הרצאה על שפת גוף: מה מרצה לשפת גוף באמת צריך ללמד אתכם, ומה הוא לא יכול

הרצאה על שפת גוף צריכה ללמד אתכם דבר אחד לפני כל השאר: איך בחמש הדקות הראשונות מול אנשים בונים גם סמכות וגם חיבור, בלי מילה אחת על התוכן. אם היא מלמדת אתכם מה ידיים משולבות אומרות, קיבלתם הרצאה על טריוויה.

לא פעם ולא פעמיים מבקשים ממני טיפים לשפת גוף, בגלל השנים שאני עומד על במות. אני מסרב, ומסביר למה. הנה מה שמרצה לשפת גוף באמת צריך לתת, ומה שהוא לא יכול לתת גם אם ירצה.

חמש דקות ראשונות הן שמונים אחוז מהעניין

כשמישהי בליווי שלי שאלה איך לייצר סמכות בהרצאת זום, מעבר לתוכן, התשובה שלי הייתה שהכל בפתיחה. החמש דקות הראשונות הן שמונים אחוז מהעניין. אחרי זה, זום או אולם, אין הבדל.

מה בונה סמכות בפתיחה? לא רשימת תארים. שני דברים: סיפורים שמשבצים בתוכם את סוגי הסמכות שלכם, וגוף שעומד רגוע. עצם היכולת לעמוד בנינוחות מול כיתה היא כבר סמכות. נקודה. וככל שהקבוצה גדולה יותר, זה נכון יותר. הרצאה על שפת גוף שלא מלמדת את זה מדלגת על הדבר החשוב ביותר.

המתח שכל מרצה חי בו: סמכות מול חיבור

כשאני מספר לקהל כמה אני טוב, אני בונה סמכות ושובר חיבור. כשאני מספר לקהל כמה אני בדיוק כמוהם, אני בונה חיבור ושובר סמכות. להיות פגיע ולספר על חולשות בונה חיבור ומוריד סמכות. זה המתח שכל מי שעומד מול אנשים צריך לגשר עליו, והמילים לבד לא מספיקות לגשר.

שפת גוף וטון דיבור הם אחת הדרכים העוצמתיות לבנות את שניהם בבת אחת. גוף רגוע ופתוח, קול שיודע לרדת ולעלות, נוכחות שאומרת ״אני איתכם״ ובו זמנית ״אני יודע לאן אני לוקח אתכם״. כשאני נכנס לכיתה ומתיישב ליד המשתתפים במקום לעמוד מולם, אני מעביר מסר שהוא מעבר לתוכן: אנחנו ביחד. וזה גם עניין של שליטה באנרגיה של החדר. מרצה לשפת גוף שמבין את זה מלמד אתכם למה, לא רק מה.

שפת גוף היא כלי לשמירת תשומת לב, לא קישוט

המטרה שאני מגדיר בשיעור על שפת גוף וטון דיבור היא לא רק לשלוט בגוף, אלא להשתמש בו כאמצעי לשמור על תשומת הלב של האנשים. יש מילה אחת שכולם אומרים על מרצה משעמם: מונוטוני. לא ״התוכן היה שטחי״. מונוטוני.

הפתרון הוא קיטועים. תסתכלו על קליפ מוזיקה מצליח או על סרט לילדים: כל שתיים או שלוש שניות יש קאט. זווית אחרת, מקום אחר. ככה המוח שומר עניין. בהרצאה עושים את זה עם הגוף: ידיים בפריים, ואז מחוץ לו. דיבור איטי עם ציורים באוויר, ואז פתאום מהר. שתיקה. לחישה. באולם היכולת שלי לשמוע את הקול שלי ולשלוט בזה גבוהה מאוד. בזום היא מוגבלת, כי הזום מנרמל את הווליום אוטומטית. הרצאה טובה על שפת גוף מסבירה את ההבדל הזה, כי הוא משנה את כל הכללים.

הכלל שרוב האנשים לא שמעו עליו: ניטרליות

כל דבר בתקשורת שלי שלא משרת את המסר, עדיף שלא יראו אותו. שיהיה שקוף. הבגדים, האיפור, השיער, הרקע בזום. או שהם משרתים את מה שאני רוצה להגיד, או שהם לא מושכים תשומת לב. תעודות על הקיר מאחורי מרצה שמלמד את התחום שלהן מחזקות את המסר. מקרר בצד הפריים לא. חצ׳קון על המצח מושך את העין לכיוון שלא מועיל למסר, ולכן שווה לכסות, לא מבושה אלא מדיוק.

זה הכלל שהופך ״להיראות טוב על הבמה״ מעניין של אגו לעניין של מסר. הרבה מרצים, ובמיוחד מרצות, מספרים לי שהם מרגישים שהם צריכים להיראות טוב. השאלה הנכונה היא אחרת: מה מהנראות שלי משרת את מה שבאתי להגיד.

מה מרצה לשפת גוף לא יכול לתת לכם

קריאה אמינה של אנשים. לא בשעה, לא ביום. השקעתי שלוש שנים בלימוד אינטנסיבי של שפת גוף, וכל ישיבה עם חברים באותה תקופה הייתה ניתוח של שפת הגוף של כולם סביב. מה שגיליתי בסוף הוא שחוק 80-20 חל גם פה: מה שאתם כבר יודעים מספיק לרוב התוצאות, והשאר דורש שנים. כתבתי על זה במאמר השקר הגדול של שפת גוף.

לכן מרצה ישר אומר בפתיחה מה ההרצאה לא תעשה. היא לא תהפוך אתכם למומחים. היא תיתן לכם את החוקים, את הסיבות, ושיטה לתרגל: צעד אחד של תיאוריה, ואז יציאה לשטח, ניתוח בקול עם חבר, ובדיקה מול האנשים עצמם. מי שמבטיח ״תצאו מפה קוראים כל אחד״ מבטיח דבר שאי אפשר לקיים.

ועוד דבר שהרצאה לא תפתור: הנטייה שלנו להיתקע על הפרצוף האחד שלא מסכים. משתתפת בליווי סיפרה שאישה אחת בשורה הראשונה שידרה חוסר הסכמה והרסה לה הרצאה שלמה, למרות משובים מצוינים. זו נטייה אנושית, כמעט לא מודעת, ומרצה טוב לפחות מזהיר אותכם מפניה ומלמד להסתכל דווקא על מי שמחייך.

איך לבחור מרצה לשפת גוף

תראו אותו מרצה, לא רק תקראו עליו. האם הוא עצמו עושה את מה שהוא מלמד? יש בו קיטועים, שתיקות, תנועה שמשרתת מסר, או שהוא מדבר על שפת גוף בגוף מונוטוני? האם הוא מדבר על סמכות וחיבור, או רק על ״סימנים״? ומה קורה אחרי? הרצאה בלי המשך תרגול נשארת חוויה נחמדה. כתבתי בנפרד על שפת גוף בזמן הרצאה למי שרוצה את הצד של המרצה עצמו.

לסיכום

הרצאה על שפת גוף שווה את הזמן אם היא מלמדת איך בונים סמכות וחיבור בחמש הדקות הראשונות, איך משתמשים בגוף ובקול לשמור על תשומת לב, ומה כלל הניטרליות דורש. היא לא יכולה לתת קריאה אמינה של אנשים, וכל מרצה שמבטיח את זה מבטיח יותר מדי.

מי שרוצה להתחיל מהיסודות, בקצב שלו, יכול לעשות את זה בחינם: בניתי קורס שפת גוף חינמי של שנים עשר שיעורים בשיטת NLP, שמלמד לקרוא הקשר ותמונה מלאה ולא לשנן כללים.