טוב, אבל זה היה כאילו מזל. הנקודה אני חושב המרכזית פה היא ששוב, השוק עצמו, וזה תמיד ככה, השוק עצמו כלפי חוצה אני ראה אדום, אבל הוא לא באמת היה אדום. ואני אסביר מה הכוונה. וואו, זה נקודה מאוד מאוד חשובה מה שאמרת עכשיו. ואני אסביר מה הכוונה. כשאנחנו יכולים לזהות שבשוק מסוים עסקים גובים מחירי פרימיום ואנשים עדיין קונים, שם יש הזדמנות, נכון? נכון. ואז אם אני מתקשר לבן אדם שמוכר שירות פרימיום, כאילו קורס ב-7,000 שקל, לא 30,000, באותה תקופה זה 7,000 שקל זה הפרימיום. כן, זה שער פרימיום. מוצר לא זול, נקרא לזה. זה מה היום מוצרים ב-15-20,000 שקל. כן, כן. ואני מתקשר אליהם, והאיש מחירות לא עושה לי פולו-אפ. והוא לא מעביר אותי, כאילו, תסריט שיחה, והוא לא שואל אותי שאלות בברור צרכים. והוא רק אומר לי, אוקיי, אתה רוצה לקנות? כאילו, אתה יודע, שאלה כזאת. אז אתה אומר, אוקיי, הפער בין הביקוש ובין השוק לבין היישום של מי שתופס אותו כרגע הוא כל כך גדול, שהרי, איפה העניין? רוב, הרבה מאוד אנשים חושבים, אני אתן שירות יותר טוב וזה בידול. נכון. ושוב, בתחומים מסוימים, לפעמים זה יכול לעבוד, אבל זה די נדיר. פה, לא היה למתחרים שלי שיווק, כמעט. גרוע. סליחה, כאילו, אותה תרמה. מחירות, מחלקות מחירות חלשות. נכון. ובסוף המוצר היה בסדר. כאילו, קורס NLP זה מוצר שדי קל לעשות אותו. אבל, אבל, אז זית את הפרצה, הפרצה הייתה שיווק, והפרצה הייתה הפולו-אפ, אפילו יותר מהשיווק, זה המחירות. נכון. גם לא המחירה עצמה, אלא מה קורה אחרי זה, הפולו-אפ, וזה באמת הנקודה הגאונות, כי ברגע שזית את זה, וידעת לקחת את זה, ולהכניס את זה פנימה, לתוך הנקודה, ואז להשתמש בפרסום, ואז אתה יודע, שהנה אני מפרסם, אפילו אני אפרסם קצת יותר. אני חדש, אז אולי פחות יקשיבו לי, אבל פתאום האיש המחירות יחזור על אותו בן אדם, פתאום יש פה משהו מאוד מאוד חזק. אז אם ניקח עכשיו רגע, את הדברים החשובים בעסק, נגיד מוצר, שיווק ומחירות, יש לך מאה נקודות לחלק ביניהם, מבחינת חשיבות. כמה נקודות היית נותן לכל אחד מהם בעסק? אז הייתי אומר שזה תלוי במטרות שלך, ותלוי לאיזה טווח זמן אתה חושב. מעולה. אבל אם אתה עכשיו רעב לכסף, אז מחירות 90, שיווק 10 או משהו כזה. אבל אם אתה חושב לאורך זמן, אז כמה שיותר שאתה יכול לשים לכיוון המוצר, זה עדיף. זאת אומרת, איך שאני מסתכל על זה, כל השקעה במוצר היא השקעה לטווח רחוק, והשיווק והמחירות זה קצת לאסוף את הדברים עכשיו, וצריך לאזן את זה באיזושהי צורה, אבל מהניסיון שלי, באמת, כשלורך זמן אין לך בידול במוצר, ואין לך משהו מיוחד שאתה נותן, גם השיווק וגם המחירות נהיות קשות יותר. אני מסתכל על אנשים בכל מיני עסקים בארץ, שאתה יודע, בהתחלה הם התחילו עם איזושהי בשורה או איזשהו משהו, אז המוצר שלהם היה מיוחד, ואז השיווק שלהם עבד והמחירות שלהם עבדו, סבבה. ואז מה קורה? המיוחדות שלך יורדת, נכון? כי עוד אנשים מעתיקים אותך, כי דברים משתנים בשוק, כי זה קורה, ואז השיווק והמחירות נהיים קשים יותר. אז יש לנו שתי אופציות, והאופציה שרוב העסקים בהתחלה הולכים אליה זה להשקיע יותר בשיווק ויותר במחירות, יותר בשיווק ויותר במחירות. שוב, ברמה מסוימת זה הגיוני, אבל מה שקורה לאורך זמן, זה שאנחנו עוד יותר מזדיחים את המוצר, עוד יותר מזדיחים את המוצר, ואז אנחנו נכנסים לכמו שחחורת שקשה לצאת ממנה. שהמוצר כבר הופך להיות לא רלוונטי והם לא עושים לב עליו כי הם משקיעים בשיווק ומחירות. בדיוק. זאת אומרת, תמיד תמיד תמיד צריך להיות בלנס בין השיווק והמחירות, גם כשהם מובילים, תמיד לדאוג למוצר שיש פה באמת את החברת הכוח. אני אגיד משהו קטן, בעסקים מסוימים, וזה תלוי לאיזה יזם ולמי רוצה לעשות את זה, יש דרכים לעשות האוטסורס למוצר. מדהים, נכון. מי שקיים אליי את המכללה זה חברה בתחום שקשורה לתחום הביטוח. אז נוצרו לי קשרים, אנשים שעובדים בסוכניות ביטוח או אפילו אנשים שיש להם סוכניות ביטוח. ואז אתה אומר, וואלה, זה חברה שאין לה מוצר. מה זה אין לה מוצר? המוצר הוא באוטסורס, כן? בנורה, מגדל, כל אלה הם נותנים את המוצר. ואני עושה רק שיווק ומחירות. קצת כאילו, שירות לקוחות, סוכני ביטוח תמיד תצמנו עליי שאני אומר את זה כי הם חושבים ששירות לקוחות זה מוצר. אבל שירות לקוחות זה לא מוצר, המוצר שלך זה כסף. אז יש לך עסק למשל שחלקים שלמים בו הם כמו באוטסורס. וזה גם משהו שהוא יכול להיות מאוד מאוד... מדהים, תגיד לי, היה מישהו, נגיד, או עדיין, או היום, במה שאתה עושה, מישהו שהיה לו מוצר הרבה יותר טוב ממנו, אבל עדיין, סליחה, היה לו מוצר הרבה יותר טוב משלך, או יש לו מוצר הרבה יותר טוב משלך, אבל עדיין אתה עושה לו סוג של מיני בית ספר, כי אתה איש עסקים יותר טוב? קודם כל, אני חושב שספציפית בתוצאות, על בית אחד שמחרתי, וזה תמיד דשקענו הרבה בקורס עצמו ובמוצר. אני לא יודע מה אמרת על השאלה הזאת, זו שאלה קשה. מדהים, תחשוב על זה, אם תהיה לך תשובה, תחזור עליה. אם לא אחרי זה נשלים בתגובות. בסדר, סבבה. באיזשהו שלב, אתה בעצם עוצר שנייה רגע את הבנייה, ואז אתה מתחיל לקנות. ספר לי רגע על השלב הזה, כי אני חושב שזה שלב שמאוד מאוד מאוד מפחיד בעלי עסקים ויזמים, או אנשים שמשתכים על העתיד שלהם. אגב, פה אני עשיתי טעות, בדיוק את הטעות שאמרתי. היה משהו שעבד לי ולא הלכתי עליו עולין. אבל בגדול, מה שקרה זה ככה. המכללה נוצר מצב שבו היא לא ממוקסם ב-100%, אבל די שולטת בשוק של ה-NLP. האופציה הבאה זה להתחיל לחנך את השוק עוד יותר. זה תהליך מאוד יקר. בעצם זה לקחת את הלקוחות, או לקנות את הלקוחות דרך מרקטינג. כן, אבל אנשים שלא יודעים מה זה NLP, להתחיל להסביר להם מה זה NLP, וכאילו, אתה יודע, זה קשה וזה יקר, וזה לא לעניין. אז עשינו כל מיני מהלכים כאלה, כמו קורס NLP ב-400 שקל, שזה דבר חדש היה, ועשינו מעל 1200 הרצאות חינם בברים, כל מיני כאלה. אז עשינו דברים כאלה. אבל אני הגעתי למצב שכאילו, יש לי לא רק עובדים, מה שאתה מדבר עליו הרבה ומלמד, אלא יצרתי שדירת ניהול בסיסית. עכשיו, כשאתה עובד, אתה רק מחכה שיהיה לך עובדים. נכון. ואז כשיש לך עובדים, אתה מבין שזה יותר גרוע. כי כשיש לך עובדים, אתה גם צריך לעשות את העבודה של עצמך וגם לנהל אותה, ואז מיניותך צריכה להיות יותר יותר. זה הכי גרוע. זה השלב הכי... השלב הכי חרא בעסק זה לא שאתה עובד לבד, זה שבשלב שלך, בין השלב שאתה עובד לבד, לבין השלב שיש לך מנהלים. נכון. כל עוד אתה מנהל זה סיוט. נכון. אז הצלחתי להגיע למצב הזה, קיבלתי מספיק כסף, אז היה כזה שדירת ניהול בסיסית. ואז פתאום הזמן שלי התפנה לי. ושאלתי את עצמי, מה אני יכול לעשות כדי לייצר ואליו בחברה? אוקיי? אז בהתחלה אמרתי, אוקיי, ה-NLP יש לו תוכנית, הוא גדל כמה שאפשר, לא צריך גם להשתולל ואז כאילו להפסיד כסף, זה מיותר. כן. אני אנסה לפתוח קורסים חדשים. אז פתחתי קורס בקואוצ'ינג, הבאתי מישהו תותח בקואוצ'ינג שיפתח קורס, וכאלה. זה כזה נשנש כזה, והבנתי שאם אני פותח קורסים בדברים שאני לא מבין, אז כאילו אני צריך לפצח שוק שאני לא באמת יודע לפצח אותו. יש פה איזה אישו אתגר, זה לא משהו בלתי אפשרי. כן. ואז עלה לי העניין של, רגע, יש חברות כבר שעושות את זה. אז למה שפשוט לא יקנה אותן? ובאמת זה מה שעשינו, לקחתי בית ספר בתחום הנחיית הורים, בית ספר בתחום מקצועת הלידה, קורס דולות וזה. פשוט קניתי את החברות האלה, ואז בעצם, בגלל שהעסקים האלה זה עסקים שמאוד קשה למכור אותם, כי הם מאוד בדרך כלל תלויים בבעלים. נכון. במיוחד שהם קטנים. מאוד, מאוד, מאוד. כי אם אתה מושך את הבעלים בדרך כלל העסק מתרסק. פרסונר ברנד למי ש... אבל זה לא בדיוק פרסונר ברנד, זה היה כן מכללות, אז זה היה ברנד של מכללה, בין ברנד של בית ספר, לא ברנד של אישי, אז לא הייתי קונה את זה. כן. אבל עדיין ברמת הפעולית זה מאוד תלוי בבן אדם, וברמת התוכן ומאחור. אז אני אמרתי, ההפך, לא רק שזה לא יקרה, זה יהיה יותר טוב, כי אני מנהל יותר טוב מהם. כאילו זה היה המחשבה שלי. וזה היה, למשל, את הבית ספר להנחיית הורים רכשנו באזור 240-250 אלף שקל. אנשים חושבים שלקנות עסקים זה מאוד מפחיד, אבל בגלל שזה עסקים שקשה לקנות, אז אפילו קניתי את זה ב-12 תשלומים. אה, מדהים. אז קניתי ב-12 תשלומים של 10 אלף שקל, 12 אלף שקל של 20 אלף. בחודש הראשון החברה הזאת עשתה 250 אלף שקל, ובמשך 12 חודשים הראשונים הגדלנו את זה בזה שהיא עשתה 3.7 מיליון שקל. החברה השנייה... מה בעלים לא ידע שאתה ידעת? אחרי שצפר על החברה השנייה, תענה לי על השאלה הזו, זה נקודה חשובה מאוד. כן. ובחברה השנייה הייתה עסקה של 90 אלף שקל ב-3-4 תשלומים של כזה, כאילו של 20 אלף כזה, ובשנה הראשונה היא עשתה 900 אלף. תורף. אז כאילו... מה אתה ידעת שהם לא ידעו? אז בכל אחד מהם אני חיפשתי את הדבר הבא, אני אמרתי אני רוצה להיכנס, ובחודש הראשון להחזיר את מה ששירמתי. כי זה עסקים בסיכון גבוה, זה לא עסקים בסיכון עמוך, כן? אז אמרתי אני צריך לדבר עם הבעלים ולזהות מראש מה המוב שאחזיר את הכסף. אם לא, אני לא קונה. אז בחברה של הנחיית הורים היה להם איזשהו קורס בסיסי מסוים שעברו אותו איזה 200 איש, אבל לא היה להם קורס המשך. ובתעשייה הזאת יש קורסי המשך מאוד ברורים. ידעתי שאם אני עושה קורס המשך, ומושיב איש מחירות כמו שצריך על כל הבוגרים של הקורס, כי עשיתי את ההלווה, הוא לא עשה קורס המשך, זה דוגמה אחת. המכללה של הדולות, היה להם טעות אחרת לגמרי. היה להם מיליון מוצרים זולים שלא קשורים אחד לשני, וכולם לא הרוויחו כסף, רק עשו כאב ראש ואם כבר הפסידו כסף כי הם תרשומה למקום, וקורס אחד רווחי. אז פשוט, של הדולות. אז פשוט, קנינו את החברה, סגרנו את כל הקורסים, עשינו רק את הקורס הזה, דחפנו עליו את כל הכסף של השיווק, ושמחנו את החברה. אז בכל אחד מהם ידעתי מה הדבר שהולך לקרות. מדהים, אז בעצם בנית, קנית. ואם הייתי חכם הייתי ממשיך לקנות. כן, בסדר. זה אנחנו יודעים, אנחנו לא יכולים להיות חכמים. בסדר, בסדר. אבל בסופו של דבר, עדיין גדלת בצורה גדולה, בעצם שלוש חברות שהן מקושרות. כן, זה גם הייתה הוכחה שהשיטה עובדת ושיש פה סיסטם שלא תלוי בבעלים. בדיוק. אז למה למכור? הרי אם הסיסטם לא תלוי בבעלים, שזה מה שאתה הרי, מדבר עליו הרבה זמן, למה בסופו של דבר? תלוי בבעלים זה יחסי. אוקיי. בוא נדבר שנייה על זה. כשאני אומר לא תלוי בבעלים, זה לא בפנטזיה שאנשים מדמיינים, או שאני דמיינתי, שכאילו אני יכול לטוס לשלושה חודשים לחול ולא לראות את החברה, אלא שאני יכול בשש, שמונה שעות נגיד בשבוע, לטפל את כל הדבר הזה בצורה סבירה. אוקיי? אז למה למכור? קודם כל כי פשוט נשחקתי מזה, זה דבר ראשון. אוקיי. דבר שני, הרגשתי שכאילו התרומה היחסית שלי הייתה נמוכה. כאילו שוב, זה טעות. אני מאוד מבין מה שאתה אומר עכשיו, זה נקודה קריטית. אנחנו נחזור עליה. הרגשתי שאני יושב שם. תקשיב, אני פותח פה משהו כאילו זה. היה לי איזה חצי שנה או תשעה חודשים שהייתי קם בבוקר, נוסע בפקקים לתל אביב למשרד, יושב כל היום במשרד, מסתכל על יוטיוב, לא עושה כלום, פעם ביום פגישה או פעם, כאילו קם שתיים, שני פגישות. משועמן. נמאס לי מזה. כאילו לא רציתי לעשות את זה. וברגע שהבנתי שאני יכול למכור את זה ולא לס המקום הזה בעסק, זה עוד פעם, זה כל הנקודה זה משפטי שלמה, אתה צריך פתאום לקבל החלטה, ואם אתה מקבל החלטה שאתה עדיין נשאר שם, אז פתאום גם אם תעשה משהו טוב, גם אם תעשה משהו נכון, מישהו ימצא משהו, כי יבוא ולהרוס לך את זה ולהחזיר אותך מהר מאוד למטה, ואם אתה שואל אותי על הדילמה, כנראה שתוך חודש הייתי מעיף אותה, כן אז אני מתאר לעצמי, רגע הייתה לך דוגמה, התחלתי ללמד את הבן שלי להתמודד 360, אז אמרתי איך אני אלמד אותו, בוא נבנה איזה קורס לילדים קטנים, למה? אני רוצה להביא את מולדת קטן, העובדים, אתה יודע, אתה נמצא יפה במקום כזה, שאתה רגע המנהל ויש את העובדים, עוד לא פיתחת מנהלים, אז זה בדיוק המקום הזה, להחדיר להם 360, איך מחדירים להם את זה? דרך ילדים, הבאתי את הבן שלי, בן 8, אני מתחיל לתת לו דילמות של CMO, CFO, כל מיני כאלו דברים, מסביר לו מה זה המושגים האלו, מתחיל להקריא לו, בניתי קורס, ב-GPT, הכנסתי את כל הידע שלי, עם עוד ריסארץ, התחיל לתת דילמות, CMO 1 מקבל ציון פה ומקבל ציון שמה, CMO 2 מקבל ככה, מה אתה חושב על זה? מי אתה חושב שצודק? הוא אומר, הוא. למה? בגלל שהוא יש לו leadership skills, ככה הוא אומר, הוא לא מבין מה זה, הוא משגיע אותי עם שגיעות דיבור, leadership skills, יש לו את זה, אמרת שזה גבוה, זה לפי הציון, וזה יותר חשוב מאשר אותו, למה? כי הוא יודע להוביל את האנשים, אבל הוא גם יודע לעמוד על שלו, אבל הוא גם יודע לרתום את המנהלים הנוספים סביבו. זה מה שכשלתי בו. כן, כן. זה מה שכשלתי בו. אני מדבר פתוח. כן, בטח, בטח. חד משמעית. זה מה שכשלתי בו. ואני אגיד גם, שאחרי המחירה, גם היו כל מיני אתגרים, וגם הדבר הזה ליווה אותי, של כאילו יותר מדי לוותר, אני יודע שיש קטע כזה, שבעלי עסקים של אובר אגו, שיותר מדי השתלטנים, שיותר מדי פוגעים, אז כאילו אני כל כך פחדתי להיות הדבר הזה, שהייתי יותר מדי לצד השני, אני חושב. מדהים, מדהים, מדהים. תמיד, מאז שאני זוכר אותך, חול תמיד יגדגל לך. עכשיו היום אתה מאוד מאוד, אתה כבר מגשים את זה. כאילו אתה אינטוויט, דיברנו על זה גם הרבה, אבל אם אני לא טועה, ב-2019, עשית הרבה כסף שרציתי לפרוץ לכל, נכון? כן, בערך 300-400 אלף שקל. כן, מה היה שם? אז לפני שמחרתי את החברה, הרעיון השני שלי היה, מה לעשות עם הזמן שלי, כאילו יש לי זמן, יש לי לא אינסוף כסף, אבל יש לי כסף, איך אני יכול עוד להגדיל את החברה, כאילו עוד להתקדם. אז הדבר הבא היה אוקיי, חול. כאילו אני חושב שזה מה שהרבה אנשים חושבים עליו, או מדמיינים אותו, או מפנטזים עליו או בטבע, אבל מצד שני, אני חושב שהסיבה המרכזית שזה לא הצליח לי, המוכר הרגשית, כן? בפרקטיקה היו טעויות פרקטיות, זה שהייתי, כמו שאתה אומר, ברמת מסוגלות נמוכה בגלל כל הדברים האלה, וגם באיזשהו מקום, לא רציתי לעבוד קשה. כאילו הייתי במקום של נוח לי. כן, נוחות הזאת תמיד נמצא שם. ויש פה איזושהי בעיה. אם הייתי בא עם שני מיליון שקל על המהלך הזה, מביא קצת צוות וזה, יכול להיות שזה היה עובד. כאילו גם יכול להיות שגם זה היה נכונות, יכול להיות שזה יעובד. אם הייתי בא ואומר, אוקיי, אני עובד כמו חמור מהבוקר עד הערב, כמו שהקמתי את העסק מאפס, גם יכול להיות שזה היה עובד. אבל המשהו באמצע הזה לא טוב. יש הרבה מהלכים, אני חושב, בעסקים, ונראה לי דיברתי על זה גם עם עוד מישהו היום, שיש להם כמו עלות מינימלית כדי שיש לזה בכלל סיכוי לעבוד. נכון. למשל, דוגמה שאני אוהב לתת ללקוחות שלי, יש לי הרבה לקוחות ולקוחות שעושים נגיד וייבינארים, או כל מיני פרסום ממומן או משהו כזה. אם אתה רוצה לעשות וייבינאר ואתה שם תקציב של אלפיים שקל לפרסום, מראש נכשלת. אין סיבה לשים אלפיים שקל, כבר תשימי אפס. נכון. למה? כי האלפיים שקל כנראה לא יקנו לך מספיק אנשים כדי שיאפשרו את הדבר הזה, אני לא אומר לי טסט ראשון, טסט ראשון אלפיים בסדר, אבל אתה חייב להבין שאם אתה רוצה להיכנס למהלך הזה, אתה מוכן להוציא עשרים או שלושים אלף, נכון, אלפיים שקל כל חודש, לפחות, לפחות, כן, אנרגיה, לא משנה בדיוק, אבל זה סדר גודל. למה? כי אחרת, המספרים פשוט לא יכולים להסתדר. אז שלוש מאות אלף שקל ובעלים שלא רוצה לעבוד, זה לא משימה אפשרית, נכון. צריך או שלוש ארבע מיליון שקל כזה ולבנות צוות ראשוני שיעבוד, או לתת את העבודה, אי אפשר לא זה ולא זה, אז זה כאילו היה השורש של הבעיה, ואז במציאות מה קרה? לא רציתי לעבוד קשה, אז לא עשיתי מוצר פרימיום או מוצר רציני, אז אוקיי, נפרוץ עם מוצרים בארבעים ושבע דולר, בהצלחה, כן, וגם לא רציתי להתמקד ולא רציתי למצוא נישא, אז הלכתי עם מוצר כללי בארבעים דולר, נו באמת. חזק. אז רגע, מי שמה, נגיד להיום, סוף נולדה, לא מזמן אפשר לומר, ספיקה, נכון? אני אומר את זה נכון, כן? כן, כן, ספיקה. ספיקה, שהשנה כבר יותר ויותר רוקמת אור וגידים. אמת. אני השאלה שלי, האם ספיקה זה הסטארט-אפ, או שזה התיקון? זאת אומרת? התיקון, 2019. לא, לא, זה משהו אחר לגמרי, אני חושב, אני בא לזה ממקום שונה לחלוטין. אני שואל את זה מבחינת הפשן הפנימי, לא מבחינת אותו מוצר, אותו פה. כי אתה יודע, לפעמים אנחנו, אחרי כמה שנים, עושים איזושהי פעולה. כן. כדי לתקן את הכישלון שהיה לנו בעבר. ואני נפגש עם הרבה מאוד יזמים, או נפגשתי עם הרבה מאוד יזמים לאורך השנים. אני חושב שמכאן שאני שמתי את זה לגמרי מאחורה. כמו שאתה רואה, אני מדבר על זה שאם הטעויות ואם הכישלונות, ככה זה לא מעניין אותי, עשיתי כבר את העבודה על זה. גם האמת היא שה-300,000 שקל, 400,000 שקל, לא כאבו לי במיוחד. זו האמת. זה הרבה כסף, הייתי מאוד שמח אם היה לשבוע עוד 400,000. בטוח. אבל בסגנון זה לא חוויתי את זה ככאב מאוד גדול. אז לא, אני פשוט חושב שבאתי את זה במקום חדש. אני פשוט הסתכלתי, היה לי דגדוג ללכת לרמה הבאה בעסק, כמו שהסברתי כאן. הבנתי שאם אני עוד פעם אבנה משהו, אז בא לי שכשאני אסיים את זה, להיות מתוגמל בצורה הכי גבוהה שאפשר. אז התחלתי לשחק עם הרעיון של תוכנה, הייטק, כל הדברים האלה, וסאס וכו'. ואז קלטתי שכשאני משווק ומוכר את זה, זה קל. זה כמו שהרגשתי שמתחלתי באחת הסדנאות שלי, זה היה קשה. נכון. אחר כך מכרתי קורסים, יותר קל. עכשיו אני מוכר את זה עוד יותר קל. מדהים. אז הבנתי שזה הכיווד שאני רוצה ללכת אליו. ולא היה לי את המוצר שמספיק האמנתי בו כדי לדחוף את ההתחלה. ספיקה בהתחלה הייתה מוצר קצת אחר, שהוא היה נחמד כזה, והיה לו לקוחות קצת וזה, וזה היה בסדר. אבל לפני חצי שנה בערך היה לנו את הפיצוח מול השוק, ואז אמרתי יאללה, אני מאמין בזה, זה יכול להפוך להיות חברה של מהמיליון דולר בשנה. מדהים, אז תפריג על זה קצת, ספיקה. ואז גייסתי את האנשים, התחלתי לבנות את הצוות, ועכשיו כאילו זה בנייה אחרת לחלוטין. אז ספרנו, מה זה ספיקה? ספיקה זה בעצם מערכת שבאה, סליחה שאני אומר, אבל להחליף את כל סוכנויות המרצים העתיקות בפתרון חדשני וטכנולוגי. בעצם בעולם של ליד סת חשמל, עובד באחת התעשיות הביטחוניות המובילות בישראל, מלמד באחת המכללות המוכרות בישראל, והוא רוצה גם להרצות באופן פרטי. בארץ או בחול? בארץ. הדבר הזה נותן לו מענה, שהוא פה ושם סוגר עוד הרצאה, פה ושם עוד חמשת אלפים שקל, מצוין. מדהים. מצד שני, לקוחה אחרת, גרה בעוד השרון, מדריכת הורים, היא רוצה להרצות פה בבתי ספר, להתראיין בפודקאסטים, לעשות את הדבר הזה, זה פותח לת הקליניקה, גם מצוין. אוקיי? מדהים. אז הדבר הזה בעצם חוסך להם את כל ההתעסקות, את כל הפניות, את כל הדבר הזה שכולם שונאים בתכל'ס לעשות. מה המודל העסקי של ספיקה? את השלום חודשי. ממברשיפ? כן. זה ניצחון מבחינתי. כי מספיק שאתה סוגר, לפעמים מסקעה אחת. נכון. בשנה? נכון. החזרת את הממברשיפ שלך. נכון. זה דבר גאוני. נכון. זה בדיוק העניין. אז תגיד לי, ספיקה היא חברת טכנולוגיה, היא חברת המוח של גל צחייק. לא, היא חברת טכנולוגיה, אני חושב, אני רוצה להאמין. אני חושב שיש לנו משהו מאוד מאוד מעניין שם, פיצוח מעניין של השוק, יש לנו כבר קשרים טובים עם כמה ארגוני מרצים בינלאומיים. מדהים. אז יש חיבורים כבר, יש מינופים. אז בזכות זה יש לנו, נגיד בפרסום, הטבע של ליד, כמובן, אפשר ללכת להרצות את הברית. אז יש לנו לקוחות בארצות הברית דרך פרסום שאני כאילו מוביל אותו. כן. אבל דרך הארגונים יש לנו פתאום לקוחות באנגליה ובדרום אפריקה ובאוסטרליה ובבלגיה ובהולנד. וכאילו אתה פתאום נחשף לעולמות חדשים שלא הכרת. אז אני כאילו בא בסקרנות ובא ללמוד. אתה יודע, זו שאלה נשאלת פה עכשיו, אם אני מוחק את השם גל צחייק מספיקה, האם העסק הזה יודע לעבוד בפני עצמו? השאלה, אני שאלת שאלה יותר נכונה, אני אענה שתי תשובות לשאלה הזאת. ברמת המיתוג, לא צריך את גל. מדהים. כאילו התרומה של גל היא רק בישראל. כן. והאחוז של הלקוחות הישראלים כל כך קטן שזה לא רלוונטי. כן, גל מוסיף לספיק עוד איזה 3,000 שקר, 5,000 שקר בחודש או משהו כזה, אבל כאילו אתה יודע, זה לא גיימצ'יינג'ר. אבל ברמת הניהול, ברור שחברה בתחילת הדרך צריכה את המנכ״ל שלה. אז כאילו כנראה שהחברה הייתה נסגרת בלעדיי, כאילו פשוט כאילו על המנהל. לא כאילו היה את המותג. אוקיי, זאת אומרת אם אנחנו מנתקים אבל את המותג גל צחייק. כן, כן, המותג גל צחייק כמעט משמעות בספיק. זה מדהים, זה כאילו מה שחלמת לעשות. נכון. אתה מיישם אותו עכשיו. מדהים. בוא נשחרר קצת פעות דושות. מה? יאללה. בוא נשחרר אותם קצת. היום היית בין 23. היית אומר לי, אם אני הייתי בין 23, היית אומר לי ללכת ללמוד NLP? כן. למה? עכשיו אני חלק את האדם הזה שתיים. למה? ואתה יודע, היום גם יש את כל העולמות ה-GPT, AI ולמיניהם. האם היית אומר לי ללכת ללמוד את זה לבד או ללמוד את זה תחת מכללה? אני חושב, לא חייב מכללה, אבל הייתי לומד את זה בקבוצה. בקבוצה, אוקיי. כי אני אגיד לך, אני אגיד לך מה. אני ניסיתי, לפני שלמדתי NLP בבית ספר ובקורסים והכל, נחשפתי לזה הרבה לפני ביוטיוב, וקראתי על זה המון מאמרים, ולמדתי על זה כאילו את התיאוריה, כאילו לכאורה שניגשתי לקורס, כל מה שהיא אמרה, כאילו ידעתי. אבל ההבדל בין לקרוא את הדברים ולהבין אותם בתיאוריה, לבין לחוות אותם מול בן אדם אחר, כי הרבה ב-NLP הרי, זה תקשורת בין אישית ואיך הדברים משפיעים עליי. אז אני חושב שעד שלא עשו לי בשיעור חמש או משהו, בקורס, טכניקה שאילימה לי פחד ממחטים, אני בתור ילד הייתי מפחד ממחטים, שתבין, התגייסתי לקורס טייס, העיפו אותי מוקדם, אז מותר לדבר. אז כשגעתי לבקום, סידרתי עם חברה שלי מאוד אשרון, שהיא חובשת שתבוא לבקום להתנדב באותו יום, כדי שהיא תעשה לי את החיסון, כי פחדתי מהחיסון. זה בדיחה, כן? אני הולך לקורס טייס ומפחד מחיסונים, כן? אז כאילו, המחטים כל כך הלחיצו אותי, שזה היה ממש פחדתי להתעלף, פחדתי להקיז, כי זה היה ממש... ואז 15 דקות, אני מסתכל על מישהו, עושה לי בדיקת דם. מסתכל על המחט. מדהים. וכשאתה מרגיש את הדבר הזה, זה דבר שאתה לא יכול לחוות אותו ביוטיוב או בצ'אנל. אני מסכים לחלוטין. וזה תורם לרמת משוכנעות שלך על הכלי. וכשאתה מנסה דברים או מבין ניואנסים או כל מיני דברים, כל התפיסה שלך של הדבר הזה היא משתנה. ואני חושב שבסוף, רוב האנשים עושים את רוב מה שהם עושים, כי הם רוצים להרגיש משהו. כן? כאילו, למה אנשים יוצאים לדייט? כי הם רוצים להרגיש משהו. למה אנשים אוכלים אמבורגר? כי הם רוצים להרגיש משהו. אז כאילו, אני חושב שלקנות ב... לא משנה כמה זה עולה, 5, 15, 50, לא משנה. את היכולת להבין יותר טוב למה אני מרגיש, מה אני מרגיש, מה עובר לי במוח, איך התפוסי החשיבה שלי נראים, מה קורה איתי. זה ההשקעה הכי טובה שיש בעיניי. אני כאילו לא מפסיק לעשות עוד קורסים על הנושאים האלה, וכל כמה זמן אני מחפש עוד משהו, גם כשאני לא עוסק בזה כבר. אבל אני שוב לא תכננתי לעסוק בזה כשאתחלתי ללמוד את זה, אז אני חושב שזה ההשקעה הכי טובה שיש. מדהים. פרסונל ברנד. אתה חושב שהיום בעל העסק באמת צריך פרסונל ברנד או אפילו ביזנס ברנד? או שזה איזשהו משהו שהגדירו לנו כדי לבנות את תעשיית התוכן? אני חושב שלפרסונל ברנד יש שני חלקים שונים. אחד זה רוחב והשני זה עומק. וכל בעל עסק חייב לדעת מה המנוע המרכזי של הברנד שלו. כולם כדאי להם שיהיה להם מיתוג. השאלה היא האם אתה חייב סרטונים בטיק טוק? לדעתי, שוב, בעסקים מסוימים אולי כן, בעסקים מסוימים לא. מיתוג עומק זה דבר שאנחנו נסתכל עליו לאורך שנים וכמה האנשים שמכירים אותי סומכים עליי ומעריכים אותי. ובשביל לייצר את זה, אם את זה מייצר חשיפה, נכון? מיתוג רוחב מייצר, בשבוע התחתונה מייצר את חשיפה, נכון? אם אני נחשף להרבה אנשים הרבה מקלמים, אני ממותג. זה כאילו התפיסה. פה מה שמיוחל פה זה הישגים מיוחדים. למשל, סתם דוגמה, יכול להיות שהרבה מהלקוחות שלך מכירים אותך כי הם שמעו טיפים שלך או וואטאבר וזה, וזה כאילו מה שגרם להם לבוא אליך ווואטאבר. אבל אני חושב שבתוך התעשייה של, נקרא זה תעשיית המומחים או איך שלא נקרא לזה, יש לך מיתוג עומק רציני בין השאר בגלל תקופת ההשקות שהיית בחלק משמעותי. זאת אומרת, בין אם ראו אותך בסרטונים ואוהבים את התוכן שלך או לא אוהבים את התוכן שלך, כן? כאילו, בן אדם אומר, אוקיי, אבל הבן אדם הזה בנה משפחים ומהלכים שיווקים שבשבועיים עשו חמש מיליון שקל או לא יודע מה, ולא פעם אחת ולא פעמיים ולא שלוש. אז הדבר הזה זה כמו צריבת עומק שלא כולם יודעים את זה עליך, אבל מי שיודע את זה עליך, הרמת אמון שנבנית ביניכם היא עמוקה מאוד. נכון. אז שוב, לא כולם יכולים לעשות דבר כזה, אבל יש תהליכים, אתה יודע, לא מי שאנשים יכולים לעשות, למשל, להופיע בעיתונות, להופיע בטלוויזיה, לכתוב ספר, שוב, כל אחד בהתאם ללכות שלום. נכון, נכון. עכשיו, הרבה אנשים לי באופן אישי, הבאתי את כל הקשרים שיש לי, הרבה בי-היינד-הסינס, אחד מביא את השני, וגולת הכותרת מבחינתי, זה שהמתחרים הישירים שלי החליטו שהם באים אליי להתייעץ איתי, לעבור אצלי תהליך חירום, פרסונל דבלפמנט, ויש אנשים שעד היום לא יוצאים לשום מהלך לפני שהם שירינו איתי פגישת אסטרטגיה, כדי שאני אסתכל, לחפש להם את כל הבגמים במהלך הזה. נכון. וזה מבחינתי באמת גולת הכותרת, אבל כן, אתה יודע, גם אנשים כמוני לפעמים אומרים, בא לי את הרוחב הזה. לא, לא, אין בעיה, אין בעיה. אבל אז, באמת יש פה את החשיבה. עומק אל מול רוחב, ואני חושב שהסברת את זה, נתת את זה בצורה מאוד מאוד מאוד מדויקת. אני חושב, זה הגישה שלי, אני אשמח לשמוע דעתך, תתמקד בעומק, אבל כן זרוק מדי פעם רוחב. כן, כן, בכל מקרה צריך את שתיהם באיזושהי מידה, אבל גם, לא יודע, אלון אובן או משהו כזה, פעם בכמה זמן בחדשות, אבל אני אומר, או טוני רובינס, בסדר? אבל אני אומר, ברור שאפשר את שתיהם, אבל בדרך כלל זה טוב למנן 80-20. כלומר, לדעת כמה דברים. אחד, ברמה הפרסונלית, איפה החוזקה שלי? במה אני טוב? יש אנשים שתן להם לדבר 60 דקות, הם לא שמים לב איך הזמן עבר, וכאילו הם לא הספיקו להגיד כל מה שהם רצו. ממש. ויש להם עומק, והם יודעים להרכיב דברים, ולפשט, ולפרק, ולסדר, אוקיי? תן להם לדבר דקה, הם לא מרגישים שהם הוציאו כלום. מצד שני, יש לי חברים ולקוחות, כשתן להם דקה 30 שניות, הם שוברים אותך מצחוק, מוסיפים לך ערך מוסף, וגורמים לך לחשוב מחדש על החיים. מצד שני, תן להם 40 דקות, הם קופאים, הם לא יודעים מה לעשות. אז אחד זה מה החוזקה שלי ברמה האישית. שתיים, להתאים את הדבר למודל העסקי שלי. אם יש לי עסק שמוכר מוצר זול להמונים למשל, אז ברור שאני חייב רוחב, כי אחרת אני... אם העסק שלי יודע לעבוד עם יחסית מעט לקוחות, ולייצר איתם אינטראקציות עומק, וזה המרכז של מה שאני עושה, אני לא צריך בכלל את הרוחב הזה, ברור שהוא יכול להועיל, אבל זה לא חייב להיות המרכז. ואני חושב שפה בדיוק העניין, להבין מה החוזקות שלי, מה המודל העסקי שלי, וככה אני בונה אסטרטגיה, או תוכנית, או רעיון, בכלל מה הכיוון המיתוגי שלי. ואגב, אני אגיד, לא הכל חייב להיות מאוד מדויק מהבחינה של... כי בעסקים, במיוחד בעסקים של פרסונל ברנד, שכאילו, אתה יודע, מומחיות וזה, הרבה פעמים אנחנו קוראים לזה שנה, שנתיים, נעשה איזה דיוק, או זווית טיפה אחרת, כי אנחנו מתאים את עצמנו לשוק, וזה בסדר. זה לא חלק מרכזי מהלימוד שלי, אבל אם חלק מהלקוחות שלי אני עוזר להם, נגיד, בחשיבה ובאסטרטגיה תוכן לרשתות החברתיות, זה לא המרכז של מה שאני עושה, ובדרך כלל אני גם אומר להם, המלצה שלי תיקחו עוד מישהו שיעזור לכם לזה, אבל כן אני רוצה לעזור לאנשים עם זה, ואני בסדר, יש לי 15 תפוגבים או משהו באינסטגרם, אבל לא מרגיש לי שפיצחתי את זה בשום צורה. איפה בחיים שלך אתה הרבה יותר מצליח בחוץ, מאשר בפנים? מבחינת הרגשה כאילו? כן. רק הרגשה, אתה יודע, המציאות אומרת אחרת. זה נראה כאילו אני מצליח, אבל בתכלס... כן, אתה מרגיש שעדיין לא. וואו... אני חושב שכלפי חוץ זה נראה שאני הרבה יותר חברותי, ויודע להקיף את עצמי כאילו באנשים טובים ולהוביל אותם, ממה שאני באמת. וואו. יש לי אנשים מאוד טובים בסביבה שלי, ואנשים שאני יכול להרשת לעצמי לקרוא להם חברים, זה חלק מהאנשים שאני חושב הכי חריפים שיש. אבל בגלל דפקטיביות שלי בסקילס, כאילו, כן, סקיל דפישנסי, כאילו לא מספיק טוב. לתחזק קשרים, לשמר קשרים, לשמור על קשר ולהוביל קשרים כאלה. אני חושב שיש המון המון פוטנציאל, לא רק עסקי וכלכלי, אלא גם רגשי, חברתי, כיפי, בחיים שלי שלא מנוצל. וואלה, מדהים. אתה לא הראשון שאומר לי את זה. זה יכול להיות חבר יותר טוב, בקיצור. אתה יודע מה, השיגה דגבית. שוב, אני אומר שאני אעשה שיתופי פעולה, ואנשים האלה אוהבים אותי. מדברים על העסקים, זה נראה כאילו... אז אתה יודע מה סיגלתי לעצמי? יש לי איקס רשימה של אנשים, גם מהעבר. עשיתי רשימה כזאת, פשוט עשיתי את זה. שם ביומן, שליחת הודעה כל חצי שנה, אוקיי? ואני שולחת הודעה, מה קורה? מה המצב? ואיכשהו מסתבר, תקשיב, 90% אני קולט שהבן אדם היה צריך אותי באותו רגע. זה... לא יודע איך זה קורה. אני הולך על זה, זה הפרויקט הבא שלי. מדהים, הכי פשוט שבעולם. אגב, את הבן שלי בן 8, הוא הכניס ללוסט שלו פודקאסט, הוא עובד, מתחיל לעבוד עם יומן של גוגל. ככה אני רוצה שיעבוד עם יומן. או פעם אחרי זה... לא, זה טוב. שאלה אחרונה שלנו להיום, מה גל של 2016 היה שואל את גל של 2026? מה הוא היה שואל? כן. אני אגיד שאני חושב ש... שגל של 2016 היה מצפה מגל של היום להיות במקום יותר מתקדם. זה עמוק קצת, אני יודע. מאוד. אבל... זה בגלל שהוא... כאילו... אני אגיד לך, אני שנייה אחדד את זה. אני חושב שבחצי שנה האחרונה, בסדר גודל, מאוד הצלחתי להתחבר חזרה על העוצמות שלי, אבל אני חושב שאחרי המחירה של החברה וקורונה וכל מה שקרה ביחד, היה לי איזה שנה, שנתיים של ממש ללכת לאיבוד כזה, ושוב, היה לי גם קצת כסף, אז כאילו, לא שסבלתי, כן? טיילתי כלפי חוץ, טיילתי בחול, טיפסתי, צללתי, עשיתי כיף, הייתי עם הילדים שלי מלא וזה, אבל משהו בפנימיות שלי, בביטחון עצמי, זה היה מאוד מאוד ירד. ובגלל זה, בתקופות שאני בהרבה מובנים עסקיים, הלכתי אחורה. ואני לא חושב שגל בן ש... בגיל 26 של 2016, היה צופה שזה מה שיקרה. אז כאילו, אולי מה נסגר איתך או משהו כזה? אני חושב שהיום הוא היה גאה בי, כאילו, שכן הצלחתי להרים את עצמי חזרה. אולי מה שואל משהו, אז מה לקח לך כל כך הרבה זמן? מה לקח לך כל כך הרבה זמן? מגניב. אני חושב שאחד מהמיומנויות הגדולות ביותר שלך, גל, וזה משהו שראיתי לך הרבה, לא רק ממני, אלא מהרבה מאוד אנשים, אתה יודע לבקש עזרה, לבקש עצה, ממש אתה צריך באותו הרגע, וגם אם אתה לא יודע אם אתה צריך, אתה יודע לעשות את זה. אני חושב שזו אחת המיומנויות הגדולות ביותר שיש לי יזמים, ויש אותה לך. ראיתי את זה איתי כמה פעמים, הרי מאוד כמה אנשים. אני חושב שזו מיומנות שהרבה מאוד בעלי עסקים אין להם אותה, או שהאגו הורג את זה, בסדר? ואצלך יש את זה, ואני רוצה שכן תלמדו. אתה יודע, חבר משותף שלנו, עידן וולר, לפני הרבה שנים, 2017 כזה, 18, משהו כזה, שם לי טלפון, אני לא מכיר אותו, כאילו, שמעתי עליו, אבל לא מכיר אותו, והוא התקשר ואמר לי, שלום, מה קורה? אמרנו, אחלה, זה, אני רוצה לתת אותך ממשו, בא לך לבוא למלון הזה, איפשהו שאני עושה איתו. הילטון, הילטון, כן. אמרתי לו, סבבה, מה אתה צריך? הוא אמר לי, אני רוצה to pick your brain על איך מנהלים צוות מחירות. והלכתי. ולכאורה, כאילו, פגישת ייעוץ של שעתיים, לא שילם לי משהו, כן? ואני יצאתי בכיף. נהניתי. נכון. כאילו, אמרתי, איזה כיף היה לי לעזור לו. וכמה ימים אחר כך, זה היה במקרה כאילו, אחד אחרי שני, אפשר להגיד שם אותו, לירון מור, גם, זה הייתה באיזה נקודה, שהיא גם רצה עזרה באיזה משהו, והיא גם התקשרה אליי וגם ביקשה עזרה. אז אמרתי, וואלה, אני עוזר לאנשים האלה, ואני לא מרגיש שהם לוקחים ממני, אני מרגיש מבסוט. נקרא דדיות. ואז זה פתח לי את זה, רגע, אז גם אני יכול לבקש, אז גם אני יכול להתייעץ, ואני חושב שבנקודות מסוימות, אני הרבה פעמים שואל את עצמי, מי הבן אדם שהכי, שאני מכיר, שהכי טוב בזה. ואז בנקודות החלטות אסטרטגיות, אני חושב שזה באמת מאוד מאוד עוזר. מדהים, שאתה יודע לתת, מבלי לצפות בחזרה, אתה תקבל כפליים, אתה שמצליח. אני אפילו לא בקטע כזה, אני אומר כאילו, עצב זה. לא, הרבה אנשים לא יודעים את זה, אתה מבין? עצב זה שקלטתי, שאני מרגיש טוב. נכון. בעצם הוריד לי את הפחד, כי מה הפחד בלבקש? אני אומר, מה, אני אתקשר עכשיו לחיים? כן. אבל הוא עסוק, מה, אז מה, שלו שווה מלא כסף? לקוחות שלו משלמים לו על פגישת 2000 שקל, מה, אני אתקשר אליו, עכשיו אפשר אותו משהו? לא לעניין. אני מבין, בטח. ומה, זה יציק לו? הוא יחשוב שאני לוזר. יחשוב שאני לוזר, דיוק. אבל, בריר שקלטתי שכשאנשים מבקשים ממני, החוויה שלי הפוכה, זה חוויה, וואי, איזה גב, איזה תותח, איזה מלכה היא, שהיא מתייעצת על משהו שהיא לא יודעת, שמתייגו בצד, אמרתי, אוקיי, אז גם אני יכול להיות כזה. נכון. חלקי, כי אני מה השאלה. חד משמעית. גל צחייק, תודה ענקית, שפינת לנו הזמן. תודה רבה. תודה רבה, חיים, היה כיף גדול, תודה רבה שהזנתם, והייתם כאן. תודה רבה.