פרק 109: איך להיפטר מפרפקציוניזם?

בשנים האחרונות זה מרגיש כאילו כל הזמן קורה משהו. כל הזמן יש שינויים ענקיים בכל דבר, בין אם זה מגפה שתוקפת את כל העולם ומשנה סדרי עולם, בין אם זה מלחמה, מבצע, בין אם זה דברים אישיים יותר, אני חווה את זה יותר ויותר בחברו עוד וארגונים שמזמינים הרצאות כי הם רוצים לעזור לעובדים להתמודד עם שינויים ארגוניים ומבנים גדולים, בין אם זה שינויים כלכליים, משפחתיים, כאילו לאחרונה זה מרגיש יותר מתמיד, אנחנו נצדקקים שוב ושוב להתמודד עם שינויים ולהפוך להיות אנשים גמישים יותר ברמה הרגשית, כי בסופו של דבר, ממש כמו שגמישות פיזית מאפשרת לנו לשים את הגוף שלנו בכל מיני תנאי פוזות, סיטואציות ומצבים שונים ועדיין להיות בנוחות יחסית או להסתגל לסיטואציה הפיזית שאנחנו נמצאים בה, זו הגמישות הרגשית שלנו שתעזור לנו לדעת להתמודד עם שינויים ועדיין לשים את עצמנו בכל מיני מצבים שונים ועדיין להיות מאושרים, רגועים, שלבים, בטוב, עדיין להגשים את המטרות ואת השאיפות שלנו, ובפרק היום אני הולך לתת לכם שבעה עקרונות סופר פרקטיים, סופר מעשיים להגביר ולחזק את הגמישות הרגשית שלנו. כמובן שזה מרגיש ולא יודע, החוויה שלי זה כאילו היה צריך לעשות את הפרק הזה לפני חמש שנים והיינו צריכים כולנו לתרגל את העקרונות האלה כבר לפני חמש שנים כדי שיכינו אותנו לכל מה שקרה בשנים האחרונות, אבל כמו שאומר הפתגם העתיק, הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני עשרים שנה והזמן השני הכי טוב לשתול עץ זה עכשיו. אז הזמן הכי טוב לשמוע את הפרק הזה היה לפני חמש שנים, אבל הזמן השני הכי טוב לשמוע את הפרק הזה זה ממש עכשיו. במיוחד אם אתם כמוני מאמינים שהשינויים החדשים שמגיעים אלינו כל הזמן לא יפסיקו, ימשיכו להגיע אלינו שינויים, בין אם זה דברים גלובליים, בין אם זה דברים של המדינה שלנו, בין אם זה דברים של המשפחה, של החברות שאנחנו עובדים בהם ושל הסביבה הקרובה יותר שלנו. אני לא חושב שזה הולך להשתנות, כלומר מה שאני חושב לא הולך להשתנות זה הקצב המהיר של השינויים. זאת אומרת אם יש דבר שיהיה מאוד מאוד קבוע בזמן הקרוב אני חושב שזה יהיה שיהיה יותר ויותר ויותר ויותר שינויים כל הזמן. אז אנחנו נצטרך ללמוד להתמודד איתם. אז אני אתן לכם באמת היום גם כלים איך להתמודד איתם ברמה הרגשית, גם ברמה הפרקטית, מכל מיני זוויות שאת חלקם בוודאי לא שמעתם מעולם, חלקם אולי יהיו תזכורת מרעננת לדברים שאתם כבר מאמינים וכבר חושבים. באופן אישי אני אגיד לכם ששינויים זה היה חלק משמעותי מהחיים שלי מאז שאני ילד. ההורים שלי התגרשו שהייתי בין תשע או משהו כזה, אבל הם כבר נפרדו לפני ואני זוכר שכשהגעתי לצבא בגיל שבע עשרה למיונים או כל מיני תוכניות הייתי צריך לעשות תחקיר ביטחוני. והגעתי למצב שהייתי צריך למלא כל בית שגרתי בו יותר מחצי שנה, לא זוכר בדיוק, ואני זוכר שעד גיל שבע עשרה אני גרתי בקרוב לעשרים בתים שונים. וזה היה דבר שאני זוכר שכאילו היכה בי פתאום כשהייתי באותו רגע, אבל תוך כדי כאילו לא שמתי לב לזה הרבה מהבתים האלה היו בתוך ערים ספציפיות ככה שזה לא שינה לי יותר מדי למעט הסביבה הפיזית, אבל עד גיל שמונה עשרה אני הספקתי לגור ולהיוולד ולגור באלת, לגור בצפת מספר שנים, בגבעתיים, בעוד השרון, בחדנס שברמת הגולן ובנתניה, כל הדברים האלה לפני שהתגייסתי. והשינויים האלה חלקם היו לי קשים יותר, חלקם היו לי קלים יותר, אבל בסופו של דבר אני יכול להגיד שזה הכין אותי בהרבה הרבה מובנים, ועדיין שבתור בן אדם בוגר אני נאלצתי להתמודד עם שינויים מסוגים שונים לגמרי, בין אם זה שינויים שקשורים לעבודה או למצב הזוגי או למצב של ההורים שלי אחד עם השני או איתי או כל מיני סיטואציות כאלה ואחרות, עדיין הייתי צריך לפתח את הכלים שאני הולך לדבר עליהם איתכם היום, עכשיו הייתי צריך ללמוד את זה, בין אם זה בעזרת לימודי ה-NLP שלמדתי, לימודי הקואוצ'ינג, לימודים אחרים שעשיתי, מנטורים למיניהם, סדנאות וקורסים, ואני רוצה לזקק לכם את הטוב ביותר של מה שעבד עבורי ועובד בעבורי בפרק הזה. אז הדבר הראשון ובעצם הייתי אומר שאפילו שתי העקרונות הראשונים הם קצת טיפה מיינדפולנסיים כאלה, והראשון זה קודם כל להיות מודע לרצף הרגשות שלנו, ובכוונה אני קורא לזה להיות מודע לרצף הרגשות שלנו ולא להיות מודע לרגשות שלנו, כי כשאנשים אומרים או מדברים על מודעות לרגשות הם בדרך כלל תוקעים את עצמם. מה הכוונה? כשאני אומר לבן אדם יש שינוי תהיה מודע לרגשות שלך, אז הוא יגיד כן אני מפחד ואני מתרגש נגיד. אבל במציאות מה שקורה בדרך כלל אם אנחנו מגבירים את רמת הקשב, מגבירים את רמת המודעות העצמית שלנו, זה שאנחנו שמים לב שבעצם יש ברצף הרגשות הזה עוד כמה רגשות, שאנחנו קודם כל אולי מתרגשים ואז אחר כך אנחנו דואגים ואז אולי אחר כך אנחנו מפחדים ואז אולי אחר כך אנחנו עצובים ואולי יש לנו גם כעס בתוך הדבר הזה, וזה מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב לדעתי להיות מודע לכל רצף הרגשות שעובר לנו לקראת שינוי גדול, תוך כדי שינוי גדול או אחרי שינוי גדול, אפילו מעבר למצב רגיל. אני חושב שכל הזמן כדאי לנו להיות מודעים לדברים האלה, לפחות במידה שבה אנחנו יכולים, אבל בטח לפני שינויים גדולים, תוך כדי שינויים גדולים ואחרי שינויים גדולים, יש עיקרון מאוד מרכזי שמעסיק אותי ונקרא זה מוביל אותי או מדריך אותי בכל העבודה הרגשית שאני עושה, שזה שרגשות זה דאטה, הרגשות שלנו זה הדרך של תת המודע לתקשר עם המודע והרגשות שלנו מעבירים לנו מסרים, מסרים עמוקים שכדאי לנו להקשיב להם. אז אם אני לא מודע לקיום של חלק מהרגשות שלי, אני מפספס מסרים חשובים, אני מפספס מסרים עמוקים ומשמעותיים שיכולים לעזור לי לקדם את החיים שלי ולשפר אותם. אוקיי? זה כאילו תחשבו שאתם נוהגים ברכב ואתם לא מסתכלים במראות או לא מסתכלים על המד מהירות או לא מסתכלים על המד חום מנוע או לא מסתכלים על, לא יודע מה, הנורות הזרה שלכם או לא מסתכלים קדימה במראה. כל אחד מהדברים האלה לדעתי זה כמו רגש או אינפוט כלשהו ולדעתי זה קריטי להסתכל על כולם. אז יש את אלה שאנחנו רוצים להסתכל עליהם כל הזמן, אוקיי? כאילו כמו להסתכל קדימה, כמו להסתכל במראות או בטבע ויש את אלה שאולי מספיק שנסתכל פעם בכמה זמן כמו איזה נורת הזרה או משהו כזה, לוודא שהיא לא נדלקת או הנורה דלק לוודא שהיא לא נדלקת. אבל זה כן דברים שאנחנו באופן סיסטמטי צריכים להסתכל עליהם וככה אני מסתכל וחושב על הרגשות שלנו. מי שרוצה ככה להיכנס יותר לעומק של הדבר הזה, אני מזמין אתכם לראות סדרה שהעליתי ליוטיוב שנקראת מסרים מרגשות. אתם יכולים לשתוב גל צחייק מסרים מרגשות, אני גם אשים את הקישור פה למטה מתחת לפודקאסט. ויש פה, יש שם ממש סדרה של 12 או 13 פרקים, כל פרק הוא 10, 20 דקות, 30 דקות, משהו כזה, שמדבר על מה הם המסרים הממוקים של כל רגש שמנסה להגיד לנו. יש שם גם רגשות שרוב בני אדם יקראו להם רגשות שליליים כמו פחד, עצב, בלבול כאלה, וגם רגשות שרוב בני אדם יקראו להם חיוביים כמו אהבה, תשוקה, גאווה וכן הלאה. ולזה שלכל הרגשות האלה יש מסרים ממוקים, אז קודם כל להיות מודע לדבר הזה. אחד הכלים העמוקים ביותר שאני משתמש בהם כדי להיות מודע לכל רצף הרגשות שלי זה כתיבה. אוקיי? אני ממש כותב את כל הרגשות, את כל מה שעובר עליי, את כל המחשבות, את כל רצף הדברים שאני רוצה להגיד לעצמי, את שהוא לא תדעת הנכון, או שהוא לא תורם, או שהוא לא מפרגן, יהיה לכם מאוד קשה להצליח. ההשוואה על הרגש זה כאילו אם אני מחובר מאוד לרגש שלי של פחד, אבל אני לא מחובר לרגשות אחרים, ואני באובר חיבור לפחד, מה שיקרה זה שבמצבים שבהם אני צריך לפחד אולי, אז אני אפעל בצורה נכונה. אבל בכל שאר המצבים אני לא אפעל בצורה נכונה, אני אפעל בצורה לא אפקטיבית. ולכן חשוב שאני אהיה מחובר לכל מיני רגשות שלי, כדי שאני לא אהיה מחויב יתר על המידה לאף אחד מהם. זה קצת כמו תחשבו ללכת להתייעץ. כמו שאמרתי, רגשות זה דת, על כל רגש יש מסר. זה לא אומר שהמסר הזה תמיד נכון, זה לא אומר שהמסר הזה תמיד מדויק, זה לא אומר שהמסר הזה תמיד רלוונטי. הוא יועץ, רגש הוא יועץ. אז טוב מאוד שיהיה לכם מספר יועצים בחיים, נכון? ושאתם תדעו בסיטואציות שונות להתייעץ עם יועצים שונים. אז אם אתם עושים אקט מאוד גדול שיש בו סיכונים, אז הרגש פחד הוא יועץ מאוד חשוב. אבל אם אתם עושים משהו שהוא בסך הכל מאוד בטוח, לא סביר שיקרה לכם משהו, או אין פה סיכון גדול. הרגש פחד הוא פחות רלוונטי וכדאי יותר להתייעץ עם הרגשות האחרים שלכם. הכלי השלישי לוקח אותנו לכיוון אחר לגמרי, וזה דבר שאני חושב שהוא משמעותי, שהרבה מאוד אנשים מתחברים או אוהבים סוג מסוים של עבודה של התפתחות אישית, ואז הם נתקעים בסוג הזה. והסיבה לזה זה שבדרך כלל כשאנחנו מתחילים לעשות סוג חדש של התפתחות שאף פעם לא עשינו, נגיד כמו העבודה הרגשית שכרגע דיברתי עליה, אם אתם רק תתחילו לעשות את זה ואף פעם לא עשיתם, התוצאות והתובנות שיפלו לכם יהיו life changing. זה כאילו יהיה תוצאות סופר מהירות, כנראה מאוד בקלות. ואז אנשים מתאהבים בזה. הם חושבים שמה שהקפיץ אותם זה הסוג הזה של העבודה, אז הם צריכים להמשיך לעשות את אותו סוג של עבודה. ובפועל, במקביל אליה לעשות את אותו סוג של עבודה, מאוד מאוד יעיל לעבוד ברבדים שונים. הרבה אנשים חושבים שברגע שאני חוקר יותר לעומק, אז הדברים בשטחים פחות רלוונטיים אליי. אני למדתי עם השנים מתוך עבודה עם אלפי אנשים. זה שאנשים שעובדים יותר ויותר לעומק ומבינים יותר ויותר עומק וחוקרים יותר ויותר עומק, באיזשהו שלב הדבר שהכי מקדם אותם זה דווקא הדברים היותר שטחיים. צריך תמיד לעשות גם את העבודה השטחית וגם את העבודה העמוקה. אז עכשיו פה אני מדבר גם על עבודה עמוקה, אבל עבודה עמוקה בכיוון אחר, לא מהכיוון הרגשתי, אלא בכיוון של ערכים. אם אתם לקראת שינוי גדול, בין אם זה שוב שינוי קריירה משמעותי, בין אם זה מעבר דירה כמו שאמרנו, בין אם זה כל דבר אחר, תשאלו את עצמכם או תנסו לחזור אחורה ולשאול את עצמכם או להבין מהם הערכים שלכם. יש לי לא מעט פרקים בפודקאסט פה שאני מדבר עליהם, אבל שוב דרך קצרה ופשוטה זה לשאול את עצמכם מה היו רגעים סופר חיוביים בחיים שלכם ומה היה שם. למה הרגעים האלה הם כל כך חיוביים? זה דרך טובה למצוא ערכים. תשאלו את עצמכם, לא יודע, נגיד שתגיעו ליום הולדת 90 או משהו כזה ואנשים יגידו עליכם ואת הברכות, יברחו אתכם על יום הולדת. מה הייתם רוצים שיגידו עליכם? זה גם דרך טובה להתכוונן לכיוון של ערכים. אז תשאלו את עצמכם מה הערכים שלכם ותתחילו לחפש דרכים אחרות שבהם הערכים האלה יכולים להתמלא. לדוגמה, בוא נגיד שאני שכיר ואני רוצה לעבור להיות עצמאי. אז אם אחד הערכים שלי זה נגיד יציבות וביטחון כלכלי. אז אין שום ספק שכשאני שכיר יש לי רמה מסוימת של יציבות וביטחון כלכלי כי אני יודע שיש רמה מסוימת של מסכורת, תלוי במה אני עובד אבל ברוב המקרים. יש מסכורת מסוימת שאותה אני אקבל כל חודש בעשרי לחודש. מעבר לזה, אם אני עובד מעל זמן מסוים או מעל גיל מסוים, נכון? אז אפילו יש לי סוג של ביטחון נוסף שאומרים לי גם אם יפטרו אותך, תוכל לקבל 70% או 80% או תעבר 50% מהשכר הזה כמעב תלה. זה נותן לי איזשהו ביטחון שגם אם יפטרו אותי, אני לא נופל לאפס או שיש לי עוד הצעות עבודה כל הזמן אם אני ברמה יותר גבוהה. וכשאני יוצא להיות עצמאי, בעצם נשאלת השאלה, אוקיי, איך יהיה לי יציבות אם אני סוגר יותר עסקאות, לא סוגר עסקאות וכן הלאה. אז בעצם בין אדם יכול להגיד, אוקיי, אז אני בעצם וואו, יש לי הרבה הרבה הרבה פחות ביטחון. ואז נשאלת השאלה שוב, אם הערך שלי הוא ביטחון, בהקשר הכלכלי למשל, ביטחון כלכלי, אבל בכללי ביטחון. אז אני יכול לשאול את עצמי איך אני יכול כעצמאי לבנות את הערך הזה של ביטחון. מה זה אומר ביטחון בשבילי? אולי אני רוצה לעבוד עם לקוחות שעובדים איתי באופן קבוע, למשל, ואז אני מייצר איזושהי רמה של ביטחון בוודאות. אולי אני רוצה לבנות את העסק שלי בצורה כזאת שהוא לא מבוסס על עסקאות גדולות, אלא על עסקאות קטנות יותר, ואז אין כזה הבדל בסחר החודשי שלי, כי אין פתאום חודש שאני מוכר פי 100 מחודש אחר. אז זה נותן לי איזושהי רמה של יציבות. לא יודע, כמובן לא טיפ שנכון לכל עסק, כן? אני נותן לי כיוון כללי. עכשיו, אם אני רוצה לשאול את עצמי איזה דרכים יכולות לעזור לי ומתאימות לי, דרך טובה לעשות את זה זה להסתכל על חוויות מהעבר שלי, זה נקודה ערבית. תשאלו את עצמכם, נגיד שאתם סחירים ורוצים לבחות עצמאים, מה עזר לכם להרגיש ביטחון בבית ספר? מה עזר לכם להרגיש ביטחון במקומות אחרים, נגיד, שלא קשורים לעבודה? או אולי היה לכם מקום עבודה שבו הרווחתם פחות כסף ועדיין הרגשתם ביטחון? מה היה שם? תנסו להסתכל על העבר שלכם וללמוד ממנו, על חוויות העבר שלכם, וללמוד מהחוויות האלה. זה ייתן לכם דרך מאוד מאוד מאוד מאוד עוצמתית לעשות את העבודה הזאת, לעשות את הדבר הזה. עבורי, אני יודע, למשל, שאחד הערכים המאוד מאוד מאוד מאוד חשובים זה הערך של ביטוי עצמי, והיכולת שלי להביא את עצמי לידי ביטוי ולעזור לאנשים אחרים. ובמשך לא מעט שנים, כן? כששחררתי מהצבא, למדתי NLP וקואוצ'ינג ועשיתי כל מה שזה, ודי מהר התחלתי לעשות סדנאות. ובהתחלה דרך שלי לביטוי עצמי הייתה לכתוב מאמרים באתר, כן? פעם היה דבר כזה. אני כתבתי מאות מאמרים באתר, ואז זה היה פוסטים בפייסבוק, והיום זה הפודקאסט. זאת אומרת, עם הזמן אותו ערך מקבל ביטוי בצורות שונות, בהתאם למה שאני מרגיש שנכון לי, בהתאם למה שמתאים להתפתחות שלי, בהתאם למה שמתאים לתוכנית שלי, או למה שאני רוצה. אבל בעצם אני מבין שכל עוד הערך הזה מקבל מענה, ודרך אגב, היה לי בערך, אחרי שהעברתי הרבה מאוד הרצאות ב-2016 וב-2017, ב-2018 כאילו הרגשתי שלא בא לי להרצות יותר. וכשהפסקתי לעשות הרצאות בין 2018 ו-2019, כמעט ולא הרצאתי בכלל. עשיתי הרבה דברים אחרים, ניהלתי חברה, עשיתי זה, התקדמתי, עשיתי הרבה דברים, אבל לא יותר מדי עשיתי הרצאות. ופתאום קלטתי שחסר לי משהו משמעותי בחיים. ואז אמרתי, טוב, אני חייב לעשות הרצאות. וחזרתי לעשות הרצאות, וזה היה לי נחמד, אבל זה לא התאים לי יותר, הרגשתי שזה לא מתאים לי לעשות את כל מלא הרצאות שהייתי עושה פעם. מתאים לי לעשות מעט. והיה חסר לי משהו. ואז באמת התחלתי, הגיעו 2022 או משהו כזה, התחלתי את הפודקאסט באמת, כי הבנתי שאני צריך דרך חדשה להביא לידי ביטוי את אותו ערך. לדוגמה. שתי עקרונות הבאים מדברים על ההתייחסות שלי לאנשים אחרים, והם מאוד מאוד עמוקים, אני חושב שהם גם קשורים, או שהם הוזכרו אני חלק מהבעלים שלו, שוב אני כבר לא הבעלים העיקרי אבל אני חלק מהבעלים של חברה וזה נחמד לי וזה כיף לי והכל טוב אבל עדיין פתאום מסיטואציה שאני מנכל שזה דבר שדרך אגב מי ששומע את הפודקאסט יודע שזה דבר שהבנתי שאני לא סובל אותו שהוא לא כיף לי שהוא לא מתאים לי שהוא לא נכון לי שאני לא אוהב אותו לא בשלב הזה של החיים לפחות לא יודע מה יהיה בעתיד אבל אני לא אוהב אותו והוא לא מתאים לי ואני בחרתי לצאת ממנו ולקח לי זמן ועבודה והייתי צריך להתאמץ ולסדר ולארגן ולהביא אנשים ולהכשיר אותם והכל כדי שאני אוכל להפסיק להיות כבר המנכל כי מרוב שלא אהבתי את זה ועדיין פתאום הפכתי להיות מהמנכל הזה שיושב במשרד ויש מלא עובדים וכולם עושים מה שהוא אומר בלה בלה בלה כל הסיטואציה הזאתי שלא אהבתי אותה לא רציתי אותה אבל עדיין היה בה את האיכויות ואת היתרונות שלה ופתאום כבר אין לי את זה אני עובד בצורה אחרת ששאני הרבה יותר אוהב שהרבה יותר מתאימה לי שחיוונתי שחיכיתי שנכונה ועדיין יש שם איזושהי רמה של לאבד משהו ואם הייתי מתעלם מזה אז הייתי מפספס שיעורים מאוד מאוד מאוד גדולים על עצמי על החיים שוב זה לא היה זמן בפרק הזה אבל שאני יכול לדבר עליהם שעות על התובנות שלי מהאובדן הזה ומהצד השני בדיוק של אותו מטבע זה עיקרון שש זה למצוא את ההזדמנויות במצב החדש בלי להתנצל רוב האנשים הם גם מפחדים להיות עצובים נגיד בוא ניקח דוגמה של גירושים הם גם מפחדים להראות שהם עצובים בעקבות הגירושים הם מנסים להראות שהכל בסדר ומהצד השני הם לא מאה אחוז מרשים לעצמם גם להנות לגמרי מההזדמנויות החדשות שיש בפניהם אם עכשיו אני פותרתי מהעבודה זה יכול להיות שיש לי אפשרות להנות מפיצויים או שיש לי אפשרות להנות מתקופת הבטלה מסוימת ולחשוב מה אני רוצה לעשות יש לי אפשרות למצוא עבודה טובה יותר עם שכר גבוה יותר יש לי אפשרות לעבור למקום עבודה חיובי יותר, פוזיטיבי יותר יש לי הזדמנויות לעשות דברים חדשים עם אנשים חדשים במקומות חדשים וזה אחד הדברים שבאמת הרבה אנשים נקרא לזה ככה מתקשים איתם בשביל אוקטובר שהיה, כן זה כבר כמעט לפני שנה היה הלם ושוק מוחלט גם עבורי אישית, גם למדינה לי לקח שבוע או שבועיים בכלל רק להבין איפה אני ומה קורה איתי אני יודע שהרבה אנשים הייתה חוויה דומה אבל מאוד מאוד מהר אני ומי שהיה אז שותף שלי בעשייה הזאתי שקוראים לו אידי קרן שהוא איש מדהים ואדיר ואני מזמין אתכם לעקוב אחריו בין אם זה באינסטגרם או למצוא את הפודקאסט שלו, את היוטיוב שלו לא משנה מה הוא עושה לכו, אידי הוא בן אדם עם לב זהב ומקצועיות ללא רבב בקיצור החלטנו להרים כנס ולקחנו והרמנו כנס שהיה בו עשרות מרצים שהשתתפו בו אלפי אלפי אלפי אלפי אנשים אני חושב שזה עשרת אלפים איש נרשמו משהו כזה ועשינו כנס כל יום בערך במשך שבועיים רק כדי להרים את הטדר, להרים את האנרגיה והכנס הזה היה בו גם הזדמנות, נכון? זאת אומרת היה בו הזדמנות עבורי ועבור אידי יש הרבה קהל חדש שיקיר אותנו היה בו הזדמנות לעזור, היה בו הזדמנות לתרום, היה בו הרבה הזדמנויות והרבה אנשים כאילו הם מרגישים רע להרוויח או להצליח או לעשות דברים בכל מיני סיטואציות ואני אומר שזה שטות מוחלטת שזה שטות מוחלטת זה שאני משלם מחיר מסוים וכולנו במדינת ישראל שילמנו מחיר בדוגמה הזאת, אוקיי? מחירים, חלקנו שילמנו מחירים יותר כבדים חלקנו שילמנו מחירים פחות כבדים אבל גם אם שילמנו מחירים פחות כבדים זה לא מה שאנחנו צריכים להתנצל על זה זה רק אומר שאנחנו צריכים להצליח הכי טוב, לעשות הכי טוב שלנו לעשות הכי טוב שאפשר ואולי לנסות לעזור יותר למי שיש לי מחירים יותר גבוהים אולי לנסות לפרגן אנשים אלי יותר אולי לנסות לתת להם יותר אבל בסופו של דבר אי אפשר להסתכל בכל נקודת זמן על מי שנתפק יותר מאיתנו על מי שקראו דברים יותר רעים מאיתנו שתמיד יש כאלה ואז להרגיש רע עם הטוב שלנו אנחנו צריכים מצד אחד להסתכל על הרע שלנו להיות עצובים בו כמו שאמרתי לא צריך להתבייש בזה שקורה לנו משהו רע להרשות לעצמנו לסבול את זה מה שנקרא ומהצד השני לחפש בכל סיטואציה את ההזדמנויות החדשות בכל סיטואציה לחפש איך אני יכול לעשות שינוי איך אני יכול לגדול מפה, איך אני יכול לצמוח מפה אני באופן אישי בתקופה שאחרי המלחמה אני עשיתי עבודת עומק עם עצמי על מלא דברים ששוב אני חשבתי שזה המלחמה כי אני חשבתי שאני לחוץ ואני חרד בגלל הזקות, בגלל טילים, בגלל חדירות של מחבלים בגלל וואטאבר שזה היה חלק מזה אבל כשעשיתי את העבודת עומק שוב אני מזמין אתכם מי שלא עשה את זה לשמוע את הפרק שלי, השיטה שלי לטיפול עצמי ועשיתי בדיוק את העבודה הזאתי וירדתי עוד יותר לעומק ויותר לעומק וגיליתי שזה דברים שעוד היו בי לפני מצאתי את זה על דפוסים שעוד הגיעו אליי לפני אז עבורי ברמה של ההתפתחות ברור שהייתי שמח שהשבילה כתוב לעולם לא קורה לא היה קורה, לא חושב שיש בן אדם שלא היה משלם כל מחיר כדי שהאירוע הזה היה מתבטל מפני האדמה אבל זה שכולנו היינו שמחים האירוע הזה לא היה קורה זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לקחת את זה שהאירוע הזה קרה ולהפיק ממנו את המקסימום עבור עצמנו אז תמצאו הזדמנויות בכל משבר, בכל שינוי בין אם זה מעבר דירה, בין אם זה גירושים בין אם זה פיטורים, בין אם זה וואטאבר משבר אינטרגלקטי בסדר? בקורונה עבורי זה היה הבן שלי הבן שלי נולד ב-26 לפברואר ב-2020, בן האמצעי שלי ועבורי זה היה אוקיי, הזדמנות עכשיו להיות איתו מלא להיות איתו כל הזמן היינו מלא בבית, הייתי איתו מלא אני מלא עם הילדים שלי באופן כללי כי אני אוהב להיות איתם אבל איתו הייתי עוד הרבה הרבה יותר והקשר שנוצר לי איתו הוא כל כך כל כך ייחודי שזה רווח ענקי שלי מאותה תקופה, אוקיי? הדבר האחרון, בעיקרון השביעי שלנו אני רואה שאנחנו כבר נהנים קצת בפרק טיפה ארוך אבל קצריון זה להרשות לעצמנו, להשקיע בעצמנו כשאני אומר להשקיע בעצמנו אני לא מדבר רק על לא יודע, להסתפר, להתלבש יפה לשים בוסם, להתקלח אני מדבר על להשקיע בעצמנו ברמה עמוקה יותר כשעולם משתנה אנחנו צריכים בעצמנו או מה זה צריכים? כדאי לנו בעצמנו טיפה להשתנות לא להשתנות, לא לשנות את הבסיס שלנו לא לשנות את ה-DNA שלנו לא לשנות את מי שאנחנו ברמה האותנטית ביותר ולאבד את האותנטיות שלנו ממש לא אבל כן להתאים את עצמנו לסיטואציה ללמוד דברים חדשים להפוך את עצמנו לגמישים רגשית יותר והרבה פעמים זה אומר לפתח מיומנויות חדשות הרבה פעמים זה אומר ללמוד לא יודע מה, קורס חדש, הכשרה מקצועית חדשה סדנה חדשה, הדרכה חדשה משהו חדש שיעזור לנו להגיע לרמה הבאה שיעזור לנו לדרוש מאיתנו או להקפיץ את עצמנו לנקס לבל שאנחנו צריכים להיות בעקבות השינוי והדבר הזה הוא כל כך משמעותי כי בדרך כלל בתקופות של שינוי לאנשים יש חוויה של חוסר ודאות וחוסר ביטחון ואז הם קופאים אומרים אוקיי, אני מסתכל על המשאבים שיש לי נגיד על הזמן שלי, על האנרגיה שלי, על הכסף שלי אני רוצה לשמור אותם קרוב אליי אני רוצה לא לבזבז אותם והאמת היא שהפתרון הוא למי שרוצה לצמוח בתקופות של שינוי הוא בדיוק ההפך להגיד אוקיי, מה המשאבים שיש לי יש לי זמן, יש לי אנרגיה, יש לי כסף איך אני משקיע בהם כדי להפוך את עצמי לבן אדם הכי עוצמתי הכי מסוגל, הכי יכול שאני יכול לעשות בתקופה הזאתי אני רק בשבועות האחרונים לקחתי קורסים נוספים כמובן על התפתחות אישית לקחתי קורס על איך להשתמש ב-AI כדי ליעל את העסק למדתי כל מיני דברים שקשורים לטכנולוגיה למדתי פודקאסטים ודברים שקשורים לעסקים קראתי ספרים שקשורים לשיווק עש זה היה יום מצד אחד מאוד מאוד מאוד עצוב עבורי ברמה האישית, ידעתי שאנחנו נפגש קצת פחות, עכשיו לפני חודש הוא התחתן והוא הזמין אותי לברך אותו בחתונה, בחופה זה היה מאוד מאוד מרגש, אבל פחות אנחנו נפגשים, בטח לא כל יום כמו שאז היה, אז זה עצוב, ועצוב שהמכללה איבדה בן אדם שיצר כל כך הרבה דברים טובים במכללה, זה ממש הפסד, כן? מפה שמכיר אותו וזה יודע מי שלא, חפשו ביוטיוב שחר כהן, תבינו מי מדובר, שחר כהן היא פתחו אותי שיט, שחר כהן נלפי, תחפשו משהו כזה כי יש איזה שתי שחר כהן אני חושב, אבל מהצד השני, וזה העניין של העיקרון השישי שלנו היום, של לחפש הזדמנויות בלי התנצלות, זה ששחר כהן עזב, עשה מאוד טוב גם על המכללה, כי לשחר היה כמה תפקידים במכללה שבחלקם היה ממש ממש טוב, ובחלקם היה פחות טוב, וזו ההזדמנות להביא מישהו שהוא יותר טוב בדברים ששחר פחות היה טוב מהם, זו ההזדמנות לפתח דברים ששחר לא היה מסוגל לפתח, כמובן זה היה עצוב כי היו דברים ששחר פיתח יותר טוב מכל אחד אחר, אבל היו דברים ששחר לא ידע לפתח, ואז זו הייתה פה הזדמנות, אז שוב זה מצד אחד להרשות לעצמנו להתאבל ולהתבאס על מה שאיבדנו או על הסיטואציה שאיבדנו, אבל מהצד השני לחגוג ולהיות שמח ולמצוא את ההזדמנויות בלי שום התנצנות ולדעת להפוך מהדבר השלילי שקרה או מהשינוי שקרה או נכפה עלינו את הדבר הכי חיובי שיכול להיות. והדבר האחרון תמיד תמיד תמיד להמשיך להשקיע בעצמנו, לפתח את עצמנו, לרכוש מיומנויות חדשות, לרכוש קישורים חדשים, לרכוש רגשות וחוויות שישנו ויעצימו ויפתחו אותנו. חברים יקרים אם נהנתם מהפרק הזה אני ממש ממש אשמח אם תשלחו אותו לחבר או הכי קל הכי פשוט צמנו לייק או חמש כוכבים או וואטאבר על הפודקאסט ותעשו פולו או סאבסקרייב וואטאבר זה גם יעזור לכם כי זה יביא לכם יותר תכנים של התפתחות שהיא תלפית ביוטיוב או יעלה לכם התראות כשפרק חדש של הפודקאסט יעלה. אז זה גם זה וזה גם יעזור לעוד ועוד אנשים לגלות על זה כי זה מראה לאלגוריתמים שבלה בלה בלה התוכן מעניין והתוכן טוב. אז אם אהבתם את התוכן תפרגנו ואני אוהב אתכם מאוד. תודה רבה על ההקשבה ואני אפגוש אתכם בפרק הבא.