שיעור 10: פסיכולוגיה חברתית (חלק ב)

‫בוקר טוב לפסיכולוגיה, אנחנו היום בשיעור מספר 10, וזה החלק השני של השיעור שלנו על פסיכולוגיה חברתית. ‫שבעצם מה שאנחנו מדברים עליו זה ההשפעות החברתיות על ההתנהגות האנושית. ‫בעצם רוב האנשים כשהם חושבים על פסיכולוגיה בצורה טבעית, פשוטה, וזה גם היה השמונה שיעורים הראשונים שלנו וגם קצת מהשיעורים הבאים, ‫חושבים הרבה על הבן אדם, על עצמנו נגיד, או על העומק של הבן אדם האחר, הם חושבים על המוח שלו, ‫שאלנו שיעור על זה, נכון? הם חושבים על אישיות, הם חושבים על כל מיני דברים כאלה ואחרים, על חוויות עבר, ‫אז במציאות יש כוח מאוד מאוד חזק בפסיכולוגיה האנושית, שזה הסביבה שבה אנחנו פועלים, אוקיי? ‫בין אם זה אנשים שנמצאים לידנו, בין אם זה איך אנחנו משייכים את עצמנו, בין אם זה נוכחות של כל מיני דברים, ‫מה שנדבר על זה, והדבר הזה יש השפעה מאוד מאוד מאוד עמוקה, וזה הדבר שבו אנחנו מתעסקים מאוד בשיעורים על פסיכולוגיה חברתית. ‫שוב, בגלל שפסיכולוגיה חברתית זה נושא כל כך חשוב, הקדשנו לו שש שיעורים מתוך ה-14 שיעורים של הקורס. ‫אז זה שיעור מספר 10, אני מזכיר לכל מי שחדש כאן או שבתעות הגיע לשיעור הזה, זה שיעור מספר 10, ‫אתם לא חייבים לראות אחורה את כל הקורס אם לא בא לכם, אני כן ממליץ לעשות את זה, במיוחד מי שמעניין אותו פסיכולוגיה, ‫כי זה פשוט קורס מעולה, וכן, לא אפילו חייב, זאת אומרת לעשות את שיעור 9 שזה פסיכולוגיה חברתית א', ‫אבל כן אתם תרצו במיוחד ללמוד את שיעור 9 אם נהנתם מהשיעור הזה. ‫המטרה של הפרויקט הזה זה באמת להנגיש ידע שהוא עמוק, שהוא ברמה אקדמית גבוהה, שהוא מבוסס מחקרים, ‫שהוא בלי איזושהי אג'נדה או שום דבר, זה פשוט כמו שמלמדים באוניברסיטאות הכי טובות בעולם, ככה בחינם, ביוטיוב או בספוטיפיי שאתם שומעים את זה, ‫ובעברית, אז זה המטרה שלנו, ושוב הדגש פה הוא כן שונה מרוב הדברים האחרים שאני עושה, אם אתם מכירים אותי מדברים אחרים שאני עושה, ‫אז זה הרבה יותר סביב למידה, סביב תיאוריה, סביב ההשערה העצמית, סביב לפתוח את הראש, ופחות סביב כאילו פרקטיקה, כלים, מה עושים עכשיו. ‫אם אתם רוצים, פרקטיקה, כלים, מה עושים עכשיו, אז יש את התוכנית ליווי של פסיכולוגיה ממגנטת שנמצאים איתי פה בלייב, ואז אנחנו עושים את זה אחר כך, ‫יש את הפודקאסט, התפתחות אישית בלי כלישאות, ויש דברים אחרים שאני עושה. ‫אז כמו שאמרתי, הנושא שלנו היום זה פסיכולוגיה חברתית, ונעשה חזרה קצרה, שכן דיברנו על זה בשיעור שעבר, אבל נעשה חזרה קצרה, מה זה בכלל פסיכולוגיה חברתית. ‫אז פסיכולוגיה חברתית זה הזהר בפסיכולוגיה שאמרנו שאם כל, כשגדרנו פסיכולוגיה כמדע, אמרנו שפסיכולוגיה זה המדע שמנסה להסביר, לנבא ולהשפיע על התנהגות ותהליכים מנטליים ורגשיים של אנשים, ‫אז בפסיכולוגיה חברתית אנחנו מנסים לתאר, להסביר, לנבא ולהשפיע על התנהגות ותהליכים מנטליים ורגשיים, אבל בהקשרים חברתיים, בהקשרים של אנשים אחרים שנמצאים לידינו, ‫ויש לנו פה דגש שרואים את המצגת שזה הקשרים חברתיים אמיתיים או נתפסים, זאת אומרת לא תמיד האנשים חייבים להיות צמודים אליי באותו רגע, לא תמיד אני חייב שאנשים יהיו שם על הראש שלי, אבל עדיין עצם זה שאני תופס שיש אנשים שמסתכלים עליי זה מאוד משפיע עליי. ‫דוגמה פשוטה לזה תהיה, אתם כשאתם נמצאים מול מצלמה, נכון אם עכשיו אתם נמצאים מול מצלמה, רוב האנשים התנהלו והתנהגו טיפה אחרת, אם הם יודעים שמצלמים אותם, גם אם אף אחד לא רואה את הווידאו, עדיין אנחנו מתנהגים כשאני מול מצלמה. ‫דוגמה פשוטה, יש כמובן דוגמאות הרבה יותר מעניינות בהמשך השני. ‫דבר נוסף שמעניין בפסיכולוגיה חברתית זה שזה באמת נושא שמעסיק את כולנו כל הזמן, מה אני צריך להגיד, איך אני צריך להתנהג, איך אני יכול לגרום לאנשים לעשות פעולות כאלה ואחרות, ‫אז כאילו בין כל האפיקים בפסיכולוגיה אני חושב שהפסיכולוגיה החברתית זה אחד החלקים הכי פרקטיים עדיין, כי בעוד שקשה לי להשפיע על האישיות של הבן אדם השני ואולי אני לא יכול לשנות את הגנטיקה שלו, את מבנה המוח שלו, ‫ואם אני לא רופא אני לא יכול לתת לו תרופות שישנו את הביוכימיה שלו במוח וכן הלאה, אני כן הרבה פעמים יכול לשחק ולהשפיע ולשנות את הסיטואציה החברתית שבן אדם אחר נמצא בה ואז אני יכול כן להשפיע עליו, אני כן יכול לשנות את ההתנהגות של בן אדם אחר. ‫או להבין יותר טוב מה משפיע עליי, בוא נגיד, פסיכולוגיה חברתית הרבה פעמים נוגעת בהרבה גורמים שמרגיש לנו שיש לנו יותר שליטה עליהם, אל מול דברים כמו אישיות, כמו אינטליגנציה, כמו פסיכולוגיה התפתחותית שלמדנו וכמו נושאים אחרים. ‫אז בשיעור הקודם דיברנו באמת בעיקר על הנושא של השפעה חברתית, תפיסה חברתית, איך אנחנו, איך אנשים משכנעים אחד על השני, משפיעים אחד על השני, כל הנושא של צייטנות, כל הנושאים האלה דיברנו עליהם בהרחבה בשיעור שעבר ושוב אם לא ראיתם אותו מאוד מאוד מאוד כדאי. ‫והיום אנחנו נדבר על נושא מעניין לא פחות שזה הנושא של זהות חברתית, זאת אומרת איך אנחנו מושפעים, איך התפיסה העצמית שלנו מושפעת מהקבוצות שאנחנו משתייכים אליהן, דינמיקה קבוצתית, איך אנחנו מתנהלים בתוך קבוצה וסטריאוטיפים ודעות דומות. אז בואו נתחיל ישר, מה זה בכלל זהות חברתית? זה החלק המרכזי והמשמעותי ביותר שניגע בו היום, הזהות החברתית. והזהות החברתית זה החלק בתפיסה העצמית של האדם, שנובע באופן ישיר מהקבוצות האלה הוא מרגיש שייך. זאת אומרת אם אני עכשיו מרגיש שאני שייך לקבוצה מסוימת, למשל למשפחה שלי, למשל למדינה מסוימת, נכון? דת מסוימת, גזע, מין, מוצא, תחביב, נכון? אז זה שונה מאוד מאשר החלקים האחרים בזהות שלי, כמו למשל אם אני אחשוב שאני בן אדם נחמד, שאני בן אדם חכם, שאני אוהב לעזור, כל מיני תכונות פרסונליות. אז יש לי את התכונות הפרסונליות שאני משייך לעצמי, כן זה הזהות האישית נקרא לזה ככה, ויש לזהות החברתית שזה כל הקבוצות שאני משתייך אליהם ובעצם הדבר הזה מסתבר משפיע מאוד מאוד על ההתנהגות שלי, על חוויית החיים שלי, על התפיסה שלי וכן הלאה. את המונח הזה טבע אדם בשם הנרי טאגפל, שמי שהיה בשיעור הקודם, צחקתי על זה שכל הפסיכולוגים החברתיים המפורסמים הם יהודים מאירופה, שמלחמת העולם השנייה תפסה אותם, אז גם הוא כזה, הוא היה יהודי פולני, בזמן מלחמת העולם השנייה הוא ממש התנדב לצבא צרפת כדי להילחם נגד הנאצים, והוא נפל בשבי. ובאחד המאמרים שלו הוא מדבר על זה שזה סמן שמענין, שהייתה לו דילמה האם בהתחלה שהוא נפל בשבי להודות ולהגיד לגרמנים שהוא נפל בשבי, שהוא יהודי פולני, או להגיד להם פשוט שהוא חייל צרפתי, וזה מצחיק, זו לא סיטואציה מצחיקה, זו סיטואציה קשה ונוראית, אבל זה מעניין שככה הוא בחר להתייחס לזה כשהנושא שאחר כך הוא חקר באמת זה באמת הנושא של זהות חברתית. האם הוא מזדהה חברתית עם יהודים בפולין או עם הצבא הצרפתי, כמובן שגם וגם במקרה שלו, אבל איפה יותר? האם להרגיש שהוא חלק מהיהודים בפולין זה מספיק חשוב כדי לקחת את הסיכון הזה? בסוף הוא מספר שהוא בחר לציין בפני הנאצים שהוא יהודי פולני, אבל הוא מסביר שהסיבה לזה היא לא קשורה לשייכות לדעתו, אלא זה שהוא פחד שאם יגלו את זה אחר כך, שהוא שיקר, אז פשוט ירקגו אותו. והוא שרד את זה ואחר כך הלך ללמד במקומות אחרים וכן הלאה, כמו שבדומה לדרך שראינו מהרבה פסיכולוגים בפעם הקודמת. אז בעצם אנחנו יכולים, או התרומה המשמעותית של המושג הזה של זהות חברתית זה כי באמת אנחנו הרבה מאוד פעמים נתקשה להסביר או להבין התנהגות של בן אדם, נכון? אם אנחנו נסתכל רק על הדברים שדיברנו עליהם עד עכשיו, נכון הרבה פעמים בוודאי יצא לכם שאמרתם לעצמכם רגע, אבל הוא בן אדם נחמד בסך הכל, אני מכיר אותו, הוא נחמד, זה אישיות, נכון? הוא בן אדם טוב בסך הכל, אני לא מבין למה הוא עשה את הפעולה הזאת עכשיו, למה הוא התנהג ככה? ושוב, הרבה מאיתנו כבר יודעים להגיד, אה, לחץ חברתי, אה, הסביבה שהוא היה בה, אה, כאילו, כנראה זה היה משהו שקרה באותו רגע. דוגמה פשוטה לזה יכולה להיות למשל אדם מופנם, נכון? שדיברנו על אישיות, אז בבסיס שלו אולי הוא יעדיף להיות טיפה יותר בשקט או פחות לדבר עם אנשים, אבל שאם הוא פתאום נמצא מול משחק כדורגל או במשחק כדורגל, אז פתאום אם הוא רועד נגיד של קבוצה מסוימת, אם הוא מכניסה גוב, לא יודע, שקעו פנדל, אוקיי? אז הוא יצרח ויצעק וידבר בצורה כזאת. עכשיו, שוב, שימו לב שפה יש משהו שהוא מעבר לרק המנטליות הקבוצתית שעליה דיברנו בשיעור קודם של אם עכשיו יוסי במגרש וכל החברים שלו צועקים, אז הוא גם צועק מתוך קונפורמיות או מתוך כאילו לחץ חברתי פשוט. יכול להיות שיוסי יושב לבד מול הטלוויזיה, נכון? והוא יושב לבד בבית מול הטלוויזיה והוא צועק על השופט והוא צועק על השחקן, נו כבר, תכניס, תיווץ, תעשה, בוודאי יצא לכם לראות את הדבר הזה, אני נותן דוגמה מכדורגל, למרות שאני לא איזה חובב או מבין גדול בכדורגל, פשוט כי אני יודע שאנחנו כולנו חברים, כי כולם יש לנו אנשי כדורגל, סטודנטים בחיים או לפחות רובם. אז פה יש פה שתי דברים שחשוב להבין, אחד, אני חושב שזה מבהיר לנו את הקטע שדיברנו עליו מקודם, שהפסיכולוגי חברתית זה או נוכחות פיזית של אנשים או נוכחות נתפסת, נכון? הוא למרות שברור שהשופט לא שומע אותו, השחקן שהוא צועק עליו לא שומע אותו ואף אחד אחר לא שומע אותו לצורך העניין, עדיין זה נתפס כאילו ליד המגרש, כאילו הצעקה שלו משפיעה, זה אחד. ודבר שני, יש פה את העניין באמת של זהות חברתית, אני אוהד כדורגל. מצופה מאוהד כדורגל כשהשוטקים פנדל יצוק? מצופה? אוקיי? מצופה מאוהד כדורגל כשכאילו מצופה מהזהות שלי ברגע שאני לוקח על עצמי את הזהות אני אוהד של איקס כאילו מצופה ממני שאני אתנהג בצורה מסוימת ורמז רמז הרבה פעמים אנחנו פשוט אם לשים לב או בלי לשים לב מתנהגים בצורה שתואמת את מה שאנחנו חושבים שמצפים איתנו. יש מחקר מאוד מאוד מאוד מפורסם של מרגרת שי הנה לא יהודית לא מאירופה היא פסיכולוגית אדירה ממוצא אסיאטי למדה אחר כך בסטנפורט הדוקטורט שלה עשתה בהרווארד וכן הלאה אבל היא עשתה מחקר פסיכי בעיניי אחד המחקרים המשמעותיים בהקשר הזה ואני חושב שלא רק בעיניי והיא לקחה סטודנטיות ממוצא אסיאטי שלומדות בארצות הברית עכשיו שימו לב יש שתי דברים שנחשבים סטריאוטיפיים בארצות הברית אני חושב שבעוד מקומות אבל צורך העניין בארצות הברית ואחד זה שנשים הם פחות טובות במתמטיקה כן אני לא אומר שזה האמת סטריאוטיפ נתפס ושתיים שהאסיאטים הם מאוד טובים במתמטיקה שוב בין אם נכון או נכון סטריאוטיפ נתפס מה שהיא בעצם עשתה במחקר זה שהיא לקחה קבוצה של נשים אסיאטיות למבחן קשה במתמטיקה כן לטעם לרמה שלהם והיא נתנה שאלה או מספר שאלות בתחילת המבחן שנועדו מה שהיא קראה לו לעורר את הזהות החברתית שלהם אוקיי קבוצה אחת של נשים הייתה כמובן קבוצת ביקורת שפשוט עשו את המבחן עם שאלות כמו לא יודעת בת כמה את וכאלה אוקיי ובשתי הקבוצות השניות היו הייתה שאלה שהייתה מנוסחת בצורה כזאת או אחרת מה המגדר שלך או כן אם רצו להימנע מזה אז האם את גרה במחנות המשותפים או במחנות של נשים בלבד אוקיי או בהקשר האסיאטי מה המוצא שלך או רצו להימנע מזה מה השפה הדומיננטית במדינה שממנה או שבאה נולדת משהו כזה אוקיי בקיצור לטענת מרגלית שהיא אומרת עוררתי להם את הזהות החברתית זאתי מרגישה אישה זאתי מרגישה אסיאטית כי שאלתי אותה כי עוררתי אותה כי שמתי את הפוקוס לה על זה באופן שוב מפתיע לא מפתיע תואמת ציפיית המחקר של מרגלית אנשים שהם אסיאטיות כלומר שהזהות האסיאטית שלהם מוערת עשו עבודה טובה יותר במבחן מהממוצע אוקיי או מקבוצת הביקורת ואנשים ששאלו אותם על המגדר שלהם עשו עבודה פחות טובה מהממוצע במבחן במתמטיקה אוקיי זאת אומרת שימו לב גם אם אני חלק מכמה קבוצות אוקיי ברגע שמאירים בי במרכאות זהות חברתית מסוימת פתאום היא משפיעה יותר על ההתנהלות שלי על ההתנהגות שלי אני חושב שיש עוד סטריאוטיפ מעניין בהקשר הזה שנשים כן אני לא יודע אם זה באמת נכון או לא אבל שנשים שהן מאוד חכמות והסטטיביות ושמגיעות לסיטואציות עסקיות מתקדמות מנכליות סנגליות כן הן לא אהבות והן לא מקבלות בברכה את זה שלמשל אנשים מחמיאים להן על המראה שלהם אוקיי עכשיו בעוד שהרבה פעמים גבר לא יתנגד לזה שלפני פגישה אני אגיד לו איזה חתיך אתה איך אתה נראה טוב או בטבר אוקיי יש לפחות הסטריאוטיפ אני לא יודע אם זה מאה אחוז נכון אבל שנשים חכמות בזה מתנגדות לדבר הזה הרבה פעמים שוב יכול להיות שזה רק סטריאוטיפ אוקיי אז הזהות החברתית שלנו זה דבר מאוד מאוד מאוד חזק שוב בגלל זה הרבה פעמים אנחנו נראה שפתאום משהו מזכיר לנו איזה חלק מסוים בחיים שלנו ופתאום זה משפיע על ההתנהגות שלנו אוקיי דבר נוסף קורה שהוא מאוד מאוד מאוד מעניין ברגע שאנחנו מתחברים לקפוצה וזה כשאוטומטית נהיה לנו את הדבר שנקרא באנגלית אינגרופ ואאוט גרופ אוקיי אינגרופ זה אומר איך אני מתנהג לכל האנשים שהם חלק מהקבוצה שלי אוקיי אם אני ישראלי אם אני... יהודי, איך אני מתייחס לאנשים אחרים כשאני יודע שהם ישראלים או יהודים? אם אני גבר, איך אני מתייחס לגברים? אם אני, לא יודע, חובב טיפוס, כן דיברנו מקודם, זה יכול להיות תחביב. חובב טיפוס, חובב שחמט, אוהב אומנויות לחימה, הוא בטבע. אז איך אני מתייחס לאנשים שנמצאים איתי באותה קבוצה? ואיך אני מתייחס בהגדרה לאנשים שהם לא איתי באותה הקבוצה? ובגדול, הכותרת הקצרה, כן, זה שאנשים פותים להעדיף, כלומר להתייחס טוב יותר לאנשים שנמצאים בתוך הקבוצה שלהם, והם נוהגים להכליל אנשים מקבוצות אחרות. זאת אומרת, אם עכשיו יש את הביטוי, כן, בעברית, שוב אני לא יודע אם זה דבר שקיים בכל העולם או לא, אבל שישראלים אומרים שכל העשייתים נראים אותו דבר, או כל הסינים נראים אותו דבר, או כל הפנים נראים אותו דבר, זה דוגמה מאוד פשוטה להכללה של אנשים מקבוצות אחרות. זה גם מבוצע ממש ביולוגית, למדנו את זה בשיעור על פסיכולוגיה פתוחותית ובשיעור על פסיכוביולוגיה, נכון, שהסברנו שהמוח שלנו מאבד את היכולת לזהות פנים בכל מיני דרכים, שוב, משלו ראת השיעור הזה אז כדאי. אבל יש פה גם את העניין הקבוצתי של ההכללה, שאני מתייחס לכולם כותו דבר. נכון, אמריקאים הם, תשלים אמו, אנגלים הם, תשלים אמו, אפריקאים הם, תשלים אמו, אסיאטים הם, תשלים אמו, וואטאבר וואטאבר וואטאבר וואטאבר וואטאבר וואטאבר. והרבה פעמים כשאנשים שומעים את הקונספט הזה של רגע יש לאנשים של הקבוצה שלי ויש לאנשים של קבוצות אחרות, ואני נוטה להעדיף את האנשים בקבוצה שלי ואני נוטה להכליל אנשים מקבוצות אחרות, אז אני חושב שאחד התגובות הטבעיות שלנו, שההשפעה של הדבר הזה היא כל כך חזקה, זה כן אבל זה נכון. זאת אומרת, כן באמת אבל, לא יודע מה, כל האמריקאים הם X, כל הנשים הם Y, כל האועדים של הפועל תל אביב הם משהו, כל האנשים האלה הם משהו, כל האנשים האלה הם ככה. כן זה הכללה אבל זה אמיתי. ואחד הניסויים המעניינים של הנרי טרפל שדיברנו עליו מקודם, שהוא בעצם שואל מה נדרש, זה מרתק, זה מרתק, מה נדרש כדי שבן אדם יגדיר את עצמו כחלק מקבוצה. מה נדרש כדי שבן אדם יגדיר את עצמו כחלק מקבוצה. כי כאילו בעצם ההיגיון שלנו אומר דבר מאוד מאוד פשוט, הוא אומר אוקיי, כן, אם ההצדקה שלי זה שאני באמת חושב שהקבוצה שלי טובה יותר, אז מה נדרש כדי שבן אדם יהיה בקבוצה שלי, מה נדרש כדי להיות בקבוצה. ומה שהוא מדבר על זה במחקר, הוא מראה במחקר, זה שמה שנדרש כדי לגרום לנו להתחלק לקבוצות זה דבר או דברים מאוד מאוד מאוד מאוד מינימליים. במחקר המפורסם שלו, הוא לקח סטודנטים, הוא הציג בפניהם שתי ציורים של אומנות מודרנית, אומנות אבסטרקטית כאלה, אתם יודעים שזה נראה כזה כמו קשקושים, והוא ממש חילק אותם לפי הבחירה, זאת אומרת כל מי שבחר את הציור הראשון הוא בקבוצה הזאתי, כל מי שבחר את הציור השני הוא בקבוצה השנייה, זהו. אחר כך הוא נתן להם איזשהו משחק כזה של נקודות שהם יכולים, יש להם כל אחד של כמות מסוימת של נקודות, והוא יכול לחלק את הנקודות בין האנשים שנמצאים בחדר, ובסוף, בהתאם לנקודות האלה, הבן אדם מקבל כסף. זה מאוד נפוץ במחקרים בפסיכולוגיה חברתית שכדי לגרום לאנשים להשתתף במחקר, אומרים להם בוא תשתתף במחקר, אתה יכול לקבל בין 10 ל-30 דולר על השעה שלך של ההשתתפות במחקר. אז כאילו במחקר הזה קבעו כמה כסף הבן אדם יקבל, המשתתף במחקר יקבל, כתוצאה מכמה נקודות הוא קיבל. עכשיו שוב, לכאורה אין שום סיבה, אין שום היגיון, נכון? שאני בתור גל שעכשיו השתתפתי בניסוי הזה, ייתן כמות מסוימת לנקודות שלי וליוסי, וכמות מסוימת לנקודות למישהו אחר, אבל המחקר הראה שעדיין, למרות שחלוקת הקבוצות הייתה רק לפי מי בחר ציור אבסטרקטי, שאנשים נתנו משמעותית יותר נקודות לאנשים בתוך הקבוצה שלהם מאשר לקבוצה השנייה. כן? ממש נוצר החוויה הזאת של אני מעדיף את האנשים מהקבוצה שלי. יש לי עוד שתי ניסויים סופר מעניינים שהיום לא היה אפשר לעשות בשום צורה, כן? יש הרבה ניסויים בפסיכולוגיה חברתית שהם ישנים, כי היום מבחינת אתיקה לא היו נותנים לעשות את זה. יש את הניסוי של, נקרא של שריף, מוזפר שריף ב-1945, שהוא לקח סאמר קמפ של ילדים, ובמקום... לקחת את כל הילדים של הקמפ למקום אחד ולשחק ביחד וכן הלאה הוא בעצם חילק אותם לשתי קבוצות אם אני זוכר נכון הוא קרא להם האיגרס והראטלרס או משהו כזה כאילו המשארים והלא יודע נחשים או משהו כזה כן והוא נתן להם חמישה ימים או שבוע אני לא זוכר בדיוק להיות רק ביחד במחנה קיץ הוא ממש נתן להם לשחק אחד עם השני ולהתגבש והכל אחרי השבוע או חמישה ימים שוב לא זוכר בדיוק הוא לקח את שתי הקבוצות ונתן להם לשחק ביחד מה לדעתכם קרה? תשובה? אוקיי? הם ממש ישר יצרו משחקים שהם תחרותיים שהם בין הקבוצות האלה נוצר בולינג ובריונות בין הקבוצות הם קראו אחד לשני בשמות גנאי הם ממש התייחסו מאוד התנהגו בצורה אחת לחברי הקבוצה שלהם בצורה אחרת לאנשים שמחוץ לקבוצה ושוב לא היה פה שום חלוקה לפי אישיות או חלוקה לפי גזע או חלוקה לפי שום דבר פשוט חלוקה מקרית לגמרי רק בגלל שהם בקבוצה שלי והם לא בקבוצה שלי למרות שהקבוצה כמובן אין לה משמעות אמיתית עוד דוגמה זה ג'יין אליות שהיא בכלל לא הייתה פסיכולוגית היא הייתה מורה ויעשה ניסוי ב-1968 שוב אותה תקופה מאוד עמוסה סביב נושאים של גזענות וכאלה והיא אמרה אני רוצה לראות איך הדבר הזה משפיע היא חילקה את הילדים בכיתה שלה שזה היה בית ספר יסודי היא אמרה להם יש את אלה עם העיניים הכחולות יש את אלה עם העיניים החומות מי שיש להם עיניים כחולות הוא נעלה יש לו היא נתנה להם כל מיני זכויות להיות ראשונים לגשת בתור לארוחת צהריים לצאת ראשונים להפסקה כל מיני דברים כאלה לכתוב על הלוח מקומות מועדפים כל מיני דברים כאלה כאילו להעדיף אותם והיא ממש באותו יום מדווחת תקשיבו הם מתנהגים לא יפה לאלה עם העיניים החומות הם צוחקים עליהם חבר'ה עם העיניים החומות תפקוד נמוך יותר בכל מיני משימות הרגישו נחותים כל הדברים האלה והפלא ופלא ביום הבא ג'יין אליות מחליפה היא אומרת אה אופס טעיתי לא במילים האלה עיניים חומות הם הנעלים עיניים כחולות הם הנחותים ולוקחת את כל אותם דברים שהיא נתנה לילדים עם העיניים כחולות ונותנת אותם לילדים עם העיניים החומות מה שקורה זה שבאותו יום אותה התנהגות שהחבר'ה עם העיניים כחולות התנהגו לחבר'ה עם העיניים חומות מתהפכת בדיוק בצורה מראה הם מתנהגים אליהם לא יפה הם בולינג אותם הם עושים את הדברים האלה לצד השני ושוב היום בחיים לא היו מאשרים ניסוי כזה אף אחד לא היה מרשה לאף אחד לעשות דבר כזה כן נוגד כל חוקי אתיקה אבל ב-1968 ג'יין אליות מבצעת את זה ואני חושב שיש פה שיעור מאוד מאוד חזק אחד על פי איזה דברים ארביטרריים איזה דברים כאילו שהם לא לכאורה משמעותיים אנשים יכולים להתחלק להגדיר קבוצות להתנהג וכן הלאה ואני חושב שהניסוי הכי מפורסם אני חושב, אני בטוח שהניסוי הכי מפורסם בהקשר הזה ובכוונה שמעתו לסוף של השקף כי אני חושב שהרבה מכירים אותו אבל עדיין הוא מאוד מאוד חזק למי שלא וגם למי שכן זה ניסוי הכלא של סטנפורד ניסוי הכלא של זימברגו מי שלא מכיר זה אחד המחקרים הכי מפורסמים או נקרא לזה ככה ידועים לשמצע בהיסטוריה של הפסיכולוגיה במחקר הזה מארגנים בסטנפורד דבר שלם מפנים חדרים במרטף של איזה פקולטה לא זוכר וממש עושים הצגה עם המשטרה והכל באים בלילה לוקחים סטודנטים כשהסכימו לזה כמובן אבל לוקחים אותם אומרים להם אתם עשירים שמים אותם בכלא במרטף באוניברסיטה ולוקחים חלק אחר של הסטודנטים ואומרים להם אתם תהיו הסוהרים עכשיו שימו לב הבחירה בין סוהר לעשיר בוצעה מקרית זאת אומרת שהסטודנט הסכים לניסוי הוא הסכים להיות או עשיר או סוהר ושהוא לא יכול להחליט את זה ואיזה נבחר מקרי הכניסו את האלה סוהרים אלה עשירים לסוהרים נתנו את ההנחיה הבאה שוב אני מתרגם את זה לעברית ואני גם ככה לא זוכר את זה בדיוק אבל משהו בסדר גודל של אתם חייבים לשמור על הזכויות שלהם כאילו אסור לכם הם חייבים לאכול אתם חייבים להתנהג אליהם כאילו לא לפגוע בהם או משהו כזה אבל התפקיד שלכם זה לשמור על הסדר משהו בניסוח הזה פחות או יותר הניסוי הזה שהיה אמור להיות ארוך טען עצר אחרי ימים ספורים בלבד, מהסיבה שבמצלמות ובזה ממש ראו איך הסוהרים מתעללים בעשירים. ממש התעללות נפשית, התעללות רגשית, התעללות פיזית, לשים אותם בפינה, לסגור אותם בארון. היה שם קטע שנתנו להם לעשות שקיבות צמיחה, השפילו אותם, צעקו עליהם, קידלו אותם וכן הלאה. ונשאלת שאלה, מאוד חזקה בעקבות המחקר הזה, או כל הדברים האלה שראינו כאן, מה גורם לסטודנט שיכול לשבת עם סטודנט אחר באותה כיתה, ללמוד פסיכולוגיה או סוציולוגיה או מדע המדינה או מתמטיקה, ולהתנהג בצורה מטורבטת עם חבריו הסטודנטים. אי אפשר לחשוד בהם שמשהו בהם מוטבר. להתנהג ככה לסטודנט אחר, בגלל שאחד אני בקבוצה, והוא לא בקבוצה שלי, שתיים, יש פה את העניין של זהות חברתית שדיברנו עליה מקודם, אני סוהר. מה התפקיד שלי כסוהר? הוא אסיר. איך זה אומר שצריך להתנהג להסיר? יש פה את כל הזהויות החברתיות האלה שמשפיעות עליי, למרות שאני יודע שהן לא נכונות בכלל. זה הכל פיקטיבי, אני יודע שזה לא נכון ועדיין זה קורה. אותי אישית זה קצת מצמרר גם להעביר את השיעור הזה עכשיו, היום השמיני לאוקטובר. בלי לראות את ההקשרים של החלקים האלה, איך נקרא לזה? החלקים האלה של האישיות או של הפסיכולוגיה או של הנפש האנושית בכל מה שקורה בכל השנים האחרונות, בשביל האוקטובר ספציפי של שנה שעברה, כן, לא להיכנס לזה יותר מדי עומק, כי זה לא מתה של הקורס. אבל תחשבו איך אנשים רואים, לאיזה זהויות חברתיות אנחנו רוצים להשתייך, אנשים אחרים רוצים להשתייך, איך אנחנו מתייחסים למי שבקבוצה שלנו, לא בקבוצה שלנו, שוב, במגוון רחב של מקומות, בין אם זה פוליטיקה, בין אם זה מדינות, בין אם זה מוטבע. והקושי של הדבר הזה. אם אני לוקח את זה הלאה מהעולם של זהות חברתית והמקומות שאליהם אני מחובר או משייך אנשים אחרים, למקום של האם הוא בקבוצה שלו, לא בקבוצה שלי, השלב הבא המתבקש זה בעצם הנושא הזה של דינמיקה קבוצתית. האופן שבו עצם זה שבכלל יש קבוצה או שאני מתנהל בתוך קבוצה, איך הדבר הזה משפיע על ההתנהגות שלי, או איך ההתנהגות שלי יכולה להשפיע על התוצאות או על הביצועים של הקבוצה. בהקשר הזה למשל יש לא מעט מחקרים בתחום של מנהיגות, שזה תחום שאני די מתעסק אותו ביום יום, בספר שלי וכן הלאה, אני גם מציין את כל מיני כאלה. ניתן לכם דוגמה פשוטה שמדברת על דינמיקה של מנהיג אוטורטייטיב, כאילו בן אדם שלוקח כאילו את הסמכות ומקבל החלטות עבור הקבוצה, מול מנהיג יותר דמוקרטי, איך הדבר הזה משפיע על הקבוצה, ובעצם כמה מהעקרונות הכי חשובים והכי מרכזיים שהצליחו לזהות בהקשר של דינמיקה חברתית, ואני חושב שכן חשוב לדבר עליהן, חשוב ואני מדבר פה על מעבר לדבר הבסיסי, או אחד הבסיסיים שדיברנו עליהם בשיעור שעבר, שזה הנושא של לחץ חברתי וזה שאני מתנהג כמו החברי הקבוצה שלי ושאני מנסה להיות קונפורמיסט ואם כולם מסכימים על משהו להסכים איתם וכן הלאה, אני חושב שיש פה עוד כמה דברים מאוד עמוקים ושגם אפשר להבין אותם ואפשר להבין איך להתמודד איתם נגיד ככה בכל מיני הקשרים. אז אחד הדברים המעניינים או התופעות נקרא לזה ככה רגע שנייה, המעניינות בהקשר הזה נקרא סושל לופינג או גרופ לופינג, מה זה אומר לופינג? זה אומר שבעצם יש תופעה שאנשים מזהים שכשיש דינמיקה קבוצתית ויש משימה קבוצתית, אנשים מסוימים אוטומטית לוקחים חלק גדול ומשמעותי יותר בעצם מהעבודה או מהמשימה ומהצד השני יש אנשים אחרים שבאופן אוטומטי כן מודע העולם מודע פשוט לוקחים על עצמם חלק קטן וקטן יותר מהעבודה זה בהקשר של עבודה בקבוצות, של חברות, של ארגונים אבל גם בהקשרים אחרים אפשר לראות את זה אני חושב בהרבה מאוד מקומות נכון? כאילו שאם יש לנו עכשיו עשרה אנשים ואנחנו מחליטים שכולם ביחד יפנו נגיד את שולחן האוכל אחרי ארוחת החג כנראה אפשר חגים אז נגיד שבתרבות שלנו כולם מפנים מהשולחן לא בן אדם אחד בסדר? יש תרבויות נגיד אנשים או משפחות שבהם נהוג ששני פשמה אנשים מפנים את כל השולחן לא נכנס לזה כרגע אבל נגיד שאנחנו במקומות שכולם מפנים את השולחן האם באמת כולם יפנו את השולחן ויתרמו בצורה דומה או בצורה זהה? והתשובה היא שבדרך כלל התשובה תהיה לא, נכון? זאת אומרת בדרך כלל מה שיקרה זה שיהיו אנשים מסוימים ששוב, בגלל שזה זה אז הם יבואו, הם יריםו צלחת, יפנו, יעזרו למישהו וכן הלאה ויותר שיעשו הרבה יותר כאילו יש לאדם הממוצע את התחושה או את התובנה, אתה מבין? שאני יכול לעשות את זה אבל בכל מקרה מישהו אחר יעשה את זה וזה לא כזה משנה אז אני פשוט אעשה פחות אני חושב שגם מי שעשה לא יודע מה עבודות קבוצתיות בבית ספר או באוניברסיטה חווה את זה כל מי שעובד אני חושב בעבודה שהיא לא לבד חווה את זה שבכל חברה, בכל ארגון, בכל קבוצה יש את האחוז המסוים שעושה אחוז מטורף מהעבודה ואחוז הרבה יותר גדול שפועל ועושה הרבה הרבה הרבה פחות באמת זה אחד השאלות שפסיכולוגי חברתית מנסה להתמודד איתן איך אנחנו יכולים להגביר את האפקטיביות של הקבוצה איך אנחנו יכולים לגרום לאנשים לא לעשות את זה איך אנחנו יכולים וואטאבר איך אנחנו יכולים להשפיע על זה יש מחקר מאוד מפורסם של וויליאמס והרקינס שנראה לי הוא היה ב-1979 שהם בעצם עשו משהו מאוד פשוט הם פשוט לקחו מדדים של אודיו והם נתנו לבן אדם ביקשו ממנו לצעוק ולמחוק כפיים הכי חזק שהם יכולים הם מדדו כמה חזק הוא צועק ואז הם קיבצו אנשים בקבוצות ונתנו להם סטנטייה כקבוצה אתם צריכים לצעוק ולמחוק כפיים אחר חזק שהם יכולים ומה שהם ראו זה שרוב האנשים ככל שהקבוצה נהיית גדולה יותר וגדולה יותר וגדולה יותר הם יצעקו פחות חזק הם יצעקו עדיין אולי יש פה איזו סתירה עם הקטע של קונפורמיות כאילו מהשיר של קונפורמיות זה שאם יש קבוצה גדולה שכולם עושים את זה אז אני גם אעשה את זה אז כן אני לא חושב שבסיטואציה כזאת מישהו לא יצעק בכלל אבל הוא צועק חלש יותר הוא לא מתאמץ עד כדי כך הוא לא מכאיב לעצמו בגרון כדי לצעוק הכי חזק שהוא יכול אוקיי זה גם אני חושב דבר שמורגש בהקשר של תרומות וצדקה שאם אני מרגיש שאנשים מסוימים אני לא יודע אחרים דואגים לזה אז אני לא צריך לדאוג לזה אז איך אפשר להתמודד עם זה איך מתמודדים עם זה איך גורמים לזה שאנשים עדיין לא ירגישו את זה בין אם אני במשפחה בארוחת חג ואני רוצה לוודא שלא יודע מה כולם יפנו בצורה שווה יותר בין אם אני מנהל בעבודה או עובד באיזשהו חברה ואני רוצה לדאוג לזה אז בעצם החוקרים גילו שלוש אלמנטים שיכולים להשפיע על זה בצורה מאוד מאוד משמעותית וחזקה דבר ראשון זה לדאוג שהגודל של הקבוצות יישאר קטן יותר וזה דבר שאני חושב שהרבה חברות הייטק עושות היום מאוד מאוד טוב ויש חברות שעושות את זה פחות טוב נכון בהרבה חברות הייטק מקמצים את החברה גם אם היא אלפי עובדים לקבוצות קטנות של חמישה שבעה משהו כזה כדי לדאוג שעדיין הקבוצה לא תהיה כל כך גדולה כדי למנוע את התופעה הזאת יותר אנשים מרגישים שהם מחויבים לחברי קבוצה שלהם כשיש פחות אנשים בכל קבוצה אז זה דבר ראשון אני חושב שהוא משמעותי דבר שני תפקידים ספציפיים לאנשים ספציפיים שוב זה לא המבנה הארגוני של כל חברות הייטק אבל יש הרבה חברות הייטק שעובדים במבנה הארגוני שבהם בכל קבוצה יש בן אדם אחד מקסימום שתיים על כל תפקיד זאת אומרת למשל בקבוצה את העבודה הזאת במישן גרופ או לא זוכר איך שזה כל נשמעות אז יהיה מנהל מוצר, מעצב, מפתח בקן, מפתח פונטנט כל אחד יש לו תחום אחריות מאוד מאוד ספציפי ואז זה ברור שהסיכוי שמישהו לא יעשה את התפקיד שלו נהיה הרבה הרבה יותר נמוך מאשר אם יש כמה שעושים את אותו תפקיד אם אני אקח בדוגמה של המשפחה את שלושת הילדים שלי ואני אגיד להם אוקיי שלושתכם תפנו את השולחן אז אחד יעשה הרבה יותר אחד יעשה הרבה פחות אחד יעשה באמצע אבל אם אני אגיד לו אתה תפנה את הצרחות אתה תפנה את הסכום ואתה תפנה את הכערות הגדולות מהשולחן אז הסיכוי שכל אחד יעשה את כל העבודה של עצמו נהיה הרבה יותר גבוה זאת אומרת בהקשר הזה. ודבר שלישי שהם גילו זה בעצם ממש לתגמל ולפרגן על תרומה אישית אם כאילו כל פעם שבן אדם עושה משהו מעבר נותן הרבה בקבוצה וכן הלאה אז זה משפיע בצורה מאוד מאוד חזקה. אז יש את האפקט הזה או את התופעה הזאתי שהיא מאוד מאוד מעניינת יש עוד כמה תופעות מעניינות שאפשר לעבור עליהם בקצרה הראשון נקרא חשיבה קבוצתית העניין הוא שבחשיבה קבוצתית הרבה פעמים מה שקורה זה שיש כל מיני אשליות וכל מיני טעויות בפסיכולוגיה קוגניטיבית היינו אומרים שזה הטעויות קוגניטיביות אבל פה זה לא מדובר על הטעויות קוגניטיביות זה הטעויות שנובעות כחלק מהקבוצה אז שוב אחד מהם זה מה שדיברנו עליו בשיעור הקודם מי שלא קרא בשיעור הקודם שוב מומלץ וזה הלחץ להיות בקונפורמיות לעשות מה שהקבוצה עושה לרצות מה שהקבוצה רוצה וכן הלאה. בגלל הלחץ הזה מקונפורמיות יש דבר שלא דיברנו עליו שהרבה פעמים יש אשליה של תמימות דעים והשתקה אישית זאת אומרת אם אני רואה שנגיד בקבוצה שאני נמצא בה נגיד מאוד אני ככה מחזיק את עצמי לא לתת דוגמאות מהכאן ועכשיו של מדינת ישראל אבל נגיד שאני נמצא בקבוצת במשפחה שלי בארוחת אחר כך בסדר ונגיד שיש כמה אנשים עם דעות מאוד קולניות שהם בצד אחד של המפה הפוליטית והם מדברים על זה מאוד מאוד חזק ושוב יהיו מקרים שבהם יהיה ויכוח ענקי על פוליטיקה אבל בהרבה מאוד מקרים מה שיהיה זה שרוב האנשים לא בהכרח יסכימו עם הדעות הפוליטיות הקיצוניות של אותו או שתיים שניים שלושה אנשים אבל בגלל שהשתיים שניים שלושה אנשים האלה מדברים וכל השאר שותקים אני בראש שלי נראה לי שכל המשפחה מסכימה איתם ואז בגלל שכולם מסכימים איתם אני אשתיק את עצמי הרבה פעמים זה קורה אני כאילו חושב נוצרת אשליה של קונפורמיות נוצרת אשליה של דעה אחידה לגבי דבר מסוים בגלל שחלק שותקים חלק לא שותקים המיעוט מדבר וכן הלאה ואז נוצרת השתקה עצמית וצנזורה עצמית בהקשר הזה מה שקורה זה שהרבה פעמים בגלל שהדברים האלה נוצרות אמונות קבוצתיות נוצרים הסברים קבוצתיים נוצרת ממש מערכת אמונות קבוצתית סביב דברים ספציפיים דוגמה אוקיי אולי פחות מובנת מאליה אבל פשוטה לעניין הזה שגם קשורה לעניין הזה של בקבוצה לא בקבוצה וככה דוגמת כדורגל נוספת או כדורסל או כל משחק ספורט נגיד שיש קבוצת כדורגל שוב אני לא בקיא במקורי היום נגיד מקבי חיפה ונגיד שיש שחקן מאוד מאוד מאוד מאוד מוצלח במקבי חיפה אני בתור אוהד של מקבי חיפה כנראה מאוד מאוד אוהב את השחקן הזה אוקיי אני אעריץ אותו אני אקנה חולצה עם השם שלו הביתה נכון או את עבר כן אני אגיד שהוא מלך אני אגיד שהוא תותח אני אלך לחברים שלי בעבודה יום אחרי חגילם ראיתם איך הוא עשה את זה איך הוא הרוויח כך נסתגולת מה יקרה ברגע שאותו שחקן יחתום חוזה באפועל תל אביב אוקיי או ביתר ירושלים או את עבר שוב אני לא בקיא בכל הדינמיקות מה שיקרה זה שאוטומטית באותו רגע אנחנו לא אוהבים אותו יותר אוקיי אנחנו לא אוהבים יותר אותו כי הוא בוגד כי אסור כי לעבור קבוצה זה לא בסדר סימו לב שיש פה איזשהו משהו מאוד מעניין שוב בהקשר של כדורגל אני נותן את זה כדוגמת כדורגל למרות שאפשר לקח את זה להרבה מקומות בחיים שיש הבדל מאוד מאוד גדול הרבה פעמים בין שחקן כדורגל ישראלי שעובר מהקבוצה שלי מקאבי חיפה לאפול תל אביב לבין נגיד אם מסי או רונלדו עוברים מפריז לברצלונה למקום אחר לרוב ההועדה הכדורגל שוב לא כולם אני מדבר על זה ההזדהות שלהם עם קבוצת הכדורגל המקומית היא הרבה יותר חזקה והחוויית בגידה היא הרבה יותר חזקה וכן הלאה ובכדורגל בחוץ זה פשוט לא יהיה אותו דבר עכשיו איך אני לוקח לחיים שלי. למשל, אם אני מחובר מאוד לאנשים שקרובים אליי, אני מרגיש חלק מקבוצה נגיד בעבודה שלי, אבל יש צוותים אחרים בחברה שאני עובד בה, או אנשים אחרים בכניעה שאני לא מתחבר אליהם, אני ממש מייצר שכבות של שייכות בתוך החיים שלי. אז זה תופעה גם כן מאוד מאוד מעניינת, הנושא הזה של חשיבה קבוצתית, הבנה קבוצתית, שוב יש דוגמאות עד אינסוף על מתי קבוצות שחושבות ביחד ועושות טעויות לא הגיוניות. ויש את הנושא גם המעניין מאוד מאוד מאוד מאוד, שדיברתי עליו קצת, של מנהיגות. ובאמת, אם אני עכשיו רוצה לקחת את הנושא הזה של, אני חושב שהרבה אנשים שעוקבים אחריי, אולי לא ספציפית בקורס הזה, אבל עוקבים אחריי בכללי, בין זה בפודקאסט, בסרטונים אחרים ביוטיוב, במקומות אחרים, הנושא של מנהיגות מאוד מעסיק אותם. גם אם הם רוצים להיות מנכלים, סמנכלים, גם אם הם רוצים להשפיע על המשפחות שלהם או על הסביבה שלהם. הנושא הזה של מנהיגות, איך אני מייצר תרבות בתוך הקבוצה שלי, איך אני משפיע על האמונות של הקבוצה שלי, איך אני עושה, לא יודע מה, שינויים בתוך הקבוצה שלי. בפסיכולוגיה חברתית יש הרבה מחקר סביב השפעה של סגנונות מנהיגות שונים, ודרך ההשפעה שלהם על סוגים שונים של קבוצות, אפשר לראות שיש סגנונות מסוימים שעובדים יותר בצורה, בקבוצות מסוימות, וסגנונות שונים שעובדים בצורה אחרת. באמת זה נושא שלם ומורכב. אני כן רוצה להזכיר אותו כאן כי זה כן חלק מהמחקר. כמובן שאנחנו לא ניכנס אליו פה לעומק. מי שרוצה כלים יותר מעשיים לאיך להשפיע יותר עם אנשים, איך לשנות דברים בקבוצה, להיות מנהיג יותר טוב וכן הלאה, אז יש לי כמה וכמה פרקים על זה בפודקאסט, וזו ההמלצה שלי אליכם בהקשר הזה. אז זה סיומה השיעור שלנו להיום. אני מקווה שלקחתם כמה דברים שהשיעור עניין אתכם, שמצאתם אותו כרלוונטי ואפקטיבי. בשבוע הבא אנחנו עושים שיעור על פסיכולוגיה קוגנטיבית, ובינתיים היום סיימנו את השיעור. אני ממש ממש אשמח אם אתם צופים ביוטיוב או בספוטיפיי, אם תעשו לייק, תכתבו תגובה, תשתפו את זה עם חברים או ווטאבר, כל אחד מהדברים האלה גם יעזור לי, גם יעזור לאלגוריתם ולעוד אנשים להפיץ את הבשורה והכל. אם אתם פה איתי בלייב, ממש בעוד דקה אנחנו נעשה מעבר נוסף על המצגת, יהיו ממש כלים פרקטיים שלי, מה אפשר לקחת מכל אחד מהנושאים האלה, ממש לשימוש ביום יום, ונעשה את הסשן של השאלות תשובות. אם אתם ביוטיוב או בספוטיפיי, אז תודה רבה רבה רבה על ההזנה שלכם, ואני אשמח לפגוש אתכם בשיעור הבא, ובדברים אחרים בפודקאסט ובמקומות אחרים. תודה רבה לכם ולהתראות.