יוצרים שינוי #32 — עם אוהד קושמרו

ברוכים הבאים לפרק 32 בפודקאסט לשכת המאמנים, והיום אורח מעולם ה-NLP, מנכל בית ספר תוצאות, כותב הספר מנהיגות בטי שרט, אבא טרי מזה שבוע וחצי, נכון לילד, בשם תומי מדהים, מדהים, מדהים, עדיין לא ראיתי אותו, אבל הוא הבן של גל צחייק, חברים, גל צחייק היום האולפן, השם הנוסף שלו זה NLP. איזה כיף להיות כאן היום, ואת התמונות אני אראה לך, תאמין לי כמו כל אבא גאה, ישר אחרי השידור אני אראה לך את כל התמונות, ואני אגיד לך גם קטע, שהוא יצא בלונדיני בניגוד לשתי האחים שלו. בדקתי את כל הבניין, אם יש לי שכן בלונדיני, גיליתי שלא, נרגעתי. אופה, יאללה, טוב, הצליח לך. אז מה אפשר לאחל עוד? עוד שלושה ילדים, קודם כל. כן, לבוא. ולהגיע לעזור לכמה שיותר אנשים, אתה יודע, זה מה שאני עושה, זה מבחינתי הוויז'ן, להנגיש את הכלים האלה, לתת את המתנה כל כך גדולה הזאת שאני קיבלתי לשמחתי בגיל צעיר, לכמה שיותר אנשים, להביא את זה כמה שיותר רחוק, והיום או בשנה, שנתיים האחרונות מתחדד אצלי גם החזון, לא רק להנגיש את זה בעצמי, אלא לעזור לאנשים אחרים שרוצים להנגיש את זה, לעשות גם את העבודה הזאת. אז אני קצת אתן לכם רקע על גל צחייק, למרות שאני חושב שמספיק אנשים מכירים לך, או לא מספיק אנשים מכירים, ואני רוצה שעוד אנשים קצת יכירו. גל כתב את הספר מנהיגות בטי שרט, ולא סתם הוא קורא לספר שלו מנהיגות בטי שרט, כי זאת הגישה שלו לחיים, ותתקן אותי אם אני טועה, הכל מונגש בגובה העיניים, פשוט, תסביר לי את זה, הוא פעם אמר לי, תסביר לי את זה כמו שאתה מסביר לילד בגיל חמש, הצלחת להסביר את זה, הצלחת להסביר את כל העולם כולו. אז תסביר לי, גל צחייק, כמו שמסבירים לילד בגיל חמש, מה זה NLP? NLP, כמו שמסבירים את זה לילד בן חמש, זה פשוט הדרך הכי טובה שיש היום להשפיע על המוח שלך, להשפיע על תת המודע שלך, להשפיע על המחשבות ועל הדברים שלך שרוב האנשים חושבים שהם או נולדו איתם או קיבלו אותם או שאין להם מה לעשות לגביהם. תסביר, תן לי דוגמה. או. למה אני רוצה להשפיע על המוח שלי אבל? אוקיי, אז תראה, אני חושב שהיום יש המון שיחה שרצה על כל הנושא של נוירוביולוגיה ומדעי המוח וכל העולמות האלה, שבעצם אנחנו יודעים היום לומר שכל התופעות האלה, שפעם הסתכלו עליהם כרגשיות, אמורפיות, מעוננות כאלה, מאוד כזה וולזי בוזי כזה, שאפשר לקרוא להם דיכאון או חרדה או עצבות או כעס או ביטחון עצמי או אנרגיות טובות או לא יודע מה, תשוקה או כל הדברים האלה. יש שם בסופו של דבר, כל הדברים האלה יש להם בסופו של דבר ביטוי פיזי במוח שלנו. והעולם שלנו היום הולך למקום שבגלל שהתופעות המדהימות האלה שסביבם אנחנו חיים, מה שקרה אותו לרגשות שלנו, יש סביבם איזשהו אמת מדעית פיזית, אז כאילו יש לנו את התחושה שאוקיי, זה פיזי, אני לא יכול להשפיע על זה. והאמת היא שזה לא נכון. האמת היא שבעזרת שיחה, כל שיחה שאני ואתה מדברים, אנחנו משפיעים על האיזון הביוכימי במוח. כשאתם מקשיבים לנו עכשיו לפודקאסט או בכללי לפרקים של רועד, כן? אז זה משפיע לנו על המוח. נכון, זה משפיע לנו על המוח. וNLP זה איך לעשות את זה טוב. איך לעשות את זה בצורה מכוונת. כולנו עושים את זה, הרי כולנו אומרים לעצמנו דברים, כולנו מדברים עם אנשים אחרים והשיחות האלה גם עם אנשים אחרים וגם השיחות עם עצמנו, הרי משפיעות על החיים שלנו בתכלס, נכון? אתה יכול להגיד לי על שיחות שהיו לך בחיים שהשפיעו עליך או השפיעו על מישהו אחר. שינו לו את החיים מקצה לקצה. אני חושב שלכל אחד יש את המושג הזה של זאת הייתה שיחה ששינתה לי את החיים. ואחרי שדיברתי עם המפקד הזה, עם המנהל הזה, זה שינה לי את החיים. לגמרי. אז NLP זה איך לעשות את השיחות האלה. בין אם עם עצמנו או עם אחרים. אז אם אני משליך את זה על העולם הפיזי הפשוט שאנחנו מכירים ואנחנו יודעים לקרוא בשמו, זה כמו קידוד, כמו במחשב, כמו לכתוב קוד במחשב. זה ממש, תראה, יש בסופו של דבר, אין דרך אחת להצליח בעיניי, בשום דבר בחיים. אתה בטח תסכים איתי עם זה. יש אנשים שהם טבעונים והם נראים טוב, יש אנשים שאוכלים פלאו ונראים טוב ובריאים, יש אנשים שאוכלים כל מיני סוגים של דיטות ונראים טוב. יש הרבה דרכים לבריאות פיזית. אותו דבר יש הרבה דרכים טובות לבריאות נפשית. והעניין הוא עם הרבה מהדרכים האלה שהן מאוד מאוד מאוד לא מסודרות, מאוד מאוד לא מאורגנות, וקשה להבין איך להשתמש בהן. ומה שיפה בשיטת הNLP זה שעשו עבודה מאוד מאוד יסודית בלסדר אותה, להנגיש אותה, לעשות אותה מאוד מאוד ברורה, איך בדיוק אני מייצר את הבריאות הנפשית הזאת ולא ברמה של סיסמאות. אינסטגרם, למרות שאני ספציפית אוהב סיסמאות אינסטגרם, אבל זה לא מסתפק בסיסמאות אינסטגרם, אלא יש את השורש ואת העומק מתחת אליהם. אוקיי, אז אני אקשה. תקשה. תן לי דוגמה למצב רגשי, לתוצאה בחיים, ושיחה שיכולה לשנות את זה. אז בקלות, אני אתן לך אפילו שתי דוגמאות, ברשותך. הדוגמה הראשונה זה לפני שלוש שנים פחות או יותר, הבן שלי, באתי לקחת אותו מהגן, הוא היה אז בן שלוש, גן פרטי, שנה אחרונה לפני גן עירייה. אני בא לקחת אותו מהגן, הגננת אומרת לי, תקשיב גל, כבר כמה ימים, רוי הקטן לא יוצא לחצר, לא יוצא לגינה, כשכל הילדים יוצאים לגינה. ואני אומר לה, אוקיי, מה זה אומר? למה את אומרת לי את זה? הוא אומר לי, תראה, בגדול כל הילדים בגינה, הוא לבד בפנים, אז בטח פחות נעים לו, ואתה יודע, אחת הגננות הסייעות עומדת בדלת, כדי לראות גם בפנים וגם בחוץ, היא משגיחה עליו, כאילו בסדר, אבל נראה לי פחות טוב. אמרתי, וואי, זה לא הגיוני, למה זהו, למה הוא בוחר להיות בפנים ולא בחוץ? והיא אומרת לי, תראה, אני לא יודעת, הוא קצת חושש לצאת החוצה, אני חושבת שזה אולי קשור לאיזה כלב שם שנובח, או משהו כזה מחוקיל מעבר לגדר. אני אומר לה, אוקיי, אבל זה לא נשמע לי כל כך הגיוני, כי יש לנו כלבים בבית, יש לדודים שלי כלבים, כאילו, הוא ילד שחיים כלבים והוא בסדר עם זה. אני לא יודעת, היה פה איזה גנן, היה פה איזה רעש, לא יודע אם אתה יודע, הם אומרים שילדים נולדים עם שתי פחדים, פחד גווים ופחד מרעשים חזקים. אז היה איזה רעש מאוד מאוד חזק, ולרוי יש רגישות שמיעתית גבוהה, וזה התחבר לו עם הכלב. זה התחבר לו עם הנביכה של הכלב, ומהרגע שהוא שומע את הנביכה של הכלב, הוא נלחץ והוא לא רוצה לצאת החוצה לגינה, רוי בן שלוש. עכשיו כולנו יודעים, אתה יודע, בטח מאנשים שעברו אצלך בקליניקה, אצל מאות מאמנים בקליניקות ופסיכולוגים ולאן שלא רוצה, שאירועים מהסוג הזה, אם לא מטפלים בהם לאורך זמן, יכולים להפוך לעוד פחדים ועוד פחדים ועוד פחדים ועוד פחדים ועוד פחדים. עכשיו היה לי פה שתי שיחות לעשות, לא רק שיחה אחת, נכון? שיחה אחת הייתה לעשות עם רוי, כדי לגרום לו לשחרר את הפחד הזה. עכשיו הוא בן שלוש, זה לא יכולה להיות שיחה מסובכת, זה לא יכולה להיות שיחה מורכבת, זו צריכה להיות שיחה מאוד פשוטה, אבל היא צריכה להתקיים. והשיחה השנייה הייתה להיות עם הגננת, כדי שהיא תרשה לי, למרות שזה נגד הכללים של הגן, שאני אבוא איתו לגן כדי לעשות איתו את הטיפול במרחאות שם בזמן אמת. אז יכלתי לבוא, לנהל איתה את השיחה ולגרום לה להבין שאני מעריך את העבודה שלה והכל, ואני אשמח אם היא תאפשר לי, כן? בצורה מאוד מאוד דרכה ונעימה, בלי להפריע לפעילות של הגן, לעשות תהליך עם הבן שלי יום למחרת. יום למחרת הגעתי, אותו חצי שעה, הוא היה בחוץ משחק. זה דוגמה על איך מנהלים שיחות פשוטות ברמה היומיומית שמשנות לאנשים את החיים. השארת אותי סקרן, מה עשית? מה הייתה השיחה? שוב, אין לי בעל לחשוף את הפרטים של השיחה ויש מיליון דברים שלי על NLP בחינם ברשת. הסיבה שאני פחות מעדיף להיכנס לעומק של הדבר הזה זה כי זה מאוד נישתי וספציפי לצרכים האישיים שלו וזה גם קצת פרטי שלו. ולא יודע, בעוד עשרים שנה שהוא יתעצבן עליי שאמרתי את זה. אבל יש המון דוגמאות שלי ברשת, אפשר למצוא את זה בקורסים שלמים שיש לי ביוטיוב ובפודקסט ובכל. הבוטום ליין הוא שזהיתי מה היה הצורך שהיה חסר לו, מה הייתה התנאה שנוצרה לו ופשוט שברתי אותה. ואפשר לעשות את זה, לומדים לעשות את זה, זה לא מסובך. פשוט צריך לדעת איך. אז אתה אומר שלכל אחד מאיתנו יש התנאיות? תן לי דוגמה אחת. אם אנחנו רואים משהו, אם אנחנו שומעים משהו, אם אנחנו מרגישים משהו, זה יש התנאיה. אני כן מהעולם של הילדים לעולם של המבוגרים ברשותך. כמה מאיתנו חושבים כסחירים או כעצמאים שאם היינו באים לבוס שלנו, ללקוחות שלנו ואומרים להם בצורה משכנעת, בצורה שבה אנחנו מאמינים בעצמנו, שאנחנו רוצים העלה בשכר של עשר אחוז נגיד, או לגבות עשר אחוז יותר מהלקוחות שלנו, שרוב הלקוחות ורוב הבוסים היו או מאשרים את זה או פשוט אומרים לא תודה. ולא היה מתפוצץ העולם. עדיין הרבה מאיתנו לא עושים את הפעולה הזאת, למרות שבתכלס העשר אחוז הנוספים במחיר בעסק זה להכפיל לפעמים את הרווח ובתור עצמאי זה בדיוק העשר אחוז שיאפשרו לך את החופשה היותר טובה בסוף השנה. עדיין אנחנו לא עושים את זה, למרות שאנחנו יודעים איך לעשות את זה. כי עולים לנו פחדים, כי עולים לנו מחשבות, כי עולים לנו כל מיני תיאיות. והדבר הזה לא בא לידי ביצוע. כמה מאיתנו היה לנו שיחה עם מישהו מתישהו, אז כן עשינו שיחה קשה, למרות שלפני זה פחדנו לעשות אותה. כמה מאיתנו מנהלים עם אנשים שיחות שלא בידיעתם, אלא רק בראש שלנו, אנחנו עונים לעצמנו, מנהלים שיחה שלמה, ועוד בסוף גם מאוחזבים מאותו בן אדם, ואין לו שמץ של מושג על זה. אז השאלה היא כזאת, איך אני דואג שהשיחות האלה יהיו אפקטיביות? ו-NLP זה סוג של תסריטים בחלק מהמקרים, בחלק מהמקרים זה גישות, שעוזרים לנו לעשות את הדבר הזה. איך אני משיג את השליטה בכלי הכל כך מופלא הזה שיש לנו, שקיבלנו אותו במתנה, כן? מאמא ואבא, בורא עולם, לא משנה איך תקרא לזה, ואף אחד לא הסביר לנו איך באמת להשתמש בו. השליטה בכלי הזה אתה מדבר על המוח? תקשיב, זה דבר שהוא כמו... כמו חור שחור מאוד גדול, שאנשים יכולים להגיד מלא דברים על המוח, ואין על פי, נשמע לי כמו קסם. האם זה באמת קסם? כי אני אגיד לך, שמעתי, שמעתי לא מעט אנשים, שהם קצת נרתעים מ-NLP, כי הם מפחדים שעושים להם כל מיני היפנוציים ומניפולציות. תראה, אני אגיד לך את הדבר הזה, את הדבר הבא. מאוד קשה להשפיע על בן אדם, בניגוד למערכת האמונות שלו, למערכת התפיסות שלו ולמה שהוא חושב שנכון. אפשר, מאוד קשה. ההשפעה הזאת, גם אם אנחנו עושים אותה, בדרך כלל תהיה לטווח קצר. דוגמה פשוטה, נגיד יש לי חבר, חברה, חרס וכן הלאה, מאשנים, בסדר? אם אני אעבור ואני אתחיל לדבר איתם ולנסות שכנע אותם להפסיק לאשן, למרות שזה לא מתאים להם להפסיק לאשן, גם אם אני אעשה להם את המניפולציות הכי גדולות בעולם, אולי הם יפסיקו לשלושה ימים, תוך שלושה ימים הם חוזרים לאשן. כולנו יודעים את זה. אוקיי, הם צריכים שהדבר הזה יהיה באמת מתאים להם כדי להפסיק. אז החשש הזה הוא קצת לא רלוונטי. אני שומע הרבה פעמים, לא רק על NLP, גם על אימון ועל הרבה מקצועות אחרים, שיש את הטענה הזאת שכאילו, איך אני יכול לגעת בנפש של אנשים ולהתעסק בזה, וזה נורא מסוכן ואיזה נזקים אפשר לעשות לאנשים וכן הלאה. שוב, יכול להיות שיש לנו על זה דיבייט שלם, אבל בעיניי הדבר הזה הוא פיקציה מוחלטת ב-99.9% מהמקרים. כדי שמטפל רגשי, מאמן, וואטאבר, יעשה לבן אדם אחר נזק, הוא צריך להיות גם מאוד טיפש, אבל להיות מאוד טיפש זה לא מספיק. הוא צריך להיות מאוד טיפש ומאוד עקשן. אוקיי? אני צריך להחליט על איזה משהו מאוד מטומטם מול המטופל שלי ולהתעקש עליו מספיק כדי שהמטופל יקבל את זה. דווקא במקום שבו, בין אם זה NLP או אימון או דברים אחרים, שאין מה לעשות, ברמת הסמכות שלהם הם פחות מנגיד רופא או פרופסור או משהו כזה, אז הסכנה הזאת היא עוד הרבה יותר נמוכה. כי כשאני, למשל, נוירולוג, פרופסור ווואטאבר, אז הסמכות שלי היא הרבה יותר גבוהה. יכול להיות שאני אגיד משהו פעם אחת והבן אדם ייקח את זה. שוב, לא הבן אדם הכי חכם כנראה, אבל איזשהו בן אדם מקרי יכול לקחת את זה בצורה מאוד שלילית ולקחת את זה לאיזשהו מקום רע. אבל הבן אדם שיקח את זה, אמירה אחת תתורה מהמאמן שלו או מה-NLP שלו וזה ידפוק לו את החיים, כנראה שהיא ילך ברחוב ויהיה מאה אמירות רנדומליות שהוא ישמע ברחוב שהדפקו לו את החיים. אני לא מאמין בזה פשוט. אני חושב שבאמת הסבירות לעשות טוב בכל אחד מהכלים האלה, וזה לא משנה אם זה טיפול בבעלי חיים, לא יודע מה קריאה בקלפי טארות או וואטאבר, היא פשוט הרבה יותר גבוהה מכל דבר שלילי שיכול לצאת מזה. אני רואה אותך גם ברשתות החברתיות, גם בעולם הפיזי, וזה נראה שאתה משתמש בטכניקה של-NLP על כל מרחב בחיים שלך. אני חינכתי את הראש שלי לאכול מלפפונים בלילה, או במקום שוקולד, או אני עכשיו עושה לעצמי תרגול של ללכת כל יום עם אותו סט בגדים, כמובן חדש, לא אותו סט בגדים, על מנת להוריד סטרס, כל מיני תרגילים, על מנת א' לפנות לך הרבה יותר זמן, לשפר את איכות חייך. אני אגיד לך מה, אני לא חושב שאני כזה מיוחד בהקשר הזה, ההפך, פשוט יש לי במידה מסוימת קצת כזה נטייה להתמכרות. לא בקצה, כאילו בחיים לא אמרתי, ואני לא נוגע בסמיים. התמכרות או פסיביות? זה סוג של התמכרות, כי תראה, ברגע שאתה, ברגע שאני עשיתי לראשונה קורס NLP בקורס דיגיטלי, וזה עזר לי המון באיזה גיל 16, אבל אחר כך, בגיל 20 בערך, עשיתי פעם ראשונה קורס בכיתה, וזו הייתה חוויה משנה את החיים, למרות שידעתי כבר את כל התכנים בכל יותר, זה עדיין שנייה לי את החיים. ובאחד השיעורים, היה לנו תרגיל, לא משנה שנקרא Visual Switch, לא משנה, שב-15 דקות, שלא אפילו המרצה תרגל עליי, אחד החבר'ה האחרים תרגלנו בזוגות, פשוט העלים פחד שהיה לי ממחתים מגיל צעיר. לא פחד הכי, אתה יודע, מעניין כאילו, אבל כן, בתור ילד חנון, שלא זז מבית ספר ועושה כל מה שאומרים לו, הייתי בורח מבית ספר בימים של חיסונים. כשהתגייסתי לקורס טייס, דאגתי שחברה שלי מהנוער עובד, כאילו ידידה כזאת, מהנוער עובד, שהייתה חובשת בצבא, תבוא לי במקרה ביקור בבקום, במקרה תהיה זאת שהיא מחסנת, כדי שהיא תתן לי את החיסון, כדי שלא יפדי לך שאני אברח מהחיסון של הקורס טייס, ויעיפו אותי מהקורס. וב-15 דקות היום, אני יכול לעשות קעקוע, אני יכול לראות את הרופא שיניים תוקע לי מחת בתוך השיניים, ואין לי את הפחד הזה יותר. וכשהבנתי שבדברים ובדרכים מאוד פשוטות, אפשר לשנות דברים מהותיים שמציקים לי בחיים, אמרתי, אוקיי, אז למה לא פה, ולמה לא פה, ולמה לא פה, ולמה לא פה, ולמה לא פה, ולמה לא פה, זה לא בקטע של, זה כאילו עכשיו, אני אתן לך גישה לכרטיס אשראי שלי, שיש בו 100 אלף שקל ביום. אז בהתחלה אתה תגיד, אוקיי, כאילו, לא נראה לי שזה כזה ישנה לי את החיים, אולי אני אקנה פה משהו, אולי אני... זה משהו אבל מאוד מהר אתה תגיד רגע למה לא את זה ולמה לא את זה ולמה לא את זה ולמה לא את זה כי כשאתה מקבל מתנה כל כך גדולה אני לא יודע אם אין אני לא מה... לא נקנה פה ולא נקנה שם יש שפע אדיר יש הבדל בין שפע אדיר ובין אין תקרה זכוכית ויש הבדל ופה חשוב להיות מדויק וכנה יש הרבה דברים שכשאני אנסה לעבוד עליהם בNLP זה ייקח הרבה זמן ושיש תהליך וזה לא תמיד עובד אני לא מהמוכרי חלומות האלה בסדר? אבל אני אומר ככה אם יש לי טכניקה שעובדת ב-70% מהמקרים 70% מהזמן על דברים כאלה זה עדיין וואו וככה אני מסתכל על זה ואני מסתכל על תלמידים שלי ולפני כמה חודשים הייתה אצלי תלמידה באיזשהו קורס אני מעביר פעם במלא זמן קורס אבל בשביל הכיף ובשביל האנרגיה ומישהי שהיא בת לא יודע מה מעל 50 מסבתא מגיל 9 יש לה התקפי חרדה ועבדנו איתה בטכניקה ששוב 20 דקות חצי שעה בתוך הקורס והיא אומרת שהדבר הזה נעלם לה ואז היא באה אליי לפגישה אישית ובפגישה אישית שוב היא מספרת שמה שהיא לא אמרה בכיתה זה שהתקפי חרדה האלה בחודשים האחרונים יצרו לה בעיות פיזיות היא הייתה מקיעה בחילות כל מיני דברים כאלה כל דבר הזה פשוט נעלם ויש סיפורי ניסים מטורפים שקוראים ב-NLP בוא נגיד ככה מתוך הסקפטיות הפנימית שיש בי והרצון להיות מאוד מאורגן ומדעי וזה יש מלא סיפורי ניסים מטורפים שקוראים בקליניקה ובקורסים שאני פשוט לא מדבר עליהם יותר מדי כי אני לא רוצה שאנשים יבואו ויגידו מה את זה אפשר לעשות ב-NLP כי אני יודע שאני לא יכול להתחייב על זה אבל אני אומר יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות עם הכלי הזה שזה פשוט כלי שהוא מדהים לחיים ואני חושב שבהקשר המדעי של זה בכל הנושא של מחקר נגיד בפסיכולוגיה חיובית ובמדעי המוח אנחנו בהדרגה רואים שיותר ויותר ויותר מהדברים האלה מקבלים ולידציה מחקרית אגב באופן אישי הנושא הזה מאוד מאוד מאוד חשוב לי אני גם העליתי עכשיו ליוטיוב ולספוטיפיי קורס מבוא לפסיכולוגיה כמו באקדמיה לגמרי בחינם אפילו לא צריך להשאיר אימייל או משהו כזה והוויז'ן שלי זה שבתוך כמה שנים אני מעלה את כל התואר בפסיכולוגיה ליוטיוב זה כאילו הראש שלי אני עדיין לא שם אז קודם כל נעשה את הקישור הזה אפשר אז אני אגיד זה כבר מבחינתי כשאני מסתכל ואני רואה מחקרים וזה דבר שמאוד מעסיק אותי ואני רואה שיש דברים מתוך NLP שאני עושה וואלה מוכחים מחקרית אני אומר את זה ואז יש דברים אחרים בתוך NLP שלא מוכחים מחקרית אז אני אומר לתלמידים שלי זה מוכח מחקרית זה לא מוכח מחקרית לדעתי זה עובד יש דברים שבודקים במחקרים בדרך כלל לא ישאירים על NLP מחקרים על כל מיני דברים ליד מיינדפולנס כתיבה אקספרסיבית ודברים כאלה ורואים שוואלה זה לא עובד זה סתם חרטה אתה יודע מה אני עושה עם זה? מוריד את זה מהקורס כשבנלר וגרינדר ממציא NLP יקפצו לי מה שנקרא אני מעיף את זה מהקורס כי אם אני יודע שזה לא עובד אני מחדד את זה להיות מאוד מאוד מאוד אפקטיבי אז שוב לא הכל אפשר לא תמיד זה עובד אבל אם זה ב-70% מהמקרים עובד 70% עוצמה זה וואו אני רוצה ללכת למקום קצת אחר כי אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה אחת התקופות המשנות תודעה וחיים במדינת ישראל יש לנו עכשיו מעל 300 אלף חיילים באזור רצועת עזה ובתוך עזה ואני בתור חייל הייתי חוזר מכל מיני מבצעים כל מיני דברים שהיינו עושים ואיתנו אף אחד באמת לא היה מדבר היו אומרים תחקירים בחוף אני הייתי בחני הים תחקירים בחוף ולא באמת תחקירו את הסיטואציה אבל אף אחד לא דיבר עם החיילים ואיך שהתחילה המלחמה החרדה הכי גדולה שלי הייתה מה עושים עם כל עיבודי הטראומה של החיילים ואני שמעתי בזמן האחרון שגם בתחום הNLP נוגעים בטראומה לגמרי תן לי כמה מילים על עיבוד טראומה או שינוי אני אגיד אחת המורות שלי שלמדתי אצלם למדתי אצל לא מעט מורים בארץ וגם בעולם אני אוהב ללמוד מכולם אני מפרגן להם אנשים מדהימים יש בארץ בתחום שלנו ודוקטור יפהט ויינשטיין והיא עשתה מחקר מאוד מאוד יפה על טראומה בNLP באוניברסיטת תל אביב ביחד עם הפקולטה לרפואה והיא הראתה ספציפית אמנם בגלל שאתה יודע באקדמיה חוקרים לאט אז כאילו קודם כל זה נישות אז הנישה הראשונה שהתחילה איתם זה טראומות לידה של נשים אבל שוב אתה יודע אפשר להבין שיש הקשרים בטראומות נוספות אחרות ואפשר לראות שהכלים האלה הם באמת באמת עובדים בצורה מובהקת טובה יותר מפלסיבו טובה יותר משיטות נוספות אחרות והדבר הזה הוא יוצא דופן עכשיו כדי להבין אני חושב מה זה טראומה באיך שאני מסתכל על זה זה לא עכשיו מדע מדויק כי אף אחד לא באמת באמת יודע מה זה איך שאני מסתכל על זה ואיך שאני חושב שוב כמו שמסבירים לילד בין חמש זה שקורית חוויה מסוימת שהיא כל כך שונה מהמצב היומיומי שאני נמצא בו שאני לא מסוגל ולהתמודד איתה ואז אני ממשיך לשאת איתה איתי לאורך זמן והיא משפיעה עליי בעתיד. זאת אומרת לצורך העניין, יש שתי אנשים שנמצאים בעזה עכשיו חז וחלילה, ושתיהם חווים לכאורה במציאות החיצונית את אותו דבר. ואז אומרים אוקיי, למה בן אדם אחד יפתח פוסט טראומה ובן אדם שני לא? הרי שתיהם חוו את אותה חוויה. וזה אחד הדברים החשובים להבין, הפוקוס הוא לא בחוויה החיצונית. הפוקוס הוא בפער בין החוויה החיצונית הזאתי לבין העולם הפנימי של הבן אדם, ביכולת של הבן אדם לאבד את זה אגב באותו רגע. זאת אומרת, זה לא אומר שהבן אדם שקיבל את הטראומה הוא יותר חלש או משהו כזה, כי יכול להיות שהוא פשוט ישן פחות, אכל פחות, קרה לו משהו באותו רגע, באותו רגע לא היה לו את העוצמות נפש, מה שנקרא, שבדיוק, אתה יודע, חמש דקות לפני זה או שעה לפני זה קרה לו משהו רע, אז הוא טיפה יותר באנרגיה ירודה, לכולנו יש ימים כאלה ולכולנו יש ימים שאנחנו חזקים בהם. אז אם אותו חוויה טראומטית תופסת אותנו ביום חזק, יכול להיות שזה ישפיע לנו, ואם אותה חוויה טראומטית תופסת אותנו ביום חלש, יכול להיות שזה ישפיע לנו הרבה יותר ויש גם שיקולים גנטיים ועוד דברים. אז המרכז זה לא החוויה, המרכז זה הפער, ואני חושב שבעולם של היום, שבמובן מאוד מאוד חיובי, הוא נהיה פחות עלי מאי פעם, באיזשהו מובן, נכון? היום ברחוב, אם אתה תראה מישהו דוחף מישהו ברחוב, זה כאילו, וואו, זה לא איך שאני גדלתי לפחות. כשאני הייתי ילד, היית רואה אלף אנשים מרביצים לך אנשים ברחוב, והיום לא, זה לא ככה, הרחוב לא ככה, לפחות ברוב הארץ, וזה דבר טוב. הבעיה עם זה שזה רק מגדיל את הפער בין מה שהחיילים האלה חווים היום, שזה אלימות, כאילו, קרב מלחמה. אלימות. אלימות, קרב מלחמה, לבין עולם לכאורה שקט, רגוע, שאם מישהו מדבר על מישהו לא יפה, זה נחשב אלימות. כן, זה... נכון? והפער הזה יוצר הרבה מאוד מהקשרים. שוב, פער שנוצר מתוך דבר טוב, שהצדמנו... כן, זה פער שהם יוצאים מבית שקט עם ילדים, בסמיכה החמה שלהם, ואחרי שעתיים, שלוש, הם נמצאים בשדה קרב, ואנשים עפים להם באוויר, ומסוקים וטנקים, וזה פער מאוד גדול. ואז הם צריכים לחזור לחיים הרגילים שלהם, ומצפים מהם ברחוב שהשתנה, שהם יחזרו מהר להיות מי שהם. אני חושב ש... אבל הם השתנו. שוב, זה יהיה חכם אם המדינה שלנו כמדינה תיתן להם תמיכה במובן, אפילו כמעט תכריח אותם ללכת לאיזשהו טיפול, פשוט גורפת כולם. לא מאמין שזה יקרה. וכמו הרבה דברים אחרים, אני חושב שכשאין את ההכרח הזה, או שהמדינה לא תומכת, זה נהיה משהו פרסונלי או של עמותות. ויש כל מיני גופים שכרגע נותנים את הדברים האלה. זאת מדינה של עמותות, גן. כן, יש הרבה גופים שנותנים את הדבר הזה, ואנשים גם יכולים באופן פרטי לעשות את זה. ואני חושב שזו עבודת קודש. אבל אני כן אגיד משהו אולי קצת אופטימי בהקשר הזה, שאם דיברנו כבר על מיסקונספציה, על מיתוס שקשור לטראומות, שזה רק קשור לאירוע החיצוני, אז מיתוס שני שקשור לטראומה, שזה תמיד חייב להיות קשה להתמודד עם זה. וזה לא נכון. וזה לא נכון. יש כלים, שוב, לא 100% הצלחה, לא תמיד עובד, לא לכל אחד, לא בכל מצב. בואו נלך גם לעולם הפסיכולוגיה. אני לא מכיר כלים פסיכולוגיה שזה 100% הצלחה. במיוחד שמדובר בבריאות הנפש, והאדם, אין 100% הצלחה. אני גם לא מכיר מאמן או מאמנת שאומרת, אני חותם לך על 100% הצלחה. כי מי שחותם לך על 100% הצלחה, תברח כמו מאש. לא מכיר את זה. כן, כי שוב, כי אי אפשר להבין את זה, כי המוח יותר מדי מורכב. אבל מה שאני אומר זה שיש הרבה מאוד מקרים שאפשר טראומות מסוגים רבים, לא רוצה להגיד לפתור מאוד מהר, כי לפתור זה נותן את האילוזיה, את האשליה, שכאילו כשפוטרים את הטראומה, אז הטראומה נעלמת. אבל זה לא שהטראומה צריכה להיעלם. מה צריך לקרות? הזיכרון של האירוע יכול להישאר, אבל שהוא פשוט פחות, הוא פחות או לא יפגע לי בתפקוד היומיומי, שאני אוכל להתנהל כבן אדם בריא, תקין, פחות או בלי סיוטים בלילה. אתה יודע, גם זה, לך יש לפעמים סיוטים בלילה? בוודאי. לי יש לפעמים סיוטים בלילה, אז מה שאנחנו פוסט טראומטיים, לא בהכרח, נכון? אני היה לי סיוט בלילה, שאני היום הגיע לי רמת גן, במקום לבית אריאל, שאנחנו מקליטים. קמתי בבוקר, אמרתי, אני אומר לאשתי, את לא מבינה? נסעתי לרמת גן. היא אומרת לה, מה אתה מדבר? אמרתי לה, תקשיבי, היה לי סיוט בלילה. כן, אז אני אומר, לא צריך להגיע למצב שהאירוע הזה יהפוך להיות אפס סיוטים בלילה. זה אפילו לא בהכרח הגיוני או נכון. אבל אם הבן אדם מתעורר בלילה כל יום, אז אפשר להוריד את זה לפעם בחודשיים. זה אחלה. ואם אפשר להגיע למצב שמקום שם, הבן אדם הזה חוטף את כפי חרדה בכל מיני מקומות, או מתעצבן, או נהיה אגרסיבי, או תוקף. זה יורד. הווליום. אז זה יורד בצורה משמעותית. זה לייף צ'יינג'ינג. זה שינוי של קצה לקצה בחיים של בן אדם. ובעיניי, שוב, הרבה פעמים זה הרבה יותר קל ממה שחושבים, ואני רוצה להגיד על זה משהו קטן. רוב האנשים חושבים, לא יכול להיות שטראומה זה בעיה כל כך גדולה, ואז פותרים אותה מהר. גבר, אם טראומה יכולה להיווצר כל כך מהר, אם בתוך שנייה אחת שאני מסתכל ורואה חס וחליל התמונה מאוד... גרפית לצידיק בתוצאה של מלחמה, אוכז בחלילה, אתה יודע, עדיין הגורם מספר אחד לטראומות זה לא זה בארץ ובעולם, אלא טראומות, אם נגיד את זה בצורה בוטה, לא יודע אם סבבה מבחינתך, טראומות מיניות בילדות אצל נשים בעיקר, זה המוקד מספר אחד לטראומות בישראל ובעולם. אז אם בעשר דקות או ברבע שעה או בחצי שעה או בחמש דקות או בדקה או בשנייה נוצרת טראומה, למה אי אפשר בחצי שעה לפתור את זה? למה חוויה, אם חוויה אחת יכולה לשנות לי את התודעה לנצח במרכאות בתוך חצי שעה, אז למה חוויה אחרת לא יכולה לשנות לי שוב את התודעה לנצח בחצי שעה? אין שום היגיון. אנחנו תקועים בעולם מאוד ישן בהקשר הזה של בריאות הנפש, כי אנחנו חושבים מכניקה, למרות שאנחנו יצור חשמלי ביוכימי. תחשוב שפעם, בשביל לבנות מחשבון שעושה משהו, לא יודע אם אתה מכיר את זה, היה רובוטים ישנים של 117, 116, שזה מיליוני גלגלי שיניים קטנים כאלה שמסתובבים אחד לתוך השני, וצריך שהכל יהיה מושלם כזה כדי שמשהו יקרה ובסוף הרובוט כותב משהו, והיום תוכנה בעזרת חשמל וגם כימיה, נכון? בתוך המיקרו פרוססורס שלנו יש חומר כימי שעושה את הטרנזיסטורים, לא משנה למה כזה, הוא עושה ככה את החישוב הזה. המוח שלנו יותר דומה לגלגלי שיניים שצריכים להזיז דברים פיזיים, או יותר דומה לחשמל וכימיה. אז למה שזה לא יקרה מהר? למה שזה לא יקרה מהר? אין שום סיבה שזה לא יקרה מהר. אז אם הטראומה נוצרת כל כך מהר ואפשר לפתור אותה כל כך מהר, איך אפשר? ואני אומר את זה אפילו, אתה יודע, המשאלת לב שלי, שיש לנו כל כך הרבה כלים גם בעולם ה-NLP, גם בעולם האימון, שמקצרים לנו את הכאב, כי החיים האלה לצערנו רוויים בתסכול, בכאב ופערים שאנחנו כל הזמן רוצים לסגור. אז אם הכלים האלה באמת עובדים, מה יכול, אתה יודע, זה משאלת לב שאני אפילו אשמח שבדרך הפודקאסט הזה תפול על העזמיים הנכונות. אני ואתה מכירים כמה שנים, אוקיי? לפני שבע שנים הייתי אומר לך, תקשיב, בישראל יהיו עשרת אלפים מנלפיסטים שעוזרים לאנשים בטראומות בתקופה כזאת. היית אומר לי, מאיפה תביא עשרת אלפים? וזה קורה. זאת אומרת, יש שינויים שקורים אינסטנט ויש שינויים, כמו שאמרנו, פיזיים כאלה, גלגלי שיניים, שזזים טיפה יותר לאט, ושינויים חברתיים, הרבה פעמים זה יותר גלגלי שיניים שזזים לאט. גם אם יש קטליזטורים, דברים כמו, לא יודע, מגפה קשה, מלחמה, שדוחפים שינויים, עדיין בסוף שינויים חברתיים לוקחים טיפה יותר זמן. כי אם אתה מסתכל על בן אדם, אתה מסתכל על דבר שחי, לא יודע, 70 שנה, אז יום בחיים שלו זה נראה הרבה, או חודש בחיים שלו זה נראה הרבה, אבל בחיים של חברה... אז זאת אומרת שהאבולוציה וההתורה אנחנו שם. אנחנו שם. אנחנו שם בגלל שהרבה אנשים כמוך ואנשים אחרים טובים עושים עבודה מבורכת כדי לדחוף את זה קדימה. זה לא קורה מעצמו. היום במדינת ישראל, מה שנקרא, ממשלת ישראל וכל הגורמים הציבוריים מכריזים על זה שיש חוסר בסביבות ה-3,000 מטפלים. אני אומר, אין חוסר. יש מטפלים רק חסר מי שיקיר בהם. כי יש לנו כמה שותפים, אולי נגיד עם המשרד לקידום האישה ועוד כמה משרדים שמפנים אלינו אנשים שצריכים עזרה, ואנחנו מחברים את זה למטפלים שלנו שעושים עבודה בהתנדבות בתקופת המלחמה וכל זה. אז יש, ואנחנו לא היחידים שעושים את זה, אני לא רוצה להתחברב חס וחלילה, אז אני חושב שיש הרבה גישה. שוב, אני חושב שהמרכז של הבעיה עדיין הוא במודעות של הבן אדם שדורש את הטיפול או שמבין שהוא צריך את זה או שהוא מבין שזה יכול לעזור לו. שם עדיין העניין, אוקיי? מטפלים יש, אבל שוב, יש גם תמיד חסרים, ושוב, NLP זה לא בדיוק טיפול. ואני אסביר מה אני חושב על זה. אני חושב ש-NLP זה, כמו שאמרתי, איך להפעיל את המוח, אוקיי? אז אני יכול להפעיל עם זה את המוח שלי, אני יכול לנסות עם את המוח שלי להפעיל את המוח שלך, לעזור לך להפעיל את המוח שלך. אבל אין פה את המסגרת, אוקיי? ובגלל זה אני מאמין שהשילוב והחיבור בין אימון ל-NLP זה חיבור כל כך חזק ועוצמתי, ובגלל זה אצלנו בקורסים מתקדמים במכלל אנחנו מלמדים חלקים שלמים מתוך קואוצ'ינג, ויש מייקל בן דוד שאתה מכיר אותו ומעריך. שהוא חבר לשקע ומנהל בית ספר, מנהל אקדמי. כן, הוא אדם מדהים. אז הוא מעביר את התכנים האלה אצלנו בבית ספר לאנשים שרוצים לעסוק בזה כמקצוע. מהסיבה הפשוטה שאיך שאני מסתכל על זה, האימון או, לא יודע מה, פסיכותרפיה או כל מיני גישות אחרות, מראות לנו מה צריך לעשות, מה התהליך שבן אדם צריך לעבור. אבל הרבה פעמים בתהליכים האלה יש תקיעות בגלל שאנחנו לא עובדים עם רובוטים, אנחנו עובדים עם בני אדם. ובני אדם זה דבר מורכב. ושם ה-NLP נכנס, שם הקסם של ה-NLP נכנס, לא במה צריך לעשות, אלא באיך. ב-NLP יש קסם מטורף, יש חוסר אדיר. יש דבר, יש לי נגל אומר שבNLP יש משהו דפוק, ואני אגיד לך מה. בNLP אין את המה צריך לעשות. יש רק את האיך עושים. וכשאני יודע איך עושים דברים, ואני לא יודע מה צריך לעשות, כן? אז לפעמים אני לא יודע מה לעשות. אז אם אני יודע מראש, בסדר, אם לא, אז לא. והאימון נותן לי את המה צריך לעשות. הוא אומר לי בוא תבין מה החוזקות של הבן אדם, בוא תעזוב לו להציב את המטרות בצורה הזאת, בוא תעזוב לו בתוכניות עבודה. בוא תבין מה הערכים שלו, בוא תעשה איתו עבודה על מערכות יחסים, בוא תבין אסרטיביות, בוא תבין עקרונות מסוימים מתוך עולם האימון. בסוף, אתה יודע, היום מי שמלמד NLP, כולם עושים משמש. אבל מבחינת הפילוסופיה והערך, האימון זה המקצוע. זה איך שאני מסתכל על זה. אני אומר, אם אתה רוצה, אם אתה לא למדת כלום ובאת לNLP כדי לעסוק עם מקצוע, אתה מסיים NLP, אתה הולך ללמוד אימון. או אתה רוצה ללמוד משהו אחרת, ללמוד משהו אחר, אבל אתה צריך עוד משהו. או שתמציא את השיטה טיפול של עצמך בעזרת NLP. אבל אתה לא יכול לסיים NLP בלי לייצר מסגרת, בלי להמציא מסגרת. כי אז אתה לא עושה שום דבר. אז אתה אומר, חסרים NLP'סטים? ואני מסתכל על עולם ה-NLP ואני אומר, איך יש במדינת ישראל 60 מקומות, אני לא יודע אם זה בתי ספר, או 60 מקומות, לפחות 60 מקומות, שלומדים NLP. אז איך זה יכול להיות? דיבר איתי אחד המנהנקיים של המחלות, אחת המחלות הנוספות הגדולות בארץ של NLP, ודיברנו על זה. יש גופים שעכשיו מנסים לקום ולסדר כל מיני דברים, וזה, סליחה שאני אומר את המילה הגסה אחרתה. כי בסופו של דבר יש מספר מאוד מצומצם של בתי ספר גדולים ל-NLP, לא יודע, חמש, שש, כזה. וכל השאר זה, סליחה שאני אומר, יוספה שמלמדת בסלון שלה חמש נשים פעמיים בשנה. שוב, זה אחלה, זה מדהים, אני בעד יוספה. זה מפיץ את הבשורה. לא, לא רק זה, זה גם אחלה, ואחלה, כל הכבוד ליוספה, ותניבי בראש, כאילו, בכיף. אבל זה לא בדיוק אותו דבר, אוקיי? ולא בתי ספר מסודר. כן, אז יש לוגו, וקוראים לזה מכללת יוספה, אבל בסוף זה יוספה שיושבת בסלון ומלמדת חמש נשים NLP. ושוב, יש לזה יתרונות, יש כאלה שיעדיפו ללמוד ככה, הכל טוב. אבל בתי ספר רצינים, מאורגנים, מסודרים, לא יודע, שבע, חמש, משהו כזה, זה הסדר גודל. ורציניים, באמת, ארבע. יפה. אז אתה אומר, קודם כל, המסגרת, זה אחד. שתיים, אם אתה כבר הולך ללמוד NLP, תעשה את זה בצורה מוחקמת ובמקום באמת מסודר. זה גם, אגב, הגישה שלנו ללשכת המאמנים, כי אנחנו באים ואומרים, טוב, יש את עולם האימון, הוא מאוד פרוץ. כל אחד היום יכול להוציא כרטיס ביקור ולהגיד, אני מאמן ל... גם ב-NLP, כל אחד יכול לבוא ולהוציא כרטיס ביקור ולהגיד, אני NLP-ist. והמסגרת היא סופר חשובה. בגלל זה אנחנו בלשכת המאמנים דואגים לסדר את המסגרת הזאת. לסדר שלנו היום, 20 בתי ספר מפוקחים בלשכת המאמנים, ואנחנו הולכים וגדלים כי... ואתם עושים עבודה באמת טוב, שוב, בניגוד למה שקורה בעולם ה-NLP שלנו, ניכנס לזה. אתם, לדעתי, עושים, שוב, לא בקטע זה, עבודה מאוד מאוד טובה, מאוד מאוד יסודית. ושוב, ההבדל הוא, בתפיסה שלי, של גל, זה שאימון זה קודם כל, כפי שאני תופס, קודם כל מקצוע. ברגע שהגדרתי שמאמן זה מקצוע, בוא נבין מה אוסף הכלים הזה שהמאמן צריך, ואוסף המיומנויות שהמאמן צריך, ואת סוג ההכשרה שהמאמן צריך כדי לעשות את המקצוע הזה בצורה טובה. כמו מהנדס, לצורך העניין, או עורך דין, או רופא, או אחות, או כל מקצוע אחר. וזה מושלם, ולדעתי זה חייבת להיות לשכת המאמנים בישראל, ולשכה חזקה וטובה. עם זאת, NLP לתפיסתי, זה לא קודם כל מקצוע, להתאר דיוק אני חושב, אני גל חושב שזה בכלל לא מקצוע, אני חושב ששוב, אפשר ללמוד את זה, ולהפוך את זה למקצוע, ולקחת את זה ולהפוך את זה כמובן לעסק או משהו כזה בטוח, אבל NLP זה קודם כל סט מיומנויות. כלי. קודם כל כלי. בסוף אני אומר, NLP זה סכין. אז אתה אומר, אם סכין אתה יכול לחתוך סלט. בדיוק, אם אני עכשיו בתור מאמן, צריך עוד כלי בתוך תהליך אימון שלי, שאין לי אותו בעולם הקואוצ'ינג ובעולם האימון, אז אני אומר, טוב, יש לי אותו בNLP ואז אני מוסיף את זה לארגז הכלים שלי. אני אהיה מרושק לפיך, ואני אגיד שאני חושב אפילו ככה, לא רק זה, אני חושב שבשוב, בתי ספר לאימון אלופים בליצור את המקצוע, הם טוב, אלה שעושים את זה טוב עושים את זה ממש טוב, אוקיי? אבל הכלים שהם נותנים למאמנים שלהם זה סכין החמה, אוקיי? ואני חושב שמישהו רוצה באמת לעשות כמו מקצוע הזה, רוצה סכין רציני, סכין סטייק, אוקיי? אז אם אתה רוצה להיות מאמן ושוב, לעזור לאנשים, אז אתה יכול לבחור, אתה יכול, אתה חייב ללמוד או צריך ללמוד איזשהו מקצוע שהוא מקצוע קודם כל, נגיד אימון, נגיד יש גם דברים אחרים, ושם אתה תקבל סכין חמה ומברג מעץ וכאילו, לא יודע מה, ואז אתה בא ללמוד NLP ומקבל מברגה של מקיטה וסכין של סטייקים ואת כל מה שאתה צריך כדי באמת באמת באמת לעבוד. בעיניי, שוב, יש כלים מדהימים בעולם האימון וביחס ללא לעבוד בלי כלים זה שמיים וארץ. כאילו יש קפיצה מטאורית, אין לו את הכלים של עולם האימון, מי שיש לו אלוהים ישמור, שמיים וארץ, אין מה להשוות. אבל הפער הזה כמה שהוא גדול הוא פי שתיים יותר גדול בין הכלים של עולם האימון לכלים של עולם הNLP בתוך איך עושים התערבויות ספציפיות על מקרים ספציפיים וחסמים ספציפיים, אין מה להשוות. פשוט אין מה להשוות. ולכן אני חושב שהשילוב של הדברים האלה הוא כל כך טוב ורואים אותו כל כך טוב ביחד. ושוב, אני חושב שיש הרבה אנשים שאומרים אני מאמן NLP למרות שהם לא למדו אימון או לא למדו NLP ואז הם מפספסים משהו. אבל אני חושב שהשילוב של שתי הדברים האלה ביחד, שזה מצד אחד המקצוע, הארגון, התהליך, המסודר, ומצד שני הכלים הבאמת באמת חזקים האלה זה איך שאני חושב שעבור רוב האנשים שמחפשים לעבוד בדבר הזה כקריירה וכמקצוע זו הדרך. ובואו, ביחס לזה בסופו של דבר אתה לומד קורס אימון, לא יודע כמה זה עולה, 20 אלף שקל, אתה לומד NLP, כמה זה עולה, לא יודע, 15-20 אלף שקל. בסוף, אתה יוצא תוך שנה וחצי שנתיים, יוצא את ה-40 אלף, זה פחות מתואר באוניברסיטה, פחות זמן מתואר באוניברסיטה, אבל אנשים מחפשים כאילו את הקיצור דרך. אני חושב שזה לא רק לקטע של תואר או מקצוע. אני חושב שהיום הרבה אנשים באים ללמוד גם אימון וגם NLP, לא רק כדי לעסוק במקצוע. זה מבחינתי מה שאני חרתתי על הדגל. גם בשביל עצמם. NLP זה קודם כל, כמו שנאמר, בוא תעזור לבן שלך אם קורה לו משהו בגן, בוא תשנה את התזונה שלך בדברים שאתה רוצה, בוא תשפיע על האפקטיביות שלך בכל מיני דברים שחשובים לך. לפני שהתחלנו לדבר, נכנס ואמרת לו, גל, מה זה? כל מקום, אני רואה אותך, אתה פה, אתה פה, אתה פה, איך יש לך זמן להכל? ואני אומר לך שזה שעה וחצי בשבוע, ואתה מסתכל עליי כאילו אני, אתה ביהם. אבל זה סוג ה... המיינדסט שיפט הזה שנדרש לעשות, זה שוב, כל אחד צריך לבנות את החיים שלו, אני חושב, בצורה שמתאימה לו. מה שמתאים לי לא מתאים לך, מה שמתאים לך לא מתאים לי, ובטח לא למאזינים שלנו. אבל אני מסתכל על השבוע שלי היום, ואני אומר, אוקיי, אני רוצה לשחק מיינדקראפט עם הבן שלי, זה בערך עדיפות עליונה. אני רוצה עם הבן השני שלי לקחת אותו, או לגן שעשוי מול לעשות איתו אימוני ג'ודו בבית, לאמן אותו באמונות יחימה, זה עדיפות גם ראשונה שלי. אני רוצה זמן איכות עם אשתי, זה עדיפות עליונה שלי. ואני אז יש לי ארבע חברות לנהל, יש לי את המכללת תוצאות בית ספר ל-NLP, עם האדמה בית ספר לדולות, שוב אני שותף שם, NLP Pro, מתחרה שלי שרכשתי, אני שותף שם, ויש לי את מועדון המרצים עם הדיק, כנסים שאני עושה בחול, ואת כל מה שאתה רואה של חברת AI עכשיו שאנחנו מפתחים, שנקראת ספיקה. ורק אחרי זה יש לי פודקאסט ואינסטגרם וכל הדברים האלה. בשביל להיות מסוגל להיות אפקטיבי במקום הזה, אני לא יכול לתת למיינד שלי לאכול אותי בשיט, ואני אגיד לך שעבור רוב האנשים שמקשיבים לנו, אם לא כולם, וכולל אותי, כולל אותי, עדיין רוב הזמן שלנו הולך על שיט, בלי לשים לב. על שיט בעבודה, על שיט עם הילדים, על שיט בזה, על שיט בזה, על שיט בזה, על כל מיני שיט שפשוט שואבים לנו את הזמן, שואבים לנו את החיים, ואני רחוק מלהיות מושלם, אבל אני יכול להגיד לך שכל פעם שאני מצליח פיסת שיט אחת בעזרת הנלפי, כמו עם צ'ופסטיקס, לשלוף מהמוח שלי החוצה ולהעיף, החיים שלי נהיים בעוד צעד משמעותי טובים יותר. ולא סיימתי, אני רחוק מלסיים. אז תראה, הרבה זמן, אנחנו כבר בפודקאסט בפרק ה-32, והרבה זמן לא ישבתי מול בן אדם ש... אני לא רוצה להגיד מאוהב בכל דבר, בכל פיסת דבר שהוא עושה, והתשוקה הזאת מטורפת ומדבקת, ואני אומר, וואלה, אני רוצה גם כזה. בא לי את התשוקה הזאת. מה מחזיק לך את התשוקה? מאיפה אתה מביא את האנרגיה הזאת? בסדר, משפיע על המוח, אבל זה... אשתי ילדה לפני שבוע וחצי, כמו שאמרת. היום בבוקר שש וחצי אני קם, מארגן שתי ילדים בית ספר וגן. אשתי ישנה עם התינוק, כן? קשה לישון בלילה, היא מניקה, נותנת את השעה וחצי הזאת של הבוקר עוד נוספות לישון. אני מארגן את הילדים, אנחנו מסדרים את הכל. אתה יודע, יש קצת לא רוצה לשים נעליים, כן רוצה לשים נעליים, לא רוצה את האוכל הזה, כן רוצה את האוכל הזה, כמו בכל בית בישראל, שום דבר לא שונה. אני רוצה לקחת הצעצוע על זה לגן, אבל הגן אין את לא מרשה, אותו שיחה. ואז אנחנו יורדים במעלית. ואני קולט שזהו, עוד עשר דקות, הם כבר לא איתי לכל היום. ואני שר להם, אני אוהבת רוי צ'וק, טילילילי לילה, אני אוהבת טייטול טילילילי לילה, ואני מתחיל לשיר להם, אין לי כל ערב כמו שאתם שומעים, ביונסה לא צריכה לפחד מתחרות, וככל שאני שר את זה אני קולט, איך זכיתי בחיים שיש לי את שתי היצורים האלה איתי? איך זכיתי בחיים שיש לי את שתי היצורים האלה איתי? ואני קולט שאחרי שאני עושה את זה לא פעם אחת ולא פעמיים ולא שלוש ולא חמש, עשרים פעמים שר להם את זה. הם מתחילים לשיר איתי שהם אוהבים את אבא. יש? זה הקול המאדהד שאתה שולח אותם למהלך היום. וכשאני משחרר את הבן הראשון שלי לבית ספר, ואני נשאר עם הבן השני, אני לא חושב על עבודה, אני ישר הדבר הראשון שהוא עושה, זה הרגל חדש. אני סוגר את הדלת, יום טוב רוי צ'וק, יו טיי, איזה כיף עכשיו, זה הדייט שלנו, זה הזמן שלנו ביחד. אתה רוצה לספר לי על מה היה לך אתמול או שאני אספר לך מה היה לי היה אתמול? ולפעמים הוא אומר את זה ולפעמים הוא אומר את זה, וכשאני מספר לו אני מספר לו מה אני עושה, ולפעמים הוא מספר לי, ואני פותח את היום שלי עם הילדים שלי ועם דייט עם הבן שלי. דייט באוטו, כן? בזמן שאני נוסע בפקקים שכולם צופרים ולאף אחד אין זמן, העשר דקות האלה שתשעים ותשע אחוז במדינת ישראל מקללים עליהם, זה הזמן הכי קדוש. זמן קדוש. אני בעולם אחר, וזה דוגמה אחת. קח את זה, קח את כל אחד מהמשימות, יש לי משימות שאני אוהב במהלך היום ויש משימות שאני שונא במהלך היום, אבל את המשימות שאני שונא במהלך היום, אני אומר לעצמי, אתה כמו פאקינג יוסיין בולט, אתה תעשה את המשימה הזאת הכי מהר, הכי הילכי טוב, אתה תיתן בראש, אני מתחרה עם עצמי לפעמים. שוב, האם זה כל יום ככה? לא. לא בדיוק. לא לא בדיוק, בכלל לא. יש ימים שאני אומר לאשתי. יש ימים שהם חוזרים על עצמם פחות או יותר. ובאה לי שנץ. אבל רוב הזמן, ושוב, זה כמו צ'ופסטיקס מהמוח, להוציא עוד תולעת ועוד תולעת ועוד תולעת ועוד תולעת ולאט לאט עוד מדרגה החיים טובים יותר, עוד מדרגה החיים טובים יותר, ואני אגיד לך משהו אחרון, שנלפיסטים אוהבים להגיד בסוף תהליכים שעושים למישהו אחר ואני אעשה לעצמי, אני סקרן לגלות מה עוד יש לחיים האלה להציע עבורי. אז בוא ניתן לך משהו קטן שעכשיו אמרת, דבר מאוד לכאורה פשוט ועם הילדים, שאתה בדייט איתם והם מתחילים לשיר איתך והם מחכים את האנרגיה שלך, ואתה כולך מקונס רק אליהם. לפעמים, בבוקר. אתה משתדל. לפעמים בגן שעשויים ואני כמו כולם עם הטלפון. אני אגיד לך משהו, אני יודע בדיוק איך הילדים שלך מרגישים. אתה יודע למה? ההורים שלך היו כאלה? לא. אתה נתת לי בזמן הזה שאנחנו יושבים ומדברים אחד עם השני בדיוק את אותה הרגשה. איזה כיף. אתה באת ונתת, שמת פה את הלב שלך לשולחן ואת האותנטיות ואת הפשטות הכל כך כובשת שלך כי כל כך קל להתאהב בגל, באמת, כל כך קל להתאהב בך לא רק בגלל הנחמדות שלך, לא רק בגלל האנרגיה, א', בגלל המקצועיות, ב', בגלל הסקרנות שאתה באמת מביא לחדר ולא יודע אם חזרתי על המילה אותנטיות, אז אותנטיות, אותנטיות, אותנטיות. שזה, אני חושב, זה שחמט במהלך. אז אני רוצה להגיד לך קודם כל תודה רבה רבה רבה שבאת. ותודה רבה על מי שאתה. תודה רבה. ועל החברות הזאת. יש. ושיהיה לנו ים בהצלחה, שנעשה רק דברים טובים. שרק תמשיך ככה, אני אמשיך ככה. ואני סקרן. יש, ואני סקרן לגלות לאן עוד זה ילך.