My באלאנס #20 — רגע לפני ההצלחה הגדולה

context: ### גל צחייק. פסיכולוגיה ממגנטת, Success Bootcamp, בוטקאמפ, NLP, טופ טאלנט, סטוריטלינג, מיתוג אישי ממגנט, כיתות אומן, שפע, פסיכולוגיה דואלית, הסוף לנחמדות, מודל הספירלה, טרנספורמציה, ריבוי מקורות הכנסה, המצפן הפנימי, Brain Mastery, הצעה מחבקת, מיקרו-זהויות, יישור פנימי, עיקרון הקיטוב, צבא של איש אחד, סגירת הרצאות, מוזמנים, מכירה מול קהל. ### ### רוב האנשים מאמינים שתהליך ירידה במשקל כרוך בסבל. ויתור על הנאות, אימונים מפרחים, דיאט או צום, אכילת ארוחה ביום או בצמצום קלוריות קיצוני. האמת, זה ממש לא צריך להיות ככה. ברוכים הבאים לפודקאסט My Balance, ללמוד לאכול נכון. שמי מאיה בן אפריים קליין ואני תזונאית ודיאטנית קלינית כבר מעל 20 שנה. יותר מ-50 אלף איש בארץ ובעולם כבר למדו איך לאכול נכון לפי השיטה שבניתי. שיפרו את האיזון ההורמונלי ואת איכות חייהם. היום יש לי את בית הספר למאמנות אכילה לנשים My Balance Academy, בו אני מלמדת את השיטה שלי. נשים שיש להן תשוקה למקצוע ורוצות לעזור לעוד אנשים לשפר את איכות חייהם. בפודקאסט הזה נשבור מיתוסים, נדבר על תזונה, על בריאות, על הרגלים ונכוון ביחד אל עבר חיים בריאים, מאושרים ומאוזנים יותר. האזנה נעימה. גל! יש. המשכנו לדבר והחלטנו שעוד פרק אחד יצא כאן. תודה רבה שאתה פה. יש, אני מאוד מאוד נהנה להיות כאן, אני חושב שהפרק הקודם, אם לא שמעתם אותו חובה. חובה. ויאללה, אני ממש מתרגש. אז היום אנחנו הולכים לדבר על ויתור, על מה קורה לנו בדרך גם כשאנחנו חווים הצלחה ולמה אנחנו לא מתקדמים לשינוי הרגילים. כי היום אנחנו יודעים שצריך זמן וסבלנות עד שמשנים הרגילים. אצלי זה קרה, אני 14 שנה באותו משקל שלי וכן, בואו נדבר קצת על, ניקח לקוחה, היפותטית. זה קורה הרבה, אבל אנחנו כן ניקח סיפור. אני ממש רוצה שנדייק למה אנשים מבטרים לעצמם. זה המהות וכדאי שישערו איתנו כי הולך להיות סופר מעניין, לא שמעתם אותו, לכן השערתי אותו, כי יש פה תובנות אדירות. אז בואו ניקח לקוחה שמנסה שנים לרדת במשקל. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, לא מצליחה. ואז, אה, הצליחה תוך כדי. אני אסביר על זה גם למה היא לא הצליחה עד היום, תחבני כנס לזה, אבל כבר הגיעה לתוכנית, כבר ירדה, ירדה 10 קילוגרם. היא כבר מרגישה טוב, היא שמחה, היא מאושרת, היא נראית טוב, היא אהפה על עצמה ואז יש לה 20 קילו לרדת. זה היה עד שהיא שמה לעצמה בסוף, אבל לאט לאט. מבטרת לעצמה, לא כותבת תכנון, שזה משהו שאני מבקשת כי זה הסדר שלנו, וסדר זה אוויר. לא מכינה לעצמה, לא משתפת, פתאום, אנחנו יודעים גם מה קורה לאט לאט. בדיוק. המשקל עולה. אז מה שאני חושב על זה, אני אגיד ככה, ואני אזרוק ואז תצטרפי ונראה כאילו לאן את לוקחת את זה. אני חושב שיש שם שני דברים מרכזיים שבאים לתוך המשחק הזה. והדבר הראשון זה כל מה שקשור, נקרא לזה במרכאות כפולות ערס עצמי, זה לא באמת בדיוק ערס עצמי, זה קצת עמוק יותר, אבל אני חושב שאם הנושא הזה מעניין אתכם, אז הפרק הקודם שהקלטנו מאוד רלוונטי, זה כל מה שקשור לחוויות מעבר, ביטחון עצמי, כל הדבר הזה. הפרק הקודם שלנו מדבר בדיוק על זה. אני חושב שהדבר השני פה שנכנס לתוך העניין, זה שרובנו, יש לנו את הממש דפוס הזה של לוותר רגע לפני ההצלחה הגדולה, ומה שקורה זה שאנחנו חיים באיזושהי לולה כזאת, שכל פעם אנחנו מנסים לפתור משהו בחיים שלנו, ושנייה לפני שאנחנו מקבלים את הפרס הגדול, אנחנו עוזבים אותו. אז אני מתחיל דיאטה, יורד 10 קילו, אפילו יורד את כל ה-20 קילו, אבל לפני שאני מגיע למצב המאוזן וההרגלים והטמותבר שלי, אני עובר לדבר הבא, נגיד כסף, נגיד זוגיות, נגיד ילדים, נגיד מוטבר, שוכח מהתזונה, בינתיים אני עולה במשקל, אני כאילו מתקן את הכאב שיש לי בהקשר של ההורות או בהקשר של הכסף או בהקשר אחר, אבל מה שקורה הרבה פעמים זה שגם שם אני לא נועץ את זה עד הסוף, ובינתיים המשקל נהרס, ואז אני חוזר למשקל, חוזר לזה, ואני באיזושהי לולה של כל הזמן, כל הזמן, עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם, אני עובר ממשהו אחד שלא עובד למשהו אחר שלא עובד למשהו אחר שלא עובד ומשהו אחר שלא עובד. וזה החוויה של הקיאוס של החיים שרוב האנשים חיים בה, אני אתן טיזר קטן שלא חייב להיות ככה. ברור שלא, ברור שלא, אבל גם היא מפתחת הרגלים, היא מפתחת כבר את הרגלים כי לרדת 20 קילו לקח זמן וזו תקופה, אבל... כן. היא נשברת. יש מודל שאני מלמד. יש כאן למה, למה היא עושה את זה? אז אני אגיד. ממש מודל שאני מלמד, שמדבר על התפתחות שלנו בכל תחום בחיים, והוא מחלק אותו לכמה שלבים. ורוב האנשים מתבלבלים בטעות, כי אף פעם לא לומדו את זה, בין שלב שאני קורא לו ההתפוצצות, לשלב שאני קורא לו ההתמצקות. בשלב ההתפוצצות זה השלב שבו פתאום אנחנו חווים וואו. ירדתי 20 קילו, אם זה בעסק ואני עצמאי, פתאום אני מרוויח פי חמש יותר מה שהרווחתי לפני זה. אין כמעט בעל עסק שלאורך זמן מתמיד, שאין לו איזו התפוצצות כזאת שהוא חווה אותה. אבל מה קורה לרוב בעלי עסקים? אותו דבר בדיאטה, אותו דבר בתחומים אחרים בחיים. ברגע שיש את ההתפוצצות הזאת, כאילו מצליח לי, אז אני חושב שסיימתי. ואז אני עובד על הדבר הבא, אני מנסה לגוון, אני מנסה לשנות, אני זורק על הדברים הקטנים שהביאו אותי לשם, ואז מה שאנשים לא יודעים על שלב ההתפוצצות, זה שלב ההתפוצצות הוא שלב מאוד מאוד עדין ושברירי, ומאוד קל לאבד אותו. רק כשאנחנו מצליחים לעבור לשלב הבא שנקרא ההתמצקות, ככה אני קורא לו, זה לא נמצאתי לזה את השמות, זה משהו שהוא קורה לכולם, רק כשאנחנו עוברים לשלב הבא, אז ההרגל מוטמע כל כך עמוק שבאמת הדבר הזה הופך להיות משהו דרך חיים. וכשאנשים מצליחים להגיע לדבר, ושוב, בדרך כלל זה אפילו משנה מאיזה תחום התחלתי. אם התחלתי מצונה, אם אני אצליח להביא את התזונה שלי להתמצקות, תדמיינו את החיים שלכם, שנייה, שאתם לא צריכים לחשוב יותר מדי על אוכל ועל תזונה ועל בריאות. בואי. וואו, כמה שקט וחופת נפשי. עכשיו אני יכול להשקיע נגיד בעסק, נגיד בהורות, נגיד בזוגיות, ואם אני אהיה חכם גם שם, ואחרי שאני אשקיע כמה חודשים ותהיה לי התפוצצות והצלחה מסוימת, נגיד, נכון, בזוגיות, יש לנו איזה משבר בזוגיות, ואז אנחנו עושים דייטים ועושים כיף, ופתאום האינטימיות חוזרת וכיף, ואז אנחנו חושבים שזה הצלחה, אז אנחנו עוזבים את זה. לפני ההתמצקות. אם אנחנו נהיה מספיק חכמים ונביא את זה גם להתמצקות ואת זה גם להתמצקות, בצורה דרגתית, זה לא לוטלי שלוקח יום אחד, אז אנחנו נוכל ליצור לעצמנו חיים שהם שונים מהותית. אני אומר, יש שני סוגים של אנשים בעולם שחיים מקבילים, הם חיים באותו כדור, חיים שונים לגמרי. אלה שהתחומים המרכזיים בחיים שלהם אף פעם לא מגיעים לי להתמצק במקום טוב, ואז הם כל הזמן בלופ של מהכאב הזה לכאב הזה, מהכאב הזה לכאב הזה, מהלחץ הזה מהלחץ הזה, ויש את אלה שהצליחו, שוב, זה לא מה שהם מושלמים, זה לא מה שהחיים אחלה, זה לא מה שהם הצליחו בהכול הכול, אבל הם הצליחו לייצר לפחות איזושהי רמה חיובית של התמצקות בתחומים המרכזיים בחיים, ושוב, גם להם יהיה משברים, גם להם יהיה קושי, אבל זה אולי 5% מה שיש לבן אדם האחר. כן, זה בדיוק ההתפוצצות הזאת, זה שחקנים שקיבלו הרבה כסף, וזה, ואז מתחילים לאבד את זה, כי הם לא למדו איך ממש להתמצק. נכון, כי אני מכיר מלא אנשים כאלה בכסף, ששוב, גם לי זה קרה, עם כל הזה, אני לא יודעת מה אני עושה את הספורט הזה. אני זוכר שממש כמה שנים אחר כך, כשאני הייתי בן 23, נגיד משהו כזה, אני רצתי ועשיתי סדנאות, וכל פעם באו 7 אנשים ו9 אנשים, 8 אנשים, 7 אנשים, פעם אחת, בום, התפוצץ לי פתאום, 200 אנשים, 200 אנשים, ואני גם בהרצאות האלה מחרתי סדנאות יותר, פתאום, ממצב שאני מכניס 20,000 שקל בחודש, בחודש אחד זה הפך להיות 80,000. מה האינסטינקט הכי טבעי שלי, ושל כל בעלי עסק הרבה פעמים זה, אולי אני אטוס לחול לחודשיים, אולי אני אמציא מוצר חדש, אולי אני אעשה משהו אחרת, שוב, כי זה הבלבול היסודי, שאנחנו חושבים שהתפוצצנו, אז הצלחנו, לא. ההצלחה היא לא בהתפוצצות, ההצלחה היא כשאני מצליח אחר כך להפוך את זה למשהו... זה מה שנראה לי צריך להבין, הבלבול בין התפוצצתי לבין התמתי. בדיוק. והרבה פעמים, כאן אנחנו עושים, תקשיב, זה בכל כך הרבה דברים, וואי, נתת לי ממש נקודה. אני רוצה להגיד לך מה קורה בתהליכים אצלי. ולמה זה כל כך מצליח, בשונה מהרבה פעמים שעושים דיאטות. נדעתי עם הסנאה הזאת עם דן אריאלי וזה, ואני גם רואה. אנשים עושים, יש להם מוטיבציה לרדת במשקל, בסדר? לרדת במשקל, לעשות שינוי, תחשבו על כל דבר. מוטיבציה עולה ויורדת, אין לה שום... בכללי אני חושב שהתכנים שלך בנויה בצורה הגיונית, אבל... לא, אבל עכשיו... לא, באמת, זה היה טקטימי. כי זה החיים שלי. כי זה באמת הנוסחה לשינוי, וזה מה שאני עושה, וזה קריטי. כי אנשים חושבים שתפריט זה משהו שעובד, או לראות פודקאסט שלי, זה לא עובד. כשאנחנו רוצים לעשות שינוי, זה לא צריך להיות המוטיבציה שמכוונת אותנו, או המומנטום. כמה פעמים נרשמו, כי עכשיו יש 50% הנחה, או 129 שקל, זה... כמה אנשים טועים. אנשים שבונים על מוטיבציה בחדר כושר, נכון? עכשיו יש 122 שקל בחדר כושר לשנה. אתה הולך, אתה נרשם, אבל זה מוטיבציה ומומנטום. מכאן מתחיל שינוי. כשבן אדם עושה באמת את התהליך כמו שצריך, הוא לומד למה הוא עושה את זה והוא קשוב למה שהוא עושה והוא מפתח כוח רצון כי מה לעשות בהתחלה שינויים דורשים כוח רצון יותר נכון נשמעת עצמית כמו הילדים שלנו איך הם למדו לשחק כדורגל בחורף בקיץ הם הלכו ואז יש את השייכות נכון כי אנחנו בקבוצה למה אתה פותח עכשיו קבוצות כי מה אתה מבין יש את השייכות ואני אגיד אפילו תמשיכי ואני אדבר וניצחונות וטקסים והנאה יש דרך שהאוכל טעים זה עובד לי נפלא כי יש לי ניצחונות כי יש לי קבוצה כי אז הוא מוסד שינוי וזה הכמות טוני אני אפגיל אפילו מעבר לזה שזה עוד דבר גאוני בתוכנית שאני לא יודע אם אפילו שמת לב לזה בטוח שכן אבל נראה כי אסביר את זה מה שאני רואה מהצד זה שמאוד מאוד הגיוני שכשאני נכנס לתהליך יהיה לי רמת מוטיבציה מאוד גבוהה ואני ארצה להשקיע את כל כולי בפנים ושאחר כך בהמשך אני ארצה לשמר את זה באיזשהו ווליום טיפה יותר נמוך ואת פנית את התוכנית בצורה מאוד מאוד חכמה שההתחלה החודש הראשון יותר אינטנסיבי שמאפשר את הדבר הזה ואחר כך זה מתמצא ואני חושב שזה אחד התובנות אם אני לוקח את זה שנייה גם מהתוכנית למובן כללי בחיים רוב האנשים חושבים שהדרך להצליח בהרבה דברים זה לנסות להתאים את הפסיכולוגיה שלהם למטרות שלהם זאת אומרת אם אני רוצה לעשות משהו אז אני צריך לשנות את עצמי ב100% כדי להפוך להיות הבן אדם הזה והבעיה עם זה זה שהפסיכולוגיה שלנו משרתת מגוון רחב של דברים בחיים שלנו וכשאני מנסה לעשות שינוי קיצוני גם אם אני רוצה בשביל נראה לי שאם לא יודעת אני רוצה בעבודה להיות יותר קשוח בסדר אז אם אני רוצה עכשיו לשנות את כולי כדי להיות בן אדם הרבה יותר קשוח אז אחר כך ייכל לזה השלכות שליליות בבית ואלה השלכות שליליות עם הילדים ואלה השלכות שליליות בזוגיות אז כאילו יש התנגדויות פנימיות וזה מוצדק ואתה לא בטבעי והפתרון היותר פשוט הוא לבחור את הדרך שלי ואת המסגרות שלי למשהו שמתאים לפסיכולוגיה שלי אני אומר לחבר'ה שאנחנו נגיד מלמדים מנלפי אם אתה רוצה שהדברים שאתה אומר למנמונחה שלך או וואטאבר ייגעו באמת בתת המודעה שלו אתה צריך לדבר את השפה שתת המודעה אוהב לשמוע ואותו דבר פה אני חושב שלמשל אם ניקח את זה לדוגמה נוספת אם אני שואל את עצמי אוקיי אני עכשיו נגיד באיזשהו גיל 40 אני רוצה לעשות שינוי קריירה סתם דוגמה ואני שואל את עצמי אוקיי איזה קריירה אני רוצה לעשות ואני מבולבל במקום לשאול את עצמי אוקיי איזה קריירה אני רוצה לעשות ואז מה אני צריך להשתנות להיות אני שואל אוקיי מה חשוב לי מה אני יודע על עצמי איזה דברים נכונים ועובדים לי וטובים לי ואז אני אנסה לבחור את הקריירה והמקצוע שנכונים לאישיות שלי נורא קשה אז אם אני רוצה להצליח להתמיד בתזונה כדאי לי לבחור תוכנית נכון שמותאמת לפסיכולוגיה האנושית לא להגיד לעצמי כי מה אנחנו עושים אוקיי אני ראיתי בצ'אט ג'יפיטי הוא נתן לי דיאטת אבטיח עכשיו אני אוכל רק אבטיח וזה תיאורטית יכול לעבוד נכון אם אני בגרעון קלורי על אבטיח אז אולי אני ארד במשקל שאני לא מומחה בזאת תגידי סופו אבל נראה לי לפי מה שאני מבין אבל הבעיה עם זה זה שהדיאטה הזאת היא לא תואמת את הפסיכולוגיה שלי ואת מה שנכון לי ואת האיזון שלי אז גם אם לטווח הקצר זה יצליח זה לא יצליח לאורך זמן אז אם אני רוצה להצליח מה שלאורך זמן אני רוצה להבין מה אתה עושה להבין לעומק מה אני עושה ולקחת משהו שתואם את הפסיכולוגיה שלי ואת הפסיכולוגיה שלי כבן אדם עכשיו את אותו עיקרון אפשר לקחת באמת להמון תחומים בחיים לכל דבר אם אני עכשיו רואה שממשל אני בן אדם יותר קולני ואנרגטי ובווייב גבוה וכן הלאה אז אם אני אנסה לאמץ נגיד גישת הורות שהיא מאוד שקטה וזה וזה זה יהיה כל הזמן להילחם בפסיכולוגיה שלי אם אני אבחר גישת הורות שהיא גם פוזיטיבית וחיובית אבל שהיא מלאה אנרגיה שהיא מלאה יוזמה שיהיה לי הרבה יותר קל להתמיד בזה ואז התהליך שלי כמו שאומרת יהיה לי חוויה של הצלחות אני אגיע לדבר הזה עכשיו שוב גם זה אם אני אגיע להתפוצצות יחשוב שהצלחתי ויבוא לדבר הבא לא עשיתי בזה שום דבר ויש את התמונה הזאתי שתמיד אני חושב עליה פעם הייתם פוסדים בפייסבוק ועכשיו באינסטגרם וזה נכון של הבן אדם הזה שכאילו עם מקוש והוא כזה חופר מנהרה וצריך להגיע ליהלומים נכון ורואים אחד כזה שמגיע שנייה לפני היהלומים ומוותר והשני כאילו חופר ומגיע ליהלומים וזה כאילו כאילו הדבר הקטן הזה אז במציאות אני חושב שמה שהרבה פעמים קורה זה שלפני המצפור הגדול של היהלומים יש יעלום אחד והיעלום האחד הזה זה יעלום שקרן זה הירידה של ה-20 קילו לפני שזה מוטמע זה ההכנסה של אלף או חמישים אלף או שלושים, כל אחד במספרים שלו, מאה מיליון או שנייה יותר. פעם אחת, זה היעלום שקר הזה של הנה, סבתי את התוצאה הזה, אני לא צריך לדאוג מזה יותר. בעוד שאם, אחרי שהגעת לזה, אתה כולה צריך להמשיך עוד קצת. זה השלב הקריטי. נכון, יש את ההתבוננות, שאז אני בכלל לא... במודעות שיש לי בעיה, אחר כך יש את ה... אני מחפשת, ואז מקבלת את ההחלטה, אז עשיתי פעולה, ואז בסוף, יש את השמירה. כל דבר, גם בעבודה, יופי. מעבר לזה אני אגיד, תחשבי, נגיד את, ולפי השיטה שלך גם התלמידות שמתמידות לאורך זמן. הן לא חוות תזונה כקשה. נכון? הם לא חוות תזונה, הם חוו תזונה כקשה, חודש או חודשיים, או שלושה חודשים, לא יודע, יותר. אבל עכשיו הם לא חוות תזונה כקשה. אז גם יש להם תוצאה טובה, וגם הם לא חוות את זה כקשה. האישה או איש, בחור או בחורה, לא משנה, שכל פעם מתחילים ומפסיקים מחדש, הם בעצם, לא רק שהם לא חווים את התוצאה, הם גם כל הזמן חווים את הקושי. אם אני משווה את זה שנייה לחדר כושר, כדוגמה פשוטה, אם אני עכשיו לא התאמנתי שנה, או שנתיים, ועכשיו אני הולך לחדר כושר, יום למחרת, מה יהיה לי? ריבועים בבטן? לא, מה שיהיה לי זה שרים כואבים בכל הגוף. הרבה פעמים בשני, שלושה, ארבעה אימונים הראשונים, כל מה שאני מקבל זה רק כאב, אני לא מקבל שום דבר מועיל. ואם אני אחרי השרים התפוסים מפסיק, מה יקרה? פעם הבאה אני שוב אעשה את השלב של השרים התפוסים. זאת אומרת, במציאות, בפועל, אלה שסובלים יותר גם מתאמצים יותר, כי הם חיים את החיים שלהם, במטאפורה של החדר כושר, חודש מנוחה, חודש כאב שרים, חודש מנוחה, חודש כאב שרים, והבן אדם שכאילו עובר את ה... אני קורא לשלב הזה שלב המדבר, שעוברים את שלב המדבר, עוברים את השלב של הקושי, פתאום הם מבינים, אה, אימון בחדר כושר לא חייב להיות סבל, אה, השרים לא חייבים לכאוב לי, אה, תזונה זה לא חייב להיות קשה, אה, לבשל לעצמי יכול להיות מהר, אה, להכין תוכנית זה כן, כאילו אני פחות חזק בעניין של תזונה, אבל נגיד אני מאוד מאמין בלבנות תוכנית שבועית מבחינת, איך קוראים לזה? ניהול זמן. אז בהתחלה שבן אדם מתחיל לעבוד עם יומן למשל, זה סיוט, זה סיוט, אוי ואבוי, מה אני צריך עכשיו לכתוב את כל מה שאני... זה גם מרגיש כמו בזבוזמן, זה מרגיש אוקיי, לוקח לי שלוש שעות רק לכתוב את זה. הוא לא מבין שאם הוא יתמיד עם כל סיסטם, לא חייב להיות עם סיסטם שאני אמצאתי, סיסטם שמישהו אחר המציא, זה לא משנה, אם הוא יתמיד עם זה איקס חודשים, בסוף זה ייקח לו חצי שעה. בסוף זה ייקח לו רבע שעה. סיסטם, קח רגע את השופרסל, או חנות, שאני עושה קניות פעם אחת. מכיר את זה שבהתחלה שעות על גבי שעות, אבל אז יש סיסטם, אותו דבר תזונה, תזונה זה סיסטם, פעילות גופנית, אם זה עוגן, אם זה ביומן, לבנות יומן, אני כבר, אתה יודע, זה רץ. נכון. הכל צריך להיות סוג של סיסטם. רק כמה אנחנו מבטרים בסוף גל. רגע לפני. אז התשובה היא, אני חושב, שהתשובה היא שאנחנו באמת מוסכי דעת מכאבים אחרים שיש לנו בחיים, ואני חושב שהפתרון הכי גדול של זה, לא יודע אם אתה הופיע לזה או לא, בוא נראה מה תגידי, שאם אני במקום להציב לעצמי מטרה, נגיד בהקשר של תזונה, של ארדת 20 קילו, ואז אני יודע שיקח לי נגיד חמישה חודשים להגיע לשם, ואז עד שאני אמצק את זה ייקח לי עוד שנה. אוקיי? אם אני יכול להציב לעצמי מטרה שאני חי איתה ונעים לי איתה, של ארדת 10 קילו בתור ההתחלה, אוקיי? ולהתמיד עם המשקל הזה, שהוא כן עדיין 10 קילו יותר מה שאני רוצה, אבל כן יותר טוב מאיפה שאני עכשיו, אז אני יכול לעשות בוסט, לרדת את ה-10 קילו הזה שאני רציתי, למצק את זה, לפתור את שאר, כאילו להתפנות לדברים אחרים שיקרו לי בחיים, כי יקרו לכם דברים אחרים בחיים, אבל אז יהיה לכם לפחות שקט מתזונה. אז גם אם אתם 10 קילו יותר מה שדמיינתם, אתם לפחות 10 קילו יותר מה שדמיינתם עם שקט לגבי תזונה. ואחרי שתצליחו לייצר שקט קצת, שקט לא, שקט מושלם, לא מיליון אשקלים בבנק, איזשהו שקט בעבודה, ואיזשהו שקט בזוגיות, ואיזשהו שקט בבריאות, ואיזשהו שקט בתנועה, אז יאללה, אז תשקיעו עוד פעם כדי לרדת למשקל שאתם הכי רוצים, תשקיעו עוד פעם כדי להעלות את העסק, תשקיעו עוד פעם, כי זה מאוד מאוד מאוד מאוד קשה ללכת על מטרה גדולה, וזה אני חושב משהו שהרבה אנשים חווים אותו, ללכת על מטרה גדולה כשכל החיים נותנים לך סתירות מכל עבר. אבל כל הזמן. נכון, אתה רוצה להקים עסק, והמנהלבנק, בני זוג, ילדים, כל הזמן קוראים לסביכה משברים. אז הפתרון הוא, שוב, ברמה הפרוטקטיבית, לנסות להגיע למצב, וזה משהו שאני כאילו מלמד אותו, שלייצר בהתחלה יעדים טיפה יותר קטנים, לא בשביל לחלום בקטן, אני אחרון שלי, אפשר להגיד עליו שחלום בקטן, אבל רק בשביל לייצר איזושהי התמצקות בחיים שלי, ששנייה אני אוכל לנשום. רוב האנשים, החוויה שלהם את החיים, זה שאין להם זמן לנשום. אז אני אגיד לך, שתוך כדי שדיברת, חשבתי על שני דברים. זה הרגלים. נקודה. שלך הרגלי תזונה נכונים, הרגלי ניהול יומן, הרגלים משפחתיים, ואתה הופך את זה למשהו שקיים בחיים שלך. לא מאתגר בתקופה מסוימת, אלא באמת שלושה חודשים, ארבעה חודשים, ייצרת את הרגל, אתה מבין מה אתה עושה. כאילו יש לך תורה. הרי תורה זה כמו שפה, השפה זה חלק מאיתנו. חובה. אני עם המדיטציה, לא נהניתי מהדבר הזה כל יום. עד שזה הפך להיות הרגל, ועכשיו זה לא עוזב אותי. והדבר השני שבא לי להגיד, אתה זוכר שהיינו בטוני רובינס? המעגל החיים, אגב מי שלא מכיר את זה, זה פשוט כל אחד מהתחומים של חיינו שמאתגרים אותנו, שמרגשים אותנו, שמתחילים בעצם על המעגל לסמן באיזה שלב אנחנו, בכמה סיפוק אנחנו. אז לדוגמה הקריירה. אם הקריירה במקום מאוד מאוד גבוה, משהו אחר יהיה מאוד מאוד נמוך. לדוגמה הזוגיות או המשפחה. אתה זוכר? כאילו... שוב, אבל אני בטוח מה יש שאם אתה עכשיו, סליחה שאני קצת מוציא את העיניים ללקוחות ולמי שמאזין, אני מקווה שזה לא נפריע לך, אבל אם אני אשים את הגלגל שלך, אני מנחש שלא יהיה לך בשום דבר שתיים. את אישית. תהיה לך אולי ששים, ואת מאוד יהיה לך מוטיבציה לפתח אותם, או אולי דבר אחד שיש בו שתיים. ואני בעוד במודעות. בסדר, אבל רוב האנשים, זה מה שאני אומר, שיש להם הרבה שתיים אם כאלה, זה מתחיל לקרוס אחד על השני, ומתישהו בחיים יש לנו בחירה. או שאנחנו רואים, אוקיי, אני חייב לשים איכשהו את החיים שלי הכל על שש בתור התחלה, כדי שזה יוכל להתקדם, ואז אחר כך השראה וטה-טה-טה-טה, או שאני אמשיך כל פעם ליפול משתיים לשתיים. אז זה מעולה. אז קחו את אחד מהאתגרים האלה, שזה משפחה, קריירה, זוגיות, תזונה, בריאות, כאילו חברים, חברה, ותגידו, אני עכשיו את זה, לא משנה מה, שם על זה וי, ומעכשיו ולשאלית חיי, זה יהיה לפחות שש, וכשהכל יהיה לי שש, אני גם אחזור להעביר את זה לתשע או לעשר, והסיבה שיש מחקרים שמראים שהרגל לוקח 21 יום, 42 יום, וזה לא בקרישת מדברת פה על שלושה, ארבעה, חמישה חודשים. ופה רציתי להוסיף שכשאנחנו רוצים לשדרג תחום כלשהו בחיים שלנו, זה גם הרגל, אבל זה ברמה מסוימת טיפה מעבר להרגל, כי את אמרת את זה בצורה כל כך עמוקה, שקראת לזה הרגל משפחתי. מה זה הרגל משפחתי? זה כאילו איך שאני מבין את זה. זה כאילו, אוקיי, אני שיניתי משהו בחיים שלי. תוך 40 יום זה כבר הרגל שלי. אז למה אם אני מפסיק, הרגל יערס? בגלל שעדיין המשפחה שלי, החברים שלי, הסביבה שלי, יש להם הרגלים הפוכים, ובסוף זה יתבחבש וייערס בצורה דרגתית לאט לאט. אז אחרי 40 יום, לי יש לי כבר את הרגל, ואני מתחיל לראות תוצאות. עכשיו, אנשים בסביבה שלי מתחילים, אני סתם נותן הסבר זה, מתחילים לראות תוצאות, עכשיו הם מתחילים גם להשתכנע. לאט לאט הם גם מתחילים להשתכנע. אז עכשיו הם צריכים עוד איזה 30 יום כדי שהם השתכנעו. ואז צריך עוד איזה 40 יום כדי שגם אצלהם זה יהפוך להרגל. ואז הבן אדם הזה שהוא הכי הקשן והכי מעצבן בבית, הוא השתכנע האחרון. אז הוא צריך עוד 30-40 יום. ובגלל זה הרבה פעמים להעביר תהליך כזה של אפילו תחום ספציפי בחיים שלנו, לוקח יותר ממה שהמחקרים פשוטים רוצים שנחשוב, וזה נכון בעסק, זה לא יקנה תוך 30 יום, זה נכון בקריירה, זה נכון בהורות, בזוגיות, בכל מקום. הדברים האלה לוקח להם טיפה יותר זמן, כי זה לא רק הרגל בסיסי שלי של לעשות יומן. זה למידה, גל. כשקראת לי, אמרת שנעשה עוד לדבר עליה, ויתור עצמי. ופה יש את הנקודה הזאת שכאילו, כשאנו יש הרגל מסוים שהוא סותר את ההרגלים של המשפחה, שהוא סותר את הדברים אחרים שאנחנו רוצים לעשות, שהוא סוגר את הדברים האלה, אז שם אנחנו מבטרים לא רק לעצמנו, אנחנו מבטרים על מה שחשוב לנו כדי לרצות אחרים, כדי שהם יהיו זה, כדי שיהיה בסדר בבית, כדי לא להריב, כדי לא להתווכח, ובגלל זה זה נורא חשוב שכשאנחנו עושים כל תהליך, במקרה של הרע אנחנו מדברים על זונה, אבל כי מדברת כל תהליך, שיהיה לי התהליך, את הסביבה התומכת, את השייכות, כמו שאתה אמרת, את הדבר הזה, שבמקביל לסביבה שיש לי, שהיא אולי סקפטית טיפה על התהליך, אולי לא מאה אחוז תומכת אגב, אני לא אומר את זה בשיפוטיות, זאת אומרת יכול להיות שזה אנשים טובים שרוצים את טובתכם, אבל הם פשוט לא רואים עדיין את מה שאתם רואים, אני כשהתחלתי להעביר סדנאות, אמא שלי היא המעריצה הכי גולשת בחיים, אוהבת אותי מאוד, אני מתה עליה, אני מוכיר אותה בכל הרמות האפשריות, אבל בשנה השנתיים הראשונות היא לא כל כך, כאילו היא תמכה בי, אבל היא לא כל כך הבינה מה אני עושה ולמה אני בין 22 חושב שאני מלמד אנשים על משהו, אבל אחרי שנתיים רק אז היא ראתה את התוצאות שלי, את התוצאות של הלקוחות שלי, את הדברים שאני עושה, ואז רק היא הפכה להיות משוכנעת והפכה להיות בהקשר הזה סביבה תומכת ברמה יותר עמוקה. אז עד ששינוי העמוק הזה קורה בחיים שלנו, מאוד מאוד חשוב, ששוב דיברנו, אנחנו הכרנו אנשים שותפים בתקופה, והיה לי עוד סביבה תומכת של אנשים שכבר עלי הסתכלו ואמרו, יש משהו במה שהוא עושה. וזה כל כך כל כך כל כך חשוב, שכשאנחנו עושים את התהליך הזה, עושים שינוי בכל תחום החיים, שעד שהסביב, אחרי אפילו שההרגלים שלי הותמעו, עד שהסביבה שלי משתכנת שזה נכון וטוב והגיוני לי וסבבה לי, שיהיה לי את הסביבה הנוספת בחיים שעוטפת אותי ודוחפת אותי לעשות את הדבר הזה, זה כל כך חשוב. כמה מחשבות? עכשיו רק מאמנו, זה בדיוק זה, בסדר? וגם אני יכולה להגיח, שאנחנו בטוחים שזה טיק טק. אנחנו נגיע למשהו נורא מהר. אני נכנס לחדר כושר, אין, זהו, בקיץ אני... תפסיקו. מספיק לחשוב. דברים לא לוקחים מהר. דברים שנטמעים והופכים להיות חלק מאיתנו לוקחים זמן, זמן התמאה וזמן למידה. אני בכוונה אומרת למידה, כי תחשוב כמה מהעבר יש לי חוסר ידע. אנשים שהיו בעודף משקל ואנשים שאכלו לא טוב ונתנו להם שוקולד, זה הרגלים. אני צריכה ללמוד שוב פעם לאכול נכון, אני צריכה ללמוד שוב פעם לתרגל אפילו התמדה בחדר כושר. משהו שלא היה לי אף פעם. נכון. ואנחנו צריכים לתרגל דברים. אז ויתור קורה, נראה לי שזה יהיה סיכום, ויתור קורה כשאנחנו לא מבינים את הצורך בהתמאה. בדיוק. מספיק חזקה של זמן, של סביבה. וואי, זה כמו אנשים שהפסיקו לאשן. מי האמין עכשיו למישהו ש30 שנה מאשן שהוא חודש הפסיק? נכון. אה, אתה תחזור, אה, אתה תחזור ולא להקשיב לרעש הרקע. חזק מאוד. לאב יו. חזק מאוד מאוד מאוד. תודה רבה רבה. יש. גלוש. יש, מאיוש. ממש נהניתי. גם אני, תודה רבה. שוב פעם כמה תובנות. מקווה שנהנתם. יש.