הפחד מכישלון: מאיפה הוא מגיע, למה הוא לא נעלם, ואיך מפסיקים לתת לו להחליט

הפחד מכישלון, לפי מה שאני רואה אצל התלמידים שלי, הוא לא הקול שאומר לכם ״אתה הולך להיכשל״. הקול הזה כמעט לא קיים, כי הפחד מכישלון עובד אחרת: הוא מתחפש.

הוא מתחפש לדחיינות. הוא מתחפש להיגיון, לרציונליזציה טובה למה דווקא עכשיו זה לא הזמן להקים את העסק או לפתוח את השיחה הקשה. הוא מתחפש לסדר עדיפויות. תת המודע שלנו אינטליגנטי מאוד, והוא מכיר אותנו. הוא יודע שאם רק יגיד לאדם שאפתן ״אתה עלול להיכשל״, האדם הזה יילחם בפחד וילך קדימה. אז הוא לא אומר את זה. הוא בא בהפוכה. כמו איש מכירות שיש לו סיבה נסתרת להמליץ דווקא על המנה הזאת, רק שכאן הוא בתוכנו, ולא נגדנו: הוא פשוט רוצה לוודא שלא נזוז.

למה הפחד מכישלון לא נעלם

הפחד מכישלון כמעט לא נעלם, גם אחרי שמתמודדים איתו שוב ושוב, ובמובן מסוים הוא אפילו מתעצם עם ההצלחה: ככל שיש לנו יותר, יש יותר מה להפסיד, ויותר אנשים רואים.

פחד הוא הרגש שעוצר אותנו יותר מכל שאר הרגשות ביחד. יש לנו מגוון רחב של רגשות, נעימים ולא נעימים, אבל מה שמיוחד בפחד הוא שכשאני מרגיש אותו אני קופא, עוצר או מתגונן. מה שבטוח, אני לא הולך לעבר המטרות שלי.

אני רוצה להיות ברור: אני לא רוצה לחיות בלי פחד. גם אם היה כדור שמכבה את המנגנון הזה, לא הייתי לוקח אותו. פחד מגן עלינו מסכנות ממשיות, מהשלכות חברתיות, מטעויות כספיות. הבעיה היא לא שיש לנו פחד. הבעיה היא שהתפקיד שלו הוא להגן עלינו, לא לגרום לנו להיות מוגשמים, ולכן הוא יוצא מאיזון.

שלושת הגורמים שמגדילים את הפחד מכישלון

שלושה גורמים מגדילים את הפחד מכישלון: חוויות כישלון קודמות, ובעיקר איך הסביבה הגיבה להן, הדחקה של הפחד, וביטחון עצמי נמוך.

הגורם הראשון והמרכזי הוא חוויות הכישלון הקודמות שלנו, ובעיקר איך הסביבה הגיבה להן. הרבה מאיתנו גדלו עם הורים, מורים וסביבה שניסו להגן עלינו מכישלון. מהכוונה הכי טובה. אבל ילד שמרגיש שכולם דואגים שהוא חס וחלילה לא ייכשל בונה בראש סרט אחד: להיכשל זה דבר נוראי, שצריך להימנע ממנו בכל מחיר.

תחשבו על ילד שכל פעם שהוא מתקרב למעבר חשוך, ההורים שלו רצים אחריו בלחץ ומדליקים את האור. גם אם מעולם לא קרה לו שום דבר בחושך, יש סבירות לא קטנה שהוא יפתח פחד מחושך. בדיוק אותו מנגנון קורה עם כישלון. לכן אצל הילדים שלי אני משתדל לעשות את ההפך: לא להגן עליהם מכישלון, אלא לייצר להם חוויות כישלון חיוביות. נכשלת, למדת, קמת, כולם עדיין אוהבים אותך.

הגורם השני הוא הדחקה. כשאני מטאטא את הפחד מתחת לשטיח, אין לי שום יכולת להתמודד איתו או למצוא לו פתרונות. ואז אני נופל לדפוסים: דחיינות, הסחות דעת, מנגנוני הגנה. כתבתי על המנגנון הזה בהרחבה במאמר על דחיינות ואיך להפסיק לדחות.

הגורם השלישי הוא ביטחון עצמי. ככל שהביטחון העצמי נמוך יותר, הפחד מכישלון תופס יותר מקום, כי אין מולו שום דבר שאומר ״גם אם זה ייפול, אני אסתדר״. ולכן, כמו שתראו בהמשך, חלק מהעבודה על הפחד היא בכלל לא על הפחד.

שני הרכיבים שמסתתרים בכל פחד מכישלון

בכל פחד מכישלון מסתתרים שני רכיבים: הרכיב המעשי, מה אני באמת מפסיד, והרכיב החברתי, מה יגידו ואיך אני אראה. ברוב הפחדים היומיומיים המחיר האמיתי הוא חברתי, וקשה להודות בזה.

הנה תרגיל מחשבתי שאני עושה עם תלמידים. נגיד שהמנהל שלכם נותן לכם פרויקט, ואומר שלא יקרה כלום אם תיכשלו. עכשיו הוא מוסיף: בסוף הפרויקט תעבירו הרצאה לכל החברה על איך הלך. אם הצלחתם, תסבירו איך. אם נכשלתם, תסבירו למה.

רוב האנשים, האופציה השנייה מלחיצה אותם פי חמש מאות. הפרויקט לא השתנה. הסיכון המעשי לא השתנה. רק דבר אחד השתנה: הכישלון נהיה פומבי.

התרגיל הזה מגלה את שני הרכיבים. המעשי: כסף, זמן, הזדמנות. והחברתי: מה יגידו. ואם אתם כמו רוב האנשים, יהיה לכם קשה להודות בפני עצמכם שהפחד הוא חברתי. הרבה יותר קל להגיד ״אני אאבד את העבודה״ מאשר ״אני מפחד שיראו אותי נכשל״. אבל כל עוד הפחד החברתי מתחת לשטיח, אי אפשר לעבוד איתו.

הרוב המוחלט של הפחדים שלנו ביומיום הם כאלה. גם אם הדבר שאנחנו מפחדים ממנו יקרה, לא נמות ממנו ולא ניפגע פיזית. המחיר שלו חברתי. וכשאני מוכן לפתוח את הדבר הזה, קודם כל מול עצמי, אני מייצר הערכה עצמית מהמקום הכי עמוק של הפחד שלי.

פחד רציונלי או לא רציונלי: החלוקה שמשנה הכול

פחד רציונלי הוא פחד מסכנה אמיתית שסביר שתקרה, ופחד לא רציונלי מנפח את התוצאה למשהו שלא יקרה. לכל אחד מהם צריך תשובה אחרת. אחרי שהפרדתם בין מעשי לחברתי, זו החלוקה השנייה, והיא הכלי הכי פרקטי שיש לי לתת לכם.

אחד התחביבים שלי בשנים האחרונות הוא טיפוס. כשאני על צוק, יש פחד רציונלי: אני יכול ליפול, החבל יתפוס אותי, ועדיין אנקע קרסול או אחטוף מכה בברך. ויש פחד לא רציונלי, שאומר שאני עומד למות, כשבפועל אני קשור ודי בטוח. שני הפחדים באים ביחד, ולכל אחד צריך תשובה אחרת.

אותו דבר בהרצאה ראשונה מול ארבע מאות איש. ״יצחקו עליי והחיים שלי נגמרו״, זה החלק הלא רציונלי. ״ההרצאה תהיה לא טובה וזה יפגע בקידום שלי או במערכת יחסים עם אנשים בחדר״, זה חלק רציונלי לגמרי. סביר, הגיוני, יכול לקרות.

הטעות היסודית של אנשים שלא אוהבים לחשוב לעומק היא לטפל בשניהם באותה דרך. משפטי מוטיבציה כמו ״אם אתה מפחד מזה, אתה חייב לעשות את זה״ נשמעים חזק, אבל תפעילו אותם על קפיצה ממטוס בלי מצנח ותבינו את הבעיה. פחד רציונלי לא צריך אומץ. הוא צריך הכנה.

מה עושים עם החלק הרציונלי ועם החלק הלא רציונלי

עם החלק הרציונלי של הפחד מכישלון מתמודדים בהכנה, בארבע רמות: לקבל את הסיכון במודע, להקטין אותו, להתכונן לתרחיש, או להחליט לא לעשות. עם החלק הלא רציונלי לא עובדים על הפחד עצמו, אלא על ביטחון עצמי.

עם החלק הרציונלי יש ארבע רמות של התמודדות, מהקלה לקשה. הראשונה: להסתכל על הסיכון ולהחליט במודע שהוא מספיק נמוך ואני מוכן לקחת אותו. בטיפוס, אני מבין שאני יכול לחטוף מכה, ואני מחליט שזה סיכון שאני לוקח. הרמה השנייה: לפעול כדי להקטין את הסיכון. ללמוד את השיטות, לא להתקמצן על ציוד, להחליף חבל ישן. השלישית: להתכונן לתרחיש עצמו, לדעת מה אני עושה אם זה קורה. והרביעית, כשהסיכון באמת גדול מדי: להחליט לא לעשות את זה, בראש שקט, לא מתוך שיתוק.

מי שרוצה להקים עסק ומפחד לעזוב את העבודה, לא צריך את המשפט ״חיים רק פעם אחת״. הוא צריך לשאול איפה בתוך החשש הזה יש חלק רציונלי, ולהעמיק דווקא בו. שם נמצא התכנון.

עם החלק הלא רציונלי לא עובדים על הפחד הספציפי. עובדים על ביטחון עצמי. ביטחון עצמי גבוה יותר מפחית פחדים לא רציונליים באופן טבעי, בלי שצריך להתמודד עם כל אחד מהם בנפרד. זו לא עצה מוטיבציונית, זה כלי: אם אני יודע שאסתדר גם אם זה ייפול, החלק המנופח של הפחד מתכווץ מעצמו.

סיכום

הפחד מכישלון לא נעלם, והוא גם לא אמור להיעלם. הוא מתחפש לדחיינות ולהיגיון, הוא גדל מחוויות כישלון שהסביבה הגיבה אליהן בבהלה, מהדחקה ומביטחון עצמי נמוך. הדרך לעבוד איתו היא לפרק אותו: מעשי מול חברתי, רציונלי מול לא רציונלי. לחלק הרציונלי נותנים הכנה. לחלק הלא רציונלי נותנים ביטחון עצמי. ולחלק החברתי, הכי עמוק מכולם, נותנים את הדבר שהכי קשה לתת לו: להודות שהוא שם.

רוצה להעמיק?

בניתי קורס מבוא לפסיכולוגיה שפתוח לכולם ללא עלות, על איך המוח שלנו עובד, למה אנחנו מרגישים מה שאנחנו מרגישים, ומה בעצם אפשר לעשות עם זה.

לצפייה בקורס מבוא לפסיכולוגיה