פרק 20: להעצים מחוייבות ועזרה הדדית

שלום חברים, ברוכים הבאים לתכל'ס, פודקאסט התפתחות אישית בלי קלישאות. קוראים לי גל צחייק, והמטרה שלי היא להביא לכם את הכלים הכי פרקטיים להצלחה בחיים. כלים מעשיים, כלים שבאמת עובדים, בלי תיאוריות ובלי חרתה. בפרק שלנו היום אנחנו הולכים לדבר על איך ליצור ולהעצים מחויבות ועזרה הדדית. איך להגיע למצב שכשאני מבקש משהו ממישהו, אז אותו אדם ירצה ויסמח ויחייך כשהוא עוזר לי. על אחת כמה וכמה, כשאני עזרתי לו לפני. אני מקבל שוב ושוב ושוב את הפנייה הזאת בקורסים, בסטוריז באינסטגרם, בשאלות ובעוד אין ספור מקומות. והשאלה הולכת משהו כזה. אני תמיד עוזר לצד השני. זה יכול להיות אימא שמתלוננת על הילדים שלה, זה יכול להיות בעל שמתלונן על אשתו, אישה שמתלוננת על בעלה, זה יכול להיות אחים, חברים, משפחה, וואטאבר. אבל הדפוס הוא אותו דפוס. אני כל הזמן עוזר להם, אני אף פעם לא מבקש כלום או לא מבקשת כלום, ובפעם האחת שאני כן מבקש או מבקשת אומרים לי לא וזה שובר אותי מבפנים. אז אם גם לכם יש לפעמים את הדפוס הזה, אותה הרגשה הזאת, שאתם עושים המון עבור הצד השני, אבל כשאתם מבקשים משהו, אז זה תמיד זה קשה, בין אם זה קשה לכם רגשית או פסיכולוגית, האמת זה כאילו לא הנושא של הפרק היום, אבל אחד מהשמעית מה שאני הולך ללמד היום הולך לעזור גם בזה. אז בין אם קשה לי פסיכולוגית או שאני מרגיש שהצד השני לא כל כך משתף פעולה, תמיד עושה לי פרצופים, תמיד עושה את זה כאילו זה קשה, כאילו העזרה שלי היא מובנת מאליה במידה מסוימת, אבל עבורו כל פעם שאני צריך עזרה מהצד השני, כאילו זה נורא נורא נורא נורא קשה, אז הפרק הבא יהיה על איך לוודא שאנשים מעריכים את הנתינה שלי, הפרק הזה יהיה על איך לגרום לזה שכשאני מבקש משהו, לצד השני יהיה מאוד מאוד קל לתת לי את מה שאני מבקש או לעזור לי במה שאני מבקש, וגם עוד דבר חשוב זה איך לעצים את המחויבות בינינו, שזה בעצם אותו דבר, כי ברגע שבן אדם, וזו נקודה סופר סופר סופר חשובה שרוב האנשים לא מודעים אליה ואני מציע לכם להקשיב טוב טוב לנקודה הבאה, ברגע שבן אדם עושה עבור מישהו אחר, הוא מרגיש מחויב יותר לאותו אדם, ככל שאני עושה פחות עבור אדם אחר, אני מרגיש פחות מחויב אליו, ככל שאני עושה יותר עבור אדם מסוים, אני מרגיש יותר מחויב אליו, הדוגמה הכי קיצונית בהקשר הזה זה הורים וילדים, הורים לרוב עושים המון המון המון המון עבור הילדים שלהם, זה די מובן מאליו, או הייתי רוצה להאמין שזה מובן מאליו, בעולם מתוקן אני חושב שזה די מובן מאליו, שההורים יעשו הרבה עבור הילדים שלהם, כי זה כיף, זה נכון, זה אחלה, וזה דבר שיוצר ומעצים עוד יותר את המחויבות מול הילדים, קחו זוג הורים שעושה הרבה פחות עבור הילדים שלו, ואתם תגלו שההורים האלה מרגישים פחות מחויבות להמשיך לעזור להם, קחו הורים שעשו המון המון המון, שקיעו המון זמן, אנרגיה, כסף בילדים שלהם, הם ירגישו הרבה יותר מחויבים להמשיך לעשות את זה, מצד שני, ילדים ובמיוחד ילדים שההורים שלהם לא דורשים מהם הרבה, מרגישים רמת מחויבות מאוד נמוכה עבור ההורים שלהם, גם אם אלה עושים עבורם המון, אגב, אותו דבר נכון גם במקומות עבודה, תיקחו את האנשים הכי הכי הכי מחויבים למקום העבודה שאתם עובדים בו, או למקום עבודה אחר שעבדתם בו בעבר, ואתם תגלו שאנשים הכי הכי מחויבים, כן יש פה איזה גם משהו, לא יודע, גנטי, אישיות, אופי וכאלה, שיש אנשים שפשוט יותר מחויבים מאנשים אחרים, אבל זה ממש לא רק זה. האנשים שמבקשים מהם יותר, שדורשים מהם יותר, שנותנים להם לעשות יותר, ששמים עליהם יותר אחריות, לאורך זמן לרוב יהיו מחויבים יותר, אוקיי? יש פה איזושהי מלכודת שצריך להימנע ממנה, אבל זה מלכודת די פשוטה, ושגם דיברנו עליה בפרק שעבר, שזה אם אני דורש יותר מדי מהצד השני ואני לא גורם לו להרגיש שאני מעריך את זה, אז לאורך זמן מתישהו זה ייצור פיצוץ, אבל צד השני ירגיש לא מוארך וזה עלול להתפוצץ בפרצוף של שנינו. אבל כל עוד אני מעריך את הצד השני ומביע כלפיו הערכה ועושה את שאר הדברים שאני אדבר עליהם היום בפרק, ככל שאני אבקש יותר מהצד השני, ככל שהצד השני יעשה עבור יותר, תהיה יותר מחויבות הדדית. אז אני צריך לדאוג שאם המערכת היחסים הזאת היא חשובה לי, בין אם זה מערכת יחסים זוגית, עסקית, משפחתית או אחרת, ששני הצדדים יעשו כמה שיותר דברים אחד עבור השני, כי זה מה שמעצים ומחזק מחויבות ומעצים ומחזק את הקשר. זוכרים את הדפוס שסיפרתי עליו בתחילת הפרק? אני אף פעם לא מבקש כלום, ובפעם האחת שאני מבקש אומרים לי לא, או בפעם האחת שאני מבקש עושים לי פרצוף, אז רוב האנשים מסתכלים על זה בדיוק ההפך. הם חושבים שהבקשות שלהם זה כמו איזשהו מטבע. שאם הם מבקשים פעם אחת, אז לא נשארים להם מטבעות, כן? תחשבו שכאילו כמו כסף, שאם אני מבזבז את הכסף שלי, אז בסוף הוא נגמר, אוקיי? אז ככה הם מסתכלים על בקשות ועל עזרה מהחברים ומשפחה שלהם. זה רחוק מהמציאות. דווקא בגלל שהם אף פעם לא מבקשים, דווקא בגלל שלאורך שנים הם הרגילו את בני הזוג שלהם, את הילדים שלהם, את המשפחה שלהם, או את האנשים שהם עובדים איתם, שאני לא מבקש אף פעם כלום, אז הצד השני מרימגבה כשאני פעם אחת כן מבקש. אם לאורך שנים אני שוב ושוב ושוב אבקש, אז באופן אוטומטי תנו לי יותר. ולכולכם יש את החוויה הזאת, אני לא צריך להוכיח לכם את זה, למרות שיש מחקרים מאוד יפים בפסיכולוגיה על זה, אני לא צריך לדבר עליהם יותר מדי, מהסיבה הפשוטה שכולנו יש את החוויה הזאת, שיש איזה אח במשפחה שדורש הרבה יותר ומקבל הרבה יותר בקלות, ויש אח או מישהו אחר שמבקש פחות ומקבל פחות באופן אוטומטי, אוקיי? או לחליפין שיש את העובד הזה שכל הזמן דורש יותר ואז מקבל הרבה יותר, או את הבוס הזה שדורש הרבה יותר ומקבל הרבה יותר, או את החבר הזה שכל הזמן מבקש מכולם הרבה יותר ואז מקבל הרבה יותר וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. לאורך זמן, אם לא עושים את זה טוב, צריך להיזהר כי זה יכול ליצור תסכול, ואנחנו נדבר גם על איך זה לא יקרה, אוקיי? אז קודם כל, הנקודה הכי הכי חשובה, אם אני רוצה לייצר מחויבות ועזרה ותמיכה עדדית, ולחזק מערכות יחסים, זה להגיע למצב שאני מבקש הרבה בקשות מהצד השני, אוקיי? זה יכול להיות בקשות קטנות, זה יכול להיות בקשות גדולות, אבל אני מבקש מהצד השני עוד ועוד ועוד דברים, אני מבקש מהצד השני להשקיע במערכת היחסים שלו איתי. אוקיי? גם בעסקים, זה דבר שמאוד מאוד ידוע, זה נקרא sunk ship cost, במרכאות זה מחקרים שממש היו על התנהלות של חברות ומנכאלים, שאם הם משקיעים הרבה כסף בפרויקט מסוים, גם אם הפרויקט נכשל, הם יותר ייטו להמשיך להשקיע בו כסף ולא לבטל את הפרויקט מחשש להפסיד את מה שהם כבר השקיעו. זאת אומרת, נוצר להם איזושהי מחויבות לפרויקט, גם אם בהתחלה הם לא כל כך האמינו בו, ברגע שהם השקיעו בו המון כסף, או הרבה אנרגיה או הרבה משאבים, אז הם מרגישים הרבה יותר מחויבים להמשיך להשקיע בו. אותו דבר גם עם אנשים. אז קודם כל, דבר ראשון, הכי חשוב, לבקש הרבה. אם זה מערכת יחסים טריה, יחסית חדשה, נגיד דייטים, נגיד עבודה חדשה שהם עכשיו נכנסים אליה, או שבמשך שנים לא ביקשתם כלום, אז כדאי להתחיל מלבקש בקשות קטנות, כדי להתחיל לייצר את ההשקעה במערכות יחסים. אוקיי? להתחיל לבקש בקשות קטנות, קטנות קטנות קטנות, אבל עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת, ולאורך זמן להגדיל את הבקשות שלי לבקשות משמעותיות יותר, שבאמת באמת חשובות לי ועוד שנייה נדבר גם על זה. אוקיי? ככל שאני אבקש יותר, ואקבל יותר כן וצד שני יותר ישקיע בי, שיחקתי אותה. ככה אני מחזק את המחויבות ומחזק את העזרה להתבקש. אוקיי? למשל, אני אתן לכם טיפ דייטים שאני ממש אהבתי בתקופה, שוב, לפני שהכרתי את אשתי, שעשיתי כמה דייטים כבר אחרי שהייתי מרצה, ועשיתי צעד דרך ארוכה בעולם ההתפתחות האישית, אז בדייטים יש את אחת השאלות במירכאות קשות ומעצמנות, מי משלם בדייט? ובעיניי זה לא הייתה שאלה כל כך נוראית ומשמעותית ובעייתית, מהסיבה הפשוטה שכאילו בסוף לא הייתה לי בעיה לשלם, זה כאילו זה לא אכפת לי. מצד שני, לא רציתי לייצר מצב שבו רק אני משקיע במערכת יחסים וצד השני, הבחורה, בעצם הבת זוג הפוטנציאלית, לא משקיעה. ולכן אני נתתי לבת זוג שלי לעשות כל מיני דברים שקשורים גם לזה בעצמה. לדוגמה, אם הייתי, כמובן לא הייתי עושה את זה בתור המניפולטיבית, אבל אם נגיד כשהיינו מזמינים אוכל או שטייה, הייתי צריך במקרה לשירותים או משהו כזה, אז הייתי הולך לשירותים והייתי מבקש מבת הזוג הפוטנציאלית, הדייט שלי בעצם, להזמין עבורי. הייתי אומר לה, אני רוצה את זה ואת זה ואת זה, ולא הייתי מתבייש לבקש משהו מסובך. זאת אומרת, תבקשי את השטייה הזאת והזאתי, אבל בלי קרח, עם זה, בלי ככה, עם ככה. ממש הייתי מבקש מנה לעשות את הדבר הזה עבורי. לדוגמה. דוגמה נוספת שהיא גם כן טובה, זה שגם אם נגיד הגענו לקטע של התשלום, לקטע של החשמון, אז הייתי מוציא את הארנק, מוציא את הכרטיס השריי, אבל לפעמים נותן לה לשלם עם הכרטיס השריי. זאת אומרת, הייתי אומר לה, קחי, תשלמי. זאת אומרת, היא הייתה משלמת עם הכרטיס השריי שלי, זאת אומרת, זה בתכלס הכסף שלי, אבל היא הייתה זאת שעשתה את הפעולה. ובכך היא בעצם הכניסה לצנן הראש, שגם היא משקיעה במערכת יחסים הזאת באיזושהי צורה. זה לא רק חד-שדדי, לא רק צד אחד משקיע. מעבר לזה, גם ברמת השיחה אפשר לייצר בקשות, כן? דרך שתיקות למשל, שזה פרק ממש ממש חזק על מתי לייצר שתיקה וכן הלאה. אותו דבר מול עובדים ובעסקים. למשל, כשעובד חדש בא לעבוד במכללה או באחד העסקים שלי, יש בדרך כלל נועל ברור לדברים שהוא צריך לעשות ביום הראשון של העבודה. זאת אומרת, ביום הראשון של העבודה הוא כבר צריך לעשות משימות מסוימות ולא רק לשבת וללמוד פסיבית. בדרך כלל זה יהיה למידה מסוימת ואולי מבחנים מסוימים שצריך לעבור כדי להראות שהוא עבר במרחוב לשמחה לתפקיד שלו או למשימות שהוא צריך לעשות, אז בעצם הוא כבר מסתכל ואומר וואו, רגע אני משקיע בעבודה הזאת, אני גם לומד, אבל אני לא סתם יושב פה ובוחן, אלא בוחנים אותי, אני צריך להשקיע כדי לעבור את המבחן. אותו דבר הרבה מאוד פעמים, אחד הדברים שאנחנו עושים בהקשר של עבודה, זה לפני שאנחנו מביאים את המנהלם לרעיון עבודה, אנחנו נותנים להם למרועיינים או לאנשים, למועמדים הפוטנציאליים, איזשהו משימה, אוקיי? אם זה תפקיד מאוד פשוט, אם רמת השקיעה נמוכה, אז אולי משימה פשוטה וקטנה, אם זה תפקיד יותר יוקרתי, יותר קשה, אז אנחנו נותנים משימות קשות, שדורשות זמן והשקעה, לפני שאנחנו בכלל מביאים אותם לרעיון עבודה. למשל דוגמה שתפקיד מאוד מבוקש, זה להיות מרצה במכללה למשל, אוקיי? אז מרצה צריך לשלוח לנו את ההרצאה שלו בווידאו, שבה הוא מסביר למה הוא מתאים לתפקיד. אחר כך הוא צריך להכין איזושהי הרצאה ולבוא לאודישן, ולראות שהוא עובר את האודישן ורק אז אנחנו בעצם בכלל עושים איתו איזשהו רעיון. ברעיון גם הוא צריך להוכיח את עצמו וכן הלאה וכן הלאה, אחר כך הוא צריך לעבור איזשהו תהליך לפני שהוא מרצה של חפיפה וסטאז' ומבחנים וכן הלאה. הדבר הזה הוא סופר חשוב כי הוא מתחיל לייצר את המערכת היחסים הזאת, שהיא מערכת יחסים של השקעה ולא מערכת יחסים שהיא חד-כיוונית בלבד. אוקיי? אז יש לזה משמעות בדייטים, יש לזה משמעות במקומות אחרים. אותו דבר גם מול הילדים שלי אני משתדל לעשות את זה. אוקיי? עכשיו הילדים שלי הם מאוד מאוד קטנים עדיין וכולם אומרים לי שכשהגיע גיל ההתבגרות אז הם יעשו לי בית ספר ויכול להיות שהם יעשו לי בית ספר, אני לא שולט את זה. אבל אני רק אומר שכבר עכשיו אני יכול ליישם דברים מסוימים ואני מבקש מהילדים לעשות דברים קטנים. אוקיי? ככל שאני מבקש מהם לעשות יותר ויותר ויותר דברים והם משקיעים יותר, אני ממש יכול לראות איך באותם ימים שאני מבקש מהם יותר או שם שבועות שאני מבקש מהם יותר, שאני מפוקסוי על שם, אז יותר קל להם להמשיך לעשות. אם אני כמה ימים שוכח מזה, לא מבקש מהם כלום, פתאום אני מבקש ממשהו והם עושים לי פרצוף כאילו מה למה אתה לא עושה את זה עבורי? אוקיי? הילדים שלי הם אמנם קטנים עדיין אבל זה דבר שלחלוטין לחלוטין לחלוטין עובד. אוקיי? אז נושא ראשון זה לבקש הרבה. כלי שני זה לבקש דברים מהסוג שחשוב לי. אוקיי? אם לי חשוב דברים מסוימים שיעשו עבורי, אוקיי? בין אם זה נגיד בהקשר של לא יודע, מול הילדים חשוב לי שהם יעזרו לי בתפעול של הבית, במרחאות, בתחזוקת הבית, אז אני מבקש מהם הרבה דברים, גם אם מאוד מאוד מאוד קטנים, בהקשר הזה. אוקיי? אני לא אסתפק בבקשה אחת ביום או בשתיים ביום ואחת בשבוע או בשתיים בשבוע שהן גדולות. זאת אומרת, גם כשהילדים שלי יהיו גדולים אני לא אגיד לו פעם בשבוע תסדר את החדר. למה? כי זה אחד עבור הבהילדים זה משימה קשה וגדולה. אז בוא נראה כשנגיע לגשר נחצה אותו ונראה להתאים את המשימות לילדים, אבל אני אדאג שיהיה להם גם משימות מאוד מאוד קטנות, פשוטות, שלוקחות שנייה, שאנחנו נעקוב אחריהם, שהם עושים את זה באופן קבוע. אוקיי? כנעל עם אנשים שאני עובד איתם. אותו דבר, אנחנו נעשה דברים קטנים, אבל כל הזמן בקשות מהסוג שחשוב לי שהם יעשו. אוקיי? אז זה אחד לבקש הרבה. שתיים זה לבקש דברים מהסוג שבאמת משמעותיים עבורי. אם אני רוצה שהצד השני, למשל, בזה מערכת יחסי מחברית, שחשוב לי שבעיקר הצד השני יקשיב לי, אז לא להתבייש לבקש שהוא יקשיב לי לעתים תחופות יותר. אם אני רוצה שהצד השני יעשה בשבילי מאמצים מסוימים, נגיד כי זה דבר שחשוב לי בחברות, כל אחד מה שחשוב לו בחברות, לא שופט, אז אני רוצה את הדברים האלה להתחיל לבקש מההתחלה. אוקיי? לא עכשיו להגיד, אוקיי, אני עכשיו מתחיל בדייטים עם מישהי חדשה או מערכת יחסים חברית חדשה עם מישהו שהכרתי בלימודים או בעבודה או וואטאבר, אז אני בהתחלה לא אבקש את הדברים האלה ואחר כך... לא, אני רוצה מההתחלה שבבסיס של המערכת יחסים בינינו יהיה את הדברים שחשובים לי. אוקיי? אז דבר ראשון לבקש הרבה, דבר שני לבקש דברים מהסוג שחשוב לך. אבל פה נכנסת נקודה מאוד חשובה, או אפילו שתי נקודות מאוד חשובות. הראשונה היא, אם אני רוצה להיות בן אדם שמבקש הרבה, אני חייב חייב חייב חייב, כדי לא ליצור פיצוצים בחיים שלי ולא ליצור תסכולים בחיים שלי, ללמוד לקבל לא בצורה חיובית, מעצימה ומבינה. זאת אומרת, אם אני מבקש המון בקשות, מן הסתם סביר להניח הגיוני שחלק מהבקשות שלי ייפלו על סיטואציה שלא מתאימה לצד השני, על מצב שהוא לא נכון לו, על דבר שלא בא לו לתת לי וכן הלאה. אני לא רוצה לייצר מצב ב-99.9% מהמקרים שהצד השני מרצה אותי ועושה כל מה שאני מבקש וזה נהיה מעין מערכת יחסים כזאת שבו צד אחד שפוט של הצד השני, זה לא הנקודה, אלא לייצר מערכת יחסים של עזרה הדדית ומחויבות ולכן אני רוצה שלאורך זמן הצד השני ירגיש בנוח להגיד לי לא. איך אני יוצר מצב שהצד השני מרגיש בנוח להגיד לי לא? כשאני קולט שהוא אומר לי לא, אני נותן לו ולידציה על זה, נותן לו אישור הזה. זאת אומרת, אני מבקש ממנו, תגיד אתה יכול לעשות בשבילי ככה וככה וככה, אז הוא אומר לי, תשמע לא מתאים לי ככה וככה וככה, אז אני לא עושה לו פרצוף, אני אומר לו, וואי, הכל בסדר, אחלה, אני אסתדר, תודה רבה בכלל שהסכמת להקשיב לבקשה שלי. או שאני אגיד לו משהו בסגנון אני ממש שמח שאתה מרגיש בנוח להגיד לי לא, זה גורם לי להרגיש בנוח לבקש ממך בקשות, זה גורם לי להרגיש בנוח ולהאמין במערכת יחסים שלנו. אגב, זה צריך להיות האמת, וכדאי שזה יהיה האמת. כי אם אתם מבינים שעבור הרוב האנשים להגיד לא זה קשה, והם בעצם מסתכנים במרכאות בליצור איזשהו קונפליקט, אז עצם זה שהבן אדם בא ואמר לכם לא, זה אומר שהוא סומך ומאמין במערכת יחסים שלכם מספיק כדי להיות מסוגל להגיד לכם לא. הוא רוצה לתעדף את האותנטיות שלו מול לרצות אתכם, והוא מוכן להיות במקום של אמון, סליחה, של קונפליקט איתכם, שזה אומר שהוא סומך על טיב המערכת יחסים ביניכם שתחזיק את הקונפליקט. או שממש לא אכפת לו מכם. אבל בדרך כלל הקו הוא די ברור. אם אפילו קצת אכפת לצד השני מכם, והוא לא במקום שלא אכפת לו מכם בכלל, עצם זה שהוא אומר לא, אומר שהוא סומך על המערכת יחסים שלכם שתחזיק את הקונפליקט. אז אחד הדברים שאני אוהב לעשות זה כשאני מבקש משהו והצד השני אומר לי לא, אז אני נותן לו מחמאה על זה, אני מחמיא לו על זה, אני מפרגן לו על זה שהוא אומר לי לא, שזה מבחינתי אומר שהוא סומך על המערכת יחסים בינינו. זה אומר שאני יכול להרגיש בנוח לבקש ממנו דברים כי אני יודע שהוא יכול להגיד לא. זה מראה לי על הביטחון העצמי שלו וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, תלוי בקונטקסט, תלוי בסיטואציה. אז אני רוצה לקבל את הלא בהבנה. עכשיו מה זה אומר לקבל את הלא בהבנה? אני אקבל את הלא בהבנה ברוב המוחלט של המקרים. אני אבקש המון המון בקשות או אשתדל לבקש הרבה בקשות ולקבל את הלא ברוב המוחלט של המקרים בהבנה. אגב זה יאפשר לי כשזה מתאים וכשזה נכון וכשאני מאמין שעכשיו הדבר הזה הוא סופר סופר סופר חשוב לי לבוא לצד השני ולהגיד לו תשמע בדרך כלל אתה יודע שאתה אומר לי לא אז אני שמח מזה ואני אף פעם לא מתווכח אבל במקרה הזה הדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד חשוב לי. במקרה הזה אני יודע שזה לא נוח, אני יודע שזה לא מתאים לך אבל אם אתה תוכל בכל זאת לעזור לי אני מאוד מאוד מאוד מאוד יעריך את זה. זה בעצם יאפשר לי לעשות את הדיפרנציאציה, את ההבחנה, את ההבדלה בין דברים שהם מאוד חשובים לבין דברים שהם קצת חשובים לי או לא כל כך חשובים לי. אז הדגש הראשון הוא לבקש הרבה, גם לבקש דברים שהם לא סופר מהותיים לי, פשוט להרגיל את הצד השני לעשות עבורי דברים ולהרגיל את עצמי לבקש בצורה חופשית ופתוחה. דבר שני לבקש גם דברים מהסוג שהכי חשוב לי ודבר שלישי ללמוד להגיד, סליחה לקבל את הלא, כשצד שני אומר לי לא, לא מתאים לי, לא רוצה, וואטאבר, אני לומד לקבל את זה ואפילו לפרגן על זה. והדבר הרביעי ואחרון סופר משמעותי וסופר חשוב, דיברנו עליו בקצרה בפרק הקודם, בפרק על איך לגרום לאנשים לאהוב אותך, להראות סימנים של הערכה כשהאדם עושה עבורי משהו. יש שתי דרגות לדבר הזה, כמו שדיברתי בפרק הקודם, אני אחזור על זה. הרמה הבסיסית זה להביע הערכה כמו שלי נראה, לא משנה איך זה, זה יכול להיות במילים, במתנה, בהשקעה חזרה, בלתת עזרה חזרה לצד השני או בכל דרך אחרת. מישהו עושה עבורי משהו, גם אם זה דבר מאוד מאוד מאוד קטן, להעריך אותו על זה, להגיד לו על זה משהו, לא לתת לזה שמישהו עשה עבורכם משהו להישאר פתוח, תמיד תמיד תמיד תמיד או כמעט תמיד לדאוג שאתם נותנים משהו בחזרה, זה יכול להיות מילה, זה יכול להיות משהו אחר, אבל כל הזמן לדאוג לסגור את הפער הזה. הרמה המתקדמת של הכלי הזה, כמו שדיברנו בפרק הקודם, זה לשים לב טוב טוב כשהצד השני מעריך מישהו אחר או אתכם, מה הוא עושה כדי להביע הערכה. ואת הדבר הספציפי שהוא עושה, אם הוא מביע הערכה במילים, תביאו כלפיו הערכה במילים. אם הוא מביע הערכה במתנות, תביאו הערכה במתנה. אם הוא מביע הערכה בהשקעה או במאמץ או במשהו יצירתי, תביאו השקעה בצורה דומה. למה? כי באופן פסיכולוגי, אם הוא משדר לעולם שככה הוא מביע הערכה, בעצם עמוק בפנים זו הדרך שבה הוא רוצה לקבל הערכה. ולכן חשוב להדגיש את כל מה שדיברנו היום. דבר ראשון, אם אני אף פעם לא אבקש, אם אני אשמור את הבקשות שלי או את הבקשת עזרה שלי כמו כסף או כמו איזשהו משהו בקמצנות ואני לא אשתמש בו, אני אצור מערכות יחסים לא מאוד מחייבות ולא מאוד הדדיות. ואז ביום שבו אני אצטרך עזרה, או ביום שבו אני ארגיש שאני רוצה שהצד השני יהיה יותר מחויב כלפיי או יעזור לי, אז ברוב המקרים הוא ירים גבה. למה? כי הוא הורגע לסוג מסוים של מערכת יחסים שבה אני לא מבקש ממנו עזרה. ועכשיו פתאום זה יהיה משהו שונה ומוזר, בין אם ברמה מודעת או ברמה לא מודעת. ברמה טיפה יותר שטחית אבל עדיין נכונה, אם אני אף פעם לא מבקש כלום מאף אחד, אני בעצם מושך אליי אנשים שאוהבים לנצל אנשים אחרים. ואני מושך סביבי אנשים רעילים שכאלה, אנשים שאוהבים לעזור לאנשים אחרים, לאורך זמן, המערכת יחסים שלי איתם לא תימשך. למה? כי אני אף פעם לא אבקש מהם שום דבר, אז אני לא אתן להם את ההזדמנות לעזור לי, והם אוהבים לעזור. אז אם אין להם הזדמנות לעזור לי, הם לא ירגישו שכיף להם במערכת יחסים הזאתי. אז אם אני מבקש הרבה, אני מושך אליי גם ומאשאיר לידי אנשים שאוהבים לעזור, וזה דבר חיובי. במיוחד אם אתם גם אנשים שאוהבים לעזור. אז דבר ראשון, להוריד את הרעיון הזה שאנחנו צריכים לבקש מעט. תבקשו הרבה, תבקשו בנדיבות, תבקשו, תבקשו, תבקשו, תבקשו. דבר שני, תבקשו דברים מהסוגים שחשובים לכם ותשימו את הקרקע למערכת יחסים כמה שיותר מראש. אם דבר אחד חשוב לכם, תבקשו אותו מההתחלה או כמה שיותר מההתחלה. דבר שלישי, תלמדו לקבל את הלא בהבנה. אפילו מעבר לזה, תלמדו לקבל את הלא עם פירגון. תפרגנו לצד השני על הביטחון שלו להגיד לכם לא ועל האמון שהוא נותן במערכת יחסים שלכם כשהוא אומר לכם לא. ודבר אחרון, תביאו הערכה כלפי זה שאנשים עושים עבורכם דברים. ככה אתם תייצרו מערכות יחסים מאוד עוצמתיות עם הרבה מיוחויבות ושיש להם הרבה עזרה הדדית. אתם יכולים להשתמש בזוגיות, בהורות עם החברים והמשפחה שלכם וגם בעסקים. המון המון בהצלחה ואנחנו נתראה בפרק הבא.