שיעור 05: מהי האישיות שלנו ואיך היא נוצרת?

ברוכים הבאים לאחד השיעורים הכי מעניינים בקורס שלנו על פסיכולוגיה, כי הנושא שלנו היום זה אישיות. מה באמת מאפיין או גורם לאישיות שלנו להיווצר כפי שהיא נוצרת, ואיך היא באמת משפיעה על ההתנהגות שלנו. ואני מזהיר אתכם כי היום אתם הולכים לגלות כל מיני דברים שממש ממש ממש לא ציפיתם אליהם, ואולי אפילו חשבתם והאמנתם ההפך ממה שהאמת המחקרית והמדעית ופסיכולוגיה מראה לנו. אז קודם כל ברוכים הבאים, ואנחנו בשיעור חמש בקורס מבולפסיכולוגיה, אם עדיין לא ראיתם את השיעורים הראשונים, אתם יותר מוזמנים לעשות את זה, יהיה במהלך השיעור היום כמה וכמה רפרנסים, כמה וכמה תהליכים שנדבר אולי על מה שעשינו בשיעורים הקודמים. כמובן שאתם יכולים גם פשוט רק ליהנות מהשיעור הזה, אבל אני ממליץ בחום מאוד מאוד גדול לראות את כל השיעורים. ומטרת הקורס הזה, אני רק מזכיר למי שזו הפעם הראשונה שהוא כאן ובדרך כלל רואה דברים אחרים שלי, זה באמת באמת באמת להעמיק לתוך התיאוריה, להעמיק לתוך הידע וליצור משהו שהוא מאוד מאוד מאוד מעניין. פחות יש בקורס הזה דגש על פרקטיקה, על כלים, על איך משתמשים בזה. אם אתם רוצים את הדברים האלה, אז יש את זה בפודקאסט שלי, תכלס התפתחות אישית בלי קלישאות, ובהרבה הרצאות אחרות שכבר הועלו ואני כל הזמן ממשיך להעלות לערוץ היוטיוב שלי. אבל אם אתם רוצים באמת להבין הכי לעומק ובצורה הכי מעניינת את המאחורי הקלעים של הפסיכולוגיה, את החלק היותר תיאורטי אבל הבאמת מרתק, אז הקורס הזה זה המקום בשבילכם. וכמו שאמרתי, היום אנחנו הולכים לדבר על אישיות. אז בשיעור היום אנחנו נפגוש שוב שתי שאלות סופר מעניינות ומרתקות שכל הזמן הן, בוא נגיד ככה, במרכז של דיבייט וביקוח גם בעולם הפילוסופיה, גם בין אנשים באופן כללי בחיים וגם בתוך המחקר בפסיכולוגיה. השאלה הראשונה זה שאלת הגנטיקה מול סביבה, זאת אומרת מה בעצם הוא מולד ומה בעצם אנחנו רוכשים במהלך החיים שלנו. מהם הדברים שפשוט נולדנו להיות זה, ואולי יש דברים כאלה ויש כאלה שבעבר או בהיסטוריה של פסיכולוגיה שטענו שבכלל אין דבר כזה שבני אדם נולדים כמו דף חלק, נכון? טבול הרסה, שמענו את זה אולי בשיעורים שאולי נעשה על פסיכולוגיה התנהגותית בהמשך הקורס, אז נדבר על זה יותר לעומק. אבל זו גישה אחת ואמונה אחת שהכל זה רק הסביבה, רק איך שאנחנו גדלים, רק איך שמחנכים אותנו, רק הסביבה שלנו, רק כל התנאים שבהם גדלנו. והגישה השנייה אומרת שילד כבר נולד עם דברים מסוימים, בין אם זה גנטי, בין אם זה מולד, תקראו לזה רוחני או בכל מיני זוויות שונות. אבל אנחנו נראה שיש לזה הוכחות מאוד מאוד חזקות מדעית שלפחות חלק ממי שאנחנו, חלק מהאישיות שלנו, חלק מאיך שאנחנו מגדירים את עצמנו, זה בכלל דברים מולדים, זה בכלל דברים שהם גנטיים. אז זו שאלה אחת, וכמובן כל האינטראקציה ביניהם, זאת אומרת איפה זו סביבה, איפה זו גנטיקה, איפה זה גם וגם, איפה זה רק אחד מהם וכן הלאה. והשאלה השנייה שגם אנחנו נעסוק בה היום, וזו שאלה שסדננו בה בשיעור על התפתחותית, אבל עכשיו אנחנו נכנס אליה הרבה יותר לעומק, זו שאלת האישיות מול סביבה. האם אני מתנהג בצורה מסוימת בגלל מי שאני או בגלל הסיטואציה שאני נמצא בה? ויש איזושהי אמירה כזאת או מחשבה כזאת שרוב האנשים נוטים לייחס כשהם עושים דברים, כשאנחנו פועלים בצורה מסוימת, אנחנו נוטים לייחס את זה יותר לסביבה שלנו ולסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. זאת אומרת, אם אני אשאל אתכם מה אכלתם היום בבוקר ואני אשאל אתכם למה אכלתם את זה היום בבוקר, אז יכול להיות שאתם תגידו לי, אכלתי את זה היום בבוקר כי זה מה שבעלי, אשתי, הילדים שלי הכינו, כי זה מה שהיה במקום שהייתי בו, כי זה מה שהיה לי במקרר, כי וואטאבר, כל מיני שקולים סביבתיים. אם אני אשאל אתכם מתי הייתה הפעם האחרונה שאולי התנהגתם לא יפה למישהו ולמה עשיתם את זה, אז אתם תגידו כי הוא עשה לי ככה, כי זה היה מה שזה, כי הייתי עצבני באותו יום, כי לא אכלתי כל מיני סיבות חיצוניות. ומצד שני, כשאנחנו מנסים להסביר את ההתנהגות של אנשים אחרים, הרבה פעמים אנחנו נוטים יותר לייחס את זה לאישיות שלהם. למה, מתי הייתה מישהו אחר שהתנהג אליכם לא יפה? למה הוא התנהג לא יפה? אז הרבה פעמים תגידו כי ככה הוא, כי זה האישיות שלו, כי זה מישהו. למה החבר שלכם בצהריים אכל משהו? אז אתם לא תגידו כי זה מה שהיה, כי זה היה מה שזה. יותר הראש לכם ישר ילך למקום של כי הוא ככה, כי הוא בן אדם בריא, אז הוא מקפיד על בריאות, כי הוא בן אדם עצלן, אז הוא אוכל עם מה שנוח, וואטה זה, אוקיי? ובאמת השאלה הזאת, של הדינמיקה הזאת בין אישיות לבין סיטואציה, היא שאלה מאוד מאוד מעניינת. אנחנו ניכנס אליה הרבה יותר לעומק בשיעורים הבאים כשנדבר על פסיכולוגיה חברתית, אבל גם היום אנחנו נתחיל לגעת בה ונתחיל לגעת בה בצורה מאוד משמעותית. אז היום אנחנו הולכים לדבר על פסיכולוגיה של אישיות, שזה באמת בעיניי אחד הנושאים הכי מעניינים בפסיכולוגיה. זאת אומרת, מה יוצא אישיות, איך אישיות משפיעה להתנהגות שלנו, כן? אני חושב שזה אחד הנושאים שכשאנשים רוצים ללמוד פסיכולוגיה, שאומר לעצמם, אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה כי זה מעניין אותי, אני חושב שזה אחד הדברים הראשונים שהם מדמיינים. אני חושב שפחות אנשים מדמיינים את מה שעשינו שבוע שעבר, שלדבר על, כן, איך הראייה שלנו עובדת ואיך הבאגים במוח שלנו גורמים לנו לראות דברים שהם לא המציאות וכל מיני דברים כאלה, אלא הם יותר מתעניינים באישיות של אנשים, בלמה אנשים מתנהגים בכל מיני צורות וכאלה, והיום אנחנו הולכים להיכנס לזה מאוד לעומק. אז מצד אחד זה אחד הנושאים הכי הכי מעניינים, ואחד הדברים במיוחד לדעתי מעניינים בנושא הזה, זה שככל שהתיאוריות אישיות יותר מעניינות, בדרך כלל מה שקורה זה שהשיטות מסקר שעומדות מאחוריהן הן יותר בעייתיות, נגיד ככה. ואנחנו נדבר היום גם על כל הנושא הזה של מסקר באישיות ובפסיכולוגיה, כי אני חושב שיש המון אנשים והמון שיטות והמון גישות שבאולט עם קלאמס עם כאילו כל מיני, איך נקרא לזה קלאמס, כאילו הצהרות או אמירות לגבי אישיות, אבל שהמדע מאחוריהן הוא מאוד מאוד מאוד מפוקפק, אם בכלל קיים, למרות שהן מנסות למתג את עצמם כמדעיות, ואנחנו ננסה להבין מה קורה שם מבחינת שיטות מסקר גם, ואיפה אפשר אולי למצוא איזשהו משהו שהוא בין לבין, ואולי אתם תוכלו גם בעצמכם לראות לאיזה שיטת מסקר אתם הכי מאמינים, לאיזה גישה באישיות אתם הכי מתחברים, ואיך אתם יכולים להשתמש בזה בחיים שלכם כדי להבין את עצמכם ואת הסביבה שלכם טוב יותר. אז זה שיעור שהולך להיות ממש כיף. אז קודם כל להבין מה זה אישיות. אז כדי שאנחנו נדבר על אישיות צריכים להיות לדבר הזה שאנחנו מדברים עליו שתי תכונות, תקרא לזה או שתי אלמנטים או שתי אספקטים מרכזיים, נכון? כדי שמשהו ייחשב האישיות שלי, האישיות של גל או האישיות שלכם. אז הדבר הראשון חייב להיות דבר יחסית קבוע, נכון? אם יום אחד עשיתי ככה ויום שני עשיתי ככה ויום שלישי עשיתי ככה, זאת אומרת יום אחד בבוקר אכלתי אוכל ממש בריא, יום שני בבוקר אכלתי ממש ג'אנק פוד, יום שלישי בבוקר אכלתי לא יודע משהו אחר, אז יהיה מאוד קשה להגיד שזה משהו שקשור לאישיות שלי, אולי רק זה שאני לא יציב תזונתית, אוקיי? זה אולי חלק מהאישיות שמצד אחד היא מאפשרת משהו מאוד מאוד עמוק, הבנה מאוד מאוד עמוקה של הבן אדם, אבל מהצד השני היא מאוד סובייקטיבית, והיכולת שלי לעבור על הרבה אנשים בצורה הזאת היא מאוד מוגבלת. זאת אומרת, אם אני רוצה עכשיו לנהל עוד 50 שעות של שיחה עם בן אדם כדי לנתח אותו לעומק, אז עם כמה אנשים אני כבר יכול לנהל את הכמות הזאת של השיחות, ואז אני לא יודע מה באמת משותף, מה לא משותף, להסיק מזה איזושהי מסקנות כדי לבדוק מודל, זה מאוד מאוד קשה. מהצד השני, אם אני מביא עכשיו 500 חוקרים שכל אחד מהם עושה את זה, אז המחקר ירד דברים שונים, כי כל אחד מאיתנו ירד דברים שונים ברעיונות האלה, ירד דברים שונים בתצפיות האלה, ושוב, אני לא אומר שאין בזה שום ערך, שזה המון ערך, אבל זה הבעיה הטיעות של שיטת מחקר. זה פגישה אומניסטית איך שחוקרים אנשים, וזה ככה בגדול איך זה נראה. עוד שנייה ניתן כמה דוגמאות של תיאוריות אישיות מהתחום הזה. הסוג הבא זה בעצם מה שנקרא הפסיכואנליטיקה, או הגישה הפסיכודינמית, ויש שם את פרויד ויונג שהם מדבר על שתיים קצת היום, ושם גם זה מתעסק הרבה הרבה הרבה הרבה באיזה מישהו אחד שמכיר את האנשים לעומק, מפעיל אותם אולי בכל מיני דרכים שמעבר לשאלות כמו אולי שמעתם על אסוציאציות חופשיות, אולי שמעתם על הכתמי דיוע האלה נכון, שאנשים מסתכלים וצריכים להגיד עליהם דברים ולפי מה שהם אומרים אפשר להניח עליהם הנחות או להסיק עליהם מסקנות על האישיות שלהם, אבל הדבר הזה הוא גם שוב עם אותם חסרונות ואותם יתרונות. עכשיו מהצד השני לגמרי מבחינת שיטות מחקר יש את הגישה שנקראת גישת התכונות, נדבר עליה בהרחבה בשיעור הזה אחר כך, שאיך שיהיו ואלה זה בעצם אומרת אוקיי אני לא מנסה עכשיו לנתח בצורה קיצונית את הנפש של הבן אדם, בעוד שנייה נבין מה היא כן עושה, אבל אני רוצה להבין איזה תכונות יש בבן אדם ובאמת הצליחו בעזרת מחקרים די טובים ברמה המדעית שלהם וברמת המהמנות שלהם וברמת האחידות שלהם, באמת יש שיטה די טובה לעשות את זה, לזקק תכונות מסוימות של אנשים ודרך שאלונים להגיע לסטטיסטיקה מאוד מאוד מאוד טובה, אוקיי? ודרך הסטטיסטיקה הזו אפשר לראות ממש תכונות של אנשים ובהמשך השיעור אני ממש אראה לכם שלחלק מהתכונות האלה יש ממש קורולציות, יש ממש אנשים שיש להם את התכונה הזאת, יש להם אזורים מפותחים יותר או מפותחים פחות במוח, יש להם סיכויים גדולים יותר או קטנים יותר לחלוט בכל מיני מחלות או להרוויח יותר כסף, זאת אומרת יש לזה השפעה וגם זה יחסית קבוע במשך השנים, זאת אומרת זה די עונה נקרא לזה ככה על כל הציפיות שלנו ממה זה אישיות. מהצד השני, איך בודקים תכונות של אנשים והדרך המרכזית לבדוק תכונות של אנשים זה על ידי שאלונים ששואלים אותם וכל חוקר בר דעת במיוחד אחד שמבין פסיכולוגיה מבין שמה שאני חושב על עצמי זה לא בהכרח האמת וכששמים לי שאלון מה שאני עונה בשאלון זה לא גם בהכרח מה שאני חושב על עצמי, זאת אומרת יש את האמת נגיד של מה התכונות שבאמת יש לי ואז יש איזושהי שכבה מובדילה של מה אני חושב על עצמי והפער הזה יכול להיות גדול או קטן תלוי בכל מיני גורמים וברמה המדעית אנחנו כדאי שנהיה מודאגים מהפער הזה אבל ברמה עוד יותר עמוקה עכשיו מה שאני עונה על שאלון יש גם פער בין מה שאני עונה על שאלון בשאלון סליחה לבין מה שאני חושב על עצמי כי יכול להיות שאני חושב רגע לא נעים לכתוב את זה גם אם אף אחד לא עונה על זה כן יכול להיות שפשוט לא נעים לכתוב את זה על עצמי או שלמי אני משווה את עצמי כן אם למשל אני אשאל אתכם האם אתם בני אדם שמחים או לא שמחים אז אם אתם תראו סביבכם אנשים שהרבה מהם ויש לזה מחקרים די יפים שסובלים בחיים שלהם אתם תגידו שאתם שמחים ואתם תראו אנשים הרבה בסביבה שלכם שנהנים בחיים שלכם אתם תגידו שאתם פחות מאושרים זאת אומרת יש פה כל מיני התאיות של עצם השיטת משקל של השאלון ושל השאלון של הדיבורך העצמי אבל בעצם זה אחד הנושאים המעניינים אבל שנויים במחלוקת בפסיכולוגיה קורנוס השלישיות זה דבר חשוב להבין הוא סופר מעניין כי כולנו רוצים לדעת לחזות ולהשפיע על התנהגות של אנשים אחרים ושל עצמנו ובשביל זה אנחנו מבינים שצריך להבין אותם כלומר את האישיות שלהם ומהצד השני אין לנו עדיין דרך מאוד טובה להבין בכלל אישיות מעבר למחקרים של אנשים גם אם הם מאוד חכמים שבוצעו בצורה מאוד אינדיבידואלית ומאוד מוטט או שאלונים שאנשים ממלאים על עצמם שזה גם מאוד מוטט ובואו נבין שנייה מה התוצרים של הדבר הזה אוקיי אז בואו נתחיל שנייה בגישה ההומניסטית אז בגישה ההומניסטית אוקיי לאישיות יש לנו את אברהם מסלו שאולי נעשה על זה שיעור שלם על מודל הצרכים שלו שככם ככם אולי מכירים ששם בדגש את העניין הזה של לכל אחד מאיתנו יש אישיות מאוד מאוד ייחודית שאנחנו צריכים לממש ולהגשים אותה בצורה מסוימת ובשביל לעשות את זה אני צריך להתקדם דרך איזושהי היררכיה דרך איזושהי פירמידה של צרכים דרך הצרכים הבסיסיים שלי הרגשיים שלי וכן הלאה אבל אני רוצה שאנחנו טיפה יותר בואו נחשב אבי הפסיכולוגיה ההומניסטית ולכן יכול מאוד להיות שבאחד השיעורים הבאים בקורס נדבר על התיאוריה שלו יותר לעומק אבל הוא פשוט פחות בעיניים נוגע בנושא של אישיות ויש את קאר רוג'רס וקאר רוג'רס בעצם מביא משהו מאוד מאוד מאוד מעניין קאר רוג'רס אומר את הדבר הבא לכל בן אדם יש את אני האידיאלי שלו יש את אני הפנימי הזה שזה אני שהוא היה רוצה להיות ואני חושב שזה משהו שאנשים יכולים להתחבר אליהם אליהם תחשבו אני מזמין אתכם לשאול את עצמכם אם אתם יכולים לדמיין או לחשוב על איך אתם הייתם רוצים להיות איזה סוג של בן אדם הייתם רוצים להיות אולי ביחס למי שאתם היום אולי בלי ביחס למי שאתם היום נכון כי פשוט איזה סוג של אדם אתם הייתם רוצים להיות אדם שאולי קם מוקדם בבוקר אולי מתנהג בצורה מסוימת לאנשים אחרים אולי חי חיים מסוימים אולי מרגיש דברים מסוימים וכן הלאה אז יש את האדם האידיאלי הזה וקאר רוג'רס בעצם אומר שהאישיות של בן אדם מונעת בין השאר לא רק לפי ההתנהגות שלו זאת אומרת זה אחד הדברים שמעניינים בגישות ההומניסטיות שבעצם לא באות ואומרות אפשר להבין את האישיות של הבן אדם לפי ההתנהגות שלו כמו הרבה מהגישות האחרות אלא הם אומרים משהו אחר הם אומרים אפשר להבין את האישיות של האדם דרך האדם שהוא שואף להיות בין אם זה בא לידי ביטוי בהתנהגות ובין אם לא האדם שאני שואף להיות זה חלק בלתי נפרד ממי שאני ואז הם מסתכלים על הקאר רוג'רס ובדוגמה הדימוי העצמי שהדימוי העצמי בעצם אומר איך אני רואה את מי שאני היום עכשיו בדרך כלל אם לא תמיד יהיה איזשהו פער נכון בין עצמי האידיאלי הענייה הזה שאני הייתי רוצה להיות לבין הדימוי העצמי איך שאני תופס את עצמי היום כן הפער הזה זה למשל הייתי רוצה להיות חכם יותר הייתי רוצה להיות יפה יותר הייתי רוצה להיות רזי יותר הייתי רוצה להיות בריא יותר הייתי רוצה להיות חזק יותר הייתי רוצה להיות לא יודע חופשי יותר מאושר יותר כל אחד מהדברים האלה והדבר השלישי בתור איך שהוא תופס אישיות זה מה הוא קורא להערכה עצמית שזה בעצם איפה אני שם את עצמי על הסקאלה הזאת עד כמה אני קרוב לעני האידיאלי או עד כמה אני מתקרב אליו ושהדבר הזה הוא בעצם מוטיב מרכזי לחוויה של הבן אדם למצב הרגישי שלו לאיפה שהוא יתנהל ואיפה שהוא ירגיש זאת אומרת שלושת הגורמים האלה כן מי העני האידיאלי שלי איך אני רואה את האדם שהייתי רוצה להיות ביחד עם איך אני רואה את עצמי היום ואיך אני מעריך את ההתקדמות שלי מול אותו עני אידיאלי אלה הם שלושת הדברים שביחד הוא קורא להם אישיות עכשיו כמובן שלמרות שזה מרתק ומעניין וש ובאמת הם לקחו דברים שדיברנו עליהם כמו בפסיכולוגיה התפתחותית, על הקבעונות, כמו הקבעונות הפרוידיאני, קבעון אורלי בילדות או קבעון אנאלי או פאלי בילדות, מוביל איזה שהם תפוסי אישיות מסוימים והתנהגויות מסוימות, בין אם זה תפוסי התקשרות של בולפי, שאחר כך כן תפוס התקשרות הנמנע חרד למשל משפיע על האישיות שלי בהמשך וכן הלאה, והתפתח בעצם משם. בעצם כל הגישות האלה באות להגיד את הדבר הבא, או רובן, באות להגיד את הדבר הבא, יש קבוצות או יש קטגוריות או יש קריטריים, יש כקטגוריות של אנשים, שאני יכול לשייך אנשים לתוך הקבוצות האלה ולפי זה שאני משייך אותם לקבוצה הזאת, אני יכול לדעת משהו על ההתנהגות שלהם, בין אם זה, אני חוזר על תיאוריית התקשרות של בולפי, אני יודע שאם בן אדם יש לו תפוס התקשרות בטוח, אז הוא יתנהל בצורה מסוימת, אם יש לו תפוס התקשרות נמנע חרד או נמנע כן, אז הוא יתנהל השגת, ואני אוכל לראות שיהיה לו התנהגויות שונות, לפחות בעיקר בילדות. פרויד אומר, כן לזה, כמו שאמרנו באותו שיעור, יש הרבה פחות מידע אמפירי, אולי אפילו אין בכלל, שאם יש לו קבעון דורלי, אז הוא יתנהג בצורה מסוימת, קבעון אנלי או יתנהג בצורה מסוימת, לפי כל מיני דברים שקרו לו בילדות. אבל לפרויד יש עוד תיאוריית אישיות, שהיא אולי, לא יודע אם להגיד מעניינת יותר, כי יותר מתסביס אדיפוס, קשה להיות יותר מעניין ופרובוקטיבי מזה, אבל שהיא יותר מתחברת לאיך שאנחנו אנשים, אנחנו היום רואים את העולם ורואים אנשים, ולכן שהרבה יותר פסיכולוגיים יכולים, גם אם לא לקבל את זה כתיאוריה שהיא מדעית, כשהוא, כמו בביקורת על פרויד שדיברנו עליה בשיעור הפסיכולוגי, גם פה חסר פה דברים אמפיריים או דרך כלשהי להוכיח את זה, אבל אתם תראו שזה מאוד מייק סנס, אוקיי? אז הרבה אנשים מתחברים לזה, ויש עד היום מטפלים שמטפלים בשיטות פסיכודינמיות שעובדות בגישה הזאת, למרות החוסר של המשקר המדעי לכאורה שמוכיח את זה, ולפי פרויד בעצם, יש לנו שלושה, גם שלושה חלקים באישיות, אבל שלושה חלקים שונים, והוא מדבר על האיד, על האגו ועל הסופר אגו, ואז יש לנו גם נגנות הגנה ואני אגבל בזה. בואו נעשה כזה סקירה קצרה, סליחה, על מנגנוני האישיות או על התפוסי האישיות או על החלקים באישיות לפי פרויד. אז האיד זה בעצם החלק באישיות שלפי פרויד, אנחנו נולדים איתו, אוקיי? והמטרה שלו היא להשיג את מה שאנחנו רוצים בצורה הכי חסרת רציונליות, הכי חסרת אינטליגנציה, פשוט להשיג מה שאנחנו רוצים, כן? לפי פרויד, ילד רעב, הוא בוכה עד שיביאו לו אוכל, הוא רוצה אוכל עכשיו. הוא רוצה עכשיו להכניס משהו לפה, הוא יכניס את זה לפה, הוא לא ישקול את ההשלכות של זה, הוא לא יבין מה קורה עם זה, ואפילו ילדים בני שלוש, ארבע, חמש, כן? אפשר לראות את החלק הזה מאוד חזק בהם. לא יודע, הבן שלי, כן? בא אליי לפני כמה ימים, אני רוצה גלידה, ואני אמרתי לו, מעולה, בוא נכנס למקבל, נראה איזה גלידה יש, אני בוא אראה לו יותר לילד שש. לא רוצה אף אחד מהגלידות הזאת, אני רוצה גלידה אחרת, אוקיי? ואני שואל אותו, אוקיי, אבל זה הגלידות שיש, אבל בא לי גלידה אחרת, אוקיי? זה לא שהוא יבוא ויגיד לי, כי הוא עדיין קטן מדי, בוא נלך לחנות ונקנה את הגלידה האחרת שאני רוצה, שוב, בין אם הייתי עושה את זה ובין אם לא, הוא אפילו לא הגיע לשלב הזה, כן? הוא אפילו לא מגיע לשלב של להתמודד עם הפרקטיקה. הוא פשוט רוצה את הגלידה האחרת שהוא רוצה, הוא לא חושב איך להתאים את המציאות לזה, כי המחשבה שלו, שוב, לפי פרויד, היא עדיין לא שם. החלק שהיה פעיל באותו רגע לפחות, זה החלק של העיד. לא החלק שהוא מבין השלכות, שהוא רציונלי, לא, הוא רוצה משהו והוא יעשה בלאגן והוא רוצה את זה עכשיו. אוקיי? בין אם זה רציונלי, בין אם זה הגיוני, בין אם זה לא הגיוני, בין אם זה מתחשב במציאות, בין אם זה לא מתחשב במציאות, זה פשוט לא משנה. אוקיי? זה מה שהוא רוצה ואת זה הוא רוצה להשיג, הוא רוצה להימנע מכאב ולהגיע למשהו של עונג. בגיל מסוים, לפי פרויד, אמור להתפתח או מתפתח, הדבר שפרויד קורא לו האגו. האגו זה בעצם החלק שמתחיל לפעול בצורה רציונלית והוא אומר, אוקיי, אני רוצה עדיין, ושימו לב, לפי פרויד זה משהו מאוד מאוד מעניין, האגו הוא המשרת במובן מסוים של העיד, לפחות בהתחלה, כן? והוא רוצה להשיג את הדברים שהעיד רוצה, כלומר את הצרכים המאוד יצריים האלה, כן? אוכל, אהבה, כן, כל מיני דברים מהסוג הזה, קרבה, חום, לא יודע, לעשות את הצרכים שלי, כאילו כשאלי נעים, כשאלי לא נעים וכן הלאה, אבל הוא כבר מתחיל להתחשב במציאות, הוא כבר מתחיל לחשוב על אסטרטגיות, הוא כבר מתחיל לחשוב על איך אני משיג את זה, אוקיי? הבן שלי היה גדול יותר, בן שש, הוא יגיד לי, אבא, בוא נלך, אנחנו לוקח אותו מבית הספר, בוא נלך דרך חנות גלידה כדי שנוכל לקנות את הגלידה שאני רוצה. זה כבר האגו פעיל, כן? הוא עכשיו חושב איך בצורה רציונלית הוא יספק את הצורך שלו, את הצורך העלל לגלידה, אוקיי? אז זה הרמה הבאה. ותפקיד נוסף שנוצר בעצם לאגו, ברגע שהילד אפילו עוד טיפה ממשיך לגדול, זה להיות המגשר, נקרא לזה ככה, בין העיד לחלק השלישי שנקרא הסופר אגו. הסופר אגו זה בעצם, נקרא לזה ככה, החלק המוסרי שיש לנו באישיות או בנפש, החלק שרוצה, שמקבל את הערכי מוסר שלו, לפי פרויד, מהחברה, כן? זאת אומרת, הוא מבין שזה בסדר להתנהג ככה וזה לא בסדר להתנהג ככה, שזה התנהגות רצויה, זה לא התנהגות רצויה, זה התנהגות מוערכת, זה התנהגות לא מוערכת וכן הלאה. ומצד אחד, בעצם, לסופר אגו מתחילים להיות מוטיבציות שונות, נכון? לסופר אגו הוא רוצה להרגיש טוב כשהוא עושה את ההתנהגות הנכונה והוא מרגיש לא טוב, כן? כשהוא עושה את ההתנהגות הלא הדפנה. ופה נוצרת התנגשות עם העיד, נכון? כי לפעמים, לפי פרויד וגם לפי שכולנו יכולים להבין את זה, יש סיטואציות שבהם אנחנו יודעים שההתנהגות הנכונה היא לא ההתנהגות שנעימה לי עכשיו, ברגע הזה. והאגו צריך לפתור בצורה רציונלית או לא רציונלית את הקונפליקטים האלה שכל הזמן יש פה. את הרצונות שיש לי להשיג דברים כאן ועכשיו, את הדברים שיעשו לי טוב, את הדברים שלא יעשו לי לא נעים, עכשיו כמו ילד קטן. זאת אומרת, מצד השני, את המבוגר שבי שרוצה להתנהג בצורה נכונה, להתנהג בצורה נכונה וכן הלאה, ולא רוצה להיות תקוע באותו מקום ילדי ולהתנהג לא בסדר ובצורה לא מוסרית, ועכשיו יש לי את הרציונל, את האגו, את החלק היותר, נקרא זה כן שהוא רציונלי או חכם, שאמור לפתור את הדילמות האלה. ופה, בקושי הזה או באתגר האדיר הזה, כן, נכנסים גם מנגנוני ההגנה של פרויד. פרויד בעצם בא ומכיר בזה שלאנשים יש הרבה בין את הקונפליקטים האלה ואין להם ממש פתרון. או שהפתרון שלהם הוא לא עומד בסטנדרטים לא של הסופר-אגו ולא של האי וכן הלאה, ואז יש לנו כל מיני מנגנונים פסיכולוגיים שאמורים לגבש ביחד את האישיות שלנו, ובעצם לפי פרויד, כן, אם אני אסכם את זה, האישיות של האדם תראו את עצמית מאוד מאוד עמוקה, וזה נושא סופר סופר מעניין. עוד דבר שקארל יום גבי מתוך הגישה שלו, כן, זה שהוא זיהה שבני אדם מסתכלים על דברים ומתנהגים סביב דברים ומעצבים את הסיפורים הפנימיים שלהם ואת החוויות הפנימיות שלהם דרך כל מיני דבר שקוראים לו ארכיטייפים או קטגוריות של כל מיני דברים מסוימים ששוב, לטענתו גם קיימים ברמה סופר קונשנטס, כאילו ברמה שהיא חברתית, ברמה שהיא ממש מושרשת לנו דורות על דורות על דורות אחורה, בין אם זה דרך הגנטיקה, בין אם זה דרך הסביבה או החברה, ואנחנו ממש תופסים את העולם דרך הקטגוריות האלה, אנחנו תופסים את העולם דרך, נקרא לזה ככה, דרך הדמויות האלה שיש לנו בדמיון ובראש, שוב, אני לא אכנס לזה לעומק היום, אולי זה אחד השיעורים האחרים, כי אני רואה שאנחנו מתקדמים ויש לי עוד הרבה נושאים שאני רוצה להגיע אליהם, אבל בעקבות התפיסה של יונג, של הקטגוריות ובגלל זה העליתי את זה, הוא בעצם בנה או יצר סביב עצמו איזה שהם טיפוסים פסיכולוגיים, כלומר ממש כמו קטגוריות, שוב, בדומה למה שדיברנו בסביבנות תקשורת, על סוגים שונים של אנשים, שכל סוג של אנשים בעצם מוגדר לפי קארל יונג, לפי ארבע תכונות שונות או ארבע רצפים של תכונות, בין אם זה מופצנות מופנמות ונוספים, שממש ממש ממש יזהו ביסד את מי הוא האדם הזה, את איך האדם הזה מתנהג, זאת אומרת שיש לו איזושהי רמת מורכבות מסוימת והיא מאוד מאוד מעניינת. עכשיו כמובן, כמו שאמרתי מקודם, התיאוריות האלה הן סופר מעניינות ושוב אפשר, אני מקווה שאני ממש מתלבט מה יהיה הקורס הבא שאני אעשה על קיימבואו לפסיכולוגיה, זה יהיה או התפתחותית או תיאורטישיות או משהו כזה, אני חושב שזה הכי מעניין, אבל אפשר לעשות לפחות שלושה ארבעה שיעורים על קארל יונג אם לא יותר, אבל מה שאני כרגע רוצה שתבינו זה שהתיאוריות האלה הן מאוד מאוד מעניינות, אפשר להתפתח לתוכן לעומק, אגב אני עוד מעט אדבר על גישת התכונות ואז בתוך זה נדבר על גישות מעורבות ואני אתן לכם שאלון אישיות שממש עובר דרך הגישה של קארל יונג ואתם תוכלו להבחן את עצמכם דרך השאלון וזה ממש מגניב, זה בחינם. אז היתרון הזה שזה סופר מעניין וזה סופר עמוק ויש בזה הרבה מקום לדמיון שלנו ומהצד השני מאוד מאוד מאוד קשה, שוב כמו שאמרתי לשים על זה איזשהו מספר מדעי אמפירי מאוד קשה, כי למרות ששוב קארל יונג ופרויד היו אולי אנשים מאוד חכמים וחקרו אנשים והגיעו לתיאוריות מעניינות לגבי האנשים מתוך העבודה בקליניקה, מאוד קשה לאמת או לשלול לצורך העניין אבל לאמת בהקשר הזה את התיאוריות שלהם, אז שוב השאלה היא מאוד פרסונלית שלכם כבני אדם או כסוג של פסיכולוגים, כן כל אחד מכם דיברנו על זה בשורש שכל אדם הוא רוצה להיות פסיכולוג, אז כשלכם כפסיכולוגים מעשיים במובן הפרקטי האם אתם מקבלים את הגישה הזאת או לא מקבלים את הגישה הזאת, זו שאלה מאוד מאוד גדולה. הגישה הבאה ושנחשבת הכי מדעית בעוד שנדבר על זה זה בעצם הגישה של גישת התכונות. הקונספט בעצם בא ואמר את הדבר הבא, אוקיי, הם לקחו, כמה הסכמים לקחו את המילון של האנגלית וחיפשו כל מילה שיכולה להביע באיזושהי צורה אמירה על האישיות של בן אדם, כן לא יודע מה, חצוף, נחמד, לא יודע, חביב, טוב לב, ענב, שחצה, מלא מילים, מצאו היה אז במחקר שיש להם 18 אלף מילים, ובהתחלה דרך עבודה מאוד מאוד ספציפית ומאוד מאוד יפה בהקשר המדעי, שאלו המון המון המון אנשים במחקרים איזה מהמילים האלה באות ביחד, זה בעצם אותה מילה, קיבצו את זה, ממש קיבצו את זה לתכונות או לשמות גדולים, ואז עשו ממש מחקרים שבהם הם נתנו לאנשים לשאול שאלות על עצמם בהקשר של כל התכונות האלה, ובעצם הם גילו משהו יוצא דופן, שיש חמש קבוצות גדולות של תכונות, חמש קבוצות גדולות של תכונות שבגדול באות ביחד, עכשיו מה זה בגדול באות ביחד? ברור שהן לא באות ביחד בצורה מושלמת, אבל הן בגדול באות ביחד, אוקיי? בגדול זה בא ביחד, ואז בעצם מאוד מאוד מעניין לבדוק את החמש תכונות האלה, כי כאילו, כן, דגש כאילו, החמש תכונות האלה מחילות את כל התכונות בעולם שיש באישיות של בן אדם. עכשיו כמובן שברגע שאני מכחיל את כל התכונות האפשריות על בן אדם לחמש תכונות מרכזיות, אז כמובן שמה אני מאבד? אני מאבד דיוק, נכון? כי יכול להיות שבתוך התכונה, לא יודע מה, נחמדות, כן? אין תכונה כזאת, אבל נגיד נחמדות, אז יש את העניין של טוב לב ויש את העניין של נימוס, זה שתי דברים שונים. עכשיו, אם לפעמים באים ביחד, אבל לא תמיד, אז הם אולי יקבצו אותם ביחד לתכונה אחת, שוב, אני מאבד קצת דיוק, אוקיי? אבל עדיין זה good enough, ואחד הדברים שעוד יותר מעניינים זה שהצליחו למצוא הרבה הרבה הרבה קשרים בין התכונות האלה לכל מיני דברים פיזיים במציאות וניתר. אז קודם כל, החמש תכונות האלה, מה שמכונה באנגלית ה-big five או החמש תכונות הגדולות בעברית, זה די הפך להיות מוסכמה מדעית מוחלטת, כן? בהקשר של התיאוריות האלה והגישה הזאת. יש לזה כמובן ביקורת מהצד של הפסיכולוגים ההומניסטיים, הפסיכודינמיים, נדבר על זה אחר כך, אבל בגדול יש מוסכמה מאוד גדולה על השיטה הזאת, ורוב המחקרים היום נעשים בשיטה הזאת, שוב, דרך שאלונים, שאפשר להגיד, רגע, אוקיי, אמרת שזה כזה מדעי, אמרת שזה כזה יפה, בסוף זה שאלונים, עד כמה זה אמין, זה שאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם, דיברנו על חשיבה ביקורתית והכל, אוקיי? אז מה עם החמש תכונות האלה? בגדול יש מוחצנות, כן? שזה כזה התכונה שאומרת, האם הבן אדם אוהב לצאת החוצה הרבה, להיות עם אנשים, מסיבות, להיות במרכז העניינים, אוהב לזוז הרבה, כן? כל הדברים האלה נוטים לבוא ביחד, אוקיי? או שהוא יותר, מהצד השני, חסר מוחצנות, יותר מופנם, ואז הוא יותר אוהב להיות לבד, בשקט וכן הלאה, אוקיי? התכונה השנייה נקראת מצפוניות בעברית, conscienciousness באנגלית, אני לא חושב שזה תיאור כזה טוב, אבל זה התכונה הזאת שגורמת לאנשים לעבוד קשה, להיות מאוד מסורים, להשלים משימות עד הסוף, להיות מאוד מאוד מסודרים, כן? כל התכונה הזאת היא שוב, בהנחה, רוב התכונות האלה באות, שוב, רוב הזמן ביחד, האם זה תמיד בא ביחד? ברור שלא, אוקיי? ומהצד השני של זה, יש איזו חוויה כזאת של חופש, וכן, ואולי קצת קלמזיות, ואולי קצת יכולת, כן, כל פעם לעשות משהו אחר, אבל לנטוש דברים באמצע ולהיות גמיש, כן, אולי דברים כאלה, מהצד השני של זה. התכונה השלישית היא נעימות, כן, agreeableness באנגלית, ומהצד השני של זה אולי יש אגרסיביות, כן? או אסרטיביות, כן? נעימות זה יכולת שלי להיות אמפתי כלפי אנשים, שיהיה אכפת לי ממה אנשים אחרים חושבים, להיות מנומס, כל הדברים האלה שבאים ביחד. התכונה השלישית היא מה שנקרא פתיחות מחשבתית, openness, אוקיי? עד כמה אני יכול לשנות את נקודת מבט שלי, עד כמה אני רוצה ללמוד דברים חדשים שלא ראיתי לפני, אהבה ואכפתיות כלפי אומנות, ומוזיקה מתקשר איכשהו לתוך הדבר הזה בצורה שוב סטטיסטית, אז זה מעניין. והאחרון זה עציבות רגשית, שמצד אחד זה מאפשר לי כן להיות רגוע, או להיות באותו מצב רגשי, או אבל יותר נמוכה, זאת אומרת שאולי הוא, כן, ככה אני מדמיין, יכול לדרוש את הכסף שמגיע לו בשיחות שכר, יכול, לא יודע מה, להיות אסרטיבי וכן הלאה, ולא יותר מדי בתפוסים של ריצוי או משהו בסגנון הזה. עוד דבר מעניין זה שאנשים יציבות רגישית נמוכה, כן, או נראות שזה גבוה, כן, יש להם סיכויים הרבה הרבה יותר גבוהים ללכות בסרחדה, בדיכאון ואפילו יש קשר מאוד חזק בין זה לבין אובדנות. זה נושא מאוד מאוד מאוד מעניין ואפשר ממש לראות שאחד, השאלונים האלה יכולים להראות שמה שהגדרנו בהתחלה על האישיות, נכון, שזה יחסית קבוע, לא מאה אחוז, אבל יחסית קבוע, כן, זאת אומרת שזה משהו לא משתנה כל יום וכל דקה ויש לזה קשרים מעניינים לדברים בחיים שלנו. אז זה די עומד בסטנדרטים שלנו. שוב, החיסרון הגדול פה זה שזה נשאר על דיווח עצמי, זה נשאר על איזה שהוא שאלון בסופו של דבר ויכול להיות שהוא מדויק ויכול להיות שהוא לא מדויק. עוד דבר שלדעתי הוא קצת חיסרון בגישת התכונות זה ששוב הרבה אנשים איך שמנסחים את התכונות האלה, כן, קונצ'יינג'סנס, מצפוניות, זה נשמע כאילו הצד אחד הוא טוב והצד השני לא טוב ואז אם יש לך נמוך בתכונה הזאת אתה אולי לא יודע מה לעשות עם זה או בכללי קצת זה קצת גישה שסוגר את אותנו במקום של אני לא יודע מה לעשות עם זה, אני לא יודע איך אני יכול להתפתח מזה, אני לא יודע איך זה יכול לעזור לי ולמשל כשעושים את המבחנים האלה, ניסו לעשות בכל מיני מקומות, את המבחנים האלה כשאלוני כניסה לעבודה, אז זה ראו שהאפקטיביות שזה היא מאוד מאוד מאוד למוחה. למה? כי אנשים שהם באים להתראיין לאיזשהו מקום עבודה הם בדרך כלל מבינים מה מצופה מהם אז הם פשוט ימלואו את השאלון שלפי מה שהם חושבים שיצופה מהם אז זה לא יהיה כל כך אמין אז פחות משתמשים בזה היום למרות שזה היה יכול להיות תיאורטית מדהים אבל לא משתמשים בזה כל כך היום לצרכים של גיוס לעבודה מהסיבה הזאת אז למרות שזה כאילו יכול לרמז הצלחה גבור בעבודה אי אפשר באמת להשתמש בזה כדי לראיין אנשים או למען אנשים או קשה להשתמש בזה בגלל כל הסיבות האלה אז זה מעניין עכשיו יש גישות משולבות למשל יש אתר שאני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד אוהב שנקרא 16 personalities אני אשים קישור למטה בדסקריפשן בטיור ויש להם את זה גם בעברית כן אפשר להיכנס לזה בעברית לגמרי ובעצם הם עובדים לפי 16 תפוסי אישיות לפי קארל יונג שהם הראו ומראים שבעצם הארבע סקלות של קארל יונג ממש מתחברים מאוד מאוד מאוד חזק או יש להם קורולציה מאוד גובה נגיד את זה ככה לארבע מתוך הביג פייל אז זה כאילו על בסיס העקרונות של יונג שהם פחות מדעיים ואז גם יש להם את כל הקטע המעניין הזה ויש להם תיאורים פסיכולוגיים נרחבים ומרתקים מרתקים מרתקים מרתקים ומצד השני הם יחסית נשתנים יפה על המדע כי הם מתוך זה שהאתר הזה כבר פעיל המון המון זמן והוא עובד עם קרן גדולה אז יש לו הרבה תנועה ומחקר מסביבו הראו קורולציות מאוד מאוד טובות לביג פייל אז זה די מתקבל על הדעת ששוב ביחס ל... איך נגיד לזה ככה ביחס לשאלים הנורמליים של כל השאלונים זה שאלון יחסית ממש טוב אז אני ממש מזמין אתכם לעשות את הדבר הזה זה ייקח לכם איזה 7 שעה או 20 דקות אני לא יודע כמה זמן בדיוק זה לוקח ושוב לא לקחת את זה כאמת מוחלטת אלא עם טיפה חשיבה ביקורתית כמו כל דבר אבל אני מוצא שהרבה אנשים שנותן את המבחן הזה רואים שם משהו על עצמם לומדים שם משהו על עצמם וזו חוויה פשוט מעניינת ומסקרנת אז אני חושב שזה דבר שיכול להיות מאוד מאוד כיף לכם לעשות אותו בסיום השיעור אוקיי אז זה גישה משולבת כזה קצת ביג פייב קצת פסיכואנליזה אני חושב שבטיעורים שלהם הם גם מושפעות תכלס מהומניזם כי זה כזה מאוד הכל חיובי ובכל יש דברים טובים וזה לא כאילו או שאתה טוב או שאתה לא טוב אז זה גם מושפע מהגישות האלה אז זה אחלה זה ממש גישה משולבת בין עדרת עכשיו בואו שנייה נדבר על איך נוצרת האישיות ושוב אז בגישות היותר סובייקטיביות בין אם זה יונג או פרויד או בולבי שדיבר עליו בפסיכולוגיות התחתית ובין אם זה ממש בגישות הומניסטיות יותר אז מאוד קשה לדעת יש כל מיני תיאוריות של פרויד או דברים כאלה על איך זה קורה ומה קורה בילדות וכן הלאה אבל הדברים האלה מאוד מאוד קשה להוכיח אותם עם זאת לגבי הנושא של תכונות מאוד קל במרחאות או יותר קל לעשות את העבודה הזאת ויש מחקרים מאוד מאוד יפים גם אם זה שמדצים שאלוני אישיות על אנשים לאורך המון המון המון שנים בשנים הראשונות של החיים שלהם בדרך כלל נותנים להורים שלהם למלא את זה ואז אחר כך גם הם וגם ההורים שלהם ממלאים את זה ואז רק הם וממש אפשר להראות הרבה דברים מאוד מאוד יפים לגבי ההתפתחות זאת אומרת אני אתן לכם כמה נקודות בעיניי הכי מעניינות והכי נהדרות וחשובות בנוסף אפשר לעשות עבודה או מחקר על ילדים שוב תאומים זהים ותאומים לא זהים תאומים זהים שהופרדו בלידתם ותאומים לא זהים שהופרדו בלידתם ואפשר לעשות גם מחקר על ילדים מאומצים נכון כי ילד מאומץ הוא נכנס לתוך משפחה אבל הוא לא עם אותו מיטם גנטי בפעל בשום צורה זה גם דרך מעניינת לעשות את זה אגב משהו קטן ומעניין לגבי אישיות של גילום במחקרים האלה זה משהו שהוא בעיניי ההפך ממה שרובכם תחשבו בואו נשאר אתכם שאלה האם לדעתכם תנסו לחשוב על זה ואז אני אגיד לכם את התשובה האם לדעתכם החלקים המולדים באישיות שלנו דומיננטיים יותר בגיל צעיר או בגיל מאוחר ושוב נכון יש את החלק נגיד נקרא לזה ככה יש את החלק באישיות שלנו שהוא מולד כולנו מבינים את זה היום כבר ויש את החלק באישיות שלנו שהוא נרכש באיזה שלב החלק המולד יותר דומיננטי בגיל צעיר או בגיל מאוחר עכשיו האינטואיציה של רובנו תהיה מה זאת אומרת ברור שבגיל צעיר החלק המולד יהיה דומיננטי יותר כי עדיין אין הרבה השפעות סביבתיות ובגיל מאוחר יותר ככה זה לפחות נהיה אז זה יהיה ההפך זאת אומרת ההשפעות החברתיות ישפיעו יותר ויותר ויותר והגנטי ישפיע פחות ופחות ופחות ואני הולך להגיד לכם שכל המחקרים שמביצו בשנים האחרונות מראים בדיוק ההפך בדיוק ההפך וזה עזוי עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו פסיכיאנטי מחקר מעניין מאוד אז עשו מחקרי ביג פייב כאלה על תאומים זהים שגדלו באותו בית תאומים זהים שגדלו לא באותו בית תאומים לא זהים שגדלו באותו בית תאומים לא זהים שלא גדלו באותו בית ואחים לא קשורים שגדלו באותו בית ואחים מעובצים כל הדברים האלה ובעצם אפשר לראות שכמובן באופן שלא יפתיע אתכם הזוג אחים שהכי דומה ברמת הביג פייב ברמת האישיות זה תאומים זהים שגדלו באותו בית כן יש להם גם את אותה גנטיקה וגם הרבה מאותה סביבה עם זאת הרבה מכם היו חושבים אולי שהקבוצה הבאה הכי קרובה תהיה תאומים לא זהים שגדלו באותו בית או אחים שגדלו באותו בית שהם לא תאומים או אפילו ילד מאומץ כי הרי הם גדלו באותו בית אז היה להם את אותם הורים ואותם אחים ואת אותו בית ספר והם גדלו באותה שכונה ובאותה מדינה וכן הלאה לעומת רק גנטיקה ומסתבר שהקבוצה השנייה שיש לה הכי הרבה דמיון באישיות זה דווקא התאומים הזהים שלא גדלו באותו בית תאומים זהים שלא גדלו באותו בית הם משמעותית דומים יותר מתאומים לא זהים שכן גדלו באותו בית זאת אומרת זה פסיכי זה ההפך ממה שאנשים יחשבו ועוד דבר סופר מעניין זה שההבדלים והשוני הזה הם רק מקצינים לאורך השנים זאת אומרת בגילאים מאוד מאוד צעירים כן הילדים או התאומים שהופרדו כן פחות דומים אחד לשני וככל שהגיל שלהם גדל ככל שמתבגרים הם מופכים להיות יותר דומים אחד איך שההורים והאחים ובבית ספר מתנהגים, אין שום השפעה על האישיות. כמובן שזה נשמע זוי מה שאני הולך להגיד, ועוד שאני הולכת לתיאוריה אחרת שהולכת טיפה לא לסתור את זה אבל להשלים את זה, אבל כרגע ברמת המחקר הנוכחי שיש היום, אי אפשר למצוא את הקשר הסטטיסטי בין הבית וההורים וכל הדברים האלה לבין האישיות של הילד. וזה דבר פשוט בעיניי פסיכי. אז מה שקורה עם האישיות שלנו, שבגיל מסוים, עד גיל מסוים היא מתפתחת, משתנה, משתנה, משתנה, משתנה, משתנה, משתנה, ובאיזור גיל מסוים היא נהיית פחות ופחות משתנה, יותר ויותר ויותר קבוע, כי זה עוד דבר מעניין. אבל אני חושב שזה דבר שרובכם הייתם די מניחים לבסס. אני באתי לשאול אתכם, איזה אדם, באיזה עשור בחיים של בן אדם הוא יבצע יותר שינויים באישיות שלו בעשור בין 20 ל-30 או בעשור בין 50 ל-60? אני מניח שרובכם הייתם אומרים בין 20 ל-30, וזה באמת המצב. אבל יש פה שתי שאלות גדולות שעולות. האם באמת הסיבה לזה היא הסיבה שרובנו גדלנו לחשוב, שבדרך כלל פסיכולוגיה התפתחותית, כמו שדיברנו, שכאילו פשוט באיזה שלב אנשים נהיים מבוגרים ויותר תקועים בדרך שלהם ולא רוצים להשתנות וכזה עקשנים כזה, שבמידה מסוימת זה אולי נכון, כי אפשר לראות שעם הגיל הקונצנצ'סנס, המצפוניות שלנו, התקיות שלנו, הסידור שלנו, הדבר הזה, הוא הופך להיות גבוה יותר, אז זה יכול להיות חלק מזה. או, וזה משהו שאולי גם, אולי מתבקש מהראיות, שככל שהגיל עולה, הקשר בין למשל תאומים זהים נהיה דומה יותר, אז אולי זה ממש, זה לא שאנשים נתקעים בדרכים שלהם, אלא ככל שעוברים השנים אנשים מבינים את עצמם עמוק יותר, ומשתחררים יותר מהמוסכמות החברתיות, והם חוזרים להיות יותר עצמה, או משהו מאוד בסיסי שהיה בהם, ואז אולי זו הסיבה שבגיל מבוגר יותר האישיות שלנו משתנה פחות, כי אנחנו יותר מזהים מי אנחנו. זה שוב, אין פה אמת מוחלטת, קשה מאוד להוכיח את זה מדעית, אבל אם אתם מבינים ששוב תאומים זהים בבתים שונים, ככל שעובר הזמן נהיים יותר ויותר דומים אחד לשני, זה קצת נראה כאילו הסביבה בהתחלה שהם קטנים מצליחה לשנות אותה, או להשפיע עליהם מאוד, וככל שהם מתבגרים משפיע עליהם פחות ופחות, והם חוזרים להיות יותר ויותר דומים אחד לשני, לפחות ככה זה נראה. ויש את הסיפור המפורסם הזה שלקחו שתי תאומים, זה אם שוב, פרדו בלעידתם, שתיהם הפכו להיות אנשים מאוד מאוד מסודרים ונקיים, ושאלו אותם, למה לדעתך אתה נקי? ואחד אמר, מה זאת אומרת? אמא שלי הייתה בן אדם סופר נקי ומסודר ומאורגן, אז אני פשוט למדתי ממנה, והתכונה הזאת זה משהו שלקחתי מאמא שלי. ואת השני כששאלו אותו, הוא אמר, אה, זה ממש ברור למה אני כזה מסודר ונקי, כי פשוט האמא שלי הייתה כל כך צלנית ומרושלת והבית היה כל כך מתונף, שלא יכולתי לסבול את זה ורציתי להיות ההפך מזה. אז זה לפחות נשמע כאילו, כן, ככה זה נשמע, כן, נראה כאילו, נשמע כאילו, התכונה הזאת הייתה תבואה בהם באיזושהי צורה, ואז בהתאם לסביבה שלהם, הם חשבו שאו שהם נמצאו את התכונה הזאת או שהם התנגנו לתכונה הזאת ובסוף זה היה אותו דבר. עכשיו אפשר לטעון הרבה דברים שאולי הם בעצם בכלל שונים, שזה רצה להיות ההפך מההורים שלו וזה רצה להיות כמו ההורים שלו, אבל בסוף זה הגיע לאותה תוצאה וזה לדעתי לא פחות ממרתק. עכשיו נשאלת שאלה נוספת מעניינת, עד כמה בכלל אישיות משפיעה על ההתנהגות שלנו, ושוב זה שאלה שאנחנו נרחיב בה הרבה הרבה יותר לעומק בשיעור על פסיכולוגיה חברתית, אולי אפילו נעשה שניים, ואני אשאל לעושה שיעור על פסיכולוגיה חברתית, למרות שזה עושה סופר מרתק ומעניין. ויש ניסוי מאוד מאוד מאוד מאוד מפורסם שעשו על סטודנטים לכמורה, אנשים שממש, זה כאילו ממש סוג של בדיחה כזה, אבל זה האמת, הניסוי היה על סטודנטים לכמורה, נתנו לאנשים שלמדו להיות כמרים משימה שהם שים להעביר הרצאה על מה שנקרא השומרוני הטוב, זה איזשהו קונספט בנצרות כפי שאני מבין אותו, לא מחיל על הצעות, של להיות בן אדם טוב ולעזור לאנשים שצריכים עזרה ברחוב בלי שום דבר מיוחד. אז אמרו להם שהם צריכים לתת את ההרצאה הזאת, ושמו שחקן בדרך שלהם מבית איפה ששחררו אותם לאיפה שהם יכולים להיות הרצאה, ששיחק אותה כאילו הוא מעולף בצד הכביש. עכשיו לכאורה ברמה אישיותית, כן, האנשים האלו אמורים להיות אנשים טובים, כן, שרוצים לעזור, זה גם אפילו במודעות שלהם, היינו מצפים שהאנשים האלה כולם או כמעט כולם יעצרו למן אדם הזה ויעזרו לו, הם עוד שני הולכים להעביר על זה שיעור, דרשה, כן, והנתון המטורף של המחקר זה שמה שהשפיע יותר מכל דבר אחר, האם הם יעצרו או לא יעצרו, זה פחות כמה רעש הבן אדם עשה, פחות איך הוא היה, אלא מה הייתה ההנחיה שנתנו להם. לחלקם נתנו את ההנחיה, תלך להעביר את ההדרשה הזאת, עכשיו שעה, לא משנה, איקס, ייקח לך איזה חמש דקות להגיע, אבל הם כבר מחכים לך, זאת אומרת אתה כבר מאחר. האנשים האלה כמעט אף אחד מהם לא עצר. אז השני אמרו, קחו את הזמן, תלך ליד, הכל בסדר, יש לך עוד חצי שעה עד שאתה יכול להעביר את ההדרשה, במקרה הזה כמעט כולם עצרו. ואז יש פה איזושהי טענה מסוימת, שאומרת רגע, האישיות אולי, אולי, לא עד כדי כך משפיעה על ההתנהגות שלנו, הרבה יותר הסביבה משפיעה על ההתנהגות שלנו, וזה מסקר מטורף, פשוט נהוג בהקשר הזה להגיד שבערך ברמת ההתנהגות, אם נדבר על זה שוב יותר פסיכולוגי חברתית, 0.3, 30 אחוז מההתנהגות שלנו מושפעת מהאישיות, 30 אחוז מהסביבה, ועוד נשאר לנו עוד איזה 40 אחוז שאף אחד לא יודע, שזה אינטראקציה בין האישיות לסביבה וכל מיני דברים שהם לכאורה כל כך מורכבים, שזה נראה לנו כאילו הם כמעט רנדומליים, כמעט מתקיים לגמרי. הגישה האחרונה שאני רוצה לדבר איתכם עליה לגבי אישיות, ואני חושב שהיא ככה גישה שיכולה לחבן את השיעור הזה כמשהו שלם ולסכם אותו, זה הגישה של הלמידה החברתית קוגנטיבית של בנדורה. דיברנו על בנדורה, שהוא קצת בהתפתחותית, ונדבר עליו עוד בחברתית, ונדבר עליו עוד ועוד ועוד, אני מת עליו, אבל בעצם מה שהוא אומר זה משהו אחר, הוא אומר תראו, אישיות של בן אדם זה משהו שהוא מעבר לתכונות, זה משהו שהוא מוגדר סיטואציה. כן אפשר להגיד שבן אדם אחד הוא אמיץ יותר ובן אדם אחד הוא פחדן יותר, אבל בסוף יש אנשים שהם מאוד מאוד אמיצים בהקשרים מסוימים ומאוד מאוד פחדנים בהקשרים אחרים, יהיו אנשים שיהיו מאוד מאוד חצופים בהקשרים מסוימים ומאוד מאוד רגועים בהקשרים אחרים, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. ואז הוא בא ואומר את הדבר הבא. בעצם מה שמלמד אותנו איך להיות אנשים זה לא בהכרח מעסוקמות תכונות, אלא זה הרבה יותר מעסוקמו חיקוי של מודלים של התנהגות אחרים בחיים שלנו, ואיך שאנחנו בעצם דרך האישיות שלנו בעצם בונים את החיים שלנו ואת הדרך שלנו ואת המודלים והסיכויים שלנו, ובעצם הוא קצת נותן תשובה לשאלה הזאת של למה ילדים שונים למשל גנטית יהפכו להיות שונים למרות שהם בסביבה דומה, נחגיד אותם הורים אותו בית כן גדלו ביחד ילדים מאומצים או תאומים שמופרדים בילדות גם בסביבות שונות ייצרו לעצמם אישיות דומה, והוא בעצם בא ואומר את הדבר הבא. האישיות שלנו זה משהו שהוא טבוע בנו וזה משהו שאנחנו מוציאים אותו החוצה וזה מה שאנחנו ל המציאות עובלת אצלנו במוח שלבים על שלבים על שלבים של מורכבות ואיבודים וניתוחים ופרשנויות וכל הדבר הזה? אני חושב שיש בזה משהו מאוד מעניין ושיכול להתחבר עם הגישה של בנדור על דעתי. גם עצם זה שלמשל כמו שדיברנו על זה שבן אדם רואה שמות של אנשים מסוימים או של פעולות מסוימות או של כלים מסוימים זה מפעיל אזורים מוטוריים למשל במוח שלו זאת אומרת שהמוח שלנו פועל בצורה שהיא מולטיפונקציונלית באופן שאזורים שונים במוח מופעלים בסיטואציות שונות למרות שהגירויים דומים אז אני חושב שזה שוב זה לא בהכרח נכון אבל בהרגשה שלי ואני חושב שאתם יכולים להבין למה אני אומר את זה זה קצת מחזק את הרעיון שאזור של פחד במוח יכול להיות מופעל יותר ביחד עם אזור מוטורי מסוים אצל בן אדם מסוים וביחד עם אזור מוטורי אחר או אזור סנסורי אחר בצורה אחרת אצל אותו אדם שוב בגלל המורכבות של הדבר הזה במוח שלנו ואני חושב שזה שוב למרות שיש המון כואף במחקרי ובגישה של התכונות הגישה החברתית קומינטיבית שוב יכולה להשנים אותה בצורה מאוד מאוד מאוד טובה וגבוהה שוב למרות שקשה מאוד מאוד מאוד להראות את זה מחקרית אמפירית חזק כמו השיטה של התכונות אז אני מזמין אתכם אחד ללכת לעשות השאלון אישיות הזה אם אתם סקרנים לגלות משהו על עצמכם אני חושב שזה דבר מדהים ובעבר לזה שוב אני לא מקבל מהם איזה אפיליית או משהו בחבל כי אני מת עליהם כמות האנשים שפסתי להם אולי הייתי עושה כסף אם היה להם איזה משהו בתשלום האמת שאני אפילו לא בטוח אבל זה ממש ממש שווה ואני מקווה שככה תשימו לעצמכם את השאלות האלה בראש לאיזה גישה אני יותר מתחבר הרעיונות העמוקים האלה שמנסים להבין את נפש האדם משהו אולי יותר שטחי כמו תכונות אבל שיש עליו הרבה יותר בסיס סטטיסטי רחב גישה חברתית יותר שמבוססת על סיטואציות למה אני יותר מאמין אולי גישות משולבות מה אתם חושבים על אישיות של בני אדם אני אשמח אשמח אשמח אשמח אם תכתבו לי פה בתגובות על מה אתם חושבים כן אם אתם ביוטיוב אם אתם בספוטיפיי משהו כזה סורה אני לא יודע אם אפשר לכתוב תגובות אבל אם אתם ביוטיוב תכתבו לי את התגובות האלה תגידו לי מה אתם חושבים שמרכיב את אישיות האדם איך אתם רואים את הנושא הזה מה למדתם מהשיעור הזה ואני אשמח לפגוש אתכם שוב בשיעור הבא.