השמטות, עיוותים והכללות (שפה אריקסוניאנית 2) - ושאלות מטה מודל

פוסט זה הוא המשך של שפה אריקסוניאנית. הפוסט הקודם נותן קצת תיאוריה על מה זה ולמה זה עובד, והפוסט הזה מונה בפירוט את כל הסוגים של ההשמטות, ההכללות והעיוותים, עם דוגמה ושאלת מטה מודל לכל אחד.

השמטות

השמטה היא כשמידע משמעותי פשוט לא נמצא במשפט. חמישה סוגים עיקריים:

השמטה פשוטה

חלק משמעותי מהמשפט חסר לגמרי. דוגמה: "זה קשה מאוד". גם אם ההקשר נותן מושג כללי, עדיין לא ברור מה בדיוק קשה, למי זה קשה, ובאיזה אופן. שאלת מטה מודל: מה בדיוק קשה מאוד?

השמטה השוואתית

צד אחד של ההשוואה חסר. יש לנו את מילת ההשוואה, אבל אין לנו את מה שמשווים אליו. דוגמה: "עדיף שלא נעשה זאת". עדיף ממה? עדיף מלא לעשות כלום, או עדיף מאלטרנטיבה ספציפית שכבר חשבת עליה? שאלת מטה מודל: עדיף ממה בדיוק?

התייחסות שאינה ספציפית

חסר הנושא במשפט, כלומר על מי בדיוק מדובר. דוגמה: "אנשים חושבים רק על עצמם". אילו אנשים? מי בדיוק גרם לך לומר את זה עכשיו? שאלת מטה מודל: על אילו אנשים ספציפית אתה מדבר?

פעלים מופשטים

שימוש בפועל לא ספציפי משמיט מידע רב וחשוב. דוגמה: "קשה לי לאהוב". את מי בדיוק קשה לך לאהוב? איזה סוג של אהבה, ובאילו נסיבות? שאלת מטה מודל: באיזה אופן בדיוק קשה לך?

הצהרה ללא מקור

ידועה גם ככלל או חוק, הצהרה שמתארת שיפוט מסוים בלי לחשוף מי בעצם קבע אותו. דוגמה: "זה לא בוגר להתרכז בתחביבים שלך". מי אמר שזה לא בוגר? מי החליט? שאלת מטה מודל: מי קבע את זה?

הכללות

הכללה היא כשמשהו שקרה במקרה ספציפי אחד, מוצג כאילו הוא נכון תמיד ובכל מקום. שני סוגים עיקריים:

כמויות אוניברסליות

מילים שמבטאות הכללה כה רחבה שהיא כמעט לא משאירה מקום לחריג. דוגמה: "הוא אף פעם לא מגיע לשום מקום בזמן". האם הייתה פעם אחת שהוא כן הגיע בזמן? יש מקומות שאליהם הוא כן מגיע בזמן? שאלת מטה מודל: אף פעם? באמת אף פעם?

מילות הכרח

מילים שיוצרות תחושת חוק או מגבלה נוקשה על התנהגות מסוימת. דוגמה: "אני חייב להצליח בעבודה הזו". מה יקרה בפועל אם לא תצליח? שאלת מטה מודל: מה יקרה אם לא?

עיוותים

עיוות הוא כשהמשמעות שאנחנו נותנים לחוויה מסולפת ביחס למה שבאמת קרה. חמישה סוגים עיקריים:

סיבה ותוצאה

שפה שמרמזת על קשר ישיר בין אירוע לתגובה, בלי שהקשר הזה באמת מוכח. דוגמה: "האיחורים שלו גורמים לי להתרגז". איך בדיוק האיחורים שלו יוצרים את הכעס שלך? מה הקשר הישיר בין השניים? שאלת מטה מודל: איך בדיוק זה גורם לזה?

הנחות מראש

הנחות מראש הן דבר רב עוצמה: המשפט מתבסס על מידע אחר שכלל לא מופיע בו. דוגמה: "כשתסיים לקרוא את הסדרה הזו תבין מעולה מהי שפה אריקסוניאנית". מאיפה ההנחה שבכלל תסיים לקרוא? שאלת מטה מודל: מה גורם לך להניח את זה?

קריאת מחשבות

הטענה שאני יודע בוודאות מה עובר על מישהו אחר. דוגמה: "הוא עושה לי דווקא". איך אתה יודע שזו כוונתו? יכול להיות שעובר לו משהו אחר בראש? שאלת מטה מודל: איך אתה יודע?

שוויון מורכב

כשאנחנו טוענים ששני דברים שונים הם בעצם אותו דבר. דוגמה: "הוא אוכל הרבה, הוא שמן". איך בדיוק אכילה מרובה שווה למשקל גבוה? יכול להיות שהוא שמן מסיבה אחרת, או שיאכל הרבה ולא יהיה שמן? שאלת מטה מודל: איך זה בדיוק אומר את זה?

נומינליזציות

התייחסות לתהליך מופשט כאילו הוא חפץ קבוע. דוגמה: "ניפצתי את הקשר איתו". באיזה אופן בדיוק ניפצת אותו? מה בפועל קרה? שאלת מטה מודל: איך בדיוק זה קרה?

מטה מודל מעבר לשפה: לפרק אמונה מגבילה

מטה מודל הוא לא רק כלי לניתוח משפטים בבלוג. אני משתמש בו כל הזמן בעבודה עם אנשים, בעיקר כשעולה אמונה מגבילה שנשמעת כמו עובדה מוגמרת. מישהו אומר, למשל, "אם ארוויח הרבה כסף אני חמדן". זו הכללה עם שוויון מורכב בפנים: כסף רב = חמדנות. במקום להתווכח, שואלים בדיוק מה שהמטה מודל שואל: מה זה בכלל "הרבה כסף"? מי הם "האחרים" שצריך להתחשב בהם? ברוב המקרים, ברגע שהאדם מנסה לענות בפירוט, הוא מגלה שהאמונה שהחזיק בה כל כך חזק לא ממש מחזיקה מים. שלוש שאלות פשוטות, "למה זה רע", "מה הבעיה בזה", "למה" בזו אחר זו, מספיקות כדי לפרק כמעט כל אמונה שנשענת על הכללה סמויה.

זה בדיוק מה שהופך את המטה מודל מתרגיל אקדמי לכלי עבודה: הוא לא מנתח שפה בשביל לנתח שפה, הוא חושף את המבנה שמאחורי מחשבה שתקועה.

למה בכלל להכיר את זה

ההיכרות עם ההשמטות, ההכללות והעיוותים לא נועדה להפוך אתכם לבלשים שתופסים כל משפט רשלני. היא נועדת לשני דברים הפוכים: לזהות מתי אתם עצמכם משתמשים בדפוסים האלה כדי לברוח מבירור אמיתי של מה שאתם מרגישים או חושבים, ולזהות מתי אחרים עושים את זה כלפיכם, בכוונה או בלי כוונה. ברגע שרואים את הדפוס, קל הרבה יותר לשאול את השאלה המדויקת שחוזרת ומחברת את המשפט למידע האמיתי שמאחוריו.