מנהיגות, יזמות והשפעה — עם אלי בן גוריון

היום בפרק של עושים לכם בית ספר יש לי מומחה גדול של NLP למעשה אני חושב שהוא הנגיש את זה לכלל ישראל גל צחייק מה העניינים? נעים מאוד כיף כל כך להיות כאן קודם כל תודה שבאת בשמחה גדולה תשמע אני אמרתי לך ככה בשמאל טוק ששני דברים הענים אותי אצלך אחד הצלחת לסלוק את אמא שלי שזה כאילו אני חייב להתחיל בזה אישה בת 60 עברה אצלך וייבינר והיא התקשרה אליי בהתלהבות קניתי קורס של NLP אז זה אחד מהדברים ושתיים בכלל לדבר על כל הנושא הזה של NLP לי אישית זה שינת החיים ואני בטוח ששמעת את זה כל כך הרבה פעמים מתלמידים שלך כן אז בוא נתחיל ממך איך פגשת? אני אגיד אני חושב ככה על הסיפור של אמא שלך אני חושב שאתה סלקת אותה יכול להיות אני חושב שכאילו אם היא הייתה מגיעה לוויבינר הזה לפני שהיא שמעה מה זה לפני שאולי היא שמעה שבין שלה זה עזר לו ואני מנחש מאיך שאני קולט אותך בדברים אמא שלך גם מסתכלת עליך ומעריכה אותך ותופסת לך בן אדם שהוא רציני ושהיא סומכת עליך אז ברגע שזה קרה אתה עשית לי את העבודה קלה תודה רבה כנראה כנראה שזה עובד מצוין עבורי NLP זה היה משהו שלא האמנתי אי פעם שאני אעסק בו יעבוד בו שיהיה חלק מהקריירה או המקצוע שלי זה לא היה אמור להיות הדרך שלי זה לא היה אמור להיות בוא נגיד המסלול המיועד שלי אם נקרא לזה ככה הייתי ילד מאוד חנון מחשבים פיזיקה מתמטיקה זה היה העולמות שלי והקריירה שלי מסלול של הייטק כזה? כן כן לכאורה זה היה מה שהייתי אמור לעשות אפילו אחרי שאיפו אותי מקורס טייס בצבא אז עשיתי להם ככה לחם והלכתי לטכניון ללמוד תואר בהצטיינות בהנדסת תוכנה אחרי שבעה חודשים הבנתי שזה לא בשבילי אבל את NLP התחלתי ללמוד עוד הרבה לפני זה התחלתי ללמוד בגיל 16 כשזה בא לפתור לי בעיות שלי בעיות של ביטחון עצמי ירוד בעיות של חוסר יכולת בתקשורת רצון שלי להביע את עצמי כלפי חוץ אבל חוויה של חוסר מסוגלות בהקשר הזה ובגיל 16 לא צריך להגיד לחבר המאזינים שלנו שיש עוד נושא כזה שנקרא בנים בנות שמאוד מעשיק בני נועה תשמעי חמונאות בגיל 16 לרכוש כלים זה תשמע אני חושב שהדבר שעשה לי את הדבר הזה זה דווקא מתוך היותי חנון מתוך היותי הבן אדם הזה שאני בגיל 14 אני עושה ללמוד לתכנת כי ראיתי שחבר שלי בכיתה עשה לי משהו מגניב בקוד ואמרתי אני גם רוצה לדעת את זה ואז שאלתי אותו איך עושים את זה ואז אמר לי לומדים באינטרנט וזה כאילו פתח לי את הקונספט שאני חושב שהדור שלי אני בן 33 עכשיו זה הדור הראשון או ההתחלה של האנשים שפתאום נפתח להם העולם וחלקם הבינו שהם יכולים ללמוד הכל לבד בחינם גם אם לא חינם אז בהתחלה בזול ואחר כך יותר ויותר זה ואני זוכר את עצמי יושב חורש על יוטיוב ויוטיוב שלה זה לא יוטיוב של היום זה רק וצריך למצוא בפינצטה דברים באיכות גרועה אבל מגיל 16 התחלתי להיכנס מאוד מאוד לעומק ואפילו קניתי קורס דיגיטלי של נלפי אני חושב בגיל 17 או משהו כזה מדהים זה ככה אני גם בשמאל טוק אמרתי לך שזה שינה לי את החיים אני הלכתי ללמוד נלפי לא כי אין לי בעיות להפך ארגז כלים כל פעם דווקא שדיברו על טראומה ועל כל מיני דברים כאלה זה כזה פחות עניין וכל העצמה אני יכול להגיד לך איזה כלי אחד ככה משמעותי שינה לי את החיים זה ריפריימינג כאילו מסגור מחדש זה פשוט היכולת שלך לפרשן משהו בצורה אחרת זה כאילו משנה לך את הסיפור הייתי רוצה דווקא לדעת איזה כלי בנלפי הכי נגע בך ואחר כך אנחנו ככה נעשה קצת סדר למי שלא יודע מה זה נלפי ותיתן ככה אז אני אגיד שאני חושב שנלפי גם בכל בעשר שניות זה אוסף של כלים זה לא באמת כלי אחד זה אוסף של כלים שהתפקיד שלהם זה לתת לבני אדם שליטה בדבר הכי חזק שיש להם ומתנה הכי גדולה שהם אי פעם קיבלו שזה המוח שלהם והיכולת שלנו לשלוט בדברים שקורים לנו בתוך המוח שרוב האנשים חושבים שאין לנו שליטה עליהם כמו מה הרגשות שעולות לנו מה ההתנהגויות האוטומטיות שלנו מה הדברים שקופצים לנו באופן שהוא לכאורה בלתי נשלט אז דווקא שם לקבל את השליטה על אותי בצורה אחרת ואני חושב שהשאלה שלך היא מאוד מעניינת כי מי עשה מרומן שלי עם נלפי הוא כבר לא יודע איזה 15 שנה אז אני חושב שבתקופות שעונות בחיים אני יכול להגיד שהכלי שהכי משמעותי עבורי בתוך הארגז כלים הזה הוא שונה בהתחלה אני בטוח שזה היה יותר באמת הכלי תקשורת בין אם זה ריפריימינג ורפור וכל הדברים האלה שפתאום אוקיי אני יכול לדבר מול אנשים אחרים אני יכול לייצר איתם תקשורת אני לא חייב להיות בפינה של הכיתה ולשים את הראש על השולחן כדי שאף אחד לא יראה אותי בעידן של היום אני חושב שהקונספט של של חקירה פנימית ועבודה עם חלקים שונים באישיות ובזהות שלנו זה הדבר שמוביל אותי זאת אומרת אני היום יודע או הכלי עבורי הכי עוצמתי היום זה היכולת להסתכל גם על עצמי וגם על אחרים כאוסף של הרבה חלקים שונים טוב זה שיחה זה מתקדם אבל אפשר לדבר על זה אם תרצה. אז בוא נחזור רגע איזה שלושה צעדים אחורה כדי להעמיק. מה זה NLP? אז כמו שאמרתי, NLP זה שוב, זה אוסף של כלים שהמטרה שלהם זה לתת לבני אדם שליטה על הדפוסים שלהם. אם אני רוצה לייצר את ההבחנה המאוד פשוטה בין NLP להרבה גישות אחרות שהן גם מצוינות בעולם של התפתחות אישית וכל העולמות האלה, זה שבעצם רוב התפיסה של האנשים, ואני בטוח שאם אתם עכשיו מקשיבים לנו אתם מזדהים עם זה, יש לנו את המקום שבו אנחנו נמצאים היום ויש לנו את המטרות שאליהם אנחנו רוצים להגיע. ובעצם כל הגישות של התפתחות אישית באות להגיד לנו הנה גשר, הנה גשר מהמקום שאתם נמצאים בו עכשיו למקום שאתם רוצים להגיע. בין איזה מבחינת הכנסה, כסף, עסק, זוגיות, ילדים, מה שאתם לא רוצים, בריאות, נפשי, וואטאבר. ואני חושב שהתפיסה הרווחת ברוב העולם וגם ברוב הגישות זה שאני צריך ללכת את הדרך הזאת, מי איפה שאני נמצא לאן שאני רוצה להגיע, ואני צריך להשתמש בכוח הרצון שלי כדי להגיע לשם. אני צריך, אם יש לי חסמים או דברים שמפריעים לי, אני צריך בזמן אמת להתגבר מעליהם ולצלוח אותם וללכת קדימה. הדוגמה הפשוטה לזה, אני רוצה לרדת ממשקל, יש לי הוגת שוקולד בבית, מה שנקרא חסם, אני עכשיו מגיע הביתה, אני צריך להגיד לעצמי, לוגל, אתה לא אוכל את הוגת שוקולד, למרות שאתה ממש ממש רוצה, אתה לא אוכל את הוגת שוקולד, אתה אוכל את המלאפפון, סתם דוגמה, ואז אני בסוף יהיה רזה. אם זה בדוגמה של כסף, אז אולי יש לי איזו שיחה כזאת מול שותף, לקוח, משקיע, לא משנה, וואטאבר, אז עכשיו אני צריך, אני רועד ואני כזה, לא יודע, מזיע ואני מגמגם, אני צריך להתאפס על עצמי, להחזיק את עצמי ולעשות את השיחה הזאת כמו שצריך. עכשיו, הגישה הזאת יכולה לעבוד והיא אולי תרגול ששווה לתרגל אותו במשך כל החיים, וזה נשען על זה שאני אוכל בזמן אמת לשלוט על האוטומט שלי, להיות יותר חזק מהאוטומט שלי. והגישה הזאת, אני חושב שרובנו מבינים שהיא במצבי מפתח הרבה פעמים מחזבת אותנו, אוקיי? בין אם זה הוגת שוקולד שנצליח שלושה ימים לשמור על הדיאטה, אבל אז ביום אחד שהבוס היה קשוח איתנו או שלא הסתדר לנו משהו בעבודה או שרבנו עם מישהו, פתאום אנחנו נאכל את הוגת שוקולד על כל השבוע ונחרב את כל הדיאטה. אנחנו נחליט שלא נריב עם הילדים, אבל בחודש באמת לא רבנו איתם, אבל איזה יום אחד קרה לנו משהו מעצבן ועכשיו אנחנו נצעק עליהם מספיק לחודש שלם. ושוב, כנראה ללקוח, התקדמנו, התקדמנו, התקדמנו, יום אחד גרוע, פתאום אני בורא והעסקה מתפוצצת. ב-NLP אנחנו באים ואומרים משהו אחר. ולדעתי פה זה הבשורה החדשנית של ה-NLP ופה זה המקום שהפך את ה-NLP להגישה כל כך דומיננטית ומעניינת שהיא היום וכל כך נפוצה. ב-NLP אנחנו באים ואומרים את הדבר הבא. למה שתילחם באוטומטים האלה? הרי האוטומטים האלה נוצרו איכשהו, נכון? אם נסתכל אחורה, בלי עכשיו להיות פסיכולוגיים או משהו כזה, הדפוסים האלה נוצרו מתישהו בעבר שלכם. זאת אומרת קרה לנו מתישהו משהו, או רסף של דברים, שבעקבותם נוצר הדפוס. זאת אומרת יש סיבה שהיום כשאני עצוב אני רוצה לאכול הוגת שוקולד, כי אולי כשהייתי ילד, אני ממליצי, כן? אז הייתי עצוב ובכיתי, קיבלתי מכה ברגל, ואז אמא שלי אמרה לי, אוי גלוש, אל תפקה, איזה חמוד אתה, בוא קח שוקולד תירגע. ובמוח שלי נצרבה מחשבה, אוקיי, אם אני עצוב, אני צריך לאכול שוקולד כדי להירגע. זאת אומרת אני כבר מבין שהאוטומט הזה הוא באיזשהו מקום לטובתנו. מעבר לזה, אפילו בצורה יותר פשוטה, הוא נוצר איכשהו. הוא נוצר, אבל הוא כאילו מנגנון של שמירה. אבל מעבר לזה, פה אתה כבר נכנס הרבה יותר למעמד, אני מדבר הרבה יותר שטחית. המנגנון הזה נוצר יום אחד בעבר שלנו. אז אם המנגנון הזה נוצר יום אחד בעבר שלנו, האם יום אחד בעבר שלנו לא יכול להיווצר מנגנון חדש? האם אני לא יכול היום לשבת בשיעור, או בטיפול, או בעבודה עם עצמי, ופשוט לשנות את זה? אני עדיין היום אוכל שוקולד ואוכל הוגעות שוקולד, אבל המנגנון הזה של עצב, אז שוקולד, העפתי אותו. היום אני מבועס, אני חוזר עצבני מהעבודה, או מייבוטאבר, האוטומטי שלי לוקח אותי לאכול חסה. עכשיו זה מטומטם, אני לוקח, אשתי צוחקת עלי, אומרתי שיש לי ריח של חלזון. אני יכול לקחת חסה מהמקרר ולאכול אותה ככה. עכשיו אתם אומרים, אנשים שמספרים על זה צוחקים עליהם, אומרים, זה לא יכול להיות, זה לא הגיוני. אבל אובייקטיבית מה ההבדל? יצרת על עצמך דפוס חדש. כן, מה ההבדל? דפוס בריא יותר פשוט. מה ההבדל בין, אני עצוב שוקולד, אני עצוב חסה. זה אותו דבר, זה מטומטם באותה מידה. כמו שהדפוס הזה נוצר בילדות, אז את הדפוס הזה יצרתי בגיל מאוחר. וNLP נותנו את האופציה, במקום להילחם בדפוסים שלנו, פשוט להחליף אותם לדפוסים אחרים. ואז ההתנהגות האוטומטית שלנו מקדמת אותנו. במקום להיות בן אדם שכשהוא נכנס לחדר וצריך להרצות, הוא רועד, הוא מזיע, הוא מרגיש רע עם עצמו, ואז הוא צריך ככה להרים את עצמו כדי להיות קריזמטי מול קהל, פשוט אני נכנס ואני ישר באנרגיה הזאת. אז בשתי מילים, אם אני מבין את המהות של ה-NLP, זה בעצם ארגז כלים לשנות דפוסי התנהגות. דפוסי התנהגות ואת כל מה שקורה לנו במוח בצורה אוטומטית שאנחנו לא שמים לב לזה. אז אני חושב שאתה מעמיק, כי אני עוד לוקח את זה שלב אחד יותר פשוט, זאת אומרת אני בהתחלה, כאילו חושב שזה קודם כל שפה. אתה מדבר על תכנון של... ‫כמו אחו, זה לדעתי, ‫את התכנות הזה של המוח, זה נשמע כזה, ‫וואו, סיינס פיקשן, כאילו מדע בדיוני, ‫ובאתכלס זה מאוד קל. ‫זה מאוד קל כי זה יושב על שפה. ‫כי שוב, בדוגמה של השוקולד, ‫אני מקווה שהיא ברורה, ‫אמא שלי לא הייתה צריכה להיות פסיכיאטרית ‫כדי לתקוע לי תפוס של שוקולד שווי נחמה. ‫פשוט הגעתם הביתה בוכים מבית ספר, ‫הביאו לכם פחממות, אורז, אז זה נוצר. ‫לא היה צריך פה איזה תכנות גאוני, ‫זה משהו... לא, זה מאוד מאוד פשוט. ‫המוח שלנו עובד בצורה פשוטה. ‫המוח שלנו עובד בצורה קלה. ‫ואתה חזק בכל העניין של הנהגם נדלן ‫והזמות וכל זה, אז זה קצת כמו ‫כשאתה לומד על לעשות חוזים בעסקים. ‫אז בהתחלה, בחוזים הראשון לפחות ככה זה אצלי, ‫אני מתאשטף אולי גם זה הצלחה ככה, ‫כל פעם שיש איזה חוזה זה מלחיץ. ‫זה עורך דין. והעורך דין בא ומסבך את זה ‫עם מלא שפה משפטית וזה נשמע כאילו ‫משהו שרק עורכי דין יכולים לעשות. ‫אבל עוברת עוד שנה בעסקים ועוד שנה ‫בעסקים ועוד שנה בעסקים ועוד שנה בעסקים, ‫ואז אתה מתחיל להבין שיש פה איזו שפה ‫שנקראת משפטולוגית או משהו כזה ‫שאולי צריך להבין אותה ואולי צריך ‫לפעמים להתייעץ עם עורכי דין בדברים מסוימים, ‫אבל בתכל'ס בסך הכול כל הדברים האלה, ‫הם לא כזה מסובכים, הם די פשוטים. ‫וברגע שאתה מבין אותם, גם אם בסוף ‫אתה אולי תרצה להתייעץ עם עורכי דין ‫במשהו ספציפי, את כל המהות של החוזה ‫אתה יכול להבין לבד ואתה יכול ליצור ‫חוזים כאלה בעצמך, ‫וזה לא באמת קשה, זה רק נדמה קשה ‫בגלל שהשפה הזאת היא לא השפה ‫שאנחנו רגילים להשתמש בה. ופה אתה צודק ‫שב-NLP אנחנו מלמדים את השפה הזאת ‫שעוזרת לאנשים להבין את כל התהליכים ‫המורכבים שיש להם טבעית בצורה פשוטה יותר. ‫הבנתי אותך. זאת אומרת, בסוף זה שפה ‫שאתה מלמד, ותכף אנחנו ניגע ‫בבית ספר שהקמנו, אני חושב שזה הבית ספר ‫הכי גדול נכון להיום בישראל. ‫אז אתה מלמד אנשים שפה שבעזרת השפה ‫הזאת הם מתכנתים את עצמם מחדש. ‫נכון. ‫-זאת אומרת, הם לומדים את התכנות, ‫שמה שרצית ללמוד, זה מעניין. ‫-זה ממש ככה. ‫זה כאילו פשוט תכנות רק בנושי ‫עשית עכשיו. ‫זה ממש ככה. ‫-עשית הפיפות כזאת. ‫הרבה אנשים מסתכלים גם על, שוב, ‫אני חושב שרוב אנשים מסתכלים גם על ‫אנשים בתחום פיתוח, הייטק וכאלה, ‫כאילו, וואו, איזו עבודה מסובכ... ‫שוב, יש אנשים שעושים עבודה מאוד מסובכת, ‫כי הם רואים בטלוויזיה ובסרטים ‫את המסכים השחורים האלה שרצים מהר ‫וכאילו הם עושים כזה... ובמציאות, ‫שוב, אני לא אומר שלהגיע למצב שמאנדסים ‫את תוכנות או משהו כזה, ‫אבל לכתוב קודים פשוטים... את השפות של היום, כל בן אדם יכול ללמוד תוך חצי שעה. אז תוך חצי שעה אתה לא תהיה מענדס תוכנה, בסדר? גם פסיכיאטור אתה לא תהיה תוך חצי שעה, אוקיי? אבל ללמוד איזשהו מושג בסיסי, איזשהו משהו בסיסי כדי לכתוב קוד קטן שישנה לך משהו במוח, אתה יכול לעשות. וזה משהו שאני חושב שדיברנו על העניין של ההנגשה של ה-NLP ועל להביא אותו להרבה אנשים וכן הלאה, אני חושב שזה התפקיד שאני לקחתי על עצמי. התפקיד שלקחתי על עצמי זה לא להיות החוקר הפורץ דרך שמוצא את הצ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק, הדבר הכי חדש, שזה דבר מאוד חשוב לעשות, כן? כדי לגלות איזה משהו נקודתי שאף אחד אחר עדיין לא גילה, אלא לקחת את כל המידע הזה שהחוקרים בקצוות מביאים ולהנגיש אותו לבן אדם שבסוף רוצה לשנות משהו בחיים שלו. ובסוף שינויים קטנים מאוד מאוד מאוד בחיים של אנשים משנים את החוויה שלנו, את החיים בצורה מאוד קיצונית. ואני חושב שזו הסיבה שהדבר הזה הוא מתנה כוח גדולה. חד משמעית. אני יכול להגיד לך שכאילו, באמת, אין אלפי... כל מי ששואל אותי, כאילו, מכירים את הלפני, מכירים את באמצע ומכירים את האחר, אני אומר להם שזו הייתה המקפצה שלי. ברגע ששינית את השפה שלי כלפי חוץ ובעיקר כלפי פנים, זה מה שזה... זה בא ביחד הרבה פעמים. זה קודם כל אבל תרגול כזה של... זה בא ביחד הרבה פעמים. אני אומר לאנשים, כאילו, אומרים לי, איך אני נהיה פחות שיפוטי ורואה את הטוב בחיים? זה אומר, תתחיל להגיד דברים טובים על אחרים. אם אתה תלך, בצורה הכי פשוטה, אם אני אלך עכשיו, אני נסיים את הפגישה איתך ואז אני מתקשר לאשתי, והיא תשאל אותי, יואי גל, כאילו, איך הלך? ואז אני ארצה להגיד לה... אני אגיד, יודע שאני ארצה להגיד לה לפחות כמה דברים טובים על אלי. כי זה ההרגל שלי. תמיד שאני מדבר איתה, כלפי חוץ, הדבר הכי שטחי בעולם, נכון? אני אומר לה דברים טובים על אלי. אז בפעם הראשונה שאני בא לעשות את זה, אני אגיד, וואי, טוב, איזה דברים טובים אני צריך להגיד על אלי? איזה דברים טובים אני צריך להגיד על אלי? ונתאמץ. אבל אחרי שאני כבר, המוח שלי יודע שזה מה שיקרה בשיחה בטלפון. זה מה שיידרש. אז מה הוא עושה? תוך כדי השיחה הוא כבר מחפש את הטוב. יפה. אוקיי? אם אני יודע שאני הולך להתלונן בערב, נכון? אני הולך להגיע הביתה ואשתי הולך להגיד לי, יואו, עליך היום שלך, ואני אגיד לה, וואי, היה קשוח, היה זה, אז המוח שלי כל היום מה יעשה? יחפש את הקשיים כדי לדעת מה לשתף בערב. אז השיחה החוצה היא משפיעה מאוד מאוד מאוד על השיחה הפנימה. זה שתי דברים שבאים ביחד. אז מפה, מפה וגילית את הכלי הזה. איך אתה מנגיש אותו בכל כך קלוץ, בסוף אני ראיתי את זה, אני בטוח שיש מאמץ בכל התהליך הזה, אבל בסוף חוזרים חזרה לסיפור של אמא שלי, ובינר עובר איזשהו תהליך של שעה, ותהליך שכנראה הזיז לה משהו שם ברגש, והיא אומרת, אני רוצה ללמוד את זה. אני מאמין שזה כמה מאות או אלפי אנשים שעברו את התהליך הזה. בוא נספר קודם כל למאזינים צופים המושלים, בטוח שכולם מכירים כבר, איפה אתה נמצא היום? זאת אומרת, בבית ספר שלך, תן לנו קצת רקע. אז היום מכלל התוצאות הקם הוקמה ב-2016, נכון להיום מעל 29-30, אנחנו איפשהו מתקרבים ל-30 אלף, אולי קצת יותר, תלמידים שעברו קורסים במכללה. לא מדבר על אירועים חד פעמיים, סדנה של יום, קורסים. כי מין הסתם חד פעמיים זה הרבה יותר. ובשנת 2019, זה מעניין הצד הביזנסי של זה, אני לא יודע. קודם כל נדבר על זה, ואחר כך... אז זה המכללה, שהיא עושה בעצם NLP בכל הרמות. מהרמה הכי בסיסית לרמה מתקדמת, כולל קורסים בהנחלת קבוצות, שזה המיקוד והפורטה שלי, והדבר שאני הכי אוהב תכלס. תראה, דיברנו פה עכשיו איזה 20 דקות, על כמה אני אוהב את ה-NLP וכמה NLP שנעלית החיים וכו'. אחד התובנות שהיו לי במהלך הדרך, הייתה שקודם כל אני אישית למדתי עוד הרבה שיטות, לא רק NLP מנסתם כדי להיות איש מקצוע במה שאני עושה. ואני חושב שאחד התובנות הכי משמעותיות שנפלו לי זה, לא כל החוכמה אצלי, לא כל העד אצלי, אני לא חושב שאני הכי טוב בהכל. והתובנה הזאת הייתה שבעצם למה בכלל, אתה שאלת איך מנגישים את זה לכל המדינה, ואני שאלתי לפני זה, למה צריך להנגיש את זה לכל המדינה? ואני חושב שצריך להנגיש את זה לכל המדינה, כי אני חושב שזה יעשה את העולם שלנו טוב יותר. אני חושב שאנשים שחושבים ככה, שיש להם את היכולת של טרטים, אנשים שכיף להם יותר בחיים, אנשים שכיף להם יותר בחיים, פחות סיכוי שירביצו לאנשים אחרים ברחוב, פחות סיכוי שיריבו, יותר סיכוי שידברו טוב אחד עם השני, יותר סיכוי שישתפו פעולה וייצרו לעולם טוב יותר. ואני מסתכל על הילדים שלי ואני אומר, וואלה, אם במקום 1% מאוכלוסייה, 7% מאוכלוסייה ילמד NLP, העולם שהם גדלים אליו טוב יותר. אבל זה האמת. זה יהיה 7%, זה לא יהיה 100%. ומה שאני הבנתי, זה ש-NLP זה לא הדרך היחידה, כמו שאמרתי, לעשות את הצעד הזה. אני חושב שזו הדרך הכי טובה, בסדר? אבל זה גם חושב. אבל גם מספיק צנוע כדי לדעת שיש עוד דרכים. ואנשים אחרים, אחרים, דרכים אחרות גם יכולות להתאים. ולכן עבורי המשימה הזאתי של להעצים אנשים אחרים, שיש להם את הידע שלהם, את השיטות שלהם, את הכלים שלהם, גם הם להגיע לכמה שיותר קל, גם הם ללמוד לעשות את הדרך שאני עשיתי, של לקחת שיטה אחת, שהייתה, לא יודע, ל-5,000 אנשים בישראל, ולהגיע למצב של, לא יודע מה, 50,000 אנשים בישראל, או 70,000 אנשים בישראל, לא רק אצלנו, למדו את זה. זה משהו שכדאי שיקרה בעוד שיטות. הייתי שמח עם עוד 60,000 אישיה לומדים קואוצ'ינג, ועוד 60,000 אישיה לומדים CBT, ועוד 60,000 אישיה לומדים טטאילינג, ועוד 60,000 אישיה לומדים תקשור ונומרולוגיה, ואותם. הייתי שמח שזה יקרה, כי אני חושב שכל הדברים האלה יעשו עולם טוב יותר, או חינוך פיננסי, בסדר? כי כל הדברים האלה יעשו טוב לעולם. אני חושב שבשביל לעשות את זה, צריך להיות משהו שהוא מעבר לרק איש מקצוע. צריך להחליט שכמו שאתה יודע שאתה רוצה להיות הכי טוב בדבר שאתה עושה, אתה רוצה להפוך להיות בעל אדם שהוא מאוד מאוד טוב גם בלהנגיש את זה. וזה שתי מיומניות שהן חופפות ברמה מסוימת, אבל גם שונות. שונות לחלוטין גם. שוב, בין NLP זה קצת חופף, כי אם אני מבין את הפסיכולוגיה שלי, ואני מבין את הפסיכולוגיה של האנשים האחרים, ואני יודע איך להשפיע על עצמי, ואני יודע איך להשפיע עליהם, אז זה מאוד עוזר לי. זה נותן לי הרבה כלים כדי להנגיש את זה. אבל כן, אבל עדיין זה להחליט שאתה נהיה טוב בזה גם. אז רגע, אז מה הפורטה שלך עכשיו? זה בעצם להנגיש, לגרום לאנשים להנגיש את השיטה שלהם? בחוויה שלי בעולם העסקי, יש לי את ה-NLP, את ההתפתחות האישית שמעבר לזה שזה משהו שאני מלמד אותו, זה המרכז של החיים שלי. אני עושה סשנים של טיפול עצמי עם עצמי, אני לוקח סדנאות וקורסים כל הזמן בעצמי, אני הולך, יש לי מאמנת אישית שאני מבטא, אני חי את זה בשביל החיים שלי, כי אני מאמין בזה, אני רואה את הערך שזה נותן לחיים שלי, אני רואה שכל פעם שאני עובר תהליכים עם עצמי, אני מתפתח לעוד רמות ועוד דברים חדשים שאני עושה. אז זה ההתפתחות האישית, אבל מהצד השני אני מסתכל על עצמי כיזם. אני מסתכל על עצמי כבעל אדם, שלא דיברנו על זה מקודם, אבל שאחרי שמחיית תוצאות הגיע לסטטוס שהיה המכללה הכי גדולה בישראל, אמרתי אוקיי, אני רוצה עוד יותר להגדיל. אז היה מתחרה שלנו שיותר התמקד ספציפית בקורסים מקצועיים ב-NLP למטפלים, קוראים להם NLP Pro, ורכשנו אותם. וואלה. וראינו בית ספר למקצועות הלידה, שבתקופת הקורונה יש להם קשיים, ואמרתי וואלה זה מעניין, ולשם למדנו אני ואשתי, עשינו שם עוד רכישה. זאת אומרת יצרנו פה איזשהו מנגנות של רכישות ומזוגים כדי להגדיל את הביזנס, להגדיל את העסק. זה לא התנהלות של NLP, זה התנהלות של יזם. אני מסתכל על ה-NLP לא רק כ... שיטת טיפול או מה שאני מלמד אותו, אלא כדרך חיים. ואם אני NLPist כדרך חיים אז אני מסתכל צמיחה, אני מסתכל התפתחות, אני מסתכל שינוי, אני מסתכל השפעה, והדברים האלה מבחינתי באים לידי ביטוי בכל הדברים שאני עושה. מדהים, יפה. אז זה היה סוויץ' מהיר לעולם העסקים ודווקא העולם הזה מעניין אותי מאוד. למה לרכוש? זאת אומרת אם יש לך איזה מוצר בייבי שעובד, בעצם מה הסיפור שאתה מספר לעצמך שאתה רוצה לרכוש ולמזג עוד ועוד? אני הבנתי ששוב, מתוך אותה תובנה של מקודם, שמכללת הוצאות זה שם, יש לה שם מצוין, הרבה אנשים מאוד מאוד אוהבים, הרבה אנשים רואים את המותג ואומרים מתאים לי אני רוצה די לקנות, אבל באותה מידה יש הרבה אנשים שמסתכלים על זה ולא אוהבים את זה. אלף סיבות, נכון? יש בן אדם שאוהב מקדונלדס, יש בן אדם שאוהב בורגר קינג. למה? ככה. מה יותר טוב מקדונלדס או בורגר קינג? לא יודע, אפשר להתווכח עד מחר, אבל יש אנשים שיותר אוהבים את זה, יש אנשים שיותר אוהבים את זה, סמסונג או אייפון. אתה מדבר ברמת המותג? ממש ככה. זאת אומרת אותו מוצר, רק מותג אחר. זה לא בדיוק אותו מוצר, אבל תשמע, כשאתה מסתכל על האייפון ושתהיה על הגלקסי, יש הבדלים במוצר, אבל בוא, בסופו של דבר 80% מהממשק אותו ממשק, 90% מהאפליקציות אותן אפליקציות. יש הבדלים במוצר, עדיין הם נותנים את אותו ערך מרכזי בצורה מאוד דומה, ועם מותג שונה ואתמה קטנה של הפיצ'רים, אני מגיע לקהל הרבה יותר רחב. אז מבחינתי זה היה ככה. אני ראיתי מוצר אחר שפונה לשוק אחר של אנשים שממש רוצים להיות מטפלים ואת העומק של זה. הקורס טיפה יותר ארוך, עם שיעורים טיפה יותר קצרים, יותר סופרוויז'ן, פחות זה. אתה יודע, אתמות שונות. אז אמרתי, אוקיי, למה שאני צריך להמציא את המוצרים מחדש? הסתכלתי על החברות הגדולות. אמרתי, חברות גדולות שהן רואות מוצרים טובים אחרים, הם לא מפתחים עכשיו מאפס ומתחרים, הם פשוט קונים אותם, נכון? אמרתי, למה אני לא יכול? אבל אז שאלה שלי היא, מה הסיבה שלך לקנות אותה? זאת אומרת, בסוף, כי ראיתי איך אני יכול לקחת את החברה הזאת. ולהגדיל אותה? ולהגדיל אותה בטירוף. מדהים. היא צמחה בארבע שנים האלה, מבחינת צמיחה, בלפחות 400%. מדהים. כן. תודה, זה מחבר אותי לסיפור שלי. אני הייתי באיזה מיינדסט כזה, לפני שלמדתי NLP, היה לי חוגים אחר הצהריים, היום אני כבר לא מעביר חוגים, יש לי חברה של יזמות חינוכית. אנחנו עובדים בבית הספר. והיה לי זה 150 תלמידים. ותמיד רציתי להגיע ל-200. אתה יודע, כזה, תודה, חסר לי את ה-50, חסר לי את ה-50. ולא הצלחתי להגיע ל-200. ושיניתי, למדתי NLP ושיניתי את הסיפור הפנימי שלי. אמרתי, אני רוצה להשפיע לכמה שתרי ילדים. קפצתי מ-150 ל-400, וזה עבר ליזמות חינוכית בבית הספר, והיום יש 20 מדריכים, 50 אלף ילדים בפריסה ארצית. כאילו משהו כזה. והבנתי שהסיפור הפנימי הוא מה שיקבע את הגדילה. ולפעמים אני חוטא. אומר לך את האמת. לפעמים אני כאילו, זה המספרים, זה לא הסיפור הפנימי. זאת אומרת, לפעמים בתוך הסיפור הזה, אני אומר, אוקיי, עכשיו אני רוצה להגיע ל-10x, ואני כבר שוכח את הלמה האמיתי. מה יש לך להגיד על זה מעולם, אתה יודע, גם NLP וגם יזמות? אני חושב שזה חייב להיות גם וגם. אוקיי? אני חושב שבסוף, שוב, אתה יודע מה, אולי חייב זה מילה חזקה. אני כמוך, בוא נגיד ככה. אני אוהב מספרים. אני אוהב למדוד את עצמי במספרים. אני תחרותי. אני אוהב להסתכל על המספרים של אנשים אחרים ולנצח אותם. סוף סוף, בן אדם שמבין את מה שאני חווה. אומרים לי, מה אתה עושה עם הכסף הזה? זה לא קשור לכסף. זה עניין של עסק. זה עניין של אני רוצה לנצח. עכשיו, לא לנצח. אותי, את עצמי. גם אני אוהב לנצח אחרים גם. אה, כן? כן, ולא בקטע של אם יפסידו. אוקיי? המכללה, כשאני התחלתי את הדבר הזה, היה שם במחזור הכנסות של נגיד 100-150 אלף שקל, ואני בין 24, 25, ואני חושב שאני על גג העולם בין המחיר חכם בכדור הארץ. ואני מגיע לחתונה של חבר קרוב, ובאותה חתונה מגיע עוד מישהו מהתחום, לא משנה, והוא מספר לי על משהו אחר שהוא עושה, ועל העסק שלהם, ואז הוא מתאר לי איזה גדילה, והוא שואל אותו, אוקיי, כאילו, אני אומר לו, וואלה, כמה בסוף אתה מגיע? 300 אלף. אני יוצא הביתה, ואני אומר לעצמי, אין מצב שהוא עושה 300 אלף, ואני לא יכול לעשות 300 אלף. זה לא הגיוני. תעצבן אותי. לקח פחות משלושה חודשים, שכפלנו ל-300 אלף, כי אמרתי לעצמי, שוב, זה לא שאני נגדו, או רוצה שהוא יפסיד או לא יפסיד, הוא נתן לך דרייב. ואני אומר, וואלה, אני רוצה להיות יותר טוב, אני רוצה לנצח. אז אני חושב שזה מצד אחד. ומהצד השני, וזה מה דבר שדוחף אותנו קדימה, ונותן לצמוח והכול. מהצד השני, אני חושב שמאוד קל ללכת לאיבוד במספרים ולאבד משמעות. אז צריך להיות בפינג פונג הזה, ואני חושב שזה קצת להיות מנהל טוב, זה גם להיות אבא טוב, זה להיות כמעט בכל תפקיד שאני עושה, זה להיות מסוגל לעבור בין פרספקטיבות. בין הפרספקטיבה המספרית, התחרותית, לבין הפרספקטיבה האיכותנית. מתי אני בא ואני עושה שיחה עם תלמיד. לא סמינר ל-300, שיחה עם תלמיד אחד, שאני יושב איתו חצי שעה, או רבע שעה, או שעה, ומבין לעומק מה הקורס הזה עשה לו בחיים. ואז כשאני עושה את הדבר הזה, אני יכול במוח להכפיל את זה ב-50 או 55,000, זה לא משנה, כי יש לי את החוויה של מה באמת המוצר שלי עושה. זאת אומרת, אתה הולך ובודק את האיכות... אז זה היה להיות גם זה וגם זה, עבורי. כי עבורי רק הסיפור של האינדיבידואל מרגש אותי פעם אחת, אני יכול לראות אותו ולפקות ביחד איתו ומתרגשות ולשמוח, וזה כיף, אבל כשאני מסיים חודש או רבעון כזה, אני קצת מרגיש עייף. אוקיי? אני חייב גם את המספרים ואת הצמיחה בראש שלי ומטרות שהן גדולות, אחרת לא טוב לי. וכשאני רק במספרים ולא באנשים, אני אומר, תחיל להרגיש שאני רץ על ריק. אז עבורי, זה מה שאני למדתי כבר לפני כמה שנים, זה כל הזמן גם וגם. זה כל הזמן גם וגם. לחבר את המספרים לאנשים. אני עכשיו אומר לעצמי, למשל, יש לי חברת סטארט-אפ שהקמנו לפני חצי שנה, המטרה שלי שם זה להגיע, כרגע, זה המטרה, 100 מיליון דולר הכנסות בשנה. זה מה שאני רוצה. עכשיו, זה מפחיד אותי בכלל להגיד את זה, כי אני לא צריך להכנוס את זה, אוקיי? אבל המספר הזה הוא לא מספר רק של כסף. כי הכסף הזה כנראה בשלב שנמצא בו היום לא ישנה לי את החיים. כאילו, זה הרבה יותר מה שיש לי מנסתם, ולא יודע אם זה יגיע אליי או לא, זה אפילו אכפת לי. אבל המספר הזה, גם אם הוא לא ישנה לי את החיים, יש לו משמעות עמוקה עבורי. למה? כי אני יודע שאם זה 100 מיליון דולר בשנה, זה אומר שיש לי איזה 100 אלף לקוחות שמשתמשים במוצר שלי. אני יודע שהמוצר שלי כרגע בחברת סטארט-אפ עוזר למרצים, כן? להפיץ את הבשורה שלהם, לבנות את התכונים שלהם, לעשות את הדברים האלה. אז אני מבין שכשהחברה הזאת תהיה 100 מיליון דולר, שיניתי את החיים ל-100 מיליון אנשים. ואני יודע שאני יכול להיכנס בגלל שאני מכיר את האנשים האלה, ודיברתי איתם, ואני מכיר אותם לעומק, ואני יושב איתם בהדרכות, ואני נכנס איתם לחדרים. אני יודע מה הדבר הזה עושה לחיים שלהם, אני יודע מה הדבר הזה עושה לתלמידים שלהם. ועבורי המספר הזה זה סימבול להצלחה עבור הרבה מאוד אינדיבידואלים. זה מעניין, כי אתה אומר את הדברים האלה, ומעבר למספרים, אני שומע בסוף המספרים גדלים ככל שההשפעה גודלת. זאת אומרת, זה בא ביחד, זה אי אפשר להוציא את זה. עבורי המספר של הכסף, שזה דבר שאני מודד אותו הרבה, לא מתבייש בזה, הוא בכלל מדד להשפעה. מדד להשפעה, זה ממש זה. בשני מילים. כל המספרים, לא משנה אם זה מיליונים, מיליארדים, בסוף כמה יותר השפעה יש לך על אנשים, ופה גם החידדת לי שזה מעבר לכמות, זה גם איכות. לגמרי. מדהים. יש שאלה שאני אוהב לשאול אנשים שנכנסים לעולם הזה של הדרכות וזה, כדי להגיד להם, לכוון את עצמם. ואני שואל אותם, שלושה אנשים, אצל מי ההשפעה שלו על העולם יותר חיובית? אחד, עובד סוציאלי שעובד במשך שנה עם 30 משפחות, וממש דואג לטפור להם את כל מה שיש, כאילו אתם לא יודעים, אתם יודעים מי שיודע מה עובדה של עובד סוציאלי, אבל הוא ידבר עם הבתי ספר של הילדים, והוא ידבר עם העירייה, ויסגור להם כל מיני מה שצריך, והוא מטפל במשפחה הזאת ב-360, הלוואי שעלו רק 30 משפחות, בדרך כלל יש להם הרבה יותר והם סובלים, אבל נגיד. באמצע, ניסע מישהו כמו נגיד טוני רובינס, שמשפיע על עשרות אלפים או מאות אלפים, בסדנאות, בסמינרים, זה השפעה די עמוקה, לא כמו עובד סוציאלי, אבל די עמוקה, על מאות אלפים, או מישהי כמו ביונסה, שיש לה שיר, או כמה שירים, לא אחד, שנגע בלב של עשרות מיליונים, שעזר להם לעבור אולי תקופות של פרידה או תקופות קשות בחיים, שחיזק אותם באיזשהן נקודות מסוימות בחיים. ויש אנשים ש... עכשיו זו שאלה שמבחינתי אין לה תשובה חד משמעית, יש אנשים שיגידו חד משמעית לעובד הסוציאלי עושה את העבודה הכי משמעותית כאן, ואז הוא יודע איך הוא צריך לבנות את החיים ואת הקריירה שלו. יש כאלה שיגידו טוני רובינס, כי הוא גם הגיע להרבה אנשים, אבל גם עושה עבודה תומך, או איפשהו בסדר גודל שם, קצת ימינה קצת שמאלה, זה סקאלה. ויש שיגידו ביונסה, חד משמעית ביונסה. אז הם צריכים לחשוב ככה. ואני חושב שברגע שאתה חושב על ההשפעה שלי כדבר שיש לו שתי מימדים, מימד של רוחב ומימד של עומק, אתה יכול לשים את עצמך על הסקאלה איפה שמתאים לך, לא רק לכל החיים, אבל בתקופה הזאתי. יכול להיות שבתקופות מסוימות אתה רוצה ככה, בתקופות מסוימות אתה רוצה ככה. אבל אתה יודע איפה אתה שים אותך על הסקאלה הזאתי, כדי באמת לעשות את הדבר הזה. הרי בסוף היום כשאני מנהל מכללה, אז אני משפיע המון אנשים, אבל פחות. כי בסוף המרצה נמצא בכיתה ולא אני, נכון? אני יכול להכתיב את המערך שירו, נגיד, אבל בסוף המרצה מעביר את ההרצאה, אוקיי? אז ההשפעה שלו הרבה יותר גדולה לתלמיד מאשר עליי. אז עבורי פעם בשנה בערך אני לוקח קורס, או פעם בשנתיים אני לוקח קורס. כי בגלל שאני רוצה קצת מה להעביר שנה שלמה או חצי שנה עם 40 אנשים. כי יש שם קסם בעיניי. ומצד שני אני רוצה להגיע ל-100 מיליון אנשים. אז אתה יודע מה, זה מעניין מאוד, כי אתה מלא לי ישר את השאלה שאני חווה את זה על עצמי, ואני גם אנשים שככה אני מרעיין. אתה אמרת מילה יזם, אני בסוף יזם. עכשיו אני יודע שיזם זה דווקא, לאו דווקא מטפל, בדיוק כמו שאתה אומר שעב, יש לך מכללה, ויש לך סיסטם, יש לך מרצים, יש לך הכל. ולפעמים יש בן אדם שהוא טוב במשהו, והוא רוצה לתת את המתנה הזאת לעולם, ודווקא מהכלי של הניהול או הכלי של היזם, הוא ייתן לי יותר. אתה מבין מה, אתה יורד לסוף דעתי? כן. ואז מגיעה השאלה, מה כדאי לעשות את מה שאתה כביכול טוב בו ואוהב את זה, או את מה שהייעוד שלך להשפיע על יותר. זאת אומרת, בסוף אני בקובע ניהולי היום, ואני אוהב לעבוד עם ילדים, אבל אני לא עובד עם ילדים, יש לי מדריכים. וזה הבצע ואתה רנגולת. אז אני אגיד שיש הבדל מאוד מאוד גדול, וזה דבר שלא אינטואיטיבי לרוב האנשים, יש הבדל מאוד מאוד מאוד גדול בין יזמות לניהול. אוקיי? ורוב האנשים, או בוא נגיד הרבה מקרים, אנחנו צריכים לעבור דרך איזשהו פייז ניהולי כדי להגיע לעמדת היזם באיזושהי רמה, אלא אם כן יש לנו כסף ואז אנחנו יכולים יותר מהר להביא מנהלים וכאלה. אבל, והפייז הניהולי, הרבה אנשים שהם יותר אומנים כמו שאתה אומר, יותר יזמים, יותר אומנים, מתקשים עם הפייז הזה. אני גם אחד מהם, כאילו, אני לא מגדיר את עצמי כמנהל טוב במיוחד. לא בגלל שאין לי את הסקילס, אני בשנים שהייתי צריך לנהל את המכללה, למדתי מלא מלא ופיתחתי מיומנויות ניהול מאוד מאוד רציניות, אבל מרוב שלא אהבתי את זה, עדיין לא עשיתי עבודה טובה כל כך. הייתי חייב להביא תחתיי מנהלים כדי לשחרר את הדבר הזה. אז מבחינתי, שוב, כל אחד ומשהו אחר, יש אנשים שמנהלים מעולים וטובים בזה וזה הייעוד שלהם, אבל אני לא חושב שהפתרון הוא תמיד להביא עוד אנשים שעובדים תחתיך ואז לנהל אותם ולנהל עסק באופרציה, אני לא חושב שזה תמיד הדבר הנכון. אני חושב שלפעמים אפשר לעשות שותפות עם מישהו שהוא יודע לנהל, לפעמים אפשר לסכור מישהו שהוא מנהל, לפעמים אפשר להחליט שלמרות שזה מתבקש שיהיה עוד מדריכים, לא יהיה עוד מדריכים, לא בשלב הזה, או אם יהיו עוד מדריכים אז הם לא יהיו במודל של לעבוד ערכך, אלא הם יהיו באיזשהו מודל של זקיינות או איזשהו משהו יותר ניו אייג'י כזה, יש מלא הזדמנויות ומודלים אחרים. אני לא נגד המודל הזה של בית ספר, זה פשוט להבין שאם אתה רוצה להרים בית ספר, כמו שאתה אומר, מלא מדריכים, שם בכל הארץ, אז יש פה אלמנט טיפולי כבד, ואתה צריך להיות או מוכן לזה ומוכן ללמוד את זה ולהיות טוב בזה לפחות לתקופה זמן מסוים, או להביא את הבן אדם שיכול לעשות את זה. מעניין, מעניין. תן לנו קצת ככה רקע כי זרקת מילה סטארטאפ וככה סכומים איזה, אז נראה לי שאי אפשר לעבור על זה ככה. אומנם זה היה NLP ומכללה, אבל זרקת פה איזה משהו שאפשר להתעלם. לא, מבחינתי, כמו שאמרתי לך, החזון שלי בהתרחב בזמן האחרון, מעבר אלי רק ללמד את השיטות, את הדברים שאני מאמין, את הכלים שאני מאמין, זה מנטרה שרצתי איתה בערך עשר שנים, כי לפני שפתחתי את מיכל התוצאות ב-2016, הייתי מעביר סדנאות, כאילו לא באתי יום אחד מלא להקבין כלום ב-NLP, לפתוח בית ספר ל-NLP, זה כאילו גם לא אתי, זה לא מקצועי כל כך, זה כאילו זה לא הגיוני כל כך. שוב, יש אנשים שעושים את זה. אני מגיל 22 לפחות יותר, עד אותו גיל 26, 4-5 שנים, העברתי סדנאות, העברתי תהליכים אישיים, עשיתי קורסים, כאילו נגיד היה לי קורסים על ניהול זמן ומנהיגות והתפתחות אישית וכל מיני כאלה. אז עבורי זה משהו שאני שנים רצתי עם הקונספט, אני צריך להנגיש את השיטה לעולם. והקפיצת מדרגה שהייתה לי לפני כמה שנים זה, אוקיי, אני גם רוצה להמשיך לעשות את זה כי אני אוהב את זה, וזה חלק מהאומנות שלי נגיד ככה. אבל אני גם מבין שיש מלא אנשים שיש להם שיטות אחרות ממש טובות, ואת העניין הזה שלהנגיש אותם לעולם לא מצליחים לעשות. ושם הבנתי שהעזרה שלי היא נקראת קומפאונדת, זה כמו שכשאני מכשיר מטפל ב-NLP לצורך העניין, אז אני לא עוזר רק לו, אני עוזר לרוב, אני עוזר למשפחה שלו בטוח, בסדר? אבל כל בן אדם אחר כך שהוא מטפל בו, נכון? מקבל עוד תמיכה, ואז זה הבן אדם הזה שעבר את הטיפול, אז גם המשפחה שלו, זה כאילו מעגלים על מעגלים של השפעה. והבנתי שאם אני מכשיר מישהו שהוא יעמוד על במה, יספר את הסיפור חיים שלו, יעביר את הכלים שלו, יעביר את הידע, אז מספיק שהוא עשה הרצאה אחת, לא השפעתי רק על החיים שלו, השפעתי על החיים של עוד מאה אנשים, בצורה עקיפה מאוד, כן? על עוד מאה אנשים. ואם הוא עושה שלוש הרצאות בשבוע, אז אני משפיע על עשרות אלפים דרך בן אדם אחד שעזרתי לו. ואם אני משפיע על מיליון מרצים, וכל אחד מהם עובד מול מאה אנשים, וזה כבר מאה מיליון, כאילו מספרים נהיים מאוד גדולים מאוד מהר. אז מה זה הקומפאונד הזה? מה זה התשתית של... אז עבורי, אמרתי, אז קודם כל זה בא מההחלטה, קודם כל אני רוצה לעזור לאנשים האלה. ואז שאלתי את עצמי, אוקיי, מה הבעיות הגדולות שיש להם? אז אמרתי, אוקיי, אחד, זה בעיה שקשורה נגיד ליותר ביטחון. עכשיו אתה מדבר על המרצה שהוא לא מצליח להנגיש את השיטה שלו. הוא אפילו לא מרצה, הוא מגדיר את עצמו מאמן. הוא מגדיר את עצמו מטפל. יש לו כלי ידע שצריך... אפילו הוא מגדיר את עצמו מעצב פנים או יועץ פיננסי או אדריכל, שהוא יודע שיש לו משהו שיכול לשפר את החיים של אנשים. והוא לא יודע להנגיש את זה או שהוא לא מנגיש את זה כרגע. הוא לא יודע להנגיש את זה או שהוא לא מבין איך להנגיש את זה. אז הבנתי שיש לו שתי בעיות. אחת, פסיכולוגית. מה זאת אומרת? הוא מפחד, הוא חושש, הוא לא יודע איך לעשות את זה, הוא דואג, הוא צריך את הקבוצת מחירה. אז מיינדסט, זה כאילו נכנס למיינדסט. והדבר השני זה שהבנתי שהרבה מהם כשהם כבר קופצים את המדרגה של המיינדסט, הם נתקלים באיזה בלוק טכני מטורף. אוקיי, עכשיו אני צריך ללמוד 17 מיליון דברים טכניים. אני צריך ללמוד איך להפיק פודקאסט, או אני צריך ללמוד איך לבנות הפן לחיטה, או אני צריך ללמוד איך לבנות מצגת, ואני צריך ללמוד קנבה או פאורפוינט, ואני צריך ללמוד מלא תוכנות. ואז אמרתי, הדבר הזה ב-2024 לא חייב להיות ככה. יכול להיות פתרון טכנולוגי מבוסס AI שעוזר למרצים לעשות את כל הדבר הזה, וזה מה שפיתחנו. כבר היום זה שלבים ראשונים של המוצר, כן? זה עדיין לא בויז'ן של איך שאני רוצה שזה יהיה, אבל כבר במוצר היום אתה יכול לפתוח לעצמך עדף נחיטה ב-15 שניות, שמציג מי אתה, שאנשים יכולים להזמין את ההרצאות שלך, ותוך 15 שניות נוספות AI ייתן לך כבר הרצאות להרצאות שמתאימות לתחום שלך שאתה יכול להעביר. הוא ייתן לך כותרות להרצאות, אתה יכול לשחק איתם, הוא ייתן לך ממש את המבנה של ההרצאה, אתה יכול לשחק איתו ולהתאים אותו לעצמך. תוך כמה דקות יש לך דף נחיטה שמדבר עליך, דף נחיטה להרצאות שלך, ותוך כמה ימים מהיום עד שהפודקאסט הזה יעלה כבר יהיה את זה, אתה תוכל לשלוח אוטומטית הצעת מחיר מאורגנת כמו שהHRית רוצה, ואתה תוכל להוציא פלייר סלייד כזה ששולחים בוואטסאפ. כל הדברים האלה זה דברים שלמרצה ממוצע היום, או בן אדם שהוא לא מרצה מקצועי, כאילו שוב, אדריכל, מטפל, מאמן, עורך דין שרוצה להעביר הרצאה, כל הפלואו הזה לוקח בדרך כלל שברות עד חודשים. כי נתקעים על זה. אחד הדברים הכי קשים, כל אחד יודע שמתעסק בתוכן, אחד הדברים הכי קשים זה לשבת מול דף ריק. היה פעם, פעם אנשים היו בונים אתרים, נכון? ולבנות את הדבר הזה לוקח חודשים. למה? לא בלי שהיה מתכנת איטי, בלי שהיה מתכנת שואל אותך, מה לכתוב בדף בית? ואז אתה אומר, רגע, איך אני מציג את עצמי? מה אני עושה? אז הישיבה הזאת מול דף ריק לוקחת חודשים. ואנחנו הצלחנו לקצר את זה מחודשים. מה זה, הוא לומד אותך? כי אתה מזין שם נתונים, הוא לומד אותך והוא מוציא אותך? בדקות. ממצב של חודשים, חמש דקות. שואל אותך, כאילו כמו אג'נט כזה? שואל אותך כמה שאלות פשוטות, נותן לך הצעות, מתוך ההצעות אתה בוחר, כאילו זה סופר... אז תראה, קודם כל זה מדהים. בנות 60 עושות, יש לנו לקוחות, בנות 60. אז קודם כל זה מדהים, במיוחד לבנות 60. אבל לא רק. השאלה שלי, ואני בכוונה ככה קצת מתקיל, למרות שאפשר לעצור בזה מדהים, נקודה, ביי. אתה לא חושב אבל שאתה כאילו לוקח להם קצת את הדרך של הכאבי גדילה? כי בסוף אתה נהיית יזם, לא כי הכל הכילו אותך בקפית מזהב. כי עברת כאילו, אתה יודע, קצת קושי והתגברת, אפרופו מה שהתחלת בפודקאסט. ופה כאילו אתה כזה מגדל דור של... אני אגיד לך מה אני חושב על זה. סליחה שאני מתקיל, כן, אבל... בסדר גמור. אני אגיד לך מה אני חושב על זה. יש מגוון רחב של דרכים להגיע לפוזיציה של בשלות בעולם הזה של יזמות. ודרך אחת זה מה שנקרא לזכול על חצץ, בסדר? וזה דרך שאני עשיתי ולא מעט אנשים עושים, וזו דרך מצוינת שמתאימה לחלק מסוים מאוכלוסייה. תיקח אנשים אחרים גם בתחום שלי של התפתחות אישית וכאלה, חלקם לא הגיעו לעולם הזה ככה. חלקם אלון ווטל יצא מלמשל קריירה צבאית, יצא מקריירה אחרת מוצלחת, כן? יותר על החבר'ה שהם בבני 40-50, או שהיום מהעולם של קריפטו הם בני 22 וכבר יש להם מלא כסף. ואז הם פשוט קנו את כל התשתית, נכון? אחד מהמרצים הכי מפורסמים בעולם להתפתחות אישית בישראל, בלי שמות, שיש לו את האולי ההרצאה שרצה הכי הרבה שנים, הכי הרבה זמן, שמגיע אל הכי הרבה אנשים בעולם להתפתחות אישית, לא הוא כתב אותה, אוקיי? הוא שילם למישהו אחר, שיכתוב לו את הסדנה, והבן אדם הזה כתב לו את הסדנה, והכי סדנה מצוינת, והסדנה הזאת היא רצה איז איז, מילה במילה. אתה מדבר על קיצור דרך בעצם, לקנות אאוטסורס. עכשיו בעבר בשביל, זה מה שקורה במציאות. אני כשהייתי בן 22, סיימתי את ה-NLP וזה, הייתי בונה סדנאות, הייתי אלוף בזה, אני טוב בלבנות הרצאות. אתה יודע, אנשים היו באים אליי, שהם עושים בית ציון האמריקה 200, 400, היו באים אליי, תעזור לי לבנות הרצאה, הייתי בונה להם את ההרצאות. אז זאת אומרת, כבר היום יש סגמנט שלם בעולם הזה, שלא בונה לעצמו את התוכן, אלא שמשלם כדי לבנות לעצמו את התוכן. ואז נשאלת השאלה רק, למי יש את הפריבילגיה? האם את הפריבילגיה שיבנו לי את ההרצאות, יש רק, אני לא מדבר רק על, אתה יודע, לבנות הרצאה זה 2,000 שקל, זה לא יקר, אבל זה לא, או 3,000, אבל זה לא כל הסיפור, אתה צריך לבנות את ההרצאה, ואת הפן החיטה, האם הפריבילגיה הזאתי לקצר את הדרך, שמורה רק למי שיש לו 150 או 200 אלף שקל לשים, או שאפשר לקנות אותה ב-79 בחודש? זה ההבדל. אני רוצה לקחת את הדבר הזה שעד עכשיו היה שמור לאנשים שיכולים להביא 250,000 שקל מהבית, ולתת אותם ב-79 שקל בחודש, או 99 שקל בחודש, או 29 שקל בחודש. ואני חושב שזה גם מה שעשינו ב-NLP, זה מה שעשינו בהרבה דברים, אני מאמין בזה, אני מאמין שלאן שהעולם הולך, זה שדברים שבעבר היו שמורים לעשירים, או למי שמאוד מבוסס, בהדרגה, עוברים להיות זמינים ליותר ויותר אנשים. אם תסתכל פה על הסטאפ שיש לך של המחשב, אוקיי? בעבר, שיהיה ציוד כזה למישהו, הוא היה צריך להיות, אני מדבר 40 שנה אחורה, אוקיי? הוא היה צריך להיות פאקינג ארגון ענק. מיליונר, כן. אוקיי? כדי שהוא יוכל, שיהיה לו מחשבים ומסכים ואת הדבר הזה. היום, השקעת, אבל לא במאות אלפים, אני רואה פה אולי 20,000 שקל, 30,000 שקל. מיליון 100,000 שקל. 100,000 שקל, אוקיי, אז זה יותר. אבל בוא נגיד ב-30,000 שקל או 40,000 שקל אפשר להוציא סטאפ כאילו שהוא מצוין. 5,000 שקל. 5,000 שקל זה לא ברמה הזאתי. כן, לא. אבל מה שאני אומר זה שאני מאמין שככל שאפשר להנגיש את זה ליותר אנשים, עדיין יש ערך לזה שמישהו שיש לו 250,000 שקל, ילך למישהו שהוא כותב מקצועי ויעזור לו בהכל. תמיד יהיה לזה ערך, בטח למולי איי. אבל עצם זה שאני נותן לך ב-79 שקל או 99 שקל את היכולת לקבל 80% מהערך של המטה. מדהים. כבר שיחה קטנה. תודה למה נהנדל לי על השאלה? כן. כי בסוף זה חוזר עוד פעם להשפעה. אתה בסוף אומר איך אני יכול לקחת את הבן אדם הזה שיש לו רצון מסוים, וכרגע הוא היה שמור לעשירים בלבד. נכון. ואיך אני יכול להנגיש לו את זה? אז זה עוד פעם מתחבר לאמת שלך ולתשתית שלך, וזה גם אחלה יזמות. אף פעם לא חשבתי על זה. תמיד אני חושב על תוכן יותר איכותי והדרכה יותר איכותית. רוב החידושים בטכנולוגיה, מה שהם עושים בשנים האחרונות, זה להנגיש דברים שכבר היה להשאירים פעם לאנשים. אם תחשוב על זה שלמשל CRM, בסדר? או מערכות שיווק, בעבר, בסביבות ענקיות, היה את זה. מה איך ה-CRM? זה הדבר שאני לא יודע כמה אתה מכיר את העולם הזה, אבל... היה זה קסטומייד, לא? נכון, זה היה קסטומייד. היית משלם כמה מאות אלפים, היינו יושבים צוות של מתכנתים, בוא נכנס למערכת CRM, היום אתה נהיה שם למערכת CRM, שם 79 שקל בחודש, גם אם אתה עסק קטן, אתה מקבל את הדבר הזה. זאת אומרת, זה קסם מטורף. אוטומציות, היום עם סמוב, יש בארץ וגם בחול. אתה נהנה מהזדמנויות עסקיות שבעבר לא היה. ואני חושב שזה משהו שהוא רק מתקדם, ואני מאוד מאמין בזה, אני חושב שזה טוב. תחשוב אפילו על עולם הפרסום. פעם בשביל לפרסם, היית צריך לפרסם או בשלב התחוצות, או בעיתון, או בזה, כל האופציות היו מאוד יקרות. היום, בן אדם יכול לפרסם משהו ביוטיוב, לפרסם משהו באינסטגרם, או בחינם, או בקצת כסף, לשים פוסט 200 שקל, ואלפי אנשים רואים את זה. אני חושב שהעניין הזה של להנגיש את הזכויות להתחרות לכל האנשים, זה אחד הדברים הכי חשובים שיש. ובעולם הזה של הרצאות, או בעולם שלי זה עולם של אפילו לא רק הרצאות, זה רעיונות. אני חושב שבעולם הזה זה הכי חשוב. כי בוא נגיד, אם אני רוצה למכור כוסות, ואתה רוצה למכור כוסות, ונגיד שאתה יותר עשיר, אז בגלל שאתה יותר עשיר, אתה תצליח למכור יותר כוסות ממני, אני חיים עם זה בשלם, אוקיי? כי בסוף הציבור רוצה כוסות, אז הוא יקבל כוסות, אז יופי, אז קיבלנו כוסות, אז אתה הרווחת יותר כסף, אני לא הרווחתי, בסה, אבל חיים עם זה. אני מאמין שבעולם של הרעיונות, אין קשר בין כמה כסף יש למישהו לבין כמה טובים הרעיונות טובים הרעיונות שלו. יש מסמלי אנשים שיש להם רעיונות ממש טובים, שוב, זה יכול להיות רעיונות על התפתחות אישית או פסיכולוגיה, זה יכול להיות רעיונות על עיצוב פנים, או על ניהול כלכלי, או רעיונות על, לא יודע מה, משפטים, או רעיונות על, וואטאבר, כל רעיונות שיש לך, זה שיש לך כסף ממש טובים הרעיונות שלך פחות טובים, אני לא מאמין בזה. אני חושב שיש אנשים שאין להם כסף, והרעיון שלהם ממש ממש טובים. בספר שלי, כן, יש פרק שמתאר רעיון של סבתא שלי, כן, שלוקח אותה כמנהיגה, כדוגמה למנהיגה ברמה מאוד מאוד מאוד גבוהה, סבתא שלי דווקא מהצד העיראקי, וסבתא שלי לא הייתה כותבת ספר. אם סבתא שלי לא הייתה כותבת ספר, וסבתא שלי לא הייתה יכולה להעביר את המסר הזה, אז המסר שלה, שהוא מסר מאוד מאוד חזק לדעתי, ועוצמתי בטירוף לדעתי, היה מגיע למאה האנשים שזה הגיע אליהם, זאת אומרת לנכדים שלה, למשפחה שלה ולסביבה הקרובה. עכשיו אני כתבתי את המסר הזה בספר, כי היה לי יותר כסף, יכלתי להוציא ספר, פתאום המסר הזה מגיע לעשרות אלפי אנשים. למה? אני מסתכל על זה ואני אומר, אני רוצה שהיא הייתה יכולה להוציא את זה. אם היא רוצה, אני רוצה שהמסרים מהאנשים האלה שעד עכשיו אף אחד לא שומע אותם, פעם היו צריכים, אני מסתכל על זה, יש אנשים שיש להם רעיונות טובים, אבל אף אחד לא גילה אותם. אתה מכיר את הקונספט כאילו בעבר היינו צריכים לחכות שמישהו יגלה אותנו, שיבוא איזה אייג'נט וישמע אותי שר באיזה בר, ואז יגיד וואי אתה שר יפה, בוא נעשה לך תקליט. די, העולם הזה לא פה, ובעולם של הרעיונות זה הנקסט לבל. מהמם, אז זה מביא אותנו לשאלה שהייתה אמורה להיות הראשונה. כן. ועכשיו אנחנו ככה נעלה זה, כי הסנדלר באמת לא הולך. תחשף, בוא תספר לנו מה עשית עם ה-NLP, איך הצלחת להנגיש את זה לכולם, כי אתה יודע, לי זה ברור, לך זה ברור, אבל יכול שלכמה אנשים... אז תראה, יש רמות לכל דבר, וברמה הבסיסית ביותר, כשהתחלתי להעביר את הסדנאות, ההרצאות הראשונות שלי, זה היה פשוט לעשות את זה, זה היה פשוט להגיד יאללה, אני במרתף של אמא שלי, מזמין עשרה חברים ומעביר הרצאה, ואז כותב, אז היה בלוגים, לא היה כל כך סושל מדיה, אבל התחיל סושל מדיה, התחלתי לכתוב בפייסבוק, והתחלתי לעשות סרטונים בכל מיני מקומות, יואו, איזה סרטונים גרועים זה היה בהתחלה, אתה יודע, מטורף, לא היה מצלמות אז בטלפון, הייתי צריך מצלמת וידאו אמיתית, כאילו רק בשביל לצלם, זה היה כיחוד גרוע, אז פשוט התחלתי להוציא את זה, ובהדרגה באו פה הרצאה של חמישה, ופה הרצאה של שבעה, ופה הרצאה של שש, ופה הרצאה של שמונה, ובהרצאה הזאת, ולאט לאט זה גדל, אני חושב שגם בשלב שכבר הגעתי למצב שיש לי הרצאות של מאה או מאתיים אנשים, עדיין לא באמת ידעתי מה אני עושה, זאת אומרת, פשוט הוצאתי את הערך שלי לעולם, ואנשים הגיבו לזה, אוקיי? זה לקח זמן, זה לא היה מהיר, זה לא היה יעיל, אבל זה מה שעשיתי, ואני חושב שעבור רוב האוכלוסייה של האנשים שרוצים לייצר השפעה, הלבל הזה הוא מספיק, זה מה שהם רוצים, אוקיי? עכשיו אתה שואל, אוקיי, איך עשיתי את המקפצה ללבל הבא? והמקפצה ללבל הבא, וגם מה היא? כי חלק מהמאזינים צופים לא באמת יודעים מה עשית, זאת אומרת, גם תנגיש לנו... אז תראה, זה להבין באיזשהו שלב שאם אני רוצה להפוך את זה מסדנה של 150 או 200 אנשים פעמיים בחודש, למשהו בית ספר בכל הארץ, אני אצטרך שיהיה לי עוד מרצים, אני אצטרך שיהיה לי עובדים, אני אצטרך לבנות פה סיסטם. ושם הבנתי שאומנם גל למד להיות מרצה, וגל למד להיות מפיק אירועים במהלכות, אבל גל לא למד להיות מנהל, גל לא למד להיות איש שיווק כל כך טוב, סביר כאילו קצת בקטנה, אבל לא באמת, הוא לא למד להיות איש מחירות, הוא לא למד להיות מנהל מחירות. והבנתי שבעצם אני צריך ללמוד מקצועות חדשים, ופשוט נכנסתי לתקופה שבה הכשרתי את עצמי. זה לפתח מיומנויות חדשות לגמרי, זה להחליט, אם אתה רוצה לעשות את המעבר הזה, מטלנט שנותן את הערך לעולם, שוב, לרוב האנשים אני חושב שזה מספיק, הם לא רוצים יותר מזה, שזה מעולה. אבל אם אתה רוצה לעשות את המעבר מעבר שזה, מי שזה מתאים לו, זה להחליט שאתם מכשירים את עצמכם, זה ללכת אול אין, זה להבין מהם המיומנויות המרכזיות שצריך ללמוד, וללמוד אותם פוראבר. זה משהו שתמיד צריך להשתפשף בו, תמיד צריך לצמוח בו, אני קורא ספרים על ניהול ועל שיווק ועל... כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. כאילו זה ברמה של שעות כל שבוע. אז זה ההתפתחות העסקית שלך. רגע, אודיובוקס, זה קורסים, למדתי אני חושב קורסים עסקיים בלפחות אלף שקל, או מתאמין אלף שקל, לא יודע כמה, הרבה. ושם הפכתי להיות בהדרגה, מ-One Man Show, שבהתחלה יש לו שתי עובדי מחירות שמוכרים את הסדנאות, ואחר כך גם איש שירות לקוחות, ואז מנהל שיווק, ואז ממנהל שיווק צוות שיווק, וממשתי שם שמחירות, חמישה אנשים שמחירות, ומחמישה אנשים שמחירות לצוות שירות, ובהדרגה אתה בונה ארגון. מגייס מרצים. אוקיי, יש לך ארגון, הכל טוב, זה בעצם צמיחה של עסק, אבל אתה, הסוויץ' שעשית, שלזה אני רוצה לגעת, שבעצם מה שאתה, קצת זה מתחבר עם האפליקציה שאתה בתהליכי בנייה, זה שהניגשת את זה בצורה, אני חושב שאתה היחיד בארץ שעשה את זה. מה? וייבינרים ולהנגיש את זה לעולם, בקורסים דיגיטליים, וזה לא מוריד מהאיכות. זאת אומרת, אני שם דגש פה, אתה כן נותן לתלמידים שלך שלומדים כביכול בסלון שלהם, אפשרות להגיע למכללה ולהתנסו ופרקטיקום, יש פה איזה מבנה שהוא לא איך אני מייצר כסף, אתה מייצר כמות ואיכות, זה מה שאני רוצה ש... כן, כן, קודם כל, אני חושב שבתחומים שונים המשימה היא שונה. בעולם שלנו של ה-NLP, יש לנו גם את העניין הזה של תמיד צריך להיות בסדר מול הגופים הבינלאומיים שנותנים לנו את ההסמכות בשביל התעודה וזה, אז זה קצת חסם על חדשנות, אבל תמיד צריכה להיות השאלה של איך המוצר שלי יכול להיות טוב יותר, איך המוצר שלי יכול להגיע ליותר אנשים, מה מונע מהמוצר שלי, מאנשים לקנות את המוצר שלי, ואיך אני מייצר מוצר טוב יותר עבורם. תקשיב, לא בקטע רע, אבל רוב המתחרים שלי בעולם של ה-NLP, היום כבר לא, אבל כשהתחלתי זה היה מאוד מאוד נכון, היו אנשי NLP, אבל לא חשבו עסקים בכלל, ואני חושב שכשאתה לא חושב עסקים בכלל, אתה מייצר מוצר פחות טוב. כי כשאני עכשיו נגיד יודע משהו, אני יודע לא יודע מה, לייצר כוסות, אז אני מייצר את הכוסות שלי ומי שרוצה יקנה. ואם זה הגישה שלי, אני אומן כוסות, אז זה הכוסות שלי ותקנה או שלא תקנה. אבל אם אני איש עסקים, אני מסתכל על איש עסקים כדבר מאוד חיובי, אני אומר אוקיי, זה הכוס שיש לי. זה הקוס שיש לי בראש. אבל אם אני מדבר עם אלי, אלי יגיד לי איזה קוס הוא רוצה. ואם אני יכול לייצר קוס יותר מתאימה לאלי, אולי אני נותן לו יותר ערך, אולי אני עוזר לו יותר, אולי אני מייצר יותר ערך בעולם. אז עבורי, דווקא להיות צנוע במובן מסוים, ולהגיד, אוקיי, אני לא יודע הכל. למרות שאני מבין ב-NLP והלקוחות שלי לא, אבל הלקוחות שלי יודעים מה הם רוצים, מה הם צריכים, מה יעזור להם, איך זה יקרה. ואני מנסה כל הזמן לחשוב, איך אני יוצר מוצר יותר טוב ויותר מדויק עבור הלקוחות. כי זו שאלה שהיא נשאלת כל הזמן. לא רק איך אני משווק יותר טוב, לא רק איך אני מוכר יותר טוב. זה כאילו, כולם שואלים את עצמם, כי כולם רוצים, לא יודע מה, להרוויח יותר כסף שלהם יותר תמידים. אז הם כאילו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהמוצר שלהם טוב. הם לא מספיק משפרים אותו. זה האמת. אתה לא מספר לנו את מה שעשית. תשאל שאלה מדויקת. אני אשאל אותך שאלה מדויקת. אתה הפכת את ה-NLP לנגיש כל כך, בעזרת זה שאני לא מכיר עוד NLPist שמוכר קורסים מוקלטים. אז אוקיי, אז אני אענה לך על זה. ואתה הצלחת דרך וובינר פשוט גם להוזיל עלויות ללקוח קצה, וגם לא להוריד מהאיכות. ואתה כאילו מקטין מה... אין לי בעיה. אם תשאל את השאלה, אם אתה... אני אעשה ראונות שלי במקומות אחרים, אני לא חושך כלום. פשוט לא מבין את השאלה. השאלה היא בסוף, אתה יודע, יכלת לעשות small of the same, כמו שכולם עושים, ואתה כאיש עסקים מוצלח ויזם... אבל זה פשוט עניין של אוזניים, אלי. מה? זה פשוט עניין של אוזניים. זאת אומרת, תראה, קודם כל גל, כשהקים את המכללה, זה סיפור שסיפרתי בכל מיני מקומות, פה לא דיברנו עליו, לא דמיינתי שאני מקים מכללה. אוקיי? אני בראש שלי אמרתי, אני רוצה רק למכור קורסים דיגיטליים, זה נראה לי הכי הגיוני. אתה כבר היית שם. מההתחלה. פשוט עשיתי את הקורסים הראשונים, כי אמרתי, אין לי כסף עכשיו להשקיב 50 אלף שקל על לייצר קורס דיגיטלי, וחבר שלי אמר לי, גל, אתה תעמוד מול מצלמה 100 שעות, אתה תתייבש, כאילו. תעשה את זה בכיתה, תצלם את הכיתה, יש לו קורס דיגיטלי. וזה היה האמת. זאת אומרת, מבחינתי, הפרונטל היה בכלל כלי כדי להגיע לדיגיטלי. מדהים. אוקיי? אז ברגע ש... ראיתי שמלא מלא מלא אנשים נרשמו לפרונטל, אמרתי, רגע, אנשים רוצים את זה, אז המשכתי לטפל את זה. אבל כל הזמן חשבתי על הדיגיטלי. כשפתחת את המוצא הדיגיטלי טוב, מההתחלה, המוצר הדיגיטלי היה מצלמה גרועה שהייתה תקועה בלמעלה של הכיתה, זה מה שהיה לי תקציב. המזכירה הייתה עורכת וידאו, הייתה הופכת את הסרטונים וחותכת את ההפסקות וכאלה. ואת המוצר הזה התחלנו למכור. ואנשים היו מאוד מאוד מרוצים, רואים את זה מארה״ב, רואים את זה בכל העולם, כאילו אנשים שהזה. ובאיזשהו שלב, פשוט, אתה יודע, בגלל שאני כל הזמן חושב איך לשפר את המוצר, ואני חושב ואני מסתכל כבעל עסק, אני אומר, וואלה, הקורס הדיגיטלי הזה, שהשקענו בו את הפקקת של לשים מצלמה בתקרה וזהו, כאילו, לא השקענו בו כלום, הכניס מיליון וחצי שקל. בום. אוקיי. אז אולי ניקח 150 אלף ונעשה אותו קורס טוב. רוב האנשים חושבים כל הזמן, איך אני מייצר את המוצר הדיגיטלי או את המוצר המושלם מההתחלה. אני לא חושב שזה גישה נכונה. אני חושב שהגישה הנכונה, אם אתה רוצה באמת לייצר מוצרים מאוד מאוד מאוד טובים, שבאמת עונים על הצורך של הלקוחות שלך, אתה רוצה לפתח גרסה בסיסית של המוצר, לתת ללקוחות להשתמש בזה, לראות מה אנשים רוצים, ואז לקדם אותו. מה שעשינו זה שאחרי שראינו את הדבר הזה, לקחתי 70 אלף שקל, שילמתי לצלם מאוד טוב עם ציוד מאוד מקצועי שיבוא לכיתה חדשה, אני באתי עוד הפעם, מכרתי לתלמידים את הקורס עוד הפעם, כקורס שאני מעביר אותו, הסברתי להם שיהיה פחות שאלות ותשובות באמצע, פחות זה, פחות זה, פחות זה, כדי שיהיה מושלם לווידאו, צילמתי את כל הדבר הזה עוד הפעם, שלמתי עוד איזה 60 אלף שקל לעורכת שתערוך את זה באמת באמת טוב, ואז הבאתי קורס ברמה חדשה, ואמרתי לכל מי שאי פעם למד אצלי את הקורס, אמרתי לו שהוא דרגת בחינם. מהמם. וכל פעם שאנחנו משדרגים, אנחנו משדרגים את כולם אחורה כל הזמן. מהמם. אז מבחינתי, השאלה שלך של איך... ענית, היית פשוט יזם גם מראש. איך הנגשתי את זה, ואני אגיד לך משהו לגבי מה שאמרת על התהליך מחירה, ובינאר, וואטאבר, אני מסתכל על זה בצורה מאוד פשוטה. אני בן אדם שהרבה אנשים מגדירים כמאוד מאוד יצירתי, ובתפיסה שלי אני בן אדם כאילו עם 0 יצירתיות. מה אני עושה? אני פשוט לוקח דברים קיימים שעובדים במקומות אחרים, ומכניס אותם למקומות שבדרך כלל אנשים לא מכניסים אותם. זאת אומרת, למכור בוובינאר זה לא דבר שגל המציא, אוקיי? כאילו יש מלא מקומות ומלא אנשים שמוכרים קורסים דיגיטליים בוובינאר, כשאני בן 16 מכרו לי דברים בוובינארים כאילו לפני שבכלל ידעתי מה זה וובינאר. אבל אף אחד בעולם הזה של NLP עדיין לא מכר בוובינאר. אז פשוט הבאתי את זה לשם. אגב, גם לעולם של הסטארט-אפ, רוב הוובינארים שמוכרים תוכנה הם כל כך... הם עושים וובינארים של 15 דקות כדי למכור תוכנה. ואני עושה וובינארים של שעה וחצי כדי למכור תוכנה. ואני מוכר בצורה אחרת לגמרי מהם. כי אני מוכר תוכנה כמו שמוכרים קונטנט. והחוזה המערכת יותר גבוהים שקורה. אנשים של בעולם התוכנה, שאני לא מבין שם כלום, אני מתחלה, חצי שנה רק בתוך זה, אני, מה זה, דגיגון. אני מראה לאנשים אחרים מהעולם הזה את המספרים שלי, ואומרים לי, לא יכול להיות. אחוזה המערכת כאילו? כן, לא יכול להיות. ואת ה-K, הכסמלרקוויזישן קורס, לא משנה, אני לא אכנס לזה היום, אבל הם אומרים לי, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא הגיוני. ואני אומר להם, קפצו לי. יפה, בין השורות פה אני שומע מלא זהב טהור כזה, אני שומע ככה, בין השורות בעצם שלא צריך להמציא את הגלגל, אלא למדל את מה שכבר עובד וכן על החדשנות. להסתכל על התחומים שמסביב לתחום שלך. רוב האנשים נגיד, אם יש להם בית ספר ל-NLP בדוגמה, אז הם הסתכלו על בתי ספר אחרים של-NLP, וזו הסתכלות מאוד מצומצמת. אם נגיד אתה, יש לך חוגים לילדים, אז קל להסתכל על חוגים לילדים. אבל אולי תסתכל גם על חוגים למבוגרים. אולי תסתכל גם על פעילויות אחרות שעושים לילדים שהן לא חוגים. אולי תסתכל על כוכבי ילדים. אולי תסתכל על כל מה שמסביב לקהל שלך, כל מה שבמהעבר. אולי תסתכל על חברות ביטוח ודברים חדשנים שהם עושים, משהו לא קשור. אולי יש משהו בעולם של ביטוח שבעולם של ביטוח הוא אובייס, וכולם עושים אותו, וזה תחרותי בטירוף, כי זה פעם עבד והיום כבר די מת, אבל בעולם של החוגים אף אחד לא עושה אותו. דוגמה, זה הבסיס ליצירתיות פרקטית. ואני חושב שהתשובה לאנגיש דברים בצורה מאוד מאוד טובה, תמונה ב... תסתכל על תחומים שמחוץ לתחום שלך, איך אנשים שעושים דברים הרבה יותר גדולים מהתחום שלך עושים את זה, ותנסה להכניס את זה לתוך התחום שלך. אם אתה תהיה הראשון שמכניס לתחום שלך משהו שמקומות אחרים אנשים כבר עושים, יש סבירות גבוהה שזה יצליח, לא 100% כמובן. יפה. שאלה אחרונה? כן, אני יודע שככה אתה יזם בנשמה מהשעה הזאת, אני מרגיש שאתה כל הזמן בעשייה וכל הזמן ככה בהתפתחות. אני מבין שעכשיו יש לך בייבי חדש, התוכנה, אפליקציה, ככה להנגיש את זה. אתה כבר חושב על הדבר הבא? או שאתה כאילו מסיים פרשה ועובר לדבר הזה תוך כדי תנועה? כי אני מרגיש שאתה רץ על איזה 4-5 דברים במקביל. אז זה לא האמת. זה לא האמת? האמת היא שזה התחיל מאיזשהו קורס דיגיטלי שלמדתי אצל טוני רובינס. ובקורס הוא אומר, זה עכשיו ערך גדול למאזינים, אני חשוב שווה להקשיב. והוא אמר בקורס, זה היה קורס כזה על ניהול זמן וכזה, והוא אמר ככה, אתה צריך את השעה אחת בשבוע, אני לא זוכר בדיוק אבל, או עשר דקות ביום, לתכנן את היום. זה הגיוני, נכון? שעה בשבוע או שעתיים בשבוע לתכנן את השבוע. זה הגיוני, נכון? ואז הוא אמר, יום ברבעון. יום ברבעון אתה צריך לא לעבוד, רק לתכנן. אוקיי, פה הרבה אנשים מתחילים להרים גבה, מה אני לא אעבוד פעם בחודש שם שלהם, זה כאילו קשה. אני אמרתי לעצמי, כששמעתי קורס הזה אני חותם על זה. אוקיי? ואז הוא אמר, לפחות שבוע בשנה. שבוע בשנה שאתה לא עובד, כי אתה חושב על כל השנה הבאה. קצת יותר קשוח, אבל אני אמרתי לעצמי, טוב אני לא אעשה שבוע שלם רצוף, אבל אני אעשה חודש בשנה שאני עובד ב-20%. אני כל שנה בספטמבר, זה החודש של יום הולדת שלי, עובד 20% אומס, 80% חולם. ופה הוא הפיל לי את הפצצה על הראש, טוב, אני רוביץ זה לפני 10 שנים. הוא אומר לי פעם בין, לא לי, בקורס, פעם בין 7 ל-10 שנים, שנה שלמה תכנון. ואני בין 22, כשאני שומע את הקורס הזה, 23, אני אומר, אני לא אעבוד שנה. כן, בסדר, בסדר, יופי, בסדר, בסדר, ומדפדף את זה. ובמציאות היא שפחות יותר אחרי 8-9 שנים, לפני שנתיים וחצי, משהו כזה, שנה לא עבדתי. כאילו מה זה לא עבדתי? עבדתי על 10%. כי הייתי צריך, הרגשתי שסיימתי פרק, שוב, לא באמת סיימתי, עדיין המכללה עובדת, מחרתי האמת חצי מהמכללה, זה סיפור שלם על מזוגים רכישות, מחרתי חצי מהביזנס, כדי שיהיה לי שותפים אסטרטגיים שיכולים לעזור לי להחזיק את העסק, וגם לקחת חלק מהכסף בבית, זה טוב. ובמשך שנה פשוט ישבתי עם עצמי, וחשבתי מה הדבר הבא, ומי אני באמת רוצה לעזור, מה באמת חשוב לי, מה השתנה בחיים שלי. בשנה הזאת טסתי מלא לחול, לטיולי טיפוס משוגעים, טיפסתי על צוקים פסיכיים, ונסעתי למקומות מוזרים, ישבתי מלא בבית עם אשתי, וצחקתי מלא עם הילדים שלי, פשוט לא לגמרי התנתקתי, אבל סוג של התנתקתי לבערך שנה, ובשנה הזאת התברר לי בהדרגה החזון הזה, של נמאס לי רק ללמד את השיטה שלי, אני רוצה לעזור לעוד הרבה אנשים שיש להם את השיטות שלהם, את הידע שלהם, את הכלים שלהם, לעזור גם להם. לא ידעתי שזה יהיה אפליקציה, יש גם מועדון מרצים שאני מחזיק עם די קהרן, שהוא מדהים, כדי לעזור את הבפן המנטלי ובפן של הידע, אבל עבורי כל פעם יש חזון אחד, רק אחד. יכול להיות שיש כל מיני דרכים להגשים את החזון, כמו שאמרתי, יש לנו את מועדון המרצים, יש את האפליקציה, אולי יהיו עוד דברים שקשורים למרצים, אבל בסוף זה הכל לחזון. אני רוצה לעזור לאנשים האלה שדיברנו עליהם, ויכול להיות שבעוד שמונה או עשר שנים, אני אגיד, מיציתי את זה, ואז אני אולי עוד פעם אצא לשנה הפסקה, ובשנה הזאת אני לא יודע מה יהיה אחר כך. אז זה לא, אין לי תוכנית ב', אין לי את הדבר הבא על הראש. אתה all in על הדבר הזה. לגמרי. איזה כיף. אבל אני all in ברמת החזון, לא ברמת טקטית. אני all in ברמת החזון. אני חושב שזה היה הערך הכי משמעותי של, עבורי. זאת אומרת, זה שמיקוד ולהתמקד במה ש... ורוב האנשים עכשיו לא מדמיינים את עצמם, לוקחים שנה רגועה, או חודש רגוע, או שבוע רגוע, או יומיים רגועים או מהוור. ואני חושב שזו טעות מאוד גדולה. אני חושב שתוך כדי שאנחנו בתוך החיים שלנו מאוד קשה לנו להיות אסטרטגיים. וזה קשה לעשות את זה, כי העולם דוחף אותך לכל הזמן להיות בעשייה. וקשיים של כסף, של זה, של זה. אבל האמת היא שבטווח הרחוק זה פשוט עולה יותר. אתה יודע, אנשים לא שמים לב, הם נשחקים. ואם תסתכל על בן אדם שנייה ממוצע, נגיד שיותר קשה לו בכסף, אז הוא נשחק, נשחק, נשחק, נשחק. ואז הוא כל חודש צובר חוב של אלפיים שקל, נכון? כאילו המינוס גדל בעוד אלפיים שקל, המינוס גדל בעוד אלף שקל, המינוס גדל בעוד אלפיים שקל, המינוס גדל בעוד אלף שקל, המינוס גדל בעוד אלפיים שקל. ואני אומר, אחי, היית עוצר לחודש. היית עוצר לחודש, אז היית נכנס לבור של עשרים אלף, או לא יודע כמה שכולם חסרו בחיים שלו. שזה אותו אחד שנכנסת. ובמקום בשנה להיות שחוק ולסיים את השנה הזאת מת עם אותו בור של עשרים אלף, אבל היית יוצא חדש, ממוקד, חד, יודע לאן אתה הולך, והיית יכול לחשוב אסטרטגית איך אתה עושה דברים אחרים לגמרי. חד משמעית. איפה מוצאים אותך? תקשיב, אני יכול להמשיך עוד שעה קל, אבל אנחנו חייבים מבנה. איפה מוצאים אותך? אז אינסטגרם, יוטיוב, זה המקומות הכי חזקים. אינסטגרם זה מיושב תוכן קצר, סרטונים של דקה, סטוריז של התשובות, דברים כאלה. יוטיוב, אני שואף להיות הבן אדם הכי מוגזם בישראל ביוטיוב, ברמת מה שיש שם. כרגע יש לי ביוטיוב גם בערך עשר הרצאות של שעתיים וחצי ביוטיוב בחינם. מלא סדנאות, הרצאות, סרטונים ודברים קצרים. גם הפודקאסט השני נמצא ביוטיוב. מה השם שלו? תכל'ס, התפתחות אישית בלי כלישות, יש כמעט מאה פרקים. ויש לי פרויקט של קורס פסיכולוגיה, משמעים אותי פסיכולוגיה. אני אמרתי, שוב, זה כל עניין של להנגשה, כן? של להנגיש פסיכולוגיה אקדמית לעולם בעברית בחינם, באנגלית יש את זה כבר. אז יש לנו בינתיים שמונה שיעורים ראשונים מקורס מבוא לפסיכולוגיה, זה קורס ממש אקדמי, כמו שלומדים בסטנפורד ובייל וב-MIT ובמקומות הכי טובים בעולם. אני מנגיש את זה בעברית. אז גם קורס מבוא לפסיכולוגיה גם ביוטיוב. אז שוב, הכל אצלי ביוטיוב, אינסטגרם, פודקאסט, ממש ממש מוזמנים. חבר'ה, אני אוסיף שיש גם ספר מאוד מומלץ. מנהיגות ב-T-shirt, כמו שאתם רואים, גל הוא איש מוצלח, אבל הוא שומר על אותנטיות. בן אדם פשוט, ואני חושב שזו ההצלחה האמיתית, שאתה גם עוזר לכל כך הרבה אנשים וגם נשאר בסנטר שלך, עם הערכים שלך. גל צחייק, תודה רבה על הזמן שלך. תודה רבה לך, היה כיף מאוד.