פרק 25: לשחרר משקעים מהעבר

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכל'ס, פודקאסט עם פתחות אישית בלי קלישאות. השם שלי הוא גל צחייק והמטרה שלי היא להביא לכם את הכלים הכי הכי פרקטיים להצלחה בחיים, כלים מעשיים, כלים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. והפרק שלנו היום הוא הנושא קצת עמוק אבל מאוד משמעותי וסופר חשוב שלדעתי כל אדם ששומע את הפודקאסט הזה מבין את המשמעות העמוקה והעקוטית שלו לצורך חיים של עושר, הצלחה וסגסוג. וזה הרעיון של איך אני מצליח לשחרר מעליי את משקעי העבר שלי. איך אני לוקח את הקונספט הזה, את הרעיון הזה, את המצב הזה, העובדה כמעט בלתי נמנעת עבורו בינינו שבעבר שלנו קרו דברים לא נעימים, קרו דברים לא מקדמים, קרו דברים שיצרו לנו תפיסות מוטעות ושגויות לגבי החיים. בין אם זה בגלל דברים שקרו לנו מול ההורים שלנו, הגננות, החברים, המשפחה או ואתאבר. בין אם זה אירועים טראומטיים הארדקור ואז אולי הדבר הזה הוא קצת תיאורטי וכדאי קודם כל ללכת לטיפול אצל מישהו מקצועי שמבין את הרעיונות האלה כמובן. אבל גם על דברים בינוניים או קלים יותר וגם על מצב של להבין שפשוט בסופו של דבר כולנו מושפעים ממשקעי העבר שלנו. גם אם בסך הכל הייתה לנו ילדות טובה לצורך העניין עדיין יכול להיות שבבית שלנו לדוגמה ההורים לא ידעו להתנהל מול כסף, למשל אולי גדלנו במשפחה שהיחסים בין ההורים היו לא מיודעים הטובים, אולי גדלנו במקום שבו עשו עלינו חרם או על מישהו מהחברים שלנו חרם, אולי הבנו אמונות לא נכונות מהסביבה לגבי איך הגוף שלנו צריך להיראות או מה הדברים הנכונים או לא נכונים לעשות בחיים, איזה מקצוע הוא מכובד ואיזה לא, איזה דרך היא נכונה ואיזה לא, מה צריך לעשות בחיים כדי להצליח מבחינה כלכלית ומה לא כדאי. אולי זה באמת דברים שהם עמוקים יותר כמו באמת פגיעות שעברתי מכל מיני סוגים ומכל מיני דרכים. יש לי את כל החסמים האלה מהעבר שלי, את כל המשקעים האלה מהעבר שלי וכל אחד ואחת מאיתנו בעצם כמו סוחבים על עצמנו את העבר שלנו. ובעצם הדבר הראשון שצריך להבין כדי לקלוט מה הולך להיות בפרק הזה וכמה משמעותי ועמוק וחזק הפרק הזה הולך להיות, זה להבין בעצם את הרעיון הבא. ואני אומר לכם, עבור חלקכם אולי זה יהיה לא קל להבין את זה, לא בגלל שזה מסובך או מדע טילים, אלא בגלל שהמיינד שלנו ירצה להתנגד לזה, אבל אני רוצה שתקליטו שנייה משהו. מה שחוסם אותנו היום זה אף פעם לא מה שקרה בעבר, אלא תמיד האופן שבו אנחנו זוכרים ומתייחסים לאותו אירוע. תשימו לב טוב, לצורך העניין בצורה היפותטית לחלוטין, אם היינו יכולים לשטוף לבן אדם את המוח ולהחדיר לו אחורה זיכרונות אחרים, אנחנו כמובן לא רוצים לעשות את זה, אבל אם באופן תיאורטי היינו עושים את זה, ברור לנו שהאדם היה מתנהל אחרת, חווה אחרת, חי אחרת, אם היו שוטפים לו את הזיכרונות אחורה ומשתילים לו באופן מלאכותי זיכרונות אחרים, ולכן אם אני מבין את הרעיון הזה, אז בעצם מה שחשוב להבין זה שמה שעוצר אותי, מה שחוסם אותי, מה שמפריע לי, משקעי העבר שלי, בעצם לא נמצאים בעבר. משקעי העבר שלי נמצאים בחווה, בתוך המוח שלי. זה נמצא בקשרים הפוסט סינפטים שלי, זה נמצא בוואטאבר, זה נמצא בתוך המיינד שלי, לא משנה כרגע איך זה מיוצג ברמה הפיזית או ברמה הרוחנית או ברמה הרגשית, אבל איך שאני זוכר חווה ומתייחס לדברים היום, זה מה שמשפיע. עכשיו כמובן, אני לא בא להוריד מהערך או מהמשמעות או מהמשקל של דברים מסוימים שקרו בעבר שלכם, כמובן שיש דברים מסוימים שכשהם קורים בעבר של אדם מסוים, הסבירות ונקרא לזה העתיד של אותו אדם הוא יותר ברור שיושפע מאותם אירועים, לא בא להוריד בזה או לזלזל בזה חד משחד וחלק, אבל עדיין, אם אני היום בין 20, 30, 40, 50, 60 או 70, מה שקרה בגיל שנתיים, שמונה, עשר או שש עשרה או עשרים וחמש, זה לא מה שעוצר אותי היום, זה לא מה שמפריע לי היום, אלא מה שמפריע לי היום זה הזיכרון שלי את אותו דבר, זה התפיסה שלי את אותו דבר, זה ההחלטות שקיבלתי לעצמי בחיים בעקבות אותו דבר, זה התובנות או הלמידות שקיבלתי בעקבות אותו אירוע. זה מה שהיום אני סוחב על עצמי, תחשבו על זה ככה, אני היום גל וגם אתם, יש לכל אחד מאיתנו תיק או סק על הגב והסק הזה מלא בכל הזיכרונות, בכל החוויות, בכל הדברים שקרו לנו בעבר, כל המשקעים בעצם של העבר נמצאים כמו בסק או בתיק על הגב שלנו. אני לא סוחב את עצמי של גיל ארבע, אבל אני סוחב זיכרונות מגיל ארבע, אני לא סוחב באמת את העבר שלי, אבל אני סוחב זיכרונות של העבר שלי. עכשיו למה זה חשוב להבין את זה? זה חשוב להבין את זה בגלל שאם אני מבין שמה שעוצר אותי זה מה שקיים ומקודד במוח שלי עכשיו, אז אני מבין שיש לי את היכולת לשנות את זה. משפיע לחיים שלי, זה מה שהיה בעבר, אז אוקיי, בעבר חברים, לא ניתן לשנות, אוקיי, אי אפשר לחזור אחורה בזמן ולשנות את מה שקרה אי פעם, ואז אנחנו בעצם תקועים לנצח איפה שאנחנו נמצאים עכשיו, ואנחנו לא יכולים לשנות את התפיסות ואת הרעיון שלנו. עכשיו, כמובן שהדבר הזה, בבירור, לא נכון. אם אנחנו נשנה את התפיסה שלנו, אם אנחנו נלמד דברים חדשים, אם אנחנו ניחשף בצורה הדרגתית או פתאומית לחוויות חדשות, לרעורים חדשים ולדברים חדשים, ברור שאנחנו יכולים לשחרר את משקעי העבר האלה, או לשנות את התפיסה האלה. עכשיו, נקודה מאוד חשובה ראשונה. נקודה שנייה, במיוחד על מקרים יותר קשים נקרא לזה, אנחנו לא רוצים לשכוח מהמקרים האלה. אנחנו לא רוצים להתעלם מהזיכרון הזה, אנחנו לא רוצים לחזור אחורה במיינד שלנו ולמחוק אותם. הרבה פעמים אנשים אומרים לי, אני רוצה לשכוח שהדבר הזה קרה לי. אני רוצה להנהג כאילו הדבר הזה לא קרה לי. עכשיו, קודם כל, אני לא עושה את זה, למרות ששוב, בעזרת מי שמכיר טרנס וסוגסטיות וNLP וקצת דברים כאלה, אפשר לשנות ולטשטש זיכרונות. אני לא עושה את הדברים האלה מהסיבה המאוד פשוטה, שאני לא מאמין שזה הדבר הנכון לאדם. גם אם עברנו איזושהי חוויה קשה בילדות או עברנו איזשהו משהו שמאוד מאוד הגביל אותנו, כנראה שיש שם למידה משמעותית שאנחנו צריכים ללמוד אותה, אוקיי? אני לא אומר שזה היה שווה את זה, אני לא אומר שהאירוע הזה היה צריך לקרות, אני רק אומר דבר מאוד פשוט. אם קרה לי משהו ויש לי הזדמנות ללמוד מזה, שווה ללמוד מזה משהו. אני רק צריך לוודא שאני לא לומד מזה דברים לא נכונים. אז בואו נבין שנייה, מהם חמשת השלבים שאני צריך לעשות בשביל לשחרר את משקעי העבר ואיזה טכניקות אני הולך לתת לכם היום. ארבע טכניקות שבהן אתם יכולים להיעזר כדי באמת באמת לעשות את השלבים האלה. אז קודם כל, השלב הראשון אני צריך לזהות שיש לי חסר מרגשי. עכשיו אני יודע שעבור חלקכם זה אובייס, אוקיי? אתם אומרים לצלחים, וואה, יש לי מיליון חסר מרגשים, הנה, תבחר אחד. ויש כאלה שאומרים, אני לא יודע אם יש לי חסר מרגשי או משקע עבר, אני פשוט ככה, אוקיי? אז קודם כל אני רוצה שתנסו את הקונספט הבא או את התפיסה הבאה. בכל פעם שאתם אומרים לעצמכם, יש משהו שאני רוצה לעשות, שאני יודע שיהיה טוב לי אם אני אעשה אותו, אבל עדיין אני לא מצליח להניע את עצמי לעשות אותו, כנראה שיש שם איזשהו חסר מרגשי. כל פעם שאתם מנסים לעשות משהו, רוצים לעשות משהו וכאילו הגוף שלכם או מיינד שלכם לא הולך עם הרצון שלכם, אתם יכולים להאשים את עצמכם שאתם עצלנים או בלה בלה בלה בלה כל התירוצים האלה, בפועל והמציאות, בתשעים ותשע מתוך מאה פעמים מה שיש שם זה איזשהו חסר מרגשי. זה איזשהו משהו, איזשהו משקע מהעבר שאומר לנו, זה לא ילך. זה יכול להיות שאתם רוצים לעשות דיאטה ואז אתם אוכלים מוגה ושוב, הדבר הזה יכול לנבוע מאלף סיבות, כן? זה יכול להיות בגלל שכבר ניסיתם כל כך הרבה פעמים ונכשלתם כל פעם ולא בא לכם לחוות את החוויה של גישלון שוב. זה יכול להיות בגלל שלא יודע, קרה משהו עמוק יותר עם הדימוי גוף שלכם, שאתם לא רוצים להיות, אתם רוצים להיות רזים אבל אתם לא רוצים להיות רזים, או שאתם רוצים באיזשהו מקום עמוק להרע לגוף שלכם בזה שאתם אוכלים דברים לא בריאים וכן הלאה. אז קודם כל זה בכלל לזהות איפה קיים החסם הרגשי בחיים שלי, איפה הוא מופיע. אוקיי? אז זה השלב הראשון. תשאלו את עצמכם איפה אני יודע שמשהו יעשה לי טוב, רוצה לעשות אותו, אבל לא מצליח לעשות אותו. איפה אני נמנע מדברים שיעשו לי טוב. זה דרך אחת לזהות חסם רגשי וכמובן שיש עוד. אוקיי? אתם אפשר להשתמש כמובן במדיטציות, בכתיבה אינטואיטיבית, בשיחות אימון או בטיפול, כדי לזהות את אותם חסמים רגשיים או בשיחות עם חברים, שאנחנו יכולים לדבר על זה יותר לעומק עוד מעט בהרחבה. הדבר השני, השלב השני, ברגע שזיהיתי חסם רגשי, בין אם נלדתי אותו מראש או שזיהיתי אותו עכשיו בעזרת התרגיל, השלב השני הוא ממש להטיל ספק בפרשנות שלי של אותו אירוע, להטיל ספק בחסם הרגשי הזה וממש לחקור סביב זה. הרבה פעמים אנחנו תופסים משהו בצורה מאוד מאוד ברורה, עם הרבה הרבה ודאות והרבה הרבה ביטחון. כל הגברים הם X, כל הנשים הם Y, כל פעם שאני אנסה לרדת במשקל יקרא לי ככה, כל פעם שמישהו שיש לו כסף הוא ככה, כל מיני תפיסות כאלה, שהן קורות לנו בצורה כל כך אוטומטית במים שאנחנו אפילו לא שמים לב שאנחנו חושבים אותן. בשביל לעשות את השחרור של אותו משקע עבר, אני חייב קודם כל להטיל ספק ולהסתכל על הדבר הזה מסביב ולשאול את עצמי הרבה שאלות. עכשיו הדבר הזה הוא מאתגר, בגלל שיש הרבה אנשים שיחו לטיפול בשביל הדבר הזה, זה אחד הכלים ללכת לטיפול, ללכת לאימון, למישהו שמבין את הדבר הזה ולעבוד איתו ביחד אחד על אחד, או ללכת לסדנה כלשהי או קורס כלשהו שיעזור לי לשאול את השאלות האלה, זה גם אחד הערך. עוד דרכים, כמו שאמרתי מקודם, זה כתיבה אינטואיטיבית, בוא נדבר על איך עושים את זה, אני יכול לחשוב על איזשהו תפיסה מגבילה, על איזשהו משקל שיש לי מהעבר, ופשוט להרשות לעצמי במשך חמש דקות או עשר דקות לכתוב את כל מה שעולה לי בראש באותו נושא, את כל מה שעולה לי בראש באותו הקשר. אפשר לעשות מדיטציה וממש לחשוב על הנושא הזה, לעשות מדיטציה על הנושא הזה, ואפשר לעשות שיחה עם חבר טוב או חברה שיודעים להקשיב, שאנשים שיודעים להקשיב בלי לבקר אותנו, בלי להיות שיפוטים, ופשוט לשאול אותנו שאלות בסקרנות. אין הרבה אנשים כאלה, דברים שלכם חבר או חברה כזאת אז זה נכס אדיר ומשמעותי ששווה לשמור אותו קרוב וגם לתת להם בחזרה את הדבר הזה כי כנראה שגם להם זה יכול לעזור ובעזרת השיחה הזאת או המדיטציה הזאת או הכתיבה הזאת להתאים ספק בפרשנות לשאול את עצמי איפה זה נכון איפה זה לא נכון מתי למדתי את זה האם יש למידה אחרת שאפשר לקחת ולהתחיל לשאול את עצמי כל מיני שאלות סביב אותו עניין סביב אותו מקרה הדבר השלישי או השלב השלישי הוא שלב מאוד מאתגר מאוד קשה עבור הרבה מאוד אנשים וזה השלב של לייצר תהליך של סליחה הרבה מאוד פעמים לא מאה אחוז פעמים אבל המון המון פעמים אנחנו נגלה בתוך העבודה ושוב ראיתי את זה מאות פעמים בקליניקה ומאות רבות של פעמים בקורסים יש סיבה שאותו משקה מעבר נשאר על הגב שלנו תחשבו על עצמכם לכל אחד מכם היו עשרות מאות אולי אפילו אלפי אירועים מאתגרים או קשים או לא נהימים בחיים צער לי אבל זה איך שהחיים עובדים לשמחתנו או לצערנו זה פשוט המצב ועדיין ישנם פחות אירועים שנזכרו לכם כמשמעותיים שאתם עדיין סוחבים אותם כמשקי עבר הרבה אירועים אחרים קשים לא נהימים מבאסים פשוט התגברתם עליהם פשוט כאילו הם היו קשים היו לא נהימים למדתם אולי מהם משהו אולי החלטתם לא ללמוד מהם כלום פשוט המשכתם הלאה בלי שהדבר הזה ממש יהיה בסק הזה שעל הגב שלכם בלי לסחוב את הדבר הזה לפחות לא בצורה משמעותית ואחד הדברים שגיליתי וגם יש על זה ספרות מקצועית שמבחינים בין דברים שאני אמשיך לסחוב על הגב שנים לבין דברים שלא זה האם יהיה שם איזשהו האחזות בכעס בזה שמישהו או משהו לא היה בסדר זה יכול להיות כעס כלפי הבן אדם שעשה לי משהו לא בסדר זה יכול להיות כעס כלפי עצמי זה יכול להיות כעס כלפי אלוהים זה יכול להיות כעס כלפי העולם כעס כלפי המדינה כעס כלפי וואטאבר וואטאבר וואטאבר וואטאבר והכעסים האלה יוצרים לנו את הדבר הזה כמשקה כמשהו כבד על הכתפיים כמשהו שיוצר ממש חסם רגשי לדוגמה אני יכול להגיד בהקשר שלי מתוך זה שאני טבעוני כבר 11 שנה או משהו כזה זה אחד הדברים שאני רואה הרבה פעמים אצל טבעונים הטבעונות היא כמו משקה למה? כי הם כועסים על העולם הם כועסים על כל מי שאוכל בעלי חיים הם כועסים על התעשייה הם כועסים כועסים כועסים כועסים כועסים כועסים ואז הטבעונות נהיית משהו ששוב אולי הוא עדיין טוב בחיים שלהם אולי וואטאבר אפשר לדון על זה אבל הוא יוצר להם הרבה כאב וסבל בחיים הוא יוצר להם עול משמעותי בחיים שלהם מול עצמם מול אנשים אחרים מול אוכל מול המון המון דברים וזה לא בגלל הטבעונות או בגלל הרצון לשמור על החיות אלא בגלל הכעס על כל שאר האנשים אותו דבר קיים אצל אנשים שמשתייכים לקבוצות פוליטיות מסוימות אנשים שמשתייכים לקבוצות דתיות מסוימות אנשים שמשתייכים לכל מיני קבוצות מסוימות או לכל מיני זרמים מסוימים שבהם יש כעס חזק על אנשים אחרים ואז אותה אידיאולוגיה או אותו רעיון שיכול להיות שהוא טוב ובריא ואחלה ויכול לקדם אנשים הופך להיות משהו שמעיב עליהם שמכביד עליהם שמעמיס עליהם ומונע מהם להתקדם בחיים במקום לעזור להם במקום רק לעשות להם טוב פתאום הוא מרחיק את האנשים הקרובים אליהם פתאום הוא עושה להם צרות בחיים אז אחרי שזיהיתי מי הם הגורמים החיצוניים קודם כל באירוע ולהבין ולבצע מולם איזשהו תהליך של סליחה שוב התהליך סליחה הזה אפשר לעשות בעזרת מדיטציה אפשר לעשות בעזרת טיפול או אימון אפשר לעשות בעזרת כתיבה אינטואיטיבית אפשר לעשות בעזרת שוב אותו חבר או חברה שיודעים להקשיב ולא להיות ביקורתיים ואם תעשו לי עוקב ביוטיוב אז בימים הקרובים אני הולך להראות ממש מדיטציה שלמה ארוכה יחסית של לעשות תהליך סליחה עצמי איך לסלוח לאנשים אחרים ואז איך לסלוח לעצמי זה ממש כל הפרוסס הזה פחות או יותר בתוך מדיטציה זה דבר מאוד מאוד מאוד מומלץ אבל שוב תכנסו את זה גם בכל דרך אחרת אז זה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מומלץ אז קודם כל אני עושה סליחה לאנשים אחרים ברגע שאתם תעשו את הסליחה לאנשים אחרים באירוע כבר האירוע הזה יהפוך להיות משתי טון לשתי קילו עדיין יהיה מה לשחרר עדיין יהיה על מה לעבוד אבל פתאום הכל יהיה הרבה יותר קליל הרבה פחות כואב הרבה פחות חזק אז לבצע סליחה אז אמרנו קודם כל צריך לזהות את החסם הראשי דבר שני אני רוצה להתאים ספק בפרשנות ולהרחיב את התפיסה שלי להסתכל יותר בצורה רחבה על האירוע הזה לשאול את עצמי הרבה שאלות לפתוח את המיינד שלי לא להיות כזה חד משמעי בגישה שלי במקום סימני קריאה סימני השאלה ואחר כך לעשות תהליכי סליחה לכל האנשים האחרים או הגורמים החיצוניים שאני קולט שיש שם כעס שיש שם משהו עוד אגום או חזק אגב חלק מהאנשים לא תופסים את עצמם כאנשים כועסים אז תשאלו את עצמכם מי היה לו בסדר או ממי נפגעתם או ממי בתוך האירוע הזה מי היה באירוע זה לא היה בסדר, או מי באירוע הזה יצר דבר שלילי לכם או למישהו אחר, או אם נפגעתם או נעצרתם או לא דיברתם, כל הדברים האלה שזה בעצם קצת דרכים אחרות להגיד כעס, אוקיי? הדבר הרביעי, או הצעד הרביעי אחרי שסלחתי לגורמים החיצוניים, אני יכול עכשיו אחרי שסלחתי ללמוד את השיעורים בעצמי. להבין מה בעצם אני יכול לקחת באמת מהאירוע הזה. האם זה האירוע הזה מלמד אותי שאני צריך לשמור יותר על עצמי? האם אני צריך להיות עדיב או נחמד יותר לאנשים אחרים? האם אני צריך ללמוד להציב גבולות בצורה יותר טובה לאנשים אחרים? האם אני צריך לדעת לדייק את עצמי ולדעת מה נכון ומה טוב לי ולא לזרום עם הזרם? האם אני צריך לדעת איך כן להתנהל מול כסף או איך להתנהל מול גברים או נשים או איך להתנהל מול אנשים או איך להתנהל מול הקריירה שלי או מול העבודה שלי או מול התחביבים שלי או בזוגיות או עם הילדים? מה השיעור? אם הייתי עכשיו לוקח את הדבר הזה במקום אירוע כבד מהעבר, הייתי מתייחס אליו כשיעור, כמשהו שיכול ללמד אותי משהו, שזה לא אומר שזה היה דבר חיובי וזה לא אומר שהייתי רוצה שזה יקרה לי עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ולא אומר שהייתי רוצה שזה יקרה לילדים שלי או למישהו אחר, אבל אם בכל זאת שלילי או חיובי ככל שהאירוע זה יהיה, הייתי לוקח אותו כשיעור. מה הייתי יכול ללמוד מזה? עכשיו, הרבה מאוד פעמים אנחנו נרצה לדלג על השלב הזה, אני רוצה להגיד טוב, אין פה משהו או ניקח משהו מאוד קטן. הרבה פעמים המשקע מהעבר ישתחרר רק כשנסכים לקבל את השיעור העמוק והמשמעותי. בואו נדע שהפרק הזה הוא קצת עמוק, אולי אפילו טיפה מרגיש רוחניקי כזה, אבל מה לעשות? זה האמת וזה איך שזה עובד וזה שיעור מאוד מאוד חשוב ומשמעותי שפשוט לא מספיק מדברים עליו. רק אחרי שבשלב 4 זהיתי מהם השיעורים מהאירוע, אני יכול לעבור לשלב 5 ולעשות תהליך של סליחה לעצמי. לעשות תהליך של סליחה לעצמי, להבין שאני באותו רגע עשיתי את הטוב ביותר שאני יכולתי עם הידע שהיה לי, עם הכלים שהיו לי, עם המשאבים שהיו לי, וזה שאני היום יודע שהייתי יכול לפעול אחרת, או שאני היום יודע שהייתי צריך לעשות משהו אחר, בין אם כן ובין אם לא, זה לא רלוונטי כי אני של אז לא ידעתי יותר טוב, אני של אז לא הייתי יכול להגיע לשם. ואני רוצה לתת לכם פה איזשהו כלי בונוס בהקשר הזה, וזה לא משנה איך אני עושה את הזיהוי של החסם הרגשי ואת ההטלת ספק ואת הסליחה לאגרומים החיצוניים ואת הזיהוי של השיעורים ואת הסליחה לעצמי. זה לא משנה אם אני עושה כתיבה אינטואיטיבית עם מה שדיברנו מקודם, אם אני עושה מדיטציות בין אם לבד או מודרכות, בין אם אני עושה טיפול או אימון מקצועי אצל מישהו או עושה שיחה עם חבר או חברה שיודעים להקשיב לי ביקורתיות, לא משנה איך אני עושה את זה. כשאני מסיים את התהליך הזה, אני אמור להרגיש שצמחתי ממנו, שלמדתי ממנו, שהפכתי להיות מהדבר הזה, מאדם טוב יותר, שהמשקה הזה בעבר הפך להיות נכס. שוב, לא בהכרח נכס שהייתי מאחל לחברים שלי, לא בהכרח נכס שהייתי רוצה שיקרה לי שוב ושוב ושוב, אבל הוא איזשהו נכס, כי הוא מאפשר לי הבנה עמוקה יותר, הוא נתן לי שיעורים טובים יותר, הוא הפך אותי לבן אדם עוצמתי חזק יותר, טוב יותר וכן הלאה, אוקיי? עכשיו, ברוב המקרים, החמישה השלבים האלה הם ממש ממש ממש מספיקים ואפשר לעשות אותם בצורה טובה ונעימה ונוחה וחזקה, זה לא אומר בלי לבכות, זה לא אומר בלי מאמץ נפשי או רגשי, אבל כן אפשר לעשות את זה. בחלק מהאירועים עדיין יהיה איזשהו קושי, יהיה איזשהו קושי להגיד לא, אני לא יכול לסלוח לעצמי, אני לא יכול לסלוח לבן אדם האחר, או שאני לא מזהה שיעורים באירוע, והדבר הזה פשוט מתוך התחושה השלילית יתציף אותנו. ובמקום הזה יש פה מקום לחזור לבסיס. לשיעור הפרק הראשון בפודקאסט של איך לפתח ביטחון עצמי, והיה עוד כמה פרקים שקשורים לביטחון עצמי בפודקאסט, וכנראה עוד 700 פרקים שקשורים לביטחון עצמי בפודקאסט, זה לעבוד על הביטחון העצמי שלי, זה לעבוד על האהבה העצמית שלי. עכשיו אם תשאלו מה הקשר בין סליחה וזהו שיעורים וסליחה לאנשים אחרים, לבין ביטחון עצמי או אהבה עצמית, והעניין הוא שכל הקשר בעולם רלוונטי פה. כי אם אני אוהב את עצמי באמת, ואני באמת יש לי ביטחון עצמי שאני בן אדם טוב, שאני עושה נכון, שאני אוהב את עצמי ואני אוהב את הקיום של עצמי כפי שאני היום, אז אין שום היגיון בלא לסלוח למישהו אחר או בלנטור תינה לאיזשהו אירוע שקרה בעבר, כי בלי האירוע הזה אני לא הייתי מי שאני היום. רוב האנשים רוצים להאמין או רוצים לחשוב שאם העבר שלהם היה אחר, אז הם היו טובים יותר, שאם העבר שלהם היה אחר, הם היו אנשים טובים יותר, חזקים יותר, גדולים יותר, חיוביים יותר, ווווטאבר, ויש לי זה שתי בעיות. קודם כל זה אוטומטית שם אותנו תמיד במיינדסט, בתפיסה, בחשיבה שאנחנו לא מספיק טובים. כל עוד, אני חוזר על זה, כל עוד אתם אומרים לעצמכם שאם האירוע הזה בעבר לא היה קורה, שאם הבן אדם ההוא לא היה עושה לכם את זה, שאם אתם הייתם מתנהגים אחר, כל עוד אתם מסתכלים על העבר שלכם ואתם אומרים לעצמכם, אם זה לא היה קורה או אם הייתי פועל אחרת הייתי טוב יותר, אתם תמיד תמיד תמיד שמים לעצמכם בראש. מספיק טובים. אז להישאי לשחרר את הדבר הזה, להגיד אני היום מספיק טוב כפי שאני. אני אוהב את עצמי כפי שאני ולכן כל דבר שקרה בעבר שלי הוא היה צעד הכרחי, גם אם לא נעים, כדי להגיע להפוך להיות מי שאני היום ולכן אני לא יכול לכעוס על העבר הזה כי הוא הביא לי את המתנה הכי גדולה שיש אי פעם בעולם שזה אני. והדבר השני זה להבין שאני לא באמת יודע מה היה קורה אם לא היה קורה משהו, אוקיי? למשל, יכול להיות שאם, סליחה, משהו שקרה והפריע לי לא היה קורה או משהו כואב לא היה קורה, אז אולי הייתי עם יותר ביטחון עצמי בילדות ואז אם הייתי עם יותר ביטחון עצמי בילדות אולי הייתי, לא יודע, נוסע עם סקייטבורד לאנשהו ונתקע במסעית ומת, אוקיי? או היה יכול לקרות לי משהו יותר גרוע ובעצם זה לא קרה. הבוטום ליין שאף אחד מאיתנו אף פעם לא באמת יודע מה האלטרנטיבה, אף אחד מאיתנו אף פעם לא באמת יודע מה היה קורה אם הוא היה מתנהג אחרת, אם היה קורה משהו אחר, אם מישהו אחר היה מתנהג אחרת ולכן כל מה שיש לנו בראש זה שתי אופציות, רק שתי אפשרויות. מי שאני היום או אף אחד, איך שאני היום או שום דבר ותשאלו את עצמכם אם אתם אוהבים את עצמכם היום, אם אתם מאמינים בעצמכם, אם אתם יש לכם ביטחון עצמי היום אין שום סיבה לא לסלוח ולא לשחרר את כל מה שהיה בעבר כי כל הדברים האלה הם פשוט צעדים הכרחיים כדי להפוך למי שאתם היום ואם קשה לכם לקבל את זה, אני מצטער, אני אוהב אתכם מאוד, תחזרו לשיעורים על ביטחון עצמי ואולי ישווה לעשות עוד פודקאסט על זה, עוד פרק של היום על אהבה עצמית. אני כבר היום אוהב אתכם, אני כבר היום חושב שאתם מדהימים ומוצלחים ומושלמים ואדירים כמו שאתם, עם כל הדפקות ועם כל השריטות ועם כל האירועים המסליחים שהיו לכם בעבר, אני חושב שמגיע לכם כמו שאתם היום לחיות חיים טובים עכשיו ולכן אתם יכולים לזהות את החסמים הרגשיים שלכם, להטיל בהם ספק, לסלוח לכל הגורמים החיצוניים, לזהות השיעורים, ללמוד מהם ולסלוח גם לעצמכם בתוך מקום של אהבה עצמית עמוקה וחזקה ואני אראה אתכם בפרק הבא.