פרק 105: ביטחון עצמי ממגנט

לא אחד, לא שתיים, לא שלוש, שתים עשרה נקודות לבניית ביטחון עצמי ממגנט. כן, כן, כשאני אומר ביטחון עצמי ממגנט, אתם יודעים בדיוק, אבל בדיוק למה אני מתכוון. לבן אדם הזה שכשהוא נכנס לחדר, בין אם הוא רעשן כי זה מה שכיף לו, ובין אם הוא שקט כי זה מה שכיף לו, ובין אם הוא הופנם או מוחצן, ברגע שהבן אדם הזה נכנס לחדר, המבט של אנשים מוגש אליו, בין אם יש איזושהי התלבטות, דיאלוג, שיחה, אנשים רוצים לשמוע את הדעה של הבן אדם הזה, אם הוא מביע אותה, הם ייחסו לה משקל רב יותר וחשוב יותר, ובקיצור, אנשים ירצו להיות בקרובת האדם הזה ביטחון עצמי ממגנט. תכונה סופר חשובה, סופר עוצמתית, 12 דרכים להשיג אותה ממש אחרי הפתיח. אז שלום חברים וברוכים הבאים לתכלס, פודקאסטי פתחות אישית, בלי קלישאות, השם שלי זה גל צחייק והמטרה שלי היא להביא לכם את הכלים הכי פרקטיים שיש להצלחה בחיים, כלים באמת מעשיים שבאמת באמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרטה. אני אשמח אם תוכלו כבר עכשיו, אם אתם עוקבים של הפודקאסט, לשים לייק, לדרג חמישה כוכבים או מה שאפשר בפלטפורמה, כדי לעזור לעוד ועוד אנשים לשמוע וליהנות מהפרק הזה. אם אתם עדיין לא עוקבים, אתם מוזמנים ללחוץ עוקב כדי לקבל התאהר בכל פעם שעולה פרק נוסף. אז בואו נתחיל עם 12 נקודות סופר חשובות, סופר משמעותיות שיעזרו לכם לבנות את הביטחון העצמי הממגנט שלכם. בפרק הזה יהיו נקודות שיהיו סופר עמוקות, סופר רגשיות, חלקם יהיו סופר פרקטיות ברמת פעולות, חלקם יהיו יותר כלליות, חלקם יהיו יותר ספציפיות, ממש הכל מהכל. קחו את מה שמתאים לכם ותתחילו ליישם היום. אז הדבר הראשון או הקונצפט הראשון הוא כל כך גדול, הוא כל כך רחב שאנחנו בעצם נראה איך הוא בא לידי ביטוי גם בכל שאר העשרים בצורה יותר ספציפית. והראשון הוא לחבק, פשוט להתמסר לעני האותנטי שלנו. מה זה אומר העני האותנטי שלנו? קודם כל, העני האותנטי שלנו אומר שאני מכיר קודם כל את עצמי, ואני לומד להכיר מי אני בצורה עמוקה יותר. הכרות עצמית זה תהליך עמוק, ארוך, אולי אפילו אינסופי, ממש כמו להכיר את בן או בת הזוג שלך. אנשים שנמצאים במהלך היחסים זוגית והם באיזשהו שלב, בין אם זה אחרי חודש, חודשיים, שנה, שנתיים או אפילו עשור, חושבים שהם מכירים עד הסוף את בן או בת הזוג שלהם, באותו רגע חלק מאוד עמוק ומהותי במהלך היחסים, מתא. למה? בגלל שבני האדם באופי שלהם תמיד משתנים, תמיד מתפתחים, אף פעם לא מכירים את עצמם עד הסוף, אז בטח אי אפשר להכיר אותם עד הסוף. ברגע שאני חושב שאני יודע לחלוטין מההתחלה ועד הסוף מי אני בצורה אבסלוטית, אני בעצם סוגר, בעצם מונע את אחד התכונות הכי בסיסיות שלנו כבן אדם, שזה היכולת שלנו להתפתח ולהשתנות. אז מה זה אומר להכיר את עצמי אותנטי? כל הזמן להעמיק את ההיכרות שלי עם עצמי, להסתכל על עצמי, להשתנה בזמן אמת, ופשוט להיות בסבבה עם האישיות ועם האופי המולדים או הנבנים של עצמי. זה לא אומר שאני לא רוצה להתפתח, זה לא אומר שאני לא רוצה לצמוח, זה לא אומר שאני לא רוצה להסתכל על חלק מהחולשות שלי ולשפר אותן, זה לא אומר שאני לא רוצה לקחת חלק מהחוזקות שלי ולהעצים אותן, זה כן אומר שאני רוצה להסתכל על עצמי קודם כל כשלב ומושלם כפי שאני ממש עכשיו, ואז את כל תהליך ההתפתחות שלי פשוט לעשות משם. ולא מתוך מקום של צורך, לא מתוך מקום של מי שאני עכשיו זה לא מספיק, אלא מתוך מקום של אפשרות והזדמנות, אלא מתוך מקום של מסע, שזה בעצם אחד המסעות הכי חשובים. ברגע שאני מסתכל על עצמי כבן אדם שלם, כבן אדם שהוא סבבה עם עצמו כמו שהוא מצד אחד, ומהצד השני מבין שיש לי עוד אינסוף לאן לגדול, כבר יצגתי אבן דרך מאוד משמעותית, לעבר זה שיהיה לי ביטחון עצמי ממגנט. את הדבר הזה אנחנו עושים בסביב, איך הוא נכנס גם בתוך נקודות הבאות. אז מהי הנקודה השנייה? הנקודה השנייה זה בעצם לשים לעצמי מטרות. לשים לעצמי מטרות גדולות, קודם כל, מטרות גדולות ומשמעותיות, ויש לי פרק שלם בפודקאסט על איך מציבים מטרות, אז אתם יותר ממוזמנים לגזור לחור הזה, למצוא את זה. אבל מה שחשוב במטרות האלה זה שיהיה להם שתי מרכיבים סופר מרכזיים. הדבר הראשון זה את החלק של החלום. מה זה אומר החלום? איך המטרה הזאת נראית בסוף שלה? אם למשל אני רוצה זוגיות מצוינת או משפחה מדהימה, אז איך המשפחה או הזוגיות האלה אמורות לראות? אם אני רוצה עסק מאוד מצליח או גדול, אז איך העסק הזה אמור לראות? אם אני רוצה לחיות סוג מסוים של חיים, איך אני רוצה שהחיים האלה יראו? אז הצד הראשון זה הצד של החלום. הצד השני, שהוא לא פחות חשוב, זה להוריד את זה לממש תורניות עבודה, פעולות ספציפיות שאני יכול לעשות או משימות או מטרות, שאני יכול לעמוד בהן בטווח זמן הקצר כדי להרגיש את ההתקדמות שלי. אני אישיק מאוד מאוד אוהב לעשות מטרות שהן ברמת החזון, שזה סוג של חלום כזה, כן, כמו שאמרתי. יש לי בדרך כלל מטרות שנתיות שהן ניחוש כללי, אני לא מצפה לעמוד או לא לעמוד בהן, זה לא כזה משנה. זה נותן לי את הכיוון הכללי לעבר החזון. ואז יש לי מטרות רבעוניות של 90 יום, פלוסלפות השם, שזה המטרות שאני אשכרה מיושם לעמוד בהן. אותן אני מפרק ברמה החודשית והשבועית, זהו. אז כל שבוע אני יודע מה המטרות שלי השבוע, איך אני מקדמות את החזון שלי של המטרה דרך ה-90 יום, אוקיי? אז ברגע שיש לי מטרות, אני יודע מה אני רוצה להשיג, ואנשים שיודעים מה הם רוצים להשיג הם כבר אנשים ממגנטיים יותר, מאנשים שלא יודעים מה הם רוצים להשיג, זה דבר ראשון. אבל דבר נוסף, ברגע שאני לא רק יודע מה אני רוצה להשיג, אני גם יודע שאני מתקדם לשם, אני גם רואה שעבר שבוע, עבר שבועיים, עבר חודש, עבר חודשיים, ואני מתקדם בצעדים ענקיים לעבר המטרות שלי, אז בוודאות מה שקורה זה שאני מפתח עמוק עמוק עמוק את הביטחון העצמי הממגנט שלי. הנקודה השלישית היא באמת להכניס לעצמנו לראש דיבור חיובי. כן, אני לא מהאנשים, מי שמכיר את הפודקאסט, שאומר שאסור לדבר על דברים שליליים או לחשוב על דברים שליליים, אבל זה מאוד מאוד מאוד חשוב להתעסק גם בדיבור פנימי חיובי. אני לא מדבר פה רק על איזה שהם אפירמציות כאלה של אני בסדר, אני טוב, הכל סבבה, למרות ששוב אין לי שום דבר נגד זה, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך חזק. אני פשוט אומר את הדבר הבא. המחשבות שלנו או השיח פנימי שלנו מתנהל כמו בדיוק זה, כמו שיחה. והרבה פעמים הדרך שבה אנחנו יכולים לכוון שיחה בצורה מאוד אינטליגנטית ומאוד אפקטיבית זה בעזרת שאלות. והשאלה של איזה שאלות אנחנו שואלים את עצמנו זה אחת השאלות החשובות ביותר בביטחון העצמי שלנו. בן אדם שכל הזמן שואל את עצמו, מה לא בסדר בי? מה לא בסדר באחרים? איך זה יכול להשתבש? מה פה לא יכול לעבוד? למה הדבר הזה הוא לא נכון? וכן הלאה. זה יהיה בן אדם שאו איך מנסים לדפוק אותי, או איך מנסים להרוס אותי, או למה זה נגדי. זה יהיה בן אדם שהפוך מאוד מאוד מלא להיות מאוד מאוד לא אטרקטיבי. ההפך מממגנט והביטחון העצמי שלו ממש יחרסם את עצמו. מלמול זאת, בן אדם ששואל את עצמו, אוקיי, איפה פה יש לי הזדמנות? איפה פה יש לי יכולת לעשות משהו נוריד? איפה פה אני יכול לתרום? איפה פה אני יכול לתת? איפה הדבר הזה יכול להיות משהו שיש רוב האנשים שאומרים שהם ביקורתיים מאוד כלפי עצמם, הם גם ביקורתיים מאוד כלפי אחרים, הם פשוט לא אומרים את זה. הם יודעים שזה לא מנועץ, הם יודעים שזה לא יפה, אבל אנשים שיש להם ביקורת עצמית קשה, הם כמעט תמיד אנשים שיש להם ביקורת גם קשה כלפי אחרים, שוב בדרך כלל הרבה פעמים הם לא יגידו אותה, אבל יש להם אותה. ויש להם ביקורת קשה לאחרים. אנשים שרואים את הטוב בחיים ורואים את הטוב באחרים בצורה דרגתית, יראו את הטוב בעצמם, בלי להתאמץ, זה פשוט יקרה לבד. שוב, 95% מהמקרים, 5% השאר, לא יודע, יש לכם לטפל בזה, אוקיי? אז, דבר ראשון עברנו, להתחבר לעניירותנטי 2, לדעת מה המטרות שלי, גם הגדולות וגם מיד יותר. 3, לנהל שיחה חיובית יותר עם עצמי דרך שאלות קונסטרוטיביות. 4, לתתרגל יותר את הנושא הזה של עוקרה. תודה. 5, כל הנושא הזה של שפת גוף. אוקיי, זה שטחי גייצח, אבל זה אמיתי. התפיסה שלנו, שהתודעה שלנו משפיעה על הגוף, היא נכונה חלקית, אוקיי? מה זה אומר? לכולנו ברור שאם אנחנו עצובים ומבעשים ואין לנו כוח, אז הפרצוף שלנו משדר משהו. ומצד השני, אם אנחנו שמחים ומאושרים וטוב לנו ומרגישים בביטחון, אז השפת גוף שלנו משדרת את זה. זה אני מקווה שברור לכל מי ששומע את הפודקאסט הזה. אם לא, יש בטח שלי הרצאה של 2,500 ביוטיוב על שפת גוף, תראו אותה. אם זאת, אם זה ברור לנו, עדיין קודם כל שווה לראות את ההרצאה של שפת גוף, אבל בלי קשר, אוקיי? אני צריך להבין ששפת גוף גם עובדת הפוך. אם אתם עכשיו תשמעו ובכוח, בחמש דקות הקרובות, עד שאני אגיד לכם לעצור את זה, פשוט תחייכו ותעשו פרצוף כאילו אתם שמחים. תיישרו את הגב שלכם ותשמעו או תעמדו איפה שאתם יוצאים ותשכימו, כאילו אתם ממש שמחים, כאילו ממש טוב לכם. תוך משהו כמו 10, 15, 20 שניות, תדעו שיתחילו להראות לכם מחשבות חיוביות יותר בגוף, אוקיי? אתם תתחילו להרגיש שהדבר הזה מתחיל להשפיע עליכם. מעבר לזה, מי שהולך ברחוב ומחייך, לא כולם, אבל הרבה אנשים יתחילו לחייך אליו בחזרה. ברגע של אנשים מחייכים אליי, אוקיי? אז אני כבר מרגיש עוד יותר טוב. אוקיי? כשאני מתנהג בצורה הזאת, זה עושה לי הרבה הרבה יותר טוב. שפת בגוף יכול להשפיע לי על הפסיכולוגיה, אוקיי? הדבר הבא זה להתמודד עם הפחדים שלנו, אוקיי? לא עם כל פחד תמיד מיד חייב להתמודד, אבל באופן כללי, אני חושב שהסיבה הראשונה שאנשים לא מצליחים להתמודד במציאות עם הפחדים שלהם זה כי הם לא קודם כל מצליחים להתמודד בדמיון עם הפחדים שלהם, אוקיי? הדמיון שלנו הוא כלי סופר סופר חזק. רוב האנשים לא יודעים את זה, לא יודע אם דיברת את זה פעם בפודקאסט אחר, הדמיון זה כלי כל כך עוצמתי והרבה אנשים רואים, וואו איזה בזבוז של הדמיון זה, שאנחנו כל הזמן מפחדים ויש לנו חרדות וכאלה. בולשיט! בולשיט! הדמיון שלנו נוצר כדי לפחד, בבסיס שלו. מה הכוונה? הוא קודם כל, קודם כל, קודם כל, נוצר לנו הערכים הזה של הדמיון, כן זה לא עמית מוקלט מה שאני אומר עכשיו, אבל זה מאוד מאוד מאוד גישה נפוצה ומקובלת בעולם הפסיכולוגיה, שהדמיון שלנו נוצר כדי שנוכל לדמיין סיטואציות עתידיות, לזהות סכנות ותקלות בעתיד ולהימנע מהן ממש בצורה אבולוציונית. זאת אומרת, המוח שלי אמור להיות מסוגל קודם כל לפחד בדמיון כדי להימנע מצרות במציאות. עכשיו, מה הקטע? רוב האנשים כל כך לא רוצים להרגיש פחד, כי פחד זה תחושה רעניינה, וגם החברה שלנו קצת פרוזה פה, כי הוא מסתכל בקטע שלילי על אנשים שהם מפחדים. אז בגלל שאני לא רוצה לפחד, אני לא נותן למוח שלי לעשות את התפקיד שלו עד הסוף, שלדמיין עד הסוף את הפחד. ואז אני תקוע באיזשהו לולאה כזאת של אימנות מפחד, ופחד זה מסוג הדברים האלה שכשאתה מנסה להתעלם מהם, הם רק מחלשלים בך עמוק יותר ועמוק יותר. אז הדבר הראשון שאתם רוצים לעשות, אם יש לכם פחד גדול שמקביל אותכם, זה באמת באמת לשאול את עצמכם מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, לרוץ את הסנארים האלה עד הסוף. אם כבר עשיתם את זה, אז הגיע הזמן לדבר על תוכנית פעולה אחרת, אבל רוב האנשים אפילו לא מגיעים עד שם. הדבר הבא, זה להקיף את עצמי באנשים אחרים שהם חיוביים. אם אני נמצא בסביבה של אנשים שהם כולם שפינים, שהם כולם עם ביטחון עצמי דמור, שהם כולם מורידים את עצמם, שהם כולם במקום הזה, יהיה לי מאוד מאוד מאוד מאוד קשה לעלות מעל הדבר הזה. למה? כי שוב, עקרון מאוד מאוד בסיסי, כשיש אנשים בסביבה שלי שהם דומים לי, אז אני מרגיש מפחור, אני מרגיש אמון, אני מרגיש אחד מהם, אני מרגיש חלק, אני מרגיש שייכות. זה דבר סופר חזק. ברגע שאני רוצה להתפתח, לצמוח, להפוך להיות חיובי יותר, וגם אם הסביבה שלי לא תהיה לגדיל, לא תעשה לי שום דבר, מה שבדרך כלל כן יעשו, כן כי הם ירגישו שאני מתנתק מהם, ירגישו שאני מתרחק מהם, אז הם ינסו לעשות פעולות בין אם במודע או לא במודע, כדי להחזיר אותי אחורה, כי שוב, גם אם זה במקום טוב, במקום שהם אוהבים אותי, כן לא במקום רע, או בטח אם זה גם במקום רע, הם יעשו את זה ואני אעשה את זה לבד. ולכן זה נורא נורא חשוב לייצר לעצמי סביבה תומכת של אנשים, שהם פוזיטיביים, שהם חיוביים, שיש להם ביטחון עצמי גבוה, שהם אנשים במגנטים, שהם אנשים שבסביבה שלהם קורים דברים טובים, שאנשים אחרים אוהבים אותם, ולהקיף את עצמי פשוט בסביבה הזאתי, זה דבר סופר סופר סופר חזק. הדבר הבא שלנו זה ממש לחגוג ניצחונות קטנים, ופה אני רוצה בפעם ה-500, ה-727, בפחות או יותר, לצטט חבר טוב, איתה וזריה, המלך, המדהים, שאם אתם לא שומעים את הפרודקאסט שלו, פשוט עשו את זה באמת. יש לו משפט מאוד מאוד חזק, הוא אומר, משפט ששוב, מאז שאומרתי אותו פעם אחת, או פעמיים, או שלוש, או שבע, או עשר, אני מצטט אותו בערך אחד לשבוע, ואני אומר, הוא אומר את זה כך, הוא אומר, שום דבר לא מחכה לך בפסגה. רוב האנשים אומרים, לא, אני לא אחגוג את הניצחון הקטן שלי, לא אחגוג את ההצלחה הקטנה שלי, כי אני מחכה להגיע להצלחה הגדולה. כשאני אגיע להצלחה הגדולה, אז אני אחגוג. כשאני אגיע לניצחון הגדול, אז אני אחגוג. והאמת היא, שכל מי שניסה אי פעם להשיג מטרות, יודע דבר פשוט. ברגע שאנחנו משיגים מטרה גדולה, או כשאנחנו מתקרבים אליה אפילו, היא כבר לא נראית לנו כל כך גדולה. ואז אנחנו לא חוגגים אותה, ולא חוגגים אותה, ולא חוגגים אותה, וכשאנחנו לא מגיעים למקור, שבו יש לנו הצלחה כל כך גדולה, שאנחנו רוצים לחגוג אותה, אין לנו עם מי לחגוג, אנחנו לא יודעים לחגוג, אנחנו לא רגילים לחגוג, אין לנו את הסביבה שחוגגת איתנו, ואז אנחנו מרגישים לבד ומתוסכלים. ברגע שאני מראש, מהצלחות קטנות, כל הזמן חוגג כל הצלחה קטנה שלי. אין לי פי פרק לפודקאסט, כל הכבוד לי. הוצאתי ספר, כל הכבוד לי. עשיתי סדנה, כל הכבוד לי. עשיתי איזושהי פעולה מסוימת, כל הכבוד לי. יצאתי לידי עם אשתי, כל הכבוד לי. עשיתי משהו עם הילדים, כל הכבוד לי. לחגוג הכל. ברגע שאני חוגג הכל, קורים שני דברים. אחד, הסביבה שלי מתרגלת לחגוג איתי את ההצלחות שלי. אלה שאני מגלה שלא אוהבים בסימו, כמה שווים החיים שלכם? האם אתם לא רוצים להשקיע בצורה שווה גם בכלי ששומר על החיים שלכם? אני חושב שכן, אז להתאמן. הדבר הבא זה ללמוד לקבל ביקורת. יש לי פרק שלם, הכותרת שלו זה לקבל ולתת ביקורת כמו נינג'ה, איך נותנים ביקורת, איך מקבלים ביקורת בצורה אפקטיבית, אוקיי? אם אני לומד לקבל ביקורת בצורה אפקטיבית, שאחד לא מפעילה אותי ולא מורידה אותי, ושתיים מרימה אותי ובונה אותי ומאפשרת לי לפעול ולשפר את עצמי, אז אני נהיה בן אדם מאוד מאוד מבנגנט. כי רוב האנשים מפחדים לתת ביקורת לאנשים אחרים, כי הם מפחדים מהתגובה שלהם. אלה שנותנים ביקורת, זה יפה שהם נותנים ביקורת בציניות, כדי כאילו להחיק את עצמה מהצד שלהם, לא מקבל את הביקורת, לא ליצור איזשהו ריב או משהו כזה, אוקיי? ובן אדם שכשנותנים לו ביקורת, פשוט אומר וואו, תודה רבה שהגבת, תודה רבה שאמרת לי את זה, ואני אראה מה אני יכול לעשות עם זה, אבל גם מגיב בביטחון מתוך הדברים שהוא יודע שהוא עושה כן טוב, ולא רק מתנצל, אז זה בן אדם מאוד מאוד מאוד מגניב. אתם לא תאמינו כמה פעמים אנשים כתבו לי הודעות על זה שיש לי לא יודע מה, שגיעת כתיב באיזה מאמר או באיזה כותרת שטעיתי בעברית באיזושהי הקלטה בפודקאסט, שלא יודע, אמרתי איזה משהו שהם לא הסכימו איתו, שכתבתי איזה משהו שהם לא חשבו שהוא נכון או שהוא וואטאבר, וכמה פעמים אני מגיב לזה, וכתוצאה מהתגובה שלי לאותו אדם שמקבל את הביקורת שלו, שמקשיבה לו, שמאשרת אותו מצד אחד, אבל מצד שני לא מתנצלת, ולוקחת אחריות על איפה שאני כן יכול להשתפר, אבל מצד שני אני מאוד שלמה עם עצמי, מה שקורה זה שהרבה פעמים האנשים האלה הופכים להיות לא בדיוק חברים, אבל כאילו סוג של אנשים שהולכים איתי אחת איתך דרך, בן אדם שמתעצבן על זה שאני אמרתי משהו לא נכון בפודקאסט, וכאילו חושב שהוא לא ישמע יותר שום פרק בחיים, פתאום בגלל התגובה שלי עכשיו שומע את כל הפרקים או משהו כזה, אז זה קורה לא פעם ולא פעמיים. הדבר הבא שלנו זה ממש לטפל בעצמנו ברמה החיצונית, עכשיו כשאני אומר לטפל בעצמנו ברמה החיצונית זה יכול להיות כל אחד בדרכים שמתאימים לו. דיברתי על אימון כחלק סופר מוטיב הדבר הזה שנחשב שרלוונטי לכולם, זה יכול להיות בהקשר של מזון, אוכל, מה אני אוכל, לאכול דברים טובים שעושים לי טוב, להרגיש טוב, אבל זה יכול להיות גם דברים אחרים, זה יכול להיות דברים כמו להשקיע בבגדים שלי, אני אישית לא כזה מתלהב מבגדים יותר מדי אבל עדיין אני לא אלבש משהו שלא נראה עליי טוב, אני לא אלבש משהו שהוא לא יודע, כרוע רשום הקומבט, שהוא לא מריח טוב, אני כן אדאג שיהיה את כל מה שצריך כדי שזה ייראה כמו שצריך, כדי שזה ייראה נעים, שזה ייראה טוב, כן זה השקעה קצת בעטיפה, זה יכול להיות טיפה שטחי, אבל זה כן מעביר מסר מאוד מאוד עמוק לתת המודע שלי, אני משקיע בעצמי, כלומר אני משקיע בדברים שחשובים לי, כלומר אני משקיע באיך שאני נראה ונתפס, כלומר אני מעריך אותי. אז הדבר הזה הוא סופר סופר סופר חשוב, שוב כל אחד בדברים שנכונים לו ולא בדברים שלא נכונים, צריכים באמת לסבק את העניינים האותנטיים שלכם כמו שאמרנו בחלק הראשון, אבל זה משהו מאוד מאוד חשוב. אז הגענו לנקודה האחרונה המוכנים, הנקודה האחרונה היא נקודה סופר עוצמתית וסופר חשובה, וזו הנקודה של לעזור לאנשים אחרים. ככל שאתם תתרגילו את עצמכם בלעזור יותר ויותר לאנשים, ככל שתעזרו עזרה עמוקה יותר, עזרה משמעותית יותר, אבל גם עזרה חווה יותר ליותר אנשים, הביטחון לעצמי שלכם יהיה חזק יותר. ככל שאתם תדעו שיש לכם את המסוגלות לתת, את המסוגלות לעזור דווקא בתקופות הכי קשות, דווקא אם אתם מרגישים שאין לכם מה לתת, דווקא אם אתם מרגישים שאין לכם למי לעזור, דווקא אם אתם מרגישים שבמקום שאתם רק צריכים לעזור ולא יכולים לעזור לאף אחד, זה המקום שבו הכי חשוב לעזור, הכי חשוב לתת לאנשים אחרים, כי שם נבנית את רשות המסוגלות שלכם. וגם בכל שלב בחיים תמיד לשאול את עצמנו, מה תהיה עזרה יותר מדי, מה יהיה too much לתת, מה יהיה too much לעזור, מה יהיה יותר מדי, ולראות איך אני מגרד את היותר מדי הזה, לראות איך אני מגיע ליותר מדי הזה, איפה אני טיפה נותן יותר מדי, כי שם במקום שאני מרגיש שאני במרכאות נותן יותר מדי, שם אני צומח ומראה לעצמי ומוכיח לעצמי כמה עוצמתי אני, כמה אני מסוגל, אני אפילו לא מדבר פה על ההשפעה על הצד השני שמין הסתם שהיא אדירה, אני מדבר פה כל כול על ההשפעה על עצמי, שאני נותן הרבה, נותן יותר אשן מסוגל, חושב שאני מסוגל, אני אופף את עצמי, את נשאלת התפיסה שלי לגבי מה שאני מסוגל ושאני יכול לעשות את זה. אז שנייה לפני שאני מסכם, אני מקווה שנהנתם מהפרק הזה, אני מקווה שלקחתם לפחות נקודה אחת ותיקחו אותה על החיים שלכם. אם נהנתם, תעשו לייק, תשמדו חמש כוכבים, תשימו עוקב גם בשביל עצמכם שתקבלו עוד התראות וגם בשביל לעזור לפודקאסט הזה להגיע לכמה שיותר אנשים. אז אני מזכיר, תחבקו, תכירו את העניינים היותר תשכחים, תלמדו להכיר אותו לעומק, אל תפסיקו להכיר, אל תניחו שהכרתם את עצמכם עד הסוף. תשאירו לעצמכם את המקום לצמוח ולגדול ולהשתנות, אבל תאהבו אתכם ולא תאהבו את מה שאתם לא או את מי שאתם לא. תציבו לעצמכם מטרות, גם גדולות של חלומות וגם קטנות. תשנו את השיחה שלכם לחיובית יותר בעזרת שאלות, תתרגלו אוכרת הודעה, תשנו את שפת הגוף שלכם לשפת גוף פוזיטיבית יותר, תתמודדו עם הפחדים שלכם, קודם כל בדמיון, אל תפחדו לדמיין את הפחדים שלכם, תקיפו את עצמכם באנשים חיוביים, תחגגו ניצחונות קטנים ותמצאו את האנשים שאפשר לחגוג איתם, תתנדלו באופן כמה שיותר תדיר, תקבלו, תלמדו לקבל ביקורת קונסטרוקטיבית, ביקורת חיובית, תדאגו קצת לעצמכם במובן החיצוני, והכי חשוב, עוד דבר מאוד חשוב, תתנדבו ותנסו לעזור כמה שיותר לאנשים אחרים. אני אוהב אתכם מלא ונתראה בפרק הבא.