פרק 58: 6 דרכים לפתח חוסן מנטאלי ורגשי

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכלס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. השם שלי זה גל צחייק, והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים להצלחה בחיים, כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. דרך אגב, מה אתם אומרים? אתם חושבים שכדאי לי להקיק איזה פתיח כזה עם מוזיקה או משהו? אם כן, תשלחו לי מייל ונראה, אולי נעשה משהו כזה. ואם כן, להשקיע להביא איזה מוזיקה? כאילו תגידו לי מה דעתכם על זה. אני מתחיל לשמם לי להגיד את אותו דבר כבר שבעים פעם. אחלה, אז היום אנחנו הולכים לדבר על לפתח חוסן מנטלי, כמו החוסן המנטלי שנדרש ממני כדי להגיד את אותו המשפטים 527 פעמים, פעם אחת בכל פרק. אז יופי, חוסן מנטלי. חוסן מנטלי זה נושא סופר חשוב וסופר משמעותי שקיבלתי בבקשות בסטורי באינסטגרם, ולכן הפרק הזה קיים פה. אם אתם לא עוקבים באינסטגרם, רוצים להשפיע על מה היו הנושאים של הפודקאסטים הבאים, אתם כמובן מוזמנים לחפש אותי, גל צחייק, עברית או אנגלית, איך שבא לכם באינסטגרם ותמצאו אותי בקלות. יש שם גם סרטונים ממש ברמה כמעט כל יום. אוקיי, אז בואו נדבר שנייה חוסן מנטלי. רוב האנשים מתייחסים לחוסן מנטלי כאיזושהי סקאלה, אוקיי? בין סוג מסוים של אנשים שהם חזקים מנטלית, שהם ככה יודעים ללכת עם המטרות שלהם, שהולכים לאיזשהו מקום מסוים, שהם יותר קשיחים במרכאות, וסוג אחר של אנשים שהם יותר זורמים, יותר נעים, יותר גמישים, מה שמאפשר להם לפעול בצורה טיפ טיפה אחרת. והאמת היא שאני חושב שזה לא ממש נכון. כן, יש סוג של, נקרא לזה ככה, כאילו גמישות שנובע מחוסר בחוסן מנטלי, זאת אומרת אנשים שהם לא כל כך חסינים מנטלית, אבל זו זרימה שהיא שלילית ולא זרימה חיובית. אני אסביר למה אני מתכוון. היכולת שלי בתור בן אדם לשנות כיוון, להחליט שיום אחד דבר אחד טוב לי, ויום אחר דבר שני טוב לי, היא יכולת אקוטית וחשובה. ג'ים רון היה אומר שאנשים לא תקועים כי הם לא עצים, עצים תקועים, ולאנשים תמיד יש אופציות לאן ללכת, הם לא אבזים או משהו כזה שאפים ונודדים באותו מסלול, יש לנו אפשרות בחירה, זה מה שמאחל אותנו כבני אדם. אז זה נכון. אבל אם אנחנו פועלים לחלוטין ללא משמעת, אם אנחנו פועלים לחלוטין ללא חוסן, אנחנו הופכים להיות לא עץ ולא אבז מצד אחד, אבל אנחנו הולכים רחוק מדי לקצה השני, אנחנו נהיים כמו עלה שנידף ברוח. בעצם כשאין לנו חוסן מנטלי, אנחנו לא מקבלים יותר חופש בחירה, אלא אנחנו מאבדים את כל חופש הבחירה שלנו. אם אני לא מסוגל להמשיך להתמיד עם משהו, גם אם הוא לא נעים לי, להמשיך לעשות את הדבר הנכון, גם כשקשה לי, להגיב בצורה נכונה, או להיות בסנטר שלי גם כשדברים הולמים בי מהצדדים או מקשים עליי, אז בעצם אני בסך הכל תוצר של הנסיבות שלי. אני חושב שרוב בני האדם, רובכם, במיוחד אלה שמקשיבים פה לפודקאסט, אנשים תותחים רציניים, מאמינים בהתפתחות אישית, אוהבים להתפתח, יש לכם מטרות, יש לכם ערכים, יש לכם מקומות שאתם רוצים להגיע אליהם, אז אתם לא רוצים להיות מסוג האנשים שהם רק התוצאה של העולם. אתם לא רוצים להיות בסיטואציה שבה מה שקורה סביבכם זה מה שקובע את החיים שלכם. אתם רוצים להיות מסוג האנשים שמחליטים את החיים שלהם, שקובעים את החיים שלהם, שמחליטים לאן ללכת, וחוסן מנטלי בהקשר הזה הוא אקוטי, בלעדיו אין כלום. הרגשות שלנו זה דבר חשוב ואדיר, ויש לי פרקים סופר מעניינים וחשובים על הנושא הזה, כמו איך להתחבר פנימה, יש פרק של ארבע כלים להתחבר פנימה, לפנימיות שלנו ולקול הפנימי שלנו ולאינטואיציה, ועוד הרבה פרקים שמדברים על הנושאים הפסיכולוגיים העמוקים האלה. אבל אם אני נשלט על ידי הרגשות שלי, אם כל פעם שמישהו מעצבן אותי אני מתעצבן, כל פעם שמישהו נחמד אליי נחמד לי, כל פעם שמישהו מרגיע אותי אני רגוע, כל פעם שמישהו מעציב אותי אני עצוב, כל פעם שהבוס שלי לא מאפשר לי להתקדם אז אני לא מתקדם, כל פעם שלדעת לקוח לא רוצה לקנות אז אני לא מוכר, כל פעם שוואטאבר לא רוצה לקבל אותי לעבודה אז אין לי עבודה, לא משנה, כל הדברים האלה, אם אני חי את העולם הזה אני לא יכול להתקדם. וחוסן מנטלי זה בעצם היכולת שלי לדעת מה אני רוצה, לדעת מה הסנטר, מה המרכז הרגשי שלי, מה המרכז המנטלי שלי ולעמוד עליו. זה לא אומר שלא ניתן לערער אותי לא משנה מה, אני לא מכיר אדם אחד אפילו, לא פגשתי אדם אחד בחיים שלי שלא ניתן לערער אותו לא משנה מה, אני בעצמי מוצא את עצמי לעיתים מתערער, אולי אפילו לעיתים קרובות, אבל השאלה היא לא האם נתערער או האם לעולם לא נתערער, אלא מהי התדירות ומהי עוצמת הערעור שלנו. כלומר, אנחנו, דברים מערערים אותנו כל יום, מספר פעמים ביום, הרבה פעמים ביום, שזה רוב האנשים, או אחת לכמה ימים, אחת לכמה שבועות, אחת לכמה חודשים, משהו מערער אותנו. והשאלה היא האם כשמשהו מערער אותנו, אנחנו שוברים את הכלים, עפים שמאלה, עפים ימינה, עושים דברים שפוגעים בנו, עושים דברים שפוגעים באחרים, עושים דברים קשים וקיצוניים, או שאנחנו מצליחים קצת להתערער, אנחנו עדיין די קרובים למרכז שלנו, די קרובים לסנטר שלנו, הדבר כן מזיז אותנו לצדדים, אבל אנחנו ממשיכים עם האמת שלנו ועם מה שבאמת חשוב לנו. ולכן הבסיס של חוסן מנטלי זה בעצם לחיות את ההשפעה המתמשכת של הפעולה הרגיעית שלי. מה הכוונה? רוב האנשים חושבים שאם עכשיו אני עצבני ואני אצעק על מישהו, אז לא נורא, אז צעקתי פעם אחת, לא קרה כלום. רוב האנשים חושבים שאם בא לי לאכול שוקולד, אז עכשיו אני אוכל שוקולד ולא קרה כלום, ואם בא לי לסיים את האימון שלי מוקדם היום, אז לא קרה כלום, ואם בא לי לא לעבוד היום ולהתבטל היום, אז לא קרה כלום, ואם בא לי להתנהג לבן אדם הזה לא יפה היום, אז לא קרה כלום, ואם בא לי לוותר לעצמי פה, אז לא קרה כלום, ובמובן מסוים זו האמת. מה הכוונה? במובן מסוים כל אחד מהדברים האלה הם נסלחים וניתן לעבור הלאה אחריהם. אם זאת, אם אני כל הזמן חושב שלא יקרה כלום אם אני אקצר לעצמי את האימון, לא יקרה כלום אם אני לא אעבוד היום, לא יקרה כלום אם אני לא אהיה נחמד לבן אדם הזה וכן הלאה, לא יקרה כלום אם אני לא אשקיע בזוגיות שלי, לא יקרה כלום אם אני אדלג על הילדים שלי, לא יקרה כלום אם, לא יודע מה, ווטאבר, מאוד מאוד מהר הדבר הזה מתאסף, נעזרם ונהיה בעיה מאוד מאוד גדולה בחיים שלי. שוב, ג'ים רון, וואו, שתי ציטוטיזמים של ג'ים רון בפודקאסט אחד, זה C. ג'ים רון אומר, neglect, it starts as an infection and it ends up as a disease. כלומר, זה מתחיל כזיהום קטן בחיים שלנו, כמשהו קטן, חוסר חוסר מנטלי, חוסר משמעת, מתחיל כמשהו קטן, וזה הופך להיות מחלה עקוטית ונוראית שפוגעת לנו בחיים. ולכן אנחנו רוצים להבין שאנחנו רוצים להעיף את הדבר הזה החל מהדברים הקטנים ביותר, ואנחנו רוצים להיות אחראים על הפיתוח של חוסן המנטלי שלנו. בואו נדבר על שש כלים סופר פרקטיים, סופר מעשיים, איך אפשר להעצים את החוסן המנטלי שלי, להפוך להיות בן אדם שהוא יותר בסנטר שלו, שהוא חי את ההשפעות המתמשכות של הפעולות הרגיעיות שלו, בן אדם שיודע מה הוא רוצה, מבין את המקום של המצב של המרכז הרגשי והמנטלי שלו ועומד עליו. אז איך עושים את זה? כלי ראשון שלנו זה באמת לזהות את הערכים שלי. מהם הדברים הכי חשובים בחיים שלי ומהם האמונות המרכזיות שתומכות בזה? לדוגמה, אם אחד הערכים המרכזיים שלכם זה משפחתיות, אז תשאלו את עצמכם מהם האמונות שתומכות בזה. למשל שאם יש לי בן משפחה בצהרה, אז אני תמיד צריך לעזור לו. למשל שאנחנו לא שיפוטיים כלפי בני המשפחה שלנו וזה בסדר שכל מיני משפחה הולך בדרך טיפה אחרת. אולי זה אומר להיות משפחתיים מבחינתכם שאתם מעורבים בחיים של בני המשפחה שלכם וכן הלאה. הערך של משפחתיות זה רק המילה הגדולה, אבל כל השאר זה איך שהדבר הזה נוצר. אם אחד הערכים הגבוהים שלכם למשל זה השפעה או הצלחה, אז תשאלו את עצמכם מהם האמונות המרכזיות שתומכות בזה. לדוגמה, מהם האמונות שתומכות בהצלחה, למשל היכולת תמיד לתת יותר, תמיד להשקיע בעצמי, תמיד להתפתח, תמיד ללמוד, כל אחד מהדברים האלה. האם בהקשר של השפעה אתם רוצים להיות אנשים שעושים טוב לאנשים, שמי שעושה טוב לאנשים יקבל טוב בחזרה, מהם האמונות שתומכות בערכים שלכם. ככל שאתם תבינו לא רק מה הערך ומה המטרה שלכם שחשובים לכם, אלא מהם כל האמונות, מהם כל המחשבות, מהם כל התפיסות שנמצאות מסביב לדבר הזה, אתם תוכלו להגיע למקום ותוכלו להגיע למצב שבו באמת ובקנות אתם יודעים מה חשוב לכם. אתם מבינים את המסביב, כי איך בדרך כלל החוסן המנטלי שלנו מדרדר, איך בדרך כלל העולם הזה של ניגלקט מגיע, בעצם אנחנו מתחילים מאמונות קטנות שמתחילות להרער את הדבר הגדול שחשוב לנו, זה לא מתחיל מהדבר הגדול זה מתחיל מהקטן. יפה, לכן הכלי השני שלנו זה להיות עירני לאמונות סותרות בסביבה שלנו ולא לאפשר להם ללכת לידינו בלי להגיב. אחד מהיועצי מנהלים הכי חכם שפגשתי אי פעם אמר לי משפט שבהתחלה ערער אותי כי הוא גרם לי להבין כמה אני מפשל, אבל כשהתחלתי ללכת איתו אני קלטתי שהוא משדרג אותי ואת כל הפרויקטים שאני עושה בחיים שלי בצורה מאוד משמעותית וזה לא רק השפיע לי רק על העסקים, זה השפיע לי גם מאוד מאוד חזק על החיים האישיים וזה שאם אתה עובר ליד משהו ואתה לא מגיב עליו זה כאילו אתה אומר שהוא בסדר. כלומר אני הרבה פעמים הייתי עובר ליד אני לא אומר להם על זה כלום, אוקיי? או שהם רבים על משהו או שהם מנהלים שיחה על משהו שהוא לא רלוונטי לעבודה, ולא הייתי אומר להם על זה כלום. ולא קלטתי למה זה כל הזמן ממשיך וממשיך וממשיך ומתגבר ומתגבר. חשבתי ככה זה, ככל שבאדם נמצא יותר זמן במקום מסוים, אז הוא יותר מתבטל. והאמת היא שזה מן הסתם לא נכון. פשוט ברגע שבאדם רואה שהוא עושה משהו מסוים, והוא רואה את המנהל שלו, את המנהיג שלו, את הבן אדם שאחראי עליו במובן הזה, לא אומר לו כלום, אז הוא אומר כנראה שזה בסדר, כנראה שמה שאני עושה הוא תקין, אוקיי? עכשיו, אותו דבר לא רק בעבודה, גם מול המשפחה שלכם, בזוגיות שלכם, בכל מקום אחר. אם אתם רואים, למשל, אם אתם מאמינים שבמשפחה צריך להיות נוכחים אחד עבור השני, להיות אזרח עבור אחד עבור השני, או כל אחד מהאמונות האחרות, ואתם רואים שמישהו מהמשפחה שלכם, שמישהו מהחברים הקרובים שלכם לא מתנהג ככה, אתם לא צריכים להריב איתו, אתם לא צריכים להיות שיפוטיים כלפיו, אתם לא צריכים להריב איתו, או לא יודע מה, להתקסח איתו, או שום דבר כזה, אבל אתם כן צריכים להביע את העמדה שלכם בצורה ברורה, להגיד, תראה, כמובן שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, זה החיים שלך והכל, אבל עבורי משפחתיות זה אומר להיות כך וכך, עבורי לעשות את זה זה אומר כך וכך, אוקיי? ולשים את העמדה שלך שם בצורה ברורה כדי שאתה לא תהפוך את זה למשהו שהוא בסדר בחיים שלך, כי אם זה יהיה בסדר בחיים שלך עבור אנשים אחרים, מאוד מאוד מהר זה יהפוך להיות בסדר עבור עצמך, אוקיי? אני הרבה פעמים מקבל הרבה ריקושטים על זה שאני אומר לאנשים את האמת, אנשים אומרים לי, אני רוצה לעשות ככה וככה, אז אני אומר, בסדר, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, זה החיים שלך, אבל עבורי, מבחינתי, לדעתי, מי שרוצה באמת באמת להצליח בחיים, מי שרוצה באמת באמת את זה, הוא עושה אחרת, אוקיי? או כל דבר כזה או אחר בכל סוג של ערך או בכל סוג של תחום, אוקיי? והדבר הזה הוא, האם זה ייצור קצת בעיות בחיים שלנו? כן. האם זה ייצור קצת אימותים בחיים שלנו? כן. האם זה ייצור אנשים שלפעמים מתבאסו עלינו? כן. אבל אני חושב שבאמת ובכנות זה יוצר בסופו של דבר מערכות יחסים עמוקות יותר, אותנטיות יותר, נכונות יותר, ובסופו של דבר ייצור לכם העמקה וחיבור חזק יותר לאנשים שמתאימים לכם ברמת הערכים, ואולי טיפ טיפה ירחיק, גם לא יותר מדי, אני בטוח אם תעשו את זה בצורה נחמדה ונעימה, אנשים שהערכים שלהם קצת שונים משלכם, אנשים שהערכים שלהם לחלוטין מנוגדים לשלכם במגוון מאוד מאוד רחב של ערכים, אז זו שאלה טובה, האם בכלל אתם רוצים שאנשים האלה יהיו מאוד קרובים אליכם? אם כן צריך להבין למה, אוקיי? אז אמרנו, כלי ראשון לזהות מהם הערכים שלי ומהם האמונות המרכזיות שתומכות בהם, שתיים, לא לתת לאמונות סותרות או לערכים סותרים מקום בחיים שלכם בלי לקחת עמדה חזקה על הנושא הזה. Yes. דבר שלישי, הוא כלי שלישי, זה באמת להוריד שיפוטיות עצמית ולהבין שהכל בחירה, אוקיי? מבחינתי ברור לי שאחד הערכים שלי זה צמיחה אישית, זה להיות בן אדם של משמד, זה להיות בן אדם שלוקח אחריות, אוקיי? ולדוגמה, באמת באמת באמת אמיתי בחיים האישיים שלי בחודשים האחרונים, אני מתנהל עם התזונה שלי בצורה תת-רמה, או התנהלתי עד לפני כמה ימים בצורה שהיא תת-רמה, אכלתי שטויות, עשיתי כל מיני דברים כאלה וכן הלאה, ובאמת עליתי במשקל, עליתי כמעט עשר קילו עכשיו, אני צריך להוריד אותם בחזרה, ואחלה, אוקיי? וכשאני מסתכל על זה, אני אומר לעצמי, אני החלטתי, וסיפרתי לכמה אנשים שזהו, אני החלטתי, אני עכשיו חוזר להתנהל עם התזונה שלי כמו שצריך, כמו שהתנהלתי במשך שנים, כמו שאני יודע שצריך להתנהל. וחלק מהאנשים ככה רצו לתת לי טיפים, רצו לתת לי עצות כמובן מתוך מקום של לעזור והכל, וחלק מהם שחזרו זה כאילו, אם אתה אוכל שטויות אל תרגיש רע עם עצמך, אל תאשים את עצמך, ואני קללתי שבאמת בשום שלב, כשאכלתי את הדברים שאני יודע שאני, בוא נגיד ככה שפחות בריאים לי, שהם פחות בסטנדרטים שלי וכן הלאה, לא כעסתי על עצמי, לא כעסתי על עצמי, וזה נורא נורא חשוב, כי כשאנחנו כועסים על עצמנו אנחנו מייצרים לולאות של כניסה עמוקה יותר ועמוקה יותר ועמוקה יותר לתוך המקום של השליליות, אז אל תכעסו על עצמכם, אל תהיו שיפוטים על עצמכם, תבינו שבכל בחירה, גם אם בחרתי לרדת על חבילת הוגיות עכשיו, אז בחרתי לרדת על חבילת הוגיות, אוקיי? בחרתי כי הייתי חלש באותו רגע מול זה, בחרתי כי זה פיטה אותי, בחרתי כי... לא משנה מה הסיבה, זה מה שבחרתי, אוקיי? ואת הבחירות של העבר שלנו אנחנו לא יכולים לשנות, אנחנו רק יכולים להשפיע על הבחירות שלנו בהווה ובעתיד. אז פשוט להתקדם מעלה, לשחרר את זה, להגיד יופי, הרווחתי את הבטן הקטנה הזאתי שניתה לי עכשיו, עכשיו אני הולך להרוויח חזרה את הבטן השטוחה הזאתי, דרך זה שאני אבחר בחירות אחרות. אז להוריד שיפוטיות עצמית, להבין שהכל בחירה ופשוט לבחור בדרך שנכונה ומתאימה לכם, גם אם זה קשה, גם אם זה כואב. שוב, עשיתי בחירות בחיים, בעסקים למשל, שגרמו לי להפסיד המון כספים לפעמים, שעשו לי בעיות מאוד קשות וכן הלאה, שהייתי צריך רק לפתור. אחת הנקודות הכי חשובות זה באמת לשחרר מהר את השיפוטיות העצמית, כדי שנוכל להתקדם ולהתמקד בהווה ובעתיד. קול. הדבר הבא באמת שקשור ורלוונטי לזה, זה להגדיר לעצמי סטנדרטוניות. אל תים בנפרד וציפיות בנפרד. מה זה אומר סטנדרטים בנפרד וציפיות בנפרד? כשאני מסתכל על הסטנדרטים שלי, זה בעצם איך אני חושב שדברים צריכים להיות, אוקיי? איך אני חושב שאני צריך להיות, מה המקום שאני מכוון אליו, איפה מבחינתי? זה המקום שאני רואה את עצמי בו. ומהצד השני, ציפיות, זה מה באמת אני מצפה שיקרה. איך אני באמת בונה את התוכנית שלי? עכשיו למשל, דוגמה, כשרקמתי את מכיר לתוצאות, שהיום שוב, המחלה הגדולה בישראל, ה-NLP, הכשרנו יותר מ-30 אלף אנשים בקורסים שונים של ה-NLP, אז שאלתי את עצמי מי המתחרים שלי, אוקיי? מי הם אנשים אחרים או גופים אחרים שעושים עבודה ממש ממש טובה, והייתי רוצה להיות ברמה שלהם, אוקיי? לא הסתכלתי על שום מכללה אחרת ל-NLP, אני הסתכלתי על שתי דוגמאות מרכזיות שהיו אוניברסיטת תל אביב והרווארד. עכשיו, כמובן שהייתי צריך לבצע התאמות, כי השיווק של אוניברסיטת תל אביב והשיווק של הרווארד לא רלוונטיים לשיווק שלי, הייתי צריך לייצר תוכניות עבודה לא קשורות, כמובן, ברור, אבל אי אפשר ללמוד רק מהם, צריך גם לעשות דברים אחרים, אבל ברמת הסטנדרט אמרתי לעצמי, אני רוצה שזה יהיה כמו אוניברסיטת תל אביב, כמו הרווארד, הטופ של הטופ, שאף אחד לא מתווכח מיותר טוב, אף אחד לא חושב שמישהו יכול להיות יותר טוב, זה ה-best של ה-best של ה-best של ה-best. עכשיו, באותה תקופה גם חשבתי שמחילת התוצאות תלמד הרבה גופים שונים והרבה תחומים שונים ולא רק תלמד NLP, עם הזמן הבנתי שאני רוצה לעשות תחומי לימוד שונים במסגרות אחרות ושזה יהיה יותר אפקטיבי, לכן למשל, כל הקורסים של ההכשרה בתחום המשפחה וההורות והלידה נמצא בבית ספר שנקרא אמא אדמה, שגם בבעלותי. אבל לצורך העניין, בחזון של אז, זה היה הסטנדרט. האם ציפיתי שתוך יום יהיה לי את כל הקורסים, את כל מסולי הלימוד, את כל התארים, את הכל ומאות אלפי סטודנטים? לא. בניתי את הציפיות שלי בצורה ריאלית. כנראה אותו דבר פה. אני, הסטנדרט שלי לגבי הגוף שלי והבריאות שלי הוא מסוים ואני מבין שהסטנדרט זה לא יתקיים מחר. יש לי ציפיות מסוימות להיום, ציפיות מסוימות למחר, ציפיות מסוימות לעוד חצי שנה, שנה וחמש שנים. אותו דבר בכל מה שקשור לכסף, אותו דבר בכל מה שקשור לזוגיות, מול ילדים וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. אז להגדיר את הסטנדרטים מנפרד, סטנדרטים זה איפה אני רואה את עצמי, איפה אני צריך להיות, לאן אני מכוון, מה חשוב לי, על מה אני לא מוכן להתפשר על פחות, כן? אני לא מוכן להתפשר על פחות מהסטנדרט שלי. אבל להבין ברמת הציפיות שלי של הדברים האלה יש מסלול, יש דרך ואני רוצה להגיע לשם בקצב הנכון. מעולה. אז אמרנו אחד, לזהות הערכים ואת האמונות המרכזיות שלי. שתיים, לא לתת לאנשים או לאמונות או לערכים סותרים את האמונות שלי מקום, בלי להעמיד את העמדה שלי בצורה ברורה וחדה. שלוש, להוריד שיפוטיות עצמית, להבין שהכל בחירה. ארבע, להגדיר סטנדרטים מנפרד וציפיות מנפרד. וחמש יהיה לייצר סביבה מעצימה וחזקה של אנשים עם אמונות וערכים שהם מקדמים עבורי, אוקיי? לדוגמה טובה לזה, זה כמובן שלי בכל העסקים שלי יש או שותפים או שיתופי פעולה או אנשים בסביבה שלי שהם קולגות, בין אם הם משהו שעושים ביחד או לא ביחד, אבל קולגות שאני מכיר אותם, שאני עושה איתם דברים משותפים לפעמים, שאני עושה שיתופי פעולה איתם לפעמים, שאני מדבר איתם לפעמים וכן הלאה. אפילו אני אספר לכם שבתקופה מסוימת, אחרי שהקמתי את מחילת התוצאות, והיה לי באמת כמה אירועים קשים, טעויות גדולות שעשיתי, שגרמו לי ככה לקשיים בכל מיני מערכות יחסים מסוימות עסקיות יותר, ואני הרגשתי אחי סוליסט שרוצה רק לעבוד לבד ולא רוצה לעבוד עם אף אחד אחר, לקח לי זמן גם לפצעים האלה להגליד, גם לעשות את העבודה של הריפוי הפנימי, גם להגדיר לעצמי מחדש עם איזה סוג של אנשים אני כן רוצה לעבוד ועם איזה סוג של אנשים אני לא רוצה לעבוד וכן הלאה. אז לקח לי כמה שנים כל הפרוסס הזה, אבל גם בשנים האלה, שבהם לא הייתי שוקל בשום עולם להכניס שותף לעסק, לא הייתי עושה שום שיתוף פעולה, אפילו בתקופות של מחילת התוצאות הייתי אומר לאנשים, אני לא עושה שיתופי פעולה במכללה עם אף אחד, עדיין גם באותה תקופה היו לי לא מעט, לפחות שמונה, עשר אנשים בתחום שלי, בנישה שלי, חברים טובים, אנשים שהם מהעולם שלי, שאני יכול להתייעץ איתם, שאני יכול לחגור איתם את ההצלחות שלי, שאני יכול לחגור איתם את ההצלחות שלהם, שאני יכול לקחת מהם השראה, שאני יכול לראות את צמימולם ובאמת שזה ייתן לי ככה מוטיבציה לגדול, שמחילת התוצאות אני זוכר, הגיע בפעם הראשונה למאה אלף שקל הכנסות, זה היה באחד החודשים הראשונים, זה אני חושב שלושה או ארבעה חודשים אחרי שהרמתי את המכללה, הגענו למאה אלף שקל הכנסות בחודש ורגשתי בשיא העולם, כאילו חשבתי וואו, וחשבתי שזה ייקח לא יודע, שלוש שנים להגיע לשלוש מאות אלף בחודש, שזה נגיד שלוש וחצי מיליון בשנה, ואז הסתכלתי על חבר טוב שהייתי בקשר טוב איתו, שהיה לו עסק בתחום טיפה אחר, אבל הם ממש הגיעו תוך כמה חודשים מאפס לשלוש מאות אלף בחודש, ואני אמרתי אין סיכוי שהוא עושה שלוש מאות אלף שקל בחודש ואני לא יכול לעשות את זה, וקיצר התוכניות שלי ובאמת תוך שלושה חודשים הדבקתי את הפער, אני חושב שהיכולת להיות בקבוצה מעצימה של אנשים היא סופר סופר קריטית, אז דרך אגב אם אתם מרצים רוצים להיות מרצים או יש לכם חומר שאתם מעבירים קורסים, סדנאות, הדרכות, הרצאות, אווטבר, ואתם מחפשים סביבה מעצימה של מרצים תותחים ואיכותיים? לא חייב להיות אנשים ברמה שכבר מרוויחים 100 אלף או 500 אלף או מיליון שקל בחודש אווטבר, אולי פחות, אולי יותר, תלוי בכם. אז שלחו לי מייל, תספרו לי לעצמכם טיפה, יכול להיות שיש לי מסגרת מדהימה עבורכם בדבר שנקרא מועדון המרצים. בכל אופן, זה הכלי הרביעי שלנו, ליצור סביבה עם אמונות וערכים שהם מקדמים עבורי. דבר אחרון, מספר שיש זה להשתמש במסגרת בדברים הקטנים. לא לאפשר לדברים הקטנים ליפול בין הכיסאות. מסגרות יכולות להיות חבר, חברה, יכול להיות באדי, יכול להיות מישהו שהוא שותף מחויבות, יכול להיות קבוצה, יכול להיות אינסוף דברים. אוקיי? אני למשל גיליתי, סתם דוגמה, בכל מה שקשור לאימונים, שבגלל שאני מתאמן בהמון המון המון שנים, עשיתי המון שנים אמוניות לחימה, אחר כך המון שנים בחדר כושר ואז טיפוס וזה, אז כאילו אני מכיר את הגוף שלי ואני יודע להתאמן. והרגשתי שפציין, אני יכול פשוט ללכת לחדר כושר ולהתאמן. ועם הזמן קלטתי שזה פשוט לא עובד, אני כל הזמן נותן לדברים הקטנים ליפול. וברגע שהייתי עובד עם מאמן, כן מאמן כושר, אז זה נתן לי מספיק מסגרת, ווואלה האימונים שלי היו הרבה יותר חזקים, הייתי בכושר הרבה יותר טוב, נהייתי הרבה יותר חזק. היה לי מאמנת אישית במשך שלוש שנים שדאגה לי לקצה המנטלי, יש לי אנשים בצד העסקי שאני כל הזמן דואג למסגרות שם כדי שדברים לא ייפלו שם, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. אפילו לפני כמה חודשים הלכתי עם אשתי, ליאל, לכמה פעמים מפגש של טיפול זוגי כדי לחזק את המסגרות שלנו ואת הקריירה שלנו. למרות שהיא בעצמה מטפלת זוגית, ברור שהיא יכולה לעזור לי לעשות את זה בעצמה, את כל מה שצריך, אבל הלכנו עם מטפלת זוגית חיצונית שתעזור לנו, הייתה מדהימה, וזה היה אדיר. זה שידר רגע לנו גם את המסגרות שם. אז מסגרות, מסגרות, מסגרות, מסגרות, מסגרות. אגב לגבי הכושר היום, אני ממש השתמשתי בצ'אט ג'י פי טי כדי ליצור לי תוכנית אימונים. מבחינתי זה היה מספיק מחייב, אבל אם הייתי צריך בתחילת הדרך לעשות משהו עם צ'אט ג'י פי טי, אין סיכוי שזה היה מספיק מחייב אותי, הייתי צריך משהו עוד יותר מחייב. אז תדעו מהי רמת המחויבות שאתם צריכים במסגרת ותיצרו לעצמכם מסגרת שתהיה מספיק מחייבת, שתהיה מספיק טובה, שתעזור לכם לא ליפול בדברים הקטנים, כי בסוף הדברים הקטנים מפעילים את הדברים הגדולים. אז חברים יקרים, כמו שאמרנו, זרימה זה חשוב, אבל זרימה בלי חוסן מנטלי זה אסון, זה להיות כמו עלי נדף ברוח. לכן אני צריך לדעת מה אני רוצה, להבין מה המרכז הרגשי והמנטלי שלי ולעמוד עליו. וממש לחיות את ההבנה של ההשפעה המתמשכת של הפעולות הרגיעות שלי. דיברנו על שישה כלים מרכזיים לזהות את הערכים שלי ואת האמונות המרכזיות שלהם. לא לתת לאמונות סותרות מקום בלי לקחת ולתת את העמדה שלי. להוריד את השיפוטיות העצמית, גם שיפוטיות של אחרים, אבל גם את השיפוטיות העצמית, ולהבין שהכל בחיים זה בחירה. לא להתעסק בבחירות של העבר הרבה, להתעסק בבחירות בעובר ובעתיד, להגדיר לעצמי סטנדרטים בנפרד וציפיות בנפרד, ליצור סביבה עוצמתית עם אמונות וערכים מקדמים עבורי, ולהשתמש במסגרת בדברים הקטנים, החל מהדברים הקטנים ביותר, לבנות מסגרות. חברים יקרים, אוהב אתכם מלא מלא מלא מלא מלא מלא ואנחנו נתראה וניפגש בפרק הבא.