תמלול מלא
תמלול אוטומטי (AI) — ייתכנו אי-דיוקים.
שלום חברים וברוכים הבאים לעוד פרק בתכלס. פודקאסט התפתחות אישית בלי כלישות. השם שלי זה גל צחייק והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים להצלחה בחיים. כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת באמת עובדים בלי תיאוריות ובלי חרטה. בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על בעיה שאולי חלקנו יושבים כרגע בבית, באוטו, בדרך לאן שהוא שומעים את הפודקאסט ואומרים לעצמנו הלוואי שזו תהיה הבעיה שלי. כי אנחנו מרגישים שאנחנו מאוד מאוד מאוד רחוקים מהגשמת המטרות שלנו, אנחנו מרגישים איזושהי תקיעות מאוד מאוד גדולה ואנחנו בכלל לא יודעים מה אנחנו צריכים לעשות. במקרה הזה, הפרק הזה הוא לא אולי מיועד בדיוק עבורנו ויש הרבה פרקים אחרים שיכולים אולי להיות טובים יותר. אבל אני חושב שגם לכם או גם לאנשים האלה שווה להקשיב. אבל הפרק הזה יותר מיועד לאנשים שמרגישים שהם הגשימו הרבה מהמטרות שלהם, אולי מתקרבים להגשת המטרות שלהם, עוד שנדבר על זה, והם לא בהכרח מרגישים לנו דחופה או מתסכלת או כואבת, אבל זה כן משהו שאנחנו רוצים לפתור, זה כן שאלה שאנחנו הרבה פעמים רוצים לענות עליה. וגם קיבלתי אותה מספר פעמים בסקר האחרון שעשיתי באינסטגרם וגם זה מתנה לחבר טוב שנקרא אביחי שביקש במיוחד הדרכה על הנושא הזה. אז גם לחברים מהאינסטגרם וגם לאביחי שימו לב. אז קודם כל חשוב להדגיש כמו שאמרתי שזה שהתחושה הזאת הגיעה אליכם זה לא דבר רע, זה לא אומר שאתם במקום לא טוב, זה לא אומר שעשיתם משהו לא בסדר, אם כבר ההפך. זה בדרך כלל קורה אחרי שאנחנו או הגשמנו איזושהי מטרה מאוד מאוד גדולה שרצינו להשקשים במשך הרבה מאוד זמן, או שהצלחנו לפתור איזושהי בעיה מאוד גדולה שכאבה לנו, שהפריע לנו במשך זמן ממושך. לפעמים זה גם קורה לפני שהגשמנו את המטרה. זאת אומרת לפעמים יש לנו מטרה מאוד מאוד גדולה או בעיה מאוד מאוד גדולה, עדיין לא פתרנו אותה, עדיין לא הגשמנו אותה ואנחנו גם מרגישים את זה, מתוך ההבנה שזה כבר מרגיש לנו כזה קצת more of the same. מה הכוונה? לדוגמה אם נגיד יש לי מטרה מאוד מאוד חשובה להרוויח הרבה כסף, בסדר? נגיד סבתא יעשים מטרה שאני רוצה להרוויח 100 אלף שקל בחודש, בסדר? וככה התקשיתי וסבלתי והייתי תקוע על 10,000 ואז הייתי תקוע על 20,000 ואז הייתי תקוע על 30,000 ואז הייתי תקוע על 40,000, ובחודשים האחרונים כזה אני כל הזמן עולה ופתאום 140 ל-50 ל-50 ל-60 ל-70 ל-80, אז עדיין לא הגעתי ל-100 אבל אני כבר מרגיש שאני כבר אגיע לשם. ואז אני יכול להרגיש את החוויה הזאת של אוקיי הצלחתי, מה הצעד הבא? מה הצעד הבא? בחוויה האישית שלי אני יכול לתת לכם דוגמה לנקודה כזאת שאני הייתי בה בצורה אפילו מאוד חזקה, באופן מפתיע זה קרה לפני הרבה שנים, בערך בגיל 20 אני חושב משהו כזה, במשך המון המון שנים לפני זה, המון הייתי בין 20 זה לא כזה המון, אבל במשך מספר שנים לפני זה, הבעיה הכי גדולה או הקושי הכי גדול שהיה לי היה בהקשר היותר חברתי, בין אישי. זאת אומרת כל הביישנות, המופנמות, כל הקשיי תקשורת שהיו לי, החוסר מיומנויות בתחום הזה, היו מאוד מאוד מאוד בולטות וחזקות והם הפריעו לי, הם הפריעו לי מאוד בכל מה שקשור לחברים בבית ספר באותה תקופה, הם הפריעו לי במחשבות שלי על העתיד שלי, של איך אני אתקדם בקריירה ואיך אני אסתדר עם מנהלים שלי או איך אני אצליח להגשים מטרות עסקיות שלי או כל מיני דברים כאלה. כשאני מתקשה לדבר מול אנשים, תוסיפו לזה את הכאב שהתחיל להיות לי בתיכון גם לכל מה שקשור בתחום הזוגי, שרציתי, רציתי זוגיות, רציתי קשרים עם נשים והדבר הזה היה מאוד מאוד מאוד רחוק ממני. ואז הכאב היה מאוד מאוד גדול. מתוך כל הדברים האלה, גם המקום הזוגי, גם המקום של ההתפתחות בקריירה, גם המקום החברתי, אז באמת התחלתי לקרוא ספרים, למדתי NLP, עשיתי סדנאות במשך השנים האלה באימון ועוד כל מיני תחומים משיקים בעולם ההתפתחות האישית. ואני חושב שבדרך כלל... זהו, גיל 20, הכרתי בעובדה שהבעיה המאוד גדולה הזאת שהייתה לי נפטרה, או בוא נגיד, תמיד אפשר כמובן להשתפר עוד, אבל הגעתי למצב שבו נגיד הייתי מאוד דומיננטי וחיובי במסגרת החברים שלי, אנשים אהבו אותי, הסתדרתי טוב בצבא עם המפקדים שלי, המורים בבית ספר, בסוף הבית ספר מאוד מאוד אהבו אותי, בצד הזוגי נהיה לי מאוד קל פתאום ליצור מערכות יחסים עם אנשים שרציתי ודברים כאלה ואחרים. ובאופן מפתיע עבורי באותה תקופה, אני בטוח שאתכם זה לא יפתיע, ואותי בהסתכלות מהיום זה לא מפתיע, זה יצא לי איזושהי תחושה של בלבול ורקנות מאוד מאוד עמוקה. כאילו פתאום הדבר הגדול הזה שנרגיש לי כמו בעיה גדולה, כי הרגיש לי כמו דבר גדול, ומאוד מאוד התריד אותי, מאוד מאוד הפריע, הייתי מאוד עם המון המון אנרגיה ופוקוס כדי ללמוד, להשתפר, לתרגל, להפוך להיות טוב בכל מה שקשור בתקשורת בין אישית, בכל מה שקשור למערכות יחסים עם אנשים, וכאילו פתאום לא נהיה בזה צורך יותר, כאילו פתאום אני כבר טוב בזה, אז אני לא חייב להשקיע בזה כל כך הרבה. סוג של הצלחתי, מה עכשיו? ושוב, אנשים שונים חווים את זה בתחומים שונים, בין אם זה בתחום הכלכלי, הרבה אנשים כאילו יש להם איזו מטרה להגיע לאיזה מקצוע מסוים, אנשים מסיימים את הלימודים, מגיעים לאיזה תפקיד שהם רצו, כן, בכל מיני, רוצים להתחתן, רוצים ילדים, זה קורה לאנשים בהרבה מאוד תחומים, וגם לי זה קרה בעוד כמה תקופות. אבל באותה תקופה, באזור גיל 20, אני ממש לקחתי את זה קשה. ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, והרגשתי צייר, והרגשתי שאין לי עוד שום מטרות, ושאין לי שום רציין לו ציבה לחיות. ואני זוכר שממש ככה נסעתי עם האוטו הקטן שהיה לי אז לחוף הים, בהרצליה, ויש שם צוק הזה, משהו כזה 30 מטר, אז לא ידעתי שזה לא מסוכן ליפול ממנו, ואני אמרתי לעצמי, וואי, אני יכול כאילו, לא באמת היה לי מחשבה עבודנית, אבל הייתה לי את המחשבה בראש של כאילו, אני יכול עכשיו לקפוץ מהצוק, למות, כן, לא הייתי מת, אבל נגיד שזה מה שחשבתי, למות וששום דבר לא ישתנה, כאילו שהכול בסדר, כאילו אין משמעות לשום דבר שאני עושה. אין לי מטרות, אין לי עוד לאן להגיע, כאילו משעמם לי, אני רוצה משהו חדש. ובאמת אני רוצה להגיד שבהקשר הזה, ושאנחנו בנקודה הזאת, יש מספר דברים מאוד מאוד מאוד טובים לעשות. ואני רוצה להגיד לכם על שלושה דברים מרכזיים, זה מה שאנחנו נדבר עליהם בפודקאסט, שלושה דברים מרכזיים לעשות, או שלושה דברים שאפשר לעשות, כשאנחנו מגיעים לנקודה כזאת של הצלחתי, של הגעתי לאיזו מטרה גדולה, ועכשיו יש ירידת מתח, שפתחתי איזו בעיה גדולה ועכשיו יש ירידת מתח. אז הדבר הראשון, או הדבר, נקרא לזה, האופציה הראשונה שהיא מאוד טובה בעיניי, זה לקחת את התחום הזה שהשקעתי בו המון, את הבעיה הזאת, את המטרה הזאת שהשקעתי בה המון, להשקיע בה עוד קצת כדי לייצב אותה, להפוך אותה ליציבה יותר, ואז לשחרר טיפה את התחום הזה ולהתעסק בתחומים אחרים. לצורך העניין אתכם דוגמה אחרת, מתחום אחר דווקא בחיים שלי, נחזור לסיפור עם הצוק אחר כך, ומה הבנתי ומה החלטתי באותו רגע אחר כך, אבל אם אני אקח דוגמה שבאזור 2016, אחרי שכבר עשיתי חמש שנים של הרצאות וסדנאות וכל מיני דברים כאלה, והרבה טיפולי נלפי אחד על אחד, הרבה עבודה באחד על אחד, ובסך הכול החיים שלי היו סבבה לגמרי, גם הכרתי את ליאל, היה לי כיף איתה, הייתי עושה 15-20 אלף שקל בחודש פחות או יותר, היו קצת הוצאות, קצת מיסים, זה לא היה הרבה מדי, אבל הייתי עובד מעט, נגיד 10-15 שעות בשבוע, ובסך הכול היה לי טוב. ואז בגיל, אני חושב זה היה 25, אני זוכר שקיבלתי החלטה, אני רוצה להרוויח יותר כסף. כאילו ההחלטה הקודמת שניהלה אותי בחיים זה שאני רוצה לעזור לאנשים אחרים ולהפיץ כמה שיותר את הידע שלי, וההחלטה הזאת כמובן עדיין קיימת, אבל החלטתי שאני רוצה גם להרוויח יותר כסף. התחלתי לראות איך אני מקים משפחה ואיך אני עושה עוד כל מיני דברים כאלה, והנושא של כסף הפך להיות משהו משמעותי עבורי. ובמשך, אני חושב זה היה שנה או שנתיים, עבדתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית, עד כזה 2017, מאוד מאוד קשה, ושמתי המון המון פוקוס על הנושא הכלכלי, וממצב שההכנסות של העסק שלי היו 20 אלף שקל נגיד בחודש, אז בערך 15, אז באמת הגענו למספרים במכללה, שהם יותר כמו 500 אלף שקל בחודש, משהו כזה, אוקיי? אני לא זוכר בדיוק מה היה ב-2017, אז יכול להיות שזה טיפה יותר או טיפה פחות, אבל נגיד שזה סדר גודל של 400-500 אלף שקל בחודש. אז יש לזה הוצאות ועובדים וכאלה, אבל זה היה הרבה יותר ממה שציפיתי, וכבר הרגשתי, הצלחתי, מה עכשיו? וההחלטה שאני קיבלתי באותו יום זה להגיד, אוקיי, בוא נדאג שיהיה... עוד מנהל במכללה. בוא נדאג שהתחום הזה הכלכלי יהיה טיפה יותר יציב בחיים שלי, ויצבתי אותו קצת, ואז טיפה שחררתי מהעבודה. אני השקעתי המון המון זמן ב-2018 ו2019 בלהיות עם הילדים שלי, הילד הגדול במיוחד, עם רוי, ואחר כך גם עם טי הקטן שלי, שהוא נולד ב-2019. נולד בתחילת 2020, אז כאילו אותו דבר בקיצר, ופיתחתי תחביבים חדשים, חזרתי לכל מיני תחביבים מהילדות קצת, למדתי לטפס, טסתי לכמה טיולים מגניבים בחול לטפס על צוקים ענקיים, ועשיתי דברים אחרים בחיים. רציתי לקדם את הויז'ן שלי להעביר הרצאות באנגלית, אז קצת עשיתי הרצאות באנגלית והשקעתי בכתיבה של ספר, ופשוט השקעתי בדברים אחרים שלא קשורים לזה. שמתי את הדגש שלי פשוט במקומות אחרים. נהניתי מהיציבות הזאתי, והצגתי לעצמי מטרות לא בהכרח גדולות, לא בהכרח אגרסיביות, לא בהכרח שאפתניות, אבל בתחומים אחרים והרשלתי לעצמי טיפה ליהנות מהירידת מתח, ליהנות מהירידת לחץ, פשוט להמשיך כמו שאני, וטיפה לפתח את החיים שלי דווקא לא לעומק, דווקא לרוחב. אז זה אני חושב אחלה דבר שאפשר לעשות. כשאנחנו מרגישים שהצלחנו, שפתרנו איזושהי בעיה גדולה, אפשר פשוט ליהנות מזה, לחגוג את ההצלחה הזאתי, ובמקום לנסות לקחת דווקא את אותה מטרה ספציפית לנקסט לבל, כאילו במקום להגיד אוקיי אני עכשיו עושה חצי מיליון בחודש בוא נעשה שלוש מיליון בחודש או בוא נעשה עשר מיליון בחודש, אלא אפשר להמשיך לגדול, אפשר להמשיך להשקיע בזה אבל בצורה מתונה יותר, אז נגדל לאט יותר ברמה הזאתי, אבל אנחנו נוכל להגיע להרבה דברים אחרים וליהנות מהחיים וליצור תחומים נוספים בחיים. אני חושב שאנשים עשירים באמת בעין זה לא אנשים שהם רק עשירים עם הרבה כסף בחשבון. אני חושב שאם הדבר היחידי שיש לבן אדם זה הרבה כסף בחשבון הבנק אז הוא בן אדם מאוד עני, הוא לא בן אדם מאוד עשיר. אני חושב שבן אדם מאוד עשיר זה בן אדם שיש לו הרבה דברים בחיים, אז בן אדם יש לו מערכות יחסים טובות עם אנשים ותחביבים שהוא אוהב ותחום העניין שמעסיקים אותו ומעניינים אותו ודרכים רבות לבטא את עצמו ויצירה שמעסיקה אותו וכסף נגיד, אז זה חיים יותר עשירים. אז כאילו להשאיר את החיים שלנו גם לרוחב ולא רק לעומק. דבר שני וזה ככה אחת התובנות שהיו לי באותו יום על הצוק זה שהבנתי שהמטרה שהייתה לי שם הייתה פשוט מאוד קטנה. זאת אומרת אני רציתי לפתור את הבעיה הבין אישית שלי נקרא לזה ככה או את הבעיה את הבעיית הביישנות שלי או הבעיית החוסר ביטחון שלי או הבעיה לא משנה איך תקראו לזה את הבעיה הזאתי שהייתה לי כי רציתי להסתדר. כי רציתי שתהיה לי חברה שאני אוהב כי רציתי שיהיה לי קשרים יותר טובים עם המשפחה כי רציתי שכשאני אוכל לדבר ואנשים יבינו אותי ואת זה השגתי ורציתי להסתדר מבחינת הקריירה ואת זה השגתי. ובאותו רגע שוב כמובן שאני בן 21 כזה אני לא השגתי שום דבר באמת משמעותי בחיים אבל הרגשתי שהשגתי הרגשתי שפתרתי בעיה גדולה. אני אומר לעצמי אוקיי גל מה יהיה משהו גדול יותר לעשות איך אני יכול לקחת את המשחק הזה שאני לרגע מרגיש כאילו ניצחתי אותו ולשחק אותו ברמה אחת קשה יותר אוקיי אני חושב שאם ניקח לדוגמה אנשים שהם מיליארדרים שהם שעושים בהצלחה עסקית ברמה הגבוהה ביותר אין סיכוי שהם רק חושבים על הכסף כן אם כן זה חולני לחלוטין אם תסתכלו על רוב המיליארדרים ברעיונות ובדברים כאלה אתם תראו שיש להם כל מיני מטרות שהם משחקים משחקים גדולים אני חושב שדוגמה טובה לזה נגיד זה אילון מאסק שאפשר להגיד שהוא לא יודע מה רק רוצה כסף מעניין אותו הכסף של עצמו ולהיות ציני והכל אבל רואים לדעתי מהרעיינות וטוב מהשיחות איתו שהוא באמת באמת מאמין שהוא רוצה לקחת בני האדם למאדים זאת אומרת ברגע שזה המשחק שאתה משחק שזה המטרה שאתה מציב לעצמך אז אתה בעצם לוקח את עצמך לרמה הבאה אם דיברנו מקודם על להשאיר את החיים שלנו לרוחב ולהציב מטרות נוספות לרוחב אז זה ממש ככה להציב מטרות לעומק לקחת את הדבר הזה שרצית לעשות ולקחת אותו לנקסט לבל ובאותו יום אני חוזר הביתה ואני כותב מאמר אתר על התפתחות אישית או משהו כזה, בטח זה לקח כמה ימים, כן? לא באותו יום. אבל לכתוב מאמר על התפתחות אישית, ואני כותב עוד מאמר ועוד מאמר ועוד מאמר, ואני מעלה סרטון ואני כותב עוד מאמר, ואני עובד ואני מרוויח כסף. ואת הכסף שלי אני שם על פרסום כדי לפרסם את המאמרים שלי. שוב, אני באותה תקופה לא מוכר כלום שקשור להתפתחות אישית, יש לי שאיפה קטנה אולי, כלשהי מתישהו, לעסוק בזה, אבל לא באמת ברמת הקריירה. אבל אני מאמין שהמטרה שלי בחיים, שהלבל הבא של השיעות שלי, של השליחות שלי, זה פשוט להפיץ ידע של התפתחות אישית. אז מבחינתי זה אובייס, זה ברור מאליו שאת הכסף שלי אני יכול לשים בלגרום לאנשים אחרים לקרוא מאמרים. וזה משהו שהוא היה מאוד מאוד מאוד משמעותי, זה הפך את החיים שלי שוב למעניינים, שוב לקשים. אני חושב שהרבה מאיתנו כאילו בונים את המטרות שלנו כדי שהחיים שלנו יהיו קלים יותר. אנחנו רוצים שיהיה לנו כסף כדי שיהיה לנו קל, שנהיה לנו זוגיות כדי שלא נצטרך ווטאבר, שיהיה לנו קל. אבל אני חושב שרוב האנשים כשקל להם יותר מדי בחיים הם לא מאושרים, אנחנו רוצים במידה מסוימת שיהיה לנו קשה בחיים. ואם אנחנו מוכשרים, יש לנו פוטנציאל, אנחנו מיישמים, אנחנו לומדים, אנחנו מתפתחים, אנחנו משקיעים בעצמנו, אז די מהר ליצור חיים קלים זה נהיה קל. ואז צריך לשחק משחק גדול יותר, צריך לקחת אחריות גדולה יותר. אז אני חושב שאם אתם במקום של הצלחתי מעכשיו, אז אתם יכולים לשאול את עצמכם אוקיי, האם אני רוצה להירגע קצת, לנוח, להוריד סטרס, לשחרר, להשאיר את החיים שלי לרוחב, אולי למצוא תחביב חדש, אולי להשקיע טיפה יותר בזוגיות, אולי להשקיע טיפה יותר עם הילדים, אולי להשקיע יותר באיזה תחביב חדש או באיזה פרויקט חדש שבא לי. או שאולי אני רוצה להגיד לא, אני לא מרגיש שאני רוצה לנוח, אני מרגיש אש, אני מרגיש שאני רוצה לתת יותר, אני מרגיש שאני רוצה לייצר יותר. ואז לשאול את עצמנו את השאלה איך, איזה רמה הבאה של אחריות אני יכול לקחת? איך אני יכול להגדיל את האחריות שיש לי בחיים? איך אני יכול להגדיל את ההתחייבות שיש לי בעולם הזה? במקום שאני יהיה חייב, חייב במירכאות, לדאוג לעצמי רק, איך אני יכול לדאוג גם לעצמי וגם למשפחה שלי? איך אני יכול לדאוג גם לעצמי וגם לקהילה שלי? איך אני יכול לדאוג גם לעצמי וגם למדינה שלי? איך אני יכול לדאוג גם לעצמי וגם לעולם? גם לעצמי וגם לאוכלוסייה מסוימת של אנשים, של חיות, לא משנה, כאילו מי שאתם רוצים לעזור לו. איך אני יכול לקחת יותר אחריות? להציב לעצמי מטרה יותר גדולה? לשחק משחק יותר גדול? בסופו של דבר, יש לנו את הפרק בפודקאסט, אני חושב שזה היה לפני ארבעה, חמישה פרקים, משהו כזה, שנקרא לשחק את אלוהים. אם אתם מתחברים לרעיון הזה של לקחת אחריות גדולה יותר, לשחק משחקים גדולים יותר ולבחור, לא לרוץ אוטומטית עם מטרות שאמא שלכם או אבא שלכם או המורים שלכם בבית ספר או החברים שלכם העבירו לכם, אלא באמת, באמת, באמת, באמת ובכנות, להגדיר לעצמכם מה המטרה שלכם בחיים, מה הייעוד לקיום שלכם. אני חושב שהפרק על לשחק את אלוהים הוא התחלה, כן? הוא לא כל מה שיש להגיד על הנושא, אבל הוא אחלה דרך לפתוח את הראש ברמה הרבה יותר עמוקה לנושא הזה, ואני באמת, באמת, באמת ממליץ לכם לשמוע אותו. וכרגע, בהקשר של הפרק הזה, פשוט תחשבו על מה עוד אני יכול לקחת אחריות. איך אני יכול להגדיל את המשחק שאני משחק? איך אני יכול לקחת על עצמי משהו יותר גדול שהוא אפילו לא הגיוני, כן? כשאני הייתי בן 21 ואני מסתכל על עצמי ואומר, כאילו, לעשות כמה שיותר טוב לכמה שיותר אנשים, כאילו, איך אני אמור לעשות את זה? לא היה לי את הכלים, לא היה לי את המיומנויות, לא היה לי את היכולות, לא ידעתי מה לעשות, אוקיי? אבל ברגע שהצבתי לעצמי את המטרה הזאתי, פתאום היה לי מוטיבציה ללמוד, פתאום היה לי מוטיבציה לעבוד קשה ולהכשיר את עצמי ולהמשיך לפתח את עצמי. כי תראו, הרבה פעמים אנשים חושבים שההתפתחות אישית זה כיף. אבל התפתחות אישית זה לא בהכרח כיף, התפתחות אישית זה הכלי. אנשים מפתחים את עצמם כדי להגיע למטרות מסוימות. ואם המטרות שלנו הן קטנות, אז אחרי שאני עושה כמות מסוימת שהתפתחות אישית, אין לי יותר טעם לפתח את עצמי. תחשבו שהתפתחות אישית זה כמו לקחת סכין ולשייף אותו, אוקיי? אז אם אני משייף את הסכין בשביל לחתוך ירקות, אז אלא אם כן יש לי איזה OCD או איזה משהו חולני כזה או אחר, ברגע שהסכין שלי מספיק חדה, אין לי סיבה להמשיך לחדד אותה. אם מצד שני אני רוצה לקחת את הסכין הזה ולא יודע, לחתוך איתה עצים, כן? אין לי מושג, כן? אז אולי אני צריך להשקיע הרבה יותר בלחדד את הסכין. ואני חושב שהאמירה הזאת או התפיסה הזאת שהתפתחות אישית זה תהליך אינסופי, זה אמירה ומחשבה נכונה רק אם אנחנו כל הזמן מגדילים את המטרות שלנו. רק אם אנחנו כל הזמן מגדילים את התפקיד שלנו בעולם. רק אם בכל פעם שאני ניאם במקום שבו הצלחתי, ומה זה אומר הצלחתי? בדרך כלל אנשים לא מצליחים בפוקס. אפשר להצליח בפוקס, אבל רוב האנשים לא מצליחים בפוקס. רוב האנשים מצליחים כי הם פיתחו את עצמם בין אם... בצורה מקצועית ומסודרת או דרך ניסוי ותאיה, הם פיתחו את עצמם לרמה שבה הם מספיק טובים ומספיק מיומנים ומספיק מוכשרים כדי להשיג את המטרות שיש להם עכשיו. אז הדרך היחידה והדרך היחידה להצדיק את ההמשך של התהליך ההתפתחות הזה זה לקחת את המטרה הזאת ולהגדיל אותה בצורה כל כך מסיבית שמי שאני היום לא מסוגל לעשות את זה, שמי שאני היום לא יכול לחשוב בכלל איך להגיע למטרה הזאת, איך לשחק את המשחק הזה, ואז יש מחדש את המהות של לגדול, לצמוח, להתפתח, לפתח את עצמי כדי להכשר את עצמי להגיע גם לרמה הבאה של המטרה. דבר שלישי שכולנו יכולים לעשות, מעבר לכמובן אמרנו את הראשון, לייצב את ההצלחה הזאת ולהעשיר את החיים שלי לרוחב, והדבר השני זה להגדיר מחדש את המשחק, להציב מטרות הרבה יותר גדולות ויעדים הרבה יותר משמעותיים, אגב בדרך כלל המטרות האלה, אני רק אגיד משהו קטן לפני שנגיע לנקודה השלישית, זה לא יכול להיות במספרים. זה יכול להיות במספרים אבל זה ישעמם מאוד מהר. אני זוכר את הפעם הראשונה שהעסק שלי הכניס מאה אלף שקל בחודש, אני לא אשכח את היום הזה בחיים, והיום הזה היה מרגש ואני התלהבתי ואני חגגתי ואני שמחתי בטירוף, זה היה מבחינתי הצלחה מטורפת. היעד הבא שלי אחרי מאה אלף היה שלוש מאות אלף, אני לא זוכר מתי זה קרה, והיעד אחריו שהיה לי בדמיון זה היה לעשות מיליון שקל בחודש. בשיא הכנות, אני לא אשכח את היום שבו המחזור מחירות של העסק שלי עשה מיליון שקל, כי זה היה יום כל כך לא מרגש והציפייה כל כך נשברה. אני זוכר שאני הגעתי הביתה, בטח שמעתם את זה, אולי אם אתם שומעים את הפרטופסים שלי קבוע, אולי שמעתם את זה פעם אחת, אני מגיע הביתה בערב ואני אומר לליאל, ליאל אתה יודעת? כאילו יש עוד יומיים לחודש והגענו למיליון שקל והיא כזה עסוקה במשהו, לא זוכר מה, והיא אומרת לי וואי כאילו מגניב כל הכבוד, ואני כזה כן נחמד ויושב על השפה ולא עושה כלום, ואז אני אומר לה יודעת? כאילו נראה לי שאולי כדאי שנחגוג את זה, והיא אומרת סבבה מה אתה רוצה? שנלך למסעדה או משהו? ואפילו את זה לא עשינו בסוף, החלטתי שמה שאני רוצה לחגוג זה לרדת לסופר שמתחת לבית ולקוף מנגו, כן? אבל בבוטום ליין זה לא ריגש אותי, זה לא באמת באמת באמת ריגש אותי, כי רק להגדיל מספרים זה לא מספיק. אם אתם רוצים להגדיל את המטרות שלכם, אני לא מדבר על להגדיל מספר, אני מדבר על לעשות משהו שהוא חדש לגמרי. אני אקח את זה לדוגמה למטאפורה מהעולם של הטיפוס, אז כשאני מגיע לטפס אז בהתחלה היה חשוב לי כאילו לטפס מסלול אחד טיפה יותר קשה, יש כאילו דירוגים, מסלול בקושי אחד, בקושי שתיים, קושי שלוש וכן הלאה. אז זה מרגש עד רמה מסוימת, אבל ברגע שהרגוש הזה נגמר ואני מרגיש שזה בסדר, אני מטפס, הכל טוב. אז מה שמעלה את הצורך להתפתח לרמה הבאה זה דווקא לעשות משהו אחרת לגמרי. פתאום לצאת במקום לטפס בקיר טיפוס לטפס בטבע. פתאום במקום לטפס בטבע קיר של 30 מטר, שעושים את זה עם חבל פעם אחת, לטפס קיר של 300 מטר. זה כאילו זה לקחת את המשחק ולשנות אותו מהותית. זה לקחת את המטרות שלכם ולשנות אותם מהותית. וזה ככה דבר גדול לחשוב עליו. שוב הפרק לשחק את אלוהים הוא אחלה פתיחת מחשבה בקטע הזה. והדבר השלישי זה ממש לקחת מישהו שהוא בשלב מוקדם יותר מכם. אם אתם מאוד התקדמתם בהקשר החברתי אז מישהו שהוא לפניכם בהקשר החברתי. אם בקטע הכלכלי מישהו שהוא במקום הכלכלי וכן הלאה בכל תחום אחר שבו אתם הרגשתם שההצלחה שלכם היא אדירה או טובה או שהרגשתם שהצלחתם ואתם לא יודעים מה עכשיו. אז תיקחו מישהו בשלב יותר מוקדם מכם שעדיין לא הגיע לאיפה שאתם נמצאים ופשוט תעזרו לו. עכשיו זה יכול להיות עזרה ברמה של כמו ממש מנטורינג או ליווי. אתם יכולים לעשות את זה פעם בשבוע ל-55 דקות ולקחת אלף שקל אבל זה לא חייב להיות ככה. זה יכול להיות ככה זה בסדר לגמרי שזה ככה. אני שילמתי על פגישות ייעוץ וליווי להרבה מאוד אנשים הרבה מאוד כסף ואני מאוד שמח שעשיתי את זה. אבל אם זה לא מדבר אליכם וגם אני עושה את זה עבור אנשים אחרים כלומר אני מלווה עסקים אני לוקח להם כסף ואני עוזר להם לפתח את העסקים שלהם זה כיף. או להתפתח בדברים ברמה האישית כמאמן ומטפל NLP אז אני עושה את זה זה כיף אבל זה לא חייב להיות ככה במשך הדרך שלי או במהלך הדרך שלי היו לא מעט אנשים שפשוט רצו לעזור לי. אני הייתי בנקודה מסוימת בעסק והם היו בנקודה יותר מתקדמת והם ראו אותי והם פשוט רצו לעזור לי וזה קרה לא פעם אחת ולא פעמיים ולא שלוש ולא בן אדם אחד ולא שניים ולא שלושה. זה משהו שפשוט באמת קורה כי זה ממש צורך ובמשך השנים היה לא אחד ולא שניים ולא שלושה ולא עשרה אנשים שאני החלטתי לעזור להם ואני לא יודע להסביר לכם בדיוק למה בן אדם מסוים שגרם לי לרצות לעזור לו אבל כאילו שהיה בכמה צעדים מאחוריי והרגשתי שהוא הזדהה איתי באיזשהו מובן או משהו כזה וישבתי עם אנשים כאלה לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש ולא ארבע וממש ככה עזעתי להם, זה אנשים שיש להם את הטלפון שלי ולפעמים מתקשרים אליי, לפעמים שולחים לי הודעות ומתייעצים על כל מיני דברים, ואני שם נאח לעזור להם, כי אני חושב שזה גם חלק מלהגדיל את המשחק, וזה גם חלק מלהפוך את החיים שלנו לעשירים יותר. אני חושב שהאופציה הזאת של ללוות מישהו בשלב מוקדם יותר בעצם ברמה מסוימת עונה על שתי הדברים הקודמים. אז חברים יקרים, אם אתם מרגישים שממש הצלחתם, ויש לכם איזה ירידת מתח כזאת, ואתם לא יודעים מה עכשיו, אז תזכרו שני דברים. אחד, הכל טוב, הכל בסדר. זה לא אומר שסיימתם, זה לא אומר שהכל מושלם, וזה לא אומר שמשהו לא בסדר אצלכם. הכל טוב. דבר שני, יש לכם שלוש אופציות מאוד מאוד טובות לפעולה. אחד, אתם יכולים להחליט לייצב את התחום הזה בחיים, ולהעשיר את החיים שלכם לרוחב בתחומים אחרים. אתם יכולים להגדיל משמעותית את המשחק, להציב מטרות שהן מהותית אחרות, גדולות יותר, משמעותיות יותר, ואתם יכולים ללוות מישהו אחר בשלב מוקדם יותר. ואז כל אחד מהדברים האלה ימלא את החיים שלכם בחזרה במשמעות, סליחה, ויוכל מאוד מאוד לעזור עם התחושה הזאת שהיא תחושה אמיתית של רקנות שיש אחרי חוויה של הצלחה מאוד מאוד גדולה. תודה רבה לכם, ואנחנו נתראה בפרק הבא.