כוחה של אמונה

יוצא לי לכתוב לא מעט על המילה אמונה. אני מניח שיצא לכם לקרוא ולשמוע לא מעט על המילה המדהימה הזו ועל הכוח שלה, הפעם זה יגיע מכיוון אחר. מבחינתי, למילה אמונה יש שתי פרשנויות מקבילות ונפרדות לחלוטין.

שני סוגים של אמונה

1. belief – אנחנו מאמינים שמשהו עובד בצורה מסוימת, או שדבר מסוים גורם לדבר אחר. יש לכולנו במוח מערכות רבות של אמונות כאלה. בתחום הNLP המערכות האלה נקראות belief systems, וכל הנחות היסוד של הNLP הן בעצם אמונות כאלה, וספציפית אמונות יעילות מאוד.
2. faith – אמונה יותר "רוחנית". אנחנו מאמינים שנצליח בלי שום סיבה מוכחת. אמונה באלוהים או בקארמה נכנסות לקטגוריה הזו.

בדרך כלל אני כותב על אמונה מהכיוון של belief ומערכות האמונות, אבל הפעם אני רוצה לכתוב על אמונה מהכיוון של faith. מי שכבר מכיר אותי יודע שגם זה יהיה פרקטי.

כוחה של אמונה

שימו לב: אני מדבר על דת כדוגמה לאמונה. אמונה לא שווה דת. בלי שום קשר למושא האמונה שלכם, אלוהים, ישו, הטבע או כל דבר אחר, לאמונה יש כוח עצום. משפט שוודאי שמעתם, אתאיסטים אומרים ש"הדת היא אופיום להמונים". אני לא ניסיתי אופיום בעצמי, אבל כולנו מבינים שמדובר בסם חזק עם השפעה חזקה מאוד. וכולנו יודעים לומר שאנשים בשעת משבר פונים לדת או לאלוהים כדי למצוא פתרון כזה או אחר, ושהאמונה נותנת להם כוח. אז למה שגם כשאנחנו לא נמצאים במשבר, לא נשתמש בכוח הזה?

למה זה עובד: הצורך בוודאות

אמונה זה דבר מורכב, ופסיכולוגיה זה דבר מורכב, אז אין פה תשובה פשוטה אחת. אבל אפשר לפשט אותה סביב שני גורמים מרכזיים.

אמונה = אושר

לפני שתציפו את התגובות בכך שאתם מכירים מישהו מאמין שאינו מאושר, שימו לב: יש המון תיאוריות פסיכולוגיות שונות ומשונות על מרכיבי האושר. בין אם אתם הולכים אחרי פירמידת חמשת הצרכים של מסלו, תיאוריית X וY של מקגרגור, המודל של פמלה רותלג, או בין אם אתם יותר אוהבים פרקטיקה ותלכו עם ששת הצרכים של אנתוני רובינס, קל לראות שאין צורך אחד בודד שיכול לספק אושר. האמונה שלנו תמיד תספק כמה צרכים במקביל.

אחד הצרכים הבסיסיים והחשובים ביותר הוא הצורך בוודאות. זה משתנה בין אדם לאדם, אבל כולנו צריכים מידה מסוימת שלה. תחשבו מה היה עליכם לעבור, פיזית ורגשית, אילו לא הייתם יכולים להיות וודאים שמחר תזרח השמש, או שהצעד הבא שלכם לא יגרום לכם ליפול.

היופי באמונה הוא שהיא עוקפת את הצורך בוודאות בסיבוב. יש המון דברים שלא באמת אפשר להיות ודאיים לגביהם, ומה שמונע מאיתנו פעמים רבות לעשות אותם, או אפילו להגיע להחלטה, זה בדיוק חוסר הוודאות הזה. בין אם מדובר בעולם העסקים או במערכות יחסים בין־אישיות.

כמה אנשים אתם מכירים שנמנעים מלהיכנס למערכת יחסים, או להיכנס אליה בעוצמה מלאה, מהסיבה ש"הם לא רוצים להיפגע"? האם אפשר להוכיח להם מדעית שהם לא ייפגעו? האם זה שהם לא ייפגעו זה ודאי? האם כדאי לנו לחיות את חיינו בלי מערכת יחסים זוגית, או עם מערכת יחסים זוגית מרוחקת? כמה אנשים אתם מכירים שרוצים להתפטר מהעבודה שלהם, שרוצים לפתוח, לסגור או להחליף עסק, שלא יודעים במה הם רוצים לעסוק כי הם "לא רוצים לבחור את הדבר הלא נכון עבורם"? האם זה ודאי שהם יצליחו בדבר החדש? האם בטוח שאת הדבר החדש הם יאהבו? האם אפשר להבטיח להם שהבחירה שלהם תהיה טובה עבורם? האם זה אומר ששווה להישאר במקום ולא לפעול?

אמונה מטפלת בדברים הקטנים ומפנה מקום למה שחשוב באמת

האנשים שמצליחים בגדול מתעסקים בדברים הגדולים והחשובים, בין אם מבחינה כלכלית, רגשית, גופנית או כל בחינה אחרת. הבעיה היא שהרבה מאיתנו מוטרדים לעיתים קרובות מהדברים הקטנים והצדדיים. אנחנו מתרכזים בהסחות דעת מיותרות: "אולי זה לא נכון עבורי", "מה יקרה אם אני לא אצליח", וכל מיני דברים כאלה.

האמונה מאפשרת לנו למחוק את השאלות האלה, לרוץ בכל הכוח קדימה ולהגיע לתוצאות שהיינו רוצים. כמובן שאני לא אומר שלא עוצרים לחשוב, פעם בכמה זמן חייבים לעצור לחשוב. גם אם תהיו הכי נחושים בעולם ותרוצו מזרחה כדי לראות שקיעה, אתם בבעיה. פעם בכמה זמן עוצרים לחשוב, אבל רוב הזמן עדיף פשוט לרוץ קדימה ולצבור ניסיון ונתונים לקראת עצירת המחשבה הבאה.

במה להאמין, במה אני מאמין

דבר שהפתיע אותי מאוד: רב המאמנים הגדולים ביותר בעולם, רב המרצים שאתם רואים באינטרנט וסוחפים קהל של עשרות אלפי אנשים, מאמינים באלוהים. ברמה האישית אני מחזיק באמונה כללית הרבה יותר. אני לא שולל את האפשרות שהאמונה שלי עוד תתחדד עם השנים, אבל כרגע האמונה שלי היא כללית, מעין אמונה בעולם. אני מאמין שאתה מקבל את מה שמגיע לך ואת מה שאתה מבקש, ואני מאמין שכשאתה עושה דברים, העולם מסתדר עבורך.

זה לא אומר שיושבים ומחכים. זה אומר שפועלים בלי לחכות להוכחה מראש שהכול יסתדר, כי הפעולה עצמה היא מה שגורם לדברים להסתדר.