מנהיגות, יזמות והשפעה — עם אלי בן גוריון

היום בפרק של עושים לכם בית ספר יש לי מומחה גדול של NLP. למעשה אני חושב שהוא הנגיש את זה לכלל ישראל. גל צייק, מה העניינים? נעים מאוד, כיף כל כך להיות כאן. קודם כל תודה שבאת. בשמחה גדולה. שמע, אני אמרתי לך ככה בסמולטוק ששני דברים מעניינים אותי אצלך. אחד, הצלחת לסלוק את אמא שלי, שזה כאילו אני חייב להתחיל בזה. אישה בת 60 עברה אצלך וובינר, והתקשרה לי בהתלהבות. קניתי קורס של NLP. אז זה אחד מהדברים. ושתיים בכלל, לדבר על כל הנושא הזה של NLP, לי אישי זה שינת החיים, ואני בטוח ששמעת את זה כל כך הרבה פעמים מתלמידים שלך. כן. אז בוא נתחיל ממך. איך פגשת? אני חושב ככה, לסיפור של אמא שלך, אני חושב שאתה סלקת אותה. יכול להיות. אני חושב שכאילו, אם היא הייתה מגיעה לוובינר הזה לפני שהיא שמעה מה זה, לפני שאולי היא שמעה שהבן שלה זה עזר לו, ואני מנחש מאיך שאני קולט אותך בדברים, כשאמא שלך גם מסתכלת עליך ומעריכה אותך ותופסת אותך בן אדם שהוא רציני, ושהיא סומכת עליך, אז ברגע שזה קרה, אתה עשית לי את העבודה הקלה. תודה רבה. כן, נראה. עבורי ה-NLP זה היה משהו שלא האמנתי אי פעם שאני אתעסק בו, יעבוד בו, שיהיה חלק מהקריירה או המקצוע שלי. זה לא היה אמור להיות הדרך שלי, זה לא היה אמור להיות, בוא נגיד, המסלול המיועד שלי, אם נקרא לזה ככה. הייתי ילד מאוד חנון, מחשבים, פיזיקה, מתמטיקה, זה היה העולמות שלי. והקריירה שלי... המסלול של IT כזה? כן, כן, לכאורה, זה היה מה שהייתי אמור לעשות. אפילו אחרי שהעיפו אותי מקורס טייס בצבא, אז עשיתי להם ככה הלחם והלכתי לטכניון, ללמוד תואר בהצטיינות בהנדסת תוכנה. אחרי שבעה חודשים הבנתי שזה לא בשבילי. אבל את ה-NLP התחלתי ללמוד עוד הרבה לפני זה, התחלתי ללמוד בגיל 16, כשזה בא לפתור לי בעיות שלי. בעיות של ביטחון עצמי ירוד, בעיות של חוסר יכולת בתקשורת, רצון שלי להביע את עצמי כלפי חוץ, אבל חוויה של חוסר מסוגלות בהקשר הזה. ובגיל 16 לא צריך להגיד לחבר למאזינים שלנו שיש עוד איזה נושא כזה, שנקרא בנים בנות, שמאוד מעסיק... אבל איך המודעות? תשמע, איך המודעות בגיל 16 לרכוש כלים? תשמע, אני חושב שהדבר שעשה לי את הדבר הזה, זה דווקא מתוך היותי חנון, מתוך היותי הבן אדם הזה שאני בגיל 14 רוצה ללמוד לתכנת, כי ראיתי שחבר שלי בכיתה עשה איזה משהו מגניב בקוד, ואמרתי, אני גם רוצה לדעת את זה, ואז שאלתי אותו איך עושים את זה, ואז אמרו לי, לומדים באינטרנט. וזה כאילו פתח לי את הקונספט שאני חושב שהדור שלי, אני בן 33 עכשיו, זה הדור הראשון או ההתחלה של האנשים שפתאום נפתח להם העולם, וחלקם הבינו שהם יכולים ללמוד הכל לבד בחינם. גם אם לא חינם, אז בהתחלה בזול, ואחר כך יותר ויותר זה. ואני זוכר את עצמי, יושב חורש על יוטיוב, ויוטיוב שלה זה לא יוטיוב של היום, זה רק וצריך למצוא בפינצטה הדברים באיכות גרועה, אבל מגיל 16 התחלתי להיכנס מאוד מאוד לעומק, ואפילו קניתי קורס דיגיטלי של NLP, אני חושב בגיל 17 או משהו כזה. מדהים, מדהים. זה ככה, אני גם בסמולטוק אמרתי לך שזה שינה איתה חיים, אני הלכתי ללמוד NLP לא כי היה לי בעיות, להפך, ארגז כלים, כל פעם כאילו, דווקא כשדיברו על טראומה ועל כל מיני דברים כאלה, זה כזה פחות עניין. וכל ההצמה, אני יכול להגיד לך איזה כלי אחד ככה משמעותי שינה איתה חיים, זה ריפריימינג, כאילו מסגור מחדש. כאילו זה פשוט היכולת שלך לפרשן משהו בצורה אחרת, זה כאילו משנה לך את הסיפור. הייתי רוצה דווקא לדעת איזה כלי ב-NLP הכי נגע בך. ואחר כך אנחנו ככה נעשה קצת סדר למי שלא יודע מה זה NLP ותיתן ככה את הרגע. אז אני אגיד שאני חושב ש-NLP, קודם כל בעשר שניות, זה אוסף של כלים, זה לא באמת כלי אחד, זה אוסף של כלים שהתפקיד שלהם זה לתת לבני אדם שליטה בדבר הכי חזק שיש להם, במתנה הכי גדולה שהם אי פעם קיבלו, שזה המוח שלהם. והיכולת שלנו לשלוט בדברים שקורים לנו בתוך המוח, שרוב האנשים חושבים שאין לנו שליטה עליהם, כמו מה הרגשות שעולות לנו, מה ההתנהגויות האוטומטיות שלנו, מה הדברים שקופצים לנו באופן שהוא לכאורה בלתי נשלט, אז דווקא שם לקבל את השליטה על אותי בצורה אחרת. ואני חושב שהשאלה שלך היא מאוד מעניינת, כי מי עשה מורמן שלי מ-NLP כבר, לא יודע, זה 15 שנה, אז אני חושב שבתקופות שונות בחיים אני יכול להגיד שהכלי שהכי משמעותי עבורי בתוך הארגז כלים הזה הוא שונה. בהתחלה אני בטוח שזה היה יותר באמת הכלי תקשורת, בין אם זה ריפריימינג ורפור וכל הדברים האלה שפתאום אוקיי, אני יכול לדבר מול אנשים אחרים, אני יכול לייצר איתם תקשורת, אני לא חייב להיות בפינה של הכיתה ולשים את הראש על השולחן כדי שאף הוא לא יראה אותי. בעידן של היום אני חושב שהקונספט של חקירה פנימית ועבודה עם חלקים שונים באישיות ובזהות שלנו זה הדבר שמוביל אותי. זאת אומרת, אני היום יודע, או הכלי עבורי הכי עוצמתי היום זה היכולת להסתכל גם על עצמי וגם על אחרים כאוסף של הרבה חלקים שונים. טוב, זה שיחה. זה מתקדם, כן. זה שיחה יותר עמוקה, אבל אפשר לדבר על זה אם תרצה. אז בוא נחזור רגע, זה שלושה צעדים אחורה כדי להעמיק. מה זה NLP? אז כמו שאמרתי, NLP זה שוב, זה אוסף של כלים שהמטרה שלהם זה לתת לבני אדם שליטה על הדפוסים שלהם. אני רוצה לייצר את ההבחנה המאוד פשוטה בין NLP להרבה גישות אחרות שהן גם מצוינות בעולם של התפתחות אישית וכל העולמות האלה. זה שבעצם רוב התפיסה של האנשים, ואני בטוח שאם אתם עכשיו מקשיבים לנו אתם מזדהים עם זה, יש לנו את המקום שבו אנחנו נמצאים היום ויש לנו את המטרות שאליהם אנחנו רוצים להגיע. ובעצם כל הגישות של התפתחות אישית באות להגיד לנו הנה גשר, הנה גשר מהמקום שאנחנו נמצאים בו עכשיו למקום שאנחנו רוצים להגיע, בין אם זה מבחינת הכנסה, כסף, עסק, זוגיות, ילדים, מה שאתם לא רוצים, בריאות, נפשי, ווטאבר. ואני חושב שהתפיסה הרווחת ברוב העולם וגם ברוב הגישות זה שאני צריך ללכת את הדרך הזאת מאיפה שאני נמצא לאן שאני רוצה להגיע, ואני צריך להשתמש בכוח הרצון שלי כדי להגיע לשם, אני צריך אם יש לי חסמים או דברים שמפריעים לי אני צריך בזמן אמת להתגבר מעליהם ולצלוח אותם וללכת קדימה. הדוגמה הפשוטה לזה אני רוצה להרד במשקל, יש לי הוגת שוקולד בבית, מה שנקרא חסם, אני עכשיו מגיע הביתה אני צריך להגיד לעצמי, לא גל, אתה לא אוכל את ההוגת שוקולד, למרות שאתה ממש ממש רוצה, אתה לא אוכל את ההוגת שוקולד, אתה אוכל את המלפפון, סתם דוגמה ואז אני בסוף יהיה רזה, אם זה בדוגמה של כסף, אז אולי יש לי איזה שיחה כזאת מול שותף, לקוח, משקיע, לא משנה, וואטאבר אז עכשיו אני צריך אני רועד ואני כזה לא יודע, מזיע ואני מגמגם, אני צריך להתאפס על עצמי להחזיק את עצמי ולעשות את השיחה הזאת כמו שצריך. עכשיו הגישה הזאת היא יכולה לעבוד והיא אולי תרגול ששווה לתרגל אותו במשך כל החיים וזה נשען על זה שאני אוכל בזמן אמת לשלוט על האוטומט שלי להיות יותר חזק מהאוטומט שלי והגישה הזאת אני חושב שרובנו מבינים שהיא במצבי מפתח הרבה פעמים נחזת אותנו בין אם זה הוגת שוקולד שנצליח שלושה ימים לשמור על הדיאטה אבל אז ביום אחד שהבוס היה קש המוח פה, לדעתי, את התכנות הזה של המוח, זה נשמע כזה, וואו, סיינס פיקשן, כאילו מדע בדיוני, ובתכל'ס זה מאוד קל. זה מאוד קל כי זה ניושב על שפה. כי שוב, בדוגמה של השוקולד, אני מקווה שהיא ברורה, אמא שלי לא הייתה צריכה להיות פסיכיאטרית כדי לתקוע לי את הדפוס של שוקולד שווה נחמה. פשוט, הגעתם הביתה בוכים מבית ספר, הביאו לכם פחממות, אורז, אז זה נוצר. לא היה צריך פה איזה תכנות גאוני, איזה משהו, לא, זה מאוד מאוד פשוט, המוח שלנו עובד בצורה פשוטה. המוח שלנו עובד בצורה קלה. ואתה חזק בכל העניין של נדלן ועזמות וכל זה, אז זה קצת כמו כשאתה לומד לעשות חוזים בעסקים. אז בהתחלה, בחוזים הראשונים לפחות ככה זה הצליח, אני מטשטט אפילו אם גם זה היה אצלך ככה, כל פעם שיש איזה חוזה זה מלחיץ, צריך עורך דין. והעורך דין בא ומסבך את זה עם מלא שפה משפטית, וזה נשמע כאילו משהו שרק עורך דין יכולים לעשות. אבל עוברת עוד שנה בעסקים, ועוד שנה בעסקים, ועוד שנה בעסקים, ועוד שנה בעסקים, ואז אתה מתחיל להבין שיש פה איזה שפה שנקראת משפטולוגית או משהו כזה, שאולי צריך להבין אותה, ואולי צריך לפעמים להתייעץ עם עורך דין בדברים מסוימים, אבל בתכלס, בסך הכל, כל הדברים האלה הם לא כזה מסובכים, הם די פשוטים. וברגע שאתה מבין אותם, גם אם בסוף אתה אולי תרצה להתייעץ עם עורך דין עם משהו ספציפי, את כל המהות שלך אתה יכול להבין לבד, ואתה יכול ליצור חוזים כאלה בעצמך, וזה לא באמת קשה, זה רק נדמה קשה, בגלל שהשפה הזאת היא לא השפה שאנחנו רגילים להשתמש בה. ופה אתה צודק, שב-NLP אנחנו מלמדים את השפה הזאתי שעוזרת לאנשים להבין את כל התהליכים המורכיים שיש להם טבעית בצורה פשוטה יותר. הבנתי אותך. זאת אומרת, בסוף, זו שפה שאתה מלמד, ותכף אנחנו ניגע בבית ספר שהקמתי, אני חושב שזה הבית ספר הכי גדול נכון להיום בישראל, אז אתה מלמד אנשים שפה שבעזרת השפה הזאת הם מתכנתים את עצמם מחדש. נכון. זאת אומרת, הם לומדים את התכנות, שזה מה שרצית ללמוד, זה מעניין. זה פשוט תכנות רק אנושי עשית עכשיו. עשית פיבוט כזה. רוב האנשים מסתכלים גם, שוב, אני חושב שרוב האנשים מסתכלים גם על אנשים בתחום פיתוח, הייטק וכאלה, כאילו, וואו, איזה עבודה מסובכת. שוב, יש אנשים שעושים עבודה מאוד מסובכת, כי הם רואים בטלוויזיה ובסרטים את המסכים השחורים האלה שרצים מהר וכאילו הם עושים כזה. ובמציאות, שוב, אני לא אומר שלהגיע למצב של מהנדס התוכנה או משהו כזה, אבל לכתוב קודים פשוטים בשפות של היום. עם GPT היום בכלל זה... אפילו בלי, כאילו, כל בן אדם יכול ללמוד תוך חצי שעה. אז תוך חצי שעה אתה לא תהיה מהנדס תוכנה, בסדר? גם פסיכיאטר אתה לא תהיה תוך חצי שעה, אוקיי? אבל ללמוד איזשהו מושג בסיסי, איזשהו משהו בסיסי כדי לכתוב קוד קטן שישנה לך משהו במוח, אתה יכול לעשות. וזה משהו שאני חושב שדיברנו על העניין של ההנגשה של ה-NLP ועל להביא אותו להרבה אנשים וכן הלאה, אני חושב שזה התפקיד שאני לקחתי לעצמי. התפקיד שאני לקחתי לעצמי זה לא להיות החוקר הפורץ דרך שמוצא את הצ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק, שזה דבר מאוד חשוב לעשות, כדי לגלות איזה משהו נקודתי שאף אחד אחר עדיין לא גילה, אלא לקחת את כל המידע הזה שהחוקרים בקצוות מביאים ולהנגיש אותו לבן אדם שבסוף רוצה לשנות משהו בחיים שלו. ובסוף שינויים קטנים מאוד מאוד מאוד בחיים של אנשים משנים את החוויה שלנו, את החיים בצורה מאוד קיצונית. ואני חושב שזו הסיבה שהדבר הזה הוא מתנה כל כך גדולה. חד משמעית. אני יכול להגיד לך שבאמת, NLP, כל מי ששואל אותי, מכירים את הלפני, מכירים את האמצע ומכירים את האחרה, אני אומר להם שזה הייתה המקפצה שלי. ברגע ששיניתי את השפה שלי כלפי חוץ ובעיקר כלפי פנים, שזה מה שנדבר. זה בא ביחד הרבה פעמים. זה קודם כל אבל תרגול כזה של... זה בא ביחד הרבה פעמים. אני אומר לאנשים, אומרים לי, איך אני נהיה פחות שיפוטי ורואה את הטוב בחיים? זה אומר, נתחיל להגיד דברים טובים על אחרים. אם אתה תלך, בצורה הכי פשוטה, אם אני אלך עכשיו, אני מסיים את הפגישה איתך, ואז אני מתקשר לאשתי. והיא תשאל אותי, יאי גל, איך הלך? ואז אני ארצה להגיד לה, אני יודע שאני רוצה להגיד לה לפחות כמה דברים טובים על אלי. כי זה ההרגל שלי. תמיד כשאני מדבר איתה, כלפי חוץ, הדבר הכי שטחי בעולם, נכון? אני אומר לה דברים טובים על אלי. אז בפעם הראשונה שאני בא לעשות את זה, אני אגיד וואי, טוב... צריך לחפש. איזה דברים טובים אני צריך להגיד על אלי? איזה דברים טובים אני צריך להגיד לאלי, ואני אתאמץ. אבל אחרי שאני כבר, המוח שלי יודע שזה מה שיקרה בשיחה בטלפון. זה מה שידרש. אז מה הוא עושה? תוך כדי השיחה הוא כבר מחפש את הטוב. יפה. אוקיי? אם אני יודע שאני הולך להתלונן בערב, נכון? אני הולך להגיע הביתה, ואשתי הולך להגיד לי, יבוא לך היום שלך ואני אגיד לה, וואי, הקשוח, היה זה, זה. אז המוח שלי כל היום מה יעשה? יחפש את הקרבנות. הוא יחפש את הקשיים, כדי לדעת מה לשותף בערב. אז השיחה החוצה היא משפיעה מאוד מאוד מאוד על השיחה הפנימה. אז יש שתי דברים שבאים ביחד. אז מי פה וגילית את הכלי הזה, ואיך אתה מנגיש אותו ל... אתה יודע, בכל כך קלוץ? זאת אומרת, בסוף אני ראיתי את זה, אני בטוח שיש מאמץ בכל התהליך הזה, אבל בסוף, אתה יודע, חוזרים חזרה לסיפור שלי עם אשתי. ובינר, עוברת איזשהו תהליך של שעה, ותהליך שכנראה הזיז לה משהו שם ברגש, והיא אומרת, זה... אני רוצה ללמוד את זה. אני מאמין שזה כאילו כמה מאות או אלפי אנשים שעברו את התהליך הזה. בוא נספר קודם כל למאזינים צופים, המון שאני בטוח שכולם מכירים כבר. איפה אתה נמצא היום? זאת אומרת, הבית ספר שלך, תן לנו קצת רגע. אז היום מכללת תוצאות הוקמה ב-2016, נכון להיום, מעל 29-30, אנחנו איפשהו מתקרבים ל-30 אלף, אולי קצת יותר, תלמידים שעברו קורסים במכללה. לא מדבר על אירועים חד פעמיים, סדנה של יום, קורסים. כי מין הסתם החד פעמיים זה הרבה יותר. ובשנת 2019, גם שוב, זה מעניין הצד הביזנסי של זה, אני לא יודע. קודם כל נדבר על זה, ואחר כך... אוקיי, אז זה המכללה. שהיא עושה בעצם NLP בכל הרמות. כן, מהרמה הכי בסיסית לרמה מתקדמת, כולל קורסים בהנחיית קבוצות, שזה המיקוד והפורטה שלי, והדבר שאני הכי אוהב תכלס. תראה, דיברנו פה עכשיו איזה, לא יודע, 20 דקות או משהו כזה, על כמה אני אוהב את ה-NLP וכמה NLP שנייה עלי את החיים. אחד התובנות שהיו לי במהלך הדרך הייתה שקודם כל אני אישית למדתי עוד הרבה שיטות, לא רק NLP, מין הסתם כדי להיות איש מקצוע במה שאני עושה. ואני חושב שאחד התובנות הכי משמעותיות שנפלו לי זה, לא כל החוכמה אצלי, לא כל הידע אצלי, אני לא חושב שאני הכי טוב בהכל. והתובנה הזאת הייתה שבעצם למה בכלל? אתה שאלת איך מנגישים את זה לכל המדינה, ואני שאלתי לפני זה, למה צריך להנגיש את זה לכל המדינה? ואני חושב שצריך להנגיש את זה לכל המדינה כי אני חושב שזה יעשה את העולם שלנו טוב יותר. אני חושב שאנשים שחושבים ככה, שיש להם את היכולת של טעותים, אנשים שכיף להם שיטת טיפול או משהו שאני מלמד אותו, אלא כדרך חיים. ואם אני אנלפיסט כדרך חיים אז אני מסתכל צמיחה, אני מסתכל התפתחות, אני מסתכל שינוי, אני מסתכל השפעה, והדברים האלה מבחינתי באים לידי ביטוי בכל הדברים שאני עושה. מדהים, יפה, אז זה היה סוויץ' מהיר לעולם העסקים ודווקא העולם הזה מעניין אותי מאוד. למה לרכוש? זאת אומרת אם יש לך איזה מוצר בייבי שעובד, בעצם מה הסיפור שאתה מספר לעצמך שאתה רוצה לרכוש ולמזג עוד ועוד? אני הבנתי ששוב, מתוך אותה תובנה של מקודם, שמכללת תוצאות יש לה שם מצוין, הרבה אנשים מאוד מאוד אוהבים, הרבה אנשים רואים את המותג ואומרים מתאים לי, אני רוצה לקנות, אבל באותה מידה יש הרבה אנשים שמסתכלים על זה ולא אוהבים את זה. אלף סיבות, נכון? יש בן אדם שאוהב מקדונלדס, יש בן אדם שאוהב בורגר גינג. למה? ככה. מה יותר טוב, מקדונלדס או בורגר גינג? לא יודע, שואלת בקר אחד מחר, אבל יש אנשים שיותר אוהבים את זה, יש אנשים שיותר אוהבים את זה, סמסונג או אייפון. אתה מדבר ברמת המותג? ממש ככה. זאת אומרת אותו מוצר, רק מותג אחר. זה לא בדיוק אותו מוצר, אבל תשמע, כשאתה מסתכל על האייפון, וכשאתה מסתכל על הגלקסי, יש הבדלים במוצר, אבל בוא, בסופו של דבר 80% מהממשק אותו ממשק, 90% מהאפליקציות אותם אפליקציות, יש הבדלים במוצר, עדיין הם נותנים את אותו ערך מרכזי בצורה מאוד דומה, ועם מותג שונה ואתמה קטנה של הפיצ'רים, אני מגיע לקהל הרבה יותר רחב. אז מבחינתי זה היה ככה, אני ראיתי מוצר אחר שפונה לשוק אחר, של אנשים שממש רוצים להיות מטפלים ואת העומק של זה, הקורס טיפה יותר ארוך, עם שיעורים טיפה יותר קצרים, יותר סופר ויז'ן, פחות זה, אתה יודע, אתמות שונות. אז אמרתי אוקיי, למה שאני אצליח להמציא את המוצרים מחדש? הסתכלתי על החברות הגדולות, אמרתי חברות גדולות שהן רואות מוצרים טובים אחרים, הם לא מפתחים עכשיו מאפס ומתחרים, הם פשוט קונים אותם, נכון? אמרתי למה אני לא יכול? אבל אז השאלה שלי היא מה הסיבה שלך לקנות אותם? זאת אומרת בסוף, כי ראיתי איך אני יכול לקחת את החברה הזאת, ולהגדיל אותה בטירוף. מדהים. היא צמחה בארבע שנים האלה מבחינת צמיחה בלפחות 400%. מדהים. זה מחבר אותי לסיפור שלי. אני הייתי באיזה מיינדסט כזה לפני שלמדתי NLP, היה לי חוגים אחר הצהריים, היום אני כבר לא מעביר חוגים, יש לי חברה של יזמות חינוכית, אנחנו עובדים בבתי ספר. והיה לי איזה 150 תלמידים, ותמיד רציתי להגיע ל-200. תודה כזה, תודה, חסר לי את ה-50, חסר לי את ה-50. ולא הצלחתי להגיע ל-200. ושיניתי, למדתי NLP ושיניתי את הסיפור הפנימי שלי. אמרתי אני רוצה להשפיע על כמה שיותר ילדים. קפצתי מ-150 ל-400, וזה עבר ליזמות חינוכית בבית הספר, והיום יש 20 מדריכים, 50 אלף ילדים בפריסה ארצית. כאילו משהו כזה. והבנתי שהסיפור הפנימי הוא מה שיקבע את הגדילה. ולפעמים אני חוטא. אומר לך את האמת, לפעמים אני כאילו, זה המספרים, זה לא הסיפור הפנימי. זאת אומרת, לפעמים בתוך הסיפור הזה, אני אומר, אוקיי, עכשיו אני רוצה להגיע ל-10x. ואני כבר שוכח את הלמה האמיתי. מה יש לך להגיד על זה מעולם ה... אתה יודע, גם NLP וגם יזמות? אני חושב שזה חייב להיות גם וגם. אוקיי? אני חושב שבסוף... שוב, לא יודע מה, אולי חייב זה מילה חזקה. אני כמוך, בוא נגיד ככה. אני אוהב מספרים. אני אוהב למדוד את עצמי במספרים. אני תחרותי. אני אוהב להסתכל על המספרים של אנשים אחרים ולנצח אותם. סוף סוף. ואין מי שמבין את מה שאני חווה. גם רואים, מה אתה עושה עם הכסף הזה? זה לא קשור לכסף. זה עניין של הישג, זה לביא... זה עניין של אני רוצה לנצח. עכשיו לא מנצח. אותי, את עצמי. אני אוהב לנצח אחרים גם. אה, כן? כן. ולא בקטע שלהם יפסידו. אוקיי? המכללה, כשאני התחלתי את הדבר הזה, היה שם במחזור הכנסות של נגיד 100,000-150,000 שקל ואני בן 24 או 25 ואני חושב שאני על גג העולם, בן אדם הכי חכם בכדור הארץ. ואני מגיע לחתונה של חבר, קרוב, ובאותה חתונה מגיע עוד מישהו מהתחום, לא משנה. והוא מספר לי על משהו אחר שהוא עושה ועל העסק שלהם, ואז הוא מתאר לי איזה גדילה והוא שואל אותו, אוקיי, כאילו, אני אומר לו, וואלה, כמה? בסוף אתה מגיע, הוא עושה 300,000. אני יוצא הביתה ואני אומר לעצמי, אין מצב שהוא עושה 300,000 ואני לא יכול לעשות 300,000. זה לא הגיוני, תעצבןתי. לקח פחות משלושה חודשים שהכפלנו ל-300,000. כי אמרתי לעצמי, שוב, זה לא שאני נגדו, רוצה שהוא יפסיד או לא יפסיד. אני מסתכל על זה ואני אומר, וואלה, אני רוצה להיות יותר טוב, אני רוצה לנצח. אז אני חושב שזה מצד אחד. ומצד השני, וזה מה דבר שדוחף אותנו קדימה ונותן לצמוח והכול. מהצד השני אני חושב שמאוד קל ללכת לאיבוד במספרים ולאבד משמעות. אז צריך להיות בפינג פונג הזה, ואני חושב שזה קצת להיות מנהל טוב, זה גם להיות אבא טוב, זה להיות כמעט בכל תפקידי משנה טוב, זה להיות מסוגל לעבור בין פרספקטיבות. בין הפרספקטיבה המספרית התחרותית לבין הפרספקטיבה האיכותנית. מתי אני בא ואני עושה שיחה עם תלמיד. לא הסמינר ל-300, שיחה עם תלמיד אחד שאני יושב איתו חצי שעה או רבע שעה או שעה ומבין לעומק מה הקורס הזה עשה לו בחיים. ואז כשאני עושה את הדבר הזה אני יכול במוח להכפיל את זה ב-50 או 500-500 אלפים, זה לא משנה. כי יש לי את החוויה של מה באמת המוצר שלי עושה. זאת אומרת אתה הולך ובודק את האיכות. גם זה וגם זה. עבורי. כי עבורי רק הסיפור של האינדיבידואל מרגש אותי פעם אחת, אני יכול לראות אותו ולפקוט ביחד איתו ולהתרגשות ולשמוח וזה כיף, אבל כשאני מסיים חודש או רבעון כזה אני קצת מרגיש עייף. אוקיי? אני חייב גם את המספרים ואת הצמיחה בראש שלי ומטרות שהן גדולות אחרת לא טוב לי. וכשאני רק במספרים ולא באנשים אני מתחיל להרגיש שאני רץ על ריק. אז עבורי זה מה שאני למדתי כבר לפני כמה שנים, זה כל הזמן גם וגם. זה כל הזמן גם וגם. לחבר את המספרים לאנשים. אני עכשיו אומר לעצמי, למשל, יש לי חברת סטארט-אפ שהקמנו לפני חצי שנה, המטרה שלי שם זה להגיע, כרגע זה המטרה, 100 מיליון דולר הכנסות בשנה. זה מה שאני רוצה. עכשיו זה מפחיד אותי בכלל להגיד לזה כי אני לא מצליח לנסע לזה. אבל המספר הזה הוא לא מספר רק של כסף. כי הכסף הזה כנראה בשלב שאני נמצא בו היום לא ישנה לי את החיים. זה הרבה יותר מה שיש לי מן הסתם ולא יודע מי זה יגיע אליי או לא. זה אפילו לא אכפת לי. אבל המספר הזה גם אם הוא לא ישנה לי את החיים יש לו משמעות עמוקה עבורי. למה? כי אני יודע שאם זה 100 מיליון דולר בשנה זה אומר שיש לי איזה 100 אלף לקוחות שמשתמשים במוצר שלי. אני יודע שהמוצר שלי כרגע בחברת סטארט-אפ עוזר למרצים, כן? להפיץ את הבשורה שלהם, לבנות את התכנים שלהם, לעשות את הדברים האלה. אז אני מבין שכשהחברה הזאת תהיה 100 מיליון דולר שיניתי את החיים ל-100 מיליון אנשים. ואני יודע שאני יכול להיכנס בגלל שאני מכיר את האנשים האלה ודיברתי איתם ואני מכיר אותם לעומק ואני יושב איתם אתה יודע מה? זה מעניין מאוד כי אתה מלא לי ישר את השאלה שאני חווה את זה על עצמי ואני גם אנשים שככה אני מראיין. אתה אמרת מילה יזם. אני בסוף יזם. עכשיו אני יודע שיזם זה לאו דווקא מטפל בדיוק כמו שאתה אומר עכשיו יש לך מכללה ויש לך סיסטם, יש לך מרצים, יש לך הכל. ולפעמים יש בן אדם שהוא טוב במשהו והוא רוצה לתת את המתנה הזאתי לעולם ודווקא מהכלי של הניהול או הכלי של היזם הוא ייתן לי יותר. אתה מבין מה? אתה יורד לסוף דעתי? כן. ואז מגיעה השאלה מה כדאי לעשות את מה שאתה כביכול טוב בו ואוהב את זה או את מה שהייעוד שלך להשפיע לי יותר. זאת אומרת בסוף אני בקובע הניהולי היום ואני אוהב לעבוד עם ילדים אבל אני לא עובד עם ילדים. יש לי מדריכים. וזה הבצע ואתה מגיעה לשאלה. אני אגיד שיש הבדל מאוד מאוד גדול וזה דבר שהוא לא אינטואיטיבי לרוב האנשים. יש הבדל מאוד מאוד גדול בין יזמות לניהול. ורוב האנשים או בוא נגיד הרבה מקרים אנחנו צריכים לעבור דרך איזשהו פייז ניהולי כדי להגיע לעמדת היזם באיזושהי רמה, אלא אם כן יש לנו כסף ואז אנחנו יכולים יותר מהר להביא מנהלים וכאלה. ופייז הניהולי הרבה אנשים שהם יותר אומנים כמו שאתה אומר יותר יזמים, יותר אומנים מתקשים בפייז הזה. אני גם אחד מהם. אני לא מגדיר את עצמי כמנהל טוב במיוחד. לא ביה שאני אין לי את הסקילס. אני בשנים שהייתי צריך לנהל את המכללה למדתי מלא ופיתחתי מיומנויות ניהול מאוד מאוד רציניות. אבל מרוב שלא אהבתי את זה עדיין לא עשיתי עבודה טובה כל כך. הייתי חייב להביא תחתיי מנהלים כדי לשחרר את הדבר הזה. אז מבחינתי, שוב, כל אחד ומשהו אחר, יש אנשים שמנהלים מעולים וטובים בזה וזה הייעוד שלהם. אבל אני לא חושב שהפתרון הוא תמיד להביא עוד אנשים שעובדים תחתיך ואז לנהל אותם ולנהל עסק באופרציה. אני לא חושב שזה תמיד הדבר הנכון. אני חושב שלפעמים אפשר לעשות שותפות למישהו שהוא יודע לנהל, לפעמים אפשר לזכור מישהו שהוא מנהל, לפעמים אפשר להחליט שלמרות שזה מתבקש שיהיה עוד מדריכים, לא יהיה עוד מדריכים, לא בשלב הזה, או אם יהיו עוד מדריכים אז הם לא יהיו במודל של לעבוד דרכך, אלא הם יהיו באיזשהו מודל של זקיינות או איזשהו משהו יותר ניו אייג'י כזה. יש מלא הזדמנויות ומודלים אחרים. אני לא נגד המודל הזה של בית ספר, זה פשוט להבין שאם אתה רוצה להרים בית ספר, כמו שאתה אומר מלא מדריכים שמים בכל הארץ, אז יש פה אלמנט טיפולי כבד. ואתה צריך להיות או מוכן לזה ומוכן ללמוד את זה ולהיות טוב בזה לפחות לפרק זמן מסוים, או להביא את הבן אדם שיכול לעשות את זה. מעניין, מעניין. תן לנו קצת ככה רגע כי זרקת מילה סטארט-אפ וככה סכומים, זה נראה לי שאי אפשר לעבור על זה ככה. אומנם זה היה NLP ומכללה, אבל זרקת פה איזה משהו שאי אפשר להתעלם. מבחינתי, כמו שאמרתי לך, החזון שלי התרחב בזמן האחרון למעבר ללה רק ללמד את השיטה, את השיטות, את הדברים שאני מאמין, את הכלים שאני מאמין. זה מנטרה שרצתי איתה בערך עשר שנים, כי לפני שפתחתי את מכללת תוצאות ב-2016, הייתי מעביר סדנאות, כאילו לא באתי יום אחד מי לא להגבים כלום ב-NLP, ללפתוח בית ספר ל-NLP. זה כאילו גם לא אתי, זה לא מקצועי כל כך, זה לא הגיוני כל כך. שוב, יש אנשים שעושים את זה. אני מגיל 22 פחות או יותר, עד אותו גיל 26, 4-5 שנים, העברתי סדנאות, העברתי תהליכים אישיים, עשיתי קורסים בנגיד, היה לי קורסים על ניהול זמן ומנהיגות והתפתחות אישית וכל מיני כאלה. אז עבורי זה משהו שאני שנים רצתי עם הקונספט, אני צריך להנגיש את השיטה לעולם. והקפיצת מדרגה שהייתה לי לפני כמה שנים זה, אוקיי, אני גם רוצה להמשיך לעשות את זה כי אני אוהב את זה, וזה חלק מהאומנות שלי נגיד ככה, אבל אני גם מבין שיש מלא אנשים שיש להם שיטות אחרות ממש טובות, ואת העניין הזה של להנגיש אותם לעולם לא מצליחים לעשות. ושם הבנתי שהעזרה שלי היא נקרא קומפאונדד, זה כמו שכשאני מכשיר מטפל ב-NLP לצורך העניין, אז אני לא עוזר רק לו, אני עוזר לאהובה, אני עוזר למשפחה שלו בטוח, בסדר? אבל כל בן אדם אחר כך שהוא מטפל בו, נכון? מקבל עוד תמיכה ואז הבן אדם הזה שעבר את הטיפול אז גם במשפחה שלו, זה כאילו מעגלים על מעגלים של השפעה. והבנתי שאם אני מכשיר מישהו שהוא יעמוד על במה, יספר את הסיפור חיים שלו, יעביר את הכלים שלו, יעביר את הידע, אז מספיק שהוא עשה הרצאה אחת, לא השפעתי רק על החיים שלו, השפעתי על החיים של עוד מאה אנשים, בצורה עקיפה מאוד, על עוד מאה אנשים. ואם הוא עושה שלוש הרצאות בשבוע, אז אני משפיע על עשרות אלפים דרך בן אדם אחד שעזרתי לו. ואם אני משפיע על מיליון מרצים, וכל אחד מהם עובד מול מאה אנשים וזה כבר מאה מיליון, כאילו המספרים נהיים מאוד גדולים מאוד מהר. אז מה זה הקומפאונד הזה? מה זה תשתית? אז עבורי אמרתי, אז קודם כל זה בא מההחלטה, קודם כל אני רוצה לעזור לאנשים האלה. ואז שאלתי את עצמי, אוקיי, מה הבעיות הגדולות שיש להם? אז אמרתי, אוקיי, אחד זה בעיה של קשורה נגיד ליותר ביטחון ו... עכשיו אתה מדבר על המרצה שהוא לא מצליח להנגיש את השיטה שלו, אוקיי. אפילו לא מרצה, הוא מגדיר את עצמו מאמן, הוא מגדיר את עצמו מטפל. יש לו כלי ידע שצריך... אפילו מגדיר את עצמו מעצב פנים או יועץ פיננסי או אדריכל, שהוא יודע שיש לו משהו שיכול לשפר את החיים של האנשים. והוא לא יודע להנגיש את זה או שהוא לא מנגיש את זה כרגע. הוא לא יודע להנגיש את זה או שהוא לא מבין איך להנגיש את זה. אז הבנתי שיש לו שתי בעיות. אחת, פסיכולוגית, כן? מה זאת אומרת? הוא מפחד, הוא חושש, הוא לא יודע איך לעשות את זה, הוא דואג, הוא צריך את הקבוצת תמיכה. אז מיינסט, זה כאילו נכנס למיינסט, אוקיי. והדבר השני זה שהבנתי שהרבה מהם כשהם כבר קופצים את המדרגה של המיינסט, הם נתקלים באיזה בלוק טכני מטורף. אוקיי, עכשיו אני צריך ללמוד 17 מיליון דברים טכניים, אני צריך ללמוד איך להפיק פודקאסט, אני צריך ללמוד איך לבנות הפן נחיתה, או אני צריך ללמוד איך לבנות מצגת, ואני צריך ללמוד קנבה או פאורפוינט, ואני צריך ללמוד מלא תוכנות, מלא דברים. ואז אמרתי, הדבר הזה ב-2024 לא חייב להיות ככה. יכול להיות פתרון טכנולוגי מבוסס AI שעוזר למרצים לעשות את כל הדבר הזה, וזה מה שפיתחנו. כבר היום זה שלבים ראשונים של המוצר, כן? זה עדיין לא בווייז'ן של איך שאני רוצה שזה יהיה. אבל כבר במוצר היום אתה יכול לפתוח לעצמך דף נחיטה ב-15 שניות שמציג מי אתה, שאנשים יכולים להזמין את ההרצאות שלך, ותוך 15 שניות נוספות AI ייתן לך כבר הרצאות להרצאות שמתאימות לתחום שלך שאתה יכול להעביר. הוא ייתן לך כותרות להרצאות, אתה יכול לשחק איתם, הוא ייתן לך ממש את המבנה של ההרצאה, אתה יכול לשחק איתו ולהתאים אותו לעצמך. תוך כמה דקות יש לך דף נחיטה שמדבר עליך, דף נחיטה להרצאות שלך, בתוך כמה ימים מהיום עד שהפודקאסט הזה יעלה כבר יהיה את זה, אתה תוכל לשלוח אוטומטית הצעת מחיר מאורגנת כמו שהאי-צ'ארית רוצה, ואתה תוכל להוציא פלייר סלייד כזה ששולחים בוואטסאפ. כל הדברים האלה זה דברים שלמרצה ממוצע היום, או בן אדם שהוא לא מרצה מקצועי, כאילו, שוב, אדריכל, מטפל, מאמן, עורך דין שרוצה להע זה ההבדל. אני רוצה לקחת את הדבר הזה שעד עכשיו היה שמור לאנשים שיכולים להביא 250 אלף שקל מהבית, ולתת אותם ב-79 שקל בחודש, או 99 שקל בחודש, או 29 שקל בחודש. ואני חושב שזה גם מה שעשינו ב-NLP, זה מה שעשינו בהרבה דברים, אני מאמין בזה, אני מאמין שלאן שהעולם הולך, זה שדברים שבעבר היו שמורים לעשירים, או למי שמאוד מבוסס, בהדרגה עוברים להיות זמינים ליותר ויותר אנשים. אם תסתכל פה על ה-setup שיש לך של המחשב, בעבר שיהיה ציוד כזה למישהו, הוא היה צריך להיות, אני מדבר 40 שנה אחורה, הוא היה צריך להיות פאקינג ארגון ענק, מיליונר, כן. כדי שיהיה לו מחשבים ומסכים ואת הדבר הזה. היום, השקע אתה, אבל לא במאות אלפים, אני רואה פה אולי 20 אלף שקל, 30 אלף שקל, סתם. לא, יש פה 100 אלף שקל. 100 אלף שקל, אוקיי, אז זה יותר. אבל בוא נגיד ב-30 אלף שקל, 40 אלף שקל, אפשר להוציא ספר, זה משהו מצוין. 5,000 אתה גם עושה. כן, אוקיי, 5,000 זה לא ברמה הזאת. כן, לא בסדר. אבל מה שאני אומר זה שאני מאמין שככל שאפשר להנגיש את זה ליותר אנשים, עדיין יש ערך לזה שמישהו שיש לו 250 אלף שקל, ילך למישהו שהוא כותב מקצועי, ויעזור לו בהכול, תמיד יהיה לזה ערך, בטח אל מול איי. אבל עצם זה שאני נותן לך ב-79 שקל או 99 שקל את היכולת לקבל 80% מהערך של המדין. כבר שיחקת אותה. תודה, למעני דליה לשאלה. כן. כי בסוף זה חוזר עוד פעם להשפעה. אתה בסוף אומר איך אני יכול לקחת את הבן אדם הזה שיש לו רצון מסוים, והוא כרגע הוא היה שמור לעשירים בלבד, נכון. ואיך אני יכול להנגיש לו את זה. אז זה עוד פעם מתחבר לאמת שלך ולתשתית שלך, וזה גם אחלה יזמות. כאילו אף פעם לא חשבתי על זה. תמיד אני חושב על תוכן יותר איכותי והדרכה יותר איכותית. רוב החידושים בטכנולוגיה, מה שהם עושים בשנים האחרונות, זה להנגיש דברים שכבר היה להשאירים פעם לאנשים בסדר. אם תחשוב על זה שלמשל CRM, מערכות שיווק, בעבר בחברות ענקיות היה את זה. מה היחד CRM? זה הדבר שלא יודע כמה אתה מכיר את העולם הזה, אבל... זה היה custom made, לא? נכון, זה היה custom made. היית משלם כמה מאות אלפים, היינו יושבים עם צוות של מתכנתים, בוא נרחק מרחת CRM, היום אתה נרשם למערכת CRM, שומעים 79 שקל בחודש, גם אם אתה עסק קטן, אתה מקבל את הדבר הזה. זאת אומרת, זה קסם מטורף. אוטומציות היום עם סמו, בארץ וגם בכל... אתה נהנה מהזדמנויות עסקיות שבעבר לא היה. ואני חושב שזה משהו שהוא רק מתקדם, ואני מאוד מאמין בזה, אני חושב שזה טוב. תחשוב אפילו על עולם הפרסום. פעם, בשביל לפרסם, היית צריך לפרסם או בשלט חוצות, או בעיתון, או בזה. כל האופציות האלה היו מאוד יקרות. היום, בן אדם יכול לפרסם משהו ביוטיוב, לפרסם משהו באינסטגרם, או בחינם, או בקצת כסף, לשים בוסט פוסט 200 שקל, ואלפי אנשים רואים את זה. אני חושב שהעניין הזה של להנגיש את הזכויות להתחרות לכל האנשים, זה אחד הדברים הכי חשובים שיש. ובעולם הזה של הרצאות, או בעולם שלי זה עולם של אפילו לא רק הרצאות, זה רעיונות. אני חושב שבעולם הזה זה הכי חשוב. כי בוא נגיד, אם אני רוצה למכור כוסות, ואתה רוצה למכור כוסות, ונגיד שאתה יותר עשיר, אז בגלל שאתה יותר עשיר, אתה תצליח למכור יותר כוסות ממני, אני חיים עם זה בשלם, אוקיי? כי בסוף הציבור רוצה כוסות, אז הוא יקבל כוסות, אז יופי, אז קיבלנו כוסות, אז אתה הרווחת יותר כסף, אני לא הרווחתי, בסה, אבל חיים עם זה. אני מאמין שבעולם של הרעיונות, אין קשר בין כמה כסף יש למישהו לבין כמה טובות הרעיונות טובים הרעיונות שלו. יש מסמלא אנשים שיש להם רעיונות ממש טובים, שוב, זה יכול להיות רעיונות על התפתחות אישית, או פסיכולוגיה, זה יכול להיות רעיונות על עיצוב פנים, או על ניהול כלכלי, או רעיונות על, לא יודע מה, משפטים, או רעיונות על וואטאבב, כל רעיונות שיש לך. זה שיש לך כסף, ומה שהרעיונות שלך פחות טובים, אני לא מאמין בזה. אני חושב שיש אנשים שאין להם כסף והרעיונות שלהם ממש ממש טובים. בספר שלי, כן, יש פרק שמתאר רעיון של סבתא שלי, כן, שלוקח אותה כמנהיגה, כדוגמה למנהיגה ברמה מאוד מאוד מאוד גבוהה, סבתא שלי דווקא מהצד העיראקי, וסבתא שלי לא הייתה כותבת ספר. אם סבתא שלי לא הייתה כותבת ספר, וסבתא שלי לא הייתה יכולה להעביר את המסר הזה, אז המסר שלה, שהוא מסר מאוד מאוד חזק לדעתי, ועוצמתי, בטירוף לדעתי, היה מגיע למאה אנשים שזה הגיע אליהם, זאת אומרת לנכדים שלה, למשפחה שלה, ולסביבה הקרובה. עכשיו אני כתבתי את המסר הזה בספר, כי היה לי יותר כסף, החלטתי להוציא ספר, פתאום המסר הזה מגיע לסרות תפי אנשים. למה? אני מסתכל על זה ואני אומר, אני רוצה שהיא הייתה יכולה להוציא את זה. אם היא רוצה, אני רוצה שהמסרים מהאנשים האלה שעד עכשיו אף אחד לא שומע אותם, פעם היו צריכים, אני מסתכל על זה, יש אנשים שיש להם רעיונות טובים, אבל אף אחד לא גילה אותם. אתה מכיר את הקונספט? כאילו בעבר היינו צריכים לחכות שמישהו יגלה אותנו, שיבוא איזה אייג'נט וישמע אותי שר באיזה בר, ואז הוא יגיד וואי אתה שר יפה בוא נעשה לך תקליט. די, העולם הזה לא פה, ובעולם של הרעיונות זה הנקס לבל. מהמם, אז זה מביא אותנו לשאלה שהייתה אמורה להיות הראשונה, ועכשיו אנחנו נקח נעלה לזה, כי הסנדלר באמת לא הולך יחף, בוא תספר לנו מה עשית עם ה-NLP, איך הצלחת לנגיש את זה לכולם, כי אתה יודע, לי זה ברור, לך זה ברור, אבל לכל שלכמה אנשים... אז תראה, יש רמות לכל דבר, וברמה הבסיסית ביותר, כשהתחלתי להעביר את הסדנאות, ההרצאות הראשונות שלי, זה היה פשוט לעשות את זה, זה היה פשוט להגיד יאללה, אני במרטף של אמא שלי, מזמין עשרה חברים ומעביר הרצאה, ואז כותב, אז היה בלוגים, לא היה כל כך סושל מידיה, אבל התחיל סושל מידיה, התחלתי לכתוב בפייסבוק, התחלתי לעשות סרטונים בכל מיני מקומות, וואי איזה סרטונים גרועים זה היה בהתחלה, אתה יודע, מטורף, לא היה מצלמות אז בטלפון, הייתי צריך גם מצלמת וידאו אמיתית, כאילו רק בשביל לצלם, וזה היה כחות גרוע, פשוט התחלתי להוציא את זה, ובהדרגה באו פה הרצאה של חמישה, ופה הרצאה של שבעה, ופה הרצאה של שש, ופה הרצאה של שמונה, ופה הרצאה הזאתי, ולאט לאט זה גדל. אני חושב שגם בשלב שכבר הגעתי למצב שיש לי הרצאות של מאה או מאתיים אנשים, עדיין לא באמת ידעתי מה אני עושה, זאת אומרת, פשוט הוצאתי את הערך שלי לעולם, ואנשים הגיבו לזה, זה לקח זמן, זה לא היה מהיר, זה לא היה יעיל, אבל זה מה שעשיתי. ואני חושב שעבור רוב האוכלוסייה של האנשים שרוצים לייצר השפעה, הלבל הזה הוא מספיק, זה מה שהם רוצים. עכשיו אתה שואל, אוקיי, איך עשיתי את המקפצה ללבל הבא? והמקפצה ללבל הבא, וגם מה אי, כי חלק מהמאזינים צופים, לא באמת יודעים מה עשית, זאת אומרת, גם תנגיש לנו... אז זה להבין באיזשהו שלב שאם אני רוצה להפוך את זה מסדנה של מאה חמישים או מאתיים אנשים פעמיים בחודש, למשהו בית ספר בכל הארץ, הכוס יש לי בראש. אבל אם אני מדבר עם אלי, אלי יגיד לי איזה כוס הוא רוצה. ואם אני יכול לייצר כוס יותר מתאימה לאלי, אולי אני נותן לו יותר ערך, אולי אני עוזר לו יותר, אולי אני מייצר יותר ערך בעולם. אז עבורי דווקא להיות צנוע במובן מסוים, ולהגיד אוקיי, אני לא יודע הכל, למרות שאני מבין ב-NLP והלקוחות שלי לא, אבל הלקוחות שלי יודעים מה הם רוצים, מה הם צריכים, מה יעזור להם, איך זה יקרה. ואני מנסה כל הזמן לחשוב איך אני יוצר מוצר יותר טוב ויותר מדויק עבור הלקוחות, כי זו שאלה שהיא נשאלת כל הזמן. לא רק איך אני משווק יותר טוב, לא רק איך אני מוכר יותר טוב. זה כאילו, כולם שואלים את עצמם, כי כאילו כולם רוצים, לא יודע מה, להרוויח יותר כסף שלהם יותר תמידים. אז הם כאילו יוצאים מתוך נקודת ההנחה שהמוצר שלהם טוב. הם לא מספיק משפרים אותו, זה האמת. אתה לא מספר לנו את מה שעשית. תשאל שאלה מדויקת, אני אשאל אותך שאלה מדויקת. אתה הפכת את ה-NLP לנגיש כל כך, בעזרת זה שאני לא מכיר עוד NLPist שמוכר קורסים מוקלטים. אז אוקיי, אז אני אענה לך על זה. אתה הצלחת דרך וובינר פשוט, גם להוזיל עלויות ללקוח קצה, וגם לא להוריד מהאיכות. ואתה כאילו מקטין מה... לא, לא, אין לי בעיה. אם תשאלתי שאלה, אם אתה... אני רוצה... אם יש אנשים שמכירים רעיונות שלי במקומות אחרים, אני לא חוסך כלום. אני לא מבין את השאלה. השאלה היא, בסוף, אתה יודע, יכלת לעשות סמור אוף דה סיימפ, כמו שכולם עושים, ואתה כאיש עסקים מוצלח ויזם... אבל זה פשוט עניין של אוזניים, אלי. מה? זה פשוט עניין של אוזניים. זאת אומרת, תראה, קודם כל, גל, כשהקים את המכללה, זה סיפור שסיפרתי בכל מיני מקומות, פה לא דיברנו עליו, לא דמיינתי שאני מקים מכללה. אוקיי? אני בראש שלי אמרתי, אני רוצה רק למכור קורסים דיגיטליים, זה נראה לי הכי הגיוני. מדהים. אוקיי? אז ברגע שראיתי שמלא מלא מלא אנשים נרשמו לו פרונטלי, אמרתי, רגע, אנשים רוצים את זה, אז המשכתי לתת את זה. אבל כל הזמן חשבתי על הדיגיטלי. כל הזמן חשבתי על הדיגיטלי. בהתחלה, המוצר הדיגיטלי היה מצלמה גרועה שהייתה תקועה בלמעלה של הכיתה, זה מה שהיה לי תקציב. המזכירה הייתה עורכת וידאו, היא הייתה הופכת את הסרטונים וחותכת ההפסקות וכאלה. ואת המוצר הזה התחלנו למכור. ואנשים היו מאוד מאוד מרוצים, ראו את זה מארה״ב, ראו את זה מכל העולם, כאילו אנשים שזה. ובאיזשהו שלב, פשוט אתה יודע, בגלל שאני כל הזמן חושב איך לשפר את המוצר, ואני חושב ואני מסתכל כבעל עסק, אני אומר, וואלה, הקורס הדיגיטלי הזה שהשקענו בו את הפקאקטה של לשים מצלמה בתקרה וזהו, כאילו לא השקענו בו כלום, הכניס מיליון וחצי שקל. בום. אוקיי. אז אולי ניקח 150 אלף ונעשה אותו קורס טוב. רוב האנשים חושבים כל הזמן איך אני מייצר את המוצר הדיגיטלי, את המוצר המושלם מעלה התחלה. אני לא חושב שזו גישה נכונה. אני חושב שהגישה הנכונה, אם אתה רוצה באמת לייצר מוצרים מאוד מאוד מאוד מאוד טובים שבאמת עונים על הצורך של הלקוחות שלך, אתה רוצה לפתח גרסה בסיסית של המוצר, לתת ללקוחות להשתמש בזה, לראות מה האנשים רוצים, ואז לקדם אותו. מה שעשינו זה שאחרי שראינו את הדבר הזה, לקחתי 70 אלף שקל, שילמתי לצלם מאוד טוב עם ציוד מאוד מקצועי שיבוא לכיתה חדשה, אני באתי עוד הפעם, מכרתי לתלמידים את הקורס עוד הפעם כקורס שאני מעביר אותו, הסברתי להם שיהיה פחות שאלות ותשובות באמצע, פחות זה, פחות זה, פחות זה, כדי שיהיה מושלם לוידאו, צילמתי את כל הדבר הזה עוד הפעם, שילמתי עוד איזה 60 אלף שקל לאורך את שתערוך את זה באמת באמת טוב, ואז הבאתי קורס ברמה חדשה, ואמרתי לכל מי שאי פעם למד אצלי את הקורס, אמרתי לו שהוא דרגת בחינם. מהמם. וכל פעם שאנחנו משדרגים, אנחנו משדרגים את כולם אחורה כל הזמן. מהמם. אז מבחינתי, השאלה שלך של איך הנגשתי... אתה היית פשוט יזם מראש. איך הנגשתי, ואני אגיד לך משהו לגבי מה שאמרת על התהליך מחירה, ובינר או וואטאבר, אני מסתכל על זה בצורה מאוד פשוטה. אני בן אדם שהרבה אנשים מגדירים כמאוד מאוד יצירתי, ובתפיסה שלי אני בן אדם עם אפס יצירתיות. מה אני עושה? אני פשוט לוקח דברים קיימים שעובדים במקומות אחרים, ומכניס אותם למקומות שבדרך כלל אנשים לא מכניסים אותם. זאת אומרת, למכור בוויבינר זה לא דבר שגל אמצעי, אוקיי? כאילו, יש מלא מקומות ומלא אנשים שמוכרים קורסים דיגיטליים בוויבינר. כשהייתי בן 16, מכרו לי דברים בוויבינרים, לפני שבכלל ידעתי מה זה וויבינר. אבל אף אחד בעולם הזה של NLP עדיין לא מכר בוויבינר. אז פשוט הבאתי את זה לשם. אגב, גם על העולם של הסטארט-אפ, רוב הוויבינרים שמוכרים תוכנה, הם כל כך... הם עושים וויבינרים של 15 דקות כדי למכור תוכנה. ואני עושה וויבינרים של שעה וחצי כדי למכור תוכנה. ואני מוכר בצורה אחרת לגמרי מהם. כי אני מוכר תוכנה כמו שמוכרים קונטנט. והאחוזה המרשית היא יותר גבוהים של כולם. אנשים שבעולם בתוכנה, שאני לא מבין שם כלום, אני בהתחלה חצי שנה רק בתוך זה, מה זה דגיגון. אני מראה לאנשים אחרים מהעולם הזה את המספרים שלי, ואומר לי, לא יכול להיות. אחוזה אמרה כאילו? כן, לא יכול להיות. ואת הקאקה, זאת אומרת, קוזישן, קורס, לא משנה, לא נכנס לזה היום, אבל... הם אומרים לי, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא הגיוני. ואני מראה להם, קפצו לי, הגיוני. יפה, בין השורות פה אני שומע מלא זהב טהור, כזה, אני שומע ככה בין השורות, בעצם שלא צריך להמציא את הגלגל, אלא למדל את מה שכבר עובד, וכן על החדשנות... להסתכל על התחומים שמסביב לתחום שלך. רוב האנשים, נגיד אם יש להם בית ספר לנתפית בדוגמה, אז הם יסתכלו על בתי ספר אחרים של NLP, וזו הסתכלות מאוד מצומצמת. אם נגיד אתה, יש לך חוגים לילדים, אז קל להסתכל על חוגים לילדים, אבל אולי תסתכל גם על חוגים למבוגרים. אולי תסתכל גם על פעילויות אחרות שעושים לילדים שהם לא חוגים. אולי תסתכל על כוכבי ילדים. אולי תסתכל... כל מה שמסביב לקהל שלך, כל מה שבמעבר. אולי תסתכל על חברות ביטוח ודברים חדשנים שהם עושים. משהו לא קשור. אולי יש משהו בעולם של ביטוח, שבעולם של ביטוח הוא אובייס, וכולם עושים אותו, וזה תחרותי בטירוף, וכי זה פעם עמד והיום כבר די מת. אבל בעולם של החוגים אף אחד לא עושה אותו. דוגמה. זה הבסיס ליצירתיות פרקטית. ואני חושב שהתשובה לאיך להנגיש דברים בצורה מאוד מאוד טובה, תמונה ב... תסתכל על תחומים שהם מחוץ לתחום שלך, איך האנשים שעושים דברים הרבה יותר גדולים מהתחום שלך עושים את זה, ותנסה להכניס את זה לתוך התחום שלך. אם אתה תהיה הראשון שמכניס את התחום שלך למשהו שבמקומות אחרים אנשים כבר עושים, יש סבירות גבוהה שזה יצליח. לא 100% כמובן. יפה. שאלה אחרונה. כי אני יודע שככה אתה יזם בנשמה מהשעה הזאתי. אני מרגיש שאתה כל הזמן בעשייה וכל הזמן ככה בהתפתחות. אני רוצה לעזור לאנשים האלה שדיברנו עליהם, ויכול להיות שבעוד 8 או 10 שנים אני אגיד מציתי את זה, ואז אני אולי עוד פעם אצא לשנה הפסקה, ובשנה הזאתי אני לא יודע מה יהיה אחר כך. אז אין לי תוכנית ב' אין לי את הדבר הבא על הראש. אתה כל אין על הדבר הזה. לגמרי. אבל אני all in ברמת החזון, לא ברמה טקטית. אני all in ברמה חזונית. אני חושב שזה היה הערך הכי משמעותי עבורי, זאת אומרת מיקוד ולהתמקד במה ש... רוב האנשים אני חושב לא מדמיינים את עצמם לוקחים שנה רגועה, או חודש רגוע, או שבוע רגוע, או יומיים רגועים או בוטבר, ואני חושב שזו טעות מאוד גדולה. אני חושב שתוך כדי שאנחנו בתוך החיים שלנו מאוד קשה לנו להיות אסטרטגיים, וזה קשה לעשות את זה, כי העולם דוחף אותך לכל הזמן להיות בעשייה. וקשיים של כסף של זה, של זה, אבל האמת היא שבתווח הרחוק זה פשוט עולה יותר. אתה יודע, אנשים לא שמים לב, הם נשחקים. ואני מסתכל על בן אדם שני הממוצע, נגיד שיותר קשה לו בכסף, אז הוא נשחק, נשחק, נשחק, נשחק, ואז הוא כל חודש צובר חוב של אלפיים שקל, נכון? כאילו המינוס גדל בעוד אלפיים שקל, המינוס גדל בעוד אלף שקל, המינוס גדל בעוד אלפיים שקל, המינוס גדל בעוד אלף שקל, המינוס גדל בעוד אלפיים שקל. ואני אומר, אחי, אם היית עוצר לחודש, אז היית נכנס לבור של עשרים אלף, או לא יודע כמה שכל אחד בחיים שלו. שזה אותו אחד שנכנס. ובמקום בשנה להיות שחוק ולסיים את השנה הזאת מת עם אותו בור של עשרים ושלושים אלף ובלי כלום, היית יוצא מהחודש הזה, בסדר, עם אותו בור של עשרים אלף, אבל היית יוצא חדש, ממוקד, חד, יודע לאן אתה הולך, והיית יכול לחשוב אסטרטגית איך אתה עושה דברים אחרים לגמרי. חד משמעית. איפה מוצאים אותך? תקשיבי, אני יכול להמשיך עוד שעה, עוד שעה קל, אבל אנחנו חייבים מבנה. איפה מוצאים אותך? אז אינסטגרם, יוטיוב, זה המקומות הכי חזקים. אינסטגרם זה מי שבטוחן קצר, סרטונים של דקה, סטוריז של עוד תשובות, דברים כאלה. יוטיוב, אני שואף להיות הבן אדם הכי מוגזם בישראל ביוטיוב, ברמת מה שיש שם. כרגע יש לי ביוטיוב גם בערך עשר הרצאות של שעתיים וחצי ביוטיוב בחינם, מלא סדנאות, הרצאות, סרטונים ודברים קצרים. גם הפודקאסט שלי נמצא ביוטיוב. מה השם שלו? תכל'ס, התפתחות אישית בלי קלישאות, יש כמעט מאה פרקים. ויש לי פרויקט של קורס פסיכולוגי, משמענות לפסיכולוגיה. אני אמרתי, שוב, זה הכל עניין של הנגשה, כן? של להנגיש פסיכולוגיה אקדמית לעולם בעברית בחינם, באנגלית יש את זה כבר. אז יש לנו בינתיים שמונה שיעורים ראשונים מקורס מבוא לפסיכולוגיה, זה קורס ממש אקדמי, כמו שלומדים בסטנפורד ובייל ובMIT ובמקומות הכי טובים בעולם. אני מנגיש את זה בעברית. אז גם קורס מבוא לפסיכולוגיה גם ביוטיוב, אז שוב, הכל אצלי ביוטיוב, אינסטגרם, פודקאסט, ממש ממש מוזמנים. חבר'ה, אני אוסיף שיש גם ספר מאוד מומלץ, מניגוד בטישרט, כמו שאתם רואים, גל הוא איש מוצלח, אבל הוא שומר על אותנטיות. בן אדם פשוט, ואני חושב שזה ההצלחה האמיתית, שאתה גם עוזר לכל כך הרבה אנשים וגם נשאר בסנטר שלך עם הערכים שלך. גל צחייק, תודה רבה על הזמן שלך. רבה לך, היה כיף מאוד.