פרק 37: להפטר מהרגלים שליליים

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכל'ס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק והמטרה שלי היא לתת לכם את הכלים הכי פרקטיים להצלחה בחיים, כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה, אבל גם לא באופן שטחי, אלא עם עומק אמיתי ומשמעותי כדי שזה באמת באמת באמת יעבוד. והיום איזה פרק מטורף, פסיכי, יש לי בשבילכם. כן, הכותרת נשמעת יומיומית ואולי אפילו עלולה להטעות אתכם ולחשוב שיש פה דברים שאתם כבר מכירים או כבר ידעתם, ויכול שיש בו קצת ממה שאתם מכירים, אבל אנחנו הולכים להיכנס לעומק, לפסיכולוגיה הכי פרקטית שיכולה להיות לגבי איך להיפטר מהרגלים שליליים, אוקיי? ואנחנו הולכים להתחיל בהבנת יסוד פשוטה, אוקיי? אפשר פשוט, חלק מהרגלים פשוט להעיף אותם, אוקיי? ואם אתם מאלה שרוצים להפסיק לאשן ואתם חושבים שהתשובה שלי תהיה אז פשוט תפסיקו, אז פשוט תפסיקו, תעצרו את הפודקאסט ותלכו לשמוע פרק אחר שיהיה לכם יעיל יותר, אוקיי? כן, יש הרגלים שאפשר פשוט להפסיק אותם, ואם זה ההרגל שבאתם בשבילו אז פשוט תפסיקו אותו, אבל מה שיקרה לרובנו, ברוב המקרים, עם רוב ההרגלים השליליים, זה שברגע שאנחנו ננסה, ננסה להפסיק אותם, ננסה להעיף אותם מהחיים שלנו, יקרה תופעה מאוד נפוצה ומאוד מוכרת, סליחה, בעולם הפסיכולוגיה שנקראת רילאפס. רילאפס, מה זה אומר? זה אומר שכשאתם, למשל, רוצים להפסיק עם הפייסבוק, להפסיק עם האינסטגרם, אתם שעה, שעתיים, יום, יומיים, שבוע, שבועיים לא נכנסים, ואז אתם פשוט שוקעים לעומק של זה במשך שעות חזרה. אתם יכולים להפסיק עם שוקולדים, להפסיק עם מוגות, לעשות איזה דיאטה נגיד, כאילו של צונה יותר בריאה, ואתם תצליחו יום, יומיים, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים, ואז כשאתם תחזרו אחורה, יהיה לכם שבוע או יום מפוצץ בשוקולדים, ממתקים, כל הדברים האלה שכל כך רציתם, שהייתם כל כך הפכתם להיות פיזית ומטאפורית רעבים אליהם, ואתם פשוט מאבדים את השליטה. כנאל זה קורה עם סיגריות, עם התמקרויות כאלה ואחרות, ועם הרגלים רבים מכל הסוגים ובכל ההקשרים. עכשיו, אם אתם תעקבו אחרי השלבים שאני הולך ללמד אתכם היום, 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7 שלבים פשוטים, מעשיים, פרקטיים, שכן דורשים קצת מודעות עצמית וכן דורשים קצת עבודה, זה לא הולך להיות הדבר הכי קל בעולם, זה לא הולך להיות פשוט תשנו את זה, אז אם אתם תעשו את השבעה שלבים האלה, רוב הסיכויים שההרגל הזה יעוף מהחיים שלכם ולא יחזור, ומעבר לזה הוא יוחלף בהרגלים טובים, חיוביים, מעצימים ובריאים, לפי תפיסת העולם שלכם כמובן, אני לא הולך להגיד לכם מה בריא ומה לא, וגם אם זה במקרה איכשהו לא יעבוד לכם, אני ממש מסביר מה בדיוק צריך לעשות כדי שזה כן יעבוד, כי השיטה הזאת עובדת תמיד, אלא אם כן לא עושים אותה מספיק טוב או שלא מגיעים ולא נוגעים בכל הנקודות, ואז אני אגיד לכם איפה יכולות להיות נקודות כאלה ואיך לחפש אותן. בקיצור, זה הולך להיות המדריך השלם להחלפת הרגלים שליליים ולהאפת הרגלים שליליים מהחיים שלכם, וזה הולך להיות מדריך מעמיק, מקיף ושנוגע במהות הפסיכולוגית שלנו ומאיך שכל הדבר הזה עובד, וזה לא הולך להיות איזה שיחת מוטיבציה שטחית. קול? אתם רוצים שיחת מוטיבציה רגשית שטחית? תכתבו יוטיוב נקסט. יופי. אז מה יהיה השלב הראשון? בשלב הראשון, שזה השלב אולי הכי הכי הכי קריטי והכי חשוב, זה למצוא את הצרכים שההרגל שלכם עונה עליהם. עכשיו, זה יכול להיות מאוד קשה אם ההרגל הזה הוא מאוד שלילי בעיניכם ואתם כבר הרבה זמן נאבקים בו, אז אתם לא רוצים להאמין שהוא עושה לכם טוב, אבל אתם תצטרכו לעשות את העבודה הזאתי. אתם יכולים לשאול את עצמכם, כשאני עושה X, מאשן, אוכל עוגת שוקולד, צועק על הילדים שלי, לא משנה מה זה יהיה, אוקיי? מה טוב זה נותן לי? אוקיי? מה טוב זה נותן לי? עכשיו, זה יכול לתת לכם משהו טוב ממש, למשל, אני אוכל שוקולד, זה נעים לי, זה טעים לי, זה מרגיש לי טוב בגוף. זה יכול להיות משהו טוב רגשית, אני מרגיש פתאום, אני מרגיש שזה מנחם אותי, אוקיי? אם זה לצעוק על הילדים אז כאילו תגידו, לא, לצעוק על הילדים לא נותן לי כלום. רגע, אז בכל זאת, מה זה בכל זאת נותן לך? גם אם רגיש, גם אם אתה לא רוצה את הדבר הזה, מה זה נותן לך? אז אולי זה תחושת שליטה, אולי זה תחושת ביטחון שאני בעניינים, אולי אני תופס את תשומת הלב של כולם כשאני עושה את זה, אוקיי? אז מה אני מקבל? מהם הצרכים? מהם הצרכים שההרגל הזה עונה עליהם? עכשיו, זה נקודה סופר חשובה למה? כי אם אנחנו לא נזהה את הצרכים ולא ניתן לצרכים האלה תחליף, מה שיקרה זה שבכל פעם שאנחנו נצטרך אותם, אנחנו... איך להיות במלחמה פנימית כדי לא לחזור להרגל השלילי? לדוגמה, אם נגיד כשאני עצוב אני אוכל שוקולד וזה מנחם אותי, שוקולד או משהו אחר לא בריא, זה מנחם אותי, ואני מחליט להפסיק עם השוקולד, אז מעכשיו כל פעם שאני עצוב, כל פעם שאני אזקוק לנחמה, זה יהיה מלחמה לא לרוץ לשוקולד. אז בהתחלה אולי אני אצליח, בפעם השנייה אני אולי אצליח, אבל העצם הזה או התסכול הזה או החוסר נחמה הזה, ייבנה וייבנה וייבנה וייבנה וייבנה בתוכי עד שהוא כבר יהפוך להיות יותר חזק מכוח הרצון שלי, ואז אני אצטרך לבלוע כמויות לא פרופורציונליות של שוקולד כדי לנסות לאזן את הדבר הזה, ושוב זה דוגמה עם השוקולד, אבל זה קורה עם כל הרגל אחר. אם אני מרגיש שהצעקה שלי בבית היא מה שגורם לזה שאנשים שומעים אותי ושאני לא אהיה שקוף ושלא יתעלמו ממני או שלא יזלזלו בי, סתם דוגמה, אז כל פעם שאני ארגיש שמזלזלים בי, שאני ארגיש שלא רואים אותי, שאני ארגיש שלא שומעים אותי, שאני ארגיש שלא שמים לב אליי, אני ארגיש תסכול, אני אלחם בעצמי לא לצעוק. גם אם אני אצליח פעם, אצליח פעם, אני אצליח חמש, התסכול הזה יצטבר ויצטבר ויצטבר ובסוף הוא ייצא בשעגה לא פרופורציונלית, כן? נתתי את שתי הדוגמאות האלה, תשליםו את זה לבד על ההרגלים שלכם, זה יכול להיות באמת ממש עם כל הרגל, אוקיי? רק אם אני יכול לזהות את הצרכים האלה ואז למצוא מראש תחליפים חיוביים, תחליפים חיוביים לצעקות האלה, אוקיי? ושוב, אם למשל זה השוקולד, אז איך אני יכול להשיג נחמה בצורה אחרת? בצורה שעדיין תהיה זמינה לי, בצורה שעדיין תהיה קלה לי? אולי זה יכול להיות שכל פעם שאני מרגיש לך אני אעשה איזו שיחה לחבר, שזה יכול להיות בעייתי כי אם האימול לא עונה לי, כן, שוקולד, יופי. אולי זה יכול להיות איזשהו תרגיל מדיטציה, אולי זה יכול להיות, וגם זה לא בטוח טוב, כן? אבל צריך לחשוב על דרכים אחרות לענות על הצורך הזה. לפעמים או בדרך כלל זה לא יספיק לנו שיהיה לנו כלי אחד, אנחנו נצטרך שיהיה לנו או נרצה שיהיה לנו כמה וכמה וכמה וכמה כלים שונים לענות על אותו צורך שיתאים להקשרים שונים בחיים שלנו. למשל, אם אני לבד בית מדיטציה, אם אני עם עוד אנשים, אז אולי שיחה. אם אני, וואטאבר, הבנתם? קיצר, שיהיה לי כל מיני כלים. אז תמצאו ממש מה יוצא לכם מההרגל השלילי, כל הדברים, כל הצרכים שזה עונה לכם עליהם, בין אם זה צרכים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, רגשיים, כן? צרכים רוחניים או וואטאבר. ולכל צורך כזה תמצאו את כל הדרכים האלטרנטיביות החיוביות, החיוביות, כדי להשיג את הדבר הזה, אוקיי? עכשיו, נקודה חשובה לגבי זה. הרבה מאוד מההרגלים האלה, השליליים האלה, אחד הצרכים שהם עונים לנו עליהם, אחד הדברים שהם נותנים לנו, זה היכולת להרגיש פחות רע כשאנחנו מרגישים רע. ולכן הנושא הזה של הלקאה עצמית, כשאני מלקט עצמי כל פעם שאני אוכל שוקולד, זה גורם לי לאכול יותר שוקולד. כשאני מלקט עצמי כל פעם שאני צועק על הילדים, זה גורם לי לצעוק עוד יותר על הילדים. למה? כי אני יותר מתוסכל, כי אני יותר עצוב. ומה הדרך שלי להתמודד עם תסכול ועצב? שוקולד, צעקה על הילדים, כן? שוב, זה יכול להיות גם כל הרגל אחר, לברוח, לישון באמצע היום, זה יכול להיות שוב, לא יודע, כל הרגל אחר שאתם רוצים להיגמל ממנו או להעיף אותו מהחיים שלו, לגלול בסושל מידיה, כן? אם אני מתוסכל ואז אני גולל בסושל מידיה, ואז אני כועס על עצמי שאני גולל בסושל מידיה, אז אני שוב מתוסכל ואז אני שוב גולל בסושל מידיה ואז אני לא יכול לעצור את זה, אוקיי? אז זה נורא נורא חשוב שבשלב שתיים, לפני שאתם מנסים להיגמל או להעיף או להיפטר מההרגל השלילי, קודם כל תשחררו, תבינו שההרגל הזה נותן לכם משהו טוב כרגע, ותבינו שבעניין הכללי כרגע אתם עדיין זקוקים לו עד שתאמצו את ההרגלים האלטרנטיביים. זאת אומרת, שלב ראשון זה לזהות את הצרכים שעומדים בבסיס ההרגל השלילי ולמצוא תחליפים חיוביים. שלב שתיים הוא לא להעיף את ההרגל השלילי, שלב שתיים הוא להתחיל להטמיע את האלטרנטיבות, להתחיל להתרגל כשאני מתוסכל להתקשר לחבר, להתחיל להתרגל כשאני מתוסכל לעשות מדיטציה ולהרשות לעצמי מדי פעם גם להשתמש בשוקולד. מה שיקרה זה שבהתחלה זה מאוד קשה בדרך כלל להטמיע הרגל חדש ואז שוב מה ייווצר? תסכול בגלל החוסר יכולת שלי להטמיע ואז מה יקרה? שוב אותו רילאפס, אוקיי? ולכן מה שאני רוצה לעשות זה ממש ממש ממש להתחיל להטמיע את ההרגלים החדשים ובמקביל להיות בסליחה עצמית לגבי ההמשך של ההרגל הישן והשלילי. מה שיקרה באופן טבעי זה שהדירות שלו והעצימות שלו תרד כי יש לי עוד דרכים לענות על הצרכים האלה, אוקיי? יש לי פרק שלם בפודקאסט על איך מייצרים שגרת בוקר. כל החצי הראשון או חצי השני, אחד החצאים שלו אני לא זוכר, מדברים על ממש איך ליצור הרגלים חדשים בצורה יעילה אז אני לא אחזור על זה עכשיו, אתם מוזמנים לחזור על הפרק הזה, אני חושב שזה פרק 2 או 3 או משהו כזה ממש ממש בתחילת הפודקאסט. ובגדול אני אגיד לכם שזה ממש שכמה טיפים לעשות את זה זה אחד להצמיד את ההרגל החדש דבר חיובי שלי לאיזשהו הרגל ישן שכבר אני רגיל לעשות אותו, לדאוג שההרגלים החדשים שלי יהיו קלים ליישום. דוגמה, אם אני רוצה לתרגל ללכת לחדר כושר, אז אם החדר כושר שלי רחוק ועולה הרבה כסף וצריך להתלבש מחדש וכן הלאה, זה יותר קשה. אם הוא קרוב לבית, אני הולך עם פיג'אמה, לא יודע, אז זה יותר קל. ככל שיש פחות, מה שנקרא פריקשן, פחות חיכוך, פחות פעולות שאני צריך לעשות, יותר טוב, ולהפוך את זה למשהו שגם נותן לי רגש חיובי, לסיים את הפעולה עם חיוך, לשמוע מוזיקה, לתת לעצמי מחמאות על ההצלחה בהתחלה, לחגוג הצלחות קטנות, שוב, יש עוד הרבה כלים איך להטמיע את ההרגל החדש, מזמין אתכם לשמוע את הפרק הרלוונטי בפודקאסט. השלב הראשון זה אני מוצא את הצרכים, מנתח מה הצרכים, מנתח מה עם האלטרנטיבות, שלב שתיים, אני מתחיל להטמיע את האלטרנטיבות לפני שאני מעיף את ההרגל הישן. שלב שלוש, אני מזהה טריגרים סביבתיים להרגל. מה זה אומר טריגרים סביבתיים? טריגרים סביבתיים זה למשל אם זה שוקולד, אז יכול להיות שכשאני עצוב זה טריגר פנימי, אבל יכול להיות למשל שכל פעם שאני גולל באינסטגרם, סתם דוגמה, ואני רואה תמונות של אנשים אחרים יותר יפים ממני, אז אני נהיה מתוסכל ואז אני הולך לשוקולד. יכול להיות שכל פעם שאני מסיים אימון כושר, או כל פעם שאני חוזר מהעבודה, אני מרגיש עייף, מרגיש מוטש, מרגיש שלא הייתי מספיק אפקטיבי היום, והחזרה הביתה בא לי את הנחמה, אז בא לי את השוקולד. יכול להיות שזה תמיד בשעה שלוש, אחרי ארוחת צהריים, בא לי את השוקולד. תזהו את הטריגרים החיצוניים. כל פעם שהילדים שלי צועקים, אז אני צועק. כל פעם ששוב, תחשבו על כל ההרגל שלכם, מה הם הדברים החיצוניים שמפעילים לכם את ההרגל השלילי הזה, ואז תמצאו מתוך רשימת התנהגויות שעשיתם מקודם לצרכים, איזה התנהגויות מתאימות לאיזה טריגרים, איזה התנהגויות הכי מתאימות לאיזה טריגרים. כי מה קורה? כשאנחנו, טריגר מפעיל אותנו. משהו חיצוני מפעיל אותנו. באותו רגע, אם אני לא אלך עם ההרגל שלי, לא אלך עם ההרגל השלילי ששוב שאני ארגל להשתמש בו, יהיה לי בלבול ויהיה לי חוסר ודאות. ברגע שיהיה לי בלבול ויהיה לי את החוסר ודאות, המוח שלנו כשהוא מבולבל, שאין לו ודאות, הוא מנסה לחזור לישן והמוכר. ואז הוא ינסה לחזור להרגלים הישנים. אם אני מראש יזהה את הטריגרים ויגיד לעצמי, אוקיי, פעם הבאה שהילדים שלי צועקים בבית, אז אני עושה X. פעם הבאה שאני גולל בסושל מידיה ואני מרגיש קצת מתוסכל, אז אני עושה Y. פעם הבאה שאני חוזר מהבית, חוזר הביתה מהעבודה, מרגיש טיפה עייף, אז, ובא לי שוקולד, אז אני עושה Z. ממש לבנות לעצמי כזה, אני אוהב לעשות את זה, אתם יכולים לדמיין את זה, לכתוב לעצמי ממש רשימה של טריגרים ולכל טריגר לעשות חץ. ממש, הוא קורא את זה, אני עושה את זה, קורא את זה, אני עושה את זה, קורא את זה, אני עושה את זה. שוב, בהתחלה להבין שיכול להיות שאני עדיין אעשה גם את השוקולד או גם את הצעקות או גם את הדברים האחרים, אבל אני צריך במקום לכעוס על עצמי שאני עושה את זה, אני צריך להיות בשמחה ובהוקרה עצמית ובמחמאות עצמיות ואפילו לחגוג את זה שהעצימות והתדירות של ההרגל השלילי, נגיד במקום שתי שורות שוקולד אני אוכל שורה, נגיד במקום חמש פעמים בשבוע, פעמיים בשבוע, שהעצימות והתדירות ירדה, לחגוג את זה. למה? כי תסכול זה מראש מה שמוביל אותי לשוקולד. אז אם אני אכנס על עצמי ואתסכל את עצמי, שוב אני אחזור לשם יותר, אז עדיף לי כמובן להרים לעצמי ואז כל ההרגלים האלה יהיו יותר מיותרים. אז אני ממשיך לתרגל גם את הטריגרים האלה, אני ממשיך לתרגל את הטריגרים האלה. אז כשאני רואה, זה בדרך כלל לוקח שבוע, שבועיים, שאני כבר יודע איך להגיב, אוקיי? שאני כבר יודע איך להגיב, שיש לי תגובות אפקטיביות לכל הטריגרים החיצוניים, שאני מרגיש שההרגלים החדשים שלי עונים לי על הצרכים בצורה סבירה, אוקיי? אז אני עובר לשלב ארבע. שלב ארבע הוא תהליך כתיבה, אוקיי? שדורש משהו כמו עשר דקות או רבע שעה. הוא דורש להיות לבד. אני אפילו מזמין אתכם לשים לכם איזה ככה מוזיקה באוזניות, כדי שככה ממש תתנתקו מהסביבה. וממש בתהליך הזה אתם כותבים ככה. אתם לוקחים דף שלם, מחלקים אותו לארבע, אוקיי? אתם מחלקים אותו לארבע. ברבע הראשון אתם כותבים, אם הייתי מפסיק מזמן, אוקיי? שתיים. כשאני מפסיק היום, רבע שלוש, רבע השלישי, עוד שנה או שנתיים, ורבע האחרון זה עוד עשר שנים. מה שאתם הולכים לעשות זה ככה. אתם הולכים לכתוב לעצמכם בכל רבע כזה, אם הייתי מפסיק מזמן, איזה דברים חיוביים היו בחיים שלי היום, ואיזה דברים שליליים לא היו. לדוגמה, אם ניקח את השוקולד, אם הייתי מפסיק מזמן, אז לא הייתי שוקל חמש קילו יותר מדי, אז לא היה לי חורים בשיניים, אז אולי הייתי אוכל יותר בריא. אז הייתי יותר יפה, אז לא יודע מה, האור שלי היה נראה יותר טוב, לא היה לי פצעים על האור, לא יודע, אז היה לי יותר אנרגיה להצליח בעבודה, אז אולי הייתי גם במקום יותר טוב בעוד הקשרים בחיים שלי, אז הייתי מאמין בעצמי יותר, אז היה לי יותר אהבה עצמית וכן הלאה. רבע ארבע. כבר היום, כבר היום שאני מפסיק, מה עכשיו יקרה? אם אני עכשיו מפסיק עם זה לגמרי, מה עכשיו יקרה? אז אני יכול לכתוב, אני אפסיק לחוס על עצמי על העניין של השוקולד, אני אהיה יותר רגוע, אני אהיה יותר שלב, אני יותר יאמין בעצמי, אני יודע שאני מסוגל. כל מיני דברים שיכולים להשתנות כבר היום. כבר היום, לא יודע מה, ההוצאות קניות שלי יהיו נמוכות יותר, אלא אם כן החלפנו בשוקולד משהו יותר יקר. כל הדברים שתשיגו. ואז מה יקרה בעוד שנתיים? איזה דברים שליליים היו קורים בעוד שנתיים אם הייתם ממשיכים מהרגל השלילי? אם אני צועק על הילדים שלי עכשיו עוד שנתיים, מה יקרה? הם לא יקשיבו לי יותר. הצעקות שלי ישמעו להם שקופות. הם לא ישימו לב אליי בכלל. הם יחשבו שאני אהיה אבא סלש אמא עצבניים סתם. וכן הלאה. במקום זה, הם יכבדו אותי כשאני מדבר בשקט. יהיה להם קל יותר לדבר איתי, יהיה להם קל יותר לשתף אותי. ממש תכתבו את זה, מה יקרה בעוד שנה-שנתיים ומה יקרה בעוד עשר שנים שאתם מתמידים מהרגלים החיוביים שלכם במקום מהרגלים השליליים שלכם. ברגע שסיימתם את התרגיל אתם מוצאים חבר או חברה, זה יכול להיות גם בן משפחה כמובן, שהוא יהיה חבר המחויבות שלכם. מה שאתם עושים עם הבן אדם הזה, זה צריך להיות בן אדם שאוהב אתכם, אבל שלא מרצה אתכם. לא בן אדם חלש, בן אדם חזק. ולהגיד לו, תקשיב, אני החלטתי שאני מפסיק או מפסיקה עם כך וכך וכך, או מורידה את המינון לכך וכך. התחליפים שיש לי להתנהגות הזאת זה 1, 2, 3, 4, 5, 6. כשזה קורה אני עושה ככה, כשזה קורה אני עושה ככה, כשזה קורה אני עושה ככה, ממש שתפתו. ומסבירים לו ולמה. והסיבה לכך היא ש-1, 2, 3, 4, 5, 6, כי אני רוצה בעוד שנתיים להיות שם, כי אני רוצה בעוד עשר שנים להיות שם, כי אני יודע שאם הייתי מפסיק מזמן כבר היום הייתי כך וכך וכך. ממש משתפים אותו בתהליך הכתיבה שלכם. ואז מבקשים ממנו את הבקשה הבאה. אני רוצה בשבועות הקרובים, פעם בשבוע, לעדכן אותך איך הולך לי התהליך הזה. אוקיי? איך זה הולך לי, איך אני מתקדם. אוקיי? ואם אני לא פונה אליך, אני מבקש שתפנה אליי. וממש לעשות לשניכם, תזכורת בטלפון, כמו שעון מעורר בלופ, כל יום חמישי נגיד בשעה שתיים, לכם תזכורת לשלוח לה הודעה, וכל יום בשעה, כל יום רביעי, לא משנה, באותו יום, בשעה שלוש, שהאחר כך, לשלוח לכם הודעה. זאת אומרת, אם הוא לא מקבל מכם הודעה, השעון המעורר שלו יזכיר לכם, יזכיר לו לשלוח לכם הודעה, מה קורה עם זה, אוקיי? וככה לוודא שאתם מתמידים בתהליך. יופי. שלב שישי זה שאתם מפסיקים עם ההרגל. יש שתי אופציות. חלק מההרגלים בדרך הנכונה זה פשוט להפסיק אותם מיד לגמרי, אתם תדעו מה נכון לכם, וחלק זה פשוט להמעיט ולהמעיט ולהמעיט ולהמעיט עד שהם יעלמו. אני חושב שלמשל שוקולד עבור רוב האנשים זה הרגל שכדוגמה עדיף להמעיט בו בצורה דרגתית, והרגל של צעקות, אחרי כל התהליך שכרגע דיברנו עליו, שלוקח כמה שבועות, יהיה נכון נגיד להפסיק לגמרי. אז שוב, זה שאלה, אבל אתם צריכים להחליט, וכמובן לשתף את זה עם שותף המחויבות שלכם. אחרי שעשיתם את כל ששת השלבים האלה, נשאר השלב של קיבוע השינוי. עכשיו, איך אנחנו מקבעים את השינוי? מה שאתם הולכים לעשות, אחרי שעשיתם את כל הדבר הזה, אתם מחליטים לבחור לעצמכם מילה אחת, מילה חיובית ברמת הזהות, שתגדיר עבורכם את השינוי, ואתם הולכים להשתמש בה כדי להגדיר את עצמכם. מה זה אומר מילה ברמת הזהות? זה אומר, אם למשל אני הפסקתי לאשן או הפסקתי עם השוקולד, אני לא רוצה להגדיר את עצמי או להגיד אני אדם שלא אוכל שוקולד, לא, אני אדם בריא, למשל. תחשבו על זה שנגיד אנשים טבעוניים או צמחוניים, הרבה יותר קל להם להתמיד עם זה. למה? כי אחרי שהם עשו את כל התהליך של ההתמדה, הם הגדירו את עצמם, ממש מגדירים את עצמם, אני מגדיר את עצמי בתור טבעוני. זה ממש כותרת שאני מכניס עצמי לתוך המסגרת הזאת, כן, בעצם לתוך הקופסה הזאת, כן, עם היתרונות והחסרונות של הדבר הזה, אוקיי? אז אם אני מגדיר את עצמי אני בריא, או אני אטלט, או אני בן אדם אפקטיבי, או אני, לא משנה מה, משהו שמגדיר את השינוי הזה, או אני אדם, אני מנהיג, אני מנהיגה בבית, אני מנהיגה את הילדים שלי, אני הורא סמכותי, לא משנה, מה שאתם רוצים. איזושהי מילה או צמד מילים שהן ברמת זהות, ברמה הכללית של מי שאתם, שזה מוגדר בחיוב, לא בשאלה, לא אני לא מאשן, אלא אני בריא, או אני נושם אוויר, אני מנושמי האוויר ולא מנושמי הפיח, לא משנה, אוקיי? ממש להגדיר את עצמנו, לשים את עצמנו תוך קופסה כזאת, וממש לשים את הקופסה הזאת עלינו ולהשתמש בזה, להגיד את זה לעצמנו, להגיד לאנשים אחרים, לא הפסקתי לאכול שוקולד, אלא אני בן אדם בריא. לא הפסקתי לצעוק על הילדים שלי, אני הורה סמכותי. או לא משנה, או מנהיג בבית. תקראו לזה איך שאתם רוצים. ברגע שאתם עוברים את שבע השלבים האלה, סיכויי ההצלחה שלכם להתמיד בהרגלים החדשים ולהעיף את ההרגלים הישנים, גבוה מאוד, מעל 80%. מעל... למה מעל 80% ולא 100%? כי ב-20% מהמקרים מה שיקרה זה שאתם או תפספסו טריגרים משמעותיים חשובים גדולים כי לא תשימו לב אליהם, לא תחשבו עליהם, או שתפספסו צרכים עמוקים שאתם לא תזהו אותם. אתם לא תשימו לב, לא תדעו בכלל שאותה התנהגות, שאותו הרגל שלילי מילה לכם את הצורך הזה. אז אם אתם מוצאים את עצמכם שאחרי כמה שבועות ככה, מידי פעם עוד נופלים לדבר הישן בסיטואציות מסוימות, אתם יודעים שלא זיהיתם את כל הטריגרים. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לחזור לשלב 3, לזהות את הטריגרים שבהם אתם עדיין נופלים ולהתאים התנהגויות חדשות לאותם טריגרים ולדבר עם שותף או מחויבות שלכם על זה. זה יעזור, זה בדרך כלל יהיה מאוד מאוד קל. אם אתם מוצאים את עצמכם ממש ברילאפס, ממש מרגישים שפתאום קרה משהו ואתם חזרתם אחורה ואתם באיזו השתוללות כזאת של פתאום אתם אוכלים מלא שוקולד, ממש נכנסים לעומק, מרווים הרבה בבית או הרגל שלילי אחר משתלט עליכם לאיזה פרק זמן מסוים, אז אתם יודעים שכנראה יש פה איזשהו צורך רגשי עמוק שלא קיבל מענה כמו שצריך. עכשיו, במצב הזה אם יש לכם כלים אתם יכולים לעשות תהליכים של טיפול עצמי כדי למצוא את הדברים האלה, ב-NLP יש הרבה הרבה שיטות לדבר הזה. מי שלמד NLP אז לעשות תרגילים מישיים עם חלקים, קו זמן, כל מיני טכניקות שאנחנו לומדים בקורסים זה מדהים. אפשר להיעזר במטפל או במאמן כדי לזהות את הצרכים האלה או בחבר טוב או במישהו אחר ויש לי פרק בפודקאסט על איך לשחרר משקעים מהעבר. זה לא 100% בדיוק יתן לכם את זה בהכרח אבל זה בוודאות יכול מאוד מאוד לעזור לכוון אתכם למקום הזה. אז אני ממליץ על הפרק הזה בהקשר הזה. ואז למצוא את הצרכים האלה, כשתמצאו את כל הצרכים הסיכויים שזה יעבוד זה 100%. אבל זה בדרך כלל לא קורה בפעם אחת. רוב האנשים, גם אם יש לכם מודעות עצמית גבוהה, אתם תפספסו את חלק מהצרכים כי המוח שלנו הוא מחוקם, הוא ארמומי ויש לו מנגנוני הגנה והוא לא רוצה לחשוף את כל הצרכים שלו על ההתחלה ולכן לרובכם זה יקרה. אז מה שאני מציע לכם לעשות זה שימו לב, אם יש לכם הרגלים שליליים אתם יכולים להעיף אותם מהחיים שלכם. כן להגיד החלטתי ולהפסיק זה אופציה עבור דברים מסוימים ומצבים מסוימים אבל בהרבה מצבים אחרים זה יגרור רילאפס. איך נבנהים מזה? יש לנו 7 שלבים. שלב ראשון אני מוצא את הצרכים ומוצא פתרונות ותחליפים חיוביים לצרכים האלה. שלב 2 אני מתחיל בלהטמיע את ההרגל החדש בלי להילחם בהרגל הישן. 3 אני מזהה טריגרים סביבתיים להרגל הישן ואני מחליף פונקציונלית אותם בהתנהגויות פרקטיות באותו אירוע. אחר כך אני עושה את התהליך כתיבה שלימדתי אתכם ומוצא חבר מאחויבות כדי לשתף אותו בתהליך. אני מיד אחר כך, תוך כדי השיחה על אותי אני מחליט שאני מפסיק עם ההרגל בין אם מיד או בצורה דרגתית ואז אני בוחר מילה חיובית עוצמתית ברמת הזהות שתגדיר את השינוי ואני משתמש בה כדי להגדיר את עצמי. אני מאחל לכם אנשים בריאים, סמכותיים, מנהיגים שכמוכם שיהיה לכם יום מדהים, שבועות מדהימים והרגלים חיוביים שעושים לכם טוב ולסביבה שלכם טוב. ואני אפגוש אתכם בפרק הבא.