התמודדות עם פחדים: שתי הדרכים שעובדות, ולמה הדחקה לא

התמודדות עם פחד, לדעתי, לא מתחילה מ״להתגבר עליו״, אלא משאלה אחת: מה בפחד הזה רציונלי ומה לא. לחלק הרציונלי עונים בתוכנית, את החלק הלא רציונלי מחלישים בביטחון עצמי, ורוב האנשים נותנים לשניהם את אותה תשובה. או שהם מתעלמים מהכול, או שהם מפחדים מהכול. שתי הטעויות עולות ביוקר.

פחד הוא הרגש שעוצר אותנו יותר מכל הרגשות האחרים יחד. כשמרגישים כעס, ממשיכים. כשמרגישים עצב, ממשיכים. כשמרגישים פחד, קופאים או מתגוננים, ומה שבטוח, לא הולכים לעבר המטרות. ולא תמיד זה מרגיש כמו פחד. הרבה פעמים זה מרגיש כמו ״עוד לא הזמן״, כמו עייפות, כמו פרויקט אחר שפתאום נהיה דחוף. אם אתם רוצים להקים עסק ונמנעים מפעולות מסוימות, אם אתם רוצים זוגיות טובה יותר ולא זזים, אם אתם רוצים להרוויח יותר ומשהו לא מתקדם, כדאי לבדוק אם מה שעוצר אתכם, בצורה עמוקה, הוא פחד.

למה לא כדאי לשאוף לחיים בלי פחד

לא כדאי לשאוף לחיים בלי פחד, כי פחד מגן עלינו מסכנות אמיתיות. המטרה היא לא לחסל את המנגנון, אלא לדעת להתמודד איתו בצורה שהיא שלמה לנו, לא עיוורת ולא חסרת היגיון. אני לא רוצה לחיות חיים בלי פחד. אם היה כדור שמבטל לגמרי את מנגנון הפחד, לא הייתי לוקח אותו. פחד מגן עלינו מסכנות אמיתיות, לחצות כביש סואן, ללטף כלב רחוב שנובח. אבל הפחד האנושי עובד הרבה מעבר לאינסטינקט. הוא מגן עלינו מהשלכות חברתיות, מכישלונות, מבעיות כלכליות, מטעויות שהיו עולות לנו ביוקר.

הבעיה היא שהתפקיד של הפחד הוא להגן עלינו, לא לגרום לנו להגשים דברים. ולכן הוא יוצא מאיזון. הוא מגן עלינו גם ממה שלא צריך להגן.

הדרך הראשונה: פחד רציונלי, ומה עושים איתו

פחד רציונלי נובע מסכנה אמיתית, והוא לא מבקש שנתגבר עליו. הוא מבקש שנתכונן: שמים לב, מעריכים את המצב, ובונים תוכנית. אני מטפס על צוק, אני מפחד ליפול. זה פחד אמיתי, ואם אני לא אקשיב לו אני עלול ליפול.

אם אני מפחד ליפול מהצוק, אני לומד טוב טוב את שיטות האבטחה, אני לא מתקמצן על ציוד, ואם החבל נראה ישן אני קונה חדש. אם אני מפחד לעזוב את העבודה כדי להקים עסק, אני לא אומר לעצמי ״חיים רק פעם אחת, תעוף קדימה״. אני שואל איפה החשש, מה מתוכו באמת יכול לקרות, ומה התוכנית למקרה שזה קורה.

לפחד יש מסר, ולפחד רציונלי המסר ברור: אל תתעלם ממה שקרה פעם, ותבנה תוכנית. תדע מה יכול להיות שם. זה לא חולשה. זה ניהול סיכונים, וזה עבודה עצמית מהשורה הראשונה.

הדרך השנייה: פחד לא רציונלי, ולמה לא עונים לו ישירות

לפחד לא רציונלי לא עונים ישירות, כי אין הכנה שמרגיעה סרט. בונים ביטחון עצמי, ופחדים לא רציונליים נחלשים מעצמם, אוטומטית, ככל שהביטחון העצמי עולה.

באותו טיפוס על הצוק יש גם חלק אחר. הקול שאומר ״זה מסוכן מסוכן מסוכן, אתה הולך למות״, כשבפועל אני קשור, הציוד תקין, וזה די בטוח. זה החלק הלא רציונלי. ורוב הפחדים שלנו מכילים את שני החלקים ביחד, זה מה שמבלבל.

תחשבו על הרצאה מול ארבע מאות אנשים. יש חלק רציונלי: אולי ההרצאה לא תהיה טובה, ואם היא לא תהיה טובה זה יכול לפגוע במערכות יחסים בעבודה או בקידום. זה יכול לקרות, ולזה מתכוננים. ויש חלק לא רציונלי: יצחקו עליי, יבוזו לי, החיים נגמרו. זה לא יקרה, ובטח לא במידה שהתחושה מספרת.

הטעות היסודית היא לטפל בשני החלקים באותה צורה. מי שמתכונן לחלק הלא רציונלי לא יסיים להתכונן לעולם, כי אין הכנה שמרגיעה סרט. ומי שמתעלם מהחלק הרציונלי כמו שמתעלמים מהסרט יעשה מהלכים חסרי אחריות.

ככה לא צריך להתמודד עם כל פחד לא רציונלי בנפרד. ועוד דבר שעוזר להוריד את הנפח: ברמת התחושה הפיזית, פחד והתרגשות זה אותו דבר עבור רוב האנשים. אותו לב, אותה בטן. ההבדל הוא רק בשם שנותנים לתחושה. לפעמים לקרוא לזה ״התרגשות״ הוא לא תרגיל חשיבה חיובית, זה פשוט תיאור מדויק יותר.

למה אנחנו מכירים רק את השכבה העליונה של הפחד

אנחנו מכירים רק את השכבה העליונה של הפחד משתי סיבות: הפחד מתחפש לדחיינות, לרציונליזציות ולהסחות דעת, והרגשות מאוחסנים אצלנו כסרטים לא נעימים שאנחנו נמנעים מלהיכנס אליהם. לכן הפחדים ממשיכים לעצור אותנו גם כשאנחנו מודעים אליהם. הפחד לא מדבר ישר. הוא מניפולטור. אצל אנשים רציניים עם שאיפות, תת המודע יודע שאם הוא יגיד ״אתה עלול להיכשל״, נלחם בו. אז הוא בא בהפוכה: דחיינות, רציונליזציות, הסחות דעת. הוא לא יגיד לכם את הסיבה האמיתית, כמו ילד חכם שלא אומר למה הוא לא רוצה ללכת לבית הספר.

והסיבה השנייה עמוקה יותר. רגשות מאוחסנים אצלנו דרך תמונות וסרטים. הפחד ממדוזה הוא לא תמונה של מדוזה שוחה בים, הוא סרט של מדוזה שעוקצת ואני בבית חולים. עצם ההיזכרות בסרט לא נעימה, אז אנחנו לא נכנסים לשם. התוצאה: רובנו, רוב הזמן, מודעים רק לרמה השטחית ביותר של הפחד שלנו. וכשמנסים להתמודד איתו בעזרת אופטימיות או כוח רצון, זה לא מצליח, כי מתמודדים עם השכבה העליונה בזמן שהשכבות העמוקות ממשיכות לעבוד.

ברגע שחושפים את הדפוס, ״אני לא דוחה כי אני עסוק, אני דוחה כי אני מפחד מהתגובה של X״, אפשר לעשות ניהול סיכונים אמיתי. עד אז, מנהלים סיכונים על משהו שלא רואים. כתבתי על המנגנון המסווה הזה בהרחבה במאמר איך להתמודד עם פחד מכישלון.

למה הדחקה חוזרת בסיבוב

הדחקה של פחד גדול חוזרת בסיבוב, כי הפחד שלא טופל לפני הצעד תוקף אחרי הצעד, בגרסה אחרת. היא עובדת לפעמים, למשל בפחד קהל, אבל לא ברוב הפחדים הגדולים.

יש גישה פופולרית: להתעלם מהפחד ולעשות בכל זאת. לפעמים היא עובדת. לפחד קהל, למשל, אני ממש ממליץ עליה, כי עבור רוב האנשים פחד קהל הוא מצב נתון שנעלם עם תרגול, וכתבתי על זה במאמר איך להתגבר על פחד קהל. אבל ברוב הפחדים הגדולים היא חוזרת בסיבוב.

הדוגמה מהעולם שלנו, של מטפלים ומאמנים: אנשים מתפטרים מהעבודה, מתעלמים מזה שהם מפחדים, לא מדברים על זה. ואז פונה אליהם לקוח, והם לא חוזרים אליו. שלושה שבועות. כי הם מפחדים שאין להם מספיק כלים, שהם לא יעזרו לו, שמה הוא יחשוב. אותו דבר עם מי שמקים עסק ונתקע בשיווק ובמכירה, כי שם הפחד חיכה. להדחיק זה לא לפתור. זה לדחות את הפגישה עם הפחד למועד פחות נוח.

איך מתמודדים עם פחד בפועל: התהליך בארבעה צעדים

התמודדות עם פחד בפועל היא ארבעה צעדים: לשים את הפחד על השולחן, לפרק אותו לרציונלי ולא רציונלי, לבנות תוכנית לחלק הרציונלי, ולבנות ביטחון מול החלק הלא רציונלי.

1. שמים את הפחד על השולחן. לא ״אני עסוק״, אלא ״אני מפחד ש...״. כותבים את המשפט עד הסוף.
2. מפרקים לרציונלי ולא רציונלי. מה מהדברים האלה באמת יכול לקרות, ומה המחיר האמיתי שלו? מה סרט?
3. לרציונלי, תוכנית. מה אני עושה כדי להקטין את הסיכון, ומה אני עושה אם זה בכל זאת קורה.
4. ללא רציונלי, ביטחון. לא מתווכחים איתו. עושים את הצעד, אוספים הצלחות, ונותנים לביטחון שנבנה לעשות את העבודה.

ואם נתקעים, מרימים דגל. שיחה עם מישהו שרואה מהצד את הדפוס שאתם לא רואים שווה יותר מחודש של ״אני אתגבר על זה לבד״.

סיכום

לא מתגברים על פחד, מפרקים אותו לחלק רציונלי ולחלק לא רציונלי. החלק הרציונלי מבקש הכנה ותוכנית. החלק הלא רציונלי לא מבקש כלום, הוא נחלש כשהביטחון עולה. הדחקה לא פותרת אלא דוחה. ומי שלומד להבחין בין השניים לא חי בלי פחד, הוא חי עם פחד שעושה את העבודה שלו ולא את העבודה שלנו.

רוצה להעמיק?

בניתי קורס מבוא לפסיכולוגיה שפתוח לכולם ללא עלות, על איך המוח שלנו עובד, למה אנחנו מרגישים מה שאנחנו מרגישים, ומה בעצם אפשר לעשות עם זה.

לצפייה בקורס מבוא לפסיכולוגיה